מדד שכר הדירה עלה במרץ  ב-0.1%; מדד מחירי הדיור עלה ב-0.8%

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מרץ ב-0.3%, ונראה שרוב המדדים הקשורים לדדיור עלו בשיעור גבוה יותר. מדד מחירי דיור עלה ב-0.8%. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-1.1% ומדד שכר דירה עלה ב-0.1%.

שירותי דיור בבעלות הדיירים – במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש מרץ 2017, נרשמה עליה בהשוואה לחודש פברואר 2017. עליה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים פברואר 2017 – מרץ 2017, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים ינואר 2017 – פברואר 2017. במדד נרשמה עלייה של 1.1% והיא מבטאת את המשך העלייה במחירי השכירות, גם כתוצאה מהמס על דירה שלישית שגורם למשכירים להעלות את שכר הדירה.

הלמ"ס מפרסים אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן , לרבות את מדד מחירי דירות. מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים ינואר 2017 – פברואר 2017, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר 2016 – ינואר 2017, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.1%. עליה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות ינואר 2017 – פברואר 2017, לעומת ינואר 2016 – פברואר 2016, עלו המחירים ב-6.0%. מהשוואת העסקאות דצמבר 2016 – ינואר 2017, לעומת דצמבר 2015 – ינואר 2016, עלו המחירים ב-6.2%.

תחזוקת הדירה/ אחזקת דירה – מדד מחירי תחזוקת הדירה נותר ללא שינוי. התייקרו במיוחד: שירותי צביעה וסיוד (ב-2.5%) ושירותי אינסטלציה (ב-1.5%). הוזל במיוחד: חומרי כביסה, ניקוי והדברה (ב-3.4%) וצרכי משק בית אחרים, כגון: נרות, גפרורים ושקיות (ב-1.8%).

ריהוט וציוד לבית – מדד מחירי ריהוט וציוד לבית ירד ב-0.3%. הוזלו במיוחד: מראות, שעונים ומסגרות (ב-2.9%), שולחנות (ב-2.8%), תנורי חימום (ב-2.2%), אהילים, נברשות ומנורות שולחן (ב-2.0%), ספה וכורסאות (ב-1.5%), מכונת כביסה ומייבש כביסה (ב-1.5%), ארונות (ב-1.2%), ציוד חשמלי אחר לבית, כגון: שואב אבק ומגהץ (ב-1.1%), ספריה / כוננית לספרים (באחוז אחד) ואגרטל (באחוז אחד). התייקרו במיוחד: כלי מיטה ומגבות (ב-4.1%), כלי בישול ואפיה (ב-3.4%), מפות ומפיות (ב-1.8%), פרחים וצמחים (ב-1.6%), כלי אוכל (ב-1.4%), נרות ומפיצי ריח (ב-1.1%) ואביזרי אמבטיה (באחוז אחד).

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים נותר בחודש מרץ 2017 ללא שינוי ועמד על 109.2 נקודות (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות).

למחשבון מדד תשומות הבנייה

מדד מחירי תשומה במגורים ללא שכר עבודה נותר אף הוא ללא שינוי ועמד על 103.5 נקודות. ב-12 החודשים האחרונים (מרץ 2017 לעומת מרץ 2016) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑1.6% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-2.5%. המדד ללא שכר עבודה עלה בתקופה זו ב-0.9%.

חומרים ומוצרים

בחודש מרס 2017 נותר  מדד מחירי חומרים ומוצרים ללא שינוי. מבין החומרים והמוצרים ירדו במיוחד מחירי מוצרים לחימום מים והסקה (ב-5.3%) ואבן (ב-2.2%). לעומת זאת, עלו מחירי ברזל לבנייה וצינורות לאינסטלציה חשמלית (ב-1.3% כל אחד).

 שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות  – מדד מחירי שכירת ציוד ורכב וכן מדד הוצאות כלליות נותרו בחודש מרס 2017 ללא שינוי.

 שכר עבודה – מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף נותר אף הוא ללא שינוי.

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, לפי פרקי הבנייה  – מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש מרס 2017, יש לציין ירידת מחירים של 0.8% בפרק בנייה. בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.

מדד תשומות הבנייה  מחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מדד תשומות הבנייה למגורים מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים,  מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה.  נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים,  החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה.   המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה,  לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.

משקלות המדד  מבוססים על ממצאי סקר הוצאות בבניית בנייני מגורים שנערך בשנת 2003.  בסקר נחקר הרכב התשומות של כ-125 פרוייקטים שבנייתם החלה בספטמבר 1998 ונסתיימה עד סוף ספטמבר 2002.

מדגם מוצרים ושיטת איסוף מחירים  – במסגרת המדד נמדדים ישירות מחיריהם של חומרים ושירותים.  מחירי החומרים והשירותים נאספים ממדגם של סיטונאים ויצרנים, המספקים חומרים ושירותים לקבלנים בכל אזורי הארץ.  המחירים הנמדדים הם אלה שמשלמים הקבלנים הראשיים וקבלני המשנה למשווקים לסוגיהם.

עד כאן, ההגדרות והשיטה; ובקצרה – מדד תשומות הבנייה מודד כמה עולה לבנות; הסוקרים של הלמ"ס בודקים את המחירים יש להם את המשקולות של כל הרכיבים (125 רכיבים) ואז נקבע מחיר הסל. מחיר הסל הנוכחי ביחס למחירו בחודש הקודם מבטא את העלייה של המדד באחוזים ביחס לחודש קודם.

