תוכנית להקמת בית החולים הגדול בארץ בבאר שבע נמצאת לפני ישורת אחרונה. כל מה שנותר הוא אישור תיקון טכני – הרחבה לכיוון דרום־מזרח מבאר שבע. בשטח הזה אמור להיבנות קומפלקס בית החולים החדש, וכן מתחם תעסוקה לחברות מתחומי הפארמה והביוטק.אם יאושר התיקון, התוכנית תופקד החודש להתנגדויות בוועדה המחוזית דרום. לאחר 60 יום של דיון בהתנגדויות ייפתח הפתח להיתרי בנייה.

בבית החולים יהיו כ־1,900 מיטות. לעומת כ־1,500 מיטות בשיבא תל השומר – בית החולים הגדול בארץ – וכ-1100 מיטות בסורוקה בבאר שבע. בית החולים החדש יכלול 1,000 מיטות אשפוז בתחומי הרפואה הכללית. יתר המיטות יהיו בבית חולים גריאטרי ובמרכז לבריאות הנפש.

 שטח בית החולים כ־1,000 דונם בין תל שבע לבאר שבע, הוא נמצא מזרחית למחלף שרה שבו נפגשים כביש 40 וכביש 25. שטחו הבנוי של בית החולים החדש הוא 400 אלף מ"ר, כולל בניין מרכזי בגובה של כ־10 קומות ועוד מספר מבנים בני 8-5 קומות.

לאחר אישור התוכנית  והיתרי הבנייה משרד הבריאות יפרסם מכרז לבניית בית חולים ציבורי לכ־500 מיטות ראשונות בעלות משוערת של 1.5 מיליארד שקל ‑ חלק מתקציב המדינה וחלק במימון הגוף שיזכה במכרז. בין הגופים המתעניינים: אסותא, כללית, בית החולים הדסה ותאגיד שיבא. לפי הערכות, בתוך כ־20-15 שנה התוכנית תמומש במלואה.

את התוכנית מקדמת רשות מקרקעי ישראל עם עיריית באר שבע באמצעות משרד סיטי לינק של המתכנן קלמן דינס.

חניה בבית חולים – כמה עולה? והאם אפשר להוזיל?

בתי חולים עם שירות רפואה פרטי מובילים בשכר ובאי-שוויון

מחירים שפויים בבתי חולים? משרד הכלכלה יוזם הפחתת מחירי המזון במקומות ציבוריים

אלביט מערכות השיקה את גרסת הרכב שלה למערכת ReDrone – הנלחמת ברחפנים. המערכת החדשה מותאמת לכלי רכב ומבוססת על המערכת המבצעית ReDrone, שכבר צברה ניסיון מבצעי. המערכת מגלה, מזהה ומנטרלת את כל סוגי הרחפנים ברדיוס של כמה ק"מ ומספקת לכל כלי רכב הגנה של 360 מעלות מפני רחפנים של האויב. המערכת יכולה להתאים הן לפעילות מבצעית ניידת והן לנייחת, ומזהה את הרחפנים בכל תנאי מזג אוויר וראות. המערכת מתאימה לכל סוגי הרכבים הצבאיים וגם לרכבי סיוע לצבא.

המערכת ניתנת לפריסה מהירה ופועלת באופן אוטומטי או בהפעלה ידנית, ללא צורך בשליטה מצד המפעיל. הארכיטקטורה הפתוחה מאפשרת זרימת נתונים מלאה למערכת השליטה והבקרה (שו"ב) של הרכב, ומתממשקת באופן יעיל עם מרכזי הפיקוד והבקרה.

"מערכת ReDrone הרכבית ניתנת לפריסה מהירה ופועלת באופן אוטומטי או בהפעלה ידנית, ללא צורך בשליטה מצד המפעיל. הארכיטקטורה הפתוחה מאפשרת זרימת נתונים מלאה למערכת השליטה והבקרה (שו"ב) של הרכב, ומתממשקת באופן יעיל עם מרכזי הפיקוד והבקרה", אומרים באלביט.

