אתם חובבי כושר? אתם ודאי כבר מכירים את הצמידים או השעונים החכמים. הצמידים הם הצד הפחות חכם אבל עושה מה שאתם צריכים, הם סופרים צעדים, מודדים קלוריות ומרחקים, מנטרים את שעות השינה ואת קצב דופק הלב ועוד.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
יתרונות צמיד חכם על שעון חכם
היתרון העיקרי של הצמיד הוא שהוא זול יותר בהרבה משעונים חכמים. בשל הפשטות שלו גם חיי הסוללה שלו ארוכים יותר. הצמידים החדשים גם חכמים יותר ונותנים התראות מהסמארטפון. עם זאת, בשנים האחרונות הצמידים החכמים זוכים למסכים משודרגים ולשליטה באפליקציה וכן לפיצ'רים רבים נוספים כך שנמחק ההבדל בין השעון החכם לצמיד החכם, וההבדל שנשאר הוא בעיקר בגזרת המחיר.
איך מפעילים צמיד חכם
צמיד חכם הוא לא כלי שאתה רק לוחץ עליו והוא פועל. יש לחבר אותו לאפליקצה ייעודית המפעילה אותו. זמן הטענה הוא רק אחת לשבוע. כיוון שמדובר בצמיד הנשלט באפליקציה, אפשר לעדכן אותו וליהנות מפיצ"רים חדשים ומדיוק רב יותר.
איך בוחרים צמיד חכם
מבחינת מחיר העלויות דומות, כשצמיד המציע יותר פיצ'רים יקר יותר וכך גם אם מדובר במותג. במותגים המחירים דומים מאוד, לכן יש לבחון היבטים אחרים כמו צרכים וביקורות. בקנייה פיזית בדקו את החיבורים בין הפלסטיק למתכת. רק כאשר הצמיד מהודק ומרגיש כיחידה אחת והמסך יציב, מדובר בצמיד איכותי. גם אם לא קניתם פיזית, בחרו לקנות ברשת שיש לה מדיניות החזרה מקלה, כמו אמזון, כך שתוכלו לבדוק בבית.
ביקורות על המותג תוכלו לקרוא בגוגל או בחנויות האפליקציות השונות. בחרו את הממשק המתאים לכם ביותר
אילו צמידים חכמים יש
פיטביט
פיטביט הייתה הראשונה לספק צמיד חכם עם יכולות מתקדמות, כולל רשתות חברתיות. כמו בהרבה צמידים הוא מטנר את שעות השינה, את קצב הלב, מודד צעדים,הוא גם עוקב אחרי הרגלי שחייה ומתזכר אתכם מתי לצאת לפילות
מחיר 499-699 שקל
וואווי
לא רק בטלפונים גם בצמידים וואוי מציעה את המחירים השווים ביותר. הדגם החדש הוואווי הונור בנד 5 כמו קודמיו תומך בהתראות בעברית ישר מהקופסה, ולכן מתאים למשתמש הישראלי.
בינתיים ניתן להשיג אותו בחנויות אונליין והמחיר רק 110 שקל ללא דמי משלוח בממוצע. החידושים הם בעיקר במצבי ספורט שונים, אייקונים, חדשים ועוד. בלחיצת כפתור אחד חוזרים לדף הבית.
מחיר 100-110 ללא דמי משלוח
שיאומי
שיאומי הוא גם בגזרת הזולים. אחד הדגמים החדישים יותר הוא שיאומי 4. הוא כולל מסך מגע צבעוני חד וברור לתצוגת שיחות, הודעות, דופק, צעדים, התראות, מזג אוויר, שעון ועוד.
המסך מצופה בהגנה 2.5D וציפוי נגד טביעות אצבע.
המסך משולב בלחצן מגע בודד – הארת המסך וחזרה שלב לאחור. עמידות למים לשחייה וצלילה עד 50 מטרים – 5 אטמוספרות. נכון לעכשיו אין בו תמיכה בעברית.
מחיר 179 שקל אצל היבואן
גרמין ויוסמראט
צמידיהם של גרמין אינם הזולים בשוק אבל ידועים בזכות העיצובים שלהם. דגם 4 החדיש יותר שווק בעיקר לנשים בגלל הצבע הוורוד. תצוגה של הצמיד בנויה אנכית והיא כוללת מסך מגע ועוד כפתור מגע בודד. הרמת השעון לכיוון הפנים תציג במהירות את השעה, כמעט ללא שום השהייה. מדובר בתצוגה בגוון צבע בודד. החלקה עם האצבע כלפי מעלה או מטה מאפשרת את הניווט. נגיעה כפולה תעיר את המסך ונגיעה ארוכה בכפתור המגע בחלק התחתון של המסך, מביאה אל אופציות נוספות. .
מחיר 400-600 שקל, ניתן למצוא גם זולים יותר
שעון חכם אפל
כאן מדובר בשעון חכם לכל דבר, אנחנו מציינים אותו כאן כי על פי כל הממצאים השעון הזה הוא השעון המדויק ביותר. סדרה 4 היא העדכנית ביותר שיש עליה מספיק מידע. הדגם העדכני מוצע עם מסך של 40 מ"מ או 44 מ"מ, לבחירתכם, ועוד הבדל משמעותי הוא שמריבוע הפך הצג לבעל קצוות מעוגלים. כמו כן הוקדשה תשומת לב לתכנון הממשק על-מנת שגם במבט חטוף תוכלו לקבל מהשעון החכם מידע מפורט.
השינוי ניכר גם לאוזן: עוצמת הרמקולים עלתה בכ-50% בהשוואה לסדרה 3 – כך ששיחות הטלפון נשמעות הרבה יותר טוב וכך גם כל מידע שתרצו לקבל מה-Apple Watch 4.
המיקרופון זכה למיקום חדש שמשפר את ביטול הרעשים הסביבתיים, ובהתאם לא רק שאתם תשמעו טוב יותר אלא שגם ישמעו אתכם היטב והאינטראקציה עם Siri תהפוך למדויקת ואפקטיבית במיוחד.
השעון קיבל את אישור ה-fda.
לאחרונה הושק הדור החמישי של ה-Apple Watch שדומה בנראות ובמימדים שלו לדגם הקודם, אבל מסך הרטינה שלו מגיע עם תצוגת Always-On שימושית שתאפשר לכם להתעדכן בשעה או בסטטוס האימון שלכם בכל זוית, מבלי להזיז את פרק כף היד. למרות שנדמה כי מדובר בתכונה לא מאוד ידידותית לסוללה, באפל מבטיחים שזה לא ימנע מהשעון להחזיק לכם לעד 18 שעות של שימוש בין הטענה להטענה. כדי לשמור על הסוללה שלו, המסך של השעון יהיה במצב של בהירות נמוכה עד ״שתעירו״ אותו כאשר תרימו את היד, בדיוק כמו בדגם האחרון.
