תרבות שתייה, מסי קנייה, ריכוזיות, מסי עסקים גבוהים הם מהסיבות העיקריות למחירי האלכוהול בישראל

יין בישראל יקר פי שלושה מבאירופה, מחיר הבירות בישראל הם מהיקרים בעולם ונמצאים במקום העשירי המכובד. גם עבור כוס וויסקי בפאב תל אביבי ממוצע אתם יכולים להיפרד מ-50-40 שקלים. אז למה כל כך יקר? יש לכך כמה סיבות

תרבות שתייה: בעוד באירופה, ובעיקר בבריטניה ובגרמניה, חלק מהתרבות היא יציאה לפאבים לאחר שעות העבודה, בישראל זה פחות מקובל. אם כי ייתכן שהמצב ישתנה בעקבות צמיחת הפאבים בתל אביב, בערי הלוויין ובערים הגדולות שיותר צעירים נוהרים אליהן ובתוך כך נוצרות שעות ההאפי האוור – השעות שבהן משקאות אלכוהליים נמכרים בזול יותר. גם בתחום היין הצריכה בארץ לא מרשימה. בישראל צורכים 6 ליטר בשנה לעומת פי חמישה באיטליה ופי עשרה בצרפת – שתי יצרניות היין המרכזיות. כך למעשה נוצר מעגל קסמים – הצרכנים לא קונים כי יקר, ואילו היצרנים והיבואנים מניחים כי הצריכה בארץ נמוכה ולכן לא משתלם להם לייצר הרבה, כך יש פחות היצע והמחירים גבוהים.

מסי קנייה ויבוא: בין אם ביבוא אישי ובין אם ביבוא של סחורות גדולות פחות משתלם להביא אלכוהול בארץ, הפטור ממס קנייה החל על יבוא אישי של עד 75 דולר לא חל על אלכוהול, וגם כך מסי הקנייה עבור אלכוהול גבוהים, 65% על משקאות משכרים כמו ווודקה וויסקי, 31% על בירה ו-4% על יין. לסבר את האוזן: ב-2018 הרוויחה המדינה 663 מיליון שקל מס קנייה מאלכוהול, (עלייה של 0.7% לעומת שנת 2017).  מתוכם מס קניה על ייצור מקומי 290 מיליון שקל  וההכנסות ממכס 36 מיליון שקל

ריכוזיות: הן בייצור משקאות והן ביבוא משקאות השוק נשלט על ידי שתי חברות מרכזיות, טמפו והחברה למשקאות (קוקה קולה ישראל), וחסמי הכניסה לתחום גבוהים ביותר.

למה המחירים בברים גבוהים

בברים, ובעיקר בתל אביב ובאזורי הביקוש המחירים גבוהים ביותר, וכוס בירה יכולה לעלולת פי שניים-ארבעה מקניית בקבוק בירה מאותו מותג בסופרמרקט. למה זה יקר כל כך?

דמי פינוי:  בשנים האחרונות הולכת ומתפשטת  במרכז הארץ המגמה של מכירת עסקים כדמי פינוי עבור נכס באזור מבוקש, ציוד שנשאר בעסק וכן השקעה בנכס מושכר. המחירים עשויים להתחיל בעשרות אלפי שקלים ולהגיע אפילו למאות אלפים

ארנונה:  בכל הרשויות הארנונה לעסקים גבוהה בהרבה מהארנונה למשקי בית

אגרת שילוט: בתל אביב אגרת שילוט עולה 158 שקל עד 270 שקל לשלט בקומה הראשונה,  ו-296-384 שקל לקומה השנייה ו411-540 שקל על שילוט בכל הקומות. על שלט  מסוג דגל תשלמו 889 שקל עד 1364 שקל לקומה הראשונה, ו2030–2,720 שקל

הוצאות נוספות: הוצאות נוספות הן הוצאות על שכר עובדים, ועד בית, בקשות היתר על שולחנות בחוץ,  שכירות, חשבונות, לעתים קנסות על שעות מחוץ להיתר של העירייה ועוד

איפה כן אפשר לחסוך

כבר היום כל בני הנוער יודעים שקונים את השתייה בסופרמקרקטים ואצל הקמעונאיות הגדולות וחוסכים כסף רב על המחירים הגבוהים במקומות הבילוי. כמו כן יש הבדלים מהותיים לא רק בין ערים בארץ, אלא בין מוקדי הבילוי, לא רק שבקריית שמונה תשלמו הרבה פחות מבתל אביב, אלא גם בתוך תל אביב תשלמו הרבה פחות בפלורנטין מאשר בנמל או בשרונה. לא תמיד המותג היקר יותר מצדיק את מחירו ואפשר במחירים נמוכים יותר להשיג משקה קרוב באיכותו.  אם אתם  מארגנים אירוע כמו חתונה , עדיף להביא את האלכוהול מהבית ולא להסתמך על המשקאות המוגשים במקום. והכי חשוב, תשתו פחות וגם תחסכו על טיפולי בריאות בעתיד.

איך מארגנים מסיבת רווקות מוצלחת וכמה זה עולה?

מס קנייה – מה זה, על מה הוא חל ולמה צריך אותו

ניפגש בשמחות: איך בוחרים מקום לחתונה?

כריסטין לגארד נכון להיום היא יו"ר קרן המטבע הבינלאומית.  ביולי 2019 הוחלט כי תמונה ליו"ר הבנק המרכזי של אירופה  -ECB. לפני הקדנציה שלה כיו"ר קרן המטבע שימשה כשרת האוצר של צרפת בממשלת פרנסואה פיון. לפני כן הייתה שרת החקלאות בממשלת דומיניק דה ולפן.

לגארד היא האישה הראשונה בתפקיד יו"ר קרן המטבע והייתה שרת האוצר הראשונה במדינות G8. אל תפקיד יו"ר הקרן הגיעה ב-2011 לאחר פרישתו של דומיניק סטראוס-קאהן בעקבות האשמות באונס. כמו כן תהיה האישה הראשונה בתפקיד יו"ר הבנק האירופי.

לגארד למדה משפטים באוניברסיטה העשירית של פריז ומתמחה בדיני עבודה ודיני הגבלים עסקיים והייתה האישה הראשונה בראש פירמת עורכי הדין הענקית בייקר את מקנזי. רווחי החברה בתקופתה גדלו ב-30% תוך אסטרטגיה של שימת הלקוח במרכז.

על פי התבטאויתיה בנשים האחרונות לגארד יונית בדעותיה,  אך לאחרונה הודיעה כי לריביות השליליות יש השפעה חיובית על השווקים. ב-2016 הורשעה ברשלנות על תפקידה כשרת האוצר, אך הקרן החליטה להשאיר אותה בתפקידה.

למינויה ליו"ר הבנק האירופי המליצו בעיקר אנגלה מרקל, ראש ממשלת גרמניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת. עוד בתקופתה נתנתה קרן המטבע את ההלוואה הגדולה בהיסטוריה, על סך 57 מיליארד דולר, לממשלת ארגנטינה.

על מלחמת הסחר אמרה: "תחתוך חצי טריליון דולר מהצמיחה"

על היותה חלוצת דרך לנשים בתפקידים שונים: "כשהעניינים משתבשים קוראים לאישה" (טרבר נואה, קומדי סנטרל)

על שליטת חברות הטכולוגיה אמזון, גוגל ופייסבוק: שיבוש משמעותי למערכת הפיננסית צפוי לקרות"

על ישראל: "אם החוב של ישראל ימשיך לעלות, הדבר יגביל את יכולתה של המדינה להשתמש במדיניות פיסקלית כדי לשכך זעזועים כלכליים. לפיכך, יש להקטין את הגירעון התקציבי ל-2.5% מהתמ"ג, כדי להבטיח שיחס החוב לתוצר יתייצב

על הסיכונים הצפווים לכלכלת העולם: "מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, אשר כבר ניתן לראות השפעתה על הכלכלה העולמית, הצמצום הכמותי, חוסר הוודאות סביב הברקזיט וההאטה המורגשת בכלכלתה של סין".

קרן המטבע: מלחמת הסחר תשמיד 455 מיליארד דולר

ביטקוין – איך נוצר המטבע הדיגיטלי? מה השווי שלו (והאם זה מוצדק)? והאם אפשר להשקיע בו?

סמדר ברבר-צדיק (1963) היא מנכ"לית הבנק הבינלאומי הראשון. בהשכלתה היא רואת חשבון ובעלת תואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית. אחת העבודות הראשונות שלה הייתה בתחום הייתה במשרד רואי החשבון סומך-חייקין KPMG. שם התקדמה לתפקידי ניהול בכירים.