"לאחר איתור רחפן עוין, המערכת מנטרלת את כל התקשורת בין הרחפן לבין המפעיל שלו, כולל אותות רדיו, וידאו ו-GPS. המערכת גם מסוגלת להפריד בין אותות הרחפן לבין אותות הבקרה-מרחוק של מפעילו, על מנת לאתר כל אחד מהם בנפרד, ולעקוב אחריהם. מערכת ReDrone מבצעית בשימוש של מספר צבאות. היא ביצעה עשרות יירוטים במסגרת ביקורו האחרון של האפיפיור באמריקה הלטינית".

אלביט מערכות רשמה זינוק של 23% בהכנסות ברבעון השלישי השנה ל-1.1 מיליארד דולר, אך הרווח הנקי ברבעון ירד ב-13.4% ל-58.7 מיליון דולר.

מדובר ברבעון השלישי החזק ביותר של החברה מעולם.

אלביט תשמור על גבול ארצות הברית

אלביט תמכור כלי חימוש למדינה באסיה פסיפק תמורת 30 מיליון דולר

למרות כל הרפורמות הפקקים בתל אביב וסביבתה כאן להישאר, והם אפילו יהיו גרועים יותר, המשמעות היא פגיעה בעבודה ובפריון. לפיכך, הפתרון המידי הנגיש ביותר לבעיה היא אגרות גודש – כך עולה מדו"ח של ה-OECD (ארגון המדינות המפותחות) שניסה לנתח את בעיית עומסי התנועה במרכז המדינה.

אגרת גודש היא רעיון שעלה כמה פעמים באוצר וחזר ביתר שאת לא רק כדי לפתור את בעיית הפקקים אלא גם את בעיית הגירעון. עם זאת, הוא לא מצליח לדחוף אותו לחוק ההסדרים בגלל חוסר הפופולריות שלו. אגרות גודש כבר קיימות בכמה מקומות בעולם, ובראשם לונדון. על פי שיטה זו רכב הנכנס לאזור שבו יש עומסי תנועה נקנס על הנסיעה בשעות העומס.

לצד ההימנעות של פוליטקיאים מהמס הלא אהוד גם אין מספיק פתרונות תחבורה ציבורית בישראל, מבחינת שעות וימי פעילות. עם זאת, ייתכן שהרכבת הקלה תפתור חלק מבעיה זו.

בארגון מציינים שהקנס הוא רק חלק מהעבודה וצריך לשמש כדי לשפר את איכות התחבורה הציבורית. עוד ממליצים לאפשר תחבורה של כלי רכב דו גלגליים והעלאת תעריפי החניה בעיר, במטרה להפוך אותם לפחות כדאיים.

הממונה על שוק ההון משה ברקת קבע שמגבלת כפל דמי הניהול בחסכונות הפנסיה תמשיך לשנתיים נוספות ותעמוד על 0.25%. ההארכה היא לפי הוראת שעה שמתחדשות מידי תקופה בוועדת הכספים.

המגבלה חלה על מנהלי חסכונות ארוכי הטווח של הציבור. משמעותה שמנהלי הפנסיה לא יוכלו לגלגל על החוסכים עלויות ניהול נוספות, למעט דמי הניהול השוטפים.  ההוצאות שבהן מדובר הן על רכישת ניהול השקעות מקצועי מצדדים שלישיים, כמו מנהלי קרנות נאמנות, מנהלי קרנות השקעה וגידור שרובם מחו"ל.  לפי  מנהלי הקרנות, היכולת שלהם לנהל את ההשקעות בחו"ל היא מוגבלת. לכן ברשות שוק ההון הגבילו את כפל דמי הניהול ל־0.25% בלבד מקסימום .

המסדיים טוענים שהם משיגים תשואה גבוהה יותר עבור הלקוחות לעומת  ניהול השקעות עצמאי או השקעה בתעודת סל. אלא שברשות שוק ההון,תחת  הממונה הקודמת ,דורית סלינגר, נטען כי אין שום הוכחה  לכך.   טיעון אחר היה כי החברות לא התמקחו מאוד על דמי הניהול מול מנהלי ההשקעות החיצוניים, והעדיפו לגלגל את התשלום לחוסכים. הגבלת דמי הניהול ל־0.25% הייתה  אמורה להביא את מנהלי הפנסיה להתמקח על דמי הניהול.

