אחת הפעולות הראשונות של מנכל בנק הפועלים הטרי דב קוטלר, על כיסאו החדש היא לקדם מהלך של ביטול מנגנון הקביעות בבנק, המונע ממנו לפטר עובדים ומקשה על היעילות הנדרשת שכבר בוצעה בבנקים אחרים.

אולי כדאי לו ללמוד ממנכ"לית לאומי לשעבר רקפת רוסק עמינח, שהצליחה להכניס בהסכם הקיבוצי שעליו הספיקה לחתום לפני פרישתה, סעיף המאפשר גיוס 450 עובדים ללא קביעות וללא מנגנון טייס אוטומטי טיכדי לאפשר גיוס עובדים טכנולוגיים בשכר גבוה. או מבנק מזרחי שאצלו קיים מנגנון כזה. במסגרת ההסכם הקיבוצי בבנק נקבע כי להנהלה יש יכולת לפטר במהלך תקופת ההסכם (5 שנים עד 2022) עד 50 עובדים בשל אי התאמה. לפי המנגנון, עובד שיוגדר על ידי שני ממונים עליו כבעל תרומה נמוכה במשך שלוש שנים לפחות במסגרת ההערכות השנתיות שלו, ניתן יהיה לפטרו בתום התקופה. הוועד יכול להטיל וטו על העובדים שיפוטרו.

מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "מנכ"ל בנק הפועלים מאמין במוסד הקביעות של הבנק ומשכך, מעולם לא דובר על ביטולו. כחלק מתהליכי ההתייעלות והפרישה מרצון אנו בוחנים גם היפרדות מצומצמת מעובדים ספציפיים בגין אי התאמה. צר לנו על ההדלפה המגמתית שכוונתה לפגוע באמון שבין השותפים למו"מ, ואנו לא ננהל את המו"מ באמצעות כלי התקשורת".

. בסביבת המערכת הבנקאית אמרו אתמול כי "יצירת מנגנון של פיטורי עובדים על רקע אי התאמה פחות מתייחס לכמות העובדים שתפוטר אלא לגרום לעובדים להבין שמי מהם עלול לאבד את מקום עבודתו ובכך למנוע את התופעה הרווחת בארגונים עם מנגנון קביעות של תפוקה נמוכה, מתוך ידיעה שאין למעסיק שום יכולת לפטר".

בנק הפועלים: העולם מסוכן פחות, לפחות כלכלית

דב קוטלר – מהמגזר הפרטי בחזרה לבנק?

גירושין יכולים להיות מכוערים עם מלחמת גרסאות ועדויות. בעל אחד חשב שהנה נפתרה הבעיה שלו ומצא ראיה מוכחת ומוקלט שהרעיה שיקרה. בפסק דין נקבע כי "לנוכח מעמדו של הסמארטפון בימינו והיותו מעין כספת ניידת המכילה מידע פרטי הרי שכל פריצה אליו היא בבחינת מעשה חמור".  וכן "עקרון חשיפת האמת איננו מוחלט וייתכנו מקרים שבהם הוא ייסוג מפני אינטרסים אחרים שיש להגן עליהם, כגון הגנה על פרטיות".

לא רק זאת, הגרוש ספג 5,000 שקל  הוצאות משפט. הסיפור מתחיל לאחר שהזוג החליט  להתגרש אחרי 11 שנות נישואים.

על פי גרסת ההורים של הבעל,  הם נתנו הלוואה לזוג לרכישת דירה.  לאחר מכן תבעו את בני הזוג בגין הלוואה זו. לפיהם, בעת מתן ההלוואה, בעודה נשואה לבנם, התחייבה האישה בפניהם כי לא תיקח שקל מכספי הדירה ולמעשה תשיב את אותו הסכום במקרה של פרידה. תביעת ההורים נדחתה על ידי בית משפט והסכם הגירושין אושר.

שנתיים לאחר תביעת ההורים  הגיש הבעל תביעה לביטול הסכם הגירושין. אחת הטענות הייתה שיש ראיה חדשה – שיחה מוקלטת מתוך מכשיר הטלפון הסלולרי של גרושתו ובה אישרה בשיחה עם אחותה כי אמרה להורים שלא תיקח מכספי הדירה. הגבר הסביר שמדובר בעדות שקר.

בתגובה ביקשה האישה לפסול את הראיה, שכן לדבריה היא הושגה תוך חדירה למכשיר הסלולרי שלה ותוך "פגיעה חמורה בפרטיותה".לטענת האישה, הגרוש פרץ את המכשיר.

הוא לעומת זאת טען כי בנם של בני הזוג הביאו לו הנייד "כדי להראות לו משהו" וכי יש להתייחס לחקר האמת. עוד טען כי מה שחשוב זו העובדה, כי הראייה מעידה בבירור שהאישה הייתה מודעת לכך שמדובר בהלוואה שתידרש להחזיר במקרה של פרידה.במקרה זה היה בית המשפט צריך להכריע בין הגנה לפרטיות לחקר האמת. בית משפט קבע כי הראיה הושגה תוך פגיעה בפרטיות, אולם יש לבחון האם אותה פגיעה בפרטיות גוברת על פני הצורך בגילוי האמת. בית המשפט הציג עמדתו בעניין מידת הפרטיות והאינטימיות שבין מכשיר הסמארטפון לבעליו.

בפסק הדין נקבע , כי "הסמארטפון הוא מעין כספת ניידת המכילה תמונות אישיות, לעיתים תמונות רגישות, התכתבויות אישיות ומידע פרטי ולעיתים אף סודי" לכן קבע ביהמ"ש באופן תקדימי כי הפגיעה בפרטיות עולה במקרה זה על הצורך בחשיפת האמת.

עוד קבע כי "מובן לי לחלוטין רצונו של האיש 'לחשוף את האמת' כדבריו, אולם רצון זה לעולם לא יכול להיוותר בחלל ריק. עקרון חשיפת האמת איננו מוחלט וייתכנו מקרים בהם הוא ייסוג מפני אינטרסים אחרים שיש להגן עליהם, כגון הגנה על פרטיות".

מהי ראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות

לפי החוק בארץ, מותרת פגיעה בפרטיותו של האדם, אם הדבר נעשה על ידי רשות ביטחונית או מטעמה ואם הפגיעה 'נעשתה באופן סביר במסגרת תפקידם ולשם מילויו'.

והוא הדין לעניןי האזנת סתר, הנעשית למען ביטחון המדינה או למניעת עברות וגילוי עבריינים, שאין זו בגדר האזנה אסורה, אם נתמלאו בה התנאים שנקבעו בחוק. המשפט  הישראלי לא הסתפק בהגדרת העבירה כעוולה שיש לתת עליה את הדין אלא גם קבע כי פגיעה בפרטיות יש בה לפסול ראיה. במשפט העברי לעומת זאת האזנות סתר (מארב על ידי עדים) מותר בעבירות מסוימות כמו הסתה לדבר עבירה אך לא בעבירות חמורות שדינן מוות. חוק האזנת סתר מתייחס להתקנת מכשירי הקלטה בטלפונים ולהאזנה לשיחה תוך ביצועה.

לאחרונה עלה הנושא עקב האשמות יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נווה בשוחד מיני. פרקליטיו טענו שאין להתייחס לראיות משום שהעיתונאית פרצה לטלפון. אם  תתקבל טענתו אפשר שיינצל מעבירת שוחד.

איפה כדאי לפתוח תיק גירושין ?

