מדד תשומות הבנייה למגורים יעלה בחודשים אפריל, מאי, יוני (שלושה חודשים) ב-0.3% – כך מעריכים כלכלני קבוצת הראל. להערכתם, מדד המחירים לצרכן בתקופה זו יעלה בשיעור גבוה יותר – 0.8%, כאשר בחודש אפריל יעלה המדד ב-0.3%, בחודש מאי הם צופים עלייה של 0.3%, ובחודש יוני עלייה של 0.2%. התחזית הזו מבטאת ירידה בקצב עליית מדד תשומות הבנייה לצד עלייה משמעותית בקצב מדד המחירים לצרכן.

כלכלני הראל צופים גם כי סעיפי הדיור במדד המחיירם לצרכן (בעיקר שכירות), יעלו בשיעור של 0.3% בתקופה זו. כמו כן, הם מעריכים כי מדד מחירי הדירות בבעלות דיירים יעלה ב-0.6%.

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים נותר בחודש מרץ 2017 ללא שינוי ועמד על 109.2 נקודות (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות).

למחשבון מדד תשומות הבנייה

מדד מחירי תשומה במגורים ללא שכר עבודה נותר אף הוא ללא שינוי ועמד על 103.5 נקודות. ב-12 החודשים האחרונים (מרץ 2017 לעומת מרץ 2016) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑1.6% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-2.5%. המדד ללא שכר עבודה עלה בתקופה זו ב-0.9%.

עוד בנושא חדשות

מדד תשומות הבנייה  מחושב ומפורסם מדי חודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מדד תשומות הבנייה למגורים מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים,  מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה.  במילים פשוטות, מדד תשומות הבנייה מודד כמה עולה לבנות, ובכמה השתנתה עלות הבנייה לעומת חודש קודם.  

בשנים האחרונות עלה מדד תשומות הבנייה יותר ממדד המחירים לצרכן ולכן רבים היו מעוניינים להקטין את החשיפה אליו, או להחליף את ההצמדה למדד המחירים לצרכן – וזה יכול להיות אפשרי. כחלק מהמשא ומתן עם הקבלן אתם יכולים לנסות ולדרוש הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבנייה – שימו לב זה לא בהכרח שמדד המחירים לצרכן עדיף לכם, בהחלט ייתכן מצב הפוך – שמדד המחירים לצרכן עולה על מדד תשומות הבנייה, וזה מה שצופים בחודשים הקרובים כלכלני קבוצת הראל פיננסיים. כך או אחרת, מצורפים שני מחשבוני מדד – תשומות בנייה ומדד המחיירם לצרכן, ומהן תוכלו להסיק אולי איזו הצמדה עדיפה לכם (אם בכלל ניתן לשנות מול הקבלן)

מחשבון מדד תשומות בנייה – מחשבון מדד תשומות הבנייה

 ומחשבון מדד המחירים לצרכן –

מחשבון מדד המחירים לצרכן

מתי כדאי לשלם לקבלן?

השאלה הזו עוברת בראש של רוכשי הדירות – מתי בעצם כדאי לשלם? מה הכי נכון כלכלית?  – האם לחכות עד כמה שניתן או להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא?  וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.

מדריכים נוספים:

רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת

למדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

וורן באפט מממש את IBM

אחד מכללי ההשקעות של וורן באפט הוא להחזיק מניות לטווח ארוך (ראו כאן את כל כללי ההשקעות של באפט), אבל גם באפט מוכר לפעמים. מאז תחילת השנה מכר באפט למעלה משליש ממניותיו בענקית המחשבים והייעוץ IBM. באפט היה משקיע גדול מאוד ב-IBM, כשהחזיק לפני הדיווח קרוב ל-9%, וכעת מחזיק כ-6% מהחברה.

באפט מחזיק בענקית המחשוב דרך חברת ההשקעות שלו – ברקשייר האתוי; ערך ההשקעה לפני המימוש היה כ-14.5 מיליארד דולר, ונראה שכעת הוא סביב 9 מיליארד דולר. מבחינת המחיר הרי שבאפט התחיל למכור במחיר של 180 דולר וכעת היא 160 דולר.

באפט שנכנס להשקעה ב-IBM  בשנת 2011 לא מורווח על השקעתו, ונראה שהוא יוצא ממנה על רקע הדוחות הכספיים הבינוניים והתחרות החזקה. בדו"חות לרבעון האחרון המשיכה החברה לדווח על ירידה ברווחים (הנמשכת כבר 20 רבעונים רצופים). מנגד, באפט רכש דרך ברקשייר מניות בהיקף עצום בחברת אפל – 20 מיליארד דולר.   אחזקות נוספות של באפט – ישקר הישראלית (שאינה נסחרת בבורסה), קרפט היינץ' בשווי של קרוב ל-30 מיליארד דולר, ווולס פארגו בשווי של 25 מיליארד דולר, וקוקה קולה בשווי של 18 מיליארד דולר.

החיים האישיים של וורן באפט

עוד בנושא חדשות

כללי ההשקעה של וורן באפט

מעודכן ל-08/2021

כללי ההשקעה של וורן באפט – רוצים לדעת איך וורן באפט הפך להיות משקיע אגדי, הנה הכללים שלו להשקעה נבונה. לכאורה זה פשוט, בפועל – זה כמובן לא קל.

 וורן באפט המשקיע האגדי הצליח להישאר אדם פשוט למרות הצלחה פנומנלית בעולם ההשקעות – הוא הגיע להון של מעל 60 מיליארד דולר בזכות השקעות חכמות וארוכות טווח, ועדיין הוא אוכל ארוחת מקדונלד'ס ב-3 דולר. כאן תוכלו לקרוא על חייו האישיים של וורן באפט

באפט לאורך השנים נתן הרבה טיפים למשקיעים, וניסה להסביר את תורת ההשקעות שלו. ניסינו לרכז כאן את כללי ההשקעה של וורן באפט  (לצד ציטוטים חשובים על עולם ההשקעות),  בהצלחה –

  1. ריבית דריבית – תשואה על תשואה. התשואה שמייצרים בשנה הראשונה מניבה שנה בשנה השנייה; התשואה בשנה הראשונה והשנייה מניבה בעצמה תשואה בשנה השלישית. במבט מתמטי אפשר להדגים זאת כך – אם אתם מרוויחים 10% בשנה, אחרי 10 שנים לא תהיה לכם תשואה כוללת של 100%, כי הכסף עובד בשבילכם (התשואה עצמה מייצרת תשואה), תהי לכם תשואה כולל של 159% (החישוב הוא חזקה  – 1.1 בחזקת 10 פחות 1). העיקרון הזה מחביא עיקרון נוסף – סבלנות. כדי להרוויח הרבה צריך התמדה וסבלנות. זה לא מגיע בשנה ולא בשנתיים, אלא על פני כמה שנים טובות.
  2. ניתוח פנדמנטלי/ ניתוח החברה על תוצאותיה הכספיות. באפט דוגל בניתוח עסקי של החברה, ורק בהתבסס על הסביבה העסקית שלה, על תוצאותיה, על היתרונות והחסרונות שלה, על התחרות בענף, על הלקוחות, הוא מחליט אם להשקיע בחברה. אחד העקרונות הקשורים לכך הוא – "אינני משקיע בחברות שאני לא מבין את העסקים שלהם, ואת המודלים שלהם". זו הסיבה שבאפט נמנע מהשקעה בחברות האינטרנט בתחילת הדרך. חברות שהתבססו על מודל של כמות גולשים בלי מודלים של הכנסות ורווחים. ואכן, בסופו של דבר רוב החברות האלו קרס.
  3. "חוק מספר 1 בהשקעות – לעולם, אל תפסידו כסף לעולם. חוק מספר 2 – לעולם, אל תשכחו את חוק מספר 1". טוב, באפט חזר על זה מספר פעמים, אבל גם לבאפט היו כמובן כשלנות, אך החוכמה היא להצליח יותר מאשר אתה נכשל. אצל באפט אחוז ההצלחות היה גבוה מאוד.
  4. "גיוון רחב מאוד נדרש רק כאשר משקיעים לא מבינים מה הם עושים" אומר באפט, ובצדק רב, בניגוד לכל התיאוריות הכלכליות על גיוון תיק השקעות. ככל שאתם מגוונים יותר את תיק ההשקעות שלכם, אתם יותר מתקרבים לממוצע, יותר מתקרבים למדד הייחוס, כלומר אתם בעצם משקיעים באינדקס/ מדד. האם זה מה שאתם רוצים? האם זה מה שמנהלי השקעות אמורים לעשות? לא. מנהלי השקעות אמורים לייצר תשואה בזכות בחירה של השקעות טובות, וזה יכול להיות גם מספר בודד של השקעות. באפט תמיד השקיע במספר מצומצם יחסית של חברות
  5. "מניות הן לא חתיכות נייר. הן מבטאות חלק מבעלות ושליטה על העסק. לכן, כשאתם שוקלים השקעה במניה, תחשבו כמו בעל שליטה". בפועל, באפט גם מחזיק בגרעיני שליטה בחלק מההשקעות שלו, אבל לא בכולן. הכוונה של באפט היא שאתם צריכים להתייחס להשקעה שלכם "בכבוד", לא כסתם נייר ערך שערכו יורד או עולה. אתם צריכים להרגיש כמשפיעים, ולהבין את הרציונל של בעל השליטה והמנהלים בחברה.
  6. "הרעיון המרכזי בהשקעה בבורסה הוא בחירת מניות של חברות טובות במחירים טובים, ולהישאר, עם ההשקעה, כל עוד הן חברות טובות". ובאותו הקשר – "כשאתם חושבים על השקעה במניה, אם אתם לא חושבים להחזיק בה לפחות 10 שנים, אל תשקיעו יותר מ-10 דקות בהחלטה" באפט מיישם זאת – הוא לא נוטה למכור אחזקות הוא משקיע לטווח ארוך, כאשר מדי פעם הוא מחליט לממש אחזקה ועובר לאחזקות אחרות.
  7. "התנודתיות בשוק ההון היא חבר, לא אויב. הפיקו רווח מטיפשות במקום להשתתף בה". ציטוט נוסף של באפט (ונפוץ מאוד) – "אנחנו פשוט מנסים לפחד כשאחרים גרידיים ולהיות גרידיים כשאחרים פוחדים". המשמעות של הציטוטים האלו – אל תהיו חלק מהעדר, תחשבו על העסקים הטובים, ואם העסק להערכתם יהיה טוב גם בהמשך, אז דווקא כשהמחירים יורדים (כי כולם פוחדים), זה זמן טוב להשקעה. וגם ההיפך – אם המחירים עולים כי כולם גרידיים, אולי הגיע הזמן למכור (ולהתנתק מהעדר). אחרי הכל השוק תנודתי – למעלה ולמטה, וניתן לנצל את התנודתיות הזו לרווחים.
  8. "אם העסק מראה ביצועים טובים, המניה בסופו של דבר תלך אחריו"
  9. "בעסק בעייתי, ברגע שבעיה אחת נפתרת, בעיה אחרת צצה – אף פעם אין רק מקק אחד במטבח".
  10. "במצטבר, אנשים לא מקבלים תמורה בעד כספם ממנהלי כספים מקצועיים".
  11. "היזהרו מעמלות – תשואה באה והולכת העמלה תמיד נשארת". באפט הדגיש בשנים האחרונות את היתרון של מוצרי השקעה עם עמלות נמוכות ביחס למוצרי השקעה כמו קרנות גידור. העמלות/ דמי הניהול מצטברים לסכומים משמעותיים והם מכבידים מאוד על התשואה של הקרן והמוצר הפיננסי. לכן – לכו על מוצרים עם עמלות נמוכות, ומעבר לכך – חשוב להדגיש, אפשר לעשות סקר שוק, ולמצוא מוצרים עם דמי ניהול ועמלות נמוכות.

