קורס השקעות בבורסה: שיעור 2 – השקעות פאסיביות לעומת השקעות אקטיביות; מה זו קרן סל? קרן מחקה? איך משקיעים ישירות בבורסה ועוד…
עוזי בלומר, אתר הון: אנחנו שמחים שחזרתם אלינו. היום זה שיעור חשוב במיוחד – נלמד שלא חייבים להיות מומחים בשוק ההון כדי להרוויח.
אורטל צור, אתר הון: עוזי, כל השיעורים שלנו חשובים.
עוזי: כן, צודקת, אבל אני אוהב את השיעור הזה יותר. אני אסביר לך למה? אני כבר לא עוקב אחרי מניות ספציפיות, אני כבר לא רוכש אגרות חוב באופן יומיומי. אני כן משקיע בקרנות מחקות והן עושות בשבילי את העבודה
אורטל: מה הן מחקות?
עוזי: הן מחקות מדדים. עוקבות אחרי המדדים. אם אני קונה קרן מחקה על מדד ת"א 35 התשואה של הקרן תהיה זהה לתשואת מדד ת"א 35. אז למה אני צריך לקנות מניות ספציפיות. אני קונה את המדדים.
אורטל: במניות ספציפיות מרוויחים יותר
עוזי: לא נכון
אורטל: כן נכון. יש לי קרנות נאמנות שמרוויחות יותר מהמדדים.
עוזי: טוב, זה לא בדיוק ככה. זה תלוי. יש מניות שטובות יותר מהמדד עצמו. יש קרנות שטובות יותר מקרנות נאמנות מחקות אחרי המדד. אבל לאורך זמן, מסתבר שהמדד המכשירים העוקבים נותנים תשואה טובה מהמדד
אורטל: עוזי, אתה סתם עצלן ופסיבי.
עוזי: עצלן לא. באמת. אבל עלית עליי אני פסיבי.
כל המכשירים שעוקבים אחרי מדדים נקראים מכשירים פסיביים. הם מכשירים שלא נדרש בהם מאמץ. יש גם כאלו שקוראים להם מכשירים…טיפשים.
כן, קרנות נאמנות מחקות, קרנות סל ותעודות הסל הם מכשירים שעוקבים אחרי המדדים, והם מכשירים פסיביים וכנראה גם טיפשים. אף אחד לא משקיע מאמץ ומחשבה בניהול שלהם. מצמידים את הכסף שמושקע בהן למדדים, ונגמר העניין.
מנגד, בקרנות הנאמנות האחרות יש ניהול אקטיבי. יש בעל בית – מנהל הקרן והוא אומר מה לקנות, מה למכור, מתי להשקיע במניות ומתי באג"ח. יש ניהול שוטף – לא יודע אם תמיד זה חכם, אבל יש ניהול.
אורטל: אני אקטיבית. אני בעד ניהול אקטיבי. אני רוצה שמנהל הקרן יעשה פעולות כדי להרוויח. שיחקור מניות, שיקנה בזול וימכור ביוקר – זו העבודה שלו.
עוזי: תתפלאי. המכשירים עוקבי המדדים, שנוצרו מתוך רציונל מאוד פשוט – אי אפשר לנצח את המדדים.
יש להם הוכחות. מחקרים בכל העולם על פני שנים רבות הראו שמנהלי קרנות הנאמנות שמנהלים את הכספים באופן אקטיבי, לא מצליחים להשיג את תשואת המדד.
ואם כך – אז למה לא לקנות מכשיר פסיבי שפשוט עוקב אחרי המדד?
אורטל: באמת שהקרנות שלי טובות יותר?
עוזי: המחקרים מראים שגם אם יש כאלו שמצליחים להרוויח יותר מהשוק, הרי שמדובר בבודדים.
אורטל: מקווה שהקרנות האקטיביות שלי ימשיכו לככב. אבל, רק שתדע שיש יותר ויותר מחקרים שטוענים אחרת – שניהול אקטיבי מייצר תשואה טובה יותר מהמדד.
מה שכן – האפשרויות של המכשירים הפסיביים מאוד מגוונות. יש שפע של מדדים ובהתאמה שפע של מכשירים עוקבי מדדים. אפשר לעקוב אחרי מדדי המניות בבורסה בת"א – יש את מדד ת"א 35, מדד ת"א 125, מדדים לפי ענפים כמו מדד מניות נדל"ן, מדד מניות פיננסיות ועוד. יש גם מדדים על אגרות חוב מסוגים שונים, ויש גם מדדים על מניות ואגרות חוב בחו"ל.
עוזי: המכשירים הפסיביים גם עוקבים אחרי מטבעות ואחרי סחורות כולל נפט וזהב.
אבל, אורטל זה לא רק המגוון הרחב. המכשירים הפסיביים גם זולים יותר. דמי הניהול במכשירים האלה הוא מאוד נמוך, יש מצבים אפילו שאפס. במכשירים האקטיביים דמי הניהול משמעותית גבוהים יותר.
אני לא אוהב לשלם דמי ניהול, במיוחד דמי ניהול לא מוצדקים. לכן העדפה שלי היא למכשירים עוקבי מדדים.
אורטל: אז מה , כולנו פראיירים. הניהול האקטיבי הוא רוב הכסף המנוהל כיום?
עוזי: לא יודע אם פראיירים. אבל נראה לי שחסרי מודעות.
היועצים בבנק מפנים את הציבור לקרנות אקטיביות, אז הציבור קונה קרנות כאלה.
הציבור לא באמת מודע להבדלים בין קרנות מחקות עוקבות מדדים בדמי ניהול נמוכים לעומת קרנות נאמנות אקטיביות. אבל זה משתנה, יותר ויותר אנשים מגלים את המכשירים הפסיביים והיתרונות שלהם.
אורטל: כן, מסכימה. מכשירים פסיביים יכולים להיות חומר גלם מצוין לבניית תיק השקעות עצמי. ללא עזרה מבחוץ, עם דמי ניהול נמוכים.
נניח שאתם יודעים מה רמת הסיכון שאתם מסוגלים לקחת – עשיתם את הבדיקה הזו בבנק עצמו, עשיתם זאת גם כאשר נפגשתם עם מנהל תיקים.
אם לא עשיתם, אז אפשר לבדוק מול יועץ ההשקעות בבנק – זה פשוט וקל. אתם עונים על כמה שאלות, והוא מרכיב לכם פרופיל סיכון.
אתם גם יכולים לבד, אבל עדיף , אם אתם חדשים בשוק ההון שמישהו חיצוני יעשה לכם את הבדיקה הזו.
עוזי: ואחרי שאתם מודעים לרמת הסיכון שאתם מסוגלים לשאת, ואת הרכבי ההשקעות שמתאימים לכם – הרכב האג"ח והמניות מהתיק כולו, כל מה שנותר זה להחליט איך עושים את זה? האם עושים את זה לבד – פשוט קונים מניות ואגרות חוב – לרוב לא. אולי אחרי שתכירו את השוק ואת המכשירים, ותלמדו איך מנתחים ובוחרים ניירות ערך, תפעלו ישירות בשוק ההון. רובכם יעשה זאת דרך מכשירים פיננסים, השאלה באיזה סגנון – מכשירים פסיביים או מכשירים אקטיביים.
במכשירים פסיביים, מאוד קל וזול לנהל את ההשקעות שלכם. אם נניח לדוגמה שההמלצה של היועץ היתה שתשימו 80% מהכסף באג"ח ואת היתרה במניות, אז פשוט תבחרו מכשירים עוקבים על אג"ח ועל מניות. תגוונו – מניות בארץ, עם מניות בחו"ל; תגוונו גם במרכיבי האג"ח – יש מסלולים רבים של אגרות חוב – ממשלתיות, קונצרניות, שקליות, מדדיות. אנחנו נגיע לזה בהמשך.
דרך רכישת המכשירים העוקבים אתם מייצרים תיק בתמהיל שמתאים לכם, ושוב זה תיק עם עלויות ניהול נמוכות מאוד.
ומכאן ואילך, אתם מתעדכנים בהשקעות שלכם אחת לכמה שבועות. תבדקו מה התיק שלכם הניב, ותעשו התאמות בהתאם.
אורטל: טוב, הגיע הזמן לסכם – מה היה לנו היום?
הכרנו את הגישה הפסיבית להשקעות – השקעה דרך מכשירים עוקבי מדדים. יש לה יתרונות ורציונל ברור – המדדים מכים לאורך זמן את מנהלי קרנות הנאמנות בניהול אקטיבי
אבל זה לא מדויק – יש מנהלים אקטיביים שכן מצליחים לנצח את המדדים.
יתרון גדול של המכשירים העוקבים הוא בדמי הניהול הנמוכים
ולסיום למדנו שניתן להרכיב תיק השקעות דרך מכשירים עוקבי מדדים – יחסית פשוט…וגם זול.
אז מקווים שעזרנו, ולהתראות בשיעור הבא…
השיעור הבא – מניות: כל מה שצריך לדעת – חשוב!
שיעור קודם – השחקנים וכללי המשחק בשוק ההון
מעודכן ל-05/2019
פערי ביטוח בריאות יכולים להגיע לכ–40 אלף שקל לאורך חיי המבוטח, עד גיל 80.
מבדיקה של דה מרקר עולה כי בחישוב ארוך טווח, מגיל 0 עד גיל 80, חברת הביטוח הזולה ביותר בביטוחי בריאות היא AIG, וסך הפרמיות אצלה מסתכמות ב–155 אלף שקל . במקום השני נמצאת חברת ביטוח ישיר, עם מחיר כולל של 161. אלף שקל; ואחריה מנורה, עם עלות כוללת של 164 אלף שקל; ואחריהן הכשרה שבה סך הפרמיות הוא 165 אלף שקל. ההצעה היקרה ביותר מבין תשע ההצעות היא של הפניקס — ועלותה כמעט 197 אלף שקל.