בעבודה זו הכירה את צדיק בינו וזה החל להעסיק אותה ישירות בשורת תפקידים  בחברות שבבעלותו, בהם מנכ"לית סהר סהר פיתוח ואחזקות וכיו"ר הנהלת פז חברת נפט. בשנת '93 כבר הייתה מנכ"לית  בינו אחזקות ולאחר מכן  החברה האם פ.י.ב.י אחזקות. דרך חברה זו שולט בינו גם בבנק הבינלאומי, כך שב-2005 מונתה ברבר-צדיק למנכ"לית וראש אגף עסקים בבנק. ב-2006 החלה  לשמש ממלאת מקום למנכ"ל הקודם דוד גרנות. כך הפכה בפועל למנכ"לית הבנק הצעירה ביותר בישראל ולאישה השנייה בתפקיד זה לאחר גליה מאור. אחריה כבר הצטרפו לתפקידים אלו רקפת רוסק-עמינח בלאומי ולילך אשר טופילסקי בדיסקונט. נוסף לבנק בינלאומי, הקבוצה מחזיקה גם בבנק אוצר החייל ובבנק מסד,  המיועד בעיקר לעובדי ההוראה.

לאחר פרישתו של אריק פינטו, מנכ"ל הפועלים, הוצע לה להיות מנכ"לית הבנק. ברבר-צדיק דחתה את ההצעה והשיבה כי אינה מעוניינת לעזוב את תפקידה בבינלאומי. בכך אותתה שלהבדיל משלושת המנכ"לים בבנקים הפועלים, דיסקונט ולאומי, אין בכוונתה לפרוש.

במסגרת כהונתה הובילה מתווה צמיחה והתייעלות בבנק הבינלאומי שתרם גם לשמירה על רמת סיכון מידתית. כתוצאה מכך, מניית הבנק הבינלאומי נסחרת כיום באחד מיחסי ההון הגבוהים במערכת הבנקאית. עם זאת, תקופת כהונתה עד כה התאפיינה גם בעימותים עם ועד העובדים, זאת לעומת הסכמים עם העובדים שהושגו בלאומי ובדיסקונט. הסכם פרישה הושג עם 180 עובדים, אך זה מצוי כיום לפני החלטת בית המשפט.

בתקופת כהונתה חברת הדירוג מידרוג העלתה את דירוג הבנק מ-מ-aa3 ל-aa2  בנימוק: "כיוון ההתפתחות של הערכת האיתנות הפיננסית הפנימית שונה מחיובי ליציב", כשהם מסבירים זאת ב"צפי להמשך שיפור בטווח התחזית לאור המשך יישום מהלכי התייעלות והרחבת בסיס ההכנסות".

המיזוג עם אוצר החייל: בתקופת כהונתה של ברבר-צדיק מוזגו שני הבנקים בשליטת פ.י.ב.י  על כך אמרה ברבר צדיק: "הרבעון הראשון של 2019 הושפע ממיזוג אוצר החייל, שהתחיל בראשית השנה והביא לשינוי מבני משמעותי. תהליך זה, בשילוב מהלכים נוספים, הכוללים תוכניות פרישה מוקדמת, יבואו לידי ביטוי ברבעונים הבאים בתרומה ליעילות הקבוצה".

כאל: להבדיל משני הבנקים הגדולים שאולצו להיפרד מחברות כרטיסי האשראי שלהם, הבנק הבינלאומי (20%) ודיסקונט נשארו הבעלים של חברת האשראי כאל. על כך אמרה בראיון לגלובס: "הרעיון העיקרי של ועדת שטרום היה לחולל תחרות במשק, וכדי לחולל תחרות במשק, המקום הנכון ביותר לעשות זאת הוא בחיזוק הבנקים הבינוניים. לבנקים הבינוניים בגודלם יש שאיפה וגם את התשתית לצמוח. אנחנו בנקים מחוללי תחרות. העובדה שנתנו לנו להישאר עם כאל תשפר את האיתנות הפיננסית ותסייע לכושר התחרות שלנו".

ב-2008 נבחרה על ידי פורבס לאחת מ-20 הנשים החזקות בישראל בעקבות תהליכי התייעלות שעשתה בשנה זו וצמצום מספר העובדים שהובילו לזינוק של כ-30% ברווח הנקי – 678 מיליון שקל. הנתון הזה התאפשר, בין היתר, בזכות עלייה של כ-130 מיליון שקל בהכנסות הריבית וכן קיטון בהוצאות השכר ובהוצאות תפעוליות של כ-80 מיליון שקל. כמו כן רכשה את  האחזקות בחבר (20%) ב-340 מיליון שקל.

סמדר ברבר-צדיק, מנכ"לית הבינלאומי "ירידה של 20% במחירי הדירות לא תשפיע על ביטחונות הבנקים"; נו באמת!

רווח נקי בבנק הבינלאומי: 734 מיליון שקל

אריק פינטו (1961) הוא המנכ"ל הפורש של בנק הפועלים. אל בנק הפועלים הגיע בשנת 1980. פינטו בוגר תואר ראשון ממכללת ניו אינגלנד ובעל תואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת קלארק. לצד העבודה בבנק הפועלים החל לעבוד כמאמן ובשנת 2007 מונה למאמן  נבחרת ישראל בכדורסל בכיסאות גלגלים.

לפני שמונה למנכ"ל הפועלים ב-2016  שימש ממלא מקום למנכ"ל, ממונה על החטיבה הקמעונאית והאחראי על האסטרטגיה משאבים ותפעול. באפריל 2019 הצהיר על פרשיתו מהבנק. פינטו היה מקורב למנכ"ל הקודם ציון קינן,  שעל פי גורמים בבנק עשה ככל שביכולתו ששרי אריסון, הבעלים דאז, תמנה אותו.

בכהונתו חלו כמה אירועים משמעותיים:

הנקפת ישראכרט: בעקבות ועדת שטרום להגדלת התחרות הוחלט שעל הפועלים למכור את ישראכרט או להנפיק אותה. להבדיל מלאומי, שמכר את לאומי קארד לורבורג, בפועלים החליטו ללכת על מהלך של הנפקה לציבור, וו הסתיימה בהצלחה עם הנפקה לפי שווי 2.7 מיליארד שקל.

פרשת העלמת המסים: בתקופת כהונתו בנק הפועלים, לצד לאומי ומזרחי, פועלים נחקר בחשד שסייע ללקוחותיו בארצות הברית להעלים מסים.להבדיל מלאומי ומזרחי, הפועלים לא הגיע להסדר עם רשויות המס האמריקאיות וסכום ההפרשה הכולל בגין הפרשה צפוי להגיע ל-2 מיליארד שקל. פינטו ירש את ההתעסקות בחקירה מקודמו בתפקיד ציון קינן והתעסק בה מיומו הראשון כמנכ"ל.

שכר הבכירים: פינטו פתח גל פרישה מראשות המערכת הבנקאית ב-2019, שלאחריו הצטרפו גם לילך אשר טופילסקי מדיסקונט ורקפת רוסק עמינח מלאומי. עם זאת, פינטו הכחיש שחוק מגבלת השכר שהוביל אותו לפרישתו וטען שהשכר אף פעם לא הנחה אותו. ובכל זאת  ביקר בהזדמנויות שונות את הטלת הגבלת השכר בחוק שכר בבכירים במערכת הפיננסית וכן את הגברת הרגולציה בתחום.

בנק ללא גרעין שליטה: בסוף תקופת כהונתו מכרה הבעלים שרי אריסון את מניותיה בבורסה. מעניין לציין כי דווקא בתקופה זו פרש,  כשהוא מתחזק ויש יותר כוח למנהלי הבנק.

פרשת העובדת וההטדה המינית: בנובמבר 2016, נחשפה הפרשה שבה טענה עובדת לשעבר בבנק כי ציון קינן, המנכ"ל הקודם, הטריד אותה מינית בנסיעה עסקית לקזחסטאן בסוף 2006. פינטו ניהל מגעים לגבי הסדר פרישה עם אותה עובדת, שקיבלה בסופו של דבר פיצויים של 6 מיליון שקל.

פחות ממדד הבנקים: מאז תחילת כהונתו של פינטו מניית הבנק רשמה תשואה מותאמת דיווידנד של 44%, לעומת תשואה של 75% שהציג בתקופה זו מדד ת"א בנקים, כך איבד את הבכורה ברווחיות ללאומי בראשות רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית לאומי דאז.

