בשנים האחרונות בוטלה, או יותר נכון הופחתה הרגולציה על יבוא אישי. מה זה אומר? אם עד עתה כדי לקנות מהאינטרנט התייחסו אליכם כמו אל יבואן עסקי, עכשיו זה משתנה – עידו מאגף התקציבים באוצר מסביר:

"אנחנו הישראלים אוהבים לקנות מוצרים באינטרנט והרבה. מדובר על רכישות במיליארדים וזה הולך וגדל משנה לשנה, בקצב הרבה יותר גדול מהקניות ברשתות ובחנויות הפיזיות.

"אבל איך זה עובד, ומה קורה למוצר בדרך אלינו. כדי שהסטרימר שהזמנתם מאמזון או מוצר דומה שהזמנתם מאיביי יגיע אליכם הוא צריך לקבל אישור של רגולטור בארץ. ואם האישור מתעכב תאלצו לשלם גם על אחסון המוצר. כדי שהבגדים שהזמנתם יגיעו אליכם לעיתים תצטרכו לשם אגרות שונות מעבר למחיר החולצה או המכנסיים. תוספות אלה עשויות להצטבר לכדי מאות שקלים נוספים.

"אז כדי לחסוך לכם לבטל את האישורים שנדרשים למוצרים רבים, כמו אוזניות, שעונים חכמים, מוצרי איפור, טלוויזיות, חלפים לרכב ומוצרים רבים נוספים. בנוסף, אנחנו מבטלים את תשלום האגרות עבור רוב המשלוחים. וכדי שתדעו איך, כמה ולמה, כל המידע ירוכז באתר אחד. מהלך זה מתווסף למגוון צעדים נוספים כמו הקלות ביבוא מסחרי של מוצרי תקשורת והפחתת נכסים למוצרי צריכה. צעדים אלה יקטינו את עליות יבוא המוצרים ויביאו לכך שכולנו נהנה ממגוון רב יותר במחיר נמוך יותר. וככה נלחמים ביוקר המחייה."

"אחרי כמעט שנה של עיכובים שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, חתם על צו יבוא אישי שנועד להקל על היבוא האישי  וליישם את ההקלות שקידמה הממשלה הקודמת ולהסיר רגולציה.

הצו נועד להגביר את התחרות ולהפחית את  יוקר המחיה. הצו נוגע להקלות ביבוא אישי של תוספי מזון, מוצרי טיפוח וקוסמטיקה, חלפים לרכב ומוצרי תעבורה כגון כיסא בטיחות לרכב, קסדות, מוצרים למערכת בלימה, שואבי אבק, מקררים, מגהצים, מדיחי כלים, תנורים, מחשבים, טלוויזיות, טאבלטים, מדפסות ועוד.

לכתבה המלאה: פחות רגולציה על יבוא אישי

למידע נוסף:

יבוא אישי תרופות ללא מרשם ותוספים? כמה זה עולה והאם זה בטוח?

יבוא אישי – שאלות ותשובות

איך לייבא רכב ביבוא אישי 2019

מעודכן ל-05/2019

הלוואות חברתיות הן  פתרון שיכול להיות נוח ללווים וגם למשקיעים – במקום לעבור דרך המערכת הבנקאית שמספקת מימון יחסית יקר, וגורפת עמלת תיווך גדולה,  התפתחו בעולם פלטפורמות גדולות של הלוואות בין חברתיות – אנשים לאנשים – P2P. הרעיון מצויין והוא חלק ממגמה הולכת ומואצת של הכלכלה השיתופית – בואו נשתף גם בכסף, ונקבל על זה ריבית.

בשיטה הזו המלווים הם משקיעים שמקבלים תשואה גבוה יותר מאשר על השקעות סולידיות אחרות (ההשקעה הזו נחשבת סולידית כי היא מפוזרת על פני הלוואות רבות ויחסית קטנות כך שיכולת ההחזר שלהן גבוהה). הלווים כאמור נהנים מריבית נמוכה יותר מהבנק.

זה לא פשוט – בכל זאת, הבנקים וגם גופי האשראי החוץ בנקאיים הם גופים גדולים עם מערכות שיווק גדולות, אבל ההגיון הכלכלי דוחף להרחבה בשיטת ההלוואות החברתיות (הרחבה על השחקניות בשוק המקומי ועל התנאים).

