העסקה לרכישת איירון סורס נחתמה : קרן ההשקעות CVC רוכשת 25% ממניות חברת האינטרנט הישראלית תמורת כ-450 מיליון דולר. .

CVC,  תרכוש את המניות מידי בעלי המניות הקיימים של החברה, ובהם המייסדים תומר בר-זאב ושלושת האחים מילרד, וכן משקיעים נוספים בראשם קרן ויולה ונצ'רס, חיים סבן, לן בלווטניק, ראובן אדלר ואייל חומסקי, אלייד של איציק סוארי, ולאומי פרטנרס המנוהלת בידי אבי אורטל. כל גוף ימכור רבע ממניותיו בעסקה.

לאחר העסקה תהיהה הקרן  בעלת המניות הגדולה בחברה, ותוביל אצ ההנפקה המתוכננת במחצית השניה של 2020. איירון סורס תחלק לבעלי המניות הקיימים דיבידנד רביעי במספר בהיקף 100 מיליון דולר. העסקה משקפת לאיירון סורס שווי של 1.55 מיליארד דולר.

הוגשה עתירה לבג"ץ ובה דרישה להפסיק את האפליה שממנה נהנית חברת דואר ישראל בכל מה שנוגע ליבוא אישי והפטור שנוגע להקלות מיסוי בהזמנת חבילות מחו"ל.את העתירה הגישו ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד לשכות המסחר וחברת געש וורלד ווייד המשמשת כסוכן מס ועוסקת ביבוא. לפיה  דואר ישראל נהנית מאי-אכיפה, שמוגדרת בעתירה כ"פטור בפועל" בכל הנוגע לנוהלי המיסוי של הזמנת חבילות מחו"ל.

העותרות טוענות למעשה כי פקודת המס קובעת באופן מפורש כי מוצרים שיובאו בדואר יהיו נתונים לפיקוח רשות המכס, אך אכיפה זו אינה מתרחשת בשטח.

לפי העתירה  "מאפשרת רשות המכס לחברת הדואר להעביר את הטובין המיובאים באמצעותה ישירות מהמטוסים למחסן לדברי דואר של חברת הדואר בנתב"ג, וממנו, למחסן דברי דואר של חברת הדואר במודיעין, וממנו מופצים ונמסרים המוצרים ללקוחות שהזמינו אותם, ללא קיום הדרישות המוחלות ומפוקחות על העוסקים ביבוא שאינם חברת הדואר".

העתירה מתייחסת גם למה שהיא מכנה "הסכם סודי" בין מינהל המכס לבין חברת הדואר, אותו ביקשה איגוד לשכות המסחר לקבל על-פי חוק חופש המידע: "ככל הידוע לנו, המכס פטר את חברת דואר ישראל בע"מ מדיווח על שטרי מטען, וכתוצאה מכך לא מוגשות על ידי חברת הדואר למכס הצהרות יבוא, בניגוד לכללים המחייבים שחקנים אחרים העוסקים בסחר החוץ".

בית המשפט המחוזי בב";ש דחה עתירה נגד בניית שכונה בת 7 אלף דירות באופקים

מיקרוסופט חשפה  טלפון חכם מתקפל חדש – Surface Duo, בכנס החומרה השנתי שלה.

המכשיר כולל שני מסכים צמודים בגודל 5.6 אינץ' שמחוברים בציר, המעבד של המכשיר הוא סנאפדרגון 855 של קוולקום. מיקרוסופט תשתמש בממשק של אנדרואיד. אבל מיקרוסופט ערכו שינויים ניכרים במערכת ההפעלה אנדרואיד, כך שתראה דומה יותר לממשק של Windows 10X  המכשיר כולל מקלדת או שלט למשחקים. 

למרות שהמכשיר מחזיר את מקרוסופט לתחום הטלפונים הניידים, המכשיר אינו צפוי לצאת לפני 2020, כך שלא ידועים  תאריך ההשקה, המכשיר, פרטים טכניים חיי סוללה ועוד.

מכשירי טלפונים מתקפלים הם הטרנד החדש של יצרניות הטחפונים. הראשונה הייתה סמסונג עם גלקסי פולד. אליה הצטרפו מאוחר יותר שיואמי, LG ואחרות. שארפ הציגה למשל טלפון שמתקפל לרוחב כמו מכשירי הצדפה של שנות האלפיים.

היתרונות של המתקפלים הם ברורים , הטלפון עם המסך בגרסתו הקטנה מאפשר לנו להכניס אותו לכיס, שימוש באפליקציה וגלישה די פסיבית באינטרנט. לעומת זאת התצורה הגדולה מאפשרת לצפות טוב יותר בסרטים, לקרוא כתבות יותר ארוכות ואפילו פעילויות מסובכות יותר כמו עיבוד תמלילים.

עדיין מדובר בבמחירי נישה יוקרתיים בסביבות 1000-1500 דולר ולא בטוח שמספקים את הסחורה, כיוון שההבדלים בין המסך הקטן לגדול לא מאוד מהותיים. הגלקסי פולד עולה 2000 דולר.

היצרנית one דווקא אינה מתלהבת: "(הטלפונים המתקפלים הנוכחיים) לא מייצגים את הדור הבא של הטלפונים, אלא מכשירי נישה שיישארו כאלה בשנים הקרובות – לא רק בשל העלות הגבוהה, אלא גם בשל כך הם אינם עושים שום דבר שונה מטלפונים מסורתיים ולא מציעים תכונות מבדלות".

הסמארטפון המתקפל של שיאומי – בחצי מחיר מהמתחרים

מחיר הסמארטפון המתקפל של וואווי: 2,229 יורו

סמסונג חשפה את גלקסי פולד המתקפל: מכשיר לעשירים בלבד?

דירות מפוצלות הפכו הסטנדרט לשכירת דירה של צעירים וסטודנטים. אלו כבר אינם יכולים להרשות לעצמם דירות שותפים, אבל אם אתם מפצלים דירה כדאי לעשות זאת חכם וחוקי ולא לפצל דירה ל-50 יחידות.

כך גילה תושב נתניה שהשכיר 9 דירות בעיר, וגילה שישלם מס כעסק לכל דבר. התושב פיצל אותן לעשרות יחידות דיור קטנטנות , לרוב לעובדים זרים ומבקשי מקלט .

בפסק דין הזכיר השופט פסיקה קודמת לגבי 20 דירות שהמבקש ביקש שיתייחסו אליה כאל הכנסה פסיבית, ללא הועיל. לטענת השופט, "ככל שגדלה כמות הנכסים המושכרים עד שעוברת לרמה המערכתית, קשה לתאר כיצד ניתן להפיק אף את ההכנסה הבסיסית עצמה מהשכרתם של כל הנכסים, לא כל שכן הפקתה ביעילות, בהיעדר תשומה משמעותית של הון אנושי ויגיעה אישית".

השופט הזכיר את דבריו של המערער המעידים לדבריו על עיסוק ובהם מיון אנשי מקצוע לעיתים תכופות, פעולות בנייה, אופן איסוף הכספים ועוד. בית המשפט חייב את התובע בהוצאות משפט של 20 אלף שקל

הפתגם העתיק אומר ספר לי מה חבריך ואומר לך מי אתה. הדבר נכון שבעתיים כשמדובר בממליצים. נכון, לרוב הניסוח השגרתי "המלצות יינתנו לפי דרישה" נשאר ניסוח ריק, מיומנות והתרשמות אישית ולפעמים קשרים עוזרים יותר במציאת תפקיד. אבל המלצות הן לא  תמיד מועילות לנו, כפי שהמלצה של עובד בחברה לא תמיד תעזור לנו.

מה ההשפעה של המלצה

אם הבוס התרשם, תיאם איתכם ציפיות שכר ותנאי עבודה, נראה לו שאתם מתאימים, רוב הסיכויים שהמלצה לכאן או לכאן לא תשנה הרבה. עם זאת, יש סיכוי של אחת לחמש שדווקא הממליץ הוא שימנע או יקדם את קבלתכם לעבודה.

אנשי משאבי אנוש סומכים יותר על המלצות, 80% מהם אומרים שמסתמכים באופן קבוע על המלצות כדי לקבל מועמד לעבודה. לעומת 71% מהמעסיקים פי סקר של SHRM שנערך בארה"ב. מנהלי גיוס גם מדווחים שהם פוסלים כ-20% מהמועדים אחרי שהם מדברים עם הממליצים שלהם, כך לפי סקר של OfficeTeam.