בחודשים האחרונים ביצעו ברקת והצוות שלו עבודה פנימית, בסיוע גורם שהכין עבודת דוקטורט אקדמאית בנושא, כדי לנסות ולהבין האם השקעה במנהלים חיצוניים באמת מייצרת תשואה עודפת שמצדיקה את כפל דמי הניהול. ממצאי העבודה הם שלאורך השנים הניבו השקעות במנהלי השקעות חיצוניים תשואה עודפת על השקעה במדד הייחוס הרלוונטי. כך שבניגוד לממונה הקודמת נמצאה הוכחה לתשואה  עקב השקעות חיצוניות.

הוזלה שכבר קיימת – הממונה על שוק ההון מציע הפחתת דמי ניהול לפנסיורים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בשנת 2018 חלה הרעה במצבם הכלכלי של הנכים העובדים – וכ-47 אחוז מהם לא מצליחים לכסות את הוצאותיהם הכלכליות ■ 30% מהמועסקים הנכים משתכרים פחות מ-5,000 שקל בחודש

הרעה במצבם הכלכלי של הנכים המועסקים ב-2018: מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי 30% מהם משתכרים עד 5,000 שקל בחודש, לעומת 27% בלבד ב-2017. כמו כן, 47% מהנכים העובדים מתקשים או מתקשים מאוד לכסות את ההוצאות החודשיות – לעומת 42% בשנה הקודמת.

בקרב שאר המועסקים 27% מתקשים לכסות את ההוצאות החודשיות. 50% מהנכים המועסקים אינם מרוצים מהכנסתם בעבודה לעומת 39% בקרב שאר המועסקים.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את הנתונים לקראת היום הבין-לאומי למען זכויות אנשים עם מוגבלויות שיחול ביום שלישי.

הנתונים מתבססים ברובם על הסקר החברתי לשנת 2018 ועוסקים באנשים בעלי מוגבלות תפקודית חמורה בתחומים: הליכה, שמיעה, ראייה, זיכרון, ריכוז או תפקודים יומיומיים.

61% מהנכים אינם מרוצים ממצבם הכלכלי, לעומת 35% משאר האוכלוסייה. 18% מהם חושבים שמצבם הכלכלי יהיה פחות טוב בעתיד, פי שלושה מאשר בקרב אנשים ללא מוגבלות (6%). יש לציין שהנתונים הקשים מגיעים לאחר ההעלאה בקצבאות הנכים.

מהסקר עולה עוד כי רק 52% מהנכים מועסקים (53% ב-2017), לעומת 81% בקרב האוכלוסייה. 45% אינם בכוח העבודה (כלומר אינם עובדים ואינם מחפשים עבודה) לעומת 16% בשאר האוכלוסייה. מדובר בעלייה בשיעור הנכים שאינם בכוח העבודה שעמד בשנה הקודמת על 42%. 26% מהנכים מועסקים במשרה חלקית לעומת 15% בלבד בקרב אנשים ללא מוגבלות.

לא מממשים את הפוטנציאל

מנתונים נוספים שנבדקו בסקר מתברר כי רק 30% מהנכים המועסקים חושבים שתפקידם מאפשר קידום בעבודה, לעומת 50% משאר המועסקים. 26% מהשכירים הנכים קודמו בעבודתם ב-10 השנים האחרונות, לעומת 41% בקרב האוכלוסייה הכללית. רק ל-20% אחוז מהנכים יש תואר אקדמי, חצי מאשר בשאר האוכלוסייה (40%). לכמעט חצי מהנכים (48%) אין תעודת בגרות.

מחקרים העריכו בעבר בחמישה מיליארד שקל את הנזק שנגרם למשק בשל היעדרות שיעור גבוה כל כך של נכים משוק העבודה. כלומר, מדובר בפוטנציאל צמיחה שמבוזבז בשל דעות קדומות והעדר מאמץ מרוכז להקניית השכלה לנכים ולשילובם.

ל-14% מבני 20 ומעלה (כ-786 אלף איש) יש מוגבלות תפקודית חמורה מדובר ב-15% מהנשים ו-13% מהגברים. שכיחות המוגבלות התפקודית החמורה עולה עם הגיל ומגיעה ל-54% בגיל 75 ומעלה (61% מהנשים ו-44% מהגברים). אולם שיעור האנשים עם מוגבלות באוכלוסייה גבוה יותר בפועל. זאת, כיוון שהנתונים לא כוללים דיירי מוסדות טיפוליים וסיעודיים וכן נדגמים שלא יכלו להתראיין לסקר בשל מוגבלותם.

