רוצים שמחירי הדירות יירדו? תביאו פועלי בניין, תעלו (סוף סוף) את הריבית – אלו הבעיות האקוטיות, אבל מסתבר שהסינים והרומנים לא רוצים להיות פועלי בניין בארץ.
אחת הבעיות הקשות של שוק הנדל"ן היא מחסור אדיר בפועלי בניין. מדובר על מחסור של קרוב ל-20 אלף עובדים זרים, והמחסור הזה גורם לעיכובים ודחיות בביצוע העבודות ובהתאמה מייצר רמת מלאי דירות נמוכה. תוספת של פועלי בניין תאיץ את קצב העבודה ותשנה את מאזן הכוחות בין היצע הדירות לביקוש לדירות. זה לא סוד שכאשר ההיצע גדל, יש השלכה על המחירים, זה כבר לא יהיה שוק של מוכרים (בו המוכרים הם אלו עם הכוח והם קובעים את המחיר), אלא בהדרגה יהפוך לשוק של קונים (בו לקונים יש גם כוח).
זו לא הבעיה היחידה של שוק הדירות, הבעיה הגדולה ביותר היא כנראה הריבית הנמוכה שמתדלקת מימון (משכנתאות) מאוד זולות, וגורמת לאנשים לקנות דירות פשוט כי אפשר לקבל משכנתא בתנאים מצוינים, אם כי בחודשים האחרונים ריבית המשכנתא בכיוון מעלה.
ובקשר למחסור בפועלי בניין, אומר ראש מטה הדיור במשרד האוצר, אביגדור יצחקי במסגרת כנס של כלכליסט – "קיים מחסור של 100 עד 150 אלף דירות שזה כ-5% משוק הדירות. אז בינתיים, עד שסוגרים את החוסר הזה, חיים יותר אצל ההורים, ובחברה החרדית סוגרים יותר חדרים אבל כשזה יתעצם זה יזעזע את החברה הישראלית.. מי שאשם במשבר הדיור היא הממשלה. אין על זה ויכוח. היא צריכה להמציא את הקרקע שעליה ייבנו דירות, היא צריכה להשיג את הון הנדרש לשם הפרויקטים והיא צריכה לאפשר שלא יהיה מחסור בעובדים. אלו עקרונות בסיסיים שכל כלכלן יודע וככה עושים מדיניות של מאקרו כלכלה, ואת זה אנחנו עושים עכשיו אנחנו מגדילים את היצע הדירות".
"מה שאנחנו רוצים ועושים במשרדי האוצר והבינוי, הוא לפתור את המשבר הזה. המשבר הזה הוא בעייתי וצמוד למשבר של תשתיות ותחבורה ואני לא יודע מה יקרה קודם – או שלא יהיה לאנשים איפה לנסוע או שלא יהיה להם איפה לגור. יש חוסר מאוד גדול של דירות. אנחנו מטפלים ומנסים לפתור את צד ההיצע, וגם בנושא העובדים הזרים. בעניין העובדים הרומנים, הם לא רוצים לבוא והסינים לא רוצים לבוא. אבל אין ברירה ואם לא נביא עובדים אין סיכוי שמצב השוק ישתנה. 'בינתיים עושים את תוכנית למשתכן כדי להביא דירות לשוק בתנאי מימון נוחים ולכן גם בנק ישראל נרתם. עשינו טעות ולא לקחנו בחשבון שהקבלנים לא רוצים לקחת אשראי כי יש להם 100 אחוז של מכירה. אבל כשאני רואה אנשים בעפולה שחותמים על דירה אני מקבל אושר וזה אחרי 15 שנה של שירות ציבורי. אני יכול עכשיו, במסגרת תוכנית למשתכן, לדאוג לאלה שאין להם דירה אבל אין לי לכולם ואני דואג למי שאין. אני מבקש מכולם והעיתונות אל תרפו את ידיכם מהזוגות הצעירים. אבל יש בעיה אני קודם כל רוצה לתת לאלה שאין להם דירה".
רגע, מר יצחקי על מה אתה מדבר – על הגרלה, על הימור? אתה באמת רוצה לעזור לאנשים, לזוגות הצעירים? או שאתה רוצה לייצר כותרות מחמיאות. אתה לצד שר האוצר כחלון, הופכים את הזוגות הצעירים לסוג של מהמרים, אתם מצ'פרים (מאוד) חלק קטן ואת היתר אתם זורקים (הם לא זכו בהגרלה), ומשאירים אותם ממורמרים – "לחברים שלנו יש דירה שקנו בהנחה של 200 אלף שקל, והם גם קיבלו משכנתא נוחה, הם הביאו רק 100 אלף שקל מהבית, ומה איתנו – הפסדנו בהגרלה…". דור של זוגות צעירים יחיה כאן בתחושה של תסכול ומרמור, וזה מעבר לעניין המוסרי – המדינה מעין דוגלת בהימורים – הרי בית המשפט והכנסת מגדירים את ההימורים כלא חוקיים (למעט מפעל הפיס).
ומעב רלכך, מחיר למשתכן, בינתיים לא הורידה מחיירם, אולי ההיפך – "תוכנית מחיר למשתכן מעלה את הביקוש, וקיים חשש שמחירים ימשיכו לעלות, ולפעמים זה נראה כאילו המדינה דואגת רק לזוגות הצעירים. אנחנו לא ישנים בלילות כדי להתגבר על כל החסמים ונוציא 100 אלף דירות לזוגות הצעירים וזה לא יעזור לאף אחד. קשה לבנות אותם וזה דורש עבודה רבה, ובשורה תחתונה אלו דירות ולא מסטיקים. אני שומע את ההפחדות האלה על משכנתא, ואני שואל למה זה לא קיים בשוק הפרטי? תפסיקו להפחיד ותעוררו את השוק כי הקריטריונים פשוטים – מי שחסר לו דירה תנו לו. עד סוף 2017 מאה אלף איש ידעו שהם יוכלו לרכוש דירה זולה'".
מה אומרים על תוכנית מחיר למשתכן? האם זה יהיה סיפור הצלחה ויגרום להורדת מחירי הדירות, או שמא זה עוד פלופ של הממשלה?
יגאל דמרי, בעלים ומנכ"ל של חברת הנדל"ן דמרי, אמר בוועידת כלכליסט – "מחירי הדירות לא הולכים לרדת ב5 השנים הקרובות, משום שהממשלה לא באמת רוצה להוריד אותם. זה טוב למדינה לגבות כסף מכולנו פה. ובקשר לתוכנית מחיר למשתכן הרי שהתוכנית תעלה את מחירי הדיור כי היא מיועדת רק ל30% מהשוק, מה יעשו הלא זכאים? מהיום שיצא מחיר למשתכן אנחנו היזמים חוגגים כי מחירי הדיור ממשיכים לעלות. בפרויקטים שאינם מחיר למשתכן אנשי המכירות שלנו מקבלים כמות פניות כפולות".