גישור או בית משפט? מה עולה יותר ומה עדיף

עוד הרבה לפני שהרגולציה תאשר את ליברה פייסבוק הודיעה אמש על כניסה לעולם התשלומים עם השקת שירות חדש בשם פייסבוק פיי, שיאפשר למשתמשים לבצע רכישות ברשת החברתית, באינסטגרם, בווטסאפ ובמסנג'ר.

ב-Pay, שכאמור מושק השבוע ראשית בפייסבוק ובמסנג'ר בארה"ב, ניתן לבצע גיוסים, רכישות במשחק, רכישת כרטיסים לאירועים, תשלומים בלייב ברכישות במסנג'ר וב-Facebook Marketplace – עבור עמודים מסוימים בלבד כהתחלה. בהמשך, ה-Pay ייפרס "לעוד ועוד אנשים ומקומות, כולל אינסטגרם ו-WhatsApp

השירות צפוי לתמוך בכל כרטיסי האשראי הגדולים וכן לעבוד עם פייפאל. את הסליקה יבצעו חברות כמו פייפאל וסטרייפ.

ומה בנוגע לבשורות הגדולות  – המטבע של פייסבוק ליברה והארנק קליברה? פיסבוק פיי בנוי על תשתיות פיננסיות ושותפויות קיימות, והוא יישום נפרד מארנק קליברה שירוץ על הרשת של ליברה.  כך לפי החברה.

פייסבוק מבטיחה שהשירות ישמור על פרטי התשלום באופן מוצפן, ושכולל מערכות לניטור הונאות ושימוש לא מאושר. החברה מתהדרת בידע שצברה באיסוף והעברת כסף עד היום, למשל בכלי התרומות שלה גייסה פייסבוק לטענתה 2 מיליארד דולר, שנאספו מאז השקת התכונה בשנת 2015.

פייפאל פורשת מפרויקט ליברה של פייסבוק

מסטרקארד בעסקה הגדולה בהיסטוריה שלה: קנתה פלטפורמת תשלומים דיגיטלית ב-3.2 מיליארד דולר

אפליקציית התשלומים הסינית ווי צ'ט פיי הגיעה לישראל – איך זה עובד

גוגל הצהירה כי תפתח חשבונות עובר ושב בשנה הבאה, בשיתוף  בנק Citigroup ואיגוד אשראי קטן באוניברסיטת סטנפורד. הפרויקט הבנקאי של החברה נקרא כרגע בשם הקוד Cache, כך חשף  ה"וול סטריט ג'ורנל".

"הגישה שלנו תהיה לשתף פעולה באופן עמוק עם בנקים והמערכת הפיננסית. זו עשויה להיות דרך ארוכה יותר, אבל גם יותר בת-קיימא", אמר סיזר סנגופטה, בכיר בגוגל, בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל". כלומר הגישה של גוגל במהלך תהיה לשים את הבנקים בקדמת הבמה, והעיסוק הכלכלי, שבו אינה יכולה לעסוק בכל מקרה,  יועבר לבנקים.

עוד הצהירה גוגל שתיתן שירותים שונים כמו תכניות נאמנות, וכן הבטיחה החברה כי  לא תמכור את המידע הפיננסי של המשתמשים בשירות. החברה הצהירה גם כי אינה משתמשת במידע מהארנק הדיגיטלי שלה גוגל פיי עבור פרסומות או חולקת אותו עם מפרסמים. עדיין לא הוחלט אם ייגבו עמלות ממשתמשי חשבונות הבנק.

מעודכן ל-01/2021

איך תדעו אם מקום העבודה שלכם נחשב מקום עבודה חיוני ומה הזכויות והחובות שלכם כעובדים במקום חיוני בשעת חירום? 

עובדים רבים לא יודעים שהם עובדים במקום עבודה חיוני. לעומתם, אחרים חושבים שהם עובדים במקום עבודה חיוני, אבל הם לא. אז מה הם בעצם מקומות עבודה חיוניים? ובכן, מפעל חיוני הוא מפעל או חלק ממפעל שהוכרז על-ידי משרדי הממשלה שהוסמכו לכך כחיוני, ובאישור משרד הכלכלה, בזכות תרומתו לצורכי הביטחון או לקיום הספקה ושירותים חיוניים. קביעתו של מקום עבודה כחיוני היא חלק מההיערכות השוטפת לשעת חירום. אלפי מקומות עבודה נכללים בקטגוריה זו, אבל רק כ-13% מהעובדים במדינה מועסקים בהם. איך יודעים אם המפעל חיוני? עובד המועסק במפעל חיוני יקבל על כך הודעה ממעסיקו. בשעת חירום ניתן למפעל כזה צו גיוס קיבוצי, המחייב את עובדי המפעל להתייצב לעבודה, כאשר גילם הוא מעל 16 שנה ועד לגיל פרישה, שהוא נכון להיום 67 שנים לגברים, 62 שנים לנשים.

עובדים במפעל חיוני נדרשים להתייצב לעבודה בשעת חירום, ואינם זכאים לקחת חופשה בתקופה זו. בין העובד למעסיק מתקיימים יחסי עובד-מעביד על כל המשתמע מכך. עם זאת לא יחולו הוראותיהם של חלק מדיני העבודה, ובהם חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק עבודת נשים. אחת התוצאות הנובעות מכך: בשעת חירום מותר להעסיק עובדים במפעל חיוני גם בשבת ובחג, ומוסרת ההגבלה על מספר השעות הנוספות שהעובד נדרש לעבוד.

עובד המבקש להיעדר בגלל מחלה ולא קיבל אישור מהמעסיק יכול לבקש בדיקה רפואית בפני רופא שמונה לכך על-ידי משרד הכלכלה, ורק לרופא זה יש סמכות לפטור את העובד מעבודה עקב מצב בריאותו.

עם זאת, החובה להתייצב לעבודה במפעל חיוני אינה חלה על אישה הרה או בשנה שלאחר לידה. בקריאה להתייצבות לעבודה של אם לילדים הנמצאים בטיפולה יתחשבו בקשיים העלולים להיגרם לה. לעומת זאת, אין בחוק מענה לאב לילדים, גם אם הוא אב יחידני.

עדכון מקומות עבודה חיוניים – משבר הקורונה

עקב התפשטות וירוס הקורונה הוכרז בישראל צו חירום שלפיו המגזר הציבורי יעבוד במתכונת חירום, המגזר הפרטי במקומות המכילים יותר מעשרה עובדים יעבוד במתכונת שליש מכוח האדם, ומי שיוכל – יעבוד מהבית. עם המקומות שהוגדרו חיוניים נמנים מפעלי תעשיית המזון – יצרנים וספקים, בתי חולים ורשתות הפארם ובתי המרקחת, גם חברות תשתיות מים, חשמל, דלק וגז, עוד מוסדות רווחה ושירותים תומכים קיומיים, שירותי תחבורה במתכונת חלקית, נמלים, התעשייה הביטחונית. במשבר הקורונה הוכרז גם ענף הבנייה כענף חיוני משום שהוגדר כקטר של הכלכלה.

משרד הפנים הגדיר אילו עובדים ייחשבו חיוניים ברשויות המקומיות: אגף לבקרת הון אנושי ברשויות המקומיות במשרד הפנים ממליץ כי רשימת התפקידים החיוניים תכלול, בין השאר, שבעה מתוך שמונה בעלי התפקידים במשרות הסטטוטוריות הבאות: מנכ"ל, גזבר, יועץ משפטי, מנהל יחידת חינוך, מהנדס, מבקר, וטרינר ודובר.

מבין עובדי חירום וביטחון ברשויות המקומיות, כגון ממונה שירותי חירום ובטחון, קב"ט, קב"ט מוסדות חינוך, רבש"צ, סיירי ביטחון, דרש משרד הפנים כי לפחות שלושה מהם יוגדרו כעובדים חיוניים. לעומת זאת, נקבע כי כל בעלי התפקידים ברשות המקומית אשר מעניקים לתושבים שירותים חברתיים (פסיכולוגים חינוכיים, עובדים סוציאליים ועוד) יוגדרו כחיוניים.

מבין עובדי השטח – עובדי שפ"ע ותברואה, אחזקה ותשתיות, פיקוח ושיטור עירוני, פיקוח וטרינרי, מפקחי תכנון ובנייה, פקחי חופים, פקח רישוי עסקים – קבע משרד הפנים כי שישה סוגי שירותים יוגדרו על ידי הרשויות המקומיות כחיוניים. מקרב עובדי החינוך, נקבע כי שלושה מסוגי השירותים הבאים יוגדרו חיוניים בשעת חירום: מנהל יחידות חינוך יסודי, מנהל חינוך על יסודי וצרכים מיוחדים, מנהל יחידת נוער, קב"סים המטפלים בילדים ונוער בסיכון גבוה במסגרת מפגשים פרטניים.

חלקים מההייטק, ובהם התוכנה, יקבלו אישור לעבוד במתכונת רחבה יותר. בתחום התקשורת מצויים ברשימת המוחרגים נותני שירותים בתחום הסלולר, ספקי אינטרנט, ותשתיות לוויין, דואר, טלוויזיה ועיתונים.  הבנקים הוגדרו חיוניים בהיקף סניפים מצומצם ומוקדים טלפוניים. הוחרגו גם חברות האשראי, בתי השקעות וספקי שירותים קריטיים לענף הפיננסים. ענף החקלאות בכללותו יוחרג, לרבות מחלבות, משחטות ובתי אריזה.

יבואני המזון הגישו בקשה שיכירו אף בהם כעובדים חיוניים.

רוצים לדעת אם מקום העבודה שלכם חיוני?

ניתן לעיין בקובץ התקנות המופיע באתר משרד האוצר-  www.gov.il/he/departments/ministry_of_finance

ישראל במקום הלפני אחרון בשביעות רצון מהעבודה

עבודה מהבית – המלצות לעובדים

עדכונים:

01/2021 סגר שלישי

אלו מקומות העבודה המותרים בסגר השלישי, מתאריך 8/1/21 בחצות, למשך 14 ימים, עד ליום ה-21/1/21:

• פיננסים- כולל בנק ישראל, הבורסה, תאגיד בנקאי רשות ני"ע וחברות ביטוח.
• אנרגיה ומים- כולל ייצור, חלוקה, הפצה וגז.
• מזון ומשקאות- ייצור, ייבוא, עיבוד, הובלה, אחסנה, אספקה, חלוקה, אריזה, שיווק, הפצה, פיקוח, מכירה קמעונאית וסיטונאית של מזון ומשקאות.
• שירותי הובלה, אחסנה ועמילות מכס.
• חקלאות- כולל דייג, שירותי וטרינריה ומזון לחיות, פינוי פסולת חקלאית וכו'.
• טואלטיקה, ניקיון ותמרוקים- ייצור, אכסנה, שיווק, הפצה ומכירה.
• תחבורה, נמלים וספנות- כולל מוניות, השכרת רכב, מוסכים ושירותי דרך.
• שירותי תקשורת- שידורי טלוויזיה ורדיו, טלפון, אינטרנט, אירוח שרתים ועוד .
• שירותי רווחה- כולל מעונות נכים, נוער בסיכון, מעונות יום שיקומיים, ניצולי שואה, שירותים לגיל השלישי ועוד.
• טיפול בפסולת ונושאי הגנת הסביבה.
• שירותי תחזוקה ותיקון ליקויים- מבנים ובתים פרטיים, ובכלל זה בטיחות, מעליות, אינסטלציה, חשמלאות, ניקיון ותברואה.
• שירותי הביטחון, המשטרה, המלל, בתי סוהר, כבאות הצלה ועוד.
• אבטחה ושמירה.
• מוקדי שירות טלפוניים.
• חישוב ותשלום שכר.
• שירותי בריאות, פארמה ואופטיקה- לרבות בתי חולים, קופות חולים, מרפאות, דיאליזה ועוד.
• בינוי ותשתית באוויר הפתוח- לרבות שירותים תומכים.
• תעשיה- מפעל למתן שירותים קיומיים, מפעל בעל היתר מיוחד להעסקת עובד בשעות המנוחה – בהתאם להיתר, מפעל טכנולוגי מועדף ע"פ חוק עידוד השקעות הון – לצורך תפעול ותחזוקה, תעשייה ביטחונית ומפעל תומך ביטחון – עד 60% מהעובדים.
• משרד ממשלתי, רשות מקומית, מועצה דתית, מוסד להשכלה גבוהה – מתכונת חירום.
• שירותי דת.
• ביצוע משלוחים.
• עבודות משק בית – שירותי שמרטפות (בייביסיטר), תחזוקה וניקיון.
• מלונות בהם שוהים זרים או דיירי קבע.
• שירותי טכנאות, תקשורת והגנת סיבר.
• רואי חשבון ויועצי מס לצורך תשלומי שכר וייצוג נישומים בפני רשות המסים.
• עורכי דין לצורך ייצוג בבתי משפט, מוסדות, הכנה לייצוג ובלבד שמדובר בענין דחוף.

09/2020 סגר שני

את רשימת כל העסקים החיוניים שיותרו לפעול בסגר השני החל מתאריך 25.09.2020 ניתן לראות כאן-
מקומות עבודה חיוניים סגר שני 09.2020

שאלות ותשובות בענייני עבודה – בעקבות התפרצות נגיף הקורונה – מענה של משרד העבודה והרווחה למגוון נושאים בענייני עבודה על רקע הקורונה

8/2020

בוטלה הגבלה על מספר עובדים במקומות העבודה (הרחבה בביזפורטל)

זכויות עובדים בימי קורונה – בידוד ועוד  (הרחבה בהון)

מסקר אמריקאי שנערך לקראת עונת קניות החגים עולה כי בני 22-18 צפויים פחות לבצע רכישות מקוונות והם מתייחסים לקניון כאל מקום בילוי ■ החביבים עליהם ביותר: חנויות "הכול בדולר" ומוצרי אלקטרוניקה

בני דור ה-Z הם אמנם הדור הראשון שגדל על טלפונים סלולריים ולפטופים, אך את הקניות שלהם הם מעדיפים לעשות דווקא בחנויות הפיזיות. כך עולה מסקר שערכה חברת הייעוץ NPD גרופ לקראת עונת קניות החגים.

לעומת המילניאלס ודור ה-X, בני 18-22 צפויים פחות לבצע רכישות אונליין. זאת משום שאין להם כרטיסי אשראי, והשופינג נתפס עבורם כבילוי. כך טוען מרשל כהן, יועץ קמעונאות בכיר ב-NPD. "סטודנטים מגיעים הביתה, ויש להם הזדמנות לצאת לקניות עם בני משפחה או חברים", ציין. לדבריו, עבור הצעירים הקניון משמש מקום בילוי ואכילה.

"הצרכנים הצעירים נמצאים בשלב הגילוי", אומרת סטפני וויסינק, אנליסטית בג'פריז, ולדבריה, הם עדיין מגבשים דעה על מותגים. "תהליך הגילוי בחנויות הוא הרבה יותר עמוק. ההתנסות, המדידות, ההתרועעות עם אחרים".

חדשות טובות לקמעונאים

על פי הסקר, כ-30% מבני דור ה-Z מתכננים להוציא יותר כסף השנה בעונת החגים, לעומת השנה שעברה. שיעור דומה יתחיל את הקניות בבלאק פריידיי – השיעור הגבוה ביותר מבין כל הקבוצות הדוריות.

ההעדפה של צעירים להגיע לחנויות הפיזיות היא בבחינת בשורות טובות עבור החנויות הקמעונאיות, שמתקשות לשרוד מול המתחרות המקוונות. כך למשל, לקראת האלווין, רוכשי התחפושות נטשו את החנויות הפיזיות לטובת הקניות המקוונות, ו-85% בחרו באמזון. כך עולה מדוח שערכה eCom Market Benchmark.

רוב המילניאלס, בני 23-28, יבצעו את קניות החגים אונליין. למעלה מ-20% מהם יתחילו לערוך את הקניות בבלאק פריידיי, מקום שני אחרי דור ה-Z. בנוסף, מילניאלס צפויים יותר מכל שאר הדורות לערוך קניות בחנויות הכול בדולר (19%) ולרכוש מוצרי אלקטרוניקה (46%).

דור ה-X, בני 39-54, צפוי לייצר את מירב ההשפעה מבחינת ההוצאה על מתנות. "הם קונים עבור שלושה דורות, הם עצמם, ילדיהם והוריהם", ציינה וויסניק. מבין הבייבי בומרז, בני 55-73, 57% מתכננים להתחיל את קניות החגים לפני חג ההודיה שחל בסוף נובמבר. לעומת שאר הדורות, הם צפויים לבצע את רכישותיהם בעיקר בחנויות כלבו וברשתות גדולות.

בנוסף לכך, מסקר שפרסם החודש בנק ההשקעות UBS, עולה כי יותר ויותר צרכנים מגיעים לקניונים כדי לאכול, ולא בשביל לערוך קניות. על פי UBS, שיעור של 25% מקניות הבגדים בארה"ב מתבצעים אונליין, נתון שצפוי לצמוח ל-31% עד 2023.

"צרכנים מעידים שהם מגיעים לקניון בעיקר כדי לאכול או לבלות עם חברים ולא כדי לעשות קניות בבתי הכלבו", ציין האנליסט ג'יי סול. "זו השנה השישית ברציפות שהצרכנים בארה"ב אומרים כי הזמינות של הקניות המקוונות גורמת להם לוותר על קניונים ואאוטלטים". על פי UBS, שיעור האנשים שמגיעים לקניונים כדי לרכוש בחנויות כמו מייסי'ס וג'יי.סי פני צנח ל-20% השנה לעומת 25% ב-2018. זאת בעוד שיעור האנשים שמגיע לקניון כדי לאכול טיפס ל-7% מ-4%, בהובלת הדור הצעיר.

אמזון נכנסת לארץ – הקניונים יהפכו לבתי אבות; מדד המחירים יירד!

המדינה תעודד תחרות: הסדרי הבלעדיות בקניונים יבוטלו

בפתח הדיון על סבסוד מעונות,על רקע האירועים בדרום, הציג יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, בשורה לבעלי האולמות והמסעדנים, כאשר בעקבות פועלה של הוועדה, והצגת מתווה חקיקה שהציגה בדיון בשבוע שעבר, הגיעה הוועדה להסכמות עם רשות המיסים, על תיקון חקיקת המשנה הקיימת, ופיצוי המסעדנים ובעלי האולמות בעוטף עזה.

תיקון תקנות הקבע יפעל כך שיוכנסו אליהן המסעדות אולמות האירועים כמי שזכאים לפיצוי – באזור ה-0-7 עוטף עזה באופן קבוע ואוטומטי, בדומה לענפים כמו התיירות. הפיצוי יהיה גם לעניין מחזורים וגם בשל חומר גלם שהתקלקל. כמו כן בדומה להצעת החוק שהציגה ועדת הכספים – הפיצוי יינתן רטרואקטיבית ממאי 2019 כפי שניתן לתיירות ולחקלאות.

בדיון שקיימה הוועדה בשבוע שעבר הצהירו אנשי רשות המיסים, כי אמנם ישנם עסקים מענפים אלה שנפגעו, אך אין מובהקות לדבר, ולא ניתן להפעילה פרטנית במקרה של ענפים אלה. חברי הוועדה מתחו ביקורת קשה על עמדה זו. יועמ"ש הוועדה, עו"ד שגית אפיק, הצעת חוק, המסדירה פיצויים עבור ענפים אלה, מטעם הוועדה. בעקבות פועלה של הוועדה, הגיעו הצדדים כאמור לסיכום בדבר פיצוי בתקנות הקיימות.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אנחנו מקווים שסבב הלחימה יסתיים ללא פגיעות בחיילים או אזרחים, כולנו רוצים שזה יפסק לתמיד, וכל מה שנלווה לעניין הזה. אני רוצה להודיע לגבי המסעדנים ובעלי האולמות בעוטף עזה, שעד היום היו מחוץ לכל העניין של הפיצוי שקיבלו החקלאים, עסקי התיירות וכדומה, הגעתי להסכמה עם רשות המיסים שהם יביאו ונאשר תקנות בשבוע הבא".

בהמשך, במסגרת הדיון לעניין "ייקור שכר הלימוד במעונות ובמשפחתונים",  מתחו חברי הוועדה מתחו ביקורת קשה על משרדי הרווחה והאוצר על הקיצוץ בכספי המעונות המפוקחים והעלייה במחירים להורים. נוכח כך, ציין נציג המשרד כי בכוונת המשרד לפרסם עדכון של תעריף החיוב במעונות היום, שתביא לכך שהפגיעה בשכבות החלשות, במסגרת ייקור התעריפים "תהייה הכי נמוכה". יו"ר הוועדה לא הסתפק בכך, ודרש את ביטול ההתייקרות בתוך שבוע, וציין כי יעכב את תקציבי משרד הרווחה עד למענה כזה.

בפתח הדיון בנושא זה, ציין ח"כ גפני: "מה שנעשה בעניין הוא שלוקחים את המשפחות שחלשות כלכלית, ומקצצים להן. זהו מתווה למשפחות שמתקשות מאוד בתשלום שכר הלימוד הזה. נאמר כל הזמן ע"י אגף תקציבים, תביאו מקור תקציבי חלופי, הצבענו על תקציב בינוי המעונות שלא יתבצע השנה. נבקש להבין מהרווחה והאוצר הסברים".

ח"כ יעקב אשר: "בתקופה הזו של כאוס ניהולי ותקציבי שקיים, התוצאות שלו בד"כ זה עוולות על גב הציבור. עליות מחירים על חשבון האוכלוסיות החלשות ביותר, דבר כזה לא יכול להיות שיהיה. היו פה דיונים והיו הבטחות. יש תקציב של בינוי, התקציב הזה לא מנוצל במלואו. כל הזמן מטיחים ורוצים שאנשים יצאו לעבוד, כעת אומרים להם שבו בבית, טפלו בילדים ואל תלכו לעבוד. אני בטוח שהעניין הזה יתוקן, במסגרת הוועדה, שאני לא קורא לה וועדת הכספים, אלא ועדת האדם האחראי בישראל".

