כוח עבודה מאורגן פוגע במשק או עוזר לו? לפי מחקר חדש, התשובה השנייה היא הנכונה.

ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה לפיתוח כלכלי) פירסם דו"ח מיוחד ומקיף בנושא עבודה מאורגנת, בכותרת Negotiating Our Way Up ("נושאים ונותנים בדרך למעלה"). הדו"ח, המתבסס על ממצאים אמפיריים שנאספו מ-36 מדינות הארגון, מראה כי עבודה מאורגנת ומו"מ קיבוצי מהווים רכיב מרכזי וחשוב להשגת צמיחה מכלילה, כלומר פירות הצמיחה הכלכלית מגיעים למרבית האוכלוסייה, תוך שמירה על רמת תעסוקה גבוהה, פריון גבוה ורמת אי-שוויון נמוכה.

הדו"ח עוסק גם בתרומה של מו"מ קיבוצי ליכולת של מדינות הארגון להתמודד עם אתגרי שוק העבודה העתידי, ומביא ממצאים חדשים על הקשר בין קיומם של מנגנוני ייצוג עובדים במקומות עבודה לבין איכות משרות.

דו"ח זה מגיע לאחר מחקר רחב ומעמיק שערך ה-OECD בנושא, ולאחר שבשלוש השנים האחרונות פרסם הארגון בדו"חות הדגל שלו בנושא תעסוקה (Employment Outlook) שלושה פרקים ייעודיים בנושא עבודה מאורגנת והסכמים קיבוציים.

הסיבה לפרסומים התכופים והעיסוק הנמרץ של ה-OECD בנושא, נובעת כנראה מתוך תצפיות אמפיריות לגבי טיב התפקוד הכלכלי – המתבטא בשיעורי תעסוקה גבוהים, אי-שוויון נמוך ופריון גבוה – בקרב מדינות בהן קיימת עבודה מאורגנת דומיננטית וכיסוי רחב של הסכמים קיבוציים (כגון הולנד ומדינות סקנדינביה).

לעלייה המחודשת בקרנה של העבודה המאורגנת בעיני ה-OECD תורמת גם היותה כלי הסדרה גמיש (ביחס לחקיקת עבודה), אשר צפוי להיות רלוונטי בהקשר של התמודדות עם אתגרי שוק העבודה העתידי.

הדו"ח מכיל מידע חשוב ומעניק ארגז כלים מועיל לקובעי-מדיניות ולשחקנים השונים בשוק העבודה, ובכלל זה הממשלה, ארגוני עובדים וארגוני מעסיקים. כותביו הוזמנו על ידי ההסתדרות לבקר ולהציג בישראל את הממצאים החשובים, וביקורם מתוכנן לחודש מרץ 2020.

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, התייחס למחקר שפורסם ואמר: "הדו"ח מחזק את התהליכים שקורים בשנים האחרונות בישראל במסגרתם מאות אלפי עובדים צעירים, מענפים שלא היו מאוגדים מעולם, בחרו להתאגד בהסתדרות ומבינים את יתרונות העבודה המאורגנת. העובדה שמדי יום ביומו עוד ועוד עובדים מחברות שונות, קטנות כגדולות, בוחרים להתאגד, הינה הוכחה מנצחת לכך שהסכמים קיבוציים מגבירים את הביטחון התעסוקתי ומביאים לשיפור בתנאי העסקת העובדים במשק".

עוד הוסיף בר-דוד: "אני מברך על כך שארגון חשוב ובינלאומי כמו ה-OECD מוציא אמירה ברורה וחד משמעית שהסכמים קיבוציים וארגוני עובדים מביאים לאיזון טוב יותר, צודק יותר ובריא יותר לעובדים, למעסיקים ולמשק. ההסתדרות כבית של העובדים בישראל תמשיך לפעול למען שיפור מעמד האדם העובד ומצבם של העובדים המוחלשים בפרט, ורק באמצעות חיזוק העבודה המאורגנת וחתימה על הסכמים קיבוציים ענפיים ובמקומות עבודה, נוכל להמשיך ולעשות זאת לטובת כל החברה הישראלית".

יו"ר המועצה המייעצת למכון המחקר הכלכלי-חברתי בהסתדרות, פרופ' ירון זליכה, אמר: "כלכלני ה-OECD הבינו בשנים האחרונות את מה שאנחנו טוענים כבר זמן רב – עבודה מאורגנת חזקה, המאזנת את ההטיה המופרזת של המשק לטובת ההון על חשבון השכירים והצרכנים, אינה רק בסיס לחברה צודקת יותר, אלא גם תנאי הכרחי לכלכלה משגשגת, לפריון גבוה ולאיכות גבוהה של משרות".

אנדראה גרנרו, כלכלן במנהל התעסוקה, העבודה והרווחה של ה-OECD ואחד ממחברי הדו"ח: "בין אם נבחן סוגיות כגון התפלגות שכר, איכות משרות, הסתגלות מקומות עבודה לשימוש בטכנולוגיות חדשות, או תמיכה בעובדים המאבדים את מקום עבודתם עקב שינויים בתעשיות – הדו"ח שלנו מראה כי מו"מ קיבוצי ומנגנונים מוסדרים להשמעת קולם של עובדים, נותרו כלים ייחודיים המאפשרים לממשלות ולשותפים חברתיים למצוא פתרונות מותאמים והוגנים".

את הדו"ח המלא ניתן למצוא באתר ה-OECD: https://tinyurl.com/OECD-RESERACH

חוסר בהירות – הטעות הכי גדולה בראיון עבודה

עובדי חברת הביטוח דקלה התאגדו בהסתדרות

 

בית המשפט קבע כי חברת הקבלן לא בדקה ליקויי רטיבות בדירה ותשלם פיצוי לרוכשים. חודשיים לפני מסירת הדירה התגלו לראשונה ליקויי רטיבות בממ"ד, והחברה  ציינה כי תיקנה אותם עוד לפני שמסרה  את הדירה לרוכשים. אלא שזמן קצר לאחר שהחלו הרוכשים  להתגורר בה כבר הופיעו שוב ליקויי רטיבות. החברה המשיכה לתקן אבל הרטיבות חזרה בכל חורף. במצב זה לא יכלו להשתמש בממ"ד, על כן הגישו תביעה וכן על עוגמת הנפש.