מי צריכים להיות הממליצים

ייתכן שאתם אנשים נעימים והייתם המלצרים הכי טובים בקפה חדווה בשנות התשעים, אבל ההמלצות צריכות להיות של ממליצים רלוונטיים לתפקיד וכן של ממליצים איכותיים. לפני שאתם מוסרים את המספר והשם, תדאגו לנהל שיחה עם הממליץ, לספר לו קצת על התפקיד המבוקש ולבקש את הסכמתו

מספיק שני ממליצים שעבדתם איתם רבות ושאתם מכירים ומכירים אתכם ואת עבודתכם לעומק. לפעמים מעסיקים אפילו יכולים לשאול אנשים שמכירים אתכם ועבדו איתכם בלי אפילו שתסמנו אותם ממליצים. כאן אין הרבה מה לשעות חוץ מלהשאיר רושם טוב לכל מקום שבו אתם הולכים.

כמו כן אם אתם חושדים שמישהו עלול לדבר סרה בכם, הכינו רשימה של ממליצים שתוכל לתקן את הנזק.

המלצות במקרה פיטורים

אם פוטרתם שלא על רקע יייעול וקיצוצים,  אפשר לבחור מישהו שאינו הבוס הישיר, כמו קולגה, מנהלת משאבי אנוש, או מנהל לא ישיר. בכל מקרה אל תסתירו את העובדה שפוטרתם. זה יכול לעלות בשיחה. אם

המלצות שליליות

לרוב ההמלצות לא יפגעו בקבלת המועמד לעבודה, הן  כי המועמדים בוחרים את הממליצים שיגידו עליהם דברים טובים, הן כי הם מכינים את הממליצים והן כי הממליצים בסך הכול רוצים שהמועמד יקבל את העבודה.

לרוב המלצה שללילית כמובן לא תגיע ממליץ רשמי אלא מרחרוחים ומניעת קבלה לעבודה בשלב כה מאוחר מושפעת בעיקר מאמירות חמורות כמו עניינים משפטיים, משמעת וכד'.

יותר מומחים אומרים שבישראל אין הידע והמיומנות למנוע מבניין לקרוס במקרה של רעידת אדמה, ברשות ההתחדשות העירונית אומרים "אולי יקרוס אבל יציל חיים"

בעוד הוויכוחים על תמ"א 38 נמשכים ובהם הטענה שאפשר לקבל חיזוק גם ללא הרחבה,, אלא שאז מאבדים תמריץ משמעותי, כעת עולה השאלה האם תמ"א 38 בכלל עוזרת נגד רעידות אדמה? לפי האדריכלית הראשית של משרד הבינוי והשיכון ורד סולומון ממן, הסיכוי של בניין שעבר תמ"א 38 לעמוד ברעידת אדמה אינו גבוה, כך אמרה בפורום"שולחן עגול" של מנהל התכנון בנושא. אל עמדתה הצטרפו כמה בכירים.

לפיה, שיטות החיזוק בפרויקט מעולם לא נבחנו והידע בישראל דל וגם אנשי המקצוע אינם מיומנים. "כדי לפתח שיטות לחיזוק מבנים, ולוודא כי השיטות שבהן משתמשות כיום חברות הבנייה מעניקות הגנה, יש לבצע ניסויים ולהקים מעבדות משוכללות, כפי שנעשה ביפן", אמרה סולומון ממן והוסיפה: "סטודנטים שלומדים הנדסה אזרחית, שבבוא היום יהיו המהנדסים שחותמים על תוכניות החיזוק, לא לומדים כיצד לחזק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה. הם מקבלים ידע הנוגע למבנים חדשים, אבל לא בטיפול במבנים קיימים. הידע מתורגם מתקנים אחרים".

בעמדה זו היא תומכת בעמדת מינהל התכנון, שלפיה אין להאריך את תוקף התוכנית שצפוי לפוג במאי 2020, מתוך כוונה לגבש מדיניות חדשה שתתפוס את מקומה. עם זאת, נראה שהפרויקט נמשך.

גם. יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים, אמר בדיון כי "להערכתנו שני־שלישים מהדירות שחוזקו עד היום לא נמצאות בסיטואציה מיטבית כפתרון לבעיה של רעידות אדמה. לאחר התייעצויות עם מגוון מומחים, התחושה שלנו אינה טובה.". הוא סיכם בהצעה לצמצם פרויקטים של עיבוי וחיזוק.

אף אחד לא בודק

תמ"א 38 מאפשרת להוסיף על גג הבניין עוד 2.5 קומות עבור הקבלן. התוספת מותנית בחיזוק הבניין, הוספת ממ"דים ושדרוג התשתיות של הבניין.  מאז אושרה התוכנית, היא תוקנה כמה פעמים ומתיקון לתיקון נוספו זכויות בנייה ותמריצים ליזמים – אך דווקא התניית החיזוק ויעילותה לא שונתה הרבה.

במינהל התכנון מעדיפים מסלול הריסה ובנייה מחדש, שבו מרכיב הסיכון ואי הוודאות נמוך בהרבה. אלא שבפריפריה, שבה אין ביקוש רב לדירות, פרויקט הריסה ובנייה מחדש אינו כלכלי כלל, לכן אין דרישה לבטל כלל את מסלול החיזוק אלא רק להמעיטו. נציין כי עד 2018 רוב הפרויקטים של תמ"א 38 היו של חיזוק אלא שכעת מסתמן היפוך מגמה.

בעיה נוספת היא הטענה שאף גוף במדינה לא מקבל אחריות ואינו מפקח על חישוב חוזק הבניין בהתבסס על היסודות, עמודים, עובי הבטון וכדומה. מדובר בחישוב קריטי שטעות בו יכולה לגרום לקריסת מבנה, והוא חשוב במיוחד בפרויקטים מורכבים שבהם מוסיפים קומות ועומס לבניין הישן. זהו חישוב שמבוצע על ידי מהנדס מורשה שנשכר על ידי חברת הבנייה, אך אף גורם ממשלתי לא בודק את החישובים.

מהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נמסר: "מבדיקות שערכה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מו למהנדסי בנייה עלה כי במקרה של רעידת אדמה בעוצמה גבוהה, הבניינים המחוזקים יצילו חיי אדם, אך ייתכן שלא יוכלו להמשיך ולשמש למגורים. נראה שגורמים מסוימים שכחו שזוהי תכליתה של תמ"א 38. עם זאת, אנו סבורים שיש לעדכן את תקן 413 ולהקפיד על בקרה קפדנית באשר לשיטות החיזוק בתמ"א 38/1. אין בכך צורך להביא לסיום התוכנית. על איגוד המהנדסים לפעול להעמקת הידע ההנדסי בתחום, להשתמש בשיטות חדשניות המוכרות ממדינות אחרות בעולם, ולערוך הכשרות כדי שמהנדסים רבים יותר יתמכו בתכנון המבנים ובהתאמתם לתקנים הדרושים".

כפר סבא מצטרפת לרשימת הערים המגבילה תמ"38

הרשות להתחדשות עירונית מציגה: מדריך תמ"38

תמ";א 38 ברמת גן – אילו פרויקטים יבוצעו ואילו ייעצרו

בישראל פועלות ארבע חברות השכרת קורקינטים באמצעות אפליקציה, בירד, ליים, ווינד וליאו אלא שלכולן אותם תעריפי השכרה. אז מה ההבדלים? בעיקר בשעות הפעילות ובדגמים. האם יש דגמים טובים יותר מאחרים?

בירד

עד אוגוסט השנה הסתמכה בירד בעיקר על קורקינטים של שיאומי, שבסך הכול אמינים ובמחירים טובים. אבל תביעה נגד שיאומי ובירד גרמה לריקול ענקי במחסניה. במקום החליטה בירד להוציא קורקינט בפיתוחה. הדגם נקרא bird one.

הקורקינט החשמלי Bird One מגיע עם סוללת 12800mAh עמידה ומוגנת שמציעה חיי סוללה כפולים מאלו של כל קורקינט שיתופי אחר,    זמינות זמן ההטענה של הסוללה עומד על 4-6 שעות. טווח הנסיעה של הקורקינט הוא עד 48 ק״מ, והמהירות המקסימלית אליה הוא יכול להגיע היא 29 קמ״ש – גבוה ב-4 קמ"ש משל המתחרות. מי שחפץ יכול לקנות את הקורקינט באתרים מחו"ל ב-1300 דולר אומדן.

ליאו

גם ליאו, בבעלות  משותפת של כפיר בן שושן ואייל ברקוביץ, הוא דגם שפותח במיוחד בשביל ההשכרה.

הקורקינט השיתופי של ליאו הוא דגם של אינוקים שפותח במיוחד לצורך השכרה, והוא לא יימכר במקביל. מחירי הקורקינטים שאינוקים משווקת נעים בין 5,000 –  שקל ל-8,000 שקל. הקורקינטים של ליאו מצוידים בסוללה נשלפת – להבדיל משל המתחרות הגדולות הנדרשות להטענה בבתים של משתמשים.

ליים

ז כשליים נכנסה היא טענה שהקורקינטים שלה הם היחידים שתוכננו למטרות שיותופית, אך מאז כאמור בירד עברה  לדגם משלה וליאו הישראלית  נכנסה עם דגם משלה. Lime מייצרת את הקורקינטים השיתופיים שלה ביחד עם Segway-Ninebot, חברת הבת של שיאומי.

. הדור החדש שם דגש על בטיחות הרוכב, כאשר הוא הרבה יותר גדול ומגיע עם גלגלי 10 אינץ׳, בולמי זעזועים משופרים, סוללה גדולה יותר ב-20%, עמידות משופרת מפני מים, משטח רגליים גדול יותר ותצוגת צבעונית שבהמשך אפילו תאפשר ניווט באמצעות GPS

ווינד

ווינד, החברה הגרמנית, פעילה בישראל פחות מהאחרות, בדומה לליים, היא משתמשת בקורקינטים של סגוויי. בווינד טוענים שהמודל של הקורקינטים השיתופיים פותח במיוחד לצורכי השיתוף – יש להם טווח סוללה ארוך יותר, הסוללות ניתנות להחלפה ועם יכולת טובה יותר לרכיבה בעלייה. בנוסף, הם  מתכוונים להתאים את הקורקינטים שלנו לצרכים המיוחדים של כל עיר.

אז מה הכי טוב

נכון לעכשיו נראה שבירד מציעה את הדגם המשוכלל ביותר במהירות ובהטענה. כמובן שהתחרות צמודה וכל הזמן נראה שדרוגים ושיפורים בין החברות, והתחרות תתכנס בסופו של דבר לשירותים שמציעה האפליקציה עצמה ולא הדגם עצמו.

כמה תעלה נסיעה של 10 דקות בקורקינט ואיך לשלם פחות

קורקינטים שיתופיים גם בפתח תקווה: ליים ובירד נכנסות לעיר

מה הדגמים של הקורקינטים השיתופיים ומה הכי טוב

הסדרה בתחום הקורקינטים – יוגבלו מספר הקורקינטים בתל אביב

קורקינטים חשמליים – לשכור או לקנות?

קורקינטים חשמליים – הכל על האפליקציות

החודש דווחנו שאם לא יהיה שינוי מהותי, למשל העלאת דמי ביטוח לאומי, קיצוץ קצבאות או עליית גיל הפרישה לנשים, ביטוח לאומי צפוי לפשוט את הרגל עד 2050. אלו לא התחזיות היחידות לגבי 2050. הנה כמה תחזיות על השוק בישראל ב-2050.

שוק העבודה

על פי הלמ"ס, חלקם של הערבים והחרדים בגילאי העבודה צפוי לגדול מ-27% כיום ליותר מ-40% מהאוכלוסייה בשנת 2050. כיום חלקם של אלו, בעיקר גברים חרדים ונשים ערביות, נמוך בהשוואה לחלקם באוכלוסייה. כיום מגבשים מדיניות במטרה לשלב את אלו בשוק העבודה, וייתכן שחלקם יגדל.

צפיפות ודיור

על פי פורום צפוף, בהתאם לקצב הגידול הנוכחי, אוכלוסיית ישראל צפויה להמשיך ולהכפיל עצמה עד אמצע המאה הנוכחית. אז מספר התושבים ליחידת שטח יהיה הגבוה שבמדינות המערב, ואחד הצפופים בעולם כולו.  הסיבות לכך הן שטח מדברי גדול, עידוד ילודה ותרבויות שבהן פחות מגבילים את הילודה.

על פי פרפ' אלתרמן מהטכניון, בשנת 2050 יחיו 18 מיליון תושבים וכמעט כל תושבי מדינת ישראל העירוניים יגורו במגדלי ענק. אנו צפויים לגור בצפיפות גדולה שתלך ותתעצם ולצפיפות הזאת השלכות חברתיות, קהילתיות וסביבתיות.

לפיה, גם אם כלל הבנייה תשונה ממגדלים לבנייה מרקמית תוך בניית תשתיות תת קרקעיות וקידום פתרונות דיור יצירתיים, משאב הקרקע יישאר משאב מוגבל והצפיפות במגורים תלך ותגדל באופן שכיום אנו מתקשים לדמיין. כדי לעצור את ההחרפה של כל
אלו עלינו להתייחס בצורה ישירה גם לנושא של שיעור הילודה הקיצוני בישראל.

צמיחה

הבנק HSBC צופה כי לישראל גידול של 73% בתמ"ג לנפש עד 2050, לסך של 37,731 דולר לנפש (במונחים ריאליים). בעשור הנוכחי, מעריך הבנק כי התמ"ג השנתי הממוצע לנפש בישראל יצטמצם ב-0.3% בשל הגידול באוכלוסיה, ואילו התמ"ג הכולל יצמח ב-1.1% בשנה. בעשורים לאחר מכן צופה הבנק צמיחה של 1.3%, 1.7% ו-2.1% בתמ"ג לנפש, וצמיחה של 2.5%; 2.5% ו-2.7% בתמ"ג השנתי. בשל הצמיחה האטית בתמ"ג שלה, תוך גידול באוכלוסיה, צפויה ישראל להתדרדר בדירוג העולמי כאשר לא רק מדינות מתעוררות יצמחו מהר ממנה, אלא גם כלכלות יציבות כמו גרמניה, בריטניה ופינלנד.

2050 בכלל

הגידול בילודה ועלייה בתוחלת החיים לצד העליי בצפיפות, אם לא יהיה שינוי, צפויים לפגוע גם בתחבורה, כך שרוב שעות היממה בנתיבי איילון יהיו כמו היום בשעות העומס, גם מערכת הבריאות תסבול מעודף בילודה מצד אחד ומעודף בגיל המבוגר מצד שני. לכך נוסיף זיהום, מחסור באנרגיה, מים ואולי מזון.

ישראל כמו שאר העולם נערכת לשינוי כלכלה ומדיניות בהתאם לתחזיות כדי לשפר הן את מצבה האקולוגי והן את הכלכלי. עם זאת, צעדים פופוליסטיים או התערבות שלילית של בעלי המאה יכולים לפגוע בתוכניות. בהצלחה לכולנו.

ביטוח לאומי: עד 2050 המערכת תצא מאיזון

בואינג: עד 2050 יהיה צורך ב-244 אלף טייסים באסיה

מי ידאג לקשישים? יותר מחצי מהם חיים על קצבה בלבד, והולך להיות יותר גרוע

רוב הסיכויים שגיל הפרישה לנשים יעלה ל-64

עוד מעט טסט או עשיתם תאונה או מי יודע מה ופנס אחד נשבר או אולי אפילו יותר. הגיע הזמן להחליף פנסים. הפנסים כוללים קדמי, אחורי, פנסי רוורס, פנסי חירום, פנסי איתות, פנסי ערפל וכדומה ועלות התיקון משתנה בהתאם לפנס ולרכב בעיקר. יש גם פנסים מעוצבים ומשוכללים שלא נמצאים בכל רכב, כמו פנסים נשלפים.

את הפנסים מתקנים לא רק כשהם שבורים אלא גם כשהם מקולקלים, סדוקים או מלוכלכים במידה כזו שאי אפשר לתקן. התיקון המקובל הוא החלפת פנס לפנס חלופי של  היצרן וכן רכיבי חילוף מקוריים מכלי רכב אחרים.

עלות הפנס משתנה לפי סוג הפנס, סוג הרכב והדגם. ומצבו של הפנס אותו אתם רוכשים (מקורי-חדש, משומש או מרכבים מפירוק). בנוסף, עלות הפנס הסופית נקבעת בהתאם לעלות העבודה הנדרשת עד החלפתו.
מחירי הפנסים השונים הם בין  250 שקל ל-900 שקל.  אבל עלות  פנסים מיוחדים או פנסים מעוצבים מותאמים תגיע  גם למחירים של החל מ-1000 ועד   3,000 ומעלה לכל פנס. פנס לרכב שטח או פנס לרכב ייעודי יכול לעלות גם סכומים גבוהים יותר, תלוי בסוג ובאבזור הספציפי. החלפת נורה תעלה רק כמה עשרות שקלים.

אפשרויות התיקון

אפשרויות התיקון הן כאמור רכיב חדש, רכיב משומש או רכיב מפירוק. כמובן שרכיב חדש יקר יותר. מחירו של חלק מקורי משומש יהיה לרוב כ50% – 60% ממחיר חלק מקורי חדש. יש יתרונות רבים לחלק מקורי משומש מלבד העלות, הרי הוא מתאים לרכב שלכם, אבל אם נשבר הפלסטיק של הפנס, כאן זה כבר פחות משתלם, הרי לפלסטיק יש בלאי וחלק ישן יישחק יותר מהר. פלסטיק ישן יכול להיות עכור וכך לא יאיר את הדרך כראוי. גם חשיפה לאור למשך הרבה זמן מעכירה את הפנס, כך שמכסה הפלסטיק דוהה ומצהיב. כך האור נהיה חלש יותר ומאיר רק למטרים ספורים ואתם צפויים לקנסות בנסיעה עם פנס תקול. במקרה כזה הפנסים צריכים ליטוש, הכולל שיוף, פוליש ולכה. ייתכן גם  שאם הפנס רק סדוק, לא תצטרכו להחליף אותו אלא רק להסתפק בליטוש, וזה חוסך המון: ליטוש פנס אחד יעלה 100-75 שקל וליטוש של שני פנסים יעלה 250-150 שקל.

דוגמאות לפי יצרן*

פנס ראשי ימני / שמאלי

פנס אחורי ימני / שמאלי

הנתונים מאתר גלגלים

פיצ'רים שאתם חייבים ברכב חדש

איך לחסוך בהוצאות על הרכב?

איך להוזיל את הביטוח המקיף?

כל חברות הקורקינטים השיתופיים עדיין גובות אותו מחיר, אבל למרות זאת שורת קופונים, מבצעים ודילים של הטענה יכולים לצמצם עלויות

אתם לא בדיוק מהרוכבים הקבועים על הקורקינטים, אבל פספסתם את האוטובוס או את השעה האחרונה שלו. אתם צריכים רק 10 דקות נסיעה על הקורקינט להגיע ממקום למקום. כמה זה יעלה לכם? בכל החברות, הכוללות את בירד, ליים, ווינד וליאו, תשלמו  חמישה שקלים על פתיחת  הנעילה ועוד חצי שקל לדקה. כך שעל הנסיעה תשלמו 5 שקלים+5 שקלים על  פתיחת הנעילה, סך הכול 10 שקלים. רכיבה של 20 דקות תעלה 15 שקל. מי שזקוק לרכיבה הלוך ושוב באותו יום, למשל לתחנת הרכבת, ישלם כ-25 שקל ליום בתחשיב צנוע ומאות שקלים לחודש לרכיבה קבועה.

נזכיר כי המהירות המרבית בקורקינט שיתופי היא 25 קמ"ש, כך שעקרונית אפשר לגמוא אפילו 4 ק"מ ב-10 דקות בלי להתחשב בתנאי הדרך כלל. המרחק הממוצע עם זאת הוא 2.5 ק"מ וזמן נסיעה ממוצע 15 דקות.

האם יש דרך להוזיל עלויות? לקוחות wind באזור שדרות ירושלים תל אביב לא משלמים על הפתיחה, כך שנחסכים מהם  חמישה שקלים לפתיחה. לקוחות ליים יקבלו החזר על הנסיעה ועוד אם יצרפו חבר בסך 11 שקלים. ליים גם מציעה שלושה שחרורים חינם במבצע חבר מביא חבר כך שנחסכים 15 שקלים, כלומר נסיעה של רבע שעה ללא עלות. בבירד יש הנחות ייעודיות לסטודנטים, יש לברר באגודה. דילים נוספים בכל החברות אפשר למצוא באתר bee deals.

בנוסף נוסעי הקורקינטים יכולים לקבל החזר באמצעות הטענת קורקינטים בביתם באפליקציות בירד וליים בלבד. העלות נעה בין 15 שקלים ל-20 שקלים ליחידה, תלוי בעיקר במרחק של הקורקינט ומצב הסוללה שלו. המספר המרבי של קורקינטים שאפשר להטעין הוא 20, ביום, כך שבעיקרון אפשר לקבל 400 שקל ביום, אבל זה הרבה יותר מעשר דקות.

קורקינטים שיתופיים גם בפתח תקווה: ליים ובירד נכנסות לעיר

מה הדגמים של הקורקינטים השיתופיים ומה הכי טוב

הסדרה בתחום הקורקינטים – יוגבלו מספר הקורקינטים בתל אביב

קורקינטים חשמליים – לשכור או לקנות?