ח"כ אורלי פרומן: "כל נושא הגיל הרך, 0 עד 3 מופקר בישראל. בתוך כך יש נקודת אור – רבע מהמוסדות שתחת פיקוח משרד העבודה והרווחה. ביום האחרון של החופש להודיע לזוגות הצעירים ששכר הלימוד עולה בשיעור כה גבוה, וככל שההכנסה לנפש נמוכה יותר, כך העלייה הייתה גבוה יותר. עבור משפחה שמרוויחה מינימום, חצי מההכנסה הולכת למעון. ההורים הצעירים כורעים תחת הנטל. לצד העלייה בשכר הלימוד, חלה ירידה בסבסוד הממשלתי, זאת אומרת שגם סל השירות ירד באיכותו. אני מבקשת לבטל את העדכון, בטח לאוכלוסיות האלה".

ח"כ מיכאל מלכיאלי: "אין ספק, מי שישב פה בשבועות האחרונים, יודע שהמדינה צריכה לקצץ. אבל הסבסוד של המעונות לא בא לעזור לאדם עני, אלא לעזור למדינה. לקצץ כאן זה להעמיק את הגירעונות, הקטנת הסבסוד תפגע בסיוע למדינה, נוכח כך שאנשים פחות יצאו לעבוד".

ח"כ אורי מקלב הקריא מייל עם פניה מאם ל-7 ילדים, המתארת את עמל יומה ואת הפגיעה הקשה של עליית המחירים בהכנסתה, שהינה ממילא נמוכה:  "יש לי פה ביד מאות מיילים, מי שיקרא לא יוכל להישאר אדיש. על האוכלוסייה הזו אנו מדברים, לא מדובר על עניין שבאוויר. הכדאיות של האוכלוסייה הזו לצאת לעבודה, היא מדודה. כל מסגרת המעונות היא כדי לאפשר לאימהות לצאת לעבוד, נעשה כאן דבר והיפוכו".

ח"כ אורלי לוי אבקסיס: "כל ילד בחוק חינוך חינם, משלם 2,000 עד 3,000 שקלים למסגרת בשנה. שאנחנו מוספים את העלויות, מדובר על מחירים מטורפים שמקשים על הזוגות הצעירים להחזיק קורת גג מעל הראש, ובטח בשיקול אם להביא ילדים בשלבים אלה. המדינה לא השכילה לדאוג לתשתית לחינוך בגיל הזה. זה יהיה תנאי מבחינתנו בכל ממשלה שתקום".

ח"כ מיקי לוי: "העלות עולה כתוצאה מעליית המדד, העצוב הוא שהשכר של ההורים לא צמוד למדד. העול הכספי שעל מי שמרוויחה שכר מינימום, גבוה ממי שמרוויחה עשרת אלפים שקל. צריך למצוא יחס אחר. צריך לפחות לשמור על הדירוג, שמי שמרוויח יותר ישלם יותר ולא להפך".

ח"כ עאידה תומא סלימאן: "אי אפשר לעבור על זה שמשיתים את העלייה דווקא על ההורים, המדינה הולכת לשלם השנה פחות ממה ששילמה בשנה שעברה. זה פוגע בנשים אצלנו באוכלוסייה הערבית, המשפחתונים כ"כ חשובים לנשים שרוצות לעבוד. מנהלות המשפחתונים העצמאיות, לא מצליחות לגבות אפילו את המחיר הנקוב מצד הממשלה, כי רוב המשפחות לא מצליחות לעמוד בסכומים האלה".

ח"כ גפני: "משרד הרווחה, מדוע פגעו בתקציב סבסוד המעונות?".

נדב כץ, ראש מטה מנכ"ל משרד הרווחה: "היה קיצוץ רוחבי פלט בכל תחומי המשרד, לא רק בתחום הזה".

ח"כ גפני: "לא נכון, אתם מדברים עם האוצר על קיצוץ, ובמקום הזה היה קיצוץ רחב הרבה יותר ממקומות אחרים".

כץ: "אנחנו מנסים לעשות את המיטב שהפגיעה בשכבות החלשות, 3 עד 5 תהייה הכי נמוכה. בתוך המסגרת הזו, נפרסם בימים הקרובים דרגות סבסוד מעודכנות, כך שתהייה פגיעה מינימלית בשכבות החלשות. זה יחול רטרואקטיבית. אם התוספת הכי גבוה בטבלה הייתה 142 שקל, העלות החדשה תהיה פחות מ-100 שקל, תהייה דלתא של 50 שקל".

איציק דניאל, רכז תעסוקה, משרד האוצר: "אנחנו רוצים לעודד נשים. יש הטבה להורים בזה שהמחיר מפוקח ע"י ועדת המחירים. בשל ההתייקרות של המדד, המחיר המפוקח עלה ב-50 עד 60 שקל לחודש. היו גם קיצוצים רוחביים, שקיצצו רוחבית בכל משרדי הממשלה, כולל בזרוע העבודה והרווחה. נקבע כי המשרדים יצטרכו לקבוע את התמהיל, ישבנו עם המשרד ולא ניתן היה לעשות תמהיל שונה בתוך המשרד".

ח"כ גפני: "אתם לא רוצים לעודד נשים, על מי אתם משקרים?! אתם רוצים כסף כדי שתוכלו לבוא ולהגיד אין גרעון גדול. תקציב סבסוד המעונות גדל משנה לשנה, יש בעיה בבינוי, לכן תקציב הגידול גדל. אני רותח מזעם על ההתנהלות של אגף התקציבים ומשרד הרווחה, אתם הולכים ופוגעים באוכלוסיות החלשות ביותר. האם יש או אין דרך להוריד את הקיצוץ ולסייע כפי שנעשה בעבר? המדיניות הזו קלוקלת. צריך לסבסד את האימהות שיוצאות לעבוד".

דניאל: "תקציב הבינוי הוא תקציב הרשאתי, המזומן לא יוצא השנה, כי לוקח זמן לבצע את הפרויקט".

ח"כ אבי ניסנקורן: "היו הבטחות לפני התקציב שישימו את המעונות בראש סדר העדיפויות וזה לא קרה, וזו התוצאה. משרד הרווחה שם את זה בתחתית סדר העדיפויות בתקציב. אנחנו ערב תקציב חדש, ויש לתת על זה את הדעת".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון בדרישה למענה תוך שבוע: "יש העברה גדולה של משרד הרווחה בקיצוץ הרוחבי, אני לא אביא את זה לדיון. אני רוצה תשובה לשאלה המאוד פשוטה, למה אי אפשר לתת מענה לפגיעה הקשה הזו באוכלוסייה החלשה ביותר?! אנחנו דורשים שהקיצוץ ימומן בדרכים אחרות, ותמצאו דרך למנוע את עליית המחירים במעונות. אנחנו מבקשים תשובה תוך שבוע".

במסגרת הדיון הוצג דו"ח חדש של מכון המחקר והמידע של הכנסת, שנכתב ע"י הכלכלנית אילנית בר, לפיו בשנת תש"פ יפעלו ברחבי הארץ 2,362 מעונות, גידול של כ-5% ביחס לשנת תשע"ח בה פעלו 2,247 מעונות יום.

מניתוח ההפרש בתשלומי ההורים במסגרות המפוקחות בין שנת תשע"ט לשנת תש"ף, שהובא בדו"ח, עולה כי בשנת הלימודים הנוכחית חלה עלייה בהשתתפות ההורים בשכר הלימוד החודשי בכל המסגרות שבפיקוח באופן הבא: במעונות יום בניהול מלכ"ר חלה עלייה בסכום של 114-108 שקלים בחודש בתשלומי הורים עבור ילד ועלייה של  142-123 שקלים בחודש בתשלומי הורים עבור תינוק בדרגות 15-3 (פרט לדרגות 12-11 בהן אין סבסוד ממשלתי). ככל שההכנסה לנפש נמוכה יותר, העלייה בתשלומי ההורים הייתה גבוהה יותר. עם זאת חשוב לציין, כי שיעור השתתפות של הורים בעלי הכנסה קטנה יותר מתוך סך שכר הלימוד נמוך יותר".