חברת הקבלן שהתביעה הוגשה בעיכוב  של כארבע וחצי שנים אחרי שהתגלו הליקויים, החברה טנה גם שתקופת האחריות הסתיימה, ואם היו מדווחים במועד החברה הייתה יכולה לתקן בעלות נמוכה.

מומחה מטעם בית המשפט שבחן את הנזק העריך שמקור הרטיבות נובע מפגם באיטום הכיסוי החיצוני של הבניין.  החברה  הלכה למעשה הודתה שביצעה עבודות איטום בקיר אשר היווה את מקור הבעיה.

לאור זאת קבע בית המשפט כי "ממכלול הראיות עולה שהנתבעת היתה מודעת לליקוי ונקטה בפעולות שלא צלחו לתיקונו במשך תקופת הבדק. לנוכח ידיעתה על הליקוי קודם להגשת התביעה, יש לקבוע שידעה על הליקוי מבעוד מועד ואין להידרש לאופן מסירת ההודעה."

בתוך כך החברה אף טענה כי עם  קבלת הדירה הקונים הצהירו כי המוכר והקבלן מילאו את התחייבויותיהם, וכי אין להם דרישות או תביעות כלשהן, אלא שלפי השופטת התובעים לא יכלו לדעת שהתיקון שביצעה החברה לא צלח  דבר שניתן היה לגלות רק בבוא הגשם הבא, ולכן אין לפטור את החברה מאחריות במצב שכזה.

היות שהחברה כשלה בניסיונות התיקון, נקבע כי עליה לשאת בעלות התיקון שהוערכה על ידי המומחה מטעם בית המשפט בסכום של 46,800 שקל. כמו כן, נפסק לזכות התובעים פיצוי בסך 15,000 שקל על עגמת הנפש שנגרמה להם. בהקשר זה השופטת ציינה כי "התובעים חוו תהליך של העלאת ציפיות בסיום כל תיקון ואכזבה בבוא החורף הבא." בנוסף לכך, החברה תשלם לתובעים הוצאות משפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.

ליקויים ורטיבות בדירה חדשה – מה עושים

איך לאתר נזילה בבית

הגשם בא – איך להגן מנזילות

מעודכן ל-11/2019

 

ב"מאוחדת" הפער קיצוני במיוחד – 36% בלבד מעמיתיה בפריפריה מבוטחים בביטוח משלים, חצי משיעורם במרכז הארץ. במגזר הערבי שיעור בעלי הביטוחים המשלימים עומד על 43%

שיעור בעלי הביטוחים המשלימים של קופות החולים בפריפריה עומד על 60% בלבד – כך עולה מדוח השב"ן השנתי של משרד הבריאות (שירותי בריאות נוספים) לשנת 2018 שהתפרסם היום. זאת לעומת 78% ממבוטחי קופות החולים בכלל הארץ שמחזיקים ביטוח משלים.

חמור במיוחד המצב בקופת חולים מאוחדת שבה רק 36% מהחברים בפריפריה מבוטחים בבביטוח משלים, חצי משיעורם במרכז הארץ (71%). בשנת 2017 עמד שיעור בעלי הביטוחים המשלימים על 59% בפריפריה ו־77% בכלל הארץ. כלומר, הנתונים מצביעים על עלייה דומה בפריפריה ובמרכז.

שיעור העמיתים בביטוח משלים במגזר הערבי עומד על 43% לעומת 76% בכלל האוכלוסייה. גם הוא עלה ב־1% בלבד כמו באוכלוסייה הכללית. הפערים הקשים בתחום הבריאות אינם מתבטאים רק בכך שאין מספיק בתי חולים ורופאים מקצועיים בפריפריה, אלא גם בכך שאנשי הפריפריה אינם מרשים לעצמם ביטוח משלים בסיסי.

לא מאמינים בסל הרגיל

שיעור המבוטחים בתוכניות הביטוח המשלים מתוך כלל מבוטחי קופות החולים עלה מ־75% בסוף 2017 ל־76% בסוף 2018. מבחינה מספרית זוהי עלייה של 3% מ־6.45 מיליון מבוטחים ל־6.65 מיליון מבוטחים.

ב־15 השנים האחרונות, מסוף 2003 ועד סוף 2018, גדל מספר המבוטחים בתוכניות הביטוח המשלים ב־46% לעומת עלייה של 29% במספר המבוטחים בקופת חולים. במשרד הבריאות מציינים שהדבר "עשוי להעיד על פער הולך וגדל בין ציפיות המבוטחים מסל שירותי בריאות ובין הסל בפועל". כלומר הציבור פשוט הפסיק להאמין שחברות רגילה בקופת חולים תגן עליו בעת צרה.

שיעור העלויות הרפואיות נטו (הסכום שהולך להוצאות רפואיות מתוך דמי החבר) ירד מ־85% ב־2017 ל־82% ב־2018. התוכניות שבהן נרשם שיעור העלויות הרפואיות הגבוה ביותר הן "מכבי שלי" עם 91% ו"כללית מושלם" עם 89%.

לעומת זאת, תוכנית "מגן כסף" של מכבי הוציאה רק 31% על הוצאות רפואיות ו"לאומית כסף" ‑ 60%. עם זאת, צריך לזכור שעל פי נתונים שפרסם האוצר בביטוי בריאות פרטיים חוזרים למבוטח רק 39%, כלומר פחות מחצי.

התוכנית לקיצור תורים פגעה במאוחדת

תוכניות הביטוח המשלים של קופות החולים סיימו את 2018 בעודף כולל של כ־130 מיליון שקל המהווים כ־3% ממחזור ההכנסות מדמי חבר. את העודף הגדול ביותר צברה מכבי שירותי בריאות ‑ כ־87 מיליון שקל המהווים כ־6.5% ממחזור ההכנסות.