על הדרך, הבינו גם הגופים המוסדיים שהשקעה בתחום עשויה להיות מעניינית. הדרך שלהם להיכנס לתחום היא בעצם השתתפות בהענקת אשראי לחברות בתחום (השקעה בתיקי אשראי שמדורגים בדירוג מסויים – כל אחד והסיכון שמתאים לו). ככה בעצם הם מאפשרים בדלת האחרוית השקעה לא ישירה דרך הפלטפורמה, אלא השקעה  בקרן שמשקיעה באופן מפוזר במספר רב של הלוואות ( הרחבה – השקעה בקרנות P2P – תמיד רציתם להיות בנק).

לא ניכנס כאן למה כדאי – השקעה ישירה בהלוואות, או הקעה דרך קרנות. ברור שיש יתרונות לכל גישה – בקרן אתם אמורים לקבל גוף מקצועי שמנהל בשבילכם את ההשקעות בהלוואות, אבל מנגד – הוא לוקח כמובן עמלה/ דמי ניהול.

גם לא ניכנס לשאלה האם התחום הזה מעניין להשקעה. רק נדגיש כי מדובר בתחום בחיתולים (יחסית), ויש לו עוד דרך ארוכה עד שיבשיל. עניין מאוד חשוב בתחום הזה הוא החיתום של ההלוואות – איך ניתן לדעת שהפלטפורמה בוחנת את הסיכון בצורה נכונה ומיהמנה כשהיא מספקת הלוואות? ברור שככל שההליך הזה איכותי יותר, יש יותר ביטחון בהחזר ההלוואה. אבל הגופים חדשים והם לא נבחנו לאורך זמן, ולא בתקופה משברית.

ובכל זאת, יש כבר ביצועים שניתן למדוד אותם לפיהם. הנה  ביצועי הקרנות הישראליות המשקיעות באשראי צרכני באמצעות פלטפורמות דיגיטליות ישירות:

ב-2018 הניבו קרנות אלה תשואות דולריות שנעו בין 6.5% לקרן פאגאיה, 6% לקרן הלמן אלדובי P2P ו-5.5% לקרן אי.בי.אי CCF. גם ברבעון הראשון השנה נשמר הסדר: פאגאיה הניבה 1.6%, הלמן 1.5% ו-אי.בי.אי 1.3%.

המשקיעים בפלטפורמות אלו יכולים לבנות תיק הלוואות בשתי דרכים: האחת, פסיבית, כך שהפלטפורמות בוחרות עבורם את ההלוואות בהתאם לקריטריונים שהוגדרו מראש. בדרך זו פועלים רוב המשקיעים, ובכלל זאת בנקים ומנהלי נכסים גדולים, שאין להם זמן לעיסוק בניתוח פרטני. הדרך השנייה היא אקטיבית – בחירה ספציפית של הלוואות מהן יורכב התיק, בדרך כלל תוך שימוש ביכולות טכנולוגיות.

הקרן של אי.בי.אי פרסמה בעבר שהיא רוכשת הלוואות בפלטפורמות על סמך מספר קריטריונים מוגדרים מראש. כיום, אי.בי.אי מציינת שהיא משתמשת בכלים סטטיסטיים, ומשקיעה בפיתוח טכנולוגיה לניתוח ביקושים ורכישת הלוואות במהירות גבוהה. נראה כי אי.בי.אי  כיום מפתחת יכולות השקעה אקטיביות, בניגוד לעבר.

פאגאיה מציגה עצמה כחברת פינטק שהקרנות המנוהלות על ידה משקיעות באופן אקטיבי. לפי פרסומיה, טכניקות החיתום שלה מבוססות על הערכת שיעור ההחזר הצפוי של הלווה למול הריבית שנקבעת בפלטפורמות, באמצעות אנליזה להיקף נתונים רחב ושימוש בכלים טכנולוגיים המבוססים על למידת מכונה.

מה זה FICO

דירוג האשראי של הלווים (FICO) הוא פרמטר מקובל להשוואת סיכון באשראי צרכני בארה"ב. דירוג ה-FICO מבוסס בעיקר על ביצועי אשראי היסטוריים של לווים בארה"ב ומוגדר על סולם בין 300 ל-850. ככל שהדירוג גבוה יותר, כך סיכויי חדלות הפירעון נמוכים יותר.

מהשוואת תיקי הקרנות לסוף 2018, בשלוש הקרנות ה-FICO נע בטווח מצומצם במיוחד – בין 693 ל-704. משום שדירוגי FICO מוגדרים על טווח רחב של מאות נקודות, ניתן להתייחס לדמיון בפרמטר זה כמשקף רמות דירוג וסיכון אשראי (במונחי FICO) זהים.