רשות ניירות ערך מקדמת הטמעת טכנולוגיות במתן שירותים פיננסיים לצורך טיוב, ייעול, והנגשת השירותים לציבור. במסגרת זו, בחודש אוקטובר, 2019 פרסמה הרשות "קול קורא –ניהול תיקים 2.0" המציע מודל ליצירת שירות חדש לציבור המשקיעים. "ניהול תיקים 2.0" יאפשר ניהול תיקים באמצעות פלטפורמה דיגיטאלית ייעודית. השירות החדש יתיר למנהלי תיקים לנהל תיקי השקעות ללקוחותיהם באמצעות קרן נאמנות ייעודית, על כל יתרונותיה, לרבות סוגיית המיסוי.  זאת בנוסף, למהלך שמקדמת הרשות, בימים אלה, לגיבוש ממשקי התקשורת של שירות "ניהול תיקים 2.0" למערכת הבנקאית.

ההוראה שפורסמה קובעת את התנאים והמאפיינים אשר מנהל תיקים נדרש לעמוד בהם, לצורך מתן שירות העונה לשם "ניהול תיקים 2.0". מאפיינים ותנאים אלה מתייחסים, בין היתר, לכך שמהות השירות היא שיווק השקעות דיגיטלי, שבמסגרתו יעבור הלקוח הליך של בירור צרכים. הליך בירור צרכים נועד לסווג את פרופיל הסיכון של המשקיע. בהתאם, יוצע למשקיע לרכוש יחידות קרן ייעודית אחת המתאימה לפרופיל סיכון זה. כמו כן, לצורך מתן השירות, נותן השירות נדרש לנהל (בהוסטינג) ארבע קרנות נאמנות ייעודיות עבור ארבעה פרופילי סיכון של לקוחות, אשר מוגבלות בשיעורי החשיפה המרביים שלהן למניות, למט"ח ולאג"ח שאינו בדירוג השקעה (בהתאם לדרגת הסיכון של הלקוחות עבורם הן מנוהלות).

לפי הרשות, קביעת כללי התנהלות אחידים וסטנדרטיים למתן השירות חיונית למימוש היתרונות הפוטנציאליים הגלומים בשירות זה לטובת ציבור המשקיעים. כך לדוגמה, מאחר שהמודל קובע סטנדרטים אחידים להתאמת הקרן הייעודית לפרופיל סיכון מסוים, עתידה ההוראה להתיר לנותני השירות לפרסם את תשואות הקרנות הייעודיות. פרסום התשואות יאפשר לציבור המשקיעים להשוות בין תשואות של קרנות ייעודיות אשר נותני שירות שונים מיעדים ללקוחות בעלי פרופיל סיכון מסוים.

נוכח המאפיינים הייחודיים של מודל שירות "ניהול תיקים 2.0", מבקשת הרשות להניע מהלך שתכליתו לייצר סטנדרטיזציה בקרב מציעי השירות גם בכל הנוגע להליך אפיון לקוח לפרופיל סיכון. הרשות מבקשת לגבש "מוצר מדף" של שאלון בירור צרכים אחיד ואלגוריתם מתאים לעיבוד הנתונים לצורך קביעת פרופיל הסיכון ללקוח המעוניין ברכישת השירות. בעל רישיון שיבקש להסתמך על בירור צרכים גנרי זה, עדיין יידרש להפעיל שיקול דעת מקצועי וימשיך להיות אחראי על התהליך ועל האלגוריתם שיעבד את הנתונים אשר ימסרו הלקוח.

סגל הרשות זיהה שני יתרונות עיקריים לגיבוש בירור צרכים גנרי ואימוצו על ידי נותני השירות השונים:

1. אחידות כאמצעי מסייע להגברת השקיפות ולקבלת החלטת השקעה מושכלת – אחידות מלאה בקרב נותני השירות בכל הנוגע לאופן שבו הלקוח מאופיין על ידם תצמצם את האפשרות לפערים בפרופיל הסיכון שייוחס ללקוח מסוים בידי נותני שירות שונים ולאופן שבו השקעותיו ינוהלו בידם; בהתאם, תיפתח האפשרות לפיתוח כלים באמצעותם יתאפשר ללקוח פוטנציאלי ללמוד אודות פרופיל הסיכון אליו הוא מסווג עוד קודם לקבלת החלטה בדבר זהות נותן השירות. מידע כאמור, נוסף על מידע השוואתי על אודות ביצועי הקרנות הייעודיות השונות בפרופיל הסיכון הרלבנטי עבור אותו לקוח, יסייע ללקוח לקבל החלטת השקעה מושכלת;
2. שכלול ערוצי ההפצה השונים של השירות – מפיצי השירות (בעלי רישיון) יוכלו להפנות לקוח לנותן שירות מסוים וזאת בהתבסס על הליך בירור צרכים גנרי שערכו לו (מחוץ ליישום של נותן שירות כלשהו) ובהסתמך על השוואת ביצועי הקרנות הייעודיות המנוהלות (בהוסטינג) על ידי נותני השירות השונים.

גיבוש הליך בירור צרכים הוא בתחום מומחיותם המקצועית המובהקת של בעלי הרישיון. על מנת להתניע את תהליך גיבוש הליך בירור צרכים גנרי, הרשות מזמינה בעלי רישיון אשר מבקשים להציע לציבור את השירות ואשר מעוניינים לקחת חלק פעיל בתהליך של אפיון ההליך לפנות אליה וזאת עד ליום 24 בנובמבר 2019.  הרשות תעמוד בקשר עם גורמים שיפנו אליה על מנת לגבש פורום מייצג ככל האפשר לצורך קידום המהלך.

רשות ניירות ערך: זירות הסוחר יפחיתו את המינוף לסוחרים; כך הזירה תהיה פחות מסוכנת

רשות ניירות ערך: זירות הסוחר יפחיתו את המינוף לסוחרים; כך הזירה תהיה פחות מסוכנת

הוועדה המחוזית מרכז אישרה תוכנית להתחדשות עירונית במתחם הציונות בכניסה לעיר: במקום 124 דירות ישנות יוקמו 724 חדשות ■ הדיירים יעברו ישירות לבניינים החדשים ורק אחר כך ייהרסו הדירות הישנות

התחדשות עירונית ראשונה בעיר לוד: הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז שבמינהל התכנון, אישרה למתן תוקף תוכנית פינוי בינוי, במתחם הציונות בכניסה לעיר.

התוכנית חלה על קרקע בת 20 דונם, הממוקמת בין כביש 40 לבית המשפט המחוזי בעיר, וכוללת שבעה בניינים ישנים שבהם 124 דירות במצב ירוד, ברחוב גרינבוים 28-16. על פי התוכנית, שערך משרד כנען שנהב אדריכלים, הדירות הישנות ייהרסו ובמקומן יוקמו שישה מגדלים בני 30-23 קומות ו-724 דירות עם חניונים תת קרקעיים. 145 מבין יחידות הדיור יהיו קטנות.

בנוסף לדירות יוקמו 2,600 מ"ר שטחי תעסוקה ו-3,500 מ"ר שטחי מסחר, וכן 2,200 מ"ר מבני ציבור. בין כביש 40 לתוכנית יחצוץ שטח ציבורי פתוח בשטח 14 דונם.