הקופה היחידה שתוכניות הביטוח המשלים שלה סיימו את השנה בגירעון היא מאוחדת עם כ־14 מיליון שקל (2.3%). שיעור הוצאות התפעול השיווק וההנהלה של לאומית הגיע ל־26% ושל מאוחדת ל־20% לעומת 12%‑13% בשתי הקופות הגדולות.

סביר להניח שאחת הסיבות לעודף היא התוכנית לקיצור התורים של משרד הבריאות, במסגרתה הזרימה המדינה מיליארד שקל לעידוד ניתוחים בבתי החולים הציבוריים. כתוצאה מכך גם הופחתו דמי החבר על הביטוח המשלים.

ההכנסות מדמי החבר בתוכניות הביטוח המשלים בישראל הגיעו ב־2018 לכ־4.43 מיליארד שקל בהשוואה לכ־4.55 מיליארד שקל ב־2017, ירידה של כ־3% לעומת אשתקד. ההכנסה השנתית הממוצעת למבוטח ב־2018 עמדה על 676 שקל, ירידה של 5% בהשוואה לכ־713 שקל ב־2017.

איך בוחרים קופת חולים

בשורה: הביטוחים המשלימים של קופות החולים יוזלו ביולי

אם חד-הורית ניצחה את בנק מזרחי בבית המשפט. זה קבע שהזכויות על הדירה הן שלה והוא קבע כי זכויותיה גוברת על זכויותיו של בנק מזרחי-טפחות מכוח הלוואת משכנתא לזוג אחר. לפי פסק הדין, בנק מזרחי נהג בחוסר תום לב כשהעניק לבני הזוג  הבעלים הקודמים הלוואה מבלי לברר לעומק מה מעמדה של התובעת בדירה, למרות החשדות שעלו סביב עסקת המכר והעובדה שהתובעת מתגוררת בנכס.

הסיפור מתחיל כאשר בני הזוג לא עומדים בתשלומי המשכנתא והבנק ביקש לממש את המשכון שנרשם לטובתו על הזכויות בדירה. בתגובה, התובעת, שרכשה את הנכס כדין 3 שנים לפני בני הזוג אך לא רשמה הערת אזהרה ולא נרשמה כבעלים בחברת הדיור, הגישה תביעה להצהיר עליה כבעלת הדירה.

בבנק נטען כי התובעת לא רשמה את זכויותיה והוא לא יכול היה לדעת עליהן לפני שאישר את המשכנתא. על כן, לטענתו, זכותו מכוח המשכון גוברת על זכויותיה של התובעת בדירה.

בפסק הדין נקבע כי הבנק התרשל כשהעניק לבני הזוג את המשכנתא תוך התעלמות מוחלטת מאותות אזהרה באשר לתוקף העסקה עמם. כך, הבנק העלים עין כאשר בני הזוג נרשמו  כבעלים לפני ששילמו על הדירה ובניגוד לתנאי הסכם המכר.  הבנק גם לא דרש ראיות מוצקות לתוקף העסקה. עוד צוין כי למרות שנטען שהתובעת היא שוכרת, הבנק לא ביקש את הסכם השכירות ולקבל תצהיר חתום שבו התובעת מאמתת את מעמדה כשוכרת.  לכן השופט קבע כי הבנק לא עמד בחובת תום הלב הנדרשת מהרוכש השני בזמן כדי שאפשר יהיה להכיר בעסקה המאוחרת כעדיפה.

לפיכך התביעה התקבלה והשופט הצהיר כי התובעת היא בעלת הדירה וכי זכויותיה גוברות על זכויותיהם של בני הזוג ושל הבנק. הבנק חויב בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין של 15,000 שקל.

בנק מזרחי טפחות בדוחות טובים; אקסלנס: זו רק ההתחלה

למי שייכת הדירה – האם אתם רשומים כבעלי הדירה שלכם? חשוב לדעת

לאחר שסוכני הביטוח ניצחו את סוכני הנסיעות בשיווקים ביטוחי נסיעות, עכשיו הם מפנים את מלחמתם לבנקים ולחברות האשראי.  כך לפי  יו"ר.לשכת סוכני הביטוח ליאור רוזנפלד

"אותם מוקדנים שמבטיחים הבטחות שווא כיוון שכל ההכשרה שלהם מתמקדת בקורס מכירות קצר,גם של מוצרים כפולים ומשולשים, מרובעים ומחומשים, העיקר למכור ואז להעלם! למכור ואז לטוס! ואילו אנחנו, לא נעלמים לשום מקום, אנו משרתים את הציבור בישראל עשרות שנים בליווי צמוד, בהכוונה, בייעוץ ובמלחמה יומיומית כדי שיקבלו את המגיע להם, כי זהו תפקידנו".

עוד אמר כי "אנחנו מוצפים בכל יום בהקלטות של שיחות מוקדנים בחברות הביטוח מה שאנחנו שומעים בהן, באותן קלטות, צריך להדאיג כל אזרח בישראל, את ציבור המחוקקים ואת הממונה על שוק ההון".

בפניייה למבקר המדינה אמר "תעזור לאזרחי המדינה לעשות לזה סוף. בוא תעצור את התופעה המסוכנת הזו. אני יודע בוודאות שתופעה זו מדירה שינה גם מעיניי חברי ד"ר משה ברקת, אז הגיע הזמן למגר את הרעה החולה הזו שנקראת – מוקדנים. יושבים כאן באולם גם מנהלי חברות שמיישמות הלכה למעשה עבודה רק עם סוכני ביטוח ואחרות שהבטיחו ,קיימו וצמצמו את המכירה הישירה".

לפני חודשים אחדים חדל גם הקמפיין של ביטוח ישיר 'קמפיין שוקקה' לפגוע בסוכנים ובהחלט ניתן לומר כי חזרנו לשלוט בשיח הציבורי".