אלו המחירים המוצגים במחשבון של משרד האוצר והם מחירים מקסימליים שחברות הביטוח יכולות לגבות, לפני מילוי הצהרת בריאות. אם אדם חולה זה יכול לעלות אף יותר.
פוליסות הבריאות החדשות שמוצעות כיום הן חלק מהרפורמה בתחום ביטוחי הבריאות. ברפורמה זו הותר לחברות הביטוח לעדכן את הכיסויים, וכן להעלות את מחיר הפרמיה, כל שנתיים — באישור מראש של הפיקוח על הביטוח ברשות שוק ההון.
התוצאה היא שחברות הביטוח הרחיבו את הכיסויים ולא העלו את המחירים. ההערכה היא שחברות הביטוח ימשיכו לשפר את הפוליסות בלי להעלות את המחיר, מכיוון שהרפורמה יצרה תחרות גדולה בין החברות. אלא שביטוח בריאות הוא לטווח רחוק, לפחות 50 שנה קדימה, והפרמיות משתנות בהתאם.
בעת רכישת ביטוח בריאות כדאי להשוות את העלויות לטווח הארוך, ולא לחשוב רק על המחיר הנמוך בעת ההצטרפות. את הנתונים אפשר לבדוק במחשבון באתר משרד האוצר, שמציג באמצעות גרף את שלוש החברות הזולות ביותר בתחשיב מצטבר של סך הפרמיות עד גיל 70. כמו כן חברת הביטוח מחויבת למסור למבוטח את פירוט המחירים לאורך החיים, לפי מדרגות של חמש שנים.
ההנחות בעת הרכישה קצובות בזמן, ונשארות בתוקף לפרק זמן של שלוש עד חמש שנים — ולאחר מכן המחיר עולה. זמן תום ההנחה יכול להיות הזדמנות לעבור לחברה אחרת או להתמקח. צריך גם לבחון מה החברה הזולה לגיל הרלוונטי בכל פעם
הצטרפות לביטוח בריאות כרוכה במילוי הצהרת בריאות, שבה המבוטח מוסר פרטים על מצבו הבריאותי, שמשפיעים על תמחור על פוליסה ועל החלטת החברה אם להסכים לבטח אותו. לכן מומלץ לבחור חברת ביטוח בשלב שבו המצב הבריאותי תקין במידת האפשר. לחולים לעומת זאת יהיה קשה מאוד לעבור חברה וודאי לא בהנחה.
רכיב הניתוחים מייקר את הפוליסה
הרכיב היקר ביותר בביטוח הבריאות הוא פוליסת הניתוחים, שהיא פוליסה אחידה שחברות הביטוח לא יכולות להוסיף או לגרוע ממנה. פערי המחיר ברכיבים האחרים, התרופות וההשתלות, הם של שקלים בודדים בחודש. כלומר אין הבדלים בעלויות ברכיבים הללו כדי להצדיק את הפערים במחירים. ההבדלים נעוצים בהחלטות של החברות עצמן והיחס ללקוח כלקוח שבוי או לא.
חוץ מהמחיר פרמטר חשוב הוא מיקום החברה במדד השירות של רשות שוק ההון. חישוב המדד מתבצע ביחס לשלושה פרמטרים. הראשון הוא תשלום תביעות, כלומר שיעור התביעות שאושרו ושולמו ומהירות הטיפול בהן. השני הוא מידת שביעות הרצון של לקוחות מטיפול החברה בפניות אליה. השלישי הוא תלונות הציבור — מספר התלונות שהוגשו נגד החברה בשנה החולפת, ומספר התלונות שבהן נמצא כי החברה לא פעלה כנדרש. חשוב לשים לב כי מדד השירות שמוצג כעת מתבסס על נתונים שמתייחסים ל–2017. להרחבה: מהן חברות הביטוח עם השירות הטוב ביותר
כמן כן כדאי לוודא שהפוליסה מציעה החזר כספי על השתתפות עצמית ברכישת תרופות ששולמו חלקית על ידי קופת החולים. עוד כדאי לבדוק אם יש כיסוי לתרופות שאינן להתווייה הרפואית שבה אובחן המבוטח. יתר על כן מציינים בענף כי לאחר הרפורמה נוצרה למבוטחים אפשרות לבנות לעצמם את הפוליסה לפי הפרקים הרלוונטיים עבורם. לכן, ניתן לבחון מדי תקופה את הרלוונטיות של הכיסויים השונים. יכול להיות כיסוי שרלוונטי בגיל מסוים, אבל מפסיק להיות רלוונטי בהמשך — וניתן לעתים לוותר עליו בלי לבטל את הפוליסה כולה.
דברים שחשוב לדעת על ביטוח בריאות
מהם מרכיבי ביטוח בריאות פרטי בסיסי
ביטוח בריאות – כיצד עושים את זה בצורה נכונה
לטובת תיירי האירוויזיון עיריית תל אביב מציבה תחנות עגינת אופניים שיגיעו אליהם
חברת השכרת האופניים תל־אופן תציב עמדות עגינה ניידות ברחבי תל־אביב עבור התיירים והמבקרים שיגיעו לאירועי האירווויזיון. אלו יהיו עמדות חדשות שיתווספו לתחנות העגינה הקבועות של שירות האופניים להשכרה, הם יוכלו להחזיר את הקורקינט בתום האירוע שבו ירצו להשתתף.
להבדיל משירותי הקורקינטים החשמליים, שמושארים על המדרכות, בתל אופן העמדות קבועות. התחנות הניידות נועדו להגביר את הגמישות בשירות.
לדברי פרדי קלו, מנכ"ל FSM, מפעילת תל־אופן, "התחנות הניידות ישפרו את חוויית הלקוח של אלפי המבקרים בעיר לרגל האירוויזיון, בעיקר במתחם המיוחד שימוקם בצמוד לאקספו בגני התערוכה ובו תתקיימנה החזרות והופעות חצאי הגמר והגמר".בחברה שוקלים להציב אותן בעמדות נוספות, דוגמת שוק לוינסקי או שוק הכרמל.
תומר דרורי, מנהל חטיבת הפיתוח בקונסיסט, אמר כי "אנחנו רואים כזכות גדולה ליישם את יכולות הפיתוח שבנינו במהלך עשרות שנות פעילות לטובת מיזמים חשובים בתחום התחבורה השיתופית, כמו תל אופן".
כיוון שאין תחבורה ציבורית ענפה בישראל, נסיעה ברכב פרטי לגני התערוכה גם כך היא סיוט והביקוש לקורקינטים צפוי לגדול ולהקטין מאוד את ההיצע, זהו פתרון די נוח להגעה לאירועי האירוויזיון ולהתניידות סביבו.
פרידזון – הרווח הנקי עלה ל-2.3 מיליון שקל; מיזם תל אופן עבר לרווח תפעולי של 400 אלף שקל
מאנדיי, העוסקת בתוכנות ניהול פרויקטים, החלה לגייס כ-30 מיליון דולר. אם המהלך יושלם תצטרף למועדון היוניקורן – חברות ישראליות ששות יותר ממיליארד דולר
מאנדיי, סטארט-אפ שעוסק בתוכנות ניהול פרויקטים, החל לגייס כ־250-300 מיליון דולר לפי שווי של 2 מיליארד דולר. אם מאנדיי יצליח להשלים את הגיוס חברת ההזנק תצטרף למועדון החברות ישראליות השוות יותר ממיליארד דולר – יוניקורן. בכך תצטרף לחברת טכנולוגיות הביטוח למונייד לאחר שגייסה 300 מיליון דולר בשווי של למעלה מ־1.5 מיליארד דולר.
בינתיים גייסה מאנדיי כ־84 מיליון דולר, והסבב האחרון עמד על כ־50 מיליון דולר לפי שווי של כחצי מיליארד דולר, לצד אשראי של עשרות מיליוני דולרים מלאומי־טק. הגיוס הזה נובע ככל הנראה מהצלחתה הרבה וכן מההזדמנויות הקיימות בשוק. החברה סיימה את 2017 עם הכנסות של 50 מיליון דולר ואת 2018 עם יותר מ־100 מיליון דולר.
62 מהחברות משתמשות כיום בתוכנה של מאנדיי: קבוצת קרלסברג, מקדונלד'ס, אובר, WeWork וערוץ דיסקאברי. החברה מעסיקה כ־230 עובדים בישראל ובארה"ב.
מאנדיי היא חברת תוכנה שהוקמה ב-2014.הקימו אותה רועי מן וערן זינמן, והיא פועלת במודל של תוכנה כשירות. כיום זוכות חברות רבות הפועלות בעולם זה לביקוש רב בקרב המשקיעים בעולם, בין היתר בעקבות המעבר לענן וגם יכולתן להראות הכנסות מתחדשות עם חוזים קבועים ומשמעותיים.
מאנדיי מאפשרת לגופים שונים לנהל פרויקטים, תהליכים וקווי ייצור בפשטות. אוניברסיטאות משתמשות בתוכנה לניהול מחקרים, מסעדות ובתי מלון מנהלים באמצעותה סידורי עבודה, וחברה לייצור מטוסים נעזרת בה בתהליך הייצור. המוצר מסייע בכל היבטי העבודה – מתכנון אסטרטגי ועד למשימות שוטפות, לרבות ניהול לקוחות ותפעול משרדי. כעת החברה שואפת להפוך מתוכנת עזר, למערכת הפעלה עצמאית. לשם כך היא השיקה לאחרונה יכולות אוטומציה לסנכרון מידע ממקורות ותוכנות אחרים, לתוך הפלטפורמה שלה, זאת במקום הזנה ידנית של המידע.