מחירים לדגם החדש: 400-500 דולר. ניתן לקנות באיידיגיטיל, ואצל היבואנים המורשים וכן בחנויות הגדולות.
איפה קונים צמידים חכמים
אם יש לכם זמן לחכות למשלוח ודמי המשלוח אינם יקרים מדי, חפשו באתרי הסחר הגדולים כמו אמזון, על אקספרס, איביי ואחרים. שם ניתן לסמוך על האמינות, על מדינות החזרים ולעשות השוואת מחירים
מקומות נוספים שבהם אפשר לקנות הם רשת המחשבים ksp, ניתן גם למצוא באיבורי מחשבים, מובייל לנד ועוד חנויות מחשבים, מובייל וכושר רבות, אונליין או פיזיות.
מה רמת הדיוק של צמידים חכמים
ברמת הדיוק הבשורה לא טובה כל כך, במבדק שנעשה בבריטניה ושודר ב-bbc התגלה ש-70% מהצמידים והשעונים החכמים מזייפים. השעון הכי פחות אמין היה "Garmin Vivosmart 4" של חברת גרמין. המשתתפים שענדו את הצמיד החכם רצו בפועל יותר מ־59 קילומטרים כשהשעון הראה 42.2 קילומטר בלבד.
הסדרה של Apple Watch 1 הייתה המדויקת ביותר. השעון טעה ב־1% בלבד. דווקא השעונים מהסדרה החדשה יותר, Apple Watch 3, טעו הרבה יותר והודיעו לנבדק כי השלים מרתון למרות שרץ בפועל רק 36.7 קילומטר.
מכשיר של חברת סמסונג, Samsung Gear S2, היה רחוק מדיוק אף הוא: הוא הודיע למשתתפים שהם סיימו מרתון רק לאחר שגמעו 58.2 קילומטר.
שעון מסוג Xiaomi Amazfit Bip דיווח על עמידה ביעד לאחר 57.4 קילומטר. ולעומת זאת, שעון Huawei Watch 2 Sport דיווח על עמידה ביעד לאחר 30.4 קילומטר בלבד.
בדיקת הצעדים היא רק חלק מהבדיקות ולא ניתן להסיק ממנה לגבי כל הפיצ'רים של השעון. למכשירים עם מערכת GPS רמת דיוק גבוהv יותר.
לגבי בדיקת הדופק וקלוריות מחקר של אוניברסיטת סטנפורד מצא כי רוב הצמידים דיווחו בצורה יחסית מדויקת את ערכי הדופק עם טווח טעות של פחות מ- 5% (טווח טעות מקובל), (חשוב לציין שטווח טעות זה נמצא בעת רכיבה על אופניים – פעילות בה תזוזות פלג גוף עליון הן יחסית מועטות, בהליכה או ריצה, טווח הטעות היה עד כ-9% בחלק מהמכשירים). לעומת זאת, אף לא אחד מבין הצמידים שנבדקו הציג ערכי הוצאה אנרגטית (קלוריות) בצורה מדויקת. המכשירים שנבדקו הציגו טווח טעות גדול מאוד, אפילו השעון המדויק ביותר עדיין הציג טווח טעות של כ- 27%, בעוד השעון הפחות מדויק מבין השבעה שנבדקו – הציג טווח טעות הקרוב ל-90%.
שעון Apple Watch הציג את טווח הטעות הקטן ביותר בעת מדידת דופק (כ-2% טעות), בעוד שעון Samsung Gear S2 הציג את טווח הטעות הגדול ביותר בעת מדידת דופק (כ-6.8%). בהערכת ההוצאה האנרגטית בעת המאמץ, השעון שהציג את טווח הטעות הקטן ביותר היה Fitbit Surge (טווח טעות של כ-27.4%) והשעון עם טווח הטעות הגדול ביותר היה שעון PulseOn (טווח טעות של כ-92.6%).
לדפוק כרטיס או שעות גמישות? גם וגם – על שעוני נוכחות חכמים
הגאדג'טים הכי חכמים לבית – האם צריך אותם?
מעודכן ל-10/2019
אם בריאותכם חשובה לכם, מוטב שתסרבו בנימוס לכוס הקפה או התה שמציעים לכם במטוס ■ הסיבה: ליקויים תברואתיים במים החמים
רמת ההיגיינה של האוכל המוגש בטיסות מככבת בכותרות מעת לעת ולא בהקשר חיובי. כתוצאה מכך יש לא מעט נוסעים שחוששים לקחת את הסיכון ומעדיפים לצום בזמן הטיסה – אפילו אם זו אורכת שעות ארוכות.
אולם מסתבר שיש סיבה נוספת לדאגה: המים הרותחים המשמשים להכנת השתייה החמה המוגשת לנוסעים במטוס. דיילי אוויר חולקים עובדות מפתיעות שאף אחד מאיתנו (כנראה) לא יודע על אודות עגלת המשקאות שעוברת במטוס ועליה קנקני קפה ותה.
אחד מדיילי האוויר סיפר לאתר "ביזנס אינסיידר": הדיילים לא שותים מים חמים במטוס. לא קפה ולא תה". מדוע? המים החמים לקפה ולתה מגיעים מברזי המטוס ולא מבקבוק, והמים האלה עלולים להיות מזוהמים כהוגן.
בבדיקות שנערכו בשנת 2013 מצאו שקיים סיכון גבוה שהמים שמוגשים ממיכלים במטוס מכילים בקטריות. מדובר בקוליפורמים, שכנראה לא יגרמו לכם להיות חולים, אולם הם מצביעים על כך שחיידקי אי-קולי ( E.Coli) המזיקים נמצאים בתוך המים. לפי איגוד הדיילות האמריקאי, המצב לא השתפר מאז משמעותית: "המים במטוס מפוקחים על ידי הסוכנות להגנת הסביבה", נמסר בהודעה שנמסרה מאיגוד דיילי האוויר בארה"ב, "אך לא מספיק כדי שיהיו בטוחים לשתייה".
בהודעה הוסבר: "המים במטוסים נמצאים תחת רגולציה של הסוכנות להגנת הסביבה כדי להבטיח את השתייה הבטוחה על המטוס. הרגולציה הזו, שמאפשרת לחברות התעופה שיקול דעת רחב בנושא מספר בדיקות המים ואיכותם, והצורך בהחלפת המים במיכלים. איגוד הדיילים אינו סבור שהרגולציה הנ"ל נאכפת כמו שצריך".
אז אם כבר ויתרתם על האוכל בטיסה, אולי כדאי לכם לוותר גם על השתייה החמה בסיומה.
זה שעולה וזה שיורד: המדריך ליציאה בטוחה ורגועה מהמטוס
להיות עובד שהמעסיק רוצה לשמר לא קשור רק לסיבת פיטורים, אותם עובדים ששמם עולה אחרון, אלא גם לקידום, להעלאות ולהטבות רבות כאשר המעסיק לא מוכן לוותר על העובד בשום פנים ואופן.
איך הופכים לעובד זה?
בעיקרון, צריכים להוכיח שיש לכם ערך לארגון, שבלעדיו יהיה קשה למצוא מחליף ראוי. זה אומר לעשות יותר ממה שהתפקיד מגדיר, לקשור קשרים עם מחלקות אחרות. אפשר גם מתפקיד זוטר לעשות זאת, כל עוד מבינים את צורכי הארגון ומטרותיו. כך העובד בולט ונותן ערך מוסף לעומת עובדים אחרים.
אפשרות נוספת היא להיות אדם שיוזם ומניע את סביבת הפעולה שלו את והצוות, להיות שזה שפונים אליו כששיש משימות לצוות, גם אם אין מנהל רשמי לצוות או זה לא נמצא.
כמו כן עובד נחוץ הוא עובד שמגלה מעורבות אומר את דעתו על החלטות שונות, אבל לא כל דעה היא חשובה ולא כל דעה כבר תהפוך אתכם לאנשי מקצוע ראויים. הדעות שהמעסיקים מחפשים הן דעות בונות שתורמות לארגון ושקולות, לא כל דעתן שרוצה להשמיע את קולו הוא עובד שרוצים לשמר.
עם זאת, צריך לדעת לא רק לשמוע דעות אלא גם לשמוע דעות, להיות אדם שמבין שהוא לא יודע כול, להיות אדם שיודע לשתף פעולה עם הצוות, כך קל לו גם ליצור קשר עם מחלקות אחרות.
חיוביות בהכרח הופכת עובד לבולט, אדם שמתמודד עם מטלות ללא תלונות ומציע פתרונות. עם זאת, כל זאת לא שווה כלום בלי שיידעו מה אתם עושים ושאתם שרוצים את הקידום ואת התפקיד הנכסף. אם תהיו חשאיים לגבי זה, רוב הסיכויים שמישהו אחר יתפוס את התפקיד במקומכם.
מה עובדים הכי רוצים מהמעסיק? לפי מחקרים אחרונים, אחד הדברים החשובים הוא גמישות, בין היתר בשעות העבודה. כך גם המעסיקים מצפים לגמישות, להסתגלות לשינויים ולראות איפה הם מתאימים.
עבודה בשירות המדינה: איך מתקבלים ולמה זה כדאי לכם?
דורשי עבודה – שירות התעסוקה מציע לכם סדנאות בחינם
ניפרד כידידים: מה צריך לדעת כשעוזבים מקום עבודה
מעודכן ל-10/2019
בדומה למצב ברוב העולם, ריבית ישראל נשארת נמוכה. כך לאחרונה נקבע כי הריבית תיוותר ללא שינוי. ואף מעריכים שהיא תרד. זו בשורה רעה בעיקר למחזיק המק"מ, שהריבית בהם צפויה לרדת.
הסיבה לריביות המוכות היא הסיכונים לכלכלה העולמית. אלו נובעים בעיקר ממלחמת הסחר וההכרזה על הבקזיא, יציאת בריטניה מהשוק האירופי.
– הריבית משפיעה גם על ההלוואות. ריבית על ההלוואות מתואמת עם ריבית בנק ישראל, ואם הריבית הזו תהפוך לשלילית, הריבית על ההלוואות תוזל עוד יותר. זו יכולה להיות בשורה ללוקחי המשכנתאות וללווים בכלל, אומנם תיאורטית ייתכן מצב של תמונת ראי לפיקדונות – כלומר בעוד שהמחזיקים בפיקדונות מפסידים כסף (כאשר יש ריבית שלילית), הלווים דווקא מרוויחים כסף – במקרה כזה תרחיש של הלוואה או אובר בחשבון שיילכו וייקטנו אפשרי. אלא שבפועל, האשראי וההלוואות ניתנות אמנם בהתייחס לריבית השוררת בשוק אבל בתוספת של פרמטרים שקשורים לסיכון הספיציפי של הלקוחות ובתוספת מרווח הרווח של הבנק. המרווחים האלו ימנעו מצב של ריבית שלילית על הלוואות.
הבינלאומי: לראשונה אגח קונצרניות בריבית שלילית
אם בנק ישראל יחליט בקרוב על ריבית שלילית או הרחבה כמותית – שוק הדיור יהיה בסכנה ממשית
דמי מזונות אינם סופיים ובמקרה של קשיים כלכליים אפשר להפחית אותם. כך לפחות נקבע בבית המשפט למשפחה שהפחית את סכום המזונות – מ-4,000 שקל בחודש ל-1,000 בלבד – לאב לתאומים בהורות משותפת. הנימוק היה סכנה לקריסה כלכלית וכי אין הצדקה לתשלום הגבוה.
ההורות בין גבר הומוסקסואל לאישה לסבית החלה באינטרנט, וכך קבעו להביא יחדיו ילד לעולם. הם חתמו גם על הסכם ממון והורות משותפת שבו נקבע שכאשר ייוולד הילד ישלם האב מזונות בסך 2,000 שקל לחודש .במקרה של תאומים קבעו שהאב ישלם לאם את הסכום עבור כל ילד, כלומר 4,000 שקל בסך הכול. וזה מה שהיה כשנולדו להם תאומים.
האב הסביר כי לא הבין את המשמעויות הכספיות לפני שהיו לו ילדים, והסביר ששכרו עומד על כ-7,500 שקל, בלבד. עם זאת, האישה טענה שאין שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתת סכום המזונות ועל האב לעמוד בהסכם .
השופט קיבל את עמדת האב, אך הסכים כי אין שינוי נסיבות מהותי ולכן לכאורה אין להפחית התביעה לשינוי סכום המזונות. אולם בהסכם שקבעו השניים נקבע מבלי לבחון את צורכי הילד שעתיד להיוולד להם ואת יכולתו הכלכלית של כל אחד מהם, אלא הסתמכו על הסכמי חברים בלבד.
עוד הסביר השופט שעליו להוציא סכום גבוה יותר לצורכי דיור, מה שמקטין את הכנסתו הפנויה, לעומת האישה שיש דירה בבעלותה.
השופט הדגיש את זמני השהות המחולקים באופן כמעט שווה. על ענייני עמידה בהסכם קבע שטובת הילד גוברת.
בסופו של דבר נקבע שיש צורך להפחית באופן משמעותי את סכום המזונות. השופט העמיד את החיוב על 500 שקל לכל ילד, כך שבסך הכול ישלם האב 1,000 שקל מדי חודש.
מעודכן ל-10/2019
שותים קפה, שוקו או תה במטוס? כדאי שתחשבו שוב. הדיילות והדיילים לא שותים מים חמים במטוס. לפי דיווחים של דיילים לביזנס אינסיידר, המים החמים לקפה, לשוקו ולתה מגיעים מברזי המטוס, ולא מבקבוק, והם לא בדיוק היגייניים בלשון המעטה.
הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה ערכה בעבר מדגם ב-158 מטוסים, ונמצאו קוליפורמים ב-13% מהם. בשניים נמצאו חיידקי אי קולי ובבדיקה ובשמונה מטוסים המים לא היו ראויים לשתייה כלל. הדיילים מספרים שלמרות שחל עתה פיקוח השיפור אינו מהותי. ובכל זאת, מקרי הרעלת מזון הם נדירים.
"עבדתי עבור חברות תעופה במשך עשר שנים, אז אני יודע איפה האוכל היה, לאן הוא הולך וכמה זמן לוקח עד שהוא מגיע למטוס". אין הבדל גם בין נוסעי מחלקה ראשונה לשנייה ובין מחלקת עסקים לתיירים. רק הטייסים מקבלים מזון ממקור אחר.
קוקו הוא מכשיר כלאיים מוזר שנכנס לשוק המקומי ב-2015 ומשמש גם כגיוס הון וגם חוב – אג"ח. מחזיקי האג"ח הם המלווים, והאג"ח נחשב למכשיר יחסית בטוח כי הנושים מתועדפים ראשונים.
קוקו הוא סוג של אגרת חוב, אבל זו לא אגרת חוב קלאסית (ראו כאן הרחבה על קוקו). זו אגרת חוב שבמצב של משבר, חדלות פירעון של הבנק, היא לא מתנהלת כמו איגרת חוב רגילה, אלא היא קרובה יותר למניה ואז הסיכון גדול וההפסד יכול להיות מאוד משמעותי. במצב רגיל, היא אג"ח לכל דבר. בשלב הראשון רק הבנקים סיפקו את המכשיר, ולאחר מכן הצטרפו חברות הביטוח
הקוקו מסוכן יותר מאיגרת החוב, אבל הוא גם ממש לא קרוב למניה. הקוקו בניגוד למניה לא מקנה למחזיק חלק מהבעלות על הבנק וזכות להשתתף ברווחים דרך חלוקות דיבידנדים. הקרבה שלו למניה היא רק בזמני משבר, אלא שאז מתברר שמדובר במכשיר מאוד מסוכן – הקוקו הוא אגרת חוב שבזמני חדלו פירעון נחותה מאגרות החוב הרגילות של הבנק. בניגוד לאג"ח רגילות, שבמקרה של קשיים או פירוק למחזיקי האג"ח זכות לקבל את כספם לפני בעלי המניות, הקוקו תימחק.
סיכון גבוה, הפסדים נמוכים
לצד הבנקים גם חברות הביטוח מספקות מוצר קוקו, אלא שזה שונה משל הבנקים. בחברות הביטוח הסיכון גבוה בהרבה מאשר בבנקים, משום חשיפתן הגדולה לשוק ההון – חברות ביטוח הן סוג של אופציה על שוק ההון. פעילות הביטוח שלהן הולכת וקטנה ביחס לפעילות ניהול הכספים – החברות האלו הן מנהלות הכספים הגדולות ביותר במשק – הן בפועל מנהלות לנו את הפנסיה, את קופות הגמל, את קרנות הנאמנות, את קרנות הסל ועוד. הכספים שלנו מנוהלים דרכם. מעבר לכך הן מנהלות לנו את ביטוחי המנהלים שזה מוצר קרוב אבל לא דומה לקרנות הפנסיה. בביטוחי מנהלים הן בעצם שותפות שלנו ברווחים – הן לא מקבלות רק דמי ניהול קבועים אלא גם דמי ניהול כיחס מהרווחים. המשמעות היא שיש להן זיקה וקשר ישיר לשוק ההון – עליות בשוק ההון משפרות מאוד את הדוחות שלהן ומתבטאות במאזנים שלהן ובמחיר המניות שלהן. חוץ מזה, הן בעצמן מחזיקות סכומים גדולים מאוד בנוסטרו (ניהול כספים שלהן) וחלק מאוד משמעותי מהנוסטרו מושקע בשוק ההון.
ומכאן שחברת ביטוח היא לא בנק. היא גם ממש לא ביטוח. אז יש חשיפה מיוחדת בהשקעה בקוקו של חברת ביטוח בגלל הקשר לשוק ההון, ויש גם חשיפה בשל החשיפה המוגברת לרגולציה לעומת הבנקים, ומכאן שקוקו בחברות הביטוח חשוף יותר להמרה למניה או למחיקתו בכלל.
בבנקים אם יבחרו המשקיעים בקוקו למכור או להמיר למניות בעת משבר הם צפויים להפסדים גדולים עד כדי מחיקה. בחברת ביטוח סבירות לסכנת חדלות פירעון בטווח הקצר, היא מאוד נמוכה, מכיוון שבתחום ביטוח חיים, הסיכונים מוטים לטווח הארוך. בפרט, סיכוני נזילות – הגורם המרכזי לקריסות בנקים והגעתם לחדלות פירעון מהירה – זניחים בחברות ביטוח. בניגוד לבנקים, ירידה בהון אינה משקפת בהכרח ירידה במחיר המניה.
אפשר להפחית את הסיכון
יש דרכים להפחית את הסיכון. למשל אם יוטמעו מנגנוני המרה למניות בדיסקאונט עמוק על מחיר המניה בהנפקה -במקרה של אירוע המרה, המניות יתקבלו מבלי שייגרם הפסד משמעותי למחזיקים.
אפשר גם למחוק זמנית את הקרן. כך החברה תוכל להחליט מתי להחזיר אותה למשקיעים במקרה של התאוששות. משום שיחסי ההון בביטוח תנודתיים יותר מבבנקים הסיכוי להחזר קרן מהיר בקרב חברות ביטוח גבוה בהרבה .
אמצעי מפחית סיכון נוסף למשקיעים לפני המרה, הינו "הנפקת זכויות" לבעלי המניות הקיימים בירידה לרמת הון מסוימת. זו תאפשר להעלות את יחס ההון הרחק מהתנאי שנקבע, ולמנוע המרה של הקוקו. הדבר יוכל להקנות לבעלי השליטה בחברות הביטוח הגנה מפני דילול, ויוכל להוות מנגנון שיתמוך בנכונותם לקדם הנפקות קוקו המירות.
בנק מזרחי טפחות מגייס 700 מיליון שקל באג;ח קוקו
הדירוג הכושל על הקוקו; רשות ניירות ערך דרשה מחברת דירוג לשנות את הדוח
בעוד בארץ מודאגים מהאוברדראפט והמשכנתא, אחת הדאגות המרכזיות בארצות הברית היא הלוואות סטודנטים. בארץ שכר הלימוד נמוך יותר והתנאים מקילים.
הדרישות הנפוצות בבנקים לפתיחת חשבון סטודנט בישראל הן הוכחת לימודים במוסד אקדמי מוכר, הצגת שוברי שכר לימוד, עמידה בהכנסת משכורת קבועה בסכום מינימלי או הוצאה קבועה בכרטיס אשראי, וכן שגיל הסטודנט אינו עולה על 30 או 35. חלק מהבנקים מאפשרים לפתוח חשבון סטודנט עד גיל 40 ללומדים באוניברסיטה הפתוחה.
יש מסלולים ללא ריבית במספר תשלומים מועט, הלוואת גרייס, ארגונים שמסייעים. לצד הריבית חשוב לבדוק אם יש דמי טיפול, עמלות ומה קנסות הפיגורים, וכמו תמיד אם אפשר להימנע מהלוואה זה עדיף.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
הלוואות סטודנטים בארצות הברית
בארצות הברית הלוואות הסטודנטים הן החוב השני בגודלו של משקי הבית לאחר המשכנתאות. החוב כבר עבר את ה-70% מהתוצר וגדול מהחוב באשראי ומהלוואות הרכב. סבסוד הלוואות הסטודנטים החל בשנות השישים בממשל הנשיא לינדון ג'ונסון, אך אלו הפכו לנטל, שהיה אחד מהנושאים שבהם ניסה לטפל הנשיא לשעבר ברק אובמה. בין היתר הועלו הצעות למחוק את הלוואות הסטודנטים, כך שההכנסה הפנויה תגדל ולא ייווצר משבר סאב-פריים של הלוואות סטודנטים.
עם ירידת קרנם של הלימודים האקדמיים לטובת ניסיון ומיומנויות טכנולוגיות ורכות, לצד עלייה בשכר הלימוד, הלוואת הסטודנטים בארצות הברית כבר לא מצדיקות את עצמן ורק מכבידות על זוגות צעירים שנוספים להם עוד חובות. יותר מ-10% מההלוואות נמצאות בפיגור של שלושה חודשים ומוגדרות כחדלות פירעון. המצב הזה נמצא בהידרדרות, בעוד בשאר ההלוואות הפרטיות מקרי חדלות הפירעון נמצאים בירידה.
לצד מספר שיא של חסכונות ללימודים יש גם הלוואות, והן גדולות. אזרחי ארה"ב חייבים כיום כ-1.5 טריליון דולר בחובות סטודנטים. היקף הלוואת הסטודנט הממוצעת היה בסוף 2018 32,700 דולר, עלייה של כמעט 6% לעומת שנה קודמת לפי נתוני בנקים שונים.
ההלוואות גדלות גם בגלל עלייה בשכר הלימוד של 1,960 דולר בשנה בבתי ספר דו-שנתיים, ושל 6,870 דולר בשכר הלימוד של מוסדות ציבוריים ארבע-שנתיים. העלייה הגדולה ביותר – 18,800 דולר – נרשמה במוסדות פרטיים ללא כוונת רווח, שלהם תוכנית לארבע שנים, כל זה במהלך 30 השנים האחרונות.
גם מצב החיסכון מול ההלוואות לא מזהיר. פחות הורים חסכו ללימודי הקולג' של ילדיהם ב-2018 לעומת 2015, על פי מידע של קרן חינוך המשקיעים. ב-2018 רק 38% מההורים חסכו כסף לחינוך ילדיהם, ירידה לעומת 41% ב-2015.
כאילו להוסיף חטא על פשע הבנקים העלו את הריביות על ההלוואות ב-2018 ל-5% לעומת 4.45% ב-2017 לסטודנטים בתואר ראשון. עבור סטודנטים בלימודים לתואר שני, הריביות כבר הגיעו ל-6.6% במקום 6% ב-2017. ריבית זו עולה בכל שנה, למרות שהסטודנטים והוריהם אינם מודעים לכך. ובתקופות לא יציבות כמו היום הריביות עולות יותר, על חשבון הסטודנטים, שאפילו לא התחילו לעבוד.
הלוואות לסטודנטים בבריטניה
על פי "דה מרקר", בבריטניה, בוגרי מחזור 2013 באוניברסיטאות השתכרו בממוצע 12% פחות מבוגרי האוניברסיטאות בשנים שלפני המשבר הפיננסי, והלוואות הסטודנטים שלהם היו גבוהות ב–60%.
סקר שנערך לאחרונה על ידי אתר בריטי להשוואת מחירים, ופורסם ב"טלגרף", מראה כי בקרב הסטודנטים הבריטים חלה עלייה של 136% בנטילת הלוואות קצרות מועד בעשור האחרון, שבדרך כלל גובות עמלות וריביות עצומות. הסקר ערך השוואה בין סטודנטים שהחלו ללמוד משנת 2015 עד היום לבין סטודנטים שהחלו ללמוד בין 2005 ל-2009.
לפני עשור הנתון הזה עמד על כ-11% בלבד. עוד עולה מהסקר כי אותם נשאלים בזבזו את הכסף שלקחו במסגרת ההלוואה הזאת בזמן ממוצע של חמישה שבועות, גם כאשר מדובר בהלוואות של 3,000 ליש"ט. כשליש מהם, אגב, הסתירו את דבר נטילת ההלוואה מההורים ולא התייעצו איתם לגבי זה.
הלוואות לסטודנטים באוסטרליה
מנתוני התאחדות הסטודנטים עולה כי בשנות התשעים חל שינוי מסוים במבנה מערכת ההלוואות באוסטרליה. במקום שכר לימוד אחיד, חוגי הלימוד חולקו למקבצים, שבכל אחד מהם נקבע שכר לימוד שונה. במקצועות שצפוי היה כי בוגריהם יקבלו בעתיד שכר גבוה, כגון רפואה ומשפטים, שכר הלימוד היה הגבוה ביותר. לעומת זאת, בתחומי הלימוד שלא היו צפויים להניב שכר גבוה כמו אמנויות ומדעי הרוחב, ובתחומים שהממשלה ראתה לנכון לקדם כגון מדעים מדויקים, נקבע שכר לימוד נמוך יחסית. שכר הלימוד הממוצע באוניברסיטאות הציבוריות עלה בעקבות כך בכ-10%. זאת ועוד, הוטלו הגבלות על מספר הסטודנטים שהיו זכאים לתנאי שכר לימוד אלו. הסטודנטים שלמדו באוניברסיטה פרטית, מוסד שאינו מוכר על ידי משרד החינוך של אוסטרליה, או במסגרת מכסת המקומות הלא-מתוקצבים, לא היו זכאים להלוואות, וחויבו בתשלום של שכר לימוד מלא מראש.