מתכנן מחוז מרכז בוועדה המחוזית, גיא קפלן אמר: "חשיבותה של התוכנית בכך שהיא מהווה התחדשות עירונית ו"שער הכניסה" לעיר לוד. התוכנית כוללת הקמת מבני מגורים מודרניים לצד מסחר ותעסוקה, יחד עם שיפור התשתיות באזור, לרווחת תושבי המתחם ותושבי האזור".

התוכנית קודמה במשותף על ידי עיריית לוד, וחברת פיוצ'ר סנצ'ורי יזמות והשקעות, שבבעלות עו"ד שי צוקרמן והיזם קבלן ליאור אברהם חכם, והופקדה להתנגדויות הציבור בפברואר 2018.

צוקרמן מציין כי זה כמה שנים מקודמת במקום תוכנית מול הדיירים, וכעת שתי סוגיות תכנוניות נפתרו ותרמו לאישור הפרויקט בתמיכת הדיירים והעירייה: "עיריית לוד הסכימה כי הבנייה תחל על שטחים ציבוריים שלה, כאשר הדיירים יעברו ישירות לבניינים החדשים ורק אחר כך ייהרסו הדירות הישנות שלהם", הסביר צוקרמן, "המהלך של בינוי פינוי חוסך תקופת שכירות זמנית ועלויות. בנוסף, הוחלט על הקמת קרן תחזוקה שתממן עבור הדיירים את עלויות התחזוקה במגדלים החדשים במשך 10 שנים".

במהלך החודשים הקרובים צפויה פיוצ'ר סנצ'ורי להתקשר בשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת ביצוע גדולה, על מנת להביא למימוש הפרויקט במשותף.

ראש עיריית לוד יאיר רביבו, מסר: "לקחנו שכונה מוזנחת וחלשה והפכנו אותה למתחם אטרקטיבי למגורים. זהו תיקון עוול בן עשרות שנים שראיתי עוד כילד, וכיום אני מודה על הזכות לסגור את המעגל כמי שמוביל את המהלך.

"כמו בכל תוכנית מתקדמת, גם כאן יש צפיפות עירונית לצד עירוב שימושים והנגשת התחבורה הציבורית לתושבים ולעסקים. זהו צעד נוסף של העירייה והחברה הכלכלית לוד, במסגרת הפיכתה של העיר למרכז מגורים תעסוקה ותחבורה ראשי בלב ישראל".

פינוי-בינוי – איפה ומתי זה כלכלי? על מכפיל פינוי-בינוי

לוד – אושרה תוכנית ל-5,000 דירות

עובדי מדינה ומנבלים את הפה בהערות גזעניות בוואטסאפ? בקרוב יהיה לזה סוף. לפי הודעה שפרסמה נציבות המדינה,"על עובדי מדינה, מתוקף תפקידם ומעמדם, חלות מגבלות שונות, לרבות מגבלות על אופן התבטאותם. מגבלות אלו חלות הן במסגרת העבודה והן מחוצה לה. מגבלות אלו נועדו הן לקיים יחסי עבודה הולמים וראויים במסגרת שירות המדינה והן לשמור על דימוי שירות המדינה בעיני הציבור".

לאחרונה, התקבלו אצל הממונים על מניעת גזענות במשרדים השונים תלונות על הערות גזעניות שנכתבו על ידי עובדי מדינה בקבוצות   ב"ווטסאפ", פעמים רבות במסגרת קבוצות המשמשות את מקום העבודה. ההודעה מתייחסת בכלל להודעות ברשתות החברתיות.

כך  במקרה אחד הועמדה לדין עובדת רשות המסים בגין פרסום ושיתוף פוסטים פוגעניים ובלתי ראויים, בין היתר, ביחס לגופי ממשלה וצבא, ב"פייסבוק". העובדת הורשעה על ידי בית הדין למשמעת, שהחליט להחמיר עמה.

במקרה נוסף, עובדת משרד התרבות הועמדה לדין בגין פרסום ברשת הפייסבוק של תכנים בלתי ראויים שפגעו במשמעת שירות המדינה. בית הדין למשמעת, בגזר הדין, בעמדו על החומרה שבמעשים, קבע כי  "הנאשמת לא הפנימה כי בהיותה עובדת מדינה חלות מגבלות על חופש הביטוי שלה, וזאת מתוך מגמה לשמור על האיזון בין זכותה להביע את דעותיה ולפרסם אותם ברבים, לבין החובות המוטלות עליה כפועל יוצא ממעמדה כעובדת ציבור".

לפי ההודעה, כמה התבטאויות אסורות המהוות עבירת משמעת. בראשן התבטאויות פוגעניות העלולות לעיתים אף להוות עבירה פלילית, כגון – התבטאויות גזעניות או מפלות, התבטאויות שיש בהן הטרדה מינית והתבטאויות המהוות איומים או תמיכה בביצוע עבירות או בפעולות טרור.

כמו כן, האיסורים על עובד מדינה בתחום זה כוללים גם הגבלות ייחודיות לעובדי מדינה כגון איסורים על התבטאויות פוליטיות ומתיחת ביקורת בצורה מעליבה או פוגעת על מדיניות הכנסת או הממשלה.

בינואר 2018, ועל רקע פרסום מסקנות הצוות הבין-משרדי למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, הציע היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, לנציב שירות המדינה דאז, לשקול את הגברת האכיפה המשמעתית ביחס להתנהגויות או התבטאויות אלו במקרים המתאימים לכך, לצד נקיטת צעדים מנהליים נוספים המתחייבים לפי העניין.

תנאי העסקת ילדים בפרסומות, צילומים והופעות

שכנים קיללו: "זונה רוסיה" וישלמו פיצוי של 72 אלף שקל

• למרות המצב האוצר מציג את הסקירה השבועית שלו. המיקוד השבועי מציג את תחזית הצמיחה לרבעון השלישי על סמך ניתוח התפתחויות ברכיבי התוצר הנערך על בסיס הנתונים החודשיים הזמינים (Nowcasting). הערכה המתבססת על הנתונים הקיימים צופה כי שיעור הצמיחה ברבעון השלישי יעמוד בטווח של 3%-2.5% בקצב שנתי. יצוין כי האומדן בנוי על נתונים חלקיים, אשר מתעדכנים בדיעבד ולפיכך תיתכן סטייה משמעותית מקצב הצמיחה המדווח.
• ברבעון השני של שנת 2019 נרשמה צמיחה נמוכה בשיעור של 0.6% בקצב שנתי לאחר שברבעון הראשון נרשמה צמיחה גבוהה בשיעור 4.4%. עיקר הפער נבע מהקדמת היבוא של כלי רכב בשל שינוי מבנה המס הירוק באפריל 2019. ברבעון הנוכחי אנו צופים להתאוששות מהרבעון הקודם וחזרה לקצב צמיחה סביר. יחד עם זאת, רכישות כלי רכב נמצאות במגמת ירידה מאז תחילת השנה. בנטרול השפעת יבוא כלי רכב, הצמיחה ברבעון השלישי נמוכה יותר.
• הצמיחה בשלושת הרבעונים עומדת על כ-3.0-3.1 אחוזים. על כן, נתוני הצמיחה עד כה עקביים עם סביבת תחזית הצמיחה השנתית שפורסמה במסמך הנומרטור (3.1%)
• בסביבה העולמית נמשכת מגמת ההתמתנות. ה-OECD עדכנה כלפי מטה את תחזית צמיחה העולמית לשנת 2019 משיעור של 3.1% ל- 2.9%. בתוך כך בולטים שני גורמים לירידה בקצב הצמיחה: הסלמה במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין והמשך חוסר הוודאות סביב יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי. גורמים אלה משפיעים גם על הפעילות הכלכלית בישראל.
• במרכיבי הצמיחה נרשמות עליות בצריכה הפרטית 3.5% בקצב שנתי, ביצוא 2.6% ועליה קלה בצריכה הציבורית 8%. מנגד בסעיף השקעות נרשמת ירידה חדה של -9.9%  וביבוא -4.4%.
• שוק העבודה ממשיך להימצא בתעסוקה מלאה, אך ישנם מדדים מעורבים. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה רשם ירידה קלה הוא עומד על 63.3%. מנגד בשיעור האבטלה יורד לשיעור 3.7 . אם זאת בקצב יצירת משרות נרשמת ירידה כתוצאה מהירידה במגזר העסקי לעומת המגזר הציבורי בו נרשמת עליה קלה.