ביום חמישי פרסם גם שירות התעסוקה נתונים לפיהם חלה עלייה של 19% במספר הנכים המובטלים מ-6,700 באוקטובר 2013 ל-8,000 באוקטובר השנה. באותה תקופה נרשמה ירידה משמעותית באחוז המובטלים בציבור כולו מ-5.9% ב-2013 לכ-3.4% בחודש שעבר.

40% מהגופים הציבוריים הגדולים אינם עומדים בחוק המחייב אותם להעסיק 5% נכים. 22% רחוקים ממנו במידה בינונית ו-18% רחוקים ממנו משמעותית או אינם עומדים בו כלל. כך עולה מנתונים שמפרסמת היום נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

בתחום השילוב בחינוך של ילדי החינוך המיוחד נרשמה ירידה משמעותית השנים, על פי נתוני משרד החינוך אחוז הילדים המשולבים בשילוב פרטני בבתי ספר ירד מ-61% בשנת 2012 ל-55% בשנת 2018. במקביל נרשמה עלייה בשיעור הילדים הלומדים בכיתות חינוך מיוחד נפרדות.

נכים – איך קובעים אחוזי נכות? מהן הזכויות וההטבות?

משכנתאות לנכים – הגיע הזמן להקל עליהם

רגולציה חדשה  בנוגע לשימוש בתשתיות בזק תיכנס לתוקף השבוע. כל הספקים שמשתמשים בתשתיות הפסיביות של בזק (תעלות התקשורת באדמה או עמודי טלפון) לצורך הנחת סיבים, או לשימוש אחר, יידרשו לעבוד דרך מערכת API חדשה שפותחה על ידי המפעילים ומשרד התקשורת, והיא תאפשר לנהל ולפקח על השימוש והנגישות לתשתיות הפסיביות של בזק.

המערכת הממוחשבת נכנסת בעיכוב של שנים לאחר שאמתלות שונות מנעו את כניסתה. השנה החליטו לזרז עניינים. על הפרויקט הופקד רוני חורי מאגף הפיקוח במשרד התקשורת.

המערכת מאפשרת למתחרות של בזק לצפות בצורה ממוחשבת בתעלות התקשורת של בזק ולתכנן את הנחת הקווים בתשתיות שלה. המערכת תאפשר גם לבצע הזמנות בצורה ממוחשבת. מטרת המערכת לפקח ולבקר את כל ההליך הכרוך בשימוש בתשתיות הפסיביות של בזק.

איך עבדו הספקים עד עכשיו? לא תאמינו,  הם העבירו  לבזק קבצים באקסל כדי לעדכן אותה היכן הם מתכוונים לפרוס את הסיבים. כמובן שהתהליך היה ארוך ומייושן.

גם בבזק התלוננו שמפעילים מתחרים משתמשים באופן לא חוקי בתשתיותיה וניגשים לתשתיותיה ללא תיאום וללא פיקוח. לטענת בזק, התגלו לא מעט מקרים שמתחרותיה כלל לא הודיעו לה על גישה לתשתית הפסיבית וזה התגלה רק בדיעבד, ולכן גם לא שולמה תמורה. במשרד התקשורת אישרו שמקרים כאלה אכן קרו וטופלו והחברות הבטיחו שלא יישנו אירועים כאלה בעתיד.

בסיכום המחצית הראשונה של השנה (ואשר הצטבר לסכום של כ-3 מיליארד שקל יחד עם הרבעון שקדם לכך), חזרה קבוצת התקשורת להציג רווח בשורה התחתונה – 191 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2019. סכום זה משקף שחיקה משמעותית של 18% ביחס לרווחיה ברבעון המקביל אשתקד.