העצה הכי טובה שתקבלו

באפט נשאל בעבר איזו עצה הוא יכול לתת למשקיע המתחיל? התשובה שלו הייתה שהעצה הטובה ביותר שהוא עצמו קיבל הייתה לקרוא ספר.

עוד בנושא מדריכי השקעות

הוא מכנה את הספר "התנ"ך של ההשקעות",  – הספר – תנ"ך שלו", הספר – "המשקיע האינטליגנטי", שנכתב ב-1949 על ידי בנג'מין גרהאם (הרחבה על גראהם).

"הספר הוא ספר חובה למשקיעים, כאשר פרקים 8 ו-20 הם הבסיס לפעילות ההשקעות שלי כבר יותר מ-60 שנה", אמר באפט, והוסיף – "אני מציע לכל המשקיעים לקרוא את הפרקים הללו, ולחזור אליהם בכל פעם שבה השוק חזק במיוחד או חלש במיוחד". הפרקים האלו מתייחסים בעיקר לדרך הפעולה כאשר השווקים תנודתיים – "אל תאפשרו לשינויים במצב הרוח לפתות אתכם להפריך ספקולציות או למכור בלחץ", מסבירים בספר, וכן יש התייחסות עמוקה מאוד לעולם הניתוח הפנדמטליסטי – "כאשר אתם בוחנים מניה של חברה, עשו זאת רק אחרי בחינה זהירה של עסקיה הקיימים ותוכניותיה לעתיד, וגם אז – רכשו את המניות רק אם המחיר הנוכחי שלהן מכיל 'מרווח ביטחון'".

מדריך השקעה במניות

מדריך השקעה עצמי – ככה תשקיעו לבד

עדכונים:

פברואר 2019 : וורן באפט רוכש מניות בנקים ומוכרת את מניית אפל (הרחבה בדהמרקר)

נובמבר 2018 : ההחזקה הגדולה ביותר של וורן באפט היא במניות אפל (סימול AAPL). כך עולה מדוחות של ברקשיר האתווי, דרכה מנהל באפט את השקעותיו. היקף ההחזקות באפל מסתכם ב-57.6 מיליארד דולר (כ-252.5 מיליון מניות). המניה השנייה בתיק ההשקעות של באפט היא בנק אוף אמריקה (סימול BAC) עם 26.5  מיליארד דולר.

אוגוסט 2018: באפט מגדיל את השקעותיו באפל. באפט בן ה-88  אוהב את ההשקעה באפל, ענקית הטכנולוגיה, בזכות המסירות שלה ללקוחותיה. באפט רכש מניות נוספות של אפל  – כך אמר בריאיון ל-CNBC. היקף החזקתו כבר מגיע ל-50 מיליארד דולר – ההחזקה הבולטת ביותר בתיק ההשקעות שלו. עוד אמר באפט בראיון – "אפל חייבים להמשיך לייצר מוצר שהלקוחות רואים בו משהו חיוני שלא ניתן לוותר עליו. התמחור של האייפון זול מדי ביחס לשירותים שהוא מציע".

יולי 2018: באפט ידוע כתורם גדול למוסדות צדקה, למוסדות אקדמאיים ועוד. בירושתו הוא הפנה חלק מאוד גדול מהונו לפעילות צדקה. כעת מדווחים אתרי החדשות האמריקאיים כי באפט תרם 3.4 מיליארד דולר לקרן הצדקה של ביל גייטס – מדובר בתרומה הכי גדולה מעולם. על פי ההערכות, עד כה, תרם באפט מעל 30 מיליארד דולר.

מארס 2018: האם וורן באפט ירכוש את GE? ג'נרל אלקטריק עוברת תגובה מאתגרת ובשוק נפוצו שמועות כי וורן באפט עשוי לרכוש נתח ממנה. האנליסט ניקולס היימן מבית ההשקעות ויליאם בלייר אמר על רקע השמועות החזקות האלו  – "המשקיעים הגיבו היום לשמועות ומניית ג'נרל אקטריק עלתה בשיעור חד מאוד בין השאר מכיוון  שזו תיאוריה סבירה, לאור העובדה שבאפט דיבר לאחרונה עם עיתונאים על כך שיתכן שיהיה מעוניין ב-GE במחיר הנכון".

פברואר 2018:  ברקשייר האת'ווי של וורן באפט רכשה 1.8% ממניות טבע (מניית טבע) בתמורה לכ-360 מיליון דולר. בתגובה מניית טבע עלתה, אבל כשבוע לאחר מכן, בעת הצגת הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2017, נשאל באפט על ההשקעה הזו והוא טען "אין לי מושג למה ברקשייר האת'וויי רכשה מניות של חברת טבע. אני יודע מעט מאוד על חברת טבע ואין בכוונתי להכליל  אותה במיזם הבריאות המשותף של ברקשייר עם אמזון וג'יי פי מורגן".

באפט מסכם את שנת 2017 – באפט מדי שנה מכנס משקיעים בברקשיר האתווי ומציג להם את מה שהיה ומה שיהיה (להערכתו). באפט הדגיש הפעם מספר מסרים חשובים. הראשון –  קרנות ההשקעות וקרנות הגידור גובות עמלות מאוד גבוהות כך שמראש הן מתחילות עם תשואת חסר וקשה להם לסגור את "הפער". לטענתו ההשקעה בהן מייצרת  ביצועי חסר ביחס למדדים. באפט הדגיש באופן כללי –  "ביצועים באים וביצועים הולכים. עמלות תמיד נשארות". 

המסר השני -הסיכון באג"ח לעומת מניות. "רבים חושבים שאג"ח בדירוג גבוה בטוח יותר מאשר מניות לטווח ארוך", אמר באפט והדגיש – "זה לא ממש כך. במקרים רבים, אג"ח בדירוג גבוה בתיק השקעות דווקא מעלה את הסיכון שבתיק".

מסר שלישי של באפט – תחזיקו במניות לטווח ארוך. באפט הסביר כי מנהלי קרנות ההשקעות שמולם נמדדו ביצועי ה-S&P ביצעו עשרות אלפי פעולות של קניה ומכירה. ריבוי פעולות אינו, לדבריו, מבטיח ביצועים טובים יותר ובמקרים רבים דווקא המתנה עשויה להבטיח ביצועי יתר.

החיים האישיים של וורן באפט

מעודכן ל-08/2021

 

החיים האישיים של וורן באפט – מתי הוא נחשף לעולם ההשקעות? איך הוא צבר את הידע? מה העקרונות המנחים שלו בהשקעות, וגם מי האנשים המשמעותיים בחייו, איך נראים חייו האישיים

המשקיע האגדי, וורן באפט, אחד מעשירי תבל, הוא בסופו של יום – איש ביישן שמבלה את רוב יומו בקריאת דוחות כספיים, ניתוחים כלכליים ועיתונים. כך עולה מסרט דוקומנטרי על וורן באפט – "כיצד נהפכתי לוורן באפט".