מודל העמלות החדש לסוכני ביטוח – איך סוכני הביטוח מרוויחים (עליכם)? והאם זה ייפסק?

על פי הסקירה השבועית של האוצר, למידת ההשתלבות של החרדים והערבים בשוק העבודה השלכות משמעותיות על ביצועי המשק הישראלי. השלכות אלה צפויות להתעצם על רקע השינויים הדמוגרפיים הצפויים בעשורים הקרובים, כאשר לפי תחזיות הביניים של הלמ"ס, בין 2018 ל-2065 שיעור החברה היהודית הלא חרדית באוכלוסייה צפוי לרדת מ-67% ל-49%, במקביל לירידה מ-21% ל-19% בשיעור החברה הערבית ועלייה מ-12% ל-32% בשיעור החברה החרדית. להתפתחות זו עשויות להיות השלכות כלכליות רבות על רקע הפערים המשמעותיים בין ערבים וחרדים ליהודים לא חרדים מבחינת מאפייני התעסוקה שלהם.

סגירת פערי התעסוקה, פריון העבודה והיקף ההעסקה (המתבטאים בשכר החודשי) של ערבים וחרדים תתרום רבות לקצב הצמיחה כמו גם לצמצום אי השוויון בהכנסות בטווח הקצר, הבינוני והארוך; בתרחיש בו נסגרים הפערים בשוק העבודה של ערבים וחרדים בהדרגתיות עד סגירה מלאה ב-2065, קצב צמיחת התוצר גבוה משמעותית בהשוואה לתרחיש בו לא נסגרים הפערים; בטווח הארוך הפער בין שני התרחישים עומד על נקודת אחוז בשנה, פער משמעותי ביותר. כתוצאה מכך, בטווח הארוך התוצר לנפש גדול יותר בכשליש בתרחיש סגירת הפערים בשוק העבודה בהשוואה להקפאת המצב הנוכחי; לשם המחשה, הגדלת התוצר לנפש בישראל ב-2018 בשליש היה מציב את ישראל מעל פינלנד וקנדה במדרג המדינות כיום.

המשך המגמות הנוכחיות בשוק העבודה הישראלי אינו מספיק כדי להביא לשיפור כלכלי משמעותי בהשוואה להקפאת המצב הקיים בטווח הארוך. תוצאה זו מתקבלת כיוון שבעוד שהפערים בשיעור התעסוקה קטנו בשנים האחרונות, הפערים בשכר החודשי עבור גברים חרדים ונשים ערביות גדלו.

סגירת הפערים בין ערבים וחרדים ליהודים לא חרדים בפריון העבודה ובהיקף ההעסקה (המתבטאים בשכר החודשי) תשפר יותר את הצמיחה הכלכלית בטווח הארוך מסגירת הפערים בשיעורי התעסוקה, שתשפיע יותר על צמצום אי השוויון בחלוקת ההכנסות. ממצא זה מדגיש את חשיבות שילוב ערבים וחרדים בעבודות בעלות פריון עבודה והיקף העסקה גבוהים, מעבר להתמקדות בשיעורי התעסוקה.

השוואה של ההשפעה של סגירת פערים בשוק העבודה של מגזר אחד בלבד מעלה כי שילוב ערבים ישפיע יותר על הכלכלה הישראלית בטווח הקצר והבינוני בעוד שילוב חרדים ישפיע יותר בטווח הארוך, הן מבחינת ההשפעה על הצמיחה הכלכלית והן מבחינת ההשפעה על חלוקת ההכנסות.

תת הקבוצה הדמוגרפית שסגירת פערים שלה תתרום הכי הרבה לצמיחה הכלכלית בטווח הבינוני היא גברים ערבים, בפער קטן מעל נשים ערביות.

בעוד בחברה הערבית הגורם החשוב ביותר לשיפור הוא שכר גברים ולאחר מכן תעסוקת נשים, בחברה החרדית שכר הנשים הוא הגורם בעל פוטנציאל ההשפעה הגדול ביותר לפני תעסוקה ושכר של גברים.

תוצאות המודל מדגישות את החשיבות המכרעת של שילוב משופר של ערבים וחרדים בשוק העבודה על רמת החיים הממוצעת בטווח הארוך. מעבר לכך, היעדר סגירת פערים בשוק העבודה של חרדים וערבים יוביל לאתגרים נוספים מעבר לירידה ברמת החיים הממוצעת, כמו למשל גידול באי השוויון בחלוקת ההכנסות. כך, היעדר סגירת פערים בשוק העבודה יוביל לפגיעה כפולה במשקי הבית המשתייכים לעשירונים התחתונים, ראשית דרך הירידה ברמת החיים הממוצעת ושנית דרך הגידול בפערי ההכנסה. עם זאת, יש לוודא כי שילוב חרדים בשוק העבודה לא יבוא על חשבון שילוב נשים, המהוות 50% מהאוכלוסייה וגם להן חשיבות כלכלית מכרעת.

 

מתחברים – מוצאים עבודות איכותיות לחרדים

 

מעודכן ל-11/2019

המוסד לביטוח הלאומי טען כי לא הוכח כי לתאונה היה לה קשר לעבודה מאחר שאירעה במוצאי שבת, אך בית המשפט קיבל את גרסת הנפגע שהוגדרה כמהימנה ועקבית, ונתמכה בעדויות רעייתו ובנו ובמסמכים רפואיים

בית הדין לעבודה בבאר שבע קיבל לאחרונה את תביעתו של מתווך עצמאי – שטען כי נפגע ברגלו הימנית לפני כשלוש שנים כאשר החליק במוצאי שבת במדרגות המובילות למשרדו שבמרתף ביתו. השופט יוחנן כהן האמין לגרסה המהימנה והעקבית של התובע – שנתמכה בעדותה של רעייתו – שלפיה הוא נוהג לעבוד במוצאי שבת, וקבע שהתאונה אירעה בזמן שביצע פעולה נלווית לעבודתו. לאור זאת הורה השופט למוסד לביטוח לאומי להכיר בתובע כנפגע עבודה.