רוטשטיין: גיוס חוב של 62 מיליון שקל מהמוסדיים
אנקיאנו גייסה 30 מיליון דולר בוול-סטריט; מתכננת להימחק מהבורסה המקומית
למרות פריצה לבורסת הקריפטו הגדולה בעולם, הצעת חוק לבטל מטבעות דיגיטליים ומכירת מטבעות של בורסת קריפטו לאחר שנקלעה לחובות, הביטקוין מגיע לשווי 7150 דולר – שיא של שמונה חודשים
ה היה שבוע טוב למטבעות דיגיטליים ,בעיקר בשל התחזקותו של המטבע המוביל בשוק, הביטקוין. אחרי רצף עליות שערים וזינוק של יותר מ-80% מתחילת השנה, טיפס מחיר הביטקויון, מעל לרמה של 7,300 דולר, לאחר שיותר מחצי שנה לא היה ברמה זו. לאחר מכן ירד מעט הביטקוין לרמה של 7,150 דולר – עדיין מחיר שיא של שמונה חודשים.
המחיר הנוכחי של הביטקוין משקף למטבע שווי שוק של יותר מ-126 מיליארד דולר – כ-59% מהשווי הכולל של שוק הקריפטו, שבו כ-2,200 מטבעות דיגיטליים.
עליית שער הביטקוין באה על רקע הצעה להוציא אותו ומטבעות אחרים מחוץ לחוק בארצות הברית בתואנה כי ארגוני טרור כמו חמאס משתמשים במטבעות הקריפטו כדי לגייס תרומות לפעילותם. הצעה שכמובן זוכה להתנגדויות.
העלייה בשער הביטקוין הגיעה גם למרות דיווח על הפריצה לבורסת הקריפטו הגדולה בעולם בימים האחרונים. לאחרונה דיווחה בורסת ביננס, שנוסדה בסין ופועלת כיום מיפן, כי האקרים פרצו לארנק "חם" שלה וגנבו ממנו 7,000 ביטקוין, בשווי של יותר מ-40 מיליון דולר. זוהי הפריצה הגדולה ביותר לבורסת קריפטו מאז הפריצה לבורסת קוינצ'ק היפנית בינואר 2018, שבה נגנבו מטבעות דיגיטליים בשווי של כחצי מיליארד דולר.
בארנק החם שנפרץ, הוחזקו 2% מכלל החזקות הביטקוין של ביננס. ארנקים "חמים" מחוברים לרשת, ולכן הם מטרה קלה יותר לפריצה לעומת ארנקים "קרים" להחזקת מטבעות קריפטו. בעקבות הפריצה הודיע ביום חמישי מנכ"ל בייננס, צ'אנגפנג זאו, כי הבורסה תשתמש ברזרבות הביטקוין שלה כדי לוודא שאיש מלקוחותיה לא ייפגע.
מייסד בורסת ביטקוין מת עם הסיסמה והכסף נגנב
הביטקוין ברמה הגבוהה ביותר בחודש האחרון
ג'יי. פי מורגן: ביטקוין יגיע למחיר רצפה
יותר מ-40 מדינות הגישו תביעה נגד חברות תרופות גנריות ובראשן טבע על קרטל מחירים
לאחר שבנקים ישראליים הסתבכו עם הרשויות האמריקאיות בטענה להונאת מסים, עכשיו חברת טבע הישראלית עומדת במרכז קנוניית העלאת המחירים מצד יצרניות תרופות גנריות, כך לפי תביעה שהגישו יותר מ-40 מדינות בארה"ב לאחר חקירה של חמש שנים. לפי בלומברג, מנהלים בהווה ובעבר של חברות גנריות מובילות, כולל מיילן ופייזר, נתבעו בחשד זה.
יש לנו ראיות מבוססות שמראות שחברות התרופות הגנריות תכננו הונאה בסך של מיליארדי דולרים רבים נגד העם האמריקני", מסר התובע בהודעה "כולנו תוהים מדוע ביטוח הבריאות שלנו, ובעיקר התרופות במרשם, כל כך יקרים במדינה זו – וזו הסיבה העיקרית לכך". התביעה מאשימה את היצרניות בניפוח מחירים של יותר מ-100 סוגי תרופות, ובכך רושמת הרחבה משמעותית ביחס לתלונה שהוגשה בעבר .
המדינות התובעות מסרו שהחברות קשרו קשר לתאם מחירים לשם העלאת מחירים ולהימנע בכך מתחרות. עוד נטען בתביעה כי בכירים בהן ניצלו ארוחות, מסיבות ומפגשים במשחקי גולף כדי לבצע את התיאום, וגם עשו זאת בהתקשרות טלפונית. מוזכרים בה שמות של חטיבות ספציפיות בחברות התרופות, כמו אקטביס של טבע וסנדוז של נוברטיס.
הבכירים ששמותיהם מוזכרים בתביעה עם מורין קבאנו, לשעבר סגנית נשיא בכירה בטבע שכעת עובדת בחברת לאנט, הם: ג'יימס נסטה, סגן נשיא מיילן לענייני מכירות, ודייוויד קרנטיילר, לשעבר סגן נשיא טבע לענייני מכירות העובד כיום בחברת אפוטקס.
נציגים מטעם החברות לא השיבו לבקשות תגובה, וכך גם הבכירים המוזכרים בתביעה.
טבע במרכז הקנוניה
טבע נמצאת כאמור במרכז הקנונייה, לאחר שבמשך 19 חודשים משנת 2013 ל-2015 היא העלתה משמעותית את מחיריהן של 112 תרופות גנריות ותיאמה מחירים של לפחות 86 תרופות יחד עם מתחריה, לפי התביעה. בחלק מהמקרים מדובר בהעלאת מחירים של יותר מ-1,000%. "טבע נטלה באופן קבוע חלק בקנוניות המתוארות בתביעה, והתנהלותה היא נרחבת ומתפשטת לרוחב התעשייה", כך נכתב בתביעה, "באמצעות המנהלים הבכירים ביותר ורואי החשבון שלה, טבע השתמשה בשורת אמצעים כובלים במגוון רחב, וזאת יחד עם יותר מתריסר חברות, שכולן השתתפו (בתיאום המחירים) ביודעין ומרצון".
השנה נודע כי טבע היא אחת מ-16 חברות המייצרות תרופות גנריות הנחשדות בארה"ב ביצירת קרטל לקביעת מחירים, שהוגדר כקרטל הגדול ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. במסמכים שהוגשו לבית המשפט, טענו בטבע כי האשמות על קשירת קשר לקביעת מחירים "הן ספקולטיביות לגמרי ולא מבוססות על שום עובדות".לפי החקירה בכירים בחברות יצרו שפת קוד כדי לתאר את ההתנהלות ביניהם.
בטבע הגיבו: "הטענות בתלונה זו, ובתביעה האזרחית באופן כללי, הן בדיוק זה – טענות… טבע ממשיכה לבחון את הנושא באופן פנימי ולא התנהלה בכל אופן אשר עלול להוביל לאחריות אזרחית או פלילית"
הועדה המייעצת לתרופות אונקולוגיות של ה-FDA ממליצה לאשר תרופה של טבע וסלטריון
א'גובי, התרופה למיגרנה של טבע, אושרה לשיווק באירופה
חדשות רעות לטבע; אקספרס סקריפטס לא תכסה את התרופה שלה נגד מיגרנה
אילת מעודדת את תושביה לשתף פעולה עם סטארט-אפ לאנרגיה סולארית ומקדמת פאנלים סולאריים בעצמה, כיום 75% מהאנרגיה שלה סולארית והשאיפה להגיע ל-100%
לאחרונה קראה עיריית אילת קראה לתושביה לשתף פעולה עם הסטארט־אפ סולוויו , שמסייע לתושבים לבדוק מה הפוטנציאל האנרגטי של הגג שלהם. אילת ממוקמת במקום השני במדד הערים החכמות והמקיימות של המרכז הבינתחומי כי 75% מצריכת האנרגיה של אילת במהלך היום מקורה באנרגיה סולארית שהעיר מייצרת.
זה הישג נכבד לעיר שתושביה צורכים כ־30% יותר חשמל מישראלים במקומות אחרים בארץ, בגלל החום הרב ומיזוג האוויר.
תושב אילת היום יכול להיכנס לאתר של עיריית אילת, להקליד את תעודת הזהות שלו ולקבל פרטים מלאים על הגג שלו. כל תושב יכול לדעת מה גודלו של הגג, כמה קילוואט הוא יכול ליצר על הגג, ואז נפתחת לו תוכנית עסקית שמראה לו בדיוק כמה חשמל הוא יכול לייצר, כמה יעלה להקים, איך הוא יכול לממן את זה ומה שיעור התשואה שיקבל על ההשקעה הזאת, – סביב 14%.
מלבד המיזם שמזמין את התושבים להתקין פאנלים סולאריים ( להרחבה), גם על גגות מבני הציבור של אילת מותקנים פאנלים סולאריים ובימים אלו מסתיים פרויקט זה, בעלות 20 מיליון שקל.
באילת אומרים שמטרתה להגיע למצב שבו 100% מהאנרגיה שלה תגיע מייצור עצמי סולארי ותוקם תשתית של אגירת האנרגיה שתאפשר שימוש בה גם בשעות הלילה.
כמו כן באילת מתככנים למכור את החשמל לחברת החשמל ולקבל הכנסה קבועה. ההערכות מדברות על חיסכון של לפחות 40% למשק בית ואף יותר. אם צעד זה יצליח, אילת תתנחק הלכה למעשה מחברת החשמל ומכאן שגם המדינה תרוויח כי לא תצטרך לספק חשמל לצרכנית חשמל חזקה כמו אילת.
סולוויו, שאחראית על טכנולוגיית מיפוי הבניינים ובניית התוכנה שמנגישה את המידע לתושבים, נוסדה כחברת חממה של קפיטל נייצ’ר בחבל אילות. היום החברה פועלת בארבע יבשות ומפעילה משרדים גם בארצות-הברית.
עופר צדקה, מנכ"ל החברה, מספר: "סולוויו עוסקת בניתוח פוטנציאל סולארי של גגות ומה שמייחד אותה זה היכולת לנתח כמויות אדירות של מבנים ולמצוא בצורה מאוד מדויקת למי מתאים סולארי. אחרי שמיפינו את אילת, פתאום התברר שאנרגיה סולארית היא לא רק ליחידי סגולה, הרבה מאוד אנשים יכולים לעשות את המעבר הזה".