באפט איש צנוע אוכל בבוקר ארוחה במקדונלד'ס בכ-3 דולר, והוא מציג בסרט  את הדילמה היומית – איזו ארוחה לקנות ב-2.61 דולר, 2.95 דולר או 3.17 דולר – ביום שבו הוא הפסיד הוא מעדיף לקנות את הארוחה הזולה. כך אומר האיש עם הון של 60 מיליארד דולר, אבל זה כי ככה הוא – כל חייו קשורים לשוק ההון ולמצב הבורסה, הוא יותר מתלוצץ מאשר רציני, והוא בטח שלא קמצן. האיש הזה שהתחיל מאפס, היכה את כל שועלי וול סטריט והגיע להון שלו בזכות ולא בחסד, בעשר אצבעות, ונשאר בן אדם – שלא כמו רבים שהתעשרו.

באפט –  ה"אורקל מאומהה" הפך חברת טקסטיל קטנה בשם ברקשייר התאוויי לחברה הרביעית בגודלה ברשימת פורצ'ן 500 עם שווי של 220 מיליארד דולר, ובכל זאת נשאר אדם פשוט. כאן תוכלו לקרוא את כללי ההשקעה של וורן באפט

עוד בנושא מדריכי השקעות

באפט נולד ב­1930 באומהה שבנברסקה, ארה"ב. הוא היה ילד מבריק שאהב מספרים. ההתחלה שלו בעולם העסקים היתה בגיל צעיר במכירות של מסטיקים ובקבוקי קוקה קולה מדלת לדלת. הוא גם חילק עיתונים. העיקרון המנחה של הילד באפט, ושל המבוגר באפט – נשאר – ריבית דריבית. הוא השקיע את כספו בסבלנות ולאורך זמן, וכשמשקיעים כך, מקבלים תשואה על תשואה – ריבית על ריבית – משמע הכסף עושה כסף, התשואה שהרווחת בשנה הראשונה משמשת כבסיס שעלייה נצברת עוד תשואה בשנה השנייה וכך הלאה.

סוד המשחק לטענת באפט הוא הריבית דריבית, הסבלנות, וכמובן הניתוח הפנדנטליסטי של הדוחות הכספיים והחברה.

ילד שקורא ספרי השקעות

ב­1931, בזמן של השפל הגדול, פוטר אביו של באפט, הווארד באפט, מעבודתו והקים בית השקעות. וכך התחיל באפט הבן להיכנס לתחום – הוא פשוט קרא את כל הספרים שהיו במשרד של אביו – "המתנה הגדולה ביותר שקיבלתי בחיי היא להיוולד לאבי", אומר באפט בסרט. אביו אגב, הפך להיות פוליטקאי מצליח. אביו של באפט נתן לבאפט את הכיוון, וכמה טיפים להמשך – "הדרך חשובה יותר מהתוצאה", אמר האב, ובאפט הבן יישם זאת כל חייו.

באפט לא הצליח להתקבל להרווארד ולמד באוניברסיטת נברסקה. את הלימודים אגב, הוא סיים בגיל 19. הוא למד מנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה ושם הכיר את המשקיע האגדי (משקיע הערך) בנג'מין גראהם. באפט אימץ את כללי ההשקעה של גראהם –  החוק הראשון, אל תפסיד כסף; החוק השני, אל תשכח את החוק הראשון.

בתקופה ההיא הכיר באפט את אשתו הראשונה, סוזן (סוזי) תומפסון. לשניים נולדו 3 ילדים ­ סוזי הבת, הווארד ופיטר.

ב–1956 הקים באפט שותפות להשקעה במניות. השותפים היו בעיקר  בני שהשקיעו 100 אלף דולר והוא עצמו השקיע 100 דולר. באפט חיפש חברות על סף קריסה(אותם כינה בדלי סיגריות. עד 1962 השותפות צברה 7 מיליון דולר.

בשנת 1965 רכש באפט את חברת ברקשייר התאוויי. באפט שדווקא לא פועל מהבטן, הלך הפעם עם הרגש. "אם אתה רגשני בהשקעותיך, לא תצליח. לך אולי יש כל מיני רגשות כלפי המניה, אבל המניה לא מרגישה כלום כלפיך", אמר באפט, ודווקא הוא הלך עם הרגש בהשקעה החשובה מכולן. החברה הזו הפכה להיות חברת ההשקעות המובילה בעולם. יד ימינו של באפט צ'רלס מאגנר העביר את באפט לעולם החברות הבינוניות והגדולות (עד אז באפט היה פריק של חברות קטנות) והשניים הצליחו בכל קנה מידה.

באפט ואשתו סוזי שהיתה המשענת והעוגן של חייו, נפרדו, ובאפט נשא עם אשתו השנייה, אסטריד מנקס ב-2006.

באפט הקיף את עצמו בצוות של 25 אנשים, ולמרות זאת הוא מבלה את  רוב יומו בקריאת עיתונים מאחורי דלת סגורה. באפט אומר על עצמו שהוא מקבל מעט מאוד החלטות, אבל ההחלטות שהוא מקבל נעשות אחרי שהוא בחן אותן לעומק בצורה מקיפה. הוא גם טוען שהוא לא עובד קשה במיוחד, אבל המוח שלו ממשיך לעבוד כל הזמן ולנתח דברים

באפט – תורם את רוב הונו; הירושה לילדים קטנה (יחסית)

באפט הודיע לפני מספר שנים כי יתרום את כל הונו לקרנות הצדקה שבניהול ילדיו ולקרן ביל ומלינדה גייטס.

באפט, כך עולה מהסרט, רצה בכלל להיות מורה. הוא אוהב את החיבור לצעירים, הוא אוהב לדבר איתם ואוהב לעזור ולייעץ להם על החיים. המסר שלו הוא "עצב את חייך באופן המתאים לך ושמור על עקרונותיך והחלק העסקי פשוט יבוא מעצמו".

אנקדוטה מהסרט – אשה זקנה, רוז בלומקין מכרה את חנות הרהיטים שלה ­ Furniture NebraskaMart ­ לבאפט בשנת 1983 תמורת 50 מיליון דולר. באפט אמר עליה – "שים אותה בזירה עם כל אחד מהמנהלים של חברות פורצ'ן 500 והיא תנצח את כולם". בלומקין נולדה ב­1893 ברוסיה למשפחה יהודית והתחילה לעבוד בגיל 6 בחנות המכולת של אמה. היא היגרה לארה"ב וב-­1919 הגיעה לנברסקה.

ואז היא נכנסה לעסקי הרהיטים – לאחר שלוותה 500 דולר מאחיה, הקימה  חנות רהיטים. העיקרון שלה היה – קנה בזול, מכור בזול והיה ישר עם הלקוחות. בלומקין נתקלה בקשיים בתחילה כשהספקים בנברסקה הפסיקו למכור לה רהיטים, בגלל שהמתחרים התלוננו כי היא מוכרת בזול מדי. אבל, היא לא הרימה ידיים. היא עברה מספק לספק ופנתה לספקים מחוץ לנברסקה, והרימה את העסק שלה בכוחות עצמה. עסק שגדל וגדל.

בגיל 90 מכרה בלומקין את החנות לבאפט כשחוזה המכירה נכתב על דף אחד ובלומקין, שלא ידעה קרוא וכתוב, ציירה סימן במקום החתימה. אבל, היא לא הפסיקה להיות אשת מסחר. בגיל 95 פרשה בלומקין מהחנות, ופתחה חנות מתחרה ממול. החנות החדשה הפכה לספקית השטיחים השלישית בגודלה בנברסקה. באפט נאלץ לקנות את החנות הזו תמורת 5 מיליון דולר. אבל באפט לא התרגש – הוא התלוצץ ואמר "הטעות שלי הייתה שלא הכנסתי סעיף של אי־תחרות בעסקה הראשונה".

 

כללי ההשקעה של וורן באפט

 

 

מה קורה שיש מכירות בינחברתיות  הקבוצה? מתי מכירים ברווח ממנה? ואיך זה קשור לדוחות של טיב טעם?

מכירות בתוך הקבוצה (מכירות בינחברתיות / מכירות פנימיות) זו סוגיה חשבונאית שאמורה להיות פשוטה – אם יש מכירה בתוך הקבוצה (בין חברות שנשלטות, או בין השולטת לנשלטת), אזי המכירה הזו בשלב ראשון מבוטלת, והיא אמורה להיות מוכרת רק אם המכירה החוצה (מכירה לחיצוניים).

נניח שחברה מסוימת מכרה לחברה בתוך הקבוצה בסכום של 10 מיליון שקל. הדוחות שלה עצמה יבטאו את המכירה הזו (ובהתאמה את הרווח הגלום במכירה הזו), אבל הדוחות המאוחדים של כל הקבוצה, לא אמורים להתחשב בעסקה הזו. הסיבה ברורה – אמנם יש מי שמכר ב-10 מיליון שקל, אבל חברה אחרת בקבוצה קנתה בסכום זהה של 10 מיליון שקל, ולכן במבט מלמעלה על כל הקבוצה לא היתה כאן בעצם עסקה אמיתית, אלא רק סוג של העברת סחורה ממקום למקום. בדוחות של המוכרת (דוחות סולו/ בנפרד) יירשמו ההכנסות (והרווח), אבל בדוחות של הרוכשת יירשם המלאי (קניית סחורה מהמוכרת).

בפועל, אם מסתכלים על הדוחות של כל אחת מהחברות, נראה כאילו יש כאן רווח מהעסקה הזו, וזה בפני עצמו בעייתי – דמיינו קבוצה גדולה שמעוניינת להציג דוחות טובים לאחת החברות בקבוצה. אז החברה הזו תמכור לחברה אחרת בקבוצה ותרום תוצאות טובות. זה קורה, זה אפשרי, אבל החברה המוכרת חייבת בדיווח על עסקאות עם בעלת השליטה, כך שהמידע הזה בחברות ציבוריות חשוף.