30 מיליון שקל קנס לבזק על הפרת תנאי התחרות

בזק תשיק ארנק דיגיטלי – איך זה יעבוד

פלאפון צפויה למחוק לבזק 45% מהונה העצמי

עירית מנדלסון תסיים את תפקידה כמנהלת מחלקת חשבות ומערכות תשלומים וסליקה, בתום שמונה שנים ■ עיתוי הפרישה – בתקופה שבה נראים ניצנים לתחילתה של רפורמה בתחום התשלומים – והיא נחשבת למי שהניחה את התשתית לכך

עירית מנדלסון, המובילה את תחום מערכות התשלומים והסליקה בבנק ישראל, תסיים את תפקידה בסוף חודש מרץ בתום שמונה שנות כהונה ולאחר עשרות שנות עבודה בבנק המרכזי. היא פורשת בתקופה שבה נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, פועל לסגור את הפער בין ישראל למדינות מפותחות אחרות בתחום התשלומים.

מנדלסון כיהנה כמנהלת מחלקת חשבות ומערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, מאז הקמתה כמחלקה ב-2012. לפי הודעה שפרסם בנק ישראל, מנדלסון ביקשה מהנגיד ירון לסיים את תפקידה. ההודעה מדגישה כי "תחת ניהולה הונחה התשתית להובלת מהפכה בתחום התשלומים בישראל, וננקטו צעדים לקידום התחרות, היעילות, החדשנות והנוחות בשימוש באמצעי התשלום לטובת כלל הציבור והגופים במשק, תוך חיזוק היציבות של תשתיות התשלומים והסליקה".

יש לציין כי חרף הצעדים שנעשו, ישראל עדיין מפגרת אחר העולם בפער ניכר בתחום התשלומים. הצרכנים הישראלים משתמשים עדיין בטכנולוגיה מיושנת לביצוע עסקות בכרטיסי אשראי, ואינם נהנים ממערכת תשלומים קמעוניים בזמן אמת הזמינה באופן נרחב או משירותי התשלום המתקדמים של חברות טכנולוגיה כמו גוגל ואפל.

מנדלסון עמדה בעבר בראש ועדה ממשלתית שדנה בקידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים. הוועדה המליצה על הקמת תשתית סליקה לאומית חדשה לתשלומים בזמן אמת – אבל המלצה זו לא קרמה עוד וגידים עדיין.  עם זאת, המלצות הוועדה שימשו תשתית לצעדים כמו החקיקה של חוק שירותי תשלום החדש, שהושלמה בכנסת לפני כשנה.

במסגרת תפקידה בבנק ישראל, הובילה מנדלסון את המעבר מסליקה מבוססת נייר של צ'קים, שחייבה העברה פיזית של צ'קים בין הבנקים, לסליקה אלקטרונית. כמו כן, בנק ישראל קידם בהובלתה את הטמעת ההגבלות החדשות על הסבה של צ'קים, שנכנסו לתוקף לפני כחמישה חודשים מכוח החוק לצמצום השימוש במזומן.

המחלקה שבראשה עומדת מנדלסון אחראית גם על מערכות החשבות והבקרה בבנק ישראל, לרבות על הפקת הדו"חות הכספיים של הבנק (בשיתוף פעולה עם משרד רואי חשבון פרטי). המחלקה מופקדת גם על פעילותו של בנק ישראל במתן שירותי בנקאות לממשלה ולמערכת הבנקאות.

חוק המזומן – ככה יראה השיק החדש

פתרונות הסליקה לבתי עסק יוזלו (ותודה לבנק ישראל)

חמש שנים אחרי ההגרלה  האחרונה זה קורה:  יוצא לדרך המחזור השני של דיור בר השגה בתל אביב. 5 דירות בנות 3 חדרים ברחוב מיכלאנג'לו במתחם יהודה הימית ביפו יוצאות שוב לשוק ויוגרלו בין הזכאים שיירשמו להגרלה. הדירות יוגרלו בבניין ברחוב מיכלאנג'לו 21-23. מדובר בפרויקט פרטי שנבנה בשנת 2014 על ידי חברת "פידמונט אנטרפרייזס" ואייל עמיר, הכולל 42 יחידות דיור סך הכל, שמתוכן 5 דירות שמוקצות למטרת דיור בר השגה.