פרשת החובות של הלווים הגדולים: בתקופת כהונתו של פינטו הפועלים אמנם גבה חובות בהיקף מצטבר של כמה מיליארדי שקלים מכמה קבוצות לווים גדולות, כמו אי.די.בי, אלון, אליהו, פטרוכימיים ואחרות, אך הבנק לא הצליח להוביל בהצלחה הסדרי חוב מול לווים בעייתיים אחרים, ובהם אליעזר פישמן, שאול אלוביץ', מוטי זיסר (שמת באמצע 2016) ויוסף גרינפלד.

דיגיטציה ואפליקציות: בתקופת כהונתו הושקה אפליקציית התשלומים ביט – אפליקציית התשלומים המובילה בארץ, אפליקציות שוק הוניות, ונפתח חשבון בנק בשבע דקות בלבד בדיגיטל ללא צורך בהזדהות בפני בנקאי

על פי מקורבים, הסיבות לפרישתו הן תובענות התפקיד, אווירה ציבורית שלילית לצד הגבלות השכר.

רוסק עמינח פורשת מלאומי

עוד עזיבה במערכת הבנקאית: מנכ"ל פועלים שוקי הון עוזב, זה רק בגלל השכר?

בנק הפועלים מקצץ ביועצי ההשקעות

בלי בוס על הראש – אבל גם בלי ביטחון תעסוקתי, דמי אבטלה ומישהו לקשקש איתו בהפסקת צהריים ■ על פי ההערכות, בעוד כעשר שנים עובדים עצמאים יהוו מחצית מכוח העבודה במדינת ישראל, אך קברניטיה עדיין לא סופרים אותם, תרתי משמע ■ פרילנסרים בישראל 2019 – תמונת מצב

ישראלים רבים חולמים לצאת לדרך עצמאית. לפתוח עסק, להפוך לפרילנסרים או לפחות לעבוד מהבית, בזמן שנוח להם ובלי אף אחד שיגיד להם מה לעשות. אבל בפועל תצטרכו לעבוד קשה כדי שזה ישתלם לכם. אז אם אתם שכירים שמאסו בשגרת העבודה שלהם, רגע לפני שאתם מגישים מכתב התפטרות לבוס, חשוב לבדוק אם אתם בנויים לצוד לקוחות, לרדוף אחרי הכסף, לשווק את עצמכם ולעבוד מסביב לשעון.

יותר עצמאות, פחות יציבות

בישראל עובדים כיום למעלה מחצי מיליון עצמאים, מחציתם פרילנסרים, שאינם מעסיקים אנשים אחרים, לכן תלויים באופן מוחלט בלקוחות. חישוב הכדאיות הכלכלית של הפיכה לפרילנסר צריך להיעשות בזהירות, עדיף בעזרת רואה חשבון שישקלל את כל הנתונים.

בניגוד למשכורת קבועה שמספקת מסגרת ידועה ומאפשרת תכנון כלכלי, כעצמאים ייתכנו תקופות שבהן לא תעבדו עד שתצברו קהל לקוחות קבוע. ייתכן שבתחילת הדרך תיאלצו לתמחר את השירותים שאתם מספקים בצורה צנועה יותר כדי לצבור מוניטין.

במהלך שקלול המעבר, חשוב לקחת בחשבון את סעיף הזכויות הסוציאליות, להן יש ערך כספי – ימי מחלה, חופשה ופיצויי פיטורין. את הפנסיה למשל, תצטרכו להפריש עבור עצמכם.

קחו בחשבון, ייתכן שיעברו כמה שנים עד שישתלם לכם כלכלית להיות פרינלסרים. כמו כן, למרות ניסיונות חקיקה שונים בתחום מוסר תשלומים, כיום עדיין משלמים לפרילנסרים בשיטת "שוטף פלוס" הידועה לשמצה, כך שבנוסף לחרדה הקיומית הנובעת מהחיפוש המתמיד אחר לקוחות, רבים חיים במרדף אחר הכסף ולא יודעים מתי הוא ייכנס בפועל לחשבון הבנק.

בדרך כלל השאיפה היא לעבוד בריטיינר (בנק שעות) ולקבל מלקוח תשלום חודשי מוסכם כלשהו, כיוון שזה מבטיח הכנסה קבועה, בדומה לזו של שכירים. אלא שמי שיכולים להבטיח ריטיינרים הם בדרך כלל לקוחות גדולים, בדיוק אלו שיצרו את שיטת שוטף פלוס.

העבודה לא נגמרת לעולם

משמעות המושג פרילנסר היא "משתתף חופשי", אבל כאן בדיוק נגמר כל החופש שבעניין. גמישות ושעות לא שגרתיות, שקוסמות לשכירים, יכולות בקלות להפוך לעבודה מסביב לשעון. הרי בעיני הלקוחות, נותן השירות תמיד "בעבודה" וכשהם צריכים משהו, הם מצפים לתשובה גם מחוץ לשעות עבודה המקובלות אצל שכירים.

בניגוד למה שחושבים, פרילנסרים לא באמת עובדים רק כשבא להם, ובטח לא פחות קשה משכירים. כמות המשימות שעצמאים צריכים להתמודד איתן גדולה, וייתכן שתידרשו לעבוד יותר משהייתם צריכים כשכירים. הבעיה מחריפה בזמן חופשות, בעיקר אם יש ילדים בתמונה. בניגוד לשכיר, לפרילנסרים אין אפשרות לצאת לחופש בראש שקט לגמרי. גם אם לא עובדים – הראש עצמו אף פעם לא מפסיק לעבוד.

בעיני הסביבה, לעומת זאת, העצמאי נתפש כ"פנוי יותר". המשפחה והחברים השכירים נוטים לחשוב כי לעצמאים אין שעות עבודה נוקשות, וכשצריך לטפל במשהו, להמתין לטכנאי, להוציא ילד חולה מהגן וכו' – כולם מניחים שיותר קל להם, כי הם ממילא "בבית".

עצמאים רבים מודים שהם מנהלים שיחות טלפוניות עם לקוחות כשהם בגן השעשועים, מעלים תכנים מהנייד באמצע קניות בסופרמרקט ומכינים פרזנטציות עד השעות הקטנות של הלילה. אז איך שומרים על שפיות ונמנעים מקריסה? חשוב להגדיר את שעות העבודה ולהציב גבולות ברורים, הלקוחות צריכים לדעת בדיוק מתי זמינים עבורם ובאיזה אמצעי תקשורת.

שיווק עצמי: אם אין אני לי, מי לי?

כשאתה עצמאי, ההתנהלות היומיומית שלך סובבת סביב גיוס לקוחות ושימורם. לא מספיק להיות מדריכה מוכשרת לאמנות האוריגמי, צריך לדעת לשווק את זה כלהיט הבא לכל ההורים בעיר. גם תיק עבודות או אתר מרשים אינם מספיקים, כי בסופו של דבר צריך למכור את עצמך ללקוח בפגישה פרונטלית ולעבוד מולו לאורך זמן בצורה שתגרום לו להמשיך את ההתקשרות.

כעצמאים תצטרכו להשקיע בשיווק עצמי, לטפח נוכחות רשת, לערוך פגישות, לשכנע, להרשים, וגם להשקיע זמן ומאמץ בפרויקטים שלא בהכרח תקבלו לבצע. כלומר ייתכן שתעבדו שעות ארוכות ללא תשלום – והכול רק בשביל לקבל את העבודה. קחו בחשבון, יעבור זמן עד שתגיעו למצב שבו תוכלו לבחור את הפרויקטים בפינצטה ולעשות רק מה שמדבר אליכם. עד אז תצטרכו לעבוד קשה כדי להוכיח את עצמכם וכדי להתפרנס בכבוד.

המדינה לא סופרת

מדינת ישראל לא יודעת לספק נתונים בסיסיים על פרילנסרים – שאלות כגון "כמה פרילנסרים יש בישראל?", "איזה נתח הם תופסים מכוח העבודה?", "כמה מהם מתפרנסים גם מעבודה כשכירים?",  נותרות ללא תשובות. למה? כי המדינה פשוט לא מודדת.

מומחים בתחום התעסוקה מסבירים כי שלב ההגדרה הוא קריטי, משום שכדי למדוד משהו צריך להחליט מהו. אבל בישראל – להבדיל ממדינות אחרות בעולם –לא עסקו אפילו בשאלה מהו פרילנסר ואיך מגדירים אותו לצורך המדידה. מסיבה זאת הנתונים שאליהם מתייחסים כשמדברים על פרילנסרים הם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) על עצמאים שאינם מעסיקים עובדים. אלה מוערכים ב–8% מהמועסקים. אבל מאחר שהלמ"ס מתייחסת לעוסק מורשה שהוא גם שכיר כשכיר בלבד, ובעצם אינה סופרת אותו כעצמאי, אפשר להעריך כי ההיקף גדול הרבה יותר מזה המשתקף בנתונים.