כמה עולה פאנל סולארי ואיך מרוויחים מזה
אנלייט אנרגיה מתחדשת גייסה 223 מיליון שקל
קורס השקעות בבורסה: שיעור 1 – השחקנים וכללי המשחק בשוק ההון
מיהם השחקנים בשוק ההון? מי מנהל את הכספים שלנו? איך בוחרים מנהלי השקעות? מהם כללי המשחק בשוק ההון? מה צריך לדעת כדי לחסוך בעמלות שוטפות ודמי ניהול? מה צריך לדעת כדי להרוויח כסף? ועוד
עוזי בלומר, אתר הון: שלום, אני עוזי בלומר
אורטל צור, אתר הון: אני אורטל צור, שנינו מאתר הון שמספק מדריכים פיננסיים. אנחנו מתחילים היום את השיעור הראשון בקורס ההשקעות שלנו.
מה זה שוק ההון, בורסה, רשות ניירות ערך? מיהם בתי ההשקעות? ומה התפקיד של יועצי ההשקעות בבנקים, של האנליסטים ושל מנהלי ההשקעות? וגם – מהם ככלי המשחק בשוק ההון. כללים שאם אתם לא מכירים, אל תתקרבו לשוק ההון.
עוזי: מה זה שוק ההון? שוק ההון הוא קודם כל שוק – יש בו מוכרים ויש בו קונים. המוצרים שנמכרים בשוק הזה הם מוצרים פיננסיים. מניות, אגרות חוב, מט"ח ועוד.
השוק הפיננסי הגדול בעולם הוא השוק האמריקאי – הבורסה האמריקאית וזירות המסחר הנוספות הן מרכז העולם הפיננסי, אם כי גם השווקים באירופה, ביפן ובסין, גדולים מאוד.
אורטל: בורסה היא חלק מרכזי מאוד משוק ההון. הבורסה בת"א היא חלק מרכזי משוק ההון הישראלי. הבורסה היא המקום שבו סוחרים באותם מכשירים פיננסים. היא לב הפעילות של שוק ההון.
חברות מגייסות כסף בבורסה ובמקביל רושמות את המניות שלהן למסחר בבורסה. מיד אחרי שהמניות נרשמות בבורסה, אפשר לסחור בהן. אני יכולה לנסות לקנות, עוזי יכול לנסות למכור – אם אנחנו מסכימים על המחיר יש עסקה.
הפעילות בבורסה מפוקחת על ידי רשות ניירות ערך – המטרה היא שהמסחר בבורסה יהיה אמין ונטול מניפולציות.
הבורסה היא מקום המפגש של קונים ומוכרים. איך זה בעצם התחיל?
עוזי: זה התחיל מזמן מזמן…
אורטל: כן, בורסה זה עניין של מאות שנים, מסחר בין אנשים זה אלפים. אבל עזוב היסטוריה. יש לך דוגמה מהזמן האחרון?
עוזי: כן, מכירה את עדיקה?
אורטל: כן, אתר של מכירת אופנה ואקססוריז
עוזי: נכון. בעלי השליטה בחברת עדיקה החליטו שהם רוצים להיסחר בבורסה.
ולמה זה טוב להם? בבורסה מגייסים כסף. חברות נפגשות עם מזומנים שיכולים לשמש אותן להמשך השקעה וצמיחה של העסק ובכלל לשימושים נוספים.
הרעיון המרכזי בהנפקת חברה, הוא שבעלי השליטה מוותרים על חלק מהחברה תמורת גיוס כסף. עדיקה גייסה בערך 40 מיליון שקל בתמורה ל-25% מהון החברה. החברה אחרי הגיוס שווה 160 מיליון שקל – אם 25% (רבע) שווים 40 מיליון, אז החברה כולה שווה 160 מיליון.
למי שאוהב מתמטיקה – התרגיל הוא 40 מיליון שקל חלקי 25%.
אורטל: בהנפקה הציבור מעביר כסך לחברה תמורת מניות שלה. מניות זה חלק מסוים בהון. נניח לדוגמה שחברה הנפיקה 200 אלף מניות במחיר של 10 שקל ויש לה אחרי ההנפקה בסה"כ 1 מיליון מניות. היא גייסה מהציבור 2 מיליון שקל (200 אלף מניות במחיר של 10 שקל) ובתמורה היא הקצתה 20% מהחברה. השווי כאן הוא של 10 מיליון שקל – הרי יש 1 מיליון מניות וכל מניה שווה 2 שקל.
ומעכשיו, רגע אחרי ההנפקה, החברה הזו הופכת לחברה ציבורית והמניות שלה נסחרות בבורסה. מגניב. אם אני קונה מניות בהנפקה או אחרי ההנפקה, יש לי חלק בחברה הזו – יש לי זכות להשתתף ולהצביע באספות בעלי עניין; יש לי זכות לדיבידנדים. באמת מגניב.
עוזי : מגניב, אבל אפשר גם להפסיד כסף.
תראי מה קרה למשקיעים בעדיקה בסמוך להנפקה.
אחרי ההנפקה, מתרחשים במקביל שני דברים – החברה הופכת לציבורית והיא מחויבת לפרסם דוחות כספיים ודיווחים שוטפים לבורסה, על אירועים בחברה שיש להם חשיבות למשקיעים.
ובמישור אחר שמושפע מהדוחות והדיווחים, במישור השוק הוני – נקבע למניה כל יום שער חדש. האמת שכל שנייה נקבע למניה שער אם יש קונים ומוכרים. במניות סחירות במיוחד, יש עסקאות כל שברירי אחוזים. אבל יש גם מניות לא סחירות שבהן יש עסקאות בודדות ביום.
בהמשך נדבר בהרחבה על מניות, נדע לנתח את מצב החברה וננסה להעריך אם המניה יקרה או זולה? בינתיים תדעו שהפרמטרים העיקריים שמשפעים על מחיר המניה הם מצב החברה – דוחות כספיים והודעות חשובות של החברה; מצב השוק בו היא פועלת ומצב הבורסה.
אורטל: בהמשך גם נדבר בהרחבה על אגרות חוב. בינתיים, ובקצרה אספר לכם שאיגרות חוב ומניות מוגדרות כניירות ערך – ניירות שיש להם ערך. ההבדל בין מניה לאיגרת חוב, הוא שהערך של מניה נגזר מערך החברה. הערך של איגרת החוב תלוי בריבית במשק וגם במצבה הפיננסי של החברה ויכולת ההחזר שלה.
איגרת חוב היא הלוואה שהחברה מגייסת מהציבור. כמו שיש הנפקות של מניות, יש גם הנפקות של איגרות חוב.
עוזי: אגרות החוב נחשבות השקעות סולידיות – רמת הסיכון בהן היא נמוכה יחסית, אם כי, יש חברות שאגרות החוב שלהן מסוכנות מאוד, ויש חברות שלא הצליחו להחזיר את החוב לציבור. אז אולי באופן כללי הן פחות מסוכנת ממניות, אבל זה לא אומר שבאופן פרטני אין סיכון.
נחזור לזה בשיעורים על מניות ואג"ח. עכשיו אנחנו עדיין בהנפקות.
אורטל: הציבור יכול לקנות בשלב ההנפקות. אבל הציבור כמעט ולא קונה. השחקנים שמשתתפים בהנפקות, ובכלל אלו שקונים ומוכרים בבורסה בכסף גדול הם הגופים המוסדיים.
הגופים האלו הם בתי השקעות, חברות ביטוח, שמחזיקות בחברות שמנהלות את הכסף שלנו. הם מנהלות את קרנות הפנסיה, קרנות ההשתלמות, קרנות הנאמנות ומכשירי השקעה נוספים. יש ביניהם חברות גדולות שמנהלות …מאות מיליארדים. המיליארדים האלו נמצאים בעיקר במניות ובאגרות חוב. זה הכסף שקונה ומוכר מניות וזה הכסף שקונה בהנפקות. כלומר, זה אנחנו אבל דרך גופים מוסדיים.
ולפני שתמסרו להם תודה רבה, הם לא עושים את זה בחינם – הם מרוויחים דמי ניהול, לפעמים דמי ניהול גבוהים מדי.
עוזי: הגופים המוסדיים הם חלק משמעותי משוק ההון – הם אלו שמנהלים את ההשקעות שלנו. הם עוקבים אחרי שוק ההון, הם בודקים חברות באופן שוטף, הם קונים ומוכרים מניות ואגרות חוב, באופן שוטף.
כללי המשחק בשוק ההון רק נראים מסובכים. האמת שהם פשוטים – חברות מגייסות הון, נכנסות לבורסה. הגופים המוסדיים הם בעצם אלו שקובעים אם החברה תגייס ותצליח להיכנס לבורסה או שלא.
לצד החברות שרוצות לגייס, יש את החתמים. החתמים בעצם לוקחים את החברה ומנסים להפוך אותה לחברה ציבורית. הם עוברים בין הגופים המוסדיים, מציגים את החברה, ומציעים להם סחורה.
החתמים גם לרוב קובעים את השווי. אם הם רואים שהחברה לא צפויה לקבל ביקוש בשווי מסוים – הם מפחיתים את השווי.
אחרי הגיוס, הנהלת החברה אמורה לדאוג לקשר עם שוק ההון – כאשר יש פרסום של דוח כספי או הודעה מהותית, הדיווח מתפרסם באתר הבורסה, ובמקביל יש פגישות ושיחות וועידה בין הגופים המוסדיים לבין החברה.
בגופים המוסדיים יש מנהלי השקעות שמקבלים החלטות השקעה ומבצעים קניות ומכירות, ויש גם אנליסטים שהתפקיד שלהם הוא לנתח את החברה ולהמליץ על קנייה או מכירה.
אורטל: האינטרסים של כל צד ברורים – מצד אחד הנהלת החברה שמעוניינת שהשוק יתפוס את הדוחות שלה כדוחות טובים. האינטרס הראשי שלהם הוא שמחיר המניה יעלה.
מצד שני יש את הגופים המוסדיים שמעוניינים לבחון את המצב האמיתי של החברה. ככה זה גם בבורסה בת"א וגם בעולם, כולל בבורסה האמריקאית.
כדי להתחיל להבין בשוק ההון, חשוב להכיר את הכלי המרכזי – אתר הבורסה. אתם נכנסים לאתר www.tase.co.il,
מקליקים מצד ימין על מאיה (מערכת אינטרנט להודעות) ונכנסים למקום הכי חשוב למשקיע בניירות ערך – כאן יש את כל המידע על החברות – מחירי המניות, גרף של המניה לתקופת זמן שתרצו – ככה תוכלו לדעת אם היא בשיא, בשפל, אם היא ירדה בזמן האחרון או עלתה? יש כאן את ההודעות השוטפות על כל חברה, ויש כאן את הדוחות הכספיים של החברה.
עוזי: הנה דוגמה.
ניכנס לחברת עדיקה – בצד שמאל יש אפשרות חיפוש לפי שם חברה. נקבל את כל הדיווחים השוטפים שלה. דוחות כספיים, דיווחים שוטפים ועוד.
אם אנחנו רוצים לקבל מידע בורסאי על החברה נקליק על השם שלה ואז נראה מה מחיר המניה? מה שווי השוק שלה? ויש כאן גם תקציר של הדוחות הכספיים.
שווי השוק של חברה מבטא כמה החברה שווה בהתבסס על מחיר המניה. בדיוק כמו שחישבנו שווי בהנפקה לפי מספר מניות כפול מחיר מניה, ככה עושים בכל יום.
מחיר המניה שאתם רואים באתר הבורסה, ובכלל בכל האתרים הכלכליים הוא מחיר באגורות. כדי לדעת מה המחיר בשקלים צריך לחלק את המחיר ב-100.
לעדיקה לדוגמה, יש נכון להיום 19 מיליון מניות, במחיר של קרוב ל-8 שקל למניה, והשווי שלה הוא 147 מיליון שקל.
ויש מידע נוסף, אתם תמצאו בעמוד הזה מידע על בעלי העניין – כאלו שמחזיקים בחלק גדול ממניות החברה. הנה אם לא ידעתם, גולף היא בעלת עניין בעדיקה.
אתם מקבלים גם מידע על הנהלת החברה,
ומידע תמציתי על הדוחות הכספיים.
אורטל: בנוסף, אם נקליק על מחיר המניה ניכנס לגרף של המניה. הגרף חשוב כדי להבין את המסלול של המניה, את המגמה. האם היא בשיא או האם בשפל. יש תעשייה שלמה סביב ניתוח הגרפים – קוראים לזה ניתוח טכני. אנחנו יותר בעניין של ניתוח דוחות לצורך קבלת החלטות השקעה. אבל במקרים רבים שילוב של מגמות חשוב כדי לקבל תמונה מלאה יותר על המניה. כל תוספת מידע לצורך השקעה היא מבורכת.
עוזי: אתר חשוב. הכי חשוב בעצם, בהמשך נעזר באתרים נוספים. אבל לפני הכל – בואו נבין את מקומנו במגרש שוק ההון.
המקום שלנו קטן. רובנו לא מחזיק בניירות ערך באופן ישיר. אנחנו מחזיקים בקרנות פנסיה, קופות גמל, אולי קרנות נאמנות. קרנות פנסיה וקופות גמל הן מכשיר השקעה לטווח ארוך. קרנות נאמנות הן מכשיר השקעה לזמן קצר.
כשאתם קונים קרן נאמנות אתם בעצם קונים סל של ניירות ערך – הקרן משקיעה בעשרות ואפילו מאות ניירות ערך. יש מבחר גדול מאוד של קרנות ומבחר של מסלולים – קרנות שמשקיעות במניות, קרנות שמחזיקות באגרות חוב, קרנות מעורבבות ועוד.
אנחנו נלמד איך לבחור קרנות נאמנות ומכשירים אחרים, אבל מה שחשוב לעכשיו זה להבין שמדובר במכשיר מנוהל – יש מומחה, מנהל השקעות שאחראי על הקרן הזו, והוא מנהל את הקרן באופן אקטיבי במטרה להשיג לנו תשואה. בתמורה אנחנו משלמים דמי ניהול.
אורטל: ועכשיו הגענו ליועץ ההשקעות בבנק. על הקשר ביננו לבין הבורסה ושוק ההון, אחראי לרוב יועץ ההשקעות בבנק. אנחנו מגיעים או מדברים מדי פעם עם היועץ. רובנו לא באמת מבין בענייני בורסה ואנחנו וסומכים עליו שיקנה לנו קופות גמל וקרנות נאמנות טובות. הבעיה שלא תמיד זה נכון.
יועץ ההשקעות אמנם יודע לבדוק איזה סוג של משקיעים אנחנו, הוא בונה לנו תיק לפי רמת הסיכון הזו. אבל לרוב הוא ייתן לנו את מה שהמחשב אומר לו – הוא נשען על מערכות הדירוג של הבנק, ולפי זה הוא קובע לאיזה קרן להפנות אותנו.
הקרן הזו אולי היתה טובה, אבל זה לא מבטיח שזה יימשך, וזה גם לא מבטיח שהיא קרן זולה. אז חשוב להבין מה יש לנו בתיק , האם אלו השקעות טובות? והאם ניתן להוריד את דמי הניהול?
עוזי: שאלות חשובות, אבל לאט לאט. אנחנו רק בשיעור הראשון.
אורטל: כן, הגיע זמן לסכם – מה היה לנו היום?
למדנו מה זה שוק ההון, מה זאת בורסה, איך חברה הופכת לציבורית;
הכרנו את ניירות הערך העיקריים – מניה ואג"ח,
למדנו על כללי המשחק בשוק ההון והכרנו את השחקנים בשוק ההון – מנהלי החברות, הגופים המוסדיים, מנהלי ההשקעות, האנליסטים ויועצי ההשקעות בבנקים.
הכרנו את אתר הבורסה ואת המידע הרחב שיש בו
ולסיום הבנו את מקומנו במערך הגדול של שוק ההון
בהחלט מספיק לפעם אחת
להתראות בשיעור הבא…
רן סיני, מנכ"ל משותף ב–WIZZZDOM, על ניכיון כרטיסי אשראי ולמה זה כדאי?
ניכיון כרטיסי אשראי, או ניכיון שוברים כפי שזו לעיתים נקראת, היא פעולה מימונית פשוטה הזמינה לרוב בתי העסק העובדים עם כרטיסי אשראי (סולקים).
בעיקרון, מדובר בהקדמה להווה של תשלום אשר אמור להגיע לבית העסק בעתיד בניכוי סכום מסוים המבטא את מחיר ההקדמה, כך שהסכום לא מגיע בערכו המלא אבל קרוב לכך. מכאן שמה – ניכיון.
כדי שנוכל להבין יותר בקלות את משמעות פעולת הניכיון, ניקח דוגמא.
בדוגמא שלנו, אני הבעלים של חנות לממכר טלפונים סלולריים ואביזרים נלווים. יש לי לקוחות חוזרים מהשכונה הסמוכה לחנות ולקוחות חד פעמיים. לקוחות שקונים אביזרים בסכומים קטנים ולקוחות שרוכשים מכשירים בסכומים גדולים. לקוחות שמשלמים במזומן ולקוחות שמשלמים בכרטיס אשראי וכן הלאה.
בשוק כרטיסי האשראי בישראל, בתי העסק לרוב מקבלים את כל המחזור שנסלק בכרטיסי אשראי אצלם רק בחודש העוקב. מה הכוונה?
הכוונה היא שכל הסכום ש"גוהץ" אצלי בחנות בכל מהלך חודש אוגוסט (למשל), ייכנס לי לחשבון הבנק (יזוכה) רק במהלך חודש ספטמבר. האופן בו נקבע בין איזה ימים בהם התבצעה אצלי העסקה ליום בו היא תזוכה אצלי נקרא "מסלול הזיכוי" וזהו חלק מהחוזה הנחתם ביני לבין החברה הסולקת את כרטיסי האשראי.
מסלול זיכוי נפוץ הינו המסלול הבא: כל עסקה שסלקתי אצלי בחנות בין ה- 1 בחודש ל- 15 בחודש, תזוכה אצלי בחשבון הבנק ב- 2 לחודש העוקב בעוד שכל עסקה שביצעתי בין ה- 16 ל- 31 בחודש, תזוכה אצלי ב- 8 לחודש העוקב.
כלומר שאת סכום הכסף בגין עסקה שביצעתי ב- 1 לחודש, אני אפגוש רק כעבור 33 (!) יום בחשבון הבנק שלי אולם אם את אותה עסקה ביצעתי ביום האחרון של החודש, הסכום יגיע לידי כעבור 8 ימים בלבד.
בפועל, ההכנסה מהלקוחות המשלמים בכרטיס אשראי מתקבלת באיחור בעוד שיכול להיות שאת ההוצאות שלי אני משלם עוד לפני שהכסף הגיע אלי. את השכירות של החנות, המשכורות לעובדים, עלויות החשמל וכל ההוצאות השוטפות אני משלם עוד לפני שנכנס אלי כסף וכל העלויות הללו יכולות ליצור לי גרעון בחשבון הבנק, עליו אשלם ריבית חובה (אוברדראפט) שעשויה להיות גבוהה ולשחוק את רווחיי משמעותית.
ניכיון כרטיסי אשראי יכול להיות פתרון פשוט ונוח שבעסק כמו שלי יכול להיות המפתח לניהול תזרים מזומנים נכון יותר.
בחנות הדמיונית שלי, מחירי האביזרים הם נמוכים יחסית ולכן לקוחות משלמים עליהם בתשלום אחד אולם לרוב בעת קנייה של מכשיר סלולארי חדיש שעלותו מגיעה לאלפי שקלים, הלקוחות מעדיפים לחלק את הסכום הגדול לכמה תשלומים.
אם הלקוח רוצה לרכוש מכשיר בסכום של 2,400 ₪ וביקש לחלק אותו ל- 24 תשלומים אזי יש לי שלוש אלטרנטיבות:
שורה תחתונה – לא אידיאלי. אני סופג עלויות מימון המקזזות את הרווחיות.
שורה תחתונה – לא מומלץ, במיוחד אם מדובר בסטנדרט נהוג בשוק בו אני פועל.
ראשית נציין שכל החברות המציעות סליקת כרטיסי האשראי מציעות גם שירותי ניכיון אולם קיימות גם חברות ניכיון שוברים ייעודיות שיכולות לתת לנו הצעה מתחרה העשויה להיות אטרקטיבית. בכל מקרה, את החברה המנכה יש לבחור כמו שבוחרים בנק בעת לקיחת משכנתא ולא ללכת אוטומטית על ההצעה הראשונה שקבלנו. גם לא כל עסקה ניתן לנכות – עסקות דביט, קרדיט, מט"ח וכדומה אינן מנוכות אולם לרוב הן לא מהוות החלק הארי במחזור הפעילות של מירב בתי העסק.
אם נחזור לעסקה שלנו, בעת התחברות לשירותי ניכיון, החברה המנכה כאמור מזכה אותי כבר עכשיו בעסקה בקיזוז עלות הניכיון כאשר ללקוח הנושא שקוף – הוא עדיין מחויב ע"י חב' כרטיסי האשראי שלו מדי חודש ב- 100 ₪ בעוד שאני אקבל כמעט את כל הסכום כבר בסמיכות למועד ביצוע העסקה.
עם ניכיון, ההכנסה מתקבלת מהר, דבר שמקל עלי לשלם את ההוצאות השוטפות שלי, לרכוש עוד סחורה (אולי אף לייצר רווח מימוני מול התשלום לספק) וסה"כ ממריץ לי את העסק כך שאוכל לפתח אותו כרצוני. בל נשכח את העובדה שאני מציע ללקוח דרך פשוטה וקלה מבחינתו לממן רכישה גדולה, דבר המהווה יתרון שיווקי חשוב ועשוי להבדיל אותי מחנויות דומות באזור. הבנק שלי מצידו רואה תזרים מזומנים חיובי, דבר שיאפשר לי לקחת הלוואה בתנאים משופרים לעומת האלטרנטיבה, מה גם שלקיחת הלוואה בהיקפים כאלה יכולה להיות יקרה בהרבה. אם בכל זאת בחרתי לנכות אצל חברת הסליקה שלי, אני עשוי לקבל תנאים מועדפים ובכל מקרה יש לי יותר מנוף לנהל מולם מו"מ על תנאיי מאחר ורכשתי ממנה יותר משירות אחד.
אלו רק מקצת היתרונות.
החסרונות הן מועטים יותר. הראשון בהם הוא כמובן המחיר. עלות ביצוע העסקה (סליקה + ניכיון) גבוהה מעלות סליקה בלבד אולם חשוב לזכור שבכל מקרה אני הייתי זה שסופג את עלות המימון בעת פריסה לתשלומים, גם אם לא הייתי מרגיש זאת מיידית כמו בעת ניכיון. העלות הנוספת יכולה להיות משמעותית אם שולי הרווח שלי נמוכים ממילא. חשוב לציין שעלות הניכיון עולה באופן יחסי ככל שמספר התשלומים בעסקה עולה מאחר וסיכון החברה המנכה עולה. חסרון נוסף שיכול להיות הינו "ההתמכרות" של בתי עסק לתזרים מיידי מכלל העסקות כך שחזרה לפעילות ללא ניכיון מצריכה היערכות תזרימית מחדש.
בשורה התחתונה – ניכיון כרטיסי אשראי היא פעולה שעשויה להתאים לרוב בתי העסק ויתרונותיה עולים על חסרונותיה כל עוד היא מבוצעת נכון. גם את אופן הניכיון עצמו אני יכול להגדיר כמעט לפי מה שמתאים לי – לנכות רק עסקות חריגות מגובה מסוים או מכמות תשלומים גדולה, לנכות רק עסקות תשלומים, לקבל את הכסף אחת לשבוע, כל יומיים או פעם בחודש לפי מבנה ההוצאות שלי ואופי הפעילות שלי, לקבל מחירים שונים לכמויות תשלומים שונות ועוד.
אם נחזור לבית העסק הדמיוני שלי, כנראה שהייתי מנהל מו"מ קשוח מול החברה המנכה (אולי גם על עמלת הסליקה), מבקש לנכות רק עסקות תשלומים של המכשירים בעוד שאת העסקות הקטנות של האביזרים הייתי משאיר כמות שהן, מתמחר את העלות הנוספת במחיר ללקוח ודואג לפרסם בכל מקום שאוכל על היתרון של הפריסה הנוחה לתשלומים על המכשירים האטרקטיביים לכל הלקוחות הפוטנציאליים בשכונה ובסביבה אצלי בחנות.
מי יודע, אולי גם לכם זה יכול לעשות את ההבדל…
הכותב הינו רן סיני, מנכ"ל משותף ב–WIZZZDOM
גיל דטנר מלאומי שוקי הון, סבור שמניות קנאביס רבות במחיר מנופח.
בכנס של כלכליסט הזהיר דטנר מפני בועה בתחום, אך גם טען שהתעשייה אמיתית ויהיו בה חברות שיצליחו.
אנחנו באתר מזהירים כבר תקופה ארוכה מהשקעה במניות אלו – ייצוא קנאביס אושר – האם מניות הקנאביס ראויות להשקעה? מניות הקנאביס – תסריט די צפוי. כמו שזה עלה ככה זה גם יתכווץ ולא תוך הרבה זמן
וחיזוק לכך ניתן למצא בדבריו של דטנר. הנה דבריו בהרצאה
ברצוני לדבר אתכם קצת על החיבור בין שוק ההון לעולם הקנאביס. באופן כללי ובאופן יותר פרטני לדבר קצת על המשקיע והפרטי והגישה לשוק הקנביס.
אז אם אנחנו מסתכלים במדד של גוגל, תדירות החיפוש במונח קנביס בחמש עשרה שנים האחרונות, אפשר לראות באופן מאוד ברור שיש כאן נסיקה ברמת העניין, ולא סתם, הרי בעולם של הקנאביס מתחוללת מהפכה מחוץ לארצות הברית, כבר מעל 30 מדינות אישרו שימוש בקנאביס רפואי, כבר שתי מדינות ובעיקר הניסוי המעניין זה בקנדה שנה שעברה, העבירו חוק לגליזציה.
בתוך ארצות הברית אמנם זה עדיין זה מחוץ לחוק הפדארלי, אבל כבר יש מעל 30 מדינות שאישרו שימוש בקנאביס רפואי, עשר שכבר העבירו חוק לגליזציה, זה מגמה שהולכת ומתחזקת.
אז יש כאן מהפכה מבחינת חולים, מבחינת הרפואה, מבחינת התעשייה, החברה, אבל אני חושב שיש כאן עוד פן נוסף שמסביר את העניין, שמסביר למה שאנחנו פותחים עיתון כל בוקר, אנחנו רואים לפחות כתבה אחת אם לא יותר, על חברת קנביס בישראל, או בעולם וזה הפן הכלכלי. מטבע הדברים שכשיש תעשיה חדשה הסיכון הוא גבוה, אי ודאות גם ולכן המקור העיקרי למימון של התעשייה הזו זה הון.
רואים בשנת 2017 למשל, שהתעשייה הזו גייסה בערך 3.5 מיליארד דולר, ששליש מזה בא משוק ההון. אז אנחנו הציבור מעבר לזה שאנחנו הופכים לצרכן של המוצר הזה. אנחנו נהפכנו גם לשותף העסקי של התעשייה הזו.
על קצה המזלג כמה נתונים על שוק ההון והקנאביס היום יש מעל 250 חברות ציבוריות שמתעסקות בצורה כזו או אחרת בשוק הקנאביס. השווי המצרפי שלהם כבר הגיע למעל 80 מיליארד דולר, כאשר הרוב המכריע של השווי זה נמצא בחברות הגדולות, יש כבר מעל 14 חברות, בערך העולה על מיליארד דולר. סך הכול השווי המצרפי שלהם זה 60 מיליארד דולר.
חשוב לציין שמדובר בשווי שנמצא היום על בערך מאה ארבעים פעמים מהמכירות של המצרפיות של החברות האלה, רווחים לרוב החברות עדיין אין. זאת אומרת השווי שהשוק נותן לחברות היום, מושתת לא על מה שקורה היום אלא לציפיות למה שיקרה בעתיד.
כאן אנחנו נמצאים ואיך הגענו לכאן? הגענו לכאן בצורה מאוד מהירה וגם די תנודתית, אם רואים את התשואות של המניות הקנאביס בשנים האחרונות, זה 3 שנים מניות מובילות, רואים כאן תשואות פנומנאליות של אלפי אחוזים.
השאלה הגדולה – המשקיע הפרטי מביט על התופעה הזו מהצד, וכולם כבר מכירים את השכן שעשה מיליונים בשוק. השאלה המתבקשת היא האם מדובר פה בבועה או הזדמנות? אז בניגוד למקרים קלאסיים, אפשר לראות שבעולם הקנאביס באמת נראה שהולך להתפתח כאן ביקושים אדירים וכנראה הקנאביס בשימוש הרפואי שלו זה רק קצה הקרחון. ויש הרבה יותר פוטנציאל, מעבר לזה אני שמעתי המון הערכות לגבי גודל השוק העתידי. הערכות שמאוד קשה לבסס מן הסתם, אבל אני שמעתי את המספר מאה חמישים מיליארד דולר יותר מכמה פעמים, בהשוואה לשוק שהיום נמצא על כ-12 מיליארד דולר. זה לא נראה לי מספר מופרך. הפוטנציאל הגדול של הקנאביס הוא להיכנס לעולמות קיימים.