הדירות שיוגרלו הן דירות 3 חדרים, בשטח שבין 60 מ"ר ל-70 מ"ר עם מרפסת וחניה בתשלום- ויושכרו בטווח מחיר שבין 3,250 שקל לחודש לבין 3,500 שקל לחודש. התושבים אשר יעלו בהגרלה יזכו בכניסה מיידית.          הבניין במיכלאנג'לו הוא אחד הפרויקטים הראשונים של דיור בר השגה שיזמה עיריית תל אביב-יפו, אשר רוצה להגדיל את ההיצע של דירות איכותיות בעלות נמוכה לזוגות נשואים או ידועים בציבור  עם או בלי ילדים ומשפחות חד הוריות בעיר. עד כה הגרילה העירייה, באמצעות החברה העירונית עזרה ובצרון 196 יחידות דיור ובשנים הקרובות צפויות להתווסף לשוק עוד כ-170 דירות.

לדברי מנכ"ל חברת עזרה ובצרון, אלי גינזברג: "הבית להתחדשות עירונית בחברת "עזרה ובצרון", פועל לייצר לשוק השכירות בעיר עוד ועוד דירות לדיור בר השגה ולהעניק פתרונות ממשיים ונגישים לאוכלוסיית הצעירים בעיר. אנו שמחים לקחת חלק במימוש חזון העירייה ולסייע לזוגות ולמשפחות בתחילת דרכן מכל שכבות האוכלוסייה, לגור בתל אביב-יפו במחירים ברי הישג וליהנות מהאפשרויות ומההזדמנויות הרבות שהעיר מציעה".

הזוכים יזכו לחוזי שכירות יציבים למשך שלוש שנים, עם אופציה להארכה לשנתיים נוספות.  הזכיות כפופות לחתימת המתמודדים על חוזה שכירות מול עיריית תל אביב- יפו באמצעות חברת עזרה ובצרון ובעמידה בקריטריונים שקבעה מועצת העיר.
ההרשמה לפרויקט מתבצעת דרך אתר tlv4less.co.il  והיא מתאפשרת בין התאריכים 1-26/12/19, עד השעה 15:00.לאחר ההגרלה תתבצע בדיקת זכאות למועמדים והתקדמות עם הזכאים לבחירת דירה, לפי סדר עלייתם בהגרלה.

   ההרשמה להגרלה תיפתח תיפתח בתחילת דצמבר והיא תיסגר ב-26 בדצמבר. היא מיועדת למשפחות צעירות וזוגות ללא ילדים תושבי תל אביב-יפו.

דיור בר השגה למורים – בקרוב בתל אביב

תוכנית שדה דב – 16 אלף יחידות דיור, 6.9 אלף דירות לדיור בר השגה

דיור בר השגה בתל אביב – מידטאון, פרויקט WE, פרויקט גני שפירא, יד אליהו ויסוד המעלה

הודיעה כי תקדים את פרישתה ותסיים את תפקידה שלושה חודשים לפני תום הקדנציה ביולי 2020 – בתום כהונה של חמש שנים ■ במסגרת תפקידה הגדירה דגשים לעבודת הפיקוח ופעלה לחיזוק יציבות המערכת הבנקאית; ייתכן שתחזור למגזר העסקי בתום תקופת צינון

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, ביקשה מנגיד בנק ישראל לסיים את תפקידה ב-15 לאפריל 2020, בתום קדנציה של כחמש שנים.

ד"ר בר נכנסה לתפקיד בשנת 2015, והגדירה סדרה של דגשים לעבודת הפיקוח על הבנקים: המשך שמירה על יציבות המערכת הבנקאית; קידום פרו-אקטיבי של התחרות בתחומי הבנקאות – בין השאר באמצעות שינויים מבניים והסרת חסמים; שמירה על הוגנות המערכת הבנקאית כלפי לקוחותיה; קידום ההתייעלות במערכת הבנקאית; ועידוד חדשנות ואימוץ  טכנולוגיות חדשות על-ידי המערכת הבנקאית.

הצעדים העיקריים שביצע הפיקוח בתקופת כהונתה של בר יישמו דגשים אלו הלכה למעשה: הפיקוח הוביל, במסגרת יישום דו"ח ועדת שטרום ומעבר לכך, את הפרדת שתי חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים, הפחתת הדרישות הרגולטוריות מגופים חדשים ובעקבות זאת מתן רישיון לבנק חדש ולשני סולקים חדשים, חיזוק הבנקים הבינוניים בתחרות ועוד.

בנוסף לאלה, הפיקוח מקדם פרויקטים תשתיתיים כגון המערכת להקלת המעבר מבנק לבנק, ו"בנקאות פתוחה". הפיקוח תמרץ את המערכת הבנקאית להתייעלות שבאה לידי ביטוי בירידה משמעותית במספר העובדים ושיפור ביחסי היעילות של הבנקים. במקביל, הפיקוח התאים את הרגולציה כדי לתמרץ את הבנקים לבצע טרנספורמציה דיגיטלית ולהתאים את המודל העסקי למהפכה הטכנולוגית הרביעית.

השינויים שהוביל הפיקוח אפשרו לבנקים למנף את הטכנולוגיה לטובת שיפור השירות ללקוחות, והציבור הגדיל מאוד את היקף הפעולות הבנקאיות שהוא מבצע באמצעים דיגיטליים. הפיקוח פעל לשיפור ההוגנות ביחסים בין הבנקים ללקוחות, בין השאר באמצעות הוראות המגדירות את אופן ההתנהלות של הבנקים בעת מתן אשראי ובעת גביית חובות, וגם באמצעות רתימת המערכת הבנקאית לסיוע ללקוחות מבוגרים במעבר לעולם הדיגיטלי, וסיוע לנשים מוכות הסובלות מאלימות כלכלית.

במקביל לפעולות אלו, המשיך הפיקוח לפעול לחיזוק יציבות המערכת הבנקאית, תוך היערכות לניהול הסיכונים החדשים, באמצעות חיזוק ההיערכות לסיכוני סייבר, חיזוק הממשל התאגידי והדירקטוריון ופעולות נוספות.

ד"ר חדוה בר אמרה במעמד ההודעה: "אני מסיימת את תפקידי בתחושת סיפוק לאור העובדה שקידמנו שינויים תשתיתים רבים שאת פירותיהם משקי הבית והעסקים כבר התחילו להרגיש, וחלקם יבשילו ויורגשו בהדרגה בשנים הקרובות. במקביל, חיזקנו את היכולות של הפיקוח על הבנקים והבנקים עצמם בניהול הסיכונים החדשים המתפתחים, ובראשם סיכוני סייבר וטכנולוגיה".

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הודה לבר על תקופת כהונתה בתפקיד ואמר: "חדוה ידעה לאזן במיומנות ובמקצועיות בין הצרכים של כל השחקנים במערכת, ולשרת את האינטרס הציבורי על הצד הטוב ביותר".

חדוה בר מספקת חמצן לשוק הנדל"ן

חדוה בר – נפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים

שוכרים דירה? הסוף לשאלה "דוד חשמלי או דוד שמש". המועצה הארצית לתכנון ולבנייה פרסמה תקנות חדשות האוסרות את השימוש בדוד חשמל כמערכת חימום מרכזית. לפי התקנות יחויבו  הקבלנים בהתקנת מערכות חסכוניות לחימום מים (כגון: דוד שמש, משאבות חום וכו') בכל הדירות בבנייני מגורים חדשים. עד היום חימום מים בדירות נעשה על ידי מערכת סולארית (דוד שמש) רק בקומות העליונות, ואילו שאר הדירות בבניין נאלצו להשתמש בדוד חשמל אשר צורך כמויות אנרגיה גבוהות. המשמעות  היא כי  משק בית יוכל לחסוך כ-50% (כ- 800 שקלים) בחשבון החשמל השנתי. כמו כן, מדובר בחיסכון עתידי של כ- 2.35 מיליארד שקלים למשק החשמל והפחתה של פליטת גזי החממה.

מי שהוביל את ניסוח ופרסום התקנות הוא יו"ר מטה הדיור זאב בילסקי, אשר החל לקדם את הנושא כבר לפני כשבע שנים, כשהיה חבר כנסת. נוסף לחיסכון הכלכלי, התקנות החדשות צפויות לצמצם את הפערים בהוצאות בין הדיירים בקומות העליונות לבין יתר הקומות בבניין. הן גן יגבירו את הפקת האנרגיה מאנרגיות מתחדשות, יעודדו התפתחות טכנולוגית וחדשנות בתחום המערכות בבניין, יקטינו את צריכת החשמל במשק ויפחיתו את פליטת גזי חממה הנגרמת כתוצאה מצריכת חשמל. התקנות תיכנס לתוקף לאחר 90 יום מיום פרסומן.