"מעבר לכך, בעוד 5 שנים ידברו על שכונת הפחונים בעפולה או לוד, סטנדרט הבנייה בתוכניות האלו לא מספק. הבנקים לא הסכימו לתת משכנתאות בפרויקטים האלה בגלל רמת הסיכון שנטלו בהם הקבלנים לאור מחירי הדירות הנמוכות. לכן, הם יפשטו רגל, ירמו או יפסידו".
ח"כ אלי כהן מתנגד לדברים ולתחזיות של דמרי – "מחירי הדיור יירדו. זה ברור לגמרי, והשאלה אם זה יהיה בתוך שנה או בתוך 3 שנים. כהן, יו"ר ועדת הרפורמות בכנסת המשיך וטען "היחידים שרוצים שהמחירים לא יירדו הם בעלי האינטרס הקבלנים והבנקים. דמרי יש לך שנתיים ליהנות ממחירי הנדל"ן, צא ובנה כי השינוי יגיע".
באותו דיון בוועדת כלכליסט אמר אשל ארמוני, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון "הנתונים על תוכניות מחיר למשתכן מוכיחים את ההפך. התוכנית זוכה לאמון של הציבור. בשטח אנחנו רואים שכמעט כל המכרזים הצליחו ולא חשוב איפה הם היום. זה לא פשוט לייצר מכרז מחיר למשתכן בעפולה ובית דגן. והמשמעות היא ברורה – יש מספיק קבלנים שמאמינים בזה. צריך להסתכל על המכלול – כמעט 30 אלף זוגות נרשמו לקבל תעודת זכאות על מספר לא גדול של פרויקטים. זה מראה שיש אמון לציבור בתוכנית הזו. אני לא מקבל את הטענות כנגד הממשלה. מדובר בראייה לטווח קצר בעוד שהממשלה פועלת במטרה לייצר פתרון ארוך טווח לבעיית הדיור. מה שהממשלה עושה זה פעילות רדיקלית ועמוקה לתקן עוולות גדולות. השאלה היא האם יש פה ממשלה שיש לה תוכנית שמטפלת בדברים הנכונים והאם אנחנו בונים את יכולת הביצוע בעתיד?"
איך לוקחים משכנתא במחיר למשתכן?
למי תורם אלטשולר שחם? ולמה במקום תרומה הוא לא מפחית את דמי הניהול (שאותם הוא תורם) – ככה יוצא שהמחזיקים בקרן הכספית מפסידים בגלל דמי הניהול שעוברים לתרומה…
קרן הנאמנות אלטשולר שחם (00) כספים תרומה למען הקהילה (מספר קרן: 5105820) תורמת באופן שוטף את כל דמי הניהול שלה. ככה לכאורה צריך לתרום, לא מכספי החברות הציבוריות (שזה סוג של כסף ציבורי), לא מתוך כספי הקרנות המנוהלים (כסף ציבורי), אלא מהרווח השוטף של החברה הפרטית. "בהמשך להחלטת דירקטוריון מנהל הקרן, לפיה כל עוד לא יוחלט אחרת על ידי הדירקטוריון יתרמו כלל הכנסות שכר מנהל הקרן בקרן כפי שיהיו מעת לעת למען הקהילה, מתכבד מנהל הקרן להודיע כי תרם סכום בסך 154,467 ש"ח לעמותת 'מרכזי יד לילד – רשת מועדוני נוער חב"ד באזור הדרום'", נמסר על ידי מנהל קרן הנאמנות. אבל יש כאן בכל זאת בעיה – מנהל הקרן החליט לתרום את דמי הניהול, וזה אולי נראה על פניו מבורך, אלא שהוא מחלק את דמי הניהול שהם בעצם תשלום של המחזיקים בקרן הכספית. דמי הניהול האלו – בשיעור של 0.16% הופכים את הקרן שהיקפה מעל 400 מיליון שקל, לקרן הפסדית – בשנה האחרונה הפסידו המחזיקים 0.1%, וכשמסתכלים קדימה לא רואים שהמצב הולך להשתפר – היכולת של קרן כספית להרוויח עם דמי ניהול כאלו וריבית ברצפה (ריבית בנק ישראל של 0.1%, ומק"מים שנותנים תשואה נמוכה יותר מכך), היא כמעט לא אפשרית, ואז עולה שאלה חשובה – למה אלטשולר תורם את דמי הניהול במקום לאפס את דמי הניהול? – לפני שחושבים על תרומות, תפקידו של מנהל השקעות להשיג תשואה למשקיעים, ודמי הניהול שהוא גובה בקרן הכספית, גורמים לתשואה שלילית (או אפסית).
אם תרצו אפשר להסתכל על זה כך – אלטשולר שחם גובה מהמחזיקים כסף שמעביר אותם להפסד, ואז מעביר את הכסף לתרומה. כלומר, אתם, המחזיקים תורמים כספים למרותש אתם מפסידים. זה לגיטימי, אלטשולר כמובן פועל בהתאם לחוק, אבל זה אבסורד גדול וניסיון לתעתע בעובדות הפשוטות – אין טעם לקחת דמי ניהול ולגרום למשקיעים שלך להפסיד – ושום תרומה לא תחפה על זה.
מדריך קרנות נאמנות – יתרונות וחסרונות
מדריך תעודות סל – כל מה שצריך לדעת
רוני בריק, נשיא התאחדות בוני הארץ, ובעלים ומנכ"ל של חברת לי-רן אמר בראיון לביזפורטל כי מחירי הדירות יעלו ב-2016 לפחות כמו ב-2015 – "אין שום שיפור בהבאת עובדים לתחום הבנייה, אין שיפור בנושא האשראים לקבלנים, אין שיפור בהיצע הדירות, נהפוך הוא. בפועל , אנחנו לא רואים שום דבר שהממשלה עושה כדי לשפר את הבעיות של דוק הדירות. הממשלה הולכת לפתרון לחסרי דיור ומזניחה את שוק משפרי הדיור, וזה גורם לעלייה במחירי הדירות של משפרי הדיור. אין לי ספק שמחירי הדיור יעלו לפחות כמו שעלו בשנת 2015".
בקשר לתוכנית מחיר למשתכן, אמר בריק – "התוכנית לא תסייע להורדת מחירי הדירות. התוכנית איננה מושלמת ולאור הרבה סיבות התוכנית דווקא תעלה את מחירי הדירות. צריך היה לפתוח את התוכנית הזו גם למשפרי דירות ולא רק למחוסרי דירות. כך גם המפרט היה משתפר, אבל זה לא נעשה".