גם מבחינת תעשיות שיש כבר היום. גם מבחינת להחליף שימוש במוצרים קיימים. כמו בירה ואלכוהול וסיגריות. מגמות שכבר מתפתחות היום בעולם. ואם אנחנו מסתכלים על שוקי היעד של הקנאביס אז רואים באמת יש כאן פוטנציאל אדיר, שווקים שהם מעל כמה, טריליוני דולרים, אז גם אם הקנאביס ינגוס בחלק מאוד קטן מהעוגה הזו, זה עדיין מאוד משמעותי. אז אולי בעצם אפשר להגיד שהשוויים שנמצאים היום זה בכלל, זה דבר שהוא מוצדק. אולי זה רק תחילת הדרך אז זהו – בין פוטנציאל להשקעה מוצלחת זה מרחק עדיין רחוק, וזה שיש פוטנציאל זה לא אומר שאין בועות.
הרי שיש גל היסחפות בתעשייה חדשה, אז זה מאוד שכיח שהגל הזה גם סוחף איתו למעלה המון חברות ומניות שהם פחות ראויות, לראייה בשנה האחרונה אם לוקחים את החמישים ושמונה מניות, שיש להם שווי שוק של מאה מיליון דולר או יותר, רואים שהתשואה הממוצעת זה שלוש מאות אחוז. זאת אומרת זה תופעה רחבה ולרוב בהיסטוריה רואים שהתופעה הזו נגמרת בצורה לא טובה.
אם אנחנו עושים איזה השוואה לעולם של דוט קום לתקופה הזו, אז אנחנו ראינו שבין תשעים ושבע לשנת אלפיים בארצות הברית, תשע מאות חברות טכנולוגיות הגיעו לשוק והנפיקו, היה להם שווי שוק מצרפי של בערך מאה שבעים מיליארד דולר, אחרי עשור רק מאה עשרים ושמונה מהחברות האלה שרדו וגם השורדות, התשואה הממוצעת שלהם השנתית בין 2000 ל-2010 הייתה שלילית. לכן קודם כל המשקיע הפרטי צריך להבין שהוא נמצא בסביבת השקעה מאוד מאתגרת.
כל הכלים המסורתיים שיש למשקיע לקחת החלטות כמו מכפילים, כמו נתונים היסטוריים, לא רלוונטיים פה. כי זו תעשיה חדשה. יש מעט מכירות והרבה פחות רווחים ולכן הדבר הראשון צריך להבין שהערכות השווי בעיקר מושתתות על הנחות מאוד רחבות לגבי נתחי שוק עתידיים. שיעורי רווחיות, השקעות שנדרשות וכו'.
בדרך כלל זה הסיבה שלרוב השלב הזה של תעשיה, מי שמשקיע זה בעיקר המשקיע המתמחה. אבל בכל זאת אם המשקיע הפרטי ניגש לשוק הזה אז יש יותר מגישה אחת. גישה אחת אומרת שלהשקיע בסל של חברות. וככה למזער את הסיכון. ורואים באמת היום שנכנסות לתוך השוק תעודות וקרנות סל שמאפשרים למשקיע להיחשף לשוק הזה בלי להיחשף למנייה אחת בודדת. העניין הוא שזה לא בהכרח נותן את ההגנה לפעמים שאנחנו חושבים שזה אמור לתת, מכיוון שכמו שהגל הזה סוחף המון למעלה, אם הגל הנגדי מגיע, אז הוא גם יכול לסחוף המון למטה, רואים שמי שהשקיע במדד הנאסד"ק בסוף שנות התשעים, לקח למדד הזה כארבע עשרה שנה לחזור למה שהיה. מי שהשקיע לפני עשר שנים בביומד, עדיין נמצא באזור של תשואה שלילית.
אז אם הגישה יותר רחבה היא לא בהכרח הגישה הנכונה, אני חושב שלמשקיע, גם למשקיע הפרטי, אין ממש מנוס מלהכיר את החברות האלה בצורה מעמיקה ומקרוב. אני חושב שזה סביר להניח וזה לא דבר מאוד שנוי במחלוקת להגיד שחלק גדול מהחברות שנמצאות היום בעצם לא ישרדו.
המיקוד של המשקיע הפרטי צריך להיות הנושא הזה הקריטי של יתרון תחרותי. וכשאני אומר יתרון תחרותי, הכוונה היא שחברה שתוכל לקחת נתח שוק, להחזיק את נתח השוק הזה לאורך שנים תוך שמירה על שיעורי רווחיות שהם גבוהים. כהשוואה אם אנחנו מסתכלים היום על מה שמתרחש. חלק מאוד גדול מהחברות הקנביס באופן מובן, רצות להגדיל את יכולת הגידול והיצור שלהם וזה כמובן מובן ובטווח הקצה אולי גם מתפתחים מחסורים. אבל נראה שבטווח הארוך, אם כבר סביר להניח שיהיה עודפים מכיוון שחסמי כניסה לגידול והייצור יש יחסית מעט, ולכן אני חושב שהגידול והייצור לא הולך להיות היתרון התחרותי בטווח הארוך מדברים המון על הפוטנציאל של יצוא. אין ספק שיש המון פוטנציאל אבל אני לא חושב שזה הפיתרון הקסם שחושבים עליו.
בקנדה למשל מתוכנן יכולת יצור וגידול של כ-1.9 מיליון טון לשנה כאשר הביקוש המוערך המקומי בקנדה עומד על מיליון טון. מה חברות הקנדיות רוצות לעשות עם ההפרש הזה? כמובן הן רוצות לפנות ליצוא. זאת אומרת התחרות הולכת להיות גדולה שם. ולכן שוב אני חוזר לעניין שהמשקיע צריך להסתכל לא על חברה שרצה בהכרח על הכול ורוצה להיות כל דבר בכל מקום, אלא להסתכל על האסטרטגיה של החברה ולנסות להבין ולהשתכנע מאיפה החברה תקבל את היתרון התחרותי שיהפוך אותה לחברה שתישאר פה לטווח הארוך, שתישאר מוצלחת ויש מספר מקורות לזה.
זה יכול לבוא מעולם הטכנולוגיה כמו שראינו עכשיו, זה יכול לבוא מהשקעה במחקר, זה יכול לבוא מהיכולת לצור מותגים חזקים, לשווק אותם, לתפוס נתחי שוק בעולם הקמעונות, זה יכול לבוא גם משיתופי פעולה.
ראינו בשנה האחרונה לא מעט חברות או בוא נגיד היו כמה עסקאות גדולות של שיתופי פעולה בין העולם המסורתי, כמו העולם של המשקאות והעולם של הסיגריות עם חברות קנאביס שזה גם נותן יתרון מאוד משמעותי. זה יכול לבוא גם מהנהלה שיודעת איך להתמודד גם עם שוק שצומח בקצב מאוד מהיר, וגם עם סביבה רגולטורית שהיא משתנה בקצב מסחרר ומאוד קשה לחברות לפעמים להתמודד עם זה.
לסיכום אני חושב שזה בהחלט תחום מעניין, אין ספק שגם למשקיע וגם לכל אחד אחר זה תחום מרתק שיספק המון עניין, אבל אני חושב שהמשקיע הפרטי צריך לגשת לשוק הזה תוך מודעות לסיכונים, שהם משמעותיים, אני חושב שצריכים להשקיע במיוחד המשקיע הפרטי סכומים שמוגבלים מסך התיק, ולהשקיע בעיקר בחברות שיש להם אסטרטגיה ברורה, וכזו שתביא יתרון תחרותי לטווח הארוך.
רועי אלקבץ, חבר מועצת עיריית ת"א ויו"ר הוועדה להתחדשות עירונית, רוצה להכניס למסלול ברור את ההתחדשות העירונית בעיר. "התפקיד הכי חשוב הוא להכניס את ההתחדשות העירונית למסלול, שהדבר הזה הרבה יותר זמין, הרבה יותר מהיר, הרבה יותר איכותי, ושהוא בסוף מדבר גם על התושבים, גם ליזמים, גם לעורכי הדין, גם לשמאים, לכל הלקוחות, כדי שהעיר תתחדש", אמר אלקבץ בראיון בכלכליסט והוסיף, "בשלב הראשון, מתקים אבחון של כל המצב ולהבין מי הם השחקנים בעניין. שלב הראשון מבחינתי להמליץ על תוכנית שאומרת איך מסתדרים עם הדבר הזה מבחינה ארגונית בעירייה. וזה דבר שהוא חשוב ואיך מתקדמים עם זה קדימה עם כל השחקנים. יש הרבה מאוד שחקנים גם בעירייה וגם בעיר. יש לי כל מיני רעיונות. זה כרגע מתבשל כשזה יהיה רלוונטי נדבר".
עו"ד אוריתה קורנובסקי, שותפה במשרד שמתמחה בהתחדשות עירונית מתייחסת להתחדשות העירונית בתל אביבי – "קודם כל דווקא בתל אביב אני מוכרחה לומר ולציין, שדווקא בתל אביב יש רמת ודאות יחסית גבוהה, יחסית סבירה לדיירים וליזמים. יש לנו את תוכנית הרובעים, את תוכניות הרובעים, יש לנו את תוכנית 5000 שאושרו. שתי התוכניות האלו שמות את היזמים ואת הדיירים במקום שהם יודעים מה מגיע להם. דבר שני, גם הנושא של הגשת הבקשות המקוונת, גם פה אחרי חבלי לידה קצרים, מתחילים ללמוד איך להשתמש בזה, איך לייעל את המערכת, איך אפשר לקצר את התהליכים, בתל אביב אני מוכרחה להגיד שדווקא אתם תהיו אולי מופתעים אבל אבן הנגף העיקרי בתל אביב, זה דווקא בעלי הדירות. הדיירים התל אביביים, אני אגיד לך במיוחד במקומות היותר נחשקים, שערך הקרקע יותר גבוה שם, הם קצת בוא נגיד אם אנחנו נשתמש בלשון, בלשון העם".