על כל פנים, בדוח הקבוצה (דוח של החברה האם) מבטלים את העסקה, ואת היתרות המאזניות בגין העסקה. בפועל, רק מכירה החוצה, תיחשב בראייה של דוח מאוחד כמכירה אמיתית. אם בהמשך לדוגמה הרוכשת תמכור את כל הסחורה שנרכשה בתמורה ל-10 מיליון שקל ב-13 מיליון שקל, אזי היא עצמה תכיר בדוח שלה ברווח של 3 מיליון שקל (13 מיליון פחות 10 מיליון שקל), והשאלה מה יוצג בגין העסקה הראשונה, כלומר העסקה שבה מכרה החברה בקבוצה לראשונה את הסחורה לחברה השנייה בקבוצה. הגיוני שבראייה מאוחדת של הקבוצה כולה, תוכר העסקה הראשונה כעת ואכן ההיגיון עובד כאן – העסקה שבה החברה מכרה את הסחורה לראשונה תוכל עכשיו, במקביל למכירה לחיצוניים להיות מוכרת בראייה מאוחדת, ואם נניח שהיא מכרה ב-10 מיליון עם רווח של 2 מיליון שקל. אזי הסכומים האלו יוכרו בראייה מאוחדת, אבל איך תראה העסקה כמכלול.

עוד בנושא הרהורי בורסה

נתחיל בהכנסות – העסקה המקורית בתוך הקבוצה היתה בסכום של 10 מיליון שקל, ואחריה היתה עסקה חיצונית בסכום של 13 מיליון שקל. כלומר המוכרת מעין "ייקרה" את הסחורה ב-3 מיליון שקל. העסקה הזו בראייה מאוחדת היא בסך של 13 מיליון שקל.

ולגבי הרווח – במירה הראשונה/ העסקה הראשונה היה רווח של 2 מיליון שקל, אבל הרווח הזה בוטל/ נדחה, כי הוא היה מכירה עצמית – בראייה מאוחדת , הרי שהגוף השולט מכר לעצמו, ולא ניתן להכיר ברווח מעצמך, אחרת, החברות יוכלו בצורה לגיטימית למכור לעצמם ולנפח רווחים. אבל, כאשר התממשה העסקה השנייה, אזי ברור שהסחורה כבר עברה לחיצוניים ומדובר בעסקה אמיתית, ולכן החברה המוכרת לחיצוניים יכולה להכיר ברווח של 3 מיליון שקל (13 מיליון פחות 10 מיליון). בשלב הזה, החברה השולטת רשאית להפשיר את הרווח שנדחה שהיה לה בעסקה הפנימית בסך של 2 מיליון שקל, כך שבסופו של דבר מדובר על רווח מצרפי של 5 מיליון שקל. זה הרווח של הגוף המאוחד.

אבל במציאות זה מורכב יותר, מה קורה אם מוכרים חלק מהסחורה? מה קורה כאשר המכירה הראשונה היא בין חברה מוחזקת (ולא נשלטת בצורה מלאה) לבין חברה בשליטה; מה קורה עם העסקה היא בין החברה האם לחברה הבת? והא החברה האם יכולה להכיר ברווח שהיא מוכרת לחברה הבת? ויש שאלות נוספות, כאשר הכלל הפשטני הוא שעסקאות בתוך הקבוצה נהוג לבטל, נכון יותר לדחות עד הם יתממשו החוצה.

וזה מביא אותנו לדוחות של טיב טעם. טיב טעם שרכשה שנה שעברה את הפעילות של עדן טבע מרקט, בינתיים לא הצליחה לממש את הרכישה לרווחים. טיב טעם אמנם הגדילה את המכירות – גם בתחום הקמעונאי (דרך רכישת טבע עדן מרקט), וגם בפעילות הייצור והייבוא אך זה לא חלחל עדיין לשורה התחתונה.

טיב טעם היא דוגמה טובה לחברה שמוכרת לעצמה. הפעילות היצרנית לצד פעילות הייבוא שלה מוכרת גם לרשת הקמעונאית וגם לחיצוניים. בשנת 2016 מכרה פעילות הייצור והייבוא בסכום של 435 מיליון שקל, לעומת מכירות של 385 מיליון שקל בשנת 2015. הפעילות הקמעונאית גדלה ל-1,184 מיליון שקל, לעומת 1,054 מיליון שקל בשנת 2015.

בתוך המכירות של פעילות הייצור והייבוא היו בשנת 2016 מכירות פנימיות של 171 מיליון שקל. המכירות האלו מעין נמחקו בהתאמה של הדוחות המאוחדים, ומה שבא לידי ביטוי אלו המכירות של הרשת הקמעונאית החוצה. כלומר, אם נניח לדוגמה שכל הסחורה נמכרה ב-181 מיליון שקל, אזי הסכום הזה היה חלק ממכירות הרשת הקמעונאית, והוא היה מבטא את העסקה האמיתית עם גורמים חיצוניים. אנחנו לא יודעים מהדוחות להגיד באיזה מחיר נמכרו המוצרים שנרכשו בעסקה פנימית, וגם לא ניתן לדעת מה נשאר בתוך הקבוצה ומה נמכר לחיצוניים, אבל כן החברה מפרסמת טור חשוב שנקרא טור התאמה לדוחות המאוחדים, ובו היא מקזזת/ מפחיתה את ההכנסות והרווחים הפנימיים שעדיין לא הוכרו. אז ראשית החברה מנטרלת את העסקה הפנימית , כי גם כך מה שהרשת הקמעונאית מוכרת מבטא את המכירה האמיתית, ושנית – טיב טעם הוסיפה בטור ההתאמה רווח של כ-10 מיליון שקל. איך זה יכול להיות? הרי אמור להיות רווח שנדחה, ואז בטור ההתאמות בעצם מבטלים רווח – כלומר רושמים הפסד. אבל בפועל כאן זה הפוך – לכאורה הפעילות היצרנית מכרה את הסחורה בתוך הקבוצה בהפסד, ואז כשמנטרלים את העסקה, מוחקים את ההכנסה הפנימית ואת ההפסד הזה. אבל ייתכן גם שמדובר בסיבות אחרות שגרמו לביטול ההפסד בהתאמה. מה שברור מנתוני התחומים האלו שביחד (באיחוד) ההכנסות אמנם יורדות, אבל הרווח גדל.

למדריך השקעה במניות

המס על הבורסה – כמה ולמה?   

מעודכן ל-07/2020

 

בנק מזרחי טפחות מספק הטבות נוספות לחיסכון לכל ילד – מהן ההטבות, מהם מסלולי הפיקדונות, מהן הריביות, והאם זה כדאי

בבנק מזרחי טפחות מציעים חיסכון לכל ילד עם הטבות. בבנק מיתגו את החיסכון בשם "ענבים לכל ילד", והם מספקים לחוסכים בחיסכון הזה גם הטבות לרכישת דירה וללימודים גבוהים.

"חיסכון לכל ילד" זו תוכנית של משרד האוצר שבמסגרתה הביטוח הלאומי יעביר עבור כל ילד, שיש להוריו בגינו קצבת ילדים, סך של 50 שקל לחיסכון – זה יכול להיות בפיקדון בנקאי או בקופת גמל להשקעה (ראו כאן, על היתרונות של קופת הגמל להשקעה). בפיקדונות התשואה צפויה להיות נמוכה יותר, אבל מנגד – בטוחה יותר.

במזרחי טפחות מסבירים כי פתיחת החיסכון אינה דורשת הגעה לסניף; ניתן לעקוב אחר החיסכון באתר האינטרנט של הבנק, וכמובן שהפיקדון ללא דמי ניהול (המדינה משלמת את דמי הניהול לבנקים ולמנהלי קופות הגמל). מעבר לכך, קרן החיסכון מובטחת, והזכאות להטבות נשמרת לחוסך עד גיל 25.

עוד בנושא מדריכי פיקדונות

ההטבות המיוחדות במזרחי טפחות: כבנק שמוביל את עולם המשכנתאות תינתן לחוסכים הנחה של 50% בפתיחת תיק עד סכום של 500 שקל. חוץ מזה יינתן ללוקחי המשכנתאות עד פי 2 מסכום החיסכון שייצבר בתוכנית, במשכנתא לטווח של עד 25 שנה בריבית אטרקטיבית (ריבית תעריפית פחות 0.25%) – שזה באמת יתרון. נניח שהחוסך מצליח לחסוך 25 אלף שקל, אזי הוא יקבל מימון של 50 אלף שקל בהנחה של 0.25%, ואל תזלזלו בזה – מדובר על 120 שקל בשנה ל-25 שנה. זה כמה אלפים טובים.

​עוד מציעים במזרחי טפחות, בתנאים מסוימים, הרחבת ההטבות לבני המשפחה מקרבה ראשונה (הורים ואחים), וכן הם מספקים הטבות ללימודים גבוהים: הלוואה בתנאים אטרקטיביים להשכלה גבוהה עד פי 2 מגובה החיסכון שייצבר; הלוואה לתקופה של עד חמש שנים; 50% הנחה בעמלות טיפול אשראי וביטחונות, מגוון מסלולי הלוואה בהתאם לצרכים וליכולת ההחזר, כולל אפשרות לדחיית תשלומים.

בבנק מציעים שלושה מסלולי ריבית – ריבית שקלית קבועה לא צמודה​; ריבית שקלית קבועה צמודה; ריבית משתנה (פריים), כאשר לכל אחד מהמסלולים יש שתי אפשרויות – אפשרות להחלפת המסלול כל חמש שנים, ואפשרות ללא החלפת המסלול. כלומר, בפועל יש שישה מסלולים שונים.

הנה הריביות לכל מסלול (כפקטור של שנות החיסכון) –  ריבית בחיסכון לכל ילד בכל המסלולים של מזרחי טפחות

מדריך חיסכון לכל ילד

מעודכן ל-08/2021

מטבעות דיגיטליים

זה התחיל בתור רעיון די בסיסי שהסתובב בפורומים השונים של סטודנטים לכלכלה והנדסת תוכנה, והפך תוך כמה שנים לאחד הדברים החשובים בזירה הכלכלית הנוכחית. הם מבטאים את המיקום המרכזי של עולם המחשבים בעת הנוכחית, ואת ההשפעה שלהם על הכלכלה. אנחנו מתכוונים למטבעות דיגיטליים, ולאפשרויות החדשות שהם פתחו.

המדריך הנוכחי מתייחס בעיקר לשיטה – הבלוקצ'יין, מדובר בעצם על טכנולוגיה של הצפנה שמשמת כאבטחה להפצה ומסחר של הביטקוין, המטבע הוירטואלי העיקרי ויתר המטבעות. אם אתם מעוניינים במדריך על הביטקוין להבין מה זה? מה המשמעות? מה הרעיון? האם יש לזה בסיס? תוכלו לקרוא כאן.

ואם תרצו לדעת יותר מה המומחים אומרים , מה כיוון הביטקוין, האם מדובר בבועה או מוצר אמיתי – תוכלו להרחיב כאן

בלוקצ'יין, מטבעות דיגיטליים ומה שביניהם

את הצורה הפיזית של המטבעות ה"רגילים" אתם מכירים, כל מטבע וסימני ההיכר שלו. מטבע דיגיטלי שונה מכך לחלוטין. זהו מטבע שקיים אך ורק בעולם אחד – והוא, ניחשתם נכון, העולם הדיגיטלי. בניגוד למטבעות שלמדנו להכיר לאורך ההיסטוריה, את המטבעות הדיגיטליים אין גורם רשמי אחד שמנפיק, והם לא נמצאים לכן תחת ההשפעות של ממשלות, בנקים בודדים או גופים ארגוניים גדולים. המטבע הדיגיטלי תחת זאת מנוהל על ידי מערכת המבוססת על קוד פתוח. המטבע הדיגיטלי הנפוץ והמרכזי ביותר שיש הוא ביטקוין (Bitcoin), כשמאחוריו נמצא המטבע המתחרה לייטקוין. ייתכן שיהיו מטבעות דיגיטליים איזוטריים יותר, שמי שיוצרים אותם הם אנשים בודדים או קבוצות – מטבעות אלה יאפיינו מן הסתם פעילויות שונות הנעשות בתוך הקבוצות או בחסותן.

מטבעות דיגיטליים מבטאים את התפיסה הרחבה יותר של "שרשרת בלוקים" (בלוקצ'יין, Blockchain). תפיסה טכנולוגית זו נוכחית בעולם המחשבים והאינטרנט כיום, והיא מבטאת קיום של פעילות עסקית מבלי שיש מערכת אחת המנהלת אותו. במקום אותו גורם מנהל משמשים בלוקים מוצפנים המבוססים על שיתוף P2P (ובמקרה הזה גם קוד פתוח). למעשה, מטבעות דיגיטליים הם שהביאו לשימוש הראשון בבלוקצ'יין, כאשר המצאת המטבע והגיית התפיסה נעשו בד בבד החל משנת 2009. זאת למרות שהמונח בלוקצ'יין היה קיים בספרות האקדמית עוד מתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20.

עוד בנושא מדריכי השקעות

איך זה עובד?

כמו הביטקוין, המטבע הדיגיטלי הראשון שהשוק בשנת 2009, גם טכנולוגיית בלוקצ'יין פותחה על ידי מתכנת או קבוצת מתכנתים אלמונים, תחת שם הקוד – "סאטושי נקאמוטו". אף אחד לא באמת יודע מי עומד מאחורי השם הזה. המטבע התחיל עם גרסה דיגיטלית למטבע שיהיה ניתן להשתמש בו בעסקות עמית־לעמית (P2P), ללא צורך בגורם חיצוני כלשהו. בשוק הבנקאי המסורתי נחוץ גורם שלישי – מתווך, בנק מרכזי, בנק שמנהלים רישום ומעקב אחרי הכספים שעוברים סליקה, ובכלל אחראים על הסליקה השוטפת. אבל בעולם הדיגיטלי אפשר לוותר על זה, אבל נדרש מעקב אחרי הכספים (והעברות הכספים). אז איך עושים זאת? הפתרון הוא בטכנולוגיה. הטכנולוגיה מאפשרת מעקב, רישום, וידיעה מוחלטת איפה נמצא הכסף בכל רגע נתון. הטכנולוגיה הזו היא בעצם הבלוקצ'יין – שמאפשר בעצם תחליף לבנקים, ומאפשר רישום של הכסף במערכת, כאשר הרישום הזה כולל יתרות ותנועות ומונע הונאות. הרישום הזה, וזה היופי נמצא בו זמנית אצל כל המשתמשים במטבע הזה – זאת בעצם השרשרת, כולם "כאילו" משמשים כבנק אחד גדול – המידע הזה לא יכול להיעלם. המידע הזה כולל את כל החשבונות, יתרות, תנועות, ואת ההיסטוריה של התנועות והיתרות – אז, אם כך, למה צריך בנק?

כל המידע שנעשה בפרק זמן קצר (דקות – עד עשר דקות) נסגר ונחתם עם נוסחה מתמטית מורכבת שבצם סוגרת את חבילת המידע שנקראת – בלוק. הבלוק הזה מצטרף לשרשרת ארוכה של בלוקים וננעל בחתימה דיגיטלית ייחודית שקשורה לבלוק הקודם, וכך בעצם קיימת הגנה כפולה. באופן כזה, קיימת הגנה מפני רמאויות. כאשר משתמש ישנה פרט בבלוק קודם, הוא לא יוכל, כי המידע הזה כבר משמש את הבלוקים החדשים ולכן ההוראה/ השינוי לא יתקבל במערכת. עם זאת, כשמדובר על אבטחת מידע הרי שזו מלחמה שוטפת בין המפתחים (גם המפתחים בקוד פתוח – קוד שכל מתכנת בעצם יכול להוסיף לו) לבין ההאקרים, ואלו עשויים להפתיע. אם כי, ההיקף החישובי שנדרש כדי לפרוץ הוא ענק בכל קנה מידה, והסיכוי שזה יקרה רגע, נקרה קטן.

היתרונות של בלוקצ'יין

בלוקצ'יין בכללותה מציעה מספר מעלות ביחס לאופני ניהול אחרים, כפי שאנחנו מכירים אותם. הראשון הוא אבטחת המידע. כפי שעסקים וארגונים רבים חווים על בשרם מדי שנה, בסיס הנתונים המרכזי שהם מתבססים עליו נחשב לעקב אכילס של אבטחת המידע, עם סכנת חדירה מוחשית יותר מאשר לתשתיות אחרות. במקרה של בלוקצ'יין, הניהול הוא מבוזר ומבוסס על הקוד הפתוח. המשתמשים בונים שכבה על גבי שכבה של בלוקים, בכל אחד נתונים מוצפנים בשילוב מפתחות ציבוריים או פרטיים. כדי לבצע שינוי חייבים לשחזר את כל הבלוקים הקודמים. לא ניכנס יותר מדי לנושא של אבטחת המידע, אבל התמונה הכללית היא שאבטחת המידע העומדת בבסיס הבלוקצ'יין היא כאמור משופרת ביחס למה שלמדנו להכיר. ייתכן מאד שתפיסה ארגונית זו תבוא לידי ביטוי מוחשי יותר בארגונים בשנים הקרובות.

בלוקצ'יין מבטא במידה מסוימת את המעבר של הכלכלה העולמית ל"כלכלה חכמה" – המונח "חוכמה" הרי משויך היום בהרבה מקרים לפיתוחים טכנולוגיים ודיגיטליים. הצפי הוא שפלטפורמות המבוססות על בלוקצ'יין יהפכו לפשוטות יותר להתנהלות, מצד הגורמים המעורבים. אם ממירים הסכמים לשפה הדיגיטלית, שהופכת לשפת הקוד, ההתנהלות על פיהם עשויה לחסוך לדוגמא את פערי התיווך. כיום גורמים רבים "גוזרים קופון" וגובים עמלות אשר בכוחם של המטבעות הדיגיטליים לבטל. כך לדוגמא חברות כרטיסי האשראי שגובות עמלה על המרת מטבע, הבנקים שגובים עמלות שורה, שירותי התשלומים בהם עסקאות כרוכות בעמלה (Paypal) או אפילו המדינה שלוקחת לעצמה מכס ומע"מ על רכישות. מטבעות דיגיטליים בכלל, וביטקוין בפרט, מונעים חלק ניכר מהעמלות האלה, ולכן השימוש בהם עשוי להיות משתלם יותר מנקודת המבט של הצרכנים.

אפשרויות השימוש במטבעות דיגיטליים

מבחינה מעשית, המטבע הוירטואלי ביטקוין קיים בצורה של מספרים דיגיטליים. כל אחד מהמטבעות הדיגיטליים כולל קוד ארוך ומוצפן, שמגדיר את המטבע הספציפי וגם את המשתמש שהוא נמצא ברשותו. הכסף נשמר ב"ארנקי ביטקוין", שהם קבצים דיגיטליים בתוכם רצפי מספרים – כל רצף מציין מטבע ביטקוין אחד. הרצפים האלה כה מורכבים ומוצפנים בצורה מתוחכמת, שמשאירה אבק אפילו להצפנה של מערכות הבנקים, כך שנראה שהחשש מזיוף מטבעות דיגיטליים ממש לא במקום. הפקה של מטבעות חדשים נעשית באמצעות פעולה המכונה "כרייה", שהיא בעיקרה פתירת משוואות ממוחשבת במטרה ליצור בסוף התהליך קוד מוצפן שיהיה גם ייחודי. כיום ידועה הכמות המקסימלית של מטבעות ביטקוין – 21,000,000 ביטקוין. רוב הכספים כבר נכרו, ומכאן שאין סיכום ממשי מאינפלציה של הביטקוין.

עוד משהו שצריך לדעת על מטבעות דיגיטליים הוא שהם אנונימיים. להבדיל מכרטיסי אשראי, לדוגמא, עסקאות בביטקוין לא כוללות רישום של פרטי המשתמשים. פרטי העסקאות נשמרים בתוך הרשת עצמה, והמידע מופץ על בסיס הרעיון של P2P. עבור רוב המשתמשים בביטקוין אין חשיבות של ממש לנושא האנונימיות, אבל יש כאלה שכן ישמחו אם הפרטים של העסקאות שהם מבצעים לא יגיעו לידיהם של גורמים דוגמת חברות כרטיסי האשראי. הן משיקולי פרטיות, והן על רקע העובדה שידוע כיום שהגופים הפיננסיים משתמשים במידע הזה גם בשביל להתאים עבורנו פרסומות לא רצויות.

מטבעות דיגיטליים הם מטבעות כסף לכל דבר ועניין מבחינת השימוש בהם, כך שניתן להתבסס עליהם לביצוע תשלומים ולרכישה של מוצרים – בעיקר באינטרנט, אבל ממש לא רק. השימוש במטבע הופך לנפוץ הרבה יותר בשנים האחרונות בעולם: לא תמצאו ממשלות א מוסדות רשמיים שמקבלים אותו ושמשתמשים בו, אבל בהחלט אלפי בתי עסק, חנויות, מלונות, נותני שירותים ועוד. בשנת 2013 הוערך השימוש העולמי במטבעות ביטקוין בכמיליארד דולרים, כשהמספר עלה מאז בצורה משמעותית. שווי השוק העולמי הנוכחי של המטבעות הדיגיטליים מוערך בכ-40 מיליארד דולרים. ברור שאופן השימוש הזה במטבעות הדיגיטליים מקל מאד על המשתמשים, משני צידי המתרס, והופך את התשלום לפשוט פי כמה: באמצעות מספר לחיצות כפתור בהרבה מקרים.

כדי להשיג מטבעות דיגיטליים ניתן להשתמש בפלטפורמות המבצעות את הכרייה, אבל זה פחות מומלץ למשתמש פרטני כי מדובר בפעולה המצריכה משאבים רבים ונמשכת זמן רב – מה גם שעלול להיות מצב בו תהיה כמות פחותה יחסית של מטבעות שניתן לכרות. אפשרות אחרת ומעט נוחה יותר עבור המשתמש הממוצע היא להמיר כספים דוגמת שקל, דולר או אירו לביטקוין באמצעות אתרים ייעודיים של בורסה דיגיטלית. יש אתרים שמבצעים זאת אבל גם כספומט פיזי, הנמצא בשגרירות ביטקוין בתל אביב (ניתן באמצעותו רק להמיר שקלים לביטקוין, ולא בכיוון השני). כאן בדיוק שער החליפין של הביטקוין משחק תפקיד.

שער המטבע – במגמת עלייה, אבל…

יש להדגיש שאין ממש שער חד משמעי למטבע הביטקוין כמטבע דיגיטלי, אבל הוא כן נסחר בין סוחרים בזירות שונות לפי השער שנקבע לו. השער הזה נמצא במגמת עלייה רוב הזמן, אבל עם תנודתיות מאוד גבוה, וכמובן שאי אפשר להתנבא לגבי מחירו בהמשך – זה יכול לרדת בדיוק כפי שזה עולה. בשנים האחרונות הביטקוין שובר שיאים כשבשיאו (נכון לפברואר 2021) הגיע למחיר של 57,000 דולר.

מחיר הדולר בזמן אמת-

‎‎‎‎ גרף ‎BTCUSD‎‎‎ מאת TradingView


ושוב חשוב להבהיר – המטבע מפגין תנודתיות גבוהה מאד, עם עליות וירידות לסירוגין: אלה מושפעים ממגמות כלל עולמיות של רכישת המטבע, גורמים כלכליים ברמה הגלובאלית (למשל בחירתו של דונאלד טראמפ לנשיא ארצות הברית או מגמות במטבעות זרים בעולם). כך למשל בסוף 2013 עלה המטבע משווי של כ-120 דולר לשווי הגדול מכך פי עשרה. ב-2014 הוא איבד אחוז ניכר מהשווי שלו, כשברוב 2015 הוא עמד על כ-250 דולרים "בלבד". התוצאה היא שבשנים 2013, 2015 ו-2016 הוא הוגדר כמטבע שהביצועים השנתיים שלו היו הטובים ביותר, אבל לעומת זאת בשנת 2014 הוגדר כמטבע שביצועיו היו הגרועים ביותר. מכאן נובע שלמרות שהמטבע לכאורה חסין מפני נסיבות נקודתיות הקשורות לגורמים שמנפיקים מטבעות – בנקים או מדינות – הוא כן מושפע בשינויים שחלים בזירה הכלכלית הבינלאומית עם הזמן.

יש לציין שלמרות אבטחת המידע המשופרת בבסיס המטבעות הדיגיטליים, עדיין לא כל הנוצץ הוא זהב ביחס אליהם. העסקאות האנונימיות משכו בתחילת הדרך פושעים למיניהם, שמצאו דרך חדשה ויעילה עבורם לטשטוש עקבות. היו מספר מקרים נקודתיים שהראו את הבעייתיות של השימוש במטבע, למשל מעילת ענק בגובה של 450,000,000 דולרים שהביאה לפשיטת רגל של Mt. Gox, מי שהייתה בורסת הביטקוין המרכזית והגדולה ביותר בתבל. למרות האנונימיות של המטבע, כן היו מקרים בהם הצליחו לפזר את מעטה האנונימיות של עסקאות המטבעות הדיגיטליים – למשל הגישה של הממשל האמריקאי למלביני הון בפרשת Silk Road.

כך או כך, נראה שהמטבעות הדיגיטליים, כמו גם פלטפורמות אחרות מבוססות בלוקצ'יין, ימשיכו להיות משמעותיים מאד בשנים הקרובות. מהפכה של ממש בעולם הכלכלה? יכול מאד להיות.

עדכונים

פברואר 2021- אחרי שבתקופת הקורונה המטבע נסחר סביב שער של 8,000 דולר, במחצית השניה הביטקוין התחיל להמריא ושובר שיאים חדשים חודש אחרי חודש. נכון להיום שיא כל הזמנים של המטבע הוא 57,000 דולר למטבע.

נובמבר 2017 – תמר יסעור ראש תחום הבנקאות הדיגיטלית בבנק לאומי מתייחסת למטבעות הוירטואליים ולטכנולוגיית הבלוקצ'יין – "אם עד היום הפינטק עשה דיגיטציה לבנקאות המסורתית, היום כללי המשחק משתנים, שוב משתנים, זה הרי מתרחש אחת לתקופה. עולם הבלוקצ'יין שובר את כללי המשחק. הגורמים המתווכים לאט לאט מתייתרים, כבר לא צריך אותם, כי כשמדינה כמו רוסיה משיקה קריפטו-רובל זה סדרי עולם חדשים. בעולם של קוד פתוח וטיים טו מרקט יותר מהיר הפינטק יכול לעשות דברים מדהימים. אבל זה מסוכן. גם המעצמות החדשות של הארבע – ארבע מעצמות האינטרנט גוגל, פייסבוק, אפל ואמזון, מתחברות לעולם הזה של הבלוקצ'יין. אולי פה תהיה סימטריה בחלוקתה משאבים והזדמנות שווה לכולם ואז זה מבורך כמובן; אבל אם לומדים מההיסטוריה בסוף כנראה ישתמשו בזה לרעה".

ספטמבר 2017 – רוברט שילר, פרופסור בייל, חתן פרס נובל לכלכלה, ומומחה עולמי לזיהוי בועות – "מטבע הביטקוין הוא דוגמה חיה למצב של לבועה. ההתלהבות מהמטבע הווירטואלי היא לא רציונלית. מדובר בדוגמה העכשווית הטובה ביותר לבועה ספקולטיבית והתלהבות לא רציונלית". אבל בעודו אומר זאת המטבע הוירטואלי ממשיך לשבור שיאים – לא להאמין – 5,000 דולר למטבע

יולי 2017 – סוחר אלמוני במטבעות וירטואליים הרוויח 228 מיליון דולר בחודש. הסוחר השקיע 55 מיליון דולר ושוויו אחרי חודש – 283 מיליון דולר. לא ידועים פרטיו של הסוחר, כשלמעשה הדבר היחיד הידוע עליו הוא קוד הזיהוי של הארנק הווירטואלי שלו – x00A651D43B6e209F5Ada45A35F92EFC0De3A5184.

הרווח נוצר במסחר במטבע – אתר (ether), שהוא סוג של שילוב בין המטבעות הוירטואליים – אטריום וולוקצ'יין (Ethereum blockchain).

השווי של המטבעות הוירטואליים ובעיקר הביטקוין והאתר זינק בחודש שעבר למעל 100 מיליארד דולר.

אתר, הוא המטבע הווירטואלי השני הפופולארי ביותר אחרי הביטקוין, והוא משמש לשלם עבור אפליקציות או תכניות בבלוקצ'יין.

מאי 2017 – מי שהשקיע בביטקוין עם השקתו היה מרוויח פי 700,000 – לא נתפס, אבל אם בוחנים את העסקה הראשונה של הביטקוין לעומת מחירו הנוכחי מגלים שמי שהחזיק מטבעות בערך של 100 דולר, ולא מכר על פני התקופה – שבע שנים בסה"כ – מחזיק כיום במטבעות בערך של 73 מיליון דולר – להרחבה בביזפורטל

מדריכים נוספים:

ביטקוין – איך נוצר המטבע הדיגיטלי? מה השווי שלו (והאם זה מוצדק)? והאם אפשר להשקיע בו?

 הליש"ט – כל מה שצריך לדעת 

האירו – כל מה שצריך לדעת 

האם הבנקים גובים מכם עמלות יקרות? ככה תוכלו לגלות!

כלכלה שיתופית – מה זה? איפה זה קיים? ואיך זה משפיע על החיים שלנו?

מלחמת המטבעות הגלובאלית – מה יקרה לשקל?

מנהל קרן הנאמנות פסגות ספיר (2D) הנקובה בדולרים (מספר קרן: 5119730) מדווח כי שיעור ההוספה יירד ב-4 במאי לאפס. זאת לעומת שיעור הוספה של 2% ממחיר היחידה שנגבה עד אז.

ומה זה בכלל שיעור הוספה?  שיעור הוספה  מבטא פער בין מחיר הקנייה של יחידה בקרן הנאמנות למחיר הכלכלי שלה (הנגזר משווי כל הנכסים בהן היא מחזיקה חלקי מספר היחידות). שיעור ההוספה הוא עלות היסטורית ולא הגיונית שמצטרפת לעלויות הנוספות של המשקיעים בקרנות הנאמנות. העלות העיקרית היא לרוב דמי הניהול השוטפים וכן יש את דמי הנאמן/ שכר נאמן הקרן. למעשה, שיעור הוספה, זו דרך של מנהל הקרן להרוויח יותר, וזו גם שיטה של מנהל הקרן לווסת את התנועה – יצירות ופדיונות בקרן, זה סוג של קנס על אחזקה קצרה בקרן.  זה אמור ליצור מוטיבציה להשקעה לטווח ארוך. ככל שהמחזיק יחזיק בקרן לתקופה ארוכה יותר שיעור ההוספה מעין יתפזר על פני תקופה ארוכה יותר והמשמעות והחשיבות שלו תפחת.  להרחבה על שיעור הוספה

כך או אחרת, שווי נכסי קרן נאמנות ספיר מסתכם (נכון לסוף מרץ) ב-82 מיליון שקל; תשואת הקרן מתחילת השנה – ירידה של 0.7%, כשב-12 החודשים האחרונים הניבה הקרן תשואה של 2.3%. דמי הניהול בקרן הם – 0.4%.

קרן הנאמנות מגדל ביומד (מספר קרן: 5116165) מדווחת על מתנה. הקרן דיווחה כי קיבלה סכום של  39.1 אלף שקל, שהתקבל בקשר עם תובענה ייצוגית שהוגשה נגד אינסוליין מדיקל בע"מ. ובכן, זה אולי לא סכום בשמיים, אבל הסכום הזה משפיע משמעותית על תשואת המשקיעים בקרן וזאת בשל היקפה הנמוך. "השפעת הסכום האמור על השווי הנקי של נכסי הקרן נכון ליום 27.4.17 היתה כ-0.66%", אומרים בקרן, וזה ממש לא קצת.

בחברת הקרנות של מגדל מסבירים כי ההתייחסות היא רק לקרן מגדל ביומד, בעוד שבקרנות אחרות המנוהלות על ידי מנהל הקרן, גם אם יש השפעה היא נמוכה מ-0.1%.

מדובר בעצם בתשואה שהיא מעבר לעסקים השוטפים/ להשקעות השוטפות של הקרן, אך כמובן שמבחינת המשקיעים זו תשואה לכל דבר ועניין.

 

מעודכן ל-10/2022

מהו היתר בנייה?

היתר בנייה הוא רישיון לבנות מבנה חדש או לערוך שינויים במבנה קיים. היתר הבנייה הוא מסמך פורמלי שאליו מצורפות תוכניות המבנה, מפת מדידה ואישור רשויות וגופים מוסמכים, והוא כולל את פרטיהם של האחראים לתכנון, לבנייה ולפיקוח על הבנייה. ההיתר ניתן על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ברשות המקומית שבתחומה נמצאת הקרקע, והוא כולל מידע מפורט לגבי הפעולות שאותן הוא מתיר.

ההיתר תקף לשלוש שנים בלבד (אם כי ניתן לבקש הארכה לקראת תאריך פקיעת התוקף). הוצאת היתר בנייה היא תהליך שמעוגן בחוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965, ובתקנות התכנון והבנייה התשכ"ז-1967.

מי מחויב להוציא היתר בנייה?

כל אדם המבקש לבנות מבנה או לעשות שינוי מסוים בדירה/מבנה – כמו למשל בנייה על הגג, מחויב להוציא היתר, ובלעדיו הבנייה איננה חוקית. בנייה או שימוש ללא היתר או בניגוד להיתר היא עברה פלילית.

לשם הוצאת ההיתר יש לפנות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה (לרוב בצירוף תוכנית שמאושרת על ידי אדריכל) ואז לחכות לאישורה. האישור ניתן בהסתמך על החוק, על הבקשה הספציפית ועל האזור בכלל (לרבות התחשבות במתנגדים).

באוקטובר 2022 השיקו מטה התכנון הלאומי ומינהל התכנון את רפורמת הרישוי העצמי, שבמסגרתה הסמכות להנפקת היתר בנייה תינתן גם לאדריכלים מורשים. משמעות הדבר היא קיצור של תהליך קבלת היתר בנייה בשישה חודשים שכן מתייתרים שלבי קליטת הבקשה ובדיקת הבקשה.

עוד בנושא מדריכי דירה ומשכנתא

האם תמיד צריך היתר?

בסעיף 145 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965, ובתקנות לתכנון ובנייה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז-1967, נקבעו המצבים שבהם חובה להגיש בקשה להיתר, ובהם: הקמת בניין חדש, הריסתו של הבניין או הקמתו מחדש. כמו כן – כל תוספת לבניין קיים, וזה יכול להיות חלון חיצוני, סגירת מרפסת, חניה מקורה, גדר, פרגולה, סככה, קירוי מרפסת קיימת (אפילו אם הקיר בנוי מחומרים קלים). בנוסף לכך, כל שינוי בקירות חיצוניים דורש היתר. עם זאת, כמובן ששינוי פנימי לא דורש היתר. אלא אם השינוי הזה משפיע על שטח הדירה, או פוגע במבנה המשותף או בשלד הבניין. אלו רוב המקרים, בפועל מדובר על הרוב הגדול, אבל יש גם מקרים חריגים שנופלים להגדרה של היתר בנייה, כשהגדרת "העל" היא שהיתר בנייה נדרש בכל מצב שיש שימוש חורג ממה שאושר בעבר (בהיתר הבנייה הקיים).

לא כל היתר הוא פרויקט ממושך. במשרד השיכון והבינוי הקלו בשנים האחרונות והם מעדכנים כי במקרים מסוימים, ניתן להגיש בקשה להיתר בדרך מקוצרת שנועד לעבודה מצומצמת, ואז התהליך אמור להיות מהיר יותר, וכך למשל קורה כאשר מקימים פרגולה, גדר, מחסן וכדומה. הרציונל הוא לעודד ביצוע עבודות בנייה מסוימות, שהן פשוטות ונפוצות בתכליתן, באמצעות היתר בנייה כחוק ולא באופן עצמאי וללא ביקורת הגורמים המוסמכים והמקצועיים בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.
כל שנדרש הוא למלא טופס בקשה להיתר לעבודה מצומצמת בשלושה עותקים ולצרף לבקשה, לפי דרישת מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, תשריט בשלושה עותקים ובו פרטים שדרש המהנדס.

באילו מקרים לא יינתן היתר בנייה?

במקרים שבהם יש סטייה ניכרת מהתכנית בנייה במקום, לא ניתן לקבל היתר בנייה. אבל מה זו "סטייה ניכרת"? התשובה לשאלה זו אינה פשוטה – בעיקרון, סטייה מהותית היא בקשה השונה מהתוכנית התקפה/הקיימת בצורה מהותית, לדוגמה – שינוי ייעוד השטח או דרישת זכויות בנייה מעבר לזכויות שנקבעו בתוכנית. במקרים כאלה יש צורך בהליך של שינוי תוכנית כתנאי למתן היתר. כלומר, יש לבקש תוכנית שינוי מתאר שזה תהליך ארוך יותר ובקשה "גדולה" יותר, ואז לבקש את היתר הבנייה.

אבל גם כאן יש הקלות – בתנאים מסוימים, סטייה אינה נחשבת לסטייה מהותית ואז כן ניתן  לקבל היתר בנייה, ועושים זאת תחת בקשה להקלה או שימוש חורג. ומה זה הסינית הזו? הקלה היא  בנייה בשינוי קל מהוראות התכנית לדוגמה –  שינוי בקווי בניין, תוספת קומה כמפורט בתקנות התכנון והבנייה (סטייה נכרת מתכנית), התשס"ב-2002.

שימוש חורג – שימוש השונה מזה שנקבע בתכנית בהיתר, כגון: שימוש לגן ילדים באזור המיועד למגורים.

עד כאן, ההגדרות והתיאוריה, אבל איך עושים? מה עושים? למי פונים כדי לקבל היתר בנייה? אז הכתובת היא כאמור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. הפנייה היא פרוצדורה לא פשוטה הכוללת מספר שלבים.

שלב ראשון – הגשת הבקשה

הגשת הבקשה, צריכה להיערך, על פי החוק, בידי אדריכל, או מהנדס מבנים או הנדסאי בניין. הבקשה כוללת פרטים רבים לרבות – הגדרת שימוש המבנה, פירוט חומרי הבניין בהם ייעשה שימוש, חישוב אחוזי בנייה ושטחי הבנייה וכן הקלות מבוקשות.

הבקשה כוללת נספחים חשובים לרבות תוכנית הבנייה/ הסברים על השינויים הנדרשים, וכמובן – אישור על הבעלות על הנכס. אפשר לצרף נסח טאבו או אישור זכויות מרשות מקרקעי ישראל (או החברה המשכנת) או (באם מדובר בנכס בבית משותף) נסח רישום מרוכז של הבית המשותף. אגב, עדיף להוציא אישור כמה שיותר מעודכן ובסמוך להגשת הבקשה.

שלב שני – הבדיקה הטכנית; אם עוברים משלמים ועוברים שלב

הוועדה בודקת אם כל המסמכים הוגשו כראוי מדובר על בדיקה טכנית, כאשר אם יש חוסרים/ השלמות וכו', הבקשה חוזרת למגישים להשלמות/ תוספות

אם הבקשה עברה את שלב הבדיקה הטכנית, נקבע  גובה המקדמה הכספית שהמבקש נדרש לשלם. לאחר ביצוע התשלום הבקשה עוברת לבדיקה של מהנדס הוועדה.

שלב שלישי – בדיקת המהנדס

מהנדס הוועדה בודק את הבקשה, האם היא  עומדת בדרישות החוק והתקנות. אם הוא מחליט שכן, אזי הבקשה עוברת לדיון בוועדה המקומית עם המלצה על מתן היתר בנייה. אבל, אם המהנדס טוען שהבקשה לא עומדת בדרישות, הוא כותב זאת ומעביר את הטיעונים יחד עם הבקשה בחזרה למבקש. אגב, תוך כדי בדיקתו, המהנדס פונה, בחלק מהמקרים למבקש כדי לקבל מידע נוסף, הסברים ופירוט של השרטוטים/ המפות ועוד.

פרסום בעיתון

במצב שהבקשה היא להקלה, כלומר בנייה שלא בהתאם לכללים הרגילים, המבקש צריך לפרסם את בקשתו ב-3 עיתונים, שניים מהם בתפוצה ארצית בעיתון נפוץ ומקומון שמופץ אחת לשבוע לפחות. ביישוב ערבי או באזור שמתגוררים בו דוברי השפה הערבית, ההודעה תפורסם בנוסף גם בעיתון בשפה הערבית. כמו כן, מי שמבקש הקלה ישלח בדואר רשום את נוסח ההקלה לכל בעלי המגרשים הגובלים, ועליו להציב שלט בולט בחזית הקרקע או הבניין.

כמו כן, יש אפשרות להתנגד. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מאפשרת לכאלו שרואים את עצמם כנפגעים מהתוכנית, להגיש התנגדות.  ההתנגדויות מוגשות תוך 14 יום מהתאריך האחרון של הפרסום. ניתן לערער תוך 30 יום בפני ועדת ערר על החלטת הוועדה המקומית. אם יש התנגדות, הדבר עובר לוועדה לשמיעת התנגדויות; ואם אין התנגדויות, הבקשה תעבור לדיון ברשות הרישוי.

השלב הבא – דיון בבקשה בוועדה המקומית

השלב הבא הוא דיון בוועדה המקומית לתכנון ובנייה. חשוב להבין – כל רשות מקומית והתנאים שלה לקבלת ההיתר. זה הטרוגני מאוד, זה תלוי באזור, בהיתר, במבנה. בפועל, ייתכן שבמקום אחד התקבל היתר בנייה, ובמקום אחר ממש לא.

הוועדה המקומית מאשרת או דוחה את הבקשה, וכן היא יכולה להתנות את הבקשה. כלומר, משהו בסגנון בהתקיים התנאים הבאים, אנו נידון בבקשה שוב, או הבקשה תאושר תחת התנאים הבאים. התנאים יכולים להיות צמצום מסוים של היתר הבנייה, שימוש בחומרי גלם, נקיטת אמצעי בטיחות, עבודת תשתית ועוד.

החלטת הוועדה מועברת למבקש. אם ההודעה חיובית, אושר היתר הבנייה, אזי המבקש יידרש לשלם אגרות והיטלים (לרבות היטל השבחה). לאחר התשלום יופק היתר הבנייה, והוא בתוקף במשך 3 שנים מיום הפקתו.

ונניח שזה לא עבר חלק. שהוועדה התנגדה להיתר הבנייה. במצב כזה, המבקש יכול להגיש ערר תוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה. אך הערר צריך לכלול נימוקים נוספים/ חדשים ש"תוקפים" את החלטת הוועדה. הגשה חוזרת של החומר לא תועיל בדבר, צריך טיעונים והסברים חדשים שישכנעו את הוועדה בחשיבות היתר הבנייה.

עדכון אוקטובר 2022 – רפורמת הרישוי העצמי

במסגרת רפורמת רישוי עצמי של מינהל התכנון ומטה התכנון הלאומי, הסמכות להנפקה היתר בנייה תינתן גם לאדריכלים מורשים, מה שיקצר את התהליך בשישה חודשים.

עדכון יוני 2017 – היתר בנייה תוך 45 יום!

שר האוצר, משה כחלון, מקדם תקנות שיפחיתו רגולציה על בהליכי הרישוי והבנייה ויקצרו משמעותית את לוחות הזמנים למתן היתרי בנייה (בהליכי רישוי מצומצמים – כמו היתר למרפסת). כך שמתן היתר יעמוד על מקסימום  45 יום ממועד קליטת הבקשה. בתקנות נקבע כי במידה ולא תינתן החלטה של רשות רישוי, רואים את הבקשה כאילו התקבלה החלטה לאשרה וזאת בשונה מהליך רישוי רגיל שבו היעדר החלטה הינו בעצם סירוב לבקשה.

התקנות כוללות את רשימת סוגי העבודות והמבנים לגביהם יחול ההליך המזורז וכן דרישות מקלות מבחינת היקף המסמכים שיש לצרף לבקשה. בין ההיתרים שיכולים לקבל הליך מזורז  – הוספת ממ"ד לדירת מגורים, הוספת בנייה בשטח של 25 מטר בקומת קרקע של בניין מגורים, תוספת בנייה על גג בניין מגורים, סגירת מרפסת מקורה, הוספת מרפסת או מעלית בבניין עד 4 קומות, התקנת מכפילי חנייה, התקנת מערכות הסקה בדירה והתקנת צוברי גז.

מדריך היטל השבחה

ערבות חוק מכר

הערת אזהרה 

 

מזרחי טפחות בפיקדונות ליצ'י – ריבית עולה על פני התקופה

בנק מזרחי טפחות מציע ללקוחותיו   פיקדונות ליצ'י במספר מסלולים. פיקדון ראשון –  ליצ'י קבועה לשנתיים (מספר פיקדון – 176). מדובר בפיקדון שקלי לא צמוד לשנתיים בריבית קבועה. בחצי שנה הראשונה הריבית היא  0.20%, בחצי שנה שנייה הריבית עולה ל-0.40%, בחצי שנה שלישית: 0.60%, בחצי שנה רביעית: 0.65%. סכום המינימום לפיקדון זה – 50 אלף שקל. תחנות  יציאה מתום חצי שנה, כל חצי שנה.

בנוסף מציעים במזרחי טפחות פיקדון ליצ'י קבועה (מספר -175). פיקדון זה הוא פיקדון שקלי לא צמוד ל-6  שנים בריבית קבועה. שלוש שנים ראשונות: 1.85%, שנה רביעית: 2.00%  שנה חמישית: 2.25%, שנה שישית: 2.75%. גם כאן סכום המינימום להפקדה – 50 אלף שקל. תחנת יציאה מתום שלוש שנים כל שנה.

סוג נוסף של ליצ'י – ליצ'י קבועה (מספר 174) – פיקדון שקלי לא צמוד ל-5 שנים בריבית קבועה. ומה הריבית? בשנתיים ראשונות: 1.00%, שנה שלישית: 1.50%,  שנה רביעית: 1.80%, שנה חמישית: 2.40%. סכום ההפקדה המינימלי – 50 אלף שקל. תחנת יציאה אחת לשנה מתום שנתיים.

במזרחי מציעים גם פיקדון ליצ'י בריבית קבועה שקלית (מספר פיקדון 178)  ל-4  שנים. הריבית – בשנה ראשונה: 0.55%, שנה שנייה: 0.95%  שנה שלישית: 1.35%, שנה רביעית: 1.75%. סכום המינימום להפקדה 50 אלף שקל.     תחנת יציאה אחת לשנה מתום שנה.

עוד בנושא פיקדונות

וחוץ מליצ'י, מציעים במזרחי פיקדון רימונים צמוד דולר לשנתיים (מספר 547).    מדובר על פיקדון שקלי צמוד לשער היציג של הדולר, לתקופה של שנתיים, נזילות יומית מתום 3 חודשים מיום ההפקדה. הריבית השנתית תהיה בשיעור 0.50%. גם כאן סכום המינימום – 50 אלף שקל.