עיקרים

הסקירה מציגה את תחזית הצמיחה לרבעון השלישי על סמך ניתוח התפתחויות ברכיבי התוצר הנערך על בסיס הנתונים החודשיים הזמינים (nowcasting). התחזית הינה כלי עזר בגיבוש תחזיות צמיחה לטווחים ארוכים יותר ומסייעת לאתר שינויי מגמה שישמשו את קובעי המדיניות. הערכה המתבססת על הנתונים הקיימים צופה כי קצב הצמיחה השנתי ברבעון השלישי יעמוד בטווח של 2.5%-3%.

ברבעון השני של שנת 2019 נרשמה צמיחה נמוכה בשיעור של 0.6% בקצב שנתי לאחר שברבעון הראשון נרשמה צמיחה גבוהה בשיעור 4.4%. עיקר הפער נבע מהקדמת היבוא של כלי רכב בשל שינוי מבנה המס הירוק באפריל 2019. ברבעון הנוכחי אנו צופים להתאוששות מהרבעון הקודם וחזרה לקצב צמיחה סביר. בנטרול השפעת יבוא כלי רכב, הצמיחה ברבעון השלישי נמוכה יותר.

הצמיחה בשלושת הרבעונים עומדת על כ-3.0-3.1 אחוזים. על כן, נתוני הצמיחה עד כה עקביים עם סביבת תחזית הצמיחה השנתית שפורסמה במסמך הנומרטור (3.1%).

בסביבה העולמית נמשכת מגמת ההתמתנות בקצב הצמיחה מהרבעון הקודם. תחזית הצמיחה העולמית עודכנה כלפי מטה על ידי ה-OECD משיעור של 3.1% ל-2.9%. בארה"ב נרשמה ברבעון השלישי צמיחה בשיעור 1.9% ובסין 6.1%. הגורמים העיקריים להמשך ההתמתנות בצמיחה : הסלמה במלחמת הסחר שבין ארה"ב לסין והמשך חוסר הוודאות סביב יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי. גורמים אלה משפיעים גם על הפעילות הכלכלית בישראל.

  מרכיבי צמיחה

לאחר ירידה ברבעון הקודם, ברבעון השלישי צפוי שיפור בנתוני הצריכה הפרטית. ההתחזקות העיקרית ברכיב זה היא במוצרי צריכה בני-קיימא (3.5%) בעקבות עליה ביבוא כלי רכב שמהווה תיקון לרבעון הקודם. כזכור, בעקבות עדכון נוסחת מס קניה באפריל 2019, הקדימו הלקוחות את רכישות כלי הרכב לרבעון הראשון על חשבון הרבעון השני. תופעה מעין זו של הקדמת רכישות עקב עדכון המס ארעה לאחרונה ברבעון האחרון של 2016, העלתה את הצריכה ברבעון זה והובילה להתכווצות ברבעון שלאחריו, כפי שניתן לראות בתרשים ג'. חשוב לציין כי למרות הגידול ברבעון, מתחילת השנה חלה ירידה ברכישות כלי רכב לעומת התקופה המקבילה אשתקד (בחודשים ינואר-אוקטובר 2019 יבוא כלי רכב ירד ב-4.7%, ומסירות כלי רכב ירדו ב-5.7%).

מנגד, בסעיף הצריכה השוטפת נרשמה ירידה לעומת הרבעון הקודם, בעיקר ביבוא מוצרי צריכה שוטפת (4.9%-) ובפדיון סך ענפי המשק (0.6%-). במכירות ברשתות השיווק נרשמה עליה קלה של (0.4%), וסך המסים העקיפים עלו בשיעור מתון (0.6%). נרשמה  גם ירידה בצריכה הפרטית השוטפת, לעומת עליה במוצרי בני-קיימא. בסך הכולל הצריכה הפרטית צפויה להתרחב ברבעון השלישי בשיעור של 3.5% ולהביא לתרומה של 1.9% לקצב הצמיחה ברבעון. יש לציין כי עם נטרול השפעת הרכבים תרומת הצריכה הפרטית מצטמצמת משמעותית.

הצריכה הציבורית ברבעון השלישי צפויה להתרחב בשיעור מתון, בשונה מהגידול הגבוה ברבעון הקודם. הצמיחה בצריכה הציבורית מושפעת משני גורמים עיקריים. גורם אחד הוא המשך הגידול בתעסוקה במגזר הציבורי. גורם שני הוא עלייה מתונה בהוצאות המשרדים שהייתה נמוכה בהשוואה לגידול הממוצע ברבעונים מקבילים בשנים האחרונות. כנגד, חלה ירידה ביבוא הביטחוני שברבעון הקודם היה גבוה במיוחד. הגידול בצריכה הציבורית צפוי לעמוד על שיעור של 0.8% בקצב שנתי ולתרום 0.2% לצמיחה.

ברכיב ההשקעות נמשכת מגמת הירידה. אחד הגורמים לכך הנו הירידה החדה ביבוא מכונות וציוד. הגורם הנוסף הוא הירידה הנוספת בהתחלות הבנייה, אולם, עקב הזמן הארוך שנדרש לתכנון ובנייה, לא ניתן להצביע על שינוי מגמה בענף הבנייה על סמך נתון רבעוני בודד. מנגד, יש לציין עלייה ביבוא המכוניות בה עסקנו בהרחבה בהתייחס לרכיב הצריכה הפרטית. יבוא המכוניות רלוונטי גם לרכיב ההשקעות, בעיקר עקב הרכישות של חברות הליסינג. בנוסף, חלה עליה קלה בסעיף מוצר קנין רוחני. בסך הכל, ההיחלשות ברכיב ההשקעות מסתכמת לשיעור שלילי של 9.9% בקצב שנתי ולתרומה שלילית של 2.1% לקצב הצמיחה ברבעון.

בשונה מרבעון הקודם, ברבעון השלישי נרשמה עליה ברכיב היצוא. יצוא הסחורות עלה בעיקר בשל שיפור חד ביצוא רכיבים אלקטרוניים ועליות קלות ביצוא יהלומים וכימיקלים. זאת לעומת הרבעון הקודם, בו נרשמה ירידה ביצוא הסחורות. בשאר רכיבי היצוא נמשכת מגמת הירידה המשקפת את הקיפאון השורר בסחר העולמי מתחילת השנה ובא לידי ביטוי בהמשך ירידה במדד מחירי הסחורות העולמית (CRB). בנוגע ליצוא השירותים, הנתונים החלקיים שבידינו מצביעים על היחלשות וירידה מסוימת בסעיף זה. בסך הכול היצוא צפוי לצמוח ברבעון השלישי בקצב שנתי של 2.6% ולהביא לתרומה של 0.8% לקצב הצמיחה ברבעון.

הפועלים: מדד יוני צפוי לעלות ב-0.2% ומדד יולי ב-0.3%