מדד תשומות הבנייה – עולה (לרוב) יותר מדד המחירים לצרכן

מדד מחירי תשומות הבנייה עלה בשנת 2011  ב-3.7% גבוה משמעותית מהעלייה במדד המחירים לצרכן שהסתכמה ב-2.2%; מדד תשומות הבנייה בשנת 2012 עלה ב-3.3% כפול ממדד המחירים לצרכן; מדד תשומות הבנייה ב-2013 עלה ב-1.4% בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.8%; בשנת 2014 עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן דווקא ירד, וגם בשנת 2015 בעוד מדד תשומות הבנייה עלה ב-1% מדד המחירים לצרכן ירד. גם בשנת 2016  נשמר הפער הזה בין מדד תשומות הבנייה  למדד המחירים לצרכן, וזה נמשך לתוך שנת 2017 – כאן תוכלו לבדוק את השינוי במדד תשומות הבנייה וכאן את השינוי במדד המחירים לצרכן.  

מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...

מחשבון מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...

אחרי רצף של מדדים שליליים או אפסיים, מדווחת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על עלייה של 0.3% במדד המחירים לצרכן בחודש מרץ

עליית  המחירים במדד ב-12 החודשים האחרונים מסתכמת ב-0.9%. יעד האינפלציה של  בנק ישראל נע בין 1% ל-3%.

עליות מחירים בולטות נרשמו במחירי ההלבשה וההנעלה  בשיעור של 4.9% , דיור 0.8%, תרבות ובידור 0.1% . ירידת מחירים של 0.5% נרשמה בסעיף התחבורה.

מחירי הדירות על פי סקר של הלמ"ס עלו בשיעור של 0.1%, שיעור מתון לעומת החודשים הקודמים, ולעומת השנה כולה. קצב עליית המדד בשנה האחרונה – 6%.

מה זה מדד המחיירם לצרכן?

מדד המחיירם לצרכן מודד את אחוז השינוי החל במשך הזמן (כל חודש וחודש) בהוצאה הדרושה לקניית סל קבוע של מצרכים ושירותים, המייצג את התצרוכת הממוצעת של משקי הבית. עד דצמבר 2016 ,נמדדו מחירי סל המייצג את תצרוכת המשפחות בשנת 2012/13 והמדד הוצג על בסיס נקודות 100.0=2014 ממוצע. אבל, החל מינואר 2017 ,נמדדים מחירי הסל המייצג את תצרוכת המשפחות בשנים 2014/2015 במחירי 2016, והמדד מוצג על בסיס ממוצע 2016=0.100 נקודות.

השינויים ברמת המחירים של הסעיפים השונים במדד נאמדים על ידי השינוי במחירים לצרכן של מדגם המצרכים והשירותים. המחירים מדווחים על ידי מדגם של עסקים ומשקי בית. במילים אחרות, מדד המחיירם לצרכן מבטא את יוקר המחייה של משפחה "ממוצעת". ואם ניקח את התיארויה לחלק היישומי הרי שבשנים האחרונות, לפחות על פי מדד המחיירם לצרכן לא היתה עלייה ביוקר המחייה? כי המדד כמעט ולא זז שלוש שנים.

אבל, זה קשקוש יוקר המחייה המשיך לעלות במהלך השנים האחרונות למרות המדד התקוע!

מדד תשומות בנייה המעודכן

מדד תשומות הבנייה למגורים צפוי בחודשים מרץ עד מאי (שלושה חודשים) לעלות בשיעור של 0.3% – כך מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים. להערכתם, מדד מחירי הדירות בבעלות יעלה בתקופה זו בשיעור של 0.6% וסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) יעלה גם כן  ב-0.6%.

כמו כן, מעריכים בהראל כי בשלושה חודשים אלו יעלה מדד המחירים לצרכן ב-0.6%, כאשר בחודש מרץ יעלה המדד ב-0.1% ובחודש אפריל יעלה מדד המחירים ב-0.3%.

מדד תשומות הבנייה בפברואר עלה ב-0.2% ל-109.2 נקודות. בינואר 2017 נותר המדד ללא שינוי.  מתחילת השנה עלה המדד ב-0.2%. בשנה שעברה (כל השנה) עלה המדד ב-1.5%.

מחשבון מדד תשומות הבנייה

מתי כדאי לשלם לקבלן?

שאלה חשובה שאיתה מתמודדים רוכשי הדירות היא מתי לשלם לקבלן/ ליזם, ממנו הם רכשו את הדירה החדשה – האם לחכות עד כמה שניתן? או דווקא להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות (את העלייה במדד תשומות הבנייה למגורים), אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה, או מה התחזית שלכם לגבי מה יהיה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא?  וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.

מדריכים נוספים:

רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת

למדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

קרנות הנאמנות –  אלטשולר שחם (4D) סילבר מניות חו"ל (מספר קרן: 5119110) ואלטשולר שחם (2B) סילבר אג"ח דינמית (מספר קרן: 5119102)   מדווחות על הפחתת דמי הנאמן משיעור של 0.06% מהיקף נכסי הקרן ל-0.04% מהיקף נכסי הקרן.

הנאמן שהפחית למעשה את שכרו הוא בנק מזרחי טפחות.

דמי הנאמנות נזכיר הם בנוסף לדמי הניהול שמשלמים המשקיעים בקרנות הנאמנות.  כלומר, בנוסף לדמי הניהול על הקרנות יש דמי נאמנן שאחראי על תקינות הדיווחים, אחראי על חשבון הנאמנות, ולמעשה מפקח שהכל נעשה בקרן באופן תקין.

החזר מס על תרומות – ככה זה עובד!

נניח שהחלטתם לתרום כסף למוסד כלשהו – עמותה, קרן או כל גוף אחר שפנה אליכם בבקשה או שחשתם צורך לתרום לו מיוזמתכם. כך או כך, אתם זכאים לזיכוי בגובה של 35% על סכום התרומה. מה זה בעצם אומר, מהם התנאים לכך, ואיך זה עובד – הפרטים לפניכם.

זיכוי הוא בעצם קיזוז המס ששולם, וגובה הזיכוי הוא 35% מהתרומה. לדוגמה, אם תרמתם 300 שקל, אתם זכאים להחזר מס בגובה של 35% על 300 שקל, כלומר 105 שקל. בפועל, תצטרכו לשלם 105 שקל פחות על ההכנסות האחרות שלכם (בעיקר הכנסות מעבודה/ שכר).

התנאי לקבלת הזיכוי הוא שאתם צריכים לתרום מעל 200 שקל (נכון ל-2023), ושהמוסד יהיה מוכר על ידי מס הכנסה (לפי סעיף 46 למס הכנסה). ישנה גם תקרה לסכום התרומות שמזכה בזיכוי. מדובר על סכום מצטבר של 10,019,808 שקל (נכון ל-2023) או עד 30% מההכנסה החייבת במס של התורם באותה שנה, לפי הנמוך מביניהם.

אגב, חברות יכולות לקבל זיכוי בגובה מס החברות העדכני לשנה שבה ניתנה התרומה. נכון ל-2022, השנה האחרונה שבה עודכן שיעור המס, הוא עומד על 23%.

היקף התרומות בשנה – 4 מיליארד שקל

על פי הערכות, בכל שנה תורמים משקי הבית סדר גודל של כ-4 מיליארד שקל. על פי הערכות, מדובר על כ-500 אלף משקי בית שתורמים, אבל רק חלק קטן מהם מקבל החזר על התרומות האלו.

בפועל, סדר גודל של 20-30 אלף איש מגישים דוחות שנתיים ומקבלים החזר על התרומה, אך להרבה יותר אנשים, כמה מאות אלפים טובים, יש אפשרות לקבל החזר והם לא מנצלים אותה. אז למה הם לא מגישים דוח? נראה שרוב האנשים נרתעים מזה – מי צריך להתעסק עם מס הכנסה? אז מגיע לי החזר של 105 שקל על תרומה, ביג דיל. אבל בפועל, זה לא רק התרומה, יש סעיפים שונים ורבים שעשויים להצטבר לסכומים משמעותיים. רוב האנשים שמגישים דוח שנתי מקבלים החזר של כמה אלפי שקלים טובים.

מדריך מלא על החזר מס

מס על הבורסה – כל מה שצריך לדעת

אולי כשיתברר להם שמדובר בעניין יחסית פשוט, הם יפעלו לקבלת ההחזר. זה עובד כך – שכירים יכולים לקבל את זיכוי המס בגין התרומה, עוד באותה השנה שבה תרמו, לאחר שמילאו טופס תיאום מס (טופס 116) ושאליו יצרפו את הקבלה המקורית על התרומה ואת תלוש השכר האחרון מהמעסיק. כלומר, אין צורך בדוח מלא, פשוט מאוד – להגיש טופס קצר על תיאום מס, ואת הקבלה, והכל דרך מקום העבודה. ההחזר יהיה דרך תלוש השכר (העובד ישלם פחות מס על השכר בתלוש הבא/ בחודש הבא).

זה מקל מאוד את התהליך, ואולי זה יעודד שכירים רבים לבקש את המגיע להם. אגב, שכירים שלא ניצלו את ההטבה בשנה שוטפת יוכלו להגיש בקשה להחזר מס על התרומות לשנים קודמות, כשבפועל אפשר להגיש עד 6 שנים אחורה.

עסק שתורם מוצרים – זהירות!

עסק שתורם מלאי עלול להסתבך במוקש קטן. רשות המס רואה בעסקה מכירה, וכמו בכל מכירה, יש עליה מע"מ. המע"מ יחושב לפי שווי השוק של המוצרים בתרומה. ואם אתם תורמים מלאי פגום/ ישן ניתן לתרום (בתנאי שמועבר למוסד על פי סעיף 46) ובתנאי שיש רשימה של מלאי שמאושרת על ידי רואה חשבון/ יועץ מס.

בכל מקרה, זה הופך את העניין למורכב, ולכן פעמים רבות עדיף דווקא לתרום במישור האישי ולא העסקי, או פשוט לתרום כסף ולא מוצרים.

מדריך מלא על החזר מס

מס על הבורסה – כל מה שצריך לדעת

מחשבון נקודות זיכוי

מחשבון מע"מ

מעודכן ל-12/2022

חשבון המים – כמה זה? ואיך אפשר לחסוך?

חשבון מים ל-4-5 נפשות עשוי להגיע לכ-230-280 שקל בחודש. בפועל התשלום הוא אחת לחודשיים, וזה בהחלט לא כסף קטן, ובכלל – יש רבים שמשלמים הרבה יותר. לקראת סוף שנת 2022 נודע כי תעריפי המים שעלו מעט במהלך השנה, יעלו בעוד 3.5% החל בשנת 2023.

אז איך וכמה אפשר לחסוך?

נתחיל בדוגמה הפשוטה והשכיחה – ברוב האסלות מותקנת ידית קטנה, המאפשרת הדחה של חצי מיכל, אבל בכל מיני סקרים שבדקו את השימוש בידית הקטנה, התברר שרבע מהציבור בכלל לא מתייחס אליה.

מחשבון אחזקת דירה

וזה לא נגמר בזה – חלק מהישראלים – קרוב ל-10%, לא סוגרים את הברז במהלך שטיפת כלים – זה מבזבז הרבה מים, זה בזבוז של כסף. כמו כן, כשליש מהישראלים משאירים את הברז פתוח כשהם מצחצחים שיניים ושיעור דומה של גברים משאיר את המים פתוחים כאשר הם מתגלחים.

אז מעבר לכסף שניתן לחסוך לתא המשפחתי, חשוב להדגיש כי מדובר באחד המשאבים החשובים ביותר – כן, מים זה משאב טבע חשוב, שהולך להיות משאב במחסור. כמות המים לכאורה אין סופית, אבל המים הראויים לשתייה הם בהיקף לא כזה גבוה, שיעור נמוך במיוחד ביחס למים בעולם. מה זה אומר? שבשנים הקרובות יותר ויותר מדינות יצטרכו להתפיל מים כדי להפוך אותם למי שתייה ראויים. ישראל אומנם נחשבת למעצמה בתחום ההתפלה בעיקר בזכות הידע הטכנולוגי, אבל זה לא אומר שצריך לבזבז את המשאב הזה. בקיצור, זו מטרה לאומית לחסוך במים, וגם מטרה אישית שתחסוך לכם הרבה כסף בחשבון השוטף.

על פי בדיקות שונות שנעשו בשנים האחרונות, משפחה ממוצעת בישראל מפסידה כ-1,000-1,200 שקל בשנה כתוצאה מבזבוז מים – סביב 100 שקל בחודש, וזה הרבה כסף.

על פי הבדיקות, שתי הדקות שבהן הברז פתוח במהלך צחצוח השיניים או במהלך גילוח, או בעת הדחת כלים, יכולות לבזבז בכל פעם כ-25-30 ליטר מים והבזבוז למשפחה ממוצעת עלול להגיע לכ-60 שקל ויותר בחודש. שימוש בידית הקטנה שבאסלה עשוי לחסוך 30 שקל בחודש.

ממה מורכב חשבון המים?

חשבון המים מורכב משתי מכסות, בסיסית וגבוהה. נכון ל-2022, תעריף מכסת המים הבסיסית שעומדת על 3.5 מ"ק (מטר מעוקב, או קוב = 1000 ליטר) לנפש ביחידת דיור הוא 7.6 שקלים למ"ק כולל מע"מ. תעריף המכסה הגבוהה הוא 13.58 שקל למ"ק כולל מע"מ. משנת 2015 תעריף המכסה הבסיסית יורד, בעוד התעריף הגבוה עולה, כך שכל חריגה מהמכסה הבסיסית עולה הרבה יותר.

על מה אנחנו מבזבזים מים?

אז חוץ משטיפת כלים, צחצוח שיניים, גילוח עם ברז פתוח, ושימוש בידית הגדולה באסלה במקום בקטנה, אנחנו מבזבזים מים גם בעת רחצה. מי שרגיל לעשות אמבטיות מלאות, יכול לחסוך עשרות רבות של שקלים ואפילו מעל 100 שקל בחודש אם הוא פשוט ימלא חצי אמבט או יעשה דוש.

מסתבר ש-35% מהשימוש במים הוא לרחצה , 20% לצרכי בישול שתייה והדחת כלים, ומכאן שכ-55% מהשימוש במים  הוא מהברזים במטבח ובאמבטיה. ואז עשוי להיות פתרון פשוט –  התקינו חסכמים, מדובר במתקן שעשוי לחסוך שליש מכמות המים הנצרכת, לפחות סדר גודל של 70 שקל, ויחד עם החיסכון שבשימוש בידית קטנה שבאסלה מדובר כבר בחיסכון של 100 שקל.

אבל זה לא רק זה. אתם צריכים להתנהל בחוכמה, לסגור את הברז. כן, נשמע פשוט, אבל אם פשוט תחסכו במים, ותפקחו שאין ברז פתוח ובזבוז מים שלא לצורך, תוכלו להגדיל את החיסכון בעוד עשרות שקלים. איך עושים זאת?  תסגרו את הברז במהלך צחצוח שיניים והדחת הכלים. במקביל צריך לבדוק אחת לתקופה את מערכות האינסטלציה בבית, לבדוק שאין נזילות, ושאין ברזים מטפטפים, ואם יש, אז לתקן.

שטיפת רכב היא בזבוז גדול של מים – עדיף לעשות זאת בדלי ולא בצינור. ועוד טיפ – כאשר אתם רוכשים מכשיר חשמלי כמו מכונת כביסה ומדיח כלים, חשוב לבדוק את צריכת המים של המכשיר הספציפי – יש מכשירים חסכוניים במים.

ולאלו מביניכם שיש להם גינה, כאן כבר ההוצאה על מים גדולה יותר, וגם כאן אפשר לחסוך – חשוב שההשקיה תהיה מבוקרת בצינור, ולא על ידי טפטפות ומערכות מתקדמות. זה אומנם יותר נוח, אבל בזבוז המים גדול בעשרות אחוזים לעומת שימוש בצינור. ואם בכל זאת בחרתם מערכת השקיה מתקדמת, לפחות תגדירו מראש את כמות המים וכך תימנעו משימוש חורג.

עדכון:

תעריף המים יופחת ב-14.5% החל מיוני 2017

מדריכים קשורים:

חשבון הארנונה – כמה ואיך ניתן לחסוך?

חשבון החשמל – כמה זה ואיך ניתן לחסוך? 

מחשבון מדד הארנונה

כמה רכבים יש בישראל? – כ-3.5  מיליון רכבים   

מעל 300 אלף רכבים נוספו לכבישי הארץ בשנה שעברה, כשמעל 200 אלף נגרעו מהכבישים. בסה"כ עלה מספר הרכבים בארץ ל-3.3 מיליון.

 נכון לסוף שנת 2018 יש בארץ – כ-3.5 מיליון כלי רכב מנועיים, מתוכם כ-2.9 מיליון כלי רכב פרטיים.

הגיל הממוצע של כלי הרכב בשנת עמד על 7 שנים – כלומר מודל 2011

מנתוני הלמ"ס עולה כי  כ-86% מכלי הרכב הפרטיים היו בבעלות פרטית ו-14% היו בבעלות שאינה פרטית: חברות הֶליסינג, השכרה או תיור.

רוב הרכבים בארץ הם מתוצרת יפן, קוראה הדרומית וגרמניה.

רמת המינוע בישראל – כ-400 כלי רכב לכל 1,000 תושבים – עדיין נמוכה יחסית למדינות המפותחות בעולם. מה זה אומר? שהמגמה היא למעלה, שמספר הרכבים יילך ויגדל והשאלה הגדולה – מה עם התשתיות? אנחנו ערוכים לכמות כה גדולה של כלי רכב – הככבישים, הרמזורים9, החניות באזורי המרכז ? ממש לא בטוח.

מצאנו גז, אז למה לא משתמשים בזה לרכבים?

יש לנו משאב טבעי – גז, ואנחנו אמורים לצרוך אותו בזול. הגז יכול להיות תחליף לדלק, אבל, משום מה זה עדיין לא קורה. בלמ"ס מעדכנים כי  חלה עלייה במספר  כלי הרכב שהונעו באמצעות גז – אך מדובר עדיין ברבבות בודדות.

רכישת רכב או רכב בליסינג – מה עדיף?

רכישת רכב משומש מחברת ליסינג – יתרונות וחסרונות

מעודכן ל-02/2021

הופכים את המשרד לדירת מגורים – האם זה אפשרי?

ביולי 2016 אישר קבינט הדיור את הצעת שר האוצר משה כחלון, לאפשר לוועדות הבניין המקומיות ברשויות, להסב ייעוד של בנייני משרדים שאינם בשימוש, למגורים. ההצעה באה כמובן, כדי להגדיל את היצע של דירות כפתרון נוסף למצוקת הדיור. כיום ישנם בניינים המיועדים למסחר, מלאכה או תעסוקה, אשר נמצאים באזורי מגורים או בקרבתם. הליך תכנוני לשינוי יעוד ממסחר למגורים אינו נמצא בסמכותה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, גם אם הוסמכה כוועדה מקומית עצמאית. לכן, במסגרת ההצעה של האוצר, תוסמך ועדה מקומית עצמאית כוועדה עצמאית מיוחדת, שתוכל לאשר שינוי ייעוד בהליך תכנוני בתוכניות בייעוד תעסוקה, מלאכה או מסחר בבניינים שהושלמה בנייתם. הצעה זו אף כוללת המרת הייעוד למגורים בשכירות.

תל אביב כבר אימצה את המודל בהתאם לכדאיות הכלכלית של העיר

הפתרון שהוצע מתאים במיוחד למרכז הארץ ובמיוחד לתל אביב, שם היצע המשרדים מאוד גבוה, אך היצע הדירות נמוך מהביקוש, מה שגורם להתייקרותן המתמשכת. בתל אביב יש עודף בשטחי משרדים – נבנים כיום למעלה מחצי מיליון מ"ר משרדים כשהצורך המוערך על ידי מומחי נדל"ן שונים הוא כ-200 אלף מ"ר משרדים לכל היותר ב-5 השנים הקרובות. כמו כן, ניכרת מגמה של יציאת חברות גדולות על משרדיהן ממרכז תל אביב לפריפריה – חברות ביטוח (מגדל, כלל עברו לפתח תקווה); הכשרת היישוב עברה לחולון ועוד.

בתל אביב כבר יישמו מזמן את הסבת הייעוד של מבני משרדים למבני מגורים. קחו לדוגמא את שדרות רוטשילד – לפני 15-30 שנה, שדרות רוטשילד היו מרכז עסקים ראשי בתל אביב, שרובו אכלס משרדי חברות מובילות בארץ. בעקבות יציאת החברות לפריפריה הזולה יותר, אפשרה עיריית תל אביב להסב את ייעוד מבני המשרדים למגורים ואף הוסיפה אחוזי בנייה משמעותיים, כשבנוסף פיתחה מאוד את התחום המסחרי-קולינרי באזור. את התוצאה אנחנו רואים בשנים האחרונות, כשמגדלי מגורים מפוארים קמו בשדרות רוטשילד ובהן מאות יחידות דיור. הבעיה היא, שבכך לא פתרה העיריה את מצוקת הדיור בה, משום שמדובר במגדלים עם דירות יוקרה אותן קנו שועי הארץ ומשקיעים אמידים מחו"ל. העיריה כן חשבה נכון, כשהסבה את המשרדים למגורי יוקרה, שכך לא הפסידה את מסי העיריה הגבוהים יותר כשמדובר במשרדים. היא גם איפשרה לבנות מספר רב של יחידות דיור, כלומר סך כול המ"ר שנבנו היה גבוה פי כמה מזה שהיה במבני המשרדים הנמוכים, וגם תעריף הארנונה למגורי יוקרה הוא גבוה במיוחד. תוכנית דומה מבצעת עיריית תל אביב על קרקעות בסיס צה"ל "הקריה".

גם עיריית רמת גן רצתה להעתיק את המודל של עיריית תל אביב, והחליטה להתיר הסבת 30% מהמשרדים הקיימים באזור הבורסה, או בבנייה חדשה, לדירות למגורים. אבל התוצאה בשטח היא ביקוש נמוך למדי, בעיקר משום שמדובר בסביבה עסקית ללא תשתיות של שכונות מגורים.

לא כדאי לרשות ולא תמיד כדאי ליזם

הפסד הרשויות המקומיות בהכנסות מארנונה הוא אחת הסיבות העיקריות שתוכנית קבינט הדיור ושר האוצר לא מתממשת במהירות הנדרשת. הארנונה למשרדים ומסחר גבוהה לרוב ב-200% מזו של מגורים. גורם נוסף שתוקע מקל ביישום התוכנית, הוא יזמים המבקשים שינוי ייעוד לבניית מגורים על שטח שנועד למשרדים/מסחר, נדרשים על ידי הרשויות הגדולות, מעבר לבירוקרטיה המסובכת, גם להיטלי השבחה גבוהים, ולכן הפרויקטים האלה לא תמיד כדאיים.

תהליך הפיכת מבנה משרדים למגורים

קודם כול צריך לשנות את ייעוד הקרקע, וזה תלוי בתכנית בניין העיר (תב"ע) ובנכונות של הוועדה המקומית לשתף פעולה. יש לציין, שאם הייעוד המקורי הוא של מבנה מעורב (משרדים ומסחר למטה ומגורים למעלה) יותר קל להסב את כל המבנה למגורים.

הבקשה לשינוי הייעוד מתבצעת בכמה שלבים: א. על היזם להגיש לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בקשה לשינוי הייעוד. ב. הוועדה המקומית בוחנת את הבקשה ואמורה להגיש את המלצותיה בתוך 60 יום. אם ההמלצה חיובית, היא עוברת לאישור הוועדה המחוזית (כאמור, על הרפורמה של כחלון, די באישור הוועדה המקומית, אך בפועל הדברים עדיין לא פועלים כך). אישור ההמלצה לשינוי על ידי הוועדה המחוזית כרוך בשמיעת התנגדויות, בהתאמת התכנית לתנאי הסביבה (לב מרכז עסקים לא תמיד מתאים לסביבת מגורים) וכד'. כל זה יכול להימשך חודשים ואף שנים.

אם יש בבעלותי משרד, אני יכול בעצמי להסב אותו לדירת מגורים?

יש רבים שעשו זאת, אבל ללא היתר, ואז זה לא חוקי. אם תרצו לעשות זאת באופן חוקי, אז זה תלוי קודם כול ברשות המקומית וגם בנסיבות. בהנחה שהרשות המקומית מעודדת הגדלת היצע הדיור, אז – אם המשרד ממוקם במבנה משרדים לכל דבר, הרי שצריך לשנות את ייעוד הבניין, ואז הפרוצדורה דומה לזו שתוארה לגבי כל יזם. גם צריך לקבל את תמיכת בעלי המשרדים האחרים כדי ליזום את שינוי הייעוד.

אם לבניין הקיים יש ייעוד שימוש מעורב (מסחרי ומגורים), יהיה קל יותר להסב את המשרד לדירת מגורים.

יש גם אפשרות להגשת בקשה לשימוש חורג – רשויות שרוצות לעודד היצע למגורים, יקבלו את הבקשה ביתר קלות.

האם זה כדאי כלכלית?

בעיקרון כן, במיוחד אם אנחנו מדברים על תל אביב והפריפריה הקרובה לה. צריך לזכור ש: א. הביקוש למגורים באזורים אלה גבוהים בהרבה מאד למשרדים. ב. מחיר מגורים בתל אביב הוא 35-50 אלף שקלים למ"ר, לעומת כ-10-15 אלף שקל למ"ר משרדים. כלומר, והיה אם תסבו משרד בשטח של 100 מ"ר לדירה בשטח זה, תוכלו למכור אותה במחיר הגבוה פי שלושה מאשר אם תמכרו אותו כמשרד. גם כשמדובר בהשכרה עדיף היום להשכיר דירה בתל אביב; עבור משרד בשטח 100 מ"ר, תקבלו יהיו די דומים – כ-8,000-5,000 שקלים לחודש (תלוי במיקום בתוך תל אביב), אך כשמדובר במשרד, ההכנסה מהשכרתו מחויבת במס הכנסה לפי המס השולי של המשכיר, מה שאינו קורה בהשכרת דירה (מעל כ-5,500 שקל יש מיסוי קטן).

היטל השבחה – אם שינוי הייעוד נעשה בוועדה ולא בטאבו, הוא יכול לגרור היטל השבחה היטל השבחה הוא 50% מערך ההשבחה. במילים אחרות – אם המשרד שלכם שווה 1 מיליון שקל כמות שהוא, ולאחר שתסבו אותו לדירה היא תהיה שווה 3 מיליוני שקלים, הרי שערך ההשבחה עומד על 2 מיליוני שקלים, כך שהיטל ההשבחה יעמוד על 1 מיליון שקל! כדאי להתייעץ עם עורכי דין בנושא לפני שאתם פועלים בנדון.

בנוסף, כדי להסב משרד לדירת מגורים, יש צורך בשינוי חלל הפנים של הנכס. לשם כך, יש צורך באדריכל, מהנדס וקבלן שיבנה – מטבח משפחתי, שירותים, אמבטיה, חלוקה לחדרים, שאפשרית בקירות גבס, וכד'. מדובר בהשקעה של כ-100 אלף שקל (לדירה בגימור יפה, אך לא מפואר), כך שגם אם תשלמו היטל השבחה, וגם תשקיעו בבנייה הפנימית, עדיין תרוויחו רווח נאה מהסבת המשרד לדירה.

יש לזכור, שסביבת המגורים תשפיע על מחיר הנכס – הימצאות של שירותים כמו בתי ספר, גנים וכד' שיש בשכונות מגורים, אך אין בסביבת מרכז עסקים, מה שיכול להשפיע על ערך הדירה; צריך לזכור, שיש צורך בהתאמות למעטפת הבניין, וכאן יכולה להיות בעיה מבחינת כמות החלונות, חוסר אפשרות למרפסת וכד'. במבני משרדים שנבנים מראש כך שישלבו משרדים ומגורים, בונים לובי נפרד, כניסה נפרדת וחניון מפוצל. אלו דברים שקשה ליישמם בבניינים קיימים, אך הם לא בלתי אפשריים.

לסיכום, ניתן לומר, שגם אם הממשלה מבקשת לעודד הסבת משרדים לדירות, היא עדיין לא השלימה את התהליך כדי שהוא יהיה קל יותר ומהיר יותר. לא כל כך רואים ברשויות את הוועדות העצמאיות שקמו לצורך זה, וזאת משום שרוב הרשויות חוששות מאובדן הכנסות מארנונה, שבמשרדים היא יקרה משמעותית לעומת ארנונה לדירה. לכן, גם אם אתה יזם או אדם פרטי, שרוצים להסב משרדים למגורים, קחו בחשבון את הבירוקרטיה והכדאיות הכלכלית בסופו של יום. לא פעם זה ישתלם לכם, ובמקרים אחרים – לא.

אז למה לא הופכים משרדים לדירות, ועוזרים לפתור את  בעיית הדיור? האמת שלא ברור, אולי פשוט, צריך ששר האוצר או שר הבינוי והשיכון יהיה עם אג'נדה כזו, והם לא, ואולי גם בגלל הסיבות האובייקטיביות ( ראו הרחבה כאן), למרות שזה בעיקר… תירוצים.

השכרת משרדים וחללי משרדים – למי זה מתאים? וכמה אתם אמורים לשלם?

נדל"ן מסחרי – איך משקיעים? מה התשואה? כל מה שצריך לדעת!

רכישת דירה מקבלן

רכישת דירה יד שנייה

בנק הפועלים נערך להיפרד מישראכרט; כמה שווה ישראכרט?

בנק הפועלים נערך להיפרד מהאחזקה בישראכרט כתוצאה מהחקיקה האחרונה בתחום שבעצם מחייבת תוך שנים בודדות את הבנקים למכרו את אחזקותיהם בחברות כרטיסי האשראי. במקביל אגב, יאפשר בנק ישראל לשחקנים חדשים להיכנס לתחום האשראי וסנונית ראשונה היתה עם האישור שקיבלה טרנזילה

בבנק הפועלים בוחנים שלוש חלופות להיפרדות מישארכרט – הצעת מכר של מניות קבוצת ישראכרט לציבור; מכירה למשקיע או לקבוצת משקיעים; חלוקת מניות קבוצת ישראכרט, כולן או חלקן, לבעלי המניות של בנק הפועלים כדיבידנד בעין. דיבידנד בעין הוא סוג של דיבידנד רגיל רק לא במזומן אלא במניות, כלומר על פי חלופה זו בעלי המניות יזכו לקבל את מניות ישראכרט, אבל כל עוד ישראכרט לא תהיה חברה שנסחרת בבורסה, נראה שהתהליך הזה יהיה בעייתי, או שבמקביל לחלוקת הדיבידנד יהפכו את ישראכרט לחברה נסחרת.

עובדי הבנק מתחילים בהכנות לתשקיף, כדי לתמוך באפשרות של הצעת מכר ו/או דיבידנד בעין. במקביל, הבנק מקיים שיחות עם בנקי השקעות מובילים בעולם, כדי להיערך למכירה אפשרית.

על פי הודעת בנק הפועלים למשקיעים, הוא ביצע בחודשים האחרונים עבודה אסטרטגית מקיפה במטרה לבחון את האפשרויות השונות העומדות בפניו, כמתחייב מהחקיקה המחייבת את שני הבנקים הגדולים להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. על הבנקים מוטלת חובה להפריד את חברות כרטיסי האשראי בתוך שלוש שנים, ואולם במסלול של הנפקה לציבור ניתן להאריך את תהליך ההיפרדות לארבע שנים. הבנק הקים לאחרונה יחידה מיוחדת לטיפול ביישום המלצות שטרום, לרבות מכירת ישראכרט, בראשה עומד עופר קורן, אשר עמד בראש המרכז לניהול אסטרטגי בחמש השנים האחרונות ובעברו שימש כשותף מוביל בחברת הייעוץ טריגר­פורסייט. קורן יעבוד בכפוף לחבר ההנהלה ארז יוסף, COO מנהל חטיבת אסטרטגיה, משאבים ותפעול.

המהלך הזה חשוב מאוד גם לבנק וגם למשקיעים. ישראכרט מהווה חלק מהותי מרווחי הבנק. ישראכרט היא הגדולה ביותר בישראל, מבין חברות כרטיסי האשראי עם קרוב ל-5 מיליון כרטיסי אשראי ומחזור סליקה שנתי של כ­130 מיליארד שקל. בנוסך לחברה תיק אשראי צרכני של כ-2 מיליארד שקל, והרווח השנתי שלה מסתכם בכ-300 מיליון שקל.

כמה שווה הפעילות הזו – מכפיל הרווח הנהוג במערכת הבנקאית הוא סביב 10-11 (בעבר הלא רחוק זה היה באזור 8-10), ונראה שלחברות כרטיסי האשראי יעניקו מכפיל רווח גבוה יותר בעיקר בגלל שהן צומחות. כך שאם יהיה מדובר על מכירה במסגרת הצעת מכר או דיבידנד בעין במקביל לרישום המניות למסחר, ייתכן שהשווי שיקבע יהיה מעל 3 מיליארד שקל.  מכירה לגוף אסטרטגי או גוף שעשוי להיות סינרגטי לפעילות כרטיסי האשראי וההלוואות, עשוי אפילו לשלם מחיר נדיב יותר.

עוד לפני שמתמנה מנכ"ל חדש במקום ארז ויגודמן, מחליט דירקטוריון טבע לפעול כדי להפחית את החוב הגדול – כ-40 מיליארד דולר, שנוצר על רקע רכישת החטיבה הגנרית של אלרגן.

למידע מפורט על טבע 

על פי דיווח בתקשורת האמריקאית חברת טבע בוחנת אפשרות למכור את חטיבת מוצרי בריאות האישה. המהלך צפוי להניב 2 מיליארד דולר, ולהקל במעט על החוב הגדול.

חטיבה מוצרי בריאות האישה היא חטיבה שבעצם נולדה בטבע עצמה שהחזיקה ופיתחה שורה של מוצרים בתחום, אך הגידול בפעילותה הגיע דרך רכישות. בשנת 2010 רכשה טבע בתמורה לכ-400 מיליון דולר את חטיבת בריאות האישה של מרק סרונו, חברת הבת של Merck KGaA הגרמנית. במקביל ריכזה החטיבה בטבע מוצרים שהגיעו מרכישות אחרות.

הכוונה לממש את התחום היא לא חדשה, בטבע כבר החליטו שלא להתמקד בתחום ולא לפתח מוצרים בתחום לפני כ-3 שנים.

כך או אחרת,  על פי הדיווח טבע משתמשת בבית ההשקעות, של סטנלי מורגן על מנת לאתר רוכש לחטיבה הזו (ואולי לפעילויות נוספות שאינן בליבת העסקים שלה). המכירה עשויה להיות כבר בטווח של החוד שהקרוב.

מהלך כזה, עשוי להפחית את חששות המשקיעים מהמינוף הגבוה של החברה, אך חשוב להדגיש כי מדובר בטיפה בים – 2 מיליארד דולר מתוך חוב של 40 מיליארד דולר זה 5%, לא מכאן תבוא הישועה לחוב של החברה. בפועל, טבע שמייצרת ואמורה להמשיך לייצר תזרים מזומנים של 5-6 מיליארד דולר בשנה, עשויה למכור פעילויות נוספות שאינן בליבת העסקים שלה, כדי להפחית את החוב

לכתבות נוספות בשוק ההון

שגריר שפוצלה מחברת פוינטר, החלה להיסחר בבורסה המקומית לפני כחצי שנה. ההתחלה היתה לא פשוטה למניית החברה, כנראה בעיקר בגלל שהגופים האמריקאים שקיבלו את המניות במסגרת הפיצול (פוינטר האם נסחרת גם בארה"ב), לא ממש רצו בשברירי מניות בחברה שנסחרת בישראל, ומיהרו למכור את המניות. אך בהמשך מניית שגריר זינקה בשיעור גבוה, כשלאחרונה היא גם מתדלקת את העלייה בתוצאות כספיות טובות.

לשגריר שעוסקת בעיקר בשירותי גרירה בשוק המקומי, יש פעילות השכרת רכב – car2go שמגדילה פעילות (אך עדין לא מרוויחה). לאחרונה דיווחה שגריר כי קאר2גו זכתה במכרז של ממשלת מלטה להקמת מערך שיתוף רכבים חשמליים

על פי הצעתה במכרז, התחייבה קאר2גו להפעיל מערך של 150 רכבים חשמליים אשר עשוי לגדול עד לכ-215 רכבים. תקופת המיזם הינה עשר שנים עם אופציה של ממשלת מלטה להארכה בשנתיים נוספות, במהלכן קאר2גו אמורה להקים פעילות לשיתוף רכבים ולהפעילה, במתכונת דומה לפעילות אותה מבצעת ועתידה לבצע קאר2גו בישראל.

בהתאם לתנאי המכרז, ממשלת מלטה תספק מקומות חניה, תשתית לעמדות טעינה ושיווק וקידום המיזם, כאשר קאר2גו תרכוש את הרכבים. בשלב זה נמסר לקאר2גו על זכייתה במכרז, אך טרם נחתם חוזה עם ממשלת מלטה ולפיכך עד לחתימת חוזה סופי מול ממשלת מלטה והשקת המיזם, אין וודאות לקיומו ו/או לעיתויו ו/או לתנאיו הסופיים.

זאת יכולה להיות פעילות מעניינת לשגריר, אם כי, התרומה עדיין לא ברורה.