לכאורה, השילוב בין הדמיון ב-FICO לבין הפערים האמורים בתשואות בין הקרנות מצביע על פערי ביצועים והיווצרות אלפא. כלומר, ברמה דומה של סיכון אשראי שורר פער תשואות.

לא בכדי, גם פלטפורמות ה-MPL אינן מסתמכות רק על מדד ה-FICO, אלא מעשירות את מודל החיתום שלהן במידע נוסף רב על הלווה.

איך שנת ההלוואה משפיעה על התשואה

את שנת 2018 החלה הקרן של הלמן עם היקף נכסים של 6 מיליון דולר וצמחה במהלכה פי עשרה, ל-60 מיליון דולר. המשמעות היא שכ-90% מההלוואות בקרן של הלמן נרכשו ב-2018 ומהוות הלוואות חדשות.

בתיקים חדשים של אשראי בכלל ואשראי צרכני בפרט, התשואה "נוטה למעלה" – קרובה לשיעור הריבית הנקובה בהלוואות, בניכוי עמלות. ככל שהתיק גדל  והגיל הממוצע של ההלוואות עולה, אזייותר הלוואות נכנסות לפיגורים ולכשל אשראי וההפסדים מצטברים. כתוצאה, עם הזמן התשואה למשקיעים "מתכנסת" לשיעור נמוך יותר, המשקף במובן מסוים את התשואה ארוכת הטווח שיכולה הקרן להניב בתנאי שוק רגילים. תהליך דומה אירע גם בקרנות האחרות לאחר תחילת פעילותן.

גם הקרנות של אי.בי.אי ופאגאיה צומחות, אך בשיעורים נמוכים בהרבה מאלה של קרן חדשה כמו הלמן, כך שהשפעת ההשקעה בהלוואות חדשות על תשואתן בעתיד צפויה להיות מתונה באופן משמעותי.

משך חיים ממוצע

עוד פרמטר הוא משך חיים ממוצע (מח"מ) ההלוואות שהקרנות מחזיקות – הממוצע המשוקלל של המועד לקבלת תזרים המזומנים מהן. בסוף 2018, מח"מ ההלוואות הממוצע של שלוש הקרנות נע בטווח צר יחסית שבין 1.56 ל-1.8.

הפער נראה קטן, אולם שונות המח"מ משקפת פער של כחצי שנה בתקופות לפדיון ההלוואות – מח"מ 1.5 משקף תקופה ממוצעת לפדיון של כשלוש שנים, בעוד מח"מ 1.8 קרוב יותר לתקופה ממוצעת לפדיון של שלוש וחצי עד ארבע שנים (תוך תלות, בין היתר, בריבית שההלוואות נושאות).

ההלוואות הצרכניות משולמות בהתאם ללוח  "שפיצר" – התשלומים בכל תקופה שווים, כאשר ככל שהזמן עובר, שיעור תשלומי הריבית כחלק מהתשלום יורדים, ותשלומי הקרן עולים. לפיכך, ככל שהמח"מ ארוך יותר,  תקופת החזר הקרן ארוכה יותר ובהתאם הסיכון מכשלי אשראי גבוה וממושך יותר על ציר הזמן.

בנוסף, ככל שהמח"מ קצר יותר, כך לקרן יש גמישות גדולה יותר בניהול ההשקעות, ולהגיב למצבי שוק מאתגרים. לדוגמה, באמצעות החלפת הלוואות המגיעות לפדיון בחדשות הנושאות ריביות גבוהות יותר, המתאימות לתנאי השוק "החדשים", שתוכלנה לפצות, ולו חלקית, על עלייה בכשלים.

השילוב בין מח"מ 1.6 בהלמן, לצד זאת שרוב ההלוואות בהן השקיעה הן חדשות, מצביע על ריכוז התיק בהלוואות לשלוש שנים. גם בפאגאיה, בה המח"מ הממוצע הוא הנמוך ביותר – 1.56 – להערכתנו ניתן להסיק שחלק ניכר מההלוואות בתיק הן לשלוש שנים.

באי.בי.אי  מח"מ של 1.8 מתורגם למועד פדיון ממוצע של כ-3.5-4 שנים. בהינתן התקופה הארוכה יחסית בה הקרן פעילה, הרי שלא כל ההלוואות בתיק שלה חדשות. לכן,  סביר שביחס לקרנות האחרות, הקרן של אי.בי.אי משקיעה שיעור גבוה יותר מנכסיה בהלוואות ל-5 שנים.