לא טוב היות העובד לבדו

עבודה מהספה או מבית הקפה הקרוב יכולה להיות כיף גדול, אבל לא בטוח שתרצו לעשות זאת יום אחרי יום, בלי אינטראקציה חברתית כלל. לא מדובר רק בסמול טוק או החלפת מתכונים. לעבודה משותפת, במיוחד בחללים גדולים, יש תרומה מוכרת להעשרה הדדית, סיעורי מוחות וכדומה. כמו כן, אם אתם עובדים לבד רוב הזמן, ייתכן שאתם נשארים מאחור מבחינה מקצועית.

בהיעדר מקום עבודה מסודר וצוות קבוע, הפרילנסרים מחפשים את תחושת השייכות ברשתות החברתיות או במיזמי שיתוף וקהילה לצד פעילויות של עמותות ואיגודים שהוקמו לסיוע ותמיכה. במקומות רבים בעולם קמו איגודים של פרילנסרים, בדומה לאיגודים השכיחים בארץ בתחום היצירה, כמו איגוד הבימאים, איגוד הצלמים ועוד.

פתרון נוסף שהגו חברות מסחריות כמו Wework הוא מתחמי עבודה משותפים, המספקים מענה הכולל קהילה, אפשרות לצאת מהבית, שירותי משרד ועוד. בעולם אידיאלי, גם המדינה צריכה לבחון אפשרות של הקמת קהילות לפרילנסרים.

לא נהנים מזכויות סוציאליות

בישראל קיים ביטוח אבטלה לציבור השכירים, אך לא לעצמאים. העצמאים בישראל, באמצעות הלשכה המאגדת אותם, להב, מנסים לשנות את המצב כבר הרבה שנים, ולהביא לכך שגם עצמאים יקבלו דמי אבטלה — אך נכשלים שוב ושוב. למרבה התסכול של עצמאים רבים, דמי האבטלה המשולמים לציבור השכירים ממומנים בחלקם מכספי העצמאים.

ב-23 השנים האחרונות הוגשו כ-30 הצעות חוק שונות שעניינן טיפול במתן דמי אבטלה לעצמאים, אך ההצעות מעולם לא צלחו את מבחן הקריאה השנייה והשלישית. המתנגד העיקרי להצעות הוא אגף התקציבים במשרד האוצר, הן בכובעו כמי שיצטרך לסבסד את הביטוח הזה בעלות של מאות מליוני שקלים בשנה, והם בכובעו כמקדם רפורמות כלכליות. הבעיה התקציבית ברורה. כדי להעניק דמי אבטלה לעצמאים צריך כסף, והרבה. לכאורה יש לה פתרון בדמות גביית דמי ביטוח לאומי גבוהים יותר מעצמאים, על מנת לממן את עלותה. הבעיה המסובכת יותר היא השונות הגדולה במבנה ההעסקה בין שכירים לעצמאים, ובעיקר החשש שמא ביטוח אבטלה לעצמאיים יגרום לשינוי ההתנהגות שלהם. להבדיל משכירים, שההחלטה אם להיות מובטלים אינה תלויה רק בהם, העצמאים יכולים פשוט לסגור את העסק.

בהיעדר דמי אבטלה, השיקולים בהחלטה על סגירת העסק מבוססים על כך שאין להם שום רשת ביטחון ליום שאחרי. המצב הזה מחייב עצמאים רבים להיאבק על הישרדות העסק, או למצוא עבודה אחרת בעסק אחר או כשכירים, במהירות. אין להם ברירה. אף שקל להבין את בעיית העצמאים, ההבדלים בין שכירים לעצמאים מקשים מאוד על מציאת המודל הנכון להנהגת דמי אבטלה. למעשה, אפילו על השאלה הבסיסית מתי עצמאי נהפך למובטל, קשה לענות. יש הרי הבדל בין עצמאי שהעסק שלו התמוטט והפך למובטל, לבין עצמאי שנעשה מובטל כיוון שמכר את העסק; ויש הבדל בין אלה לבין עצמאי שאינו עובד בזמן שבין פרויקט אחד לאחר.

החשש הוא לא רק מבור תקציבי, אלא גם מיצירת תמריץ לסגירת עסקים. העצמאים מבינים זאת, ולכן מדברים על מנגנון דמי אבטלה צנוע יחסית — כך שמשך הזכאות לדמי אבטלה יהיה באורך של 35% ממשך הזכאות של שכירים. אולם באוצר מתנגדים לכך, בהבינם שצעד כזה יתפרש כסוג של לקיחת אחריות על מגזר העצמאים והחשש הוא שעד מהרה יגיעו העצמאים וידרשו השוואת תנאים לשכירים — ואז הסבסוד הממשלתי יצטרך להתרחב. זה מחזיר את הבעיה לנקודת ההתחלה ולמבוי הסתום בו היא נמצאת כבר שנים.

בעיה נוספת שמאפיינת עצמאים היא היעדר פנסיה – עצמאים רבים לא חסכו במהלך השנים לפנסיה, ואם חסכו, שברו לא פעם את החסכונות כדי להזרים אותם לעסק. הנחיתות הזאת, וגם שיעורי מס גבוהים בשנים קודמות, הגבירו את התמריץ לעבוד בשחור ולהעלים מס. זה מקרה של ביצה ותרנגולת. עצמאים חשים שהם "נדפקים", ומעלימים מס. מנגד, המדינה חשה שעצמאים מתחמקים ממס, ולכן גוררת רגליים במענה לבעיות כמו פנסיה ואבטלה לעצמאים. אחרי הרבה שנים של דיונים, נחקק רק ב–2017 חוק פנסיה חובה לעצמאים.

שוק העבודה מסתייג מעצמאים לשעבר

מגוון הקשיים והאתגרים שמנינו למעלה גורמים לעיתים לעצמאים להחליט "לקפל את העסק" ולחזור לעבוד כשכירים. אולם גם כאן הדרך יכולה להיות רצופה מהמורות. כמעט כל עצמאי שרוצה או נאלץ לחפש עבודה כשכיר יכול להעיד שמציאת תפקיד ראוי זו משימה מורכבת עד בלתי אפשרית, וזאת משום ששוק העבודה לא תמיד אוהב עצמאים לשעבר.

מדוע? כי עצמאים נתפסים לא מספיק יציבים/משתלבים/ ממושמעים, קשים לניהול, או בקיצור עצמאיים מדי, כשבנוסף לכך הם גם סובלים לעתים קרובות מסטיגמה של כישלון, שהרי רבים מהם מתדפקים על דלתות שוק העבודה השכיר רק משום שהעסקים שהקימו כשלו. האם התפישה הזו מוצדקת? תלוי באיזה עצמאי מדובר.

בצמרת מדרג העצמאים שמהם מעסיקים מסתייגים במיוחד נמצאים העצמאיים "הכרוניים". אלה שמנהלים עסקים משך שנים רבות, חלקם היו שכירים 5 דקות בתחילת הקריירה, אחרים גם זה לא. מבחינת המעסיקים הקבוצה הזו נתפסת ככזו המייצגת את כל מה שבעייתי בעצמאים, מה גם שרבים מחבריה מחפשים פתרון תעסוקה זמני בלבד עד המיזם הבא, ומכוונים לתפקידי ניהול בכירים מדי ומתגמלים מאוד, בדרך כלל כדי לפתור בעיה בחשבון העובר ושב. מה גם שברוב המקרים אין להם את הניסיון המקצועי והניהולי הנדרש לתפקידים אליהם הם מגישים, מה שמוריד כמעט לאפס את סיכוייהם למצוא תפקידים כאלה.

תחתיהם במדרג ההסתייגות ממוקמים שכירים לשעבר שפתחו עסק בתחום שונה מהמקצוע המקורי שלהם, כלומר עשו הסבה מקצועית במתכונת של עסק עצמאי (בקבוצה זו יותר נשים מגברים, מרביתן פתחו  עסק במטרה לאזן בין אמהות וקריירה). למרבה האירוניה, רבים מהם השביחו משמעותית את יכולותיהם העסקיות והניהוליות דווקא בזכות הפרק העצמאי, ולמרות זאת הם עדין נתפסים פחות אטרקטיביים ממועמדים שכירים ומתקשים למצוא תפקיד ראוי במקצוע המקור.