השוואה בין מערכות חימום המים למשק בית

• החיסכון הכולל ל-20 שנים המתקבל מכלל יח"ד שייבנו ברבי קומות בשנים 2019-2040 בש"ח מהוון: כ- 2.35 מיליארד שקל
• החיסכון הכולל עד שנת 2030: בצריכת חשמל: כ- 1.9 מיליארד קוט"ש *בפליטות גזי חממה: tCO2e  653,619

לדברי זאב בילסקי, יו"ר מטה הדיור הלאומי ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ובניה: "לפני למעלה משבע שנים, עוד בהיותי חבר כנסת הגשתי הצעת חוק משותפת עם ידידי דב חנין, להתקנת מערכות חוסכות אנרגיה לחימום מים. לשמחתי, סגרתי את המעגל בימים אלה כאשר כיו״ר המועצה הארצית לתכנון ובניה הבאנו לאישור את התקנות החדשות שתבטחנה מערכות חימום חסכוניות לכל דייר בכל קומה שהיא ובכך יחסכו  למשק כ-2.35 מיליארד ש"ח בעשרים השנים הקרובות כתוצאה מהקטנת צריכת החשמל והפחתת פליטת גזי חממה הנגרמים בשל כך. טוב למדינה וטוב לדיירים שישלמו הרבה פחות".

איך להימנע מתקלות בדודי שמש

עד 2024 פאנלים סולאריים ישלטו באנרגיה החלופית

גוגל אומנם מלמדת ילדים לגלוש חכם ובטוח, אבל מיזם חדש עושה זאת בעברית. האתר האינטראקטיבי "גדולים באינטרנט" של Google זמין החל מהיום בישראל. האתר פותח עם מומחים ומחנכים כדי לעזור להורים ולמורים ללמד ילדים בדרך חוויתית וכייפית כיצד להיות חכמים ובטוחים באינטרנט.  

כל אחד ימצא חומרים מתאימים באתר 'גדולים באינטרנט'. משחק אינטראקטיבי לילדים, תוכנית לימודים בנושא בטיחות ברשת לאנשי חינוך וכלי עזר וחומרי הדרכה להורים המעוניינים להרחיב את הדיון בנושא. המשחק, שהושק לראשונה בארצות הברית ב-2017, זמין ב-12 שפות נוספות, ביניהן ערבית, צרפתית, ספרדית ועוד. המשחק מלווה בקריינות של השחקנית גאיה גור אריה ( "נעלמים", "לצבי יש בעייה") 

החלק המוקדש לילדים הוא המשחק "ממלכת האינטרנט'' לגילאי 6-12. המשחק האינטרנטי הוא חינמי, אינו דורש הרשמה מראש וזמין מכל מכשיר. במהלך המשחק, השחקנים נדרשים לעבור ארבעה עולמות שונים שכל אחד מהם מוקדש לסוגיית בטיחות אחרת כמו שיתוף קבצים, סיסמאות, זיופים וכללי התנהגות חברתיים. 

המשחק, והתוכניות האחרות באתר, מבוססים על חמישה עקרונות מנחים להתנהגות נכונה ברשת:

• חכמים באינטרנט, חושבים לפני שמשתפים – איך לשתף דברים ברשת עם אנשים שמכירים וגם שלא.
• ערניים באינטרנט, כיצד להבחין בין תוכן אמיתי לתוכן מזויף, סימנים שצריכים לעורר חשד. 
• חזקים באינטרנט, כיצד שומרים על הסודות שלנו – איך ליצור סיסמה חזקה. 
• אדיבים באינטרנט, מגניב להיות אדיב – מלמדת איך לצמצם את ההשפעה של התנהגות בריונית. 
• אמיצים באינטרנט, אם לא בטוחים – מדווחים, איך לגרום לילדים לדבר על תוכן מעורר חשד עם מבוגר.  

גוגל משיקה את סטדיה – כ-500 משחקים בענן

"גלישה בסתר" – למה זה טוב והאם היא באמת יכולה לחסוך לכם כסף?