ובקשר לקבוצות רכישה, אמר בריק – "אנחנו מדברים על הנושא של קבוצת רכישה שנים. צריך שמי שמארגן קבוצות רכישה יחולו עליו ההחמרות כמו על מוכרי דירות – שתהיה לו חובה לערבויות ובטחונות, ועכשיו מתחילים לדבר על זה, רוכשי דירות צריכים להיזהר ולבדוק את כל הסיכונים שהיינו חשופים אליהם בחודשים האחרונים".
בריק כמובן מדבר מפוזיציה – מתאים לו מאוד לראות את קבוצות הרכישה הולכות ופוחתות (ואפילו נעלמות), אבל מה שבטוח שצריך לחייב את מארגני קבוצות הרכישה בערבויות וביטחונות מתאימים.
כך או אחרת, נראה שאכן אחת הבעיות הגדולות של השוק המקומי היא בעובדים – אין מספיק פועלי בניין, וזאת למרות השכר היחסית גבוה בתחום. זו הסיבה שלוקח בארץ לבנות דירה 27 חודשים, הרבה יותר מאשר במדינות העולם המערבי. אחת הסיבות לבנייה האיטית היא מחסור בפועלי בניין מיומנים. בארץ יש כ-8 אלף עובדים זרים בתחום הבנייה וצריך הרבה יותר מכך. כיום בענף הבנייה עובדים, על פי ההערכות כ-67 אלף עובדים (מעל 42 אלף פלסטינים, כ-17 אלף ישראליים ו-8 אלף זרים) ועל פי מחקרים של השני האחרונות צריך להגדיל את מספר העובדים בכ-17 אלף עובדים לפחות.
משכנתאות במרץ – 5.3 מיליארד שקל. הבנקים למשכנתאות נתנו בחודש מרץ משכנתאות בהיקף של 5.3 מיליארד שקל – כך עולה מנתוני בנק ישראל. היקף המשכנתאות דומה לממוצע החודשי בשנה האחרונה. בחודש אפריל צפוי שתהיה ירידה בהיקף המשכנתאות על רקע חג הפסח.
מהנתונים עולה כי שליש מהמשכנתאות החדשות – כ-1.9 מיליארד שקל, היו בריבית קבועה, שליש נוסף בריבית משתנה ושליש בהצמדות שונות. הרכב הריבית הקבועה לעומת המשתנה זז בשנים האחרונות – אם בעבר הלא רחוק זה היה פופולארי למדי לקחת את רוב ההלוואה בריבית משתנה, הרי שעכשיו על רקע הריבית האפסית, והסיכוי הסביר מאוד שהריבית תעלה בהמשך, נוטים רבים לקחת גם מרכיב גדול של ריבית קבועה. אחרי הכל, הריבית הקבועה היא סוג של עוגן – היא אמנם יקרה יותר מהריבית המשתנה, אבל היא פחות מסוכנת ובמצב של העלאות ריבית היא כמובן לא תעלה. ובכל זאת, גם השליש שלוקחים כיום בריבית קבועה, עשוי להתברר כנמוך מדי.
ריבית המשכנתא לאן?
ריבית המשכנתא באפריל נותרה ללא שינוי (אחרי שבמרץ נרשמה עלייה בריבית). ריבית המשכנתא הצמודה למדד בחודש אפריל ירדה מעט בממוצע ל-3.01% בהשוואה ל-3.06% בחודש הקודם. ריבית המשכנתא השקלית באפריל גם היתה באזור של חודש שעבר – הריבית השקלית הקבועה לכל התקופות, עלתה באפריל ל-2.68%, לעומת 2.64% בחודש מרץ. בשבוע הבא אמור בנק ישראל לפרסם את נתוני הריבית לחודש מאי (לעדכון ריבית משכנתא)
על כל פנים, עדיין מדובר בריביות נמוכות מאוד והריבית היא בעצם הדלק המניע את שוק הדירות – המחירים המשיכו לעלות בחודשים האחרונים, למרות תוכנית מחיר למשתכן ששר האוצר "בונה" עלייה, ונראה שברמת ריבית כזו ובהינתן הביקושים לדירות, לא צפויה ירידה באופק.
מעבר לכך, אמנם רוב הכלכלנים חוזים שריבית בנק ישראל תעלה (הרוב צופה שזה יקרה במחצית הראשונה של 2017), אך יש כאלו שסבורים שהריבית דווקא תרד ואף תהיה שלילית. כאן, תוכלו להתרשם מההשפעה של ריבית שלילית על המשק ועל מחירי הדירות. כך או אחרת, כולם תמימי דעים (אלו שצופים עלייה בריבית ואלו שצופים ירידה בריבית) שהשינוי יהיה הדרגתי מאוד. והמשמעות היא ככל הנראה – ריבית משכנתא נמוכה גם בהמשך השנה.
למדריכי משכנתא:
למדריך משכנתא – מדריך "גג"
מה ההון שלנו וכמה משכנתא לקחת?
ריבית קבועה צמודה או ריבית קבועה לא צמודה – מה עדיף?
בנק לאומי מציע ללקוחותיו פיקדון צמוד לשלוש שנים בתשואה שעולה על פי היקף ההשקעה. עד סכום של 100 אלף שקל (לא כולל) הריבית התעריפית הצמודה לשנה היא 0.3%. עד סכום של 250 אלף שקל (לא כולל) הריבית הצמודה היא 0.4% , ומ-250 אלף שקל ומעלה הריבית הצמודה מסתכמת ב-0.5%.
כמו כן, מציעים בבנק לאומי פיקדון צמוד לטווח ארוך של 6 שנים, אך ניתן לצאת בתום שנתיים (נקודת יציאה). הפיקדון/ חיסכון מניב אם מחזיקים בו עד סוף התקופה את הריביות הבאות – לסכום של עד 100 אלף שקל (לא כולל) – ריבית של 0.5%; לסכום של עד 250 אלף שקל (לא כולל) – ריבית של 0.6%; לסכום העולה על 250 אלף שקל – ריבית של 0.8%.
באם החוסך ייצא לאחר שנתיים הוא יקבל ריבית של בין 0.1% ל-0.2% – עד סכום של 100 אלף שקל (לא כולל) רייבת של 0.1%, עד 250 אלף שקל (לא כולל) ריבית של 0.15%; ומעל 250 אלף שקל ריבית שנתית צמודה של 0.2%.
לחוסכים שייצאו לאחר 4 שנים, הריבית הצמודה תהיה לסכום של עד 100 אלף שקל (לא כולל) – 0.25%; עד 250 אלף שקל (לא כולל) – 0.35%, ומעל 250 אלף שקל – 0.45%.
לאחרונה יצא בנק ירושלים בפיקדונות דיגיטליים שקליים לכלל הציבור. בפיקדון לשלוש שנים הריבית 1.45% קבועה בחישוב שנתי, ובפיקדון ל-5 שנים הריבית היא 1.7%. בבנק מזרחי טפחות השיקו בחודשים האחרונים את פיקדון קרמבולה לשלוש שנים שנותן ריבית שקלית של 1.5%.
לפיקדונות דיגיטליים של בנק ירושלים
לפיקדון קרמובלה של בנק מזרחי טפחות – האם כדאי?
קרנות נאמנות השקיעו בזבל של אורבנקורפ והן רושמות עכשיו הפסדים ניכרים. אורבנקורפ התבררה כפלופ ענק – חברה שפועלת בשוק האמריקאי והגיעה לכאן כדי לגייס אג"ח הצליחה בגדול- גייסה 180 מיליון שקל, אבל מהר מאוד (תוך כמה חודשים) התברר שהכסף שהוזרם (רוב כסף הוזרם על ידי הגופים המוסדיים) נמחק (ברובו הגדול).
אורבנקורפ היא אחת מתוך עשרות חברות כאלו שאין להם זיקה למשק הישראלי וכל מה שהן רוצות זה את הכסף של הישראלים, והן מצליחות – מעל 12 מיליארד שקל גייסו בשנים האחרונות על ידי חברות מסוג זה שהמשותף להן – פעילות נדל"ן בצפון אמריקה.
הפלופ של אורבנקורפ
אורבנקורפ התבררה כסוג של הונאה (עכשיו מנסים לברר איך זה קרה ומי אשם) אבל כבר בעת הגשת התשקיף, התברר שמדובר בחברה שדוגלת בגישות ליברליות. זה התחיל בתמחור גבוה מאוד של הנכסים בספרים, רישום הלוואות כנראה שלא על פי הכללים החשבונאיים, אבל החשדות חמורות ביותר כשרשות ניירות ערך בודקת הונאה של המשקיעים המקומיים ותרמית שנרקמה בין בעל השליטה בחברה לבין מלווה שסיפק הלוואה בידיעה שאחרי הגיוס בארץ יוחזר לו כספו, ואז החבר הלא תוכל להמשיך ולשרוד.
קרנות הנאמנות שמחזיקים באורבנקורפ
כך או אחרת, קרנות הנאמנות נפלו עם ההשקעה הזו ובגדול. אקסלנס דיווחה על שערוך מחדש של אגרות החוב של אורבנקורפ והפסד של עד 0.5% בשתי קרנות אג"ח, ובקרנות אג"ח זה הרבה כסף – "הוקמה וועדה שהוסמכה לקבוע את שווי אורבנקורפ אג"ח א' (מספר ני"ע: 1137041) שהונפקו על ידי אורבנקורפ אינק (להלן :"אגרות החוב" או "האג"ח"), וזאת, בין השאר, עקב הפסקת המסחר באגרות החוב החל מיום 21/04/2016 והודעת מדרוג בע"מ מיום 23/04/2016 אודות הפסקת דירוג אגרות החוב הנ"ל (אשר דורגו עד למועד זה בדירוג השקעה)", מציינים בהודעה של אקסלנס ומפרטים את ההפסדים –
המחיר שנקבע לפני השערוך – 47.1 אגורות, המחיר שנקבע אחרי – 35 אגורות – שיעור השינוי במחיר האג"ח – 25.7%, וההשלכה על הקרנות:
אקסלנס (0A) אג"ח נדל"ן חשיפה לאמריקה – חברות – קרן נאמנות (מספר קרן: 5118096) – הפסד של 0.52%
אקסלנס (0A)(!) שכבות קונצרני – קרן נאמנות (מספר קרן: 5112396) – הפסד של 0.35%.
אחרי רישום ההפסדים האלו החשיפה של קרן אג"ח נדל"ן חשיפה לאמריקה היא כ-1.5% ושלאג"ח שכבות קונצרני – כ-1%. אגב, ההפסד עד כה הוא גבוה יותר, שכן מאז ההנפקה נפלו האג"ח ב-50%. קרן אקסלנס אג"ח נדל"ן חשיפה לאמריקה ירדה מתחילת השנה ב-2.5%.
גם מנורה מחזיקה באג"ח של אורבנקורפ – החשיפה שלה – בקרן הנאמנות מנורה מבטחים אג"ח ללא מניות (0.31%), בקרן מנורה מבטחים אג"ח קונצרני (0.25%), מנורה מבטחים אג"ח A (0.25%), מנורה מבטחים בונד ריבית משתנה (0.2%) ומנורה מבטחים שקלית מנוהלת (0.15%).
מיטב חשופה במיטב שקלית (0.18%), אניגמה אג"ח ללא מניות (0.28%) ואזימוט אג"ח ללא מניות (0.12%).
באנליסט מודל דרוג פנימי (0.16%) ובילין לפידות שיעור החשיפה יחסית משמעותי – בקרן ילין לפידות (00) שקלית ממוקדת ללא מניות – 0.51%, בקרן ילין לפידות (00) שקלית 1-4 שנים – 0.30%, בקרן ילין לפידות (0B) תיק השקעות ללא מניות- 0.39%; בקרן ילין לפידות (0A) מדדית ללא מניות 0.27% ובקרן ילין לפידות (0A)י A ומעלה עד 4 שנים 0.38%.
נראה שהנפגעים הגדולים בקרנות הנאמנות היו אקסלנס וילין לפידות. היתר גם אם השקיעו עשו זאת במיון נמוך במיוחד.
למדריכי קרנות ותעודות סל:
קרנות סמארט-בטא – מדוע זה רק גימיק?
מעודכן ל-03/2017
השקעתם בניירות ערך? הפסדתם הכל ותוך כדי גם לקחתם אשראי ואתם חייבים כספים לבנק – כדאי שתכירו את המקרה של אורלי הרן. המקרה צריך להילמד בכל קורס בשוק ההון. מדובר באישה כשירה מבחינה משפטית שחלתה ונתנה ייפוי-כוח מלא לבנה לבצע פעולות בחשבון הבנק שלה. הבן ביצע פעולות ספקולטיביות בחשבון הבנק ובמקביל לקח אשראי מהבנק, כשבסופו של דבר מחק את כל ההון של המשפחה והותיר חוב ענק של 20 מיליון שקל בחשבון של אמו. מי אחראי להפסדים? מי אחראי לחוב הענק?
המקרה של אורלי הרן
בפסק הדין חשוב במיוחד ותקדימי של השופטת דרורה פלפל משנת 2013 נקבע כי הבנק הפר את חובת הזהירות שלו כלפי הלקוחות, ומשמע יש אחריות גם על הבנק – "כשם שיש בדין הפלילי חובה מכוח הדין למנוע התאבדות פיזית – אזי מכוח חובת האמון והנאמנות המוגברת שבין הבנק לבין לקוחו, מכוח חובת תום-הלב והדרך המקובלת, בשלב שבו מגיע הבנק למסקנה כי התנהלות הלקוח… עלולה לגרום בזמן קצר ל'התאבדות כלכלית' של הלקוח – יש לעצור את פעילותו בחשבון". על רקע המשפטים האלו מכונה הנושא – המתאבדים הכלכליים" והוא זכה לתגובות תמיכה רבות, לצמד תגובות נגד של המערכת הבנקאית.
מי זה "מתאבד כלכלי"?
השופטת פלפל קבעה כי יש לחלק את האשמה בין הבן של אורלי הרן (כלומר אחריות המשפחה) לבין אחריות הבנק עצמו, ולכן הבנק צריך להשיב לאורלי הרן חלק מהכספים בשל אחריותו (חלקו באחריות) וחוסר מעשיו כדי למנוע "ההתאבדות כלכלית" של הבן הספקולנט. זה לא נגמר כאן – הוגש ערעור , אך בסופו של דבר, בית המשפט העליון לא ממש נגע בסוגיה התיאורטית ולא הגדיר את המקרה כהלכה מחייבת (אך גם לא הגדיר ההיפך). שופטי בית המשפט העליון קבעו בשנת 2015 (שנתיים לאחר ההחלטה השיפוטית הראשונה) שהבנק (בנק מזרחי טפחות) צריך להפחית את חוב הלקוחה בגלל אחריותו ב-25% ולא ב-50% כפי שהחליטה השופטת פלפל.
האם הבנק אחראי?
בית המשפט העליון הגדיר את מחויבות הבנק תחת כותרת של "אשם תורם", מבלי להתייחס לעניין האחריות על "התאבדות כלכלית" כשהקביעה הוסכמה במסגרת פשרה בין הצדדים.
וכמה נקודות חשובות מהסיפור הזה –
1. ייפוי כוח לא נותנים לכל אחד, גם אם הוא בן משפחה. לעיתים קרוובת דווקא הקרבה המשפחתית גורמת לנו להטייה מחשבתית, אבל כדי לנהל את הכסף, עדיף לעשות זאת בידי כאלו שמבינים, גם בגלל העניין המקצועי וגם כדי לא לערב משפחה עם כספים ועסקים.
2. לא לקחת אשרא להשקעות – אנשים "רגילים" שבורסה היא לא עסק בשבילם, לא צריכים לקחת אשראי לשם השקעות.
3. לבנק יש מחויבות מסוימת כלפי הלקוחות. היא עדיין לא ברורוה משפטית, אבל היא קיימת בהתקיים תנאים מסוימים (פעילות ברשלנות או אשמה תורמת) ואז בהתאמה קיימת גם אחריות לבנק (אחריות כספית) – עם זאת, מדובר על אחריות חלקית – בית המשפט העליון אישר הסכם פשרה של השתתפות הבנק ב-25% מהחוב הכולל שנלקח.
מדריכי השקעות:
ככה תנהלו את הכסף שלכם בלי תיווך
מדריך תעודות סל – כל מה שצריך לדעת
קרנות מחקות – האם כדאי?
אקסלנס מעלה דמי ניהול בשורה של קרנות נאמנות שקליות והופכת אותן לפחות כדאיות כלכלית למחזיקים. בדמי ניהול כאלו אין באמת הצדקה להחזיק בקרנות נאמנות שקליות – זה תקף גם לקרנות של אקסלנס וגם לקרנות שקליות של גופים אחרים. מומלץ לכם לקרוא כאן את חוסר הכדאיות בקרנות השקליות בהינתן דמי הניהול האלו, והסבר קצר – הריבית השקלית היום נמוכה במיוחד ואפילו אפסית – המק"מים נותנים תשואה של פחות מ-0.1%, וכך גם האפיקים השקליים הממשלתיים האחרים לטווח של שנה. ככל שהתקופה מתאכת התשואה עולה, אבל במספרים האלו, זה עדיין בשוליים. מעבר לכך, גם באג"ח קונצרני שקלי אין ממש מציאות גדולות כי הבנצ'מרק (מדד הייחוס – האג"ח השקלי הממשלתי/ המק"מ) בתשואה נמוכה, וצריך לזכור שבקונצרני יש כבר סיכון. בקיצור, אנחנו בעולם של ריביות אפסיות, תשואה מצויינת בקרנות האלו היא 0.5% בשנה ואולי המבריקים יגיעו לקרוב ל-1% (עם אג"ח קונצרני) וזה המון. ועל רקע זה, אין הצדקה לדמי ניהול גבוהים, ובטח שלא לעלייה בדמי הניהול. זה לא מה שחושבים בחברות ניהול הקרנות
והנה העדכונים האחרונים מאקסלנס
- בקרן הנאמנות אקסלנס 25-75 (2B) עד 3 שנים (מספר קרן: 5112792) יועלו דמי הניהול מ-0.10% ל-0.45%. הקרן מנהלת כ-70 מיליון שקל. העלאת דמי הניהול תהיה ב-1 ביוני.
- קרן הנאמנות אקסלנס (00)(!) שקל עד שנתיים ללא מניות – קרן נאמנות (מספר קרן: 5118922). דמי הניהול יועלו מ-0.1% ל-0.24% החל מ-1 ביוני, ושימו לב כאן כבר מדובר על קרן בהיקף כספי ענקי – 1.7 מיליארד שקל.
- קרן הנאמנות אקסלנס (0A) תיק עד שנתיים – קרן נאמנות (מספר קרן: 5104252). דמי הניהול יועלו ב-1 ביוני מ-0.2% ל-0.37%. בקרן זו כ-50 מיליון שקל.
- קרן אקסלנס (0A)(!) בונד משתנה – קרן נאמנות (מספר קרן: 5118914) דמי הניהול יועלו מ-0.2% ל-0.4% החל מה-1 במאי. החברה מדגישה כי מדובר בסיום תקופת המבצע (בו היו דמי ניהול נמוכים). הקרן הזו מנהלת כ-10 מיליון שקל בלבד.
ומול העליות האלו, יש גם הפחתה בדמי הניהול בקרן אחת – בקרן הנאמנות אקסלנס (0B)(!) אג"ח כללי ללא מניות (מספר קרן: 5115613) יופחתו דמי הניהול מ-0.57% ל-0.38%. קרן זו מנהלת 20 מיליון שקל.
עמלת הפצה – הגורם העיקרי לעלייה בדמי הניהול
ולמה בעצם מעלים מנהלי קרנות הנאמנות את דמי הניהול. ההסבר של רובם הוא עמלת ההפצה הגבוה שהבנקים לוקחים מהם. האמת שזו שערורייה של ממש – הבנקים לוקחים נתח מרכזי (על פי ההערכות – כמחצית מסך דמי הניהול), ובמקרים רבים הנתח הזה עולה על דמי הניהול. עמלת ההפצה היא תוצאה של וועדת בכר שניתקה את הבנקים מניהול קרנות נאמנות. ניהול הקרנות נמכ לגופים שונים – בתי השקעות, חברות ביטוח, גופי השקעה, אך בתמורה לכך שהם ויתרו על ניהול הכספים, נתנה להם הוועדה את עמלת ההפצה. ברגע שאתם קונים קרן נאמנות, הבנק גובה עמלה שיכולה להיות מאוד משמעותית . הבנקים בסופו של דבר הרוויחו פעמיים מוועדת בכר – הם מכרו את חברות ניהות הקרנות במחירים מופרזים והם מקבלים עד היום עמלת הפצה שמנה (ששקולה כאמור לכל ההכנסות של חברות ניהול הקרנות). כאן, תוכלו לקרוא בהרחבה על עמלת ההפצה שגובים הבנקים.
ועדיין – לציבור זה לא אמור לשנות, לא ייתכן שבגלל שההוצאות של הקרן גדולות, היא תעלה את דמי הניהול למקום כזה שגורר הפסדים ללקוחות שלה.
בסיכום כולל מדובר על תוספת אבסולוטית נאה לחשבון של אקסלנס, כשמנגד כל הסכום הזה יורד מאיתנו – המחזיקים בקרנות. זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שבשנים האחרונות, הציבור מעביר את כספו מהשקעות מנוהלות (ואז דמי הניהול גבוהים) להשקעות פסיביות עוקבות מדדים לרבות קרנות מחקות ותעודות סל (ואז דמי הניהול נמוכים משמעותית, ואפילו אפסיים). מעבר לכך – המכשירים עוקבי המדדים מספקים את "המצב הנורמלי", הם לא אמורים לספק תשואת יתר אבל גם לא מתחת למדד הייעחוס, בעוד שבמכשירים המנוהלים יש סיכוי לאפסייד אבל גם סיכון. בפועל, בעולם המערבי המכשיירם הפסיביים הולכים וצוברים תאוצה משנה לשנה בגלל רציונל פשוט – לא ניתן להכות את השוק לורך זמן. כלומר, מנהלי ההשקעות לא יכולים על פני תקופה ממשוכת לספק לכם תשואות עודפות (במיוחד בהינתן דמי הניהול) ועל רקע זה הציבור בוחר במכשירים עוקבי המדדים. עם זאת, יש בכל זאת גופים שכן מצליחים לייצר תשואה עודפת על פני זמן – רק שאכן מדובר בקומץ קטן.
למדריך קרנות מחקות – האם כדאי?
למדריך תעודות סל – כל מה שצריך לדעת?
פיקדונות מובנים על מניות בחו"ל – פיקדון ראשון על מניות פיננסים ואנרגיה, פיקדון שני על מניות באירופה – כל הסיכונים והסיכויים.
הבנק הבינלאומי לצד בנק לאומי הם הבולטים בתחום הפיקדונות המובנים (סטרקצ'רים). הבנקים האחרים זנחו את התחום בעיקר בגלל תדמית בעייתית של המוצרים האלו, אבל חברים יקרים – שווה לבדוק את המוצרים האלו. נכון, הם לא טריוויאליים, זה לא ממש פיקדון, זה כסף שסגור לזמן ממושך, אבל ביחס לאלטרנטיבות הקיימות כיום בשווקים בהינתן הריבית האפסית בארץ ובעולם בכלל, הפיקדונות האלו עשויים לייצר תשואה נאה (שתלויה בסל מניות או פרמטר אחר) כשמנגד הרצפה (השקעה נומינלית) מובטחת. צריך לוודא מה זה "מובטחת", צריך לבדוק שיש ערבות של הבנק המשווק להשקעה הזו (שלא קיים סיכון המנפיק), או שהערבות/ בטוחה של המנפיק מספקת, אבל אל תפסלו את המוצרים המובנים מראש – כל פיקדון מובנה לגופו בהינתן הסיכונים והסיכויים -כאן, רשימה של הפיקדונות המובנים האחרונים.
פיקדון על מניות פיננסים ואנרגיה
ונחזור לבנק הבינלאומי. הבנק מציע ללקוחותיו שני פיקדונות מובנים על סלי מניות. הראשון פיקדון מובנה על סל מניות מסקטור האנרגיה והפיננסים והשני פיקדון מובנה על מניות מובילות מאנגליה, ספרד וגרמניה.
נתחיל בפיקדון המובנה על מניות אנרגיה ופיננסים. הבינלאומי מציע פיקדון שקלי (לצד פיקדון דולרי) ל-18 חודשים בתוספת בונוס/ מענק למשקיעים בהתקיים תנאים מסוימים שקשורים בעלייה ובתנודתיות של סל מניות מהסקטורים – פיננסים ואנרגיה.הפיקדון מוצע עד ל-4 במאי.
המניות בסל הן – Bank of America Corp, CitiGroup Inc, Morgan Stanley, MetLife Inc, Barclays , Societe Generale SA, ConocoPhillips, Halliburton Company, Noble Energy Inc, Devon Energy Corp.
תנאי הפיקדון – נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 25% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 5.5.16). תקופת הבדיקה הינה בת 17 חודשים, החל מיום 6.5.16 ועד ליום 5.10.17, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה. ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), קיימות 2 אפשרויות: במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).
במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 2% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי). שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").
אלו התנאים , אבל מה מקבלים אם עומדים בתנאים? ובכן, במידה ששיעור שינוי הסל, על פי החישוב) המפורט, (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 45% משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 11.25% (לא כולל).
אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/אפס – ייפרע הפיקדון בתום 18 חודשים ללא מענק.
קרן הפיקדון מובטחת וכאן, תוכלו לקבל פרטים מלאים על הפיקדון.
פיקדון על מניות באירופה
הפיקדון השני – פיקדון מובנה שקלי על מניות בספרד, גרמניה ואנגליה. פיקדון שקלי (ובבנק מציעים גם פיקדון דולרי דומה) ל-24 חודשים בתוספת בונוס/ מענק שמותנה בעלייה ובתנודתיות של סל מניות מובילות מסקטורים שונים (הנסחרות באנגליה, ספרד וגרמניה). הפיקדון מוצע עד ה-3 במאי.
והנה המניות בסל (כל מניה במשקל שווה) – Sap SE, Daimler AG, Bayer AG, Deutsche Telekom , Telefonica SA, Banco Bilbao Vizcaya Argentaria, Iberdrola SA, Lloyds Banking Group PLC, AstraZeneca PLC, Barclays PLC.
תנאי הפיקדון והמענק – כמו בכל פיקדון מובנה, נקבע חסם עליון לכל מניה. כאן החסם נקבע על בה 30% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 4.5.16). תקופת הבדיקה הינה בת 23 חודשים, החל מיום 5.5.16 ועד ליום 4.4.18, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה.
ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), כאשר קיימות 2 אפשרויות: במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).
במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 4% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי). שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").
גובה המענק – במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 50% משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 15% (לא כולל). אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/אפס – ייפרע הפיקדון בתום 24 חודשים ללא מענק.
גם כאן כאמור קרן הפיקדון מובטחת . כאן, תוכלו לקבל את פרטי הפיקדון המלאים
למדריך – פיקדונות מובנים – כל מה שדצריך לדעת
אזהרת רווח היא הודעה של חברה נסחרת למשקיעים שהיא לא תעמוד בתחזית הרווח שלה. ההודעה נמסרת לפני מועד הפרסום של תוצאות הרבעון והיא מעידה על ביצועים חלשים ברבעון. אזהרת רווח מקובלת מאוד בשוק המניות האמריקאי מסיבה פשוטה – שם יש הנחיות וציפיות רבעוניות מהחברות, כך שיש בנצ'מרק שאם לא מגיעים אליו, אז צריך להזהיר. ובכלל – בבורסה האמריקאית, וול סטריט, שמים דגש רב על אספקת מידע מפורט ומלא למשקיעים בכל השלבים, ולכן תעשיית האנליזה כה משמעותית שם, ומכאן גם הצורך "לשרת" את המשקיעים ולספק להם תחזית.
במקרים רבים התחזית היא בשם ההנהלה, ובמקרים רבים יותר מדובר בעצם על תרגום הדוחות הקודמים והמסרים שעלו בשיחת הוועידה בין ההנהלה לאנליסטים ולמשקיעים, למספרים בדוחות של האנליסטים. כלומר, או שהחברה עצמה מפרסמת תחזית לרבעון הבא, או שהאנליסטים שמסקרים אותה מפרסמים תחזית המושתתת על דוחות קודמים ושיחות עם ההנהלה.
ברגע שהנהלת החברה לא עומדת ביעד הרווח, היא מפרסמת אזהרת רווח, וברוב המקרים התגובה של השוק כואבת – ירידה חדה במניית החברה, אלא אם האזהרה היתה כאילו ידועה לשוק, כלומר המשקיעים העריכו שזה עומד לקרות. כאן, תוכלו לקרוא על כל המקרים של אזהרות רווח.
כללי המשחק בוול סטריט – ניהול תחזיות
עם פרסום התוצאות הכספיות, החברות הנסחרות בבורסה האמריקאית, נוהגות במקביל למסירת דיווח והסבר על תוצאות העבר, לספק אינדיקציות להמשך. האנליסטים מעבדים את המידע ומפרסמים תחזיות, ובהתאמה מניית החברה עולה או יורדת בבורסה. התהליך הזה חשוב במיוחד לחברות כי אם הן מצליחות לדברר את הרווחים שלהן ואת המספרים שלהן בצורה טובה לשוק, זה משפיע לחיוב על מחיר המניה, ומחיר המניה הוא ברוב המקרים הדבר החשוב ביותר – זה חשוב למשקיעים, לבעלי השליטה וגם להנהלת החברה, שרוב השכר שלה מגיע דרך בונוסים ואופציות שתלויים במחיר המניה. האינטרסים מאוד ברורים, ולכן חשוב מאוד לקרוא בזהירות ובביקורתיות את המספרים בדוחות, שלפעמים ניתנים לעיוות חשבונאי.
כאשר חברה מספקת הערכה לתוצאות בעתיד, היא לרוב מספקת טווח של תחזית הן להכנסות והן לרווח. אם לאחר מכן היא מפרסמת תוצאות ובמבט קדימה היא משנה את התחזיות, היא בעצם מנמיכה תחזיות, ויש הבדל דק בין אזהרת רווח להנמכת תחזיות. כאשר מדובר על תוצאות הרבעון הקרוב, אזי פרסום של תוצאות נמוכות מהחזוי (לפני הפרסום הסופי של הדוח) הוא אזהרת רווח, אבל אם מדובר על תוצאות הרבעונים הבאים, מדובר על הנמכת תחזיות – זה ההבדל ההיסטורי בין המונחים, למרות שכיום יש בלבול בין המושגים. אבל האמת היא שזה לא ממש חשוב – מה שחשוב הוא שהחברה לא עמדה ביעדים בתקופה מסוימת וההשלכה של זה על השוק.
אזהרת רווח – המחשה
הנה המחשה תיאורטית לאזהרת רווח: נניח שאנחנו משקיעים במניית יצרנית האייפונים אפל (AAPL), שצפויה למכור ברבעון הקרוב בין 52 ל-53 מיליארד דולר ולהרוויח בין 7.5 ל-8.5 מיליארד דולר. כמה שבועות לפני סוף הרבעון החברה מפרסמת אזהרת רווח – היא תמכור ברבעון ב-50 מיליארד דולר, והרווח יסתכם ב-6.5 עד 7 מיליארד דולר. הפרסום התיאורטי הזה אמור להשפיע באופן שלילי על מניית החברה. כעבור כמה שבועות, במועד פרסום התוצאות, החברה צפויה לפרסם דוחות בהתאם לאזהרת הרווח וכן לספק תחזית קדימה, שעשויה להיות במקרים רבים נמוכה מהתחזית הקודמת, משמע – הנמכת תחזיות.
אזהרת רווח והשוק המקומי
ובעוד כללי המשחק בוול סטריט סובבים סביב תחזית החברות ועמידה או אי עמידה בהן, הרי שבישראל זה עדיין לא מקובל. רשות ניירות ערך ניסתה לגבש מתווה לפרסום אזהרת רווח לצד פרסום תחזיות, אבל בסופו של דבר הוחלט על העברת כל המידע של החברות במסגרת הדוחות – הדוח הכספי (החשבונאי) שכולל את המידע ההיסטורי ואת דוח הדירקטוריון (סקירת המנהלים) שבו ניתן למסור הערכות, ציפיות, תחזיות, צבר הזמנות ואינדיקציות נוספות שמשליכות על הביצועים בעתיד. בפועל, חברות מעטות שנסחרות בארץ מספקות תחזיות קדימה – אלא אם מדובר על חברות דואליות שנסחרות במקביל בשתי הבורסות, ואז הן כן מפרסמות תחזית, ומכאן שגם המושג אזהרת רווח כמעט ולא רלוונטי בארץ. אין תחזית רווח ולכן אין אזהרה, אלא אם מדובר על מקרה חריג – הוצאות גדולות, הפסדים גדולים, מחיקות, שינוי דרמטי בפעילות העסקית או בשווקים, ואז החברות מפרסמות מידע בסגנון אזהרת רווח. הרי אחרי הכל, ברגע שקורה משהו מהותי בחברה, חובה לדווח עליו למשקיעים, ושינוי דרמטי במתווה הביצועים הוא כמובן משהו מהותי. אך כל עוד זה לא דרמה – אין דיווח.
אזהרת רווח – הזדמנות או סכין נופלת?
אזהרות רווח גורמות לרוב לירידה משמעותית במניית החברה. במקרים רבים הירידה הזו אינה כלכלית, אלא מעבר לכך – היא מבטאת את האכזבה הגדלה של המשקיעים ויש בה אלמנט פסיכולוגי, לרבות תופעת העדר – כשהעדר קונה, כולם קונים, וכשהוא מוכר כולם מוכרים. אך יש בירידה גם ביטוי גדול למשבר אמון מול הנהלת החברה, והשאלה היא עד כמה משבר זה עמוק. ככלל, במקרים רבים כשמוצאים ג'וק במטבח יתגלו ג'וקים נוספים, כלומר יהיו צרות נוספות, אבל זה כמובן לא מדע מדויק.
משקיעים מתוחכמים שנשענים על ביצועים ומספרים במקביל לניתוח הפעילות, המגמות, הענף, וכו', פועלים במגרש של אזהרות הרווח והנמכות הציפיות, ומגלים לעתים עיוותים בין המחירים של החברות המזהירות למניות בענף. הם מחפשים מניות של חברות מזהירות שירדו בחדות מעבר לאלמנט הכלכלי ומעבר למרווח ביטחון שהם לוקחים, בהתחשב באפשרות שייתכנו צרות נוספות, לרבות הנמכת ציפיות ועוד, ואז מבחינתם זו עשייה להיות השקעה טובה. יש קרנות גידור שמתמחות בסוג כזה של השקעות. עם זאת, צריך לזכור שזה משחק מסוכן – במקרים לא מעטים אזהרה רדפה אזהרה, והביצועים הלכו והתדרדרו, ומציאת התזמון הנכון להשקעה התבררה כעניין מאוד גמיש וכמובן שלא מובטח.
מדריכי השקעות:
עוברים דירה? מעבר דירה לא חייב להיות חוויה מתסכלת. עדכון מראש בחברות השונות יכול לחסוך לכם זמן וכסף, ובעיקר להבטיח שתגיעו אל דרה מאורגנת ומסודרת
מעבר דירה מאז ומעולם נתפס בתור חוויה מתסכלת. המעבר דורש היערכות של מספר חודשים והוא מחייב את ההורים לקחת חופש מהעבודה, לדאוג לסידור לילדים ולשאת בהוצאות של אלפי שקלים רבים בתוך זמן קצר. בנוסף, המעבר מתבצע בדרך כלל בחודשי הקיץ ולכן פשוט – חם ולח, ויחד עם כל הלחץ והבלגן של העברת דירה, זה הופך להיות קושי גדול. עם זאת, כיום יש פתרונות חדשים שניתנים על ידי החברות השונות ושהופכים את המעבר לפחות קשה. זה מתחיל בכך שמעבר להובלה עצמה, יש היום גופים שעוזרים בארגון הפריטים שמעבירים כבר בשלב האריזה וגם בשלב הפריקה בבית החדש, וזה נמשך גם בחברות השירותים השונות – חשמל, תקשורת, גז ועוד, שהופכות את המעבר ליותר נוח, באם מעדכנים אותם מראש.
נראה שהתנאי היחיד להעברה טובה של שירותים אלו, הוא עדכון של החברות מספיק זמן מראש. כדאי להכיר את השירותים הניתנים על ידי החברות ולזכור שלמרות שמדובר על מאמץ להשאיר אתכם לקוחות, יש לזה לא מעט יתרונות. הנה כמה מהשירותים הבולטים:
שירותי תקשורת: תיאום טכנאי דרך האינטרנט
רוב השירותים הניתנים על ידי חברות התקשורת מבוססים על שימוש באתרי האינטרנט. אם אתם עוברים דירה עם YES למשל, תוכלו להודיע שבועיים מראש כדי לעדכן מועד ואת הכתובת החדשה. לאחר מכן תתבקשו לבחור יום להגעת טכנאי ולבצע את המעבר בקלות, במהירות וללא המתנה לנציג שירות. כמו כן, תוכלו ליהנות מהטבות כמו התקנת VOD חינם ולא תצטרכו לשלם על כל התקנות הממירים בבית החדש.
גם חברת בזק תאפשר לכם להעביר את שירותי התקשורת לבית החדש כמעט בלי להתאמץ. עליכם להכין מספר טלפון בזק או מספר מנוי אינטרנט, תעודת זהות או אמצעי חיוב, כתובת חדשה וכמובן תאריך. את כל הפרטים אתם מזינים בצורה מסודרת לאתר בזק שבועיים מראש וכך חוסכים עוד כמה דקות יקרות.
שירותי דואר ומוסדות: מעבר אוטומטי לתקופה מוגבלת
כדאי לכם להביא בחשבון את האופן שבו מעבר דירה ישפיע על ההתנהלות שלכם מול הרשויות. התחילו ביצירת קשר עם דואר ישראל והשתמשו בשירות האוטומטי. השירות הזה יעביר את כל הדואר שלכם מהכתובת הישנה לדירה החדשה במשך 10 חודשים ויעדכן בכך גם את המוסדות הרשמיים.
כדי להצטרף לשירות תצטרכו לקבל קוד: גשו לסניף הדואר הקרוב עם תעודת זהות, מלאו טופס הצטרפות, קבלו הודעת SMS שתאפשר לכם כניסה למערכת, הזינו את הקוד וסמנו את החברות שברצונכם לעדכן בפרטי הכתובת החדשה.
שירותי הובלות: אריזה ופירוק רהיטים
מלבד כל הבירוקרטיה מסביב למעבר דירה, אתם צריכים גם ליצור קשר עם חברת הובלות מקצועית. תנו עדיפות לחברה שמציעה עבורכם שירותי אריזה ונצלו את ההזדמנות כדי לקבל הצעת מחיר על אריזה ופירוק רהיטים.
השקעה נוספת של כמה מאות שקלים תמנע מכם כאבי גב ותבטיח מעבר דירה מהיר. חוץ מזה, ודאו שהחברה פנויה בתאריכים הרלוונטיים.