בתחתית מדרג ההסתייגות ממוקמים העצמאיים שפתחו עסק במקצוע שלהם, ובראשם בעלי מקצועות חופשיים (עורכי דין, רואי חשבון, מהנדסים, מתכנתים, אדריכלים, גרפיקאים, אנשי פרסום/ תקשורת וכו'), שהמשיכו לעשות כמעט את אותו הדבר רק במקום כשכירים עם לקוח אחד (המעסיק), כעצמאים המספקים שירות להרבה לקוחות. להם הכי קל לחזור ולהיות שכירים, אך כאשר גם כאן הסיכוי לתפקיד איכותי הוא פונקציה של היצע וביקוש, ולא פחות מכך – של משך הניסיון הקודם כשכירים.

ומה לגבי יזמים צעירים שמוותרים על רכישת מקצוע, חדורי אמונה כי בעולם העבודה החדש השכלה אקדמית כבר לא נחוצה? ככל הנראה, רבים מהם עתידים למצוא עצמם ללא עסק, ללא מקצוע ועם סיכוי קלוש למצוא עבודה ראויה.

האם כל האמור לעיל יש בו משום המלצה שלא לפתוח עסק עצמאי? כמובן שלא. עצמאות היא דבר נהדר, אך היא רחוקה מלהתאים לכל אחד.  אם אתם מרגישים שהעבודה שלכם לא גורמת לכם אושר, ייתכן בהחלט שהפתרון הוא לחפש עבודה טובה יותר או אפילו לבצע הסבה מקצועית. רק שכדאי מאוד לעשות זאת בתבונה, לצאת לדרך בעיניים פקוחות ולקחת בחשבון גם את היום שאחרי.

מקדמות של עצמאים למס הכנסה

מתחמי עבודה משותפים – השוואת מחירים; מיקום, יתרונות וחסרונות

לילך אשר-טופילסקי (1970) היא המנכ"לית הפורשת של בנק דיסקונט. היא למדה כלכלה וניהול באוניברסיטת תל אביב וסיימה בהצטיינות. לאחר  הלימודים עבדה ככלכלית בחברת ייעוץ אסטרטגי.  לאחר מכן למדה מנהל עסקים באוניברסיטת שיקגו, ואז עבדה ככלכלנית בחברת הייעוץ בוסטון קונסילטינג גרופ.

בשנות השמונים חזרה לארץ והייתה העוזרת של שלמה נחמה, יו"ר הפועלים דאז. היא שימשה בכמה תפקידים ניהוליים בבנק,  כולל מנהלת מחוז מרכז, מנהלת בנקאות אלקטרונית,  שימשה כממונה על האסטרטגיה,  ראש החטיבה הקמעונאית ועוד.

אל דיסקונט הגיעה ב-2013, שם מונתנה למכ"לית ושימשה בתפקיד שש שנים. עם פרישתה הודיעה על הצטרפותה לקרן פימי, אחת ההשקעות הגדולות של דיסקונט. בתקופת כהונתה שיעור התשואה להון של הקבוצה הוכפל, הרווח הנקי עלה פי שלושה ושווי הבנק הגיע לשיא של יותר מ-16 מיליארד שקל. כמו כן חזרה הקבוצה לחלק דיווידנד לאחר יותר מ-20 שנה.

התוכנית האסטרטגית שלה כללה  בין היתר שימת דגש על שיפור היעילות בבנק, הגדלת האשראי לציבור בסגמנטים רווחיים יותר וחיזוק ההיבטים הטכנולוגיים-דיגיטליים בבנק פנימה ובשירות ללקוחות.

על פי מומחים,  הבנק סבל לאורך שנים מבעיות ניהוליות, שנבעו במידה רבה מכוחו הרב של ועד העובדים, אולם מנכ"לית דיסקונט הצליחה להתגבר עליהן גם עקב הגעתם של עובדים ותיקים רבים לגיל הפרישה.

בפימי תעסוק אשר-טופילסקי כשותפה באיתור ובליווי השקעות הקרן, תכהן כיו"רית פעילה בחברות שפימי תיכנס אליהן, ותהיה אמונה על ניהול ההשבחה בחברה.

אשר טופליסקי יצאה נגד  החוק להגבלת הבכירים בבנקים ואמרה שבעקבות חוק מנהלי חברות בנות בחו"ל מרוויחים פי שניים ממנה. היא הבהירה שכיום בנקאות היא לא האופציה הראשונה ליוצאי אוניברסיטאות אלא ההייטק  והדגישה את חשיבות הסקטורים של הבנקאות והנדל"ן לצמיחה.

בתקופת כהונתה נפרדו שני הבנקים הגדולים מחברות השראי בבעלותם, פועלים מישראכרט ולאומי מלאומי קארד, אך דיסקונט נשאר עם כאל. על כך אמרה: "דיסקונט לא קיבל מתנה מהרגולטורים. כאל היא חברה תחרותית. אני לא חושבת שיש לה יתרון מובנה לעומת ישראכרט ומקס (לשעבר לאומי קארד), וכיום אף רואים שאין לה יתרון בעלויות מימון כפי שנטען על ידי מתחרותיה. יש פה שוק עם שלוש חברות, שכל אחת מהן נהנית מעוצמה כלכלית וגב פיננסי חזק בהיבטים שונים. אנחנו ממשיכים וטוענים שזה לא יהיה נכון להפריד בקרוב את כאל, אלא להמתין ולראות מה יקרה בשוק הזה — שעובר טלטלות ושינויים ובינתיים אף אחד לא יודע לאן התחרות בו תוביל".

אשר-טופילסקי – התחרות במערכת הבנקאית מורגשת; התעריפים בירידה;

רקפת רוסק עמינח (1966) היא המנכ"לית הפורשת של בנק לאומי. על פרישתה הודיעה ביוני 2019. היא דור שני לחשבונאים, אביה היה רואה חשבון והיא למדה כלכלה וחשבונאות באוניברסיטת תל אביב בהצטיינות יתרה. כמו כן סיימה תואר שני במנהל עסקים בהצטיינות. בהמשך למדה גם משפטים. את שירותה הסדיר עשתה לאחר לימודיה האקדמיים.

עם שחרורה החלה לעבוד כעוזרת לסמכ"לית בנק לאומי דאז גליה מאור., לימנים מנכ"לית לאומי.  אל עבודה זו הגיעה דרך ארז ויגודמן, בכיר במשרד רואי החשבון סומך-חחיקין, שהכיר בין  השתיים. לאחר מכן הצטרפה למשרד סומך-חייקין כשותפה.  בתוך חמש שנים כבר הפכה למנכ"לית המשרד.

מנכ"לית לאומי

רוסק-עמינח מונתה למנכ"לית לאומי ב-2012 וכיהנה בתפקיד שבע שנים.  בשמה של רוסק-עמניח נקשרו כמה פרשיות, ובראשן מחיקת החוב של נוחי דנקנר וחברת גנדן על סך 150 מיליון שקל וביטל המחיקה ומיצוי כל האפשרויות להחזרת החוב.

באים לבנקאים: כמו כן החבורה האקטיביסטית "באים לבנקאים" שמה אותה למטרה, לאחר שלטענת מייסד הקבוצה ברק כהן בהליך עיקולים הבנק עיקל רכוש של זוגתו לפני שזו הכירה אותו.

פרשת העלמת המסים: עם בנקים אחרים גם לאומי בראשותה נחקר בקשר  לעזרה של בנקאים ישראלים לאזרחים אמריקאים להעלים מסים.  בעקבות הפרשה צנחה התשואה של הבנק מ- מ-8% ב-2011  ל-4% ב-2012. ב-2018 התאושש היחס לתשואה להון ועקף את ה-9%. במסגרת הסדר עם הרשויות האמריקאיות שילם הבנק קנס של  400מיליון דולר.

התייעלות, דיגיטציה וצמצום משרות: בתקופתה של רוסק-עמינח הפך לאומי לבנק השני ביעילותו לאחר מזרחי.  לאומי סגר יותר סניפים מכל בנק אחר, בשנים 2016-2018 נסגרו מעל 40 סניפים וכך למזרחי נותרו יותר סניפים מלאומי, ומעט יותר משל הבנק הבינלאומי. גם מספר המשרות בכהותה ירד בכ-3000 משרות. והיא חתמה על הסכם לצמצום 700 משרות נוספות עד 2020.