כך התיק של אי.בי.אי נושא סיכון גבוה יותר מהקרנות האחרות.

מינוף – סיכון עם תשואה גבוהה

מבין שלוש הקרנות, רק זו של אי.בי.אי משתמשת במינוף, אם כי נמוך יחסית. זאת, באמצעות הלוואה שהעמידה מנורה בהיקף כ-15% מנכסי הקרן, הקודמת למשקיעי הקרן.

מאחר שהחוב נוטל סיכון נמוך יותר, אזי שיעור התשואה שהוא מקבל, שטרם פורסם, אמור להיות נמוך יותר מזה שמניבים נכסי הקרן. לכן בימים טובים  לשוק, כמו כיום, המינוף מאפשר לקרן של אי.בי.אי להגדיל תשואות למשקיעיה.

אולם מכאן נובע שהתשואה ה"אמיתית" שמניב תיק הנכסים של אי.בי.אי, ללא המינוף, נמוכה יותר ומתקיים פער תשואות רחב יותר בינו לקרנות האחרות.

המינוף מגדיל את רמת הסיכון. זאת, שכן בהרעה כלכלית, התשואה המובטחת המשולמת לחוב, עלולה לפגוע בתשואות למשקיעי הקרן – ואף להביא להפסדים אף במקרים בהם תיק ההלוואות יניב תשואה חיובית.

לסיכום, התפתחות שוק האשראי הצרכני האמריקאי פותחת בפני משקיעים מוסדיים ומתוחכמים ישראליים אפיק השקעה חדש, שבעבר היה שמור רק לבנקים בארה"ב. אבל השקעה ישירה בפלטפורמות מורכבת ליישום, לכן כמעט כולם צפויים להשקיע באמצעות קרנות.

הקרנות הישראליות המשקיעות בתחום שונות זו מזו במספר פרמטרים, הנחשבים יסודיים בבחינת השקעה באשראי צרכני – וכתוצאה גם בתשואות המותאמות לסיכון שהן מניבות.

איך תבחרו איזה בנק טוב בשביל העו"ש שלכם? ראשית, מומלץ לעשות סקר שוק. כלומר לבדוק מספר בנקים ולבחור את זה שמציע לכם את התנאים הטובים ביותר

לא משנה אם אתם פותחים חשבון לראשונה או עוברים בנק, אתם צריכים לדעת איך לבחור את הבנק שלכם, לגעת מה העמלות שלו, מה איכות השירות, מה הריביות על ההלוואות. לכן בנק ישראל פתח שירות שיכול לעזור לכם בהחלטה. בבנק ישראל מבהירים:

"הכירו את חשבון עובר ושב, עו"ש בשבילכם, החשבון שבאמצעותו אתם מנהלים את רוב הפעילות הבנקאית השוטפת. משלמים בצ'קים, כרטיסי חיוב או הוראות קבע. מכניסים משכורת, מקבלים הלוואות או מנהלים תיק ניירות ערך. כל אזרח בוגר יכול לפתוח חשבון עו"ש כשההחלטה אם להקצות מסגרת אשראי נתונה לשיקול דעתו העסקי של כל בנק, אז איך תבחרו איזה בנק טוב בשביל העו"ש שלכם?

ראשית, מומלץ לעשות סקר שוק. כלומר לבדוק מספר בנקים ולבחור את זה שמציע לכם את התנאים הטובים ביותר. בדקו את העמלות, כמה הבנקים גובים על פעולות שתבצעו בחשבון. אילו שירותים בוחנים להעניק לכם ובאילו תנאים. חשוב לכם מרחק הסניף מהבית או מהעבודה? אם כן שווה לבדוק את זה. אם אתם יותר דיגיטליים, מומלץ לבדוק את רמת השירותים שהבנק מציע באתר האינטרנט שלו,או בטלפון. זכרו הבחירה היא בידיים שלכם. רוצים לדעת עוד על איך לנהל חשבון העו"ש שלכם, לחצו כאן

אתם גם כמובן יכולים להיעזר במדריכים של הון:

איך בוחרים ממי לוקחים את ההלוואה?

איך עוברים בנק?

על השכונה

פלורנטין היא שכונה בדרום תל אביב, הסמוכה לגבול עם יפו, והיא נקראת על שמו של הקבלן שלמה פלורנטין.

גבולות השכונה

גבולות השכונה הם הרחובות העלייה ממזרח, אליפלט במערב, דרך יפו מצפון ודרך שלמה (סלמה) מדרום.