המתווך, שבעקבות התאונה נפגע בקרסול ושבר את הברך, הגיש את התביעה לבית הדין לאחר שפקיד תביעות נפגעי עבודה בביטוח הלאומי קבע כי לא הוכח שהתאונה שאירעה בביתו במוצאי שבת הייתה קשורה באופן כלשהו לעבודתו.

לטענת התובע, החלטת הביטוח הלאומי ניתנה אחרי בדיקה שטחית שהתעלמה לחלוטין מגרסתו ומכל הראיות שהציג בפני החוקר שהגיע לביתו וראה את המדרגות ואת המשרד. התובע ציין כי הוא מנהל את העסק ממשרד שהקים במרתף ביתו והציג  תמונות של המשרד ואישור מרואה החשבון שלו.

עוד ציין התובע כי הוא עובד דרך קבע במוצאי שבת ומקדיש שעה-שעתיים להכין תוכנית עבודה ולקבוע פגישות. ביום התאונה הוא היה בדרכו למשרד שבמרתף וממש סמוך למדרגה הראשונה החליק על כתם מים, שנבע מנזילה בשירותים שלא ידע על קיומה. התובע צירף לתביעתו את הדוח הרפואי של מגן דוד ואת סיכום האשפוז מבית החולים ברזילי שאליו פונה מיד לאחר שהחליק.

את גרסתו חיזקו גם רעייתו ובנו. בנו אישר שאביו מנהל את העסק מהמרתף ורעייתו אישרה כי התובע נוהג לעבוד מדי מוצאי שבת, למעט כשיש אירועים.

מנגד, הביטוח הלאומי נותר בעמדתו וטען כי כלל לא הוכח שאירעה תאונה וודאי לא כזו שהתרחשה במסגרת עבודתו של התובע, בשים לב לכך שלטענתו היא התרחשה במוצאי שבת.

השופט קבע: גרסאות התובע והעדים אמינות

אולם השופט כהן קבע כי התובע עמד בנטל ההוכחה המוגבר המוטל על עצמאיים שנפגעו בכותלי ביתם. התמונות, העדויות ואישורו של רואה החשבון שכנעו את השופט כי התובע מנהל את העסק ממרתף ביתו. כמו כן, השופט קבע כי המסמכים הרפואיים שהציג התובע מאשרים את נסיבות התאונה ואת המועד שבו אירעה.

באשר לקשר של האירוע לעבודה, השופט ציין כי התרשם לחיוב מעדותו המהימנה של התובע, שחזרה על עצמה בעקביות גם בדבריו לחוקר הביטוח הלאומי שהגיע בהפתעה לביתו, גם בתצהירו וגם בעדותו בפניו. השופט הוסיף כי גרסתו לגבי העבודה במוצאי שבת נתמכה בעדות רעייתו שאף היא הייתה אמינה ולא נסתרה.

לאור ממצאים אלה, השופט שוכנע כי התובע נפגע כשירד למרתף במטרה לעבוד, ולפיכך התאונה אירעה בזמן שביצע "פעולה הנלווית לעבודתו" ועונה על כל התנאים שמציבים החוק והפסיקה להכרה בנפגעי עבודה עצמאיים. משכך התביעה התקבלה, אם כי הוחלט שלא לחייב את ביטוח לאומי בהוצאות.

ביטוח אובדן כושר עבודה – למה זה חשוב? וכמה זה עולה?

לא כיף: עובד עירייה נפצע ביום כיף ויפוצה ב-650 אלף שקל

בעקבות מחיקת ביטוח הסיעוד הפרטי אצל רוב חברות הביטוח, למעט הפניקס התייחס השבוע ממונה על רשות שוק ההון משה ברקת למצב: "ביטוח הפרט מהווה רק 20% מביטוחי הסיעוד הקיימים בשוק. 4 מיליון מבוטחים בביטוח של קופות החולים. היו אלינו פניות מחברות הביטוח לייקר את ביטוחי הסיעוד – לא איפשרנו לכך לקרות כי זה לא הפתרון. בימים אלו בוחנים חלופות שונות בדגש על מודל יציב והוגן. יש יותר ממודל אחד. נדאג שבסופו של דבר המוצר שיגיע לציבור יהיה הוגן במחיר ובאיכות המוצר ולא נמצא את המבוטחים עומדים מול שוקת שבורה".

ברקת אמר את הדברים בכנס סוכני הביטוח באילת. התייחס לדברי נשיא לשכת סוכני הביטוח: "שמח על כך שטובת הציבור לנגד עיניכם. טוב שהלקוח במרכז. רוצה להאמין לכם וחובת ההוכחה עליכם. חובת ההוכחה שהדבר יתבטא בתגמול שלכם. אם אתם עושים לטובת הלקוח – על זה תתוגמלו. אברך אם תתמכו בסוכנים האובייקטיביים, שפועלים לטובת הלקוח בלי להיות מוטים בכל דרך".

עוד אמר ברקת: "אני יודע שאנשי רשות שוק ההון פועלים ללא לאות תוך מטרה אחת – לשמור על ציבור המבוטחים ולהגדיל שקיפות". ברקת דיבר גם על הצעתו לשנות את החוק שעמלת סוכן הביטוח תיגבה מהלקוחות ולא מחברות הביטוח "תכלית קיומו של סוכן הביטוח היא לדאוג לצורך של המבוטח. ברשות שוק ההון לא עובדים עבור עמלה או עבור פרמיה – אלא רק לטובת הציבור".

עוד נודע הכי הממונה על שוק ההון רוצה לייצר תקן חדש של סגן בכיר שיעבוד תחתיו ואשר יהיה אחראי על הפיקוח של סוכני הביטוח ועל תחום החינוך הפיננסי. ברקת כבר נמצא במגעים מול נציבות שירות המדינה לאישור תקן כזה.

ברקת לסוכנים: אני דואג גם לפרנסה שלכם ולמקום של סוכן הביטוח בתוך המשוואה

המהפכה של ברקת: ביטוחי המשכנתאות יוזלו

מעודכן ל-11/2019

ההוזלה הצפויה נובעת מירידה בעלויות הדלקים המשמשים לייצור חשמל ובראשם הפחם והגז הטבעי האוצר החזיר את התוכנית להעלות את המס על שימוש בפחם ובכך מנע הוזלה של עוד 3% ההחלטה על ירידת המחירים כפופה לשימוע ציבורי

רשות החשמל, הרגולטור האחראי על יצרני החשמל במשק, פרסמה אמש את השימוע הרשמי לקראת קביעת תעריף החשמל בינואר הקרוב, שממנו עולה כי התעריף צפוי לרדת ב-4%, זאת לאחר עלייה של כ-2.9% בתחילת 2019.

ההחלטה כפופה עדיין לשימוע ציבורי, שבסיומו ייקבע סופית אם התעריף אכן ירד החל ב-1 בינואר. ההוזלה הצפויה נובעת בעיקר מירידה בעלויות הדלקים המשמשים לייצור חשמל ובראשם הפחם והגז הטבעי. מחיר הגז הטבעי ירד בעקבות המכרז לאספקת גז שבו זכה מאגר לוויתן במחיר נמוך משמעותית מזה שמשלמת כיום חברת החשמל במסגרת ההסכם עם מאגר תמר.

אם אכן יוחלט על הוזלה, תעריף החשמל הביתי ירד מכ-55 אגורות לקילוואט/שעה כיום, לכ-53 קילוואט לשעה בינואר 2020. ירידת המחיר צפויה להשפיע לחיוב גם על תעריפי המים, וזאת כיוון שמתקני ההתפלה הם מצרכני החשמל הגדולים במשק.

מנתוני רשות החשמל שפורסמו עולה כי מכירת תחנת הכוח של חברת החשמל תרמה 4% לירידה, כמו גם הפחתה נוספת של כ-4% בשל ירידת תעריפי הפחם. על שני אלו נרשמה הפחתה שלישית של כ-3.3% כתוצאה מירידת מחירי הגז בחוזים החדשים של חברת החשמל מול מאגר לווייתן, ועוד ירידה של כ-1.2% בשל פשרת הגז מצרי במסגרתה חברת החשמל אמורה לקבל פיצוי.

מנגד, צפויה שורת התייקרויות ברכיבים שונים שקשורים לייצור החשמל – והתייקרויות אלה מקזזות את היקף הירידה הצפוי. מדובר למשל בגידול מאסיבי בכניסת אנרגיות מתחדשות ותוספת מתקנים המחליפים ייצור מזהם (גידול שמצריך העלאה של כ-3.3% בתעריף) ועלויות משנים קודמות שתשלומם נדחה ל-2020 (העלאה של כ-1.4%). קיזוז הפחתת מס הבלו על הפחם מאשתקד שווה תוספת של כ-3.1% נוספים בתעריף. בתחילת 2019 שר האוצר כחלון נתן הוראה להקפיא התייקרויות במס על הפחם, וכעת עולה השאלה אם הוא יתערב שנית כדי לאפשר לאזרחים ירידת תעריפים של יותר מ-7%, במקום רק כ-4% כפי שנקבע בשימוע.

הרשות שיקללה בחישוביה את השינויים והתמחורים שאמורים להיכנס לקופת חברת החשמל במהלך 2020. כך למשל מכירת תחנת הכוח "אלון תבור" לידי רפק ומבטח שמיר בכ-1.9 מיליארד שקל – יותר ממיליארד שקל מעבר לשווי של התחנה בספרים – תתגלגל לכיס של הצרכנים.

כמו כן, נלקחו בחשבון הסכם הפשרה של חברת החשמל מול קרטל ה-GIS שמכר לה ציוד יקר, שנסגר על סכום של כ-465 מיליון שקל, סכום שחציו כבר הוחזר בתחילת 2019 לצרכנים בדמות ירידה תעריפים של קצת פחות מאחוז.

גם פשרת משבר הגז המצרי אמורה לגלגל לקופת החברה כחצי מיליארד דולר בגין אי הזרמת גז מתחילת 2011. ההסכם כלל קיצוץ בשיעור של כ-70% של החוב המקורי, שכחמישית ממנו אמורה להתגלגל לקופת החברה במהלך 2020, מה שעשוי לתרום לירידת התעריף. רשות החשמל צפויה להתחשב גם בירידת מחירי הפחם והסולר שחברת החשמל משתמשת בהם.

חברת החשמל – הסוף של המונופול

צפויה ירידה בתעריף החשמל ב-2020?

מעודכן ל-11/2019

הרבה ישראלים בעלי אזרחות אמריקאית, או בעל נכסים בארצות הברית – פיננסיים או ריאליים – מגלים שנוסף למסים בישראל הם צריכים לשלם מס לרשויות בארצות הברית. גם ישראלים בעלי גרין קארד חייבים בדיווח לרשות המיסים בארה"ב

לפני תשע שנים נחקק בקונגרס האמריקני חוק הפטק"א לאכיפת מיסים וחשבונות זרים בארה"ב, שלפיו כל אזרח בעולם שיש לו אזרחות אמריקנית חייב בדיווח על מלוא נכסיו ורווחיו לשלטונות המס בארה"ב. התוצאה היא עשרות מיליארדי דולר מס שגבו הרשויות בארצות הברית מתושבי מדינות אחרות.

החוק מחייב גופים פיננסיים שאינם אמריקנים, ובהם בנקים, בתי השקעות וחברות ביטוח, לבצע בדיקת נאותות בכל החשבונות המנוהלים אצלם, לזהות חשבונות של מי שיש להם אזרחות אמריקנית ולהעביר בקביעות מידע פיננסי על החשבונות הללו לרשויות המס בארה"ב. ההסכם עם ארה"ב קובע כי גופים פיננסיים מסוימים, כגון גופי החיסכון הפנסיוני, בהיותם בעלי סיכון נמוך לביצוע העלמות מס, יהיו פטורים מדיווח על חלק מבעלי החשבונות. בהסכם נקבע גם פטור לדיווח על אנשים המנהלים פיקדונות בעלי ערך נמוך.