שינוי נוסף שהתרחש מאוחר יותר איפשר גם לסטודנטים שאינם לומדים באוניברסיטאות הציבוריות להצטרף למנגנון ההלוואות. יחד עם זאת, מספר הסטודנטים שהיו זכאים להלוואות באוניברסיטאות הפרטיות עודנו נמוך. תקופת הזכאות המקסימלית לקבלת ההטבות ותנאי שכ"ל המועדפים הוגבלה ל-3 שנים. סכום ההלוואה המקסימלי הוגבל ל-110 אלף דולר לסטודנטים במקצועות הרפואה. לסטודנטים בשאר המקצועות הרף העליון הועמד על 10,000 דולר, כולל לימודי תואר שני ושלישי.
הלוואות לסטודנטים בישראל
בישראל המצב טוב יותר. ראשית, חלק משכר הלימוד מסובסד, ושנית אפשר למצוא הלוואות בתנאים טובים יותר, כולל הלוואות ללא ריבית. הלוואה אחת כזו היא הלוואה של קרן שכ"ל, שקט כלכלי לכול. זו קרן שממומנת על ידי מכללות וגופים פרטיים, ולכן למעשה מדובר בקרן ללא עלות וללא ריבית. לקרן יש הסדר עם כ-60 מוסדות לימוד אקדמיים, ובמסגרתו אפשר לקחת שני סוגי הלוואות: הלוואה ללא ריבית למימון שכר לימוד בסכום שיכול להגיע עד 20 אלף שקל והחזר של עד 60 תשלומים, וכן הלוואה משלימה למימון כל ההוצאות בסכום דומה בריבית מוזלת. גם החשבון ללא עמלות ונסגר עם החזר ההלוואה.
יש עוד מקור להלוואה ללא ריבית – "עוגן" – הקרן להלוואות ללא ריבית, אך מדובר במספר קטן של זכאים להלוואה. כדי לקבל הלוואה כזאת אתם נדרשים להיות אזרחי ישראל עם הכנסה נטו של 3,000 עד 20 אלף שקל בחודש. סטודנט שהכנסתו נמוכה יותר, שאינו עובד או שגילו פחות מ-22 יידרש להחתים את אחד ההורים או אדם נוסף כלווה נוסף ושני ערבים.
הלוואות לסטודנטים הלומדים בחו"ל
מי שרוצה ללמוד בחו"ל, בעיקר במדינות יקרות יותר, תנאי הלוואה יותר נוקשים, בעיקר בבנקים. הבנקים מציעים הלוואה בסכומים של 60 אלף שקל ואף עד 100 אלף שקל עבור כל תקופת הלימודים, בפריסה של עד חמש שנים. תנאי הריבית טובים יותר משל הגופים החוץ-בנקאיים, אך קשה לקבל את ההלוואה. לסטודנטים יש גם אפשרות להלוואת גרייס – שבה ישלמו את מרבית הסכום בתקופה מאוחרת יותר או בסיום לימודיהם מתוך הנחה שאז הקריירה שלהם תתבסס.
הלוואות לסטודנטים: האם בדרך לתואר עוברים בבנק?
מעודכן ל-10/2019
עוד ארנק דיגיטלי נכנס לארץ, לצד קולו, הפועל בתל אביב וחיפה, פייבוקס ועוד תוכניות גם פיוז השיקה בארץ כרטיס נטען המאפשר להטעין עשרות כרטיסי אשראי, מועדון לקוחות כרטיס קופת חולים ואף השיקה תחליף לרב קו.
ארנק דיגיטלי הוא למעשה כל מכשיר אלקטרוני המאפשר לאדם לבצע עסקאות מסחר אלקטרוניות. ארנקים דיגיטליים נעשים לא רק עבור עסקאות פיננסיות בסיסיות, אלא גם כדי לאמת את אישוריו של בעל הכרטיס ולהחזיק כרטיסים דיגיטליים שונים. בנוסף, ארנק דיגיטלי עשוי למשל לאמת את גיל הקונה בחנות משקאות בעת רכישת אלכוהול. התשלום באמצעות ארנק דיגיטלי מתבצע באמצעות טכנולוגיות שונות, למשל: שבב המותקן בגב מכשיר סלולרי, סריקת ברקוד המופיע על גבי מסך מחשב או חשבונית מנייר או אפליקציית תשלום ייעודית
בפיוז קארד מדובר למעשה ב-30 כרטיסים בכרטיס אחד. כך אפשר לחסוך מקום לכרטיסים ולא להגיש את כרטיס האשראי לנהג או את כרטיס קופת החולים בקניות. את הפיוזקארד מטעינים באמצעות אפליקציה, ולאחר שהטענתם תראו את כל הכרטיסים שהטענתם על המסך בכרטיס.
באמצעות הכפתורים שעל גבי הכרטיס תוכלו לבחור בכרטיס שבו תרצו להשתמש על-פי השמות שבחרתם, וגם אפשר לנעול אותם. המוצר, פרי פיתוח של חברת Brilliantts הקוריאנית מתאים לכל כרטיס מגנטי, למעט רב קו. עם זאת, לאחר חודש תצטרכו להטעין אותו.
עוד יתרון הוא במקרה של אובדן, לא צריך ליצור קשר עם החברה ולבטל אותו אלא רק לכבות אותו באמצעות האפליקציה. הכרטיס נמכר ב-490 שקלים באתר החברה
בישראל אין בדיוק ארנקים דיגיטליים המאפשרים תשלום בבתי עסק, אפליקציות התשלומים של הבנקים למעט פייבוקס מאפשרות רק העברה לחשבון הבנק, וכולן עדיין לא משמשות מספיק כתשלום לבתי העסק, על אף הקלות אחרונות של בנק ישראל. יש גם ארנקים המיועדים רק לרשת שיצרה את הארנק – לדוגמה הארנק הדיגיטלי של סונול שדרכו ניתן לתדלק ולשלם בחנויות הנוחות sogood. ארנקים דומים יש לסופר-פארם ולמקדונלדס. לאחרונה גם אושר בנק דיגיטלי חדש בראשות מריוס נכט, שכל פעולותיו כלולל פתיחת החשבון יהיו בדיגיטל. זה לצד של פפר של לאומי המתקשה להתרומם. בזק הצהירה אף היא על כוונתה לפתח ארקנ דיגיטלי ויש ארנקים קהילתיים כמו של קולו. אבל ארנק שמחזיק את כל הכרטיסים טרם נראה בישראל.
בנקים דיגיטליים בהודו ובסין
על פי המפקחת על הבנקים חדווה בר, "הציבור בסין ובהודו משתמש בארנקים דיגיטליים שמאפשרים תשלום בחנויות באמצעות הטלפון החכם ללא כרטיס אשראי או מזומן; רכישת כרטיסים לאוטובוס, לרכבת ולטיסה בלחיצת כפתור; אפשרות לשלם חשבונות, כגון ארנונה וחשמל, וגם קבלת אשראי ברגע. זה מאוד נוח, ולכן האימוץ של הארנקים מהיר, אולם צריך להביא בחשבון שההצעות בארנקים הדיגיטליים מבוססות על ניתוח מידע רחב על הלקוח.
"בסין, למשל, דירוג הסיכון של הלקוח לצורך קבלת אשראי לארנק הדיגיטלי, מבוסס על ניתוח מאפייני הסיכון של החברים של הלקוח. כלומר, אם החבר שלך לא עמד בהחזרי אשראי, הדבר עלול להשפיע לרעה על דירוג הסיכון שלך. מדובר בעולם שבו אנשים מוותרים מרצונם על פרטיות, כדי לקבל הצעות ערך".
בסין ובאסיה בכלל הארנק הפופולרי הוא עליפיי מבית עלי אקספרס המבוסס על טכנולוגיית זיהוי פנים. בהודו כל מה שצריך כדי להעביר כסף לאדם שלא ידוע פרטי החשבון שלו הוא מספר טלפון סלולארי או דוא"ל שלו. הישר מהאפליקציה של הבנק,אפשר לבחור חבר מרשימת אנשי הקשר, לבקש להעביר אל אותו הנמען סכום כסף. הנמען מקבל הודעה על כך, לוחץ על הקישור, נכנס אל האפליקציה הבנקאית ומאשר את קבלת ההעברה הכספית. השירות הזה אומנם לא תמיד עובד טוב (במיוחד כאשר מדובר בבנקים שונים) ולכן פותחו ממשקים מתקדמים יותר, מבוססי UPI. ב-wechatpay הסינית שאף שמתפת פעולה עם דיסקונט בישראל ניתן להעביר כספים ברשתות חברתיות.
ארנקים דיגיטליים במערב
במערב לצד פייפאל הוותיקה נכנסו לתחום הארנקים הדיגיטליים אפל פיי, גוגל פיי וסמסונג פיי. אפל פיי האי המובילה והשתיים האחרונות מציעות בערך אותה טכנולוגיה, שבה גם יהיה אפשר להחזיק בנוסף לכסף כרטסי הופעות, טיסה ועוד. כולן מתבססות על כרטיס אשראי חכם, שרק עתה עושה את צעדיו הראשונים בישראל. באפל לא יצרו קשרים או מגעים עם ישראלים כדי להכניס את הארנק והכרטיס הדיגיטלי לארץ, אבל גוגל וסמסונג אף הצהירו על כוונתם להיכנס לארץ. עם זאת, בשל בעיות טכנולוגיה ורגולציה חלו עיכובים. לצדם מטבעות קריפטו כמו ביטקויון משמשים גם ארנק דיגיטלי. גם פייסבוק הכריזה שפרויקט ליברה שלה ישמש גם ארנק דיגיטלי.
בזק תשיק ארנק דיגיטלי – איך זה יעבוד
עקיצה בארנק: איך מתמודדים עם הונאות כלכליות בדור הסייבר?
קולו (Colu) – מטבע דיגיטלי לתל אביביים וגם לחיפאים, איך זה עובד?
הקנסות הגדולים של איילת שקד ומשרד המשפטים על עברייני בנייה הגיעו בעבר לכותרות, בגלל טענה לחוק המפלה בין ערבים ויהודים. עתה הגישו עתירה שני אזרחים נגד שר המשפטים ומשרד המשפטים, בעתירה התבקש בית המשפט לבטל את תקנות העבירות המנהליות שאושרו במאי 2018 – ואפשרו להטיל קנסות של מאות אלפי שקלים ללא משפט על עברייני בנייה. בקשה נוספת היא לעצור את כל הקנסות עד ההחלטה. בג"ץ יבקש את תגובת המדינה לטענות בעתירה,ורק אז יחליט אם יוצא צו על תנאי לעצירת הקנסות.
אכיפה המוגברת נבעה מניסיונות בעבר להתיש את המערכת בבית המשפט, וגובה הקנסות שקבעו בתי המשפט נסמך על סכומי מקסימום בחוק העונשין ובחוק התכנון והבנייה. אלו היו נמוכים מדי לדעת משרד המשפטים.
העותרים טענו כי. "התקנת התקנות מכוח חוק העבירות המנהליות בוצעה בחוסר סמכות, בלי שהוצגו בפני ועדת חוק ומשפט וללא אישורה, דבר שלבדו מספיק כדי להורות על ביטולן".
העותרים גם מציינים שיש אפליה לפי מיקום. חוק העבירות המנהליות קובע שרק ועדות מקומיות עצמאיות יכולות להטיל קנסות מנהליים,בעוד שוועדות מקומיות שאינן עצמאיות יכולות לנקוט הליכים פליליים בלבד: "הזכות לשוויון נפגעת במקום בו אין רשות אכיפה מקומית פעילה ביחס לאזורים בהן מבוצעת אכיפה באופן שוטף, קל וחומר שהסמכות להטלת קנס מכוח התקנות אינה מסורה לכל ועדה מקומית.
"על פי חוק העבירות המנהליות, ועדה מקומית שאינה עצמאית אינה מוסמכת להטיל קנסות מנהלים. באותם מרחבי תכנון רשאית לפעול היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה, שמדיניות אכיפתה המוצהרת אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות האכיפה המקומית". כך יוצא שברמת השרון העשירה הקנסות נמוכים מבנתיבות.
עוד נטען: "התקנות קובעות כי יש להשית על מפר המתגורר בהרצליה פיתוח קנס זהה לזה שיוטל על מפר המתגורר בירוחם בגין אותה עבירה, אפילו שכל אחד מהם הניב רווח כלכלי שונה בתכלית".
וכי : "התקנות קובעות קנס זהה למי שביצע עבירה והפיק רווחים בגינה במשך שנים ולעבריין חדש שטרם הפיק רווחים מביצוע העבירה".
טעמה נוספת בעתירה: "על התקנות ליצור הבחנה המבוססת על שונות רלוונטית של מבצעי העבירה בהתאם לאזור מגוריהם, ומשך הזמן שהביא להשאת רווחיהם, שכן מפר המתגורר בשדרות לעומת מקבילו בסביון נשאו רווחים שונים ויכולתם הכלכלית לשאת בקנסות זהים הינה שונה בתכלית, ואף במקרים שהאחד נשא רווחיו תקופה ממושכת ואילו חברו טרם השיא כל רווח בגינה".
כתב אישום בכפוף לשימוע ליו,ר קק,ל על עבירות בנייה
במבצע אכיפת עבירות בנייה הוטלו קנסות עד 600 אלף שקל
ביטקוין ירד לרמה של 7,514 דולר – שפל של יותר מחמישה חודשים. הפעם האחרונה שהיה נמוך כך הייתה ביום 18 במאי 2019, לפי נתוני אתר CoinMarketCap. שערו הנוכחי משקף לביטקוין שווי שוק של 135.5 מיליארד דולר – כ-66% משוויו של כלל שוק הקריפטו.
שער הביטקוין ירד החודש בשיעור 23%. עדיין מדובר במחיר גובה פי שניים מתחילת השנה. בהשוואה למחיר השיא שקבע הביטקוין בדצמבר 2017, אז זינק מעל ל-20 אלף דולר ליחידה, שערו כיום נמוך ביותר מ-60%.
למרות היקפי המסחר הגבוהים של הביקטוין זה אינו המטבע הדיגיטלי הנפוץ ביותר. המטבע הדיגיטלי בעל היקף המסחר היומי והחודשי הגבוהים ביותר הוא טתר, ששוי השוק שלו קטן פי 30 מזה של ביטקוין. היקף המסחר היומי בטתר עקף את ביטקוין בראשונה באפריל השנה ומאז המשיך בעקביות לעקוף את המטבע הדיגיטלי המפורסם בעולם, כאשר בתחילת אוגוסט השנה עמד היקף המסחר על 21 מיליארד דולר ביום.
מטבע דיגיטלי אחר מדובר הוא ליברה, של חברת פייסבוק, שמתקשה לצאת לפועל בגלל רגולציה. בעת שהביטקויון נפל ניגש מארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד פייסבוק, לשימוע בפני ועדת השירותים הפיננסיים של הקונגרס האמריקאי, שבו נידון, בין השאר, פרויקט המטבע הדיגיטלי ליברה. הוא השתמש במלחמת הסחר עם סין והתחרות עמה להצדקת הפקוירט. לדבריו, "בעוד אנו דנים בסוגיות האלה, שאר העולם לא מחכה. סין נעה במהירות לקראת השקת רעיונות דומים בחודשים הקרובים". הוא הוסיף כי "ליברה יהיה מגובה בעיקר על ידי דולרים, ואני מאמין שזה יחזק את המנהיגות הפיננסית של ארה"ב ואת הערכים הדמוקרטיים שלנו ברחבי העולם. אם אמריקה לא תהיה חדשנית, המנהיגות שלנו בתחום הפיננסי אינה מובטחת".
השימוע הקשוח נגד מטבע הליברה מוריד את הביטקוין
ביטקוין הגיע לשיא של שבועיים וחצה את 13,000 דולר – זה באמת מטבע?
מעודכן ל-10/2019
ליקויים חמורים ביישום חוק חופש המידע במשרדי הגנת הסביבה, התחבורה, התרבות ושירותי הדת ■ המשנה ליועמ"ש הורה למנכ"לי המשרדים להגיש לו תוכניות לשיפור המצב ■ נגד משרד רה"מ הוגשו 16 עתירות בגין הפרת החוק
משרדי הממשלה מתעלמים בעקביות מחובתם ליישם את חוק חופש המידע. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ציבורי־חוקתי), עו"ד רז נזרי, דרש לאחרונה ממנכ"לים של ארבעה משרדי ממשלה לפעול ליישום החוק במשרדיהם.
מדובר במשרדי התחבורה, התרבות והספורט, הגנת הסביבה והמשרד לשירותי דת. ארבעת המשרדים מתעלמים בעקביות מקביעות היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים כי הפרו את החוק, ולכן מוגדרים "משרדים מפֵרים". הארבעה בלטו לרעה גם בדוח מבקר המדינה על יישום חוק חופש המידע מ־2018.
דורשים שקיפות
במכתב ששלח נזרי למנכ"לי המשרדים הוא הדגיש: "על העומדים בראש משרדי הממשלה ויחידות הסמך – נבחרי ציבור ומנהלים כלליים – להטמיע בעבודתם ובעבודת המשרדים את עקרונות שקיפות הממשל, ולוודא שהם מיושמים בשגרת העבודה של המשרד". נזרי קובע שחובה על המנכ"לים לפעול לתיקון הליקויים האמורים, ודורש לקבל מהם תוכנית לתיקון המצב.
בקשות לקבלת מידע ממשרדי הממשלה הן כלי חשוב עבור עיתונאים, ארגונים חברתיים, חוקרים באקדמיה ואפילו אזרחים מודאגים, המבקשים להתחקות אחר פעילותן של רשויות השלטון. את המידע חייבת הממשלה למסור על פי חוק חופש המידע, שהתקבל ב–1998. אבל עד כמה היא מקפידה לענות על הבקשות, ומהי איכות התשובות שהיא מספקת? מדד השקיפות, שגיבשה התנועה לחופש המידע, בוחן את מספר הפעמים שבהן משרדי הממשלה ויחידות הסמך הממשלתיות השיבו לבקשות לקבלת מידע.
החוק מאפשר להפנות אל היחידה לחופש המידע תלונות נגד משרדים שמפרים את החוק בכך שהם מסרבים למסור מידע או מתעלמים מפניות. במקרה שהיחידה קובעת כי התלונה מוצדקת, היא דורשת מהרשות הרלבנטית למסור את המידע, אך אין לה סמכויות אכיפה.
ארבעת המשרדים שאליהם כתב נזרי מובילים בהתעלמות מהחלטות היחידה ב־2018. ראשון הוא המשרד להגנת הסביבה עם 8 תלונות מוצדקות נגדו שלא תוקנו, אחריו משרד התרבות והספורט עם 7 תלונות, ומשרד התחבורה והמשרד לשירותי דת עם 5 תלונות כל אחד.
משרד ראש הממשלה שכיכב בהיבטים שליליים אחרים בדוח הצליח לחמוק מהמכתב של נזרי משום שהוא מקיים את החלטות היחידה. המשרד הוא האלוף מבין משרדי הממשלה במספר העתירות שהוגשו לבתי משפט של אי מסירת מידע – 16 במספר. המשרד גם מדורג במקום השלישי באיחורים בתשובות לבקשות חופש המידע — בכחמישית מהבקשות, ובמקום השני בכמות התלונות המוצדקות נגדו — 11. במשרד המשפטים אומרים שככל שיהיה צורך ייצאו מכתבים נוספים.
ארבעת המשרדים שאליהם פנה נזרי כיכבו גם בדו"ח מבקר המדינה ל־2018 כרשויות מפרות שאינן מתקנות את הליקויים, למרות החלטת היחידה לחופש המידע.
למשרד להגנת הסביבה היו אז 12 הפרות, והמבקר מצא כי עד יולי 2017 לא סיים המשרד לטפל ב־150 בקשות מידע שהוגשו בשנים 2016-2013. ליקויים קשים נחשפו גם במשרד האוצר. התברר שהמשרד ובייחוד אגף התקציבים אינם משתפים פעולה עם הממונה על חופש המידע במשרד ומערימים על פעילותו קשיים.
מעל החוק: משרדי ממשלה לא מפרסמים מידע
איגוד לשכות המסחר: "על משרד הפנים לחשוף לאילו רשויות מקומיות אושרה העלאת ארנונה ב-2015"