היסטוריה

השכונה הוקמה בשנת 1927 מדרום למסילת הרכבת יפו-ירושלים על-פני פרדס גדול. פלורנטין נוסדה על ידי דוד אברבנאל והקבלן שלמה (סלומון) פלורנטין, שעלה לישראל מסלוניקי שביוון. השכונה תוכננה כשכונה בורגנית המשלבת עסקי מלאכה, תעשייה זעירה ומסחר, לצד בניינים בני 3 עד 4 קומות שרחובות צרים ביניהם.

בראשיתה אוכלסה פלורנטין בעולים יהודים מיוון, פולין, צפון אפריקה, בולגריה, טורקיה ובוכרה. לקראת סוף שנות ה-60 של המאה העשרים החלה נטישת השכונה על ידי תושביה המקוריים, שאת מקומם תפסו עסקי מסחר ותעשייה זעירה. בשנת 1991 הכריזה עיריית תל אביב על פרויקט התחדשות אזורי שנמשך עד לסוף העשור ומאז מובילות אותו יוזמות פרטיות הכוללות שיפוץ מבנים ותיקים, בניית בתי דירות, פתיחתם של בתי קפה, מקומות בילוי, גלריות, סדנאות אמנים צעירים וחנויות מעצבים, תוך חיסול התעשיות הוותיקות, כמו ביגוד וריהוט. .

באוקטובר 2006, לאחר שעלתה רמת הפשיעה בשכונת פלורנטין, הוחלט לתגבר את המשטרה בשוטרי משמר הגבול. תושבי השכונה, ביחד עם פעילים מארגונים חברתיים, יצאו להפגנות כנגד תוכנית זו. ההחלטה לא בוטלה, אך מאז פעילות המחאה שוטרי מג"ב לא פועלים בשכונה.

אוכלוסייה

אחוז גבוה של צעירים, כמעט חצי בני 25-34. לצדם משפחות צעירות, חלק מהם באים בגלל המחירים הנמוכים ביחס לתל אביב, חלק תושבי השכונה משנות התשעים שהתהבגרו והתמסדו.

נדל"ן

מחיר ממוצע 2,150,000 שקל,, תשואת שכירות 2.6%

84% דירות שכורות, כ-40% דירות שני חדרים

חינוך

בתי הספר מדורגים נמוך ביחס לעיר במדד מדלן. בשכונה כמה גנים עירוניים

שטחי מסחר וציבור

שוק לווינסקי נמצא בחלק המזרחי של השכונה.  שוק העלייה, הנמצא ברחוב העלייה פינת רחוב וולפסון, הוא מבנה באוהאוס שהוקם בשנת 1938. אך נהרס ברובו על ידי העירייה. בשכונה בניין המשמש אמנים במסגרת "סדנאות האמנים", ושני חדרים שמשמשים את "מהפך", תנועת סטודנטים שעוסקת בחינוך.  בשכונה נמצא "בית יאיר" – מוזיאון לתולדות הלח"י, שממוקם בבניין שבו נרצח מייסד הארגון, אברהם שטרן (יאיר), על ידי אנשי הבולשת הבריטית שעצרו אותו.

בשכונה גם ביץת הכנסת "אהבת חסד" (רחוב אברבנאל 54), בעל סגנון הבנייה האופייני לשכונה בראשיתה. נוסד על ידי רב השכונה הרב יצחק ידידיה פרנקל.

וכמובן יש בה המון בארים ובתי קפה שמשכו את האוכלוסייה הצעירה לצד הסדרה משנות התשעים שהפכה אותה אז לאטרקטיבית יותר.

שכנים מספרים

השכנים מרוצים מהבילויים בשכונה ומהנגישות למקומות רבים בתחבורה, לא מרוצים מהתשתיות, מהחינוך, החניה וממצב הגנים

גינות ופארקים

בקצה המערבי של השכונה נמצאת "גינת דרויאנוב" ובה מגרש כדורסל, משחקי ילדים ודשא

תוכניות בניה

אזור התעשייה הזעירה עומד להימחק לחלוטין ובו ייבנו בניינים חדשים

תביעה נגד יזם שלא קיבל היתר בנייה בפלורנטין

מעודכן ל-06/2019

"הבנקים יתחילו להילחם עלינו, הלקוחות, התחרות תיפתח והמחירים ירדו".

בקרוב נוכל לעבור מבנק לבנק בלחיצת כפתור, באגף התקציבים במשרד האוצר מסבירים:

"לעבור בנק זה כאב ראש. עדכון המעסיק, העברת הוראות קבע, החלפת צ'קים, כרטיסי אשראי ותמיד גם משהו מתפספס בדרך.

מעבר לכאב הראש כל הבירוקרטיה הזאת גם פוגעת לנו בכיס. איך. כשכל כך קשה לעבור בנק, גם אם קיבלתם הצעה אטרקטיבית יותר מבנק אחר, הבירוקרטיה תגרום לכם להישאר.

והבנק שלכם יודע את זה. לכן אין לו שום סיבה להתאמץ כדי שתישארו אצלו. במילים אחרות זה פוגע בתחרות. כשהתחרות נפגעת המחירים גבוהים. בדיוק בגלל זה משרד האוצר ובנק ישראל מקדמים תוכנית חדשנית. שבה תוכלו לעבור בנק בלחיצת כפתור. מדע בדיוני? ממש לא. פותחים חשבון, מודעים לבנק החדש, מה המספר של החשבון הישן והכל עובר אוטומטית. עקוב אחריי לחשבון החדש. כל זאת באופן בטוח ובלי להחליף מילה עם הבנק הישן. אז איך זה משרת אותנו? הבנקים יתחילו להילחם עלינו, הלקוחות, התחרות תיפתח והמחירים ירדו.

הבנק הקפיץ את העמלה, תוכלו לקום ולעבור,  שירות לא מספיק טוב, תוכלו לקום ולעבור, בעצם אפילו לא תצטרכו לקום מהכיסא. רק להקליק"

התכנית כוללת שלושה מהלכים:

• ניידות בין בנקים "בלחיצת כפתור".
• הצרכן יוכל להשוות עלויות בקלות למוצרים הפיננסים האישיים שלו.
• הקלות לבנקים חדשים באמצעות סיוע להקמת לשכה לשירותי מחשוב בנקאיים.

כיום אומרים במערכת הבנקאות שעלותה היא מיליוני שקלים, ונראה שייקח עוד זמן שנראה אותה פועלת.

להרחבה: מעבר בין בנקים בלחיצת כפתור

הסיבות המובילות לעבור בנק: תנאי הלוואה טובים יותר וריבית על הפיקדונות

איך עוברים בנק?

מעבר בין בנקים – למה כל כך קשה?

יאנגו תציג ללקוח את מחיר הנסיעה כבר בשלב הזנת הפרטים. אם התוצאה תהיה שונה במונה, יהיה נמוך מבמונה

יאנגו (יאנדקס),  אפליקציית הזמנת המוניות והמתחרה של גט, השיקה בארץ טכנולוגיה המאפשרת להציג לנוסעים מראש את מחיר הנסיעה. כבר כשהלקוח יזמין מונית באפליקציה, לאחר הזנת פרטי הנסיעה המלאים, יוכל לראות את מחיר הנסיעה הסופי.

בחברה מבטיחים כי המחיר שיוצג לא ישתנה עד סוף הנסיעה, ואם יהיה שונה מהתוצאה במונה, יהיה נמוך יותר או שווה למחיר שיוצג על צג המונה .

ביאנגו  נימקו כי הם משתמשים בטכנולוגיה שמאפשרת לחזות מראש את המחיר העתידי. המערכת מתבססת, על פי החברה, על נתיב הנסיעה, חיזוי זמן הנסיעה בהתאם למשתנים כמו יום, התקופה בשנה, שעה ביום, נתוני תעבורה ועוד. "בכל הזמנה יהיה ניתן לדעת מראש את מחיר הנסיעה ללא חששות. נסיעות במונית יהפכו לפשוטות יותר ושקופות יותר עבור המשתמשים", נמסר מהחברה.

מנכ"ל החברה יניב אלפי הוסיף "אנו יודעים עד כמה מחיר ידוע מראש בעל ערך לנוסעים. הודות לסטטיסטיקות שצברנו בחצי השנה האחרונה, אנו יכולים לחזות מחיר נסיעה בדיוק רב ולהתחייב אליו בהתאם לחוק".

יאנגו, מותג המוניות של יאנדקס הרוסית, הושקה בדצמבר 2018 בישראל. היא מאפשרת הזמנת מוניות דרך אפליקציה, עובדת בעיקר עם תחנות מוניות בארץ, ומנסה להתחרות בגט הישראלית. לפי הערכות, הנתח של החברה בשוק עדיין קטן. יאנדקס מנסה לגייס אליה את הלקוחות באמצעות מחירים נמוכים יותר, ואת הנהגים עם עמלות נמוכות עד אפסיות, להבדיל מגט, הגובה עמלות גבוהות ואינה משלמת משכורת. ובכל זאת, ההתבססות של גט חזקה מדי. לכן אלמנט שמאפשר לראות את מחיר הנסיעה מראש עשוי בהחלט לפתות נוסעים, שאף פעם לא יודעים כמה ייאלצו לשלם ולעתים עוצרים את הנסיעה לפני היעד.

יאנדקס השיקה את שירות המוניות – תחום לגט ולרקסי

גט בדרך להנפקה בישראל

מהן האפליקציות הכדאיות לנהג המונית והאם הנהגים יחזרו לתחנות המוניות

 285 אלף לקוחות עוברים בשנה בנק, המערכת המקוונת של בנק ישראל מיועדת להקל על התהליך אך עלותה מיליוני שקלים

בסך הכול 285 אלף לקוחות עוברים בישראל מבנק לבנק בממוצע בשנה. בהתייחסות לשנים  2018-2016 הם היוו כ-2.5% מסך חשבונות העו"ש במערכת הבנקאית. את הנתונים פרסם הפיקוח על הבנקים, בראשות המפקחת חדוה בר, במסגרת "קטע מתוך הסקירה השנתית של מערכת הבנקאות ל-2018" בנושא "מעבר מבנק לבנק ופיצול המוצרים הבנקאיים".

מהנתונים שפרסם הפיקוח עולה, בין היתר, כי שיעור המעבר בין הבנקים בישראל "דומה לשיעור הנאמד בעולם, ובפרט בבריטניה (כ-2%-3%)", ו"גם בארה"ב (שם הוא נאמד בכ-4%)".

על פי הפיקוח בכ-70% מהמעברים בין הבנקים "נצרך בתקופת המעבר לפחות מוצר אחד נוסף על העו"ש", כשהם מעריכים כי אפשר ו"אותו מוצר פיננסי שמספק המתחרה הוא אשר גורם ללקוח לעבור".

עוד עולה מהנתונים שאסף בנק ישראל כי כ-9% מהעברות חשבון העו"ש בשנים 2018-2016 התלוו לנטילת משכנתה. בנוסף, הם מצאו כי "לקוחות שעברו מבנק לבנק היו כ-37% מסך נוטלי ההלוואות החדשות לדיור בתקופה האמורה". כ-30% ממעבירי חשבון העו"ש דווקא נטלו הלוואה שאינה לדיור או הלוואה בדרך של ניצול מסגרת עו"ש, כך שלמעשה חלק ניכר מאלה שעברו בין הבנקים עשו זאת אגב לקיחת הלוואה מהבנק המקבל. לצד לקוחות אלה, ולעתים במקביל, כ-28% מהעוברים בין הבנקים גם פתחו חשבון פיקדון וכ-10% פתחו תיק ניירות ערך – בשני המקרים מדובר בשיעור גבוה בהרבה מזה שבכלל המערכת הבנקאית.

הסיבות המובילות  למעבר הן כדי לקבל משכנתה או הלוואה אחרת בתנאים נוחים יותר מהבנק שאליו עוברים, או כדי  לקבל ריבית טובה יותר עבור הפיקדונות שלהם. להרחבה: איך עוברים בנק?

עוד מצאו בפיקוח על הבנקים כי רוב העוברים בין הבנקים צעירים יחסית, כשהם מציינים כי בגילאי 30-40 בקרבם גבוה במקצת מהממוצע".

המערכת המקוונת נועדה להקל עם לקוחות לעבור בין בנקים באופן מקוון, מאובטח ונוח, במהירות וללא עלות ללקוח,ככלי להגברת התחרות  בין הבנקים.

בנובמבר 2018 פרסם בנק ישראל את סוגי חשבונות שהבנקים חייבים לאפשר את ניודם באמצעות המערכת המקוונת, "בלחיצת כפתור": חשבונות של משקי בית ושל עסקים קטנים הרשומים תחת תעודת זהות של בעליהם – שאין מניעה משפטית להזזתם. בבנק ישראל מציינים שמדובר בכ-80% מהחשבונות בשוק, כשחשבונות עסקיים עדיין לא כלולים בפרויקט.

עתה מציינים בפיקוח על הבנקים כי במהלך 2019 הם יפרסמו הוראות ש"יפרטו את סוגי החשבונות, המוצרים והשירותים השונים בבנקים שהם חייבים לאפשר את ניודם, ויציגו את תהליך הניוד לשלביו השונים ומול הממשקים הנדרשים".