קורקינטים חשמליים – הכל על האפליקציות

חניתם באדום לבן? קודם כול תתביישו לכם. אבל אם בכל זאת נאלצתם מסיבות כאלו ואחרות, לחנות באדום לבן, כמה תשלמו? התשובה משתנה מעיר לעיר, כיוון שעבירות חניה הן עבירות מול הרשות המקומית.

עבירת חניה ליד מדרכה שצבועה אדום לבן קשורה לעבירות חניה במקום אסור לחלוטין, להבדיל מעבירות חניה לרווחת התושבים כמו חניה בכחול לבן הנחשבות קלות יותר או עבירות חמורות כמו חניה בחניית נכים או חסימת כביש או צומת, הנחשבות חמורות יותר. הקנס על חניה באדום-לבן עומד על 100-300 שקל, תלוי ברשות המקומית. בתל אביב הקנס עומד על 250 שקל, אך מי שחונה כך מסתכן גם בגריר הרכב ובתשלום נוסף לצורך שחרורו. כך גם ברוב ערי המרכז הגדולות. המחיר עומד על 250 שקל, אבל אם מדובר בחניה שגם חוסמת את המעבר, יוגדל הקנס, תלוי במקרה. נראה שהממוצע הוא 250 שקל.

במהלך 2022 קיבל בית משפט השלום בתל אביב הכרעת דין מפתיעה. התובעת ביקשה למחוק לה קנס של 250 שקל שקיבלה על עמידה בחניה כפולה. לדבריה, היא ישבה ברכב כשהמנוע פועל והמתינה 40 שניות בסך הכל לרכב שאותו חסמה על מנת שייצא והיא תיכנס במקומו. היא נקנסה על ידי פקחי העירייה שמצאו לנכון כי הרכב של התובעת מפריע לתנועה ברחוב, וכשביקשה לבטל את הקנס, פסק בית המשפט כי אומנם מדובר היה בהפרעה לתנועה, והתובעת הפסידה. ראו הוזהרתם.

אם חניתם בכחול לבן ולא שילמתם אגרה הקנס יסתכם בממוצע 100 שקל. 250 שקל תשלמו גם על כל חניה במקום אסור, כמו בקרבה למעבר חציה, חניית תחבורה ציבורית – אדום צהוב ועוד. חניה על המדרכה לעומת זאת תסתכם לרוב ב-500 שקל, אלא אם חניתם בשני גלגלים – 250 שקלים, וחניה בחניית נכים תעלה לכם הכי הרבה, 1,000 שקל, ובצדק.

וכמה הקנסות הללו מכניסים לעירייה? בתל אביב, לדוגמה, הצפי של עיריית תל-אביב להכנסות מתחום החניה, כפי שהוא מופיע בתקציב החדש, חצה לראשונה את הרף של רבע מיליארד שקל: 256.26 מיליון שקל. מדובר בעלייה חדה מאוד של 18.6% לעומת 2017 ובזינוק של לא פחות מ-22% לעומת הגבייה בפועל מסעיף החניה ב-2016.

מלבד הרצון להעלות את ההכנסות של הרשויות המקומיות, הסיבה השנייה היא צמצום מקומות חניה כדי לדחוף יותר נהגים לעבור לתחבורה ציבורית ובכך להילחם בפקקים ובזיהום.

ומה עם החניונים? אם ניקח למשל את חניון דובנוב בתל אביב, שם המחיר הוא לרבע שעה הראשונה בחינם בשעות הפעילות 7:00-17:00 והחל מהשעה הראשונה 16 שקל ומאז לכל רבע שעה נוספת 4 שקלים, כך שליום עבודה שלם מתשע עד חמש תשלמו 144 שקל, פחות. אגב, ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם בגובה מחירי החניה השעתית שלה. עם זאת, בבדיקה של ערים ספציפיות, תל אביב דווקא לא נמצאת ברשימת חמישים הערים היקרות ביותר בחניה בשום פרמטר, וירושלים היא העיר היחידה שהתברגה למקום ה-43 ברשימה.

ומה לגבי אגרת חניה או פנגו? התעריף המקסימלי הוא בתל אביב 6.2 שקלים לשעה, כך שעל יום עבודה שלם תשלמו 55.8 שקל. כמובן שלגבי בחניה אדום לבן יכול להיות שלא יתפסו אתכם, אבל אף אחד לא ערב לכך.

מה הקנסות על עבירות תנועה

פתיחת עסקים בשבת – מתי מותר ומה הקנסות

מהו המרכז לגביית קנסות ואיך הוא יכול לעזור לכם?