הרבה מלקוחות הבנק ראו בצעדים אלו כפוגעים במענה האנושי לצרכים מיוחדים או עבור אוכלסויות מבוגרות וכן באוכלוסיות עם קשיים טכנולוגיים ובתוך כך פגיעה מהותית בשירות. סקר של בנק ישראל  קבע שלאומי הוא הבנק שהכי פחות לקוחות ימליצו עליו לחבר או לבן משפחה. לאחר הסקר  כינס הבנק מסיבת עיתונאים שבה הודיע כי הוא מוסיף 200 בנקאים למוקד הטלפוני ומגדיל את תקציב המוקד ב־30 מיליון שקל.

מכירת לאומי קארד: עוד בכהונתה של רוסק עמינח ובעקבות ועדות שטרום נפרד בנק לאומי מחברת האשראי שבבעלותו לאומי קארד. זו נמכרה לקרן ההשקעות ורבורג תמורת 2.7 מיליארד שקל. לאומי קארד שינתה את שמה בעקבות המהלך למקס.

הבנק הדיגיטלי פפר: פרויקט הדגל של רוסק עמינח היה  הבנק הדיגיטלי פפר, הבנק הדיגיטלי היחדי בארץ. מדובר באפליקציה של חשבון בנק שאפשר לפתוח אתוה בלי להיות בעל חשבון קודם ובלי להגיע סניף, והיא מציעה פעולות בנקאיות שונות. למרות שרוסק עמינח מציגה את הפרויקט כהצלחה בבנק מסרבים לתת מידע על מספר המשתמשים הפעיל.

האפליקציה פפר פיי:  בכהונתה הושקה האפליקצה פפר פיי יחד עם הבנק הדיגיטלי, אלא שאפליקציית ביט של בנק הפועלים הקדימה אותה ונהנתה מהבכורה וזכתה ליותר משתמשים, כשביט מובילה בפער ענק עם 2 מיליון משתמשים. עם זאת, בפפר פיי מנסים לגייס את המגזר העסקי וחתמו עם 400 בתי עסק, בעיקר בתחום ההסעדה, על תשלום באמצעות האפליקציה.

שכר הבכירים:  בתקופת כהותה  הוחל חוק הגבלת שכר הבכירים או בשמו הרשמי, חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים. לפיו מוגבל שכר הבכירים בתאגידים פיננסיים בשתי דרכים:

• תביעת תגמול לבכיר העולה על 2.5 מיליון ששקל בשנה מצריכה סדרת אישורים במוסדות התאגיד, ובכל מקרה אין לאשר תגמול העולה על פי 35 מהתגמול לעובד בעל התגמול הנמוך ביותר בתאגיד.
• חלק השכר העולה על 2.5 מיליון שקל בשנה לא נחשב כהוצאה מוכרת למעסיק.

יש הרואים בחוק זה הסיבה לגל הפרישות של בכירי הבנקים.

team8

על פי דיווחים בתקשורת,  רוסק עמינח בוחנת הצטרפות ל-Team8 של נדב צפריר, אשר סירבה להגיב לדיווח. לפי הערכות, היא לא תצטרף כשותפה מלאה אלא בתפקיד ייעוץ, כגון חברה בוועדה המייעצת של . Team8 החברה היא פלטפורמת מחקר והקמת חברות טכנולוגיה בתחום הסייבר

רוסק עמינח פורשת מלאומי

רוסק עמינח: "הדיגיטל זה רק עטיפה";

בנק לאומי לאומי יקים חטיבה חדשה לבנקאות דיגיטלית שבראשה תעמוד תמר יסעור

מ-2017 עד 2018 הוחלפו כמעט 80%  מהשטרות במה שמכונה סדרת המשוררים, על שם דיוקנות המשוררים המודפסים עליהם. שטרות אלו נחשבים לבטוחים יותר וקשים יותר לזיוף באמצעות כמה סממנים. אלו הסממנים שאתם חייבים להכיר:

דיוקן שקוף: בצדי השטרות החדשים סימן מים שקוף בצורת הדיוקן המודפס על השטר ולצדו ערך השטר.

ערך מנוקב: בחלקו העליון של השטר יש את ערך השטר מנוקב בחורים זעירים. מבחינים בהם כששמים את השטר מול האור.

טקסט זעיר ומספרים זעירים: בעיצוב השטר נכללים בגודל זעיר מספר נקוב בערך השטר, וכן המילים בנק ישראל בקטן ושיר של המשורר בדיוקן, גם כן בטקסט זעיר. לפעמים צריך להיעזר בזכוכית מגדלת.

מנורה מתלכדת: מעל השטר יש  בשני צדיו יש תמונה של מנורה בעלת שבעה קנים. יש לוודא כי קני המנורה, משני צדי השטר, מתלכדים במדויק ויוצרים מנורה מושלמת.

דיו בולטת: השטרות החדשים מגנים גם על עיוורים באמצעות אמצעים שונים, ובראשם הדיו הבולטת. בדיו הבולטת מודפסים השנה העברית והלועזית, הטקסטים בשלוש השפות, וכן הסימן הייעודי לעיוורים בשולי השטר משני צדי השטר. בהעברת אצבע פשוטה תוכלו לזהות אות הדיו הבולטת.

סימנים נוספים לעיוורים ולקויי ראייה:  אורך השטר –   כל שטר גדול מהשטר עם הערך הנמוך יותר ב-7 מ"מ;  הערך הנקוב בדיו בולטת –  ספרות גדולות וכהות מודפסות בדיו בולטת על רקע בהיר, וספרות בהירות מודפסות על רקע כהה; קווים בשוליים – על כל שטר מודפסים צמדי קווים, ומספרם גדל לפי ערך השטר. אלו ממוקמים בשוליים התחתונים, משמאל ומימין, ואפשר להרגיש אותם באמצעות האצבעות. צבע דומיננטי – לכל שטר צבע דומיננטי, 20 – בורדו, 50 ירוק, 100 כתום, 200 כחול.

פס שקוף וזוהר: בצד השטר צמוד לדיוקן יש פס זוהר ושקוף. כשמטים את השטר לכיוונים שונים נעלמים סמל המנורה והערך הנקוב לסירוגין

ספר זהוב: במעלה השטר יש ספר זהוב. כשמטים אותו קדימה ואחורה הוא משנה את צבעו מזהב לירוק. גם קו אופקי נע מעלה ומטה על פני הספר.

זכרו, כסף מזויף אולי יכול להחליף ידיים אך לא תוכלו להפקיד אותו בבנק.

מכר מוצרים מזויפים של לוריאל וישלם לה 50 אלף שקל

ביקורות מזויפות באינטרנט – איך נזהרים מהן ואיך מזהים אותן?

כיצד לזהות אם שטר של 100 דולר מזויף?

למעלה מ-300 בנקאים קיבלו בשנת 2018 שכר העולה על מיליון שקלים; השכר הממוצע לעובד בבנק: כ-25 אלף שקל ■ במקביל חל צמצום במספר המשרות בבנקים

דוח בנק ישראל שפורסם אתמול (ב') מגלה: 313 עובדים במערכת הבנקאית נהנו השנה ממשכורת מכובדת – למעלה ממיליון שקל. מדובר בזינוק של 18% לעומת השנה הקודמת. עוד עולה מהנתונים כי כ-2,400 עובדים קיבלו בשנת 2018 משכורות והוצאות נלוות של מעל 600 אלף שקל בשנה לעובד וכ-11,250 עובדים בבנקים קיבלו משכורות ברמת שכר שנתית של מעל 360,000 שקל בשנה.

עם זאת, מדוח בנק ישראל עולה כי מגמת ההתייעלות שאפיינה את המערכת הבנקאית בשנים האחרונות נמשכה גם ב-2018. השיפור התבטא בצמצום כוח האדם, מספר הסניפים והוצאות הנדל"ן.

פחות משרות, יותר שכר

כך, מספר המשרות במערכת הבנקאות הצטמצם ב-2018 בכ-2.5% (כ-1,000 משרות), והן הסתכמו נכון לסוף 2018 ב-40,245 – בהמשך למגמה של השנים האחרונות. כך, מרמת השיא ב-2011 ועד היום הצטמצם מספרן בכ-15% – צמצום של כ-8,100 משרות.

בבנק ישראל מסבירים: "הצמצום במספר המשרות בשנים האחרונות נובע מהפחתת המשרות ברמות השכר הנמוכות של עד 360 אלף שקל בשנה ומהמשך הירידה במספר המשרות של עובדי הבנקים במשרדיהם בחו"ל. ירידה זו קוזזה חלקית באמצעות גידול מספר המשרות ברמות השכר הבינוניות-גבוהות (מעל 360 אלף שקל בשנה). מגמה זו משקפת שינוי בתמהיל העובדים במערכת הבנקאית, עם גיוס העובדים מהטכנולוגיה העילית, המתאפיינים ברמות שכר בינוניות–גבוהות".