צד נוסף שהפיקוח מקדם בהקשר זה הוא "פיצול סל השירותים הבנקאי". כך, מהנתונים שמפרסם הפיקוח עולה כי כיום "רבים מן הלקוחות מנהלים חשבון עו"ש בבנק אחד ונוטלים הלוואה לדיור בבנק אחר", כאשר "נכון ליוני 2018, קרוב ל-40% מלקוחות הבנקים צורכים לפחות מוצר אחד שלא דרך החשבון הראשי שלהם בבנק האם, כ-28% מלקוחות הבנק צורכים שירותים שונים משני בנקים, וכ-8.5% אף משלושה בנקים".

מעבר בין בנקים – למה כל כך קשה?

רפורמה במעבר בין בנקים – יותר פשוט, יותר מהר, יותר זול

מעבר בין בנקים בלחיצת כפתור

איך עוברים בנק?

אימפוסיביל פודס, יצרנית תחליפ הבשר, השיקה נקנינק צמחי חדש שמשוק בפיצרייה. יהיה טעים?

אימפוסיבל פודס, יצרנית תחליפי הבשר, הציגה מוצר חדש: נקניק צמחי. הנקניק ישתתף בפיילוט שהושק ברשת הפיצריות ליטל סיזרס,  מדטרויט. הפיצה עם הנקניק הצמחי תיקרא אימפוסיבל סופרים פיצה, ותשווק במחיר של 12 דולר ליחידה, תחילה תשווק רק בשלושה סניפים של הרשת: בוושינגטון, פלורידה וניו מקסיקו. והפעם גם צמחונים וגם שומרי כשרות יוכלו ליהנות ממנו.

הפיצה החדשה תכלול את רוטב הבית של ליטל סיזרס, בצלים מקורמלים, פטריות ונקניק צמחי, והפיילוט צפוי להימשך חודש לפחות.  הנקניק הצמחי פותח על ידי אימפוסיבל פודס ולאחר מכן הותאם לדרישות המיוחדות של ליטל סיזרס, שביקשה תיבול פיקנטי ומתקתק.

כבר לא מדובר במוצרים המיועדים רק לקהל הצמחוני ולאחרונה גם רשתות הבשר החלו לשווק אותם כמוצר בפני עצמו, ולא כתחליף. רשתות מזון מהיר בארה"ב מאמצות את טרנד תחליפי הבשר חדשות לבקרים. אלו כוללות בין השאר, את ברגר קינג, ווייט קאסל וקארל'ס ג'וניור. באירופה, רשת מקדונלד'ס משווקת המבורגר צמחי, ובאחרונה הודיעה רשת המזון המהיר טים הורטונ'ז כי תערוך פיילוט לשלושה כריכי ארוחת בוקר עם נקניק צמחי מתוצרת ביונד מיט, המתחרה של אימפוסיבל פודס. ביונד מיט הונפקה לאחרונה ומנייתה טיפסה מאז בכ־30%, לכ־88 דולר. ביום המסחר הראשון שלה ביונד מיט טיפסה לשיא שלא נראה שנים.

ביונד מיט, מניית ההמבורגר הטבעוני שסיימה יום מסחר ב-4 מיליארד דולר

ביטוח בריאות לטבעוניים – זול יותר

מחיר הדיאטה – איזו דיאטה הכי זולה

 סולל בונה השיקה את אתר בילד דיל, שבאמצעותו יכול כל קבלן להעלות את עודפי הבנייה הנותרים לקבלנים הזקוקים להם

סולל בונה, חברת הבנייה,  העלתה לאחרונה  את "בילד-דיל", אתר מסחר מקוון לעודפי בנייה, הנותרים בידי חברות הבנייה השונות עם סיום הפרויקטים.

לדברי מנכ"ל החברה אהוד דנוך: "בענף הבנייה יש עודפים רבים של חומרי בנייה שאין בהם צורך יותר בסיום הפרויקט וכתוצאה הם נזרקים וגורמים לבזבוז כספי ומניעת חיסכון. חומרים כגון ריצוף, צנרת, אלמנטים מבטון, מעקות, ברזל, ועוד חומרים יקרים שיכולים להיות שימושיים לפרויקטים אחרים. הרעיון במיזם הוא להביא לחיסכון בעלויות רכש חומרים ועלויות פינוי והטמנה, גם לקונה וגם למוכר".