עו"ד אוריתה קורנובסקי: הם יודעים, אבל הם לא צודקים. לא תמיד הם צודקים מכיוון שהם לא מבינים שבסופו של דבר צריכה להיות היתכנות כלכלית. וההיתכנות הכלכלית נגזרת מרמת הזכויות שיש ליזם. אם אין מספיק זכויות אז ויזם יכול לייצר רק 7 קומות, אבל כדי שתהיה לו כלכליות ורווחיות, הוא צריך 8.5 קומות, אז גם שהם נמצאים במקום הכי יקר בתל אביב זה לא עוזר ליזם.
-אנחנו מדברים על אותם תושבים שידם משגת, אנחנו מדברים על השכונות היותר יוקרתיות בתל-אביב ואנחנו רוצים גם לדבר על הסיבות שאנחנו עושים תמ"א 38, אחד הסיבות כמובן חוץ מהעניין של הגנה מפני רעידת אדמה שהוא העניין המרכזי פה, אבל יש פה גם עניין חברתי.
רועי אלקבץ: התחדשות עירונית היא עניין של איזונים. יש את היזמים כמובן, בעלי הקרקעות יש את בעלי הדירות ויש את האזרחים בכלל. בסוף התחדשות עירונית, משמעות שלה היא לא רק נדל"נית, כלומר בסוף צריך להרים בניינים אבל צריך בסוף שם בתי ספר, צריך שהכבישים יהיו ראויים, שתהיינה חניות וכו'. לכן העירייה מסתכלת על זה ואני ברמה האישית רואה את זה גם מראות התושב, כי לשים סתם מגדל, לא משנה מה גובהו ולכן וגם חשוב שיזם לא יפסיד, אבל אם בסוף אין בית ספר ואם אין יכולת לקיים את כל הקהילה ואת כל איכות החיים שהעיר חותרת אליה, אז הדברים לא מאוזנים.
-אבל בוא נדבר על המהות. הבניינים בדרום תל אביב, חלקם הגדול מטים לנפול.
רועי אלקבץ: קודם כל אתה צודק שיש המון מה לעשות בדרום תל אביב. צריך להבין אני אומר מה שקרה לפני בזכות מי שעשה את זה ועושים את זה עכשיו. תראה, יש בית להתחדשות עירונית, שני בתים כאלה בתל אביב. עזרה ובצרון עושה המון תהליכים עם התושבים כולל תכנון בהתחלה שהוא על חשבון העירייה. יש הרבה מאוד פרויקטים בדרך. ערים לזה, זה לא פשוט, אבל אני חושב שצריך להיות אופטימיים.
בעניין אחר, חשוב לי להגיד משהו על היטלי השבחה ובסוף על מה שכן לוקחים. בסוף העירייה או העיר עצמה צריכה לממן את כל ההיבטים של אותה ההתחדשות העירונית.
–עם כל הכבוד לתוכנית הרובעים באזורים שהיא לא מתקיימת רמת הוודאות עוד יותר נמוכה אפילו.
עו"ד אוריתה קורנובסקי: נכון מאוד. אני אתן לך דוגמא. יש לנו פרויקט ברחוב אהרונסון בתל אביב, שזה מקום מאוד, מאוד יוקרתי, הוא על שפת הים, מאוד קרוב לנווה צדק, ושם חלה תוכנית הכובשים. או קי. והיא גם כן מאוד מוזרה. כי בצד של הרחוב שלנו. בצד של הכביש שלנו, אפשר לבנות איקס קומות ומעבר לו זאת אומרת בצד השני של הכביש, אפשר לבנות קומה פחות שלא נותנת את האפשרות להוציא את הפרויקט הזה. עכשיו גם שם אנחנו מקדמים את הפרויקט הזה כבר למעלה משנה, ואני יכולה להגיד לך שהיזם שם לוקח צ'אנס כי הוא לא בטוח ואין באמת, כל המקום הזה לוקה בחוסר ודאות תכנונית, מה אפשר, מה יתנו, מה לא יתנו, כמה קומות יתנו, אנחנו פה אנחנו צריכים להיות סבלניים ולחכות ולראות מה יצליח היזם להוציא תחת ידיו.
איך עושים כסף מהתחדשות עירונית?
מעודכן ל-05/2019תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
שכונת תל ברוך היא שכונה יוקרתית שנוסדה ב-1947, השוכנת בעברו הצפוני של נחל הירקון, בצפון-מזרח העיר תל אביב. היא מחולקת לשני חלקים: תל הברוך הישנה ותל ברוך צפון, שהוקמה בשנות התשעים.
. גבולות השכונה הם כפר הירוק ובית עלמין קריית שאול מצפון, משה סנה ובני אפרים ממזרח, נתיבי איילון ממערב, מבצע קדש מדרום
תל ברוך הישנה, מדרום לשדרות קק"ל הייתה לשכונה הראשונה שקמה מצפון לירקון. השכונה נוסדה בשנת 1946 והיא נקראת על שמו של מרדכי (מרקו) יוסף ברוך (1899–1872), פעיל ציוני שפעל באלג'יריה, בולגריה, מצרים ואיטליה. המתיישבים הראשונים בשכונה היו יוצאי טורקיה ובולגריה, והם הושבו בה באוקטובר 1947. אז הוקמו בשלב הראשון 32 יחידות דיור. המשך בנייתה של השכונה מצפון לשדרות קק"ל החל בשנים 1949-1950, ובחלק מהדירות הושבו עולים חדשים מבולגריה. בתחילת מלחמת ששת הימים, לפני פלישת צה"ל לשומרון, הופגזה תל ברוך באש תותחים מקלקיליה.
החלק החדש של השכונה, תל ברוך צפון, הוקם בסוף שנות ה-90. בתקופת המנדט שכן במקום מחנה צבאי.
בתל ברוך הישנה וילות רבות ובתים פרטיים, בתל ברוך צפון בנייה רוויה של בנייני מגורים בני 4 עד 8 קומות, ושאר הבתים הם בתים פרטיים.
אוכלוסיייה ממעמד סוציו אקונומי גבוה מאוד, מדד כלכלי חברתי 10 מתוך 10, בתל ברוך צפון יותר משפחות ובתל ברוך הישנה יותר ותיקים. אחוז גבוה של אקדמאים, כמעט 60%. מתושבי השכונה: ראש העיר רון חולדאי ויו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי
מחיר דירה ממוצעת 3,800,000 שקל, 35,800 למ"ר. תשואת שכירות של 2.4%. ירידה מתנונה לאחרונה. בשכונה הישנה אין עסקאות רבות, רוב הדירות בבעלות.
לאחרונה רמת השרון פיצתה את תושבי השכונה ב-16 מיליון שקל עקב ירידת ערך של בתיהם בעקבות הקמת נווה גן הסמוכה
בתל ברוך הישנה הוותיקה בית ספר אלחריזי, בצפון בית ספר על שם נעמי שמר.
לפי מדד מדלן, הבודק את רמת בתי הספר לפי רמת אלימות, תוצאות ציונים ושביעות רצון מורים ותלמידים הדירוג הוא 84 לעומת 69 בעיר ו-55 בארץ. כמו כן יש פנימייה בשכונה.
בתי הספר המובילים באזור:
מגן
נווה גן, רמת השרון
עמל ליידי דיוויס
אלחריזי
גנים עיקריים: תות, שושן, רצב ורפל – כולם בפיקוח ממלכתע
שטחים נרחבים של גנים ציבוריים וחורשות, וכן גינות משחקים.
בתל ברוך צפון מרכז מסחרי מיקדו סנטר, ובו סופרמרקט, סניף 'בנק איגוד', מקדונלד'ס, סטימצקי, גלידת באר-שבע, פרחים, חנויות אופנה, מספרה, בית מרקחת, חנות צילום, מכשירי כתיבה, חנות משחקי מחשב ו-DVD, בתי קפה, בתי כנסת ,תנועות נוער , מכוני כושר ועוד. .
בתחום השכונה נמצאו שרידי בית קברות יהודי מסוף תקופת בית שני.
קווי אוטובוס רבים המקיפים את השכונה אך מעט נכנסים אליה. לאחרונה נוספו קווים חדשים הנכנסים לשכונה. כ- 45דק' ממרכז העיר. קרבה לאיילון. ממחלף קק"ל יש רכבת. עומס בשעות הבוקר משום שיש בה רק כניסה ויציאה אחת.
חוף תל ברוך אומנם נקרא על שם השכונה, אך רחוק ממנה כ-3 ק"מ, ובינו לבין השכונה חוצצות שכונות נוספות שנבנו מאוחר יותר. הסיבה לקריאת שמו על שם השכונה היא שבשנות ה-50 היה שמו של הכביש שהוביל לחוף זה "כביש תל-ברוך" (כיום "שדרות קק"ל"), והחוף קיבל את שמו טרם הקמת השכונות האחרות. וכיום עומד במרכזו של מאבק סביבתי נגד כוונות הפיתוח והבינוי ברכס של עיריית תל אביב-יפו (תא/3700) ובעד הפיכתו לשמורת טבע עירוני. .
כיום חוף תל ברוך הוא חוף מוסדר עם שירותי הצלה ושירותי חוף שונים. השכונה הסמוכה לחוף היא שכונת הגוש הגדול. בין חוף תל ברוך לתחנת הכוח רדינג נבנתה טיילת כחלק מטיילת תל אביב.
מהתגובות ברשת עולה כי השכנים מרוצים מהניקיון, מגני הילדים, מתחושת הביטחון האישי , מהקהילתיות בתל ברוך צפון ומהגנים והפארקים, פחות מרוצים מהנגישות להולכי רגל, ממצב החניה ומאפשרויות הקניות והבילוי באזור.
לאחרונה ניתן היתר בנייה ל-26 צמודי קרקע יוקרתיים בני 3 מפלסים, מרתף ומעלית עם מתחם ספא משותף ותת קרקעי הכולל בריכה, בריכת ילדים, חדר כושר וחדרי טיפולים.
מלבד זה יש מדי פעם הריסות של בתים ישנים, בעיקר בשכונה הישנה, והרחבה ובניית מרפסות
מעוז אביב, תל אביב – תעודת זהות