מגופים בעולם שלא מצייתים לחוק נגרעות 30% מההכנסות, לשון החוק. בין ארה"ב לכל המדינות נחתמו הסכמים מיוחדים, כולל ישראל לפני חמש שנים. לפי ההסכם, העברת המידע לרשויות המס בארה"ב מתבצעת באמצעות רשות המיסים בישראל, שתקבל את כל המידע על אזרחי ארה"ב המתגוררים בארץ מהגופים הפיננסיים כאן.

גם הבנקים והמוסדות הפיננסיים בישראל צריכים לדווח לרשויות בארה"ב על כל אזרח בעל אזרחות אמריקנית המנהל חשבון בבנק. על מה מדווחים? שם בעל החשבון, מספר חשבון, כתובת בעל החשבון, מספר חשבונות בבנק וכלל הפעולות. עוד מדווח על רווחים על ריבית, משכורות ומשיכת דיבידנד מחברה שהופקדה בחשבון.

שיטת מס לפי אזרחות

בארה"ב שיטת מס שונה והיא נקבעת לא לפי התושבוּת כמו בישראל, אלא לפי האזרחות של האדם. אדם שהוא אזרח ארה"ב, גם אם הוא מתגורר בישראל, נחשב לעניין המס כאמור אמריקני ומחויב לשלם שם את המס. אזרח ישראלי בעל אזרחות אמריקנית חייב להגיש לשלטונות המס בארה"ב דו"ח שנתי, גם אם אינו מחויב בהגשת דו"ח כזה בישראל.

כפל מס

כדי למנוע כפל מס,  שאזרח לא ישלם מס גם בישראל וגם בארצות הברית, נקבעו כללים במסגרת אמנת מס בין ישראל לארה"ב. אם למשל ישראלי צריך לשלם מס על רווחים משכר דירה, כשבישראל המס הוא 10% ובארה"ב 25%, ישולם הפרש המס לשלטונות בארה"ב. אם המס שולם בארה"ב ומתברר שהמס בישראל נמוך יותר, הנישום לא יקבל החזר מס.

אבל אזרח אמריקני שקיבל משכורת מחברה שבבעלותו או שמשך מהחברה דיבידנד, הרווח ימוסה כולו בארה"ב.

מה לעשות כדי לא לשלם מס גם בארצות הברית?

אם תרצו לוותר על התענוג שבתשלום המס לארצות הברית,  תצטרכו לוותר על אזרחות ארה"ב . מוך שלא עולים על 50 אלף דולר.

חוק פטק";א – למניעת העלמת מס של אזרחי ארצות הברית

 

נתיב פלוס, מצוקת החניה, הרכבת הקלה, תגבור האוטובוסים – כל זה לא מספיק כדי לגרום לישראלי לעזוב את הרכב הפרטי. כך עולה ממחקר  של איגוד יבואני הרכב.

מהדו"ח עולה כי ב־2030 יימכרו בישראל 453 אלף כלי רכב חדשים, לעומת פחות מ־300 אלף שצפויים להימכר השנה. באותה שנה יירדו מהכביש 290 אלף מכוניות ישנות ־ יותר מפי שניים מקצב הגריטה כיום. המשמעות הא שב-2030 יהיו 5.2 מיליון מכוניות על הכביש, לעומת 3.5 מיליון כיום.

באיגוד יבואני הרכב מעריכים כי התחבורה הציבורית, למרות כל השדרוגים הצפויים, תתקשה לעמוד בביקושים, ועדיין נראה תורים ארוכים לרכבות וצפיפות בשעות השיא. על פי המודלים של האיגוד ב־2030, למרות שהנסועה כמעט תכפיל את עצמה ל־26 מיליארד ק"מ, היא תהווה רק 24% מהנסועה השנתית של הישראלים .אומנים יהיו יותר רכבים אבל הנסיעות יהיו יותר קצרות, הקילומטראז'השנתי לרכב צפוי להמשיך ולרדת,אחרי שיותר ויותר משפחות רוכשות רכב שני ואף שלישי, המשמשים לנסיעות קצרות

"כדי לגבש אסטרטגיה לפעילות האיגוד בשנים הבאות, רצינו לנתח את שוק הרכב בארץ, להעריך את הכיוון שלו בשנים הבאות", מסביר חזי שייב בראיון לכלליסט, שמונה בשנה שעברה למנכ"ל איגוד יבואני הרכב.

"גילינו שיש התאמה בין הגידול בתמ"ג של ישראל לבין מכירות הרכב, ויש בכך גם היגיון כלכלי. זה נתון מאוד חשוב שמראה כי בעצם אנו יכולים להעריך מה יקרה בשנים הבאות מבחינת כמות רכבים. נתון זה מטריד אותי, כי כמובן יש בעיית פקקים. עזבתי את הארץ לרומניה ב־2013 וחזרתי ב־2017 ושמתי לב שהכל השתנה ־ הכל פקוק. מה שראינו זה שאם לא תהיה תוכנית כוללת, מסודרת, הוליסטית ולא פופוליסטית, שתיקח את כל הדברים בחשבון, נמצא עצמנו בלב אסון לאומי. אין פתרונות קסם, המדינה תצטרך לקחת קצת מכל דבר, לדאוג שבמשמרת שלנו המדינה תבנה תוכנית כוללת ואולי קצת כואבת, ושתדאג לכך שהתחבורה והפיקוק לא יגדלו. הנהגים הם הלקוחות שלנו, אנחנו לא רוצים שהם יבלו שלוש שעות ביום בכבישים. כיום הכנסות המדינה ממסים על רכב ודלק הן כמעט 40 מיליארד שקל. עלות הפקקים היא 35 עד 40 מיליארד בשנה. אם לא נעשה כלום עלות הפקקים תגיע ל־70 מיליארד ב־2030".

"המדינה תצטרך לחזור ולעודד הפחתה של מספר המכוניות המזהמות והפחות בטוחות בכבישים, באמצעות יצוא או באמצעות חידוש תוכנית הגריטה הממשלתית", אומר שייב. "תוכנית כזו תהיה חייבת לדחוף אנשים להיפטר מהרכב המזהם והלא בטוח וגם תתגמל אותם. תוכנית שתכלול גם מקל וגם גזר. תוכנית כזו חייבת לגרום להורדה של 50 עד 75 אלף רכבים בשנה מהכביש, בנוסף לכ־100 אלף שנגרעים מדי שנה".

הרשות להגנת הצרכן בפשיטה על מגרשי רכבים – הפרות קשות; הוטלו קנסות במאות אלפי שקלים

 

תוכנית ענק בנתיבות לא קיבלה את אישור בית המשפט. מדובר בתוכנית שיזמה עיריית נתיבות, להקמת שכונה הכוללת 1,728 יחידות דיור, על קרקע ששייכת למועצה האזורית שדות נגב. התוכנית  אושרה לאחרונה במסגרת הסכם הגג שנחתם בין המדינה לעיריית נתיבות.

הדירות אמורות היו אמורות לקום בחלקה המערבי של העיר נתיבות וממזרח לנחל בוהו. התוכנית היא בשטח של 553 דונם ומציעה תכנון של מתחם חדש ממזרח לעיר הקיימת לצד הדירות ישולבו אזור מלונאות, מעונות סטודנטים, דיור מוגן ושטחי ציבור. וכן פארק ארכיאולוגי.".

. לדברי בית המשפט, רשות מקומית יכולה לתכנן ולהגיש תוכנית מועדפת לדיור רק בתחום השיפוט שלה. אין לה את היכולת להביא בחשבון אינטרסים של רשות שכנה. "אוסיף כי ככל שלא מדובר בבניה בישוב תקומה,לא ברור מה השיוך המוניציפלי של יחידות הדיור שאמורות להיבנות לפי התוכנית ללא שינוי הגבולות המוניציפליים". . בית המשפט ביטל את התוכנית וקבע כי מדינת ישראל ועיריית נתיבות ישלמו לעותרים סכום של 40,000 שקל הוצאות ושכ"ט.

אש המועצה האזורית שדות נגב תמיר עידאן מסר: ״אחרי הליך ארוך ומתיש הצדק יצא לאור. החלטת בית המשפט היא שקולה ומאוזנת שרואה את כלל הצרכים של התושבים במרחב, הן בעיר והן בשדות נגב. בית המשפט שפט בצדק ולא הלך שולל אחרי ההיסטריה התכנונית שאין לה שום הצדקה. בית המשפט קיבל את טענות המועצה האזורית שדות נגב וביטל את התוכנית שאיימה לגזול את עתודת הקרקע היחידה של שדות נגב הדרושה לה לצרכי הציבור שלה. כפי שקבע בית המשפט נתיבות פעלה ללא סמכות והגישה תוכנית בשטחים לא שלה, וגם הותמ"ל אישרה את התוכנית בחוסר סבירות ובניגוד לחוק, וניסתה, באופן לא ראוי, להכשיר בדיעבד את הפגם החמור של הגשת תוכנית ללא סמכות. שדות נגב מברכת ושמחה על הכרעתו החשובה של בית המשפט, שהדגיש כי קידום תוכניות במסלול זריז בותמ"ל לא יכול להיות מסלול עוקף לשינוי גבולות בוועדת הגבולות. מדובר בתקדים ארצי חשוב, שראוי שישמש נר לרגלי מוסדות התכנון בכלל והותמ"ל בפרט, על מנת למנוע עוולות כגון הניסיון כאן, לגזילת עתודת הקרקע היחידה של שדות נגב הדרושה לה לצורכי הציבור שלה".

עו״ד עמית יפרח, היועמ"ש ויו"ר אגף הקרקעות בתנועת המושבים מסר בתגובה: "אנו מברכים על החלטת בית המשפט ומקווים שתהווה סמן ימני מובהק כנגד המשך הותמ״ל במתכונתו הנוכחית, החלטת הותמ״ל בנוגע לאדמות המועצה האזורית שדות נגב מייצגת את כל תחלואי הותמ״ל, לקיחת קרקע של המועצה האזורית והמושב שנועדה לצרכיהם וללא תיאום התחשבות או הסכמות עם המועצה אלא באבחת החלטה תכנונית חסלנית לוקחת לטובת העיר השכנה, אנו נמשיך להיאבק לחדול את ההתרחבות העירונית ולהתמקד בהתחדשות העירונית, הפסיקה הזו הינה כרטיס אדום לותמ״ל בעת הזו, אנו כבר זמן רב קוראים לסיומו ככלי תכנוני על שטחי החקלאות והשטחים הפתוחים, ובטח כעת בממשלת מעבר דרישתנו לא לקדם תוכניות חדשות וגם לא תוכניות הנמצאות בקנה כמו כפר בילו וגני יוחנן".

מילכה כרמל, ראש תחום תכנון וקרקעות במרכז המועצות האזוריות מסרה: ״החלטת בית המשפט חשובה. הותמ"ל הינו חוק עוקף ועדות תכנון, כלי משפטי ותכנוני חריג והגיעה העת לסיים את הוראת השעה ואת פעילות הוועדה הדורסנית, שהיא בעלת סמכויות כמעט ללא מגבלות, לפני שייגרמו נזקים נוספים לערים ולמועצות אזוריות כאחד".

בותמ"ל בחרו שלא להגיב.

מעיריית נתיבות טרם נמסרה תגובה

18 אלף דירות בפינוי בינוי באור יהודה, ברמלה, קריית גת, נתיבות ונשר