בבנק ישראל מסבירים כי מספר הסניפים בבנקים הצטמצם ב-2018 בכ-1.4% – צמצום של 15 סניפים. מאז שנת 2011 ירד מספר הסניפים בשיעור מצטבר של כ-8% בלבד – פחות מהממוצע במדינות האיחוד האירופי וארצות הברית, שם נרשמה ירידה של כ-20%. אולם בבנק ישראל מציינים: "סגירת הסניפים בשנים האחרונות מכבידה על אוכלוסיות מסוימות, בפרט על אזרחים ותיקים המתקשים לעבור לערוצי תקשורת ישירים עם הבנק. בעיה זו מוצאת ביטוי גם בשביעות הרצון הנמוכה יחסית של הציבור מזמן ההמתנה בסניף, בהשוואה לשביעות רצון גבוהה מאוד מערוצי התקשורת האחרים".

סקירת בנק ישראל על המערכת הבנקאית

בנק ישראל – הריבית ללא שינוי; עד מתי?

סירוב הלוואה הוא לא סוף העולם, אבל יכול להוות סיכון. בראש ובראשונה  בדרך כלל פונים לבקשת הלוואה לבנק שבו מתנהל החשבון. הבנק מחשב את הסיכון שלו במתן הלוואה  וכך מחליט אם  לתת הלוואה ללקוח.

הסיבות העיקריות שבנקים וגופים מסרבים לתת הלוואה היא כי הם סבורים שאין לכם יכולת להחזיר את הכסף, שאין לכם  מספיק איתנות פיננסית לאורך זמן, שחסרות לכם ערבויות ראויות וכן מסיבות אינטואיטיביות הנוגעות להתרשמות אישית.

אלא שחישוב הסיכון ובתוך כך  אישור או דחיית ההלוואה משתנים מבנק לבנק ואפילו מסניף לסניף. כיוון שלבקנ יש המון מידע עליכם, מחיר הריבית נמוך בו בינתיים מרוב הגופים החוץ-בנקאיים. ייתכן שכדאי קודם כול לבדוק בסניף אחר. אחר כך כדאי לבדוק בבנקים אחרים ולבסוף באמצעות חברות האשראי וחברות חוץ בנקאיות נוספות. הלוואה דרך הבנקים היא בטוחה יותר כי  יש עליה פיקוח וכן ריביות נמוכות יותר ותנאי הלוואה נוחים יותר. יוצאות דופן הן הלוואות מקרן הפנסייה או ההשתלמות שבהן הריביות נמוכות משל הבנקים,  כי יש להן מידע על ההכנסות שלכם ועירבון בדמות שעבוד של הקרן. הביאו בחשבון שהמחיר של עיכוב בהחזר הלוואה או אי-החזרתה הוא אובדן מכספי הפנסיה.

אם ההכנסות שלכם לבדן לא מספיקות להלוואה, אפשר לקחת משכנתא לכל מטרה, הלוואה תמורת שעבוד הבית – בין אם הוא כתוספת למשכנתא ובין אם הבית בבעלותכם המלאה. היתרון של הלוואה זו הוא הריביות הנמוכות יותר לעומת שאר ההלוואות למעט המשכנתא המקורית. קראו עוד כאן.

אם עדיין הן  הבנק והן גופים אחרים מסרבים, יש אפשרות לפנות לחברים ולמשפחה. היתרון הוא שלרוב בני משפחה ייתנו את ההלוואה באפס ריבית או בריבית נמוכה. החיסרון הוא שלא תמיד יש בני משפחה שיכולים להלוות לנו את סכומי הכסף שאנחנו  צריכים. כמו כן אחת הסיבות הנפוצות לסכסוכים כספיים היא כסף, לכן גם עם בני משפחה יש לתעד הכל בכתב עם חתימה ותאריך, ואולי גם  עם עדים. משפחה משפחה, אבל לא כדאי להסתמך רק על הזיכרון. קראו עוד כאן

ערבים: עדיין לא מצאתם את הפתרון, אפשר לפנות למקורב לא עבור הלוואה אלא כדי שיהיה ערב לכם. הוא צריך להוכיח יכולת פיננסית גבוהה. זה צריך להיות מישהו שמאמין ביכולתכם להחזיר את הכסף או מאמין במטרה שלשמה אתם צריכים את הכסף, עסק , לימודים וכד'. זה יכול להיות גם סתם מישהו שרוצה בטובתכם.

לפתיחת עסק יש אפשרות של הקרן  בערבות המדינה או מיזמים וולוונטרים אחרים של הממשלה ויזמים להלוואות ללא ריבית. מדובר בהלוואות עם ריבית מאוד נמוכה או ללא ריבית כלל של גופים הרוצים לפתח את העסקים במדינה ומאמינים בעסק שלך, כך שלמעשה מודבר גם בחצי השקעה ולא רק בהלוואה.

אם כל האמצעים נכשלו, אין ברירה אלא להקטין הוצאות, ואם אין מאיפה לקצץ, לשקול לעבוד שעות נסופות, משמרות נוספות או בעבודה נוספת. עדיין אין ישועה, חשבו איזה פריט תוכלו למכור שיכניס לכם כסף  ויחזיק אתכם על הרגליים לתקופה. אם כלום לא עוזר, ובמצב של פשיטת רגל עדיין יש מה לעשות,  למשל כאן: מהו תהליך פשיטת רגל ומי רשאי לבקש אותו.

קראו עוד:

הלוואה מפוליסת חיסכון – איך לוקחים והאם זה משתלם?

איך לוקחים היום הלוואה

מעודכן ל-07/2020

משבר הקורונה בפרץ בתחילת 2020 פגע קשות בכיסיהם של רבים ברחבי העולם והכניסה הרבה עצבנות ואי ודאות לשוקי ההון. לכן, מי שהפרוטה בכל זאת נותרה בכיסו עשוי לשקול השקעות אלטרנטיביות, השקעות שלא חשופות לשוק ההון, ובהן בעיקר השקעות נדל"ן, השקעות בזהב ואמנות וכן השקעות נוספות כמו רכבי אספנות ויין. אחת ההשקעות האלטרנטיביות היא בכלי מיתר עתיקים, או בעלי חשיבות היסטורית.

השקעה בכלי נגינה עתיקים, ובעיקר כלי מיתר, הפכה לפופולרית, כך שהיא לא מבוקשת רק בקרב בעלי הון אלא גם אצל מוסדות כמו בנקים ומדינות. הסיבה היא שכלי מיתר עתיק, שמור ונדיר, רק מעלה את ערכו.

הערך של כלי מיתר עתיק עולה ב-5%-10% בכל שנה, ואפילו בזמן משברים כלכליים הכלי כמעט שאינו מאבד מערכו. אבל השקעה בכינור עתיק למשל היא לא הוצאה זולה כלל. מחיר מינימלי לכינור עתיק הוא 60-50 אלף דולר. אחד הכינורות היקרים בעולם נמכר ב-5 מיליון אירו ב-2008 לאחר שנמכר קודם לכן ב-96 וב-200 אלף דולר. על פי האגדה, הכינור הזה הושלך לפח על ידי היורשים.

איך יודעים שמדובר בכלים עתיקים? לרבים מהכלים מצורפים מסמכים, אך לא תמיד אלו בנמצא. חלקם נושאים תוויות, אך יש לוודא שלא מדובר בזיופים. מומחים יכולים לזהות לפי איכות הבנייה והצליל שמדובר בכינור עתיק. כיום יש גם מומחים שיכולים לבדוק את הכלים באמצעות כלים טכנולוגיים. כינורות סטרדיווריוס שנבנו על ידי  בונה הכינורות האיטלקי אנטוניו סטרדיווארי במאה ה-18, נחשבים לכלים היוקרתיים ביותר, ולכן חשופים יותר לזיופים. הסיבה למחיר הגבוה של הכינורות העתיקים ולעלייה המתמדת בערכם היא שצליל הכינור משתבח עם השנים. בכל מקרה, היזהרו מזיופים: מחלקת ההונאות במחוז חוף במשטרה חשפה ב-2011 הונאה מתוחכמת בהיקף של כמיליון אירו, במסחר בכלי הנגינה.

כלי מודרני יותר שהפך לבעל פוטנציאל להשקעה הוא הגיטרות, כולל גיטרות חשמליות מודרניות יותר. מחירי הגיטרות מטפסים בעקביות בהתאם למותג, לפרסום של בונה הגיטרה, כשהעץ איכותי וכן כשהבעלים מפורסם. להבדיל מכינורות, גיטרה היא כלי מאוד פופולרי שלא מיועד רק לבנקים, אספנים ונגנים מקצועניים.

בעוד הצרכנים יכולים להסתפק בגיטרה זולה יותר ולחסוך המון כסף ועדיין לקבל עבודה טובה, המשקיעים מחפשים את הכלים האיכותיים יותר. התחום הכי צומח בשנים האחרונות הוא גיטרות של נגנים מפורסמים. כך דיוויד גילמור להקת פינק פלויד מכר את אוסף הגיטרות שלו במחיר שיא של 21 מיליון דולר. ג'ים אירסיי, הבעלים של קבוצת הפוטבול אינדיאנפוליס קולטס , הגיש את ההצעה הזוכה עבור הגיטרה. במגזין "וינטאג' גיטר" יצרו מדד של גיטרות נחשבות שיוצרו בשנות השלושים עד השבעים במחירים של 3,600-10,000 דולר.  בתקופה של 17 שנה השיג המדד תשואה ממוצעת של 12% עם סטגנציה במחירים בתקופות של ירידות.

אפשר להשקיע בגיטרות גם באמצעות קרנות כמו קרן גידור של חברת ההשקעות אנקורג' קפיטל פרטנרס, שהשיקה קרן גידור בהיקף של 100 מיליון דולר. הקרן, Guitar Fund, משקיעה בגיטרות לאספנות ובגיטרות של זמרים מפורסמים.

כמו הכינורות, גם גיטרות הן כלי מיתר מעץ, שעל פי מומחים הצליל שלהן משתבח עם השנים. אז גיטרה או כינור? מבחינת תשואה הגיטרות והכינורות מניבים תשואה דומה עם יתרון קטן לגיטרה, אלא שההשקעה בגיטרה יותר זולה וגם יש יותר היצע של גיטרות לעומת כינורות עתיקים. עם זאת, אם מראש יש לכם סכום כסף יפה, התשואה בכינור יכולה להניב סכומים גבוהים מאוד.

לימודי גיטרה – כמה עולה ואיפה עדיף

פריטי אספנות ועתיקות – כמה זה שווה והאם כדאי להשקיע?

כמה עולה אמן לאירוע – רוצים זמר, סטנדאפיסט, אומן חושים? הנה המחירים

כשמשבר הקורונה עדיין מכה במלוא העוצמה ובישראל ובעולם כולו, וכששוקי ההון סובלים מעצבנות, תנודתיות ואי ודאות, משקיעים שהפרוטה מצויה בכיסם מחפשים השקעות אלטרנטיביות.

עם השנים הפכה ההשקעה ביין להשקעה טובה לשונאי תנודתיות, ומתברר שיין ישן לא רק משתבח אלא גם עשוי להניב תשואה.

בניגוד להשקעות אלטרנטיביות אחרות, כמו אמנות, עתיקות ועוד, שוק היין גדול הרבה יותר וההיצע שלו רב יותר. בעולם הוא שווה כבר 300 מיליארד דולר.

יתרונות ההשקעה ביין

ההשקעה ביינות היא רק ביינות הנחשקים מהיקבים המובילים בעולם ואין אפשרות להגדיל את התפוקה. לכן, עם השתבחותם של היינות ועם הדרישה הגוברת ליין מצד יותר צרכנים מחוץ לארצות המערב עקב הגלובליזציה, נוצר מצב שבו הביקוש עולה, אך ההיצע נותר קטן, וזה מייקר את היינות הנדירים. בתקופות של אינפלציה ומשברים כלכליים רבים בוחרים להשקיע בסחורות כמו יין או זהב כדי להגן על עצמם מאינפלציה. בשנים האחרונות התשואות מהשקעה ביין עקפו את אלה שהושגו מהשקעה בחברות סטארט אפ.

חסרונות השקעה ביין

השקעה ביין עדיף שתיעשה בידי מומחים לתחום, ולכן קשה למי שאינו בקיא בו לנהל את ההשקעות בעצמו. לכן צריך לשלם למנהל השקעות מומחה, וכאלו יש מעטים, כמו קאלט וויין, פאר וינטנרס וברי ברוס אנד ראד. השקעה ביין גם דורשת סבלנות רבה לפני שמוכרים את היין, חמש שנים לפחות, ותשואות יפות אפשר לראות לאחר עשר שנים.

דמי הניהול הם בדרך כלל 15% משווי ההשקעה הכולל ובנוסף יש עמלה של 10% הן על הרכישה והן על המכירה. כיוון שמדובר ביינות נדירים, זו השקעה יקרה, וגם צריך להיות עם יד על הדופק להציג גידול ראשון, אחרת הפסדתם.

באילו יינות להשקיע

היינות הנחשקים הם בעיקר גידול ראשון של בורדו. אלו כוללים את Haut-Brion, Lafite-Rothschild ו-Latour Margaux Rothschild. יש עוד יינות משניים שהערך שלהם לא גבוה. יין נוסף  הנפוץ ביינות להשקעה הוא יין בורגונדי.

עוד יש אפשרות להשקיע ביינות בחבית הנקראים גם יינות עתידיים, אבל כאן יש סכנה גדולה יותר אם הבציר לא מוצלח והביקורות רעות. אבל אם היין מוצלח, אפשר להשיג תשואה של 20%-40% לאחר שנה או שנתיים בלבד. לאחר מכן בנתח פופולרי פחות יינות מעמק הרן בצרפת, יינות איטלקיים ויינות מקליפורניה. המותגים המובילים הם Lafite ו-Pavie. אחד היינות היקרים ביותר הוא Domaine de la Romanée Conti שהגיע ל-16 אלף דולר כשבזמן יציאתו לשוק עלה כ-10,000 דולר.

איפה קונים

למרות שמרכזי הייצור העיקריים הם בצרפת, מרכז המסחר נמצא בלונדון, והמכירות נעשות בבורסת Liv Ex, באתרי סוחרי היין (מהסוחרים עצמם או מלקוחותיהם תמורת עמלת תיווך), בחנויות יין ובמכירות פומביות. גם לא חייבים להשקיע ישירות ביין, ואפשר להשקיע בקרנות בסכומים קטנים יותר.

מי רוכש את היינות

מדיווחי סותביס יין, של בית המכירות הפומביות, 80% מהיינות נרכשים על ידי אספני יין שמתכוונים גם לשתות, ו-20% הם משקיעים.

סיכונים

כיוון שמדובר בנכס יקר ורגיש, צריך לדעת גם איפה לאחסן אותו וגם חייבים לבטח אותו. לא תרצו שיקרה לכם מה שקרה לחברת וויין-קר שפשטה את הרגל בעקבות הצפה של מחסניה בהוריקן סנדי ב-2012. גם המיקום של היין חשוב וישפיע על איכותו ועל מחירו, כלומר איפה שהה כשהיה מחוץ ליקב. הרבה פעמים באתרי מכירות פומביות לא יודעים היכן היין שהה, ולכן מומלץ לקנות רק מסוחרים בעלי שם.

מחיר

מחיר ממוצע של יינות להשקעה יכול להגיע ל-6,000 ליש"ט לארגז עם 12 בקבוקים. המשקיעים בתחום ממליצים להשקיע הרבה יותר, לפחות 24 אלף ליש"ט כדי להגיע לגיוון ולתשואה מספקת.

השקעה ביין מקומי

אם בחרתם להשקיע ביין, אל תביאו אותו ארצה. זה עלול לפגוע ב-30% מערכו כיוון שיינות צריכים להיות שמורים במחסנים מיוחדים המגינים מפני לחות ונזקי טמפרטורה. יתרון נוסף הוא שלא חל עליהם תשלום מע"מ. מחיר ההחזקה והביטוח הוא רק 10 ליש"ט לשנה. גם בארץ יש יינות שבהם צפויה עליית מחירים אך בהיקפים קטנים יותר ועם יותר סיכונים.

מדדים לבחינת היינות

המדדים המקובלים לשוק היינות הם Liv-ex 100 , 150 Burgundy, Wine Auction Index ועוד.

קרנות השקעה ביינות

קרנות ההשקעה ביינות הפופולריות הן  פרמייר קרו עם תשואה של מעל 20% בחמש שנים, 1 Grapevault Wine Fund No או חברת ההשקעות הבריטית קאלט וויין.

כמה אסטרטגיות השקעה שצריך להכיר

השקעה באמנות – השקעה סבירה בסביבת ריבית נמוכה

השקעה בנגזרי מעו"ף – רק לספקולנטים או גם מפחיתי סיכון?