דניאל כהנמן (1934) הוא זוכה פרס נובל לכלכלה ייחודי, כיוון שתחום התמחותו כלל לא כלכלה אלא פסיכולוגיה.  כהנמן, הישראלי-אמריקני,  הוא חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2002. מחקריו חלוציים בכמה תחומים: קבלת החלטות,  כלכלה התהנהגותית והירוסטיקה – דרך לפתרון בעיות. הוא מכהן כפרופסור באוניברסיטת פרינסטון בתחומים פסיכולגיה ומדיניות ציבורית.

הוא סיים תואר ראשון בפסיכולוגיה ומתמטיקה מהאוניברסיטה העברית. אחר כך שימש בצה"ל כפסיכולג, בין היתר המציא את מבחני הקב"א. כמו כן עסק  בתכנון מבדקים לקורס קצינים.

את הדוקטורט שלו קיבל מאוניברסיטת ברקלי. בשנים האחרונות הוא חבר במרכז לחק הרציונליות באוניברסיטה העברית.

על מה ניתן לו פרס נובל

פרס נובל לכלכלה הוענק לכהנמן על המחקר שערך יחד עם עמוס טברסקי (שכבר לא היה אז בחיים) על 'הכרעה בתנאי אי ודאות' במסגרת עיסוקם בפסיכולוגיה חברתית וההשלכה של של המחקר על אופן פעולתם של כלכלנים. אף שלדבריו "מעולם לא למד קורס בכלכלה".

תחום מחקריו וספריו

כהנמן החל לחקור עם עמיתו עמוס טברסקי, את תהליכי קבלת החלטות ושיפוט סובייקטיבי בתנאים של אי-ודאות. המאמר החשוב הראשון שפרסמו השניים ראה אור בכתב העת Science .   בכתב העת אקונומטריקה  פרסמו את מאמרם החלוצי בנושא תורת הערך אותו פיתחו כחלופה לתורת התועלת, Prospect theory: An analysis of decisions under risk,מאמר שאחר כך הפך למצוטט ביותר בכתב העת הזה, לתיאור תהליכי קבלת ההחלטות בתנאי אי ודאות.

מאמרם המשותף החשוב והמפורסם ביותר פורסם בירחון Science , וכותרתו "מיסגור החלטות והפסיכולוגיה של בחירה". בשנת 1982 ראה אור ספרו "שיפוט בתנאי חוסר ודאות" אותו כתב יחד עם טברסקי ופול סלוביק.

מחקריו המפורסמים עוסקים בהטיות של אנשים בניגוד לכל הסתברות, כך למשל בשאלה על בחורה שסיימה תואר בפילוספיה והולכת להפגנות הוצגה השאלה מה סביר שהיא עושה, פקידת בנק או פקידת בנק הפעילה בתנועה הפמניסטית? רוב המשיבים בחרו באופצייה השנייה אף שההסתברות בניסוח הכללי גדולה יותר.

בספרו "לחשוב מהר, לחשוב לאט" עסק  בהשפעתם של שנאת הפסד וביטחון-יתר על אסטרטגיות של ארגונים וחברות, הקושי לנבא מה יגרום לנו אושר בעוד שנים אחדות ואף בעוד שעות אחדות, ההשפעה העמוקה של אופן הצגת המידע על בחירותינו, ועוד

התובנות של כהנמן יצרו וביססו את הכלכלה ההתנהגותית — כלכלה שמנסה להעריך גם את השפעתן של התנהגויות אנושיות לא־רציונליות ולא מחושבות.

פול קרוגמן – זוכה פרס נובל שבעד התערבות ממשלה והפחתת הגלובליזציה

מעודכן ל-06/2022

כמה מרוויח רואה חשבון?

הם עוזרים לאחרים להתנהל עם כסף – אבל כמה הם מכניסים בעצמם לעצמם? למה נשחק שכרם של רואי חשבון בעשור האחרון, למה הוא עלה בשנתיים האחרונות?

ראיית חשבון הוא מקצוע הנחשב מכובד – שבצידו שכר נאה ואחריות גדולה. אבל, עד שמגיעים לשכר המכובד יש דרך ארוכה. רואה חשבון אחראי על ניתוח נתונים חשבונאיים, הכנת דו"חות כספיים וייעוץ בעניינים פיננסיים. במסגרת תפקידו, רואה החשבון אוסף מידע חשבונאי ומבצע ניתוחים של נתונים כספיים, מתעד עסקאות פיננסיות, מסכם את המצב הכספי של הלקוח ומפיק מסקנות לטובת ניהול כספי אפקטיבי יותר לטווח הארוך. כל חברה או ארגון גדול זקוקים לשירותיו של רואה חשבון – ולכן גם הביקוש לעבוד בתחום הוא גבוה. כדי להגיע לטייטל – "רואה חשבון" יש לעבור שלוש שנים לא פשוטות של לימודים ושנת השלמה בחשבונאות. בהמשך יש לעבור בחינות מועצה וכן סטאז' ( התמחות) של שנתיים. זו דרך ארוכה, קשה, התגמול לרוב מגיע בסוף הדרך, אבל כדי להיות רואה חשבון צריך לאהוב את המקצוע והתפקיד.

בעשור האחרון שכר רואי החשבון קפא ואף נשחק. כך עולה מריכוז נתונים של המקצועות המובילים בענף החשבונאות והכספים לצד בדיקה של ביזפורטל עם רואי חשבון שמועסקים בחברות ובמשרדי רואי החשבון. נתחיל מהתכ'לס: מתמחה בחשבונאות מרוויח כיום כ-8 אלף שקל – זה משמעותית יותר ממה שהיה לפני שנים בודדות. מתמחה בסוף ההתמחות כבר מרוויח 10 אלף שקל. רואה חשבון עם ניסיון של 4-6 שנים מרוויח כ-14-15 אלף שקל ואפילו יותר. זה שכר גבוה לעומת המצב בעבר וזה נובע בגלל הבריחה של אנשים מלימודי חשבונאות והמחסור שנוצר בתחום.

ועדיין ריכוז נתוני השכר מעלה כי בהשוואה לעשור הקודם חלה שחיקה בחלק מהמקצועות. לדוגמה, השכר אצל גזברים בדרג ביניים עמד לפני עשור בטווח של 22-13 אלף שקל, ואילו לפני כשנתיים הטווח ירד ל-12-20 אלף שקל ורק כעת חזר לרמות של 15-25 אלף שקל. מנהל חשבונות בצוות עם ניסיון של בין שנתיים לארבע שנים מרוויח כ-9-10 אלף שקל בחודש. לפני שנה-שנתיים זה היה 8 אלף שקל. לפני כעשור עובד באותו התפקיד היה מקבל שכר של עד 9,000 שקלים.

בשנתיים האחרונות במקביל לירידה דרמטית בלומדי חשבונאות והביקוש הקשיח למקצוע, משרדי הרואי חשבון העלו את השכר באופן דרמטי. היום מתמחה מתחיל כאמור ב-8,000 שקלים ומהר מאוד זה מגיע גם ל-9,000-10,000 שקל בחודש. זו בשורה למקצוע ולעובדים בו, כשבמקביל כל המשרות הקשורות גם קיבלו שדרוג בשכר. הסיבה השורשית לעליית השכר היא מעבר של עובדים רבים למקצועות ההייטק. זה מתחיל כבר בשלב הלימודים. הבחירה במקצועות החשבונאות בירידה כי יש ביקוש גדול ללימודי טכנולוגיה. כמו כן, ההייטק מושך רואי חשבון מהמשרדים ונוצר מחסור גם בעמדות של מנהלי ביניים. וכך החדשים מתקדמים יחסית מהר במסלול, גם מבחינת תפקיד וגם מבחינת שכר.

מתחרים על כל משרה

עם זאת, לא בטוח שהמצב יימשך. השכר של רואי חשבון תלוי בביקוש והיצע ללימודי חשבונאות. הסטודנטים הם בעצם "חומר הגלם" של המקצוע. ככל שיש מחסור השכר עולה, וההיפך – כיש הצפה השכר יורד. עד לפני שנים בודדות, היתה הצפה. כעת יש מחסור. אבל דווקא בגלל שיש מחסור, והשכר עולה, יש יותר עניין במקצוע ושוב כמות הסטודנטים עולה.  מעבר לכך, הגאות בשוק ההון תרמה לעליית שכר. חברות רבות הנפיקו בבורסה בארץ ובחו"ל והן נזקקו למחלקת כספים עצמאית – רוב האיושים הגיעו מהמשרדים ואז נוצר מחסור במשרדים עצמם והביקוש לרואי חשבון בכלל גדל, לא רק למתמחים.

המצב הנוכחי הוא שחשבים מתחילים משתכרים כ-15 אלף שקל ואפילו יותר. וותק של 3-4 שנים כחשב יעלו את שכרכם לכ-20-22 אלף שקל. סמנכ"ל כספים מרוויח מעל 30 אלף שקלים, אם מדובר בחברה ציבורית אז זה יכול להיות גם כפול בחברה קטנה-בינונית, אחרת זה גבוה יותר.

מחירון רואי החשבון – תעריפים ועמלות

הנהלת חשבונות

• הנהלת חשבונות לעוסק פטור (רישום הוצאות והכנסות) – 150- 300 שקל לחודש
• הנהלת חשבונות חד צידית – עוסק מורשה (רישום הוצאות והכנסות) – 400 – 800 שקל לחודש
• הנהלת חשבונות כפולה – עוסק מורשה – הנהלת חשבונות מלאה – 900 – 2500 שקל לחודש
• הנהלת חשבונות לחברה קטנה – 1,000 – 2,500 לחודש
• הנהלת חשבונות לחברה בינונית – 3,500-1,500 לחודש
• ביקורת דוחות כספיים – חברה קטנה או בינונית – 6,000 -10,000 לחודש
• בניית תוכנית עסקית לעסק קטן –מחיר לשעת עבודה – לבניית תקציב העסק – 200 – 550 שקל
• בניית תוכנית עסקית לחברה קטנה/בינונית – המחיר לשעת עבודה – 1,500 – 2,500שקל
• דוחות תזרים מזומנים לעסק קטן – 1,500 – 2,500 שקל
• דוחות תזרים מזומנים לחברה קטנה/בינונית – 1,800 – 3,500 שקל
• עריכת דוח אישי – 1,400 – 2,800 שקל

הצהרות הון

• הצהרת הון פשוטה – 800 – 2,500 שקל
• הצהרת הון מורכבת – 1,800 – 4,500 שקל

ייעוץ מס

• המחיר לשעת ייעוץ – 500-200 שקל
• ייצוג מול רשויות המס – 500-4006 שקל לשעה
• פתיחת תיק במס הכנסה – 600-300 שקל

ייעוץ פיננסי

• ייעוץ פיננסי חד פעמי – 700-200 שקל לשעה
• ייעוץ עסקי להבראת עסקים קטנים– 400-200 שקל לשעה
• ייעוץ בדיני עבודה – 500-300 שקל לשעה
• ייעוץ וליווי עסקי לחברות – 450-150 שקל לשעה

ייעוץ כלכלי למשפחות – 500-200 שקל לשעה

מדריכים קשורים:

תואר בחשבונאות – למי זה יכול להתאים?

רואה חשבון או יועץ מס?

יועץ השקעות בבנק –  מה העבודה? כמה מרוויחים? והאם כדאי?

כמה מרוויח עורך דין?

פול קרוגמן הוא כלכלן זוכה פרס נובל ל-2008. הוא לימד כלכלה בכמה אוניברסיטאות, ושנים רבת לימד באוניברסיטת פרינסטון, כיום מלמד באוניברסיטת העיר ניו יורק.  כמו כן כותב טור בעיתון "ניו יורק טיימס" ובמקומות נוספים.  את התואר הראשון שלו בכלכלה קיבל מאוניברסיטת ייל ואת הדוקטורט שלו קיבל מ-MIT.

אומנם היה מתלמידיו של ג'אגדיש בהאגוואטי, אחד מהתומכים הגדולים בגלובליזציה, אך עם השנים הפך לאחד ממבקריו הגדולים בנושא זה. בשנות השמונים היה חבר במועת היועצים של הנשיא רונלד רייגן. ב-1991 זכה במדליית ג'ון בייטס קלארק, המוענקת לכלכלן האמריקאי המשפיע ביותר מתחת לגיל 40.

מחקרים ותפיסת עולם

מחקרו הידוע ביותר מכיל מודל שבו חברות ומדינות יוצרות וסוחרות בגלל יתרונות לגודל. קרוגמן בלט כמבקר הכלכלה החדשה בשלהי שנות ה-90. קרוגמן אף מתח ביקורת על שערי חליפין קבועים הנהוגים במזרח ודרום-מזרח אסיה, וכן על מדיניותה הכלכלית של תאילנד לפני המשבר הכלכלי במזרח אסיה בשנת 1997.

עוד ב-1998 קרוגמן ביקר את בועת האינטרנט וטען ש"עד 2005 לערך יתברר שהשפעת האינטרנט על הכלכלה אינה גדולה מזו של מכשיר הפקס."  אומנם תחזית שהתבררה כלא נכונה אך כן חזתה את התפוצצות הבועה. קרוגמן מתואר ככלכלן נאו-קיינסיאני, כלכלנים שסבורים שמעורבות הממשלה צריכה להיות גדולה יותר.

כך למשל בתקופת משבר הסאבפריים שב קרוגמן וקרא למדיניות ממשלתית מרחיבה על פי המסורת הקיינסיאנית וכן למדיניות מוניטרית מרחיבה של הבנק הפדרלי. הוא היה סקפטי לגבי סיכויי ההתאוששות כל עוד התמריץ שניתן הוא קטן מדי והירבה לתקוף את המפלגה הרפובליקנית על התעקשותה בנושא צמצום הגירעון, התעקשות שהיא לדעתו שלא במקומה בתקופה של מיתון. קרוגמן גם ביקר בחריפות את הבנק המרכזי האירופי וטען שמדיניותו המרסנת בתקופה של שפל מובילה באופן בלתי נמנע להתפרקותו של גוש האירו ולסבל אנושי מיותר ובלתי מוצדק. ספרו End This Depression Now!  זכה לתשומת לב בתקשורת ובקרב הכלכלנים. טיעונו המרכזי היה שלפתרון המשבר בארצות הברית נדרש שילוב של הגדלה דרמטית בהוצאות הממשלה וחתירה של הבנקים המרכזיים לאינפלציה גבוהה יחסית. להערכתו, שילוב כזה יוכל לפתור את המשבר בזמן קצר יחסית.

ספרו "כלכלה בינלאומית: תאוריה ומדיניות", אשר התפרסם בשמונה מהדורות, הוא ספר לימוד מקובל בכלכלה בינלאומית ללא תחשיבים, בזכות הסבריו המקיפים על משבר מאזן התשלומים ותאוריית המסחר החדשה.

קרוגמן בעל דעות פוליטיות ליברליות בנושאים חברתיים וסוציאל-דמוקרטיות בנושאים כלכליים. הוא היה ממבקריה החריפים של מדיניותו הכלכלית של נשיא ארצות הברית ג'ורג' וו. בוש

מה אמר בנושאים שונים

על מלחמת הסחר: השווקרים רואים בטראמפ כמטורף לא מזיק

על מריו דראגי, נשיא הבנק המרכזי של אירופה: הציל את אירופה מקריסה

על הביטקוין: מייצר כסף מסובך יותר ויקר יותר

על האוליגרכים בישראל: לא פועלים מחדשנות או מיזמות אלא מהשפעה לא ראויה על הממשלה ועל הבנקים

על מה קיבל פרס נובל

קרוגמן זכה בפרס נובל לכלכלה, על מחקרו בנושאי סחר בינלאומי ופרישתה הגיאוגראפית של פעילות כלכלית בעולם.

"הוא ניסח תיאוריה חדשה לגבי סחר חופשי", כך נימקה  האקדמיה המלכותית של שוודיה את זכייתו. "מהן ההשפעות של סחר חופשי וגלובליזציה? מהם הכוחות המניעים מאחורי האורבניזציה הכלל עולמית? קרוגמן ניסח תיאוריה חדשה לענות על שאלות אלו", כתבה האקדמיה. "הוא איחד בכך את נושאי המחקר הנפרדים עד כה של סחר בינלאומי וגיאוגרפיה כלכלית".

ריצרד פזנה הוא אחד ממנהלי ההשקעות הידועים בעולם. ב-1995 הקים את החברה שלו פזנה השקעות. בשיאה ניהלה נכסים בשווי 24 מיליארד דולר. אבל בעקבות המשברים הכלכליים של השנים האחרונות כיום מנהלת החברה נכסים בשווי של קצת פחות מ-19 מיליארד דולר.

בעקבות משבר הסאב-פריים, בדיוק כשהחברה שלו הונפקה, ספג מכה קשה וכך גם לקוחותיו. בשנים האחרונות הוא מצליח אט אט להחזיר את הנכסים שאבדו בעקבות המשבר.

עם גורו אחר ג'ואל גרינבלט  ניסו השניים בשנות השמונים להחליף את הנוסחה של גרהאם שכבר לא עבדה כי הייתה ידועה לכל משקיע רציני. השניים הגו נוסחת קסם משלהם, שלפיה  פשוט צריך לקנות עסקים טובים במחיר נמוך.

לפיה, עסק טוב הוא עסק שנותן תשואה גבוהה על ההון המושקע (רווח תפעולי חלקי סך נכסים מוחשיים נטו) ומחיר נמוך  נמדד ע"י יחס מכפיל פשוט כמו מכפיל רווח נקי (P/E), אך נוסחת הקסם משתמשת בנתון מקביל (EV) ומחלקת אותו ברווח התפעולי ב-12 החודשים הקודמים.

הם גילו שאם מחזיקים 30 חברות טובות הנסחרות במחיר נמוך, אפשר להגיע לתשואות כפליים ממחיר השוק.  הרציונל הוא ניצול מצבי פניקה והסתמכות על דעיכה איטית יחסית של מומנטום מסחרי חזק. למרות שהרבה שנים הנוסחה הזו עבדה לא רע, בשנות המשבר גרמה להפסדים גדולים. לדידם של השניים, בטווח הארוך היא עדיין עובדת.

אסטרטגיית השקעות

פזנה מאמין בלקיחת סיכונים, בשיטת הדיפ ואליו – כמות מניות זולות של חברות טובות לדעתו, ואסטרטגיה של תיק השקעות מרוכז. אלו לעיתים הובילו למצב תנודתי מאוד והפכפך. עם זאת,  ב-2013 צמחה הקרן שלו ב-40%, תיקון להפסד של 46% ב-2008.

בראיון למגזין"בראון" אמר שהוא מאמין בלרכוש מניות במחירי רצפה שמשהו שבעסק של החברה השתבש ושהוא סבור שמנהליה יוכלו לתקן את הנזק. פזנה סיפר שהוא מחזחק בתיק מרוכז של של 40-30 אחזקות בארצות הברית ועוד  60-50 אחזקות מחוץ לה.

על התנודתיות של שיטת ההשקעות שלו אמר שזו משתלמת בטווח הארוך. ואילו השקעות בטווח הקצר לא רציניות למשקיע רציני אלא שהן יותר כמו הימור.

את עקרונות ההשקעה שלו סיכם:

• חברה במחיר נמוך לפונטציאל הרווח הנורמלי שלה
• רווח נוכחי מתחת לממוצע
• להנהלה יש תוכנית שיקום
• לעסק יש היסטוריה של רווחים והחזרה על השקעה בטווח הארוך
• יש הגנה ברורה לירידות

האחזקות הגדולות שלו כיום הן גנ'רל אלקטריק, חברת התרופות מיילן וחברת טכנולוגיית מידע.

מריו גבלי – משקיע הערך שלא הפסיק לבזר

המשקיע קנת' פישר – משקיע טוב יודע מה שאחרים לא יודעים

ביל נייגרן – המשקיע שחושב שמניות בטוחות ואג"ח ממשלה מסוכנות

רונלד (רון) בארון (1941) הוא  המייסד של חברת ההשקעות "בארון קפיטל".   חברה זו מנהלת  גם את קרנות בארון, שגם אותן הקים. בסך הכול החברות בבעלותו מנהלות נכסים  בשווי 24 מיליארד דולר.

ההשקעה הראשונה שלו הייתה אלף דולר שאותם הרוויח  באיסוף שלג, מלצרות, עבודה  כמציל ומכירת גלידה. לאחר שהשקיע במניות 1,000 הדולר הללו תפחו ל-4,000 דולר.  אז ביקש מעמיתים לקרוא לו "רוזן", משחק מילים באנגלית שמשמעו גם מניה. כינוי זה דבק בו עד ימים אלו.

הוא למד כימיה ובלילה השלים לימודי משפטים.  עבודתו הראשונה הייתה במשרד הפטנטים של ארצות הברית. הוא עבד בכמה חברות ברוקרים מתחילת שנות השבעים של המאה העשרים עד תחילת שנות השמונים.

את חברת ההשקעות שלו "בארון קפיטל" הקים ב-1982.  החברה ידועה  בשל האסטרטגיה להשקעות לטווח ארוך ובשל תחזיות ההשקעה שלה. לרוב היא משקיעה במניות ל-4-5 שנים. ויש לה גם מניות שהיא מחזיקה בהן 10 שנים ואפילו 15 שנים. החברה אוהבת להשקיע בטרנדים ענקיים עם מאפיינים דמוגרפיים ברורים, כמו חברות המועדפות על דור הבייבי בומורס, אלו שנולדו לאחר מלחמת העולם השנייה. אצלם הטרנד המועדף הוא ביטוחי בריאות, תחום שלדעת החברה צפוי להישאר יציב במשך שנים.

עוד החברה מחפשת חברות עם הנהלה חזקה, או בניסוחה "משקיעים באנשים, לא בנכסים". יתר על כן, החברה מחפשת חברות עם הזדמנויות ענק לצמיחה.  לחברות אלו גם צריך להיות הון גדול וכן יתרון תחרותי בתחומן ואף שיובילו בו.

החברה מתמקדת בעיקר בהנהלת החברות,  בדגש על מהימנות ההנהלה ומנהיגות יציבה. ב-2011 הגיעו נכסי החברה ל-19 מיליארד דולר.  כדי להודות למשקיעים ערך בארון ישיבת מניות שכללה הופעת רוק, שבה הופיעו אלטון ג'ון,  הביץ' בויז וליונל ריצ"י.

ב-2007 שילם על בית  במזרח המפטון בנו יורק  103 מיליאד דולר, הסכום הגבוה ביותר ששולם על בית בתקופה זו.  אחת אחזקותיו הידועות היא בחברת המכוניות של אילון מאסק, טסלה, שבה הוא מחזיק  מניות בשווי 330 מיליון דולר.

אחת הטעויות הכי גדולות שלו, אמר, הייתה שלא השקיע בשנות התשעים באמזון. לדבריו, הוא ניסה לשכנע את ג'ף בזוס, מייסד אמזון, להשקיע בחברה שבה השקיע וגרמה לו להפסדים עצומים.

כיום ההשקעות הגדולות שלו הן costar group, חברה העוסקת במתן מידע וניתוחו לחברות נדל"ן מניב,Vail Resorts – חברת תיירות למקומות הרריים וגרטנר, חברת ייעוץ וניתוח של טכנולוגיית מידע (איי.טי).

מריו גבלי – משקיע הערך שלא הפסיק לבזר

המשקיע קנת' פישר – משקיע טוב יודע מה שאחרים לא יודעים

ביל נייגרן – המשקיע שחושב שמניות בטוחות ואג"ח ממשלה מסוכנות

בתוך שנה יהיו שלושה ימי בחירות, מי שסופג את העלות המטורפת הזו הם בעלי העסקים. אלו דורשים מהממשלה פיצוי או התניית יום השבתון בזכות מימוש ההצבעה

די ברור כבר בשלב זה מי יפסיד בבחירות: בעלי העסקים הקטנים שיפסידו עוד יום מסחר  בשעה שהעובדים שלהם זוכים ליום שבתון בשכר מלא. המעסיקים מחו  מול משרד האוצר בדרישה לבטל כליל את יום השבתון או לשחרר מעבודה רק את מי שיצביע בפועל.

הם דורשים פיצוי על ההפסדים שייגרמו להם בגין הפסד יום העבודה, ומדגישים שירצו לפחות את הסכום שניתן לעסקים בעוטף עזה אחרי הסלמה ביטחונית. עוד הציעו שהתשלום על יום השבתון ב־-1 בספטמבר יותנה במימוש זכות ההצבעה.

אין סיבה לבטל יום עבודה בגלל בחירות. עובד יכול לסיים מוקדם את העבודה וללכת להצביע", הסביר נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יוסי אלקובי – וציין: "נפעל לשנות את המצב באמצעות חקיקה, ואם צריך נחסום כבישים ונשבית מפעלים. אי-אפשר להתעלם ממחאה של עשרות אלפי מעסיקים בישראל. נוצר מצב אבסורדי שאם העובד לא מגיע לעבודה הרי שהמעסיק מפסיד יום עבודה וגם המשק יוצא נפסד, ואם העובד מגיע לעבודה המעסיק נאלץ לשלם לו כפול".

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, שרגא ברוש, הצטרף אליו וטען כ יחד עם ימי השבתון שניתנו בבחירות באפריל ובבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר – העלות מגיעה לארבעה מיליארד שקלים וחצי בתוך פחות משנה.

במכתב ששלח  ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, וליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, הוא ביקש שיימצא פתרון למצוקת המעסיקים: "המגזר העסקי לא יוכל להמשיך ולספוג עלויות אלו וקיים חשש ממשי כי הן יגולגלו לעלויות המוצרים והשירותים הגבוהים ממילא בשל יוקר עשיית העסקים בישראל".

עם הבחירות לרשויות המקומיות נוצר מצב מגוחך שבו יש שלושה ימי שבתון בתוך פחות משנה. יש לציין שאלו לא העלויות הכבדות היחידות הנגבות מעסקים. אלו משלמים יותר ארנונה, חשמל ומים ולא נהנים מהזכויות הסוציאליות שהשכירים נהנים מהן. עוד יש לציין ש-30% מהעסקים נסגרים בתוך חמש שנים בשל קשיים אלה.

מטרת יום השבתון בבחירות הכלליות היא להעלות את שיעור ההצבעה ובשנה האחרונה הוחל לראשונה יום שבתון במשק גם בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בסוף אוקטובר. למעשה, ביום שבתון בעלי העסקים מחויבים לשלם שכר של יום עבודה רגיל לעובדים שלא מתייצבים לעבודה ושכר כפול לעובדים שמתייצבים לעבודה בין אם יצאו להצביע ובין אם לא יצאו להצביע.

בהתאחדות המלאכה והתעשייה ביקשו לבחון בהשלכות של יום שבתון שלישי בתוך שנה על מגזר העסקים הזעירים. לטענתם, מאחר שפניותיהם לראש הממשלה וליו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני לא נענו, התקבלה ההחלטה להפגין מול משרד האוצר.

הגירעון התקציבי: כמעט 4% – עם הבחירות ובלי תקציב הוא רק יתפח

כמה עולה יום הבחירות למשק וכמה עולות הבחירות בכלל

עבודה ביום הבחירות – כמה משלמים

חושבים שדירוג האשראי שלכם שגוי? אפשר לערער

אחת המהפכות בתחום ההלוואות בשנים האחרונות היא הקמת מאגר נתוני האשראי של בנק ישראל, מאגר זה אוסף נתונים מכל הגופים המלווים הגדולים על החובות שלכם, היכולת שלכם להחזר, התנהגות פיננסית ועוד. המטרה היא להגדיל את התחרות של שאר המלווים מול הבנקים הגדולים לאומי והפועלים. לאלו יש יותר מדע עליכם ולכן הם נוטלים פחות סיכון במתן אשראי צרכני, לעומת זאת גופים מלווים אחרים לוקחים סיכון גבוה ולכן דורשים עמלות וריביות גבוהות יותר.

הקמת מאגר נתוני האשראי היא מהפכה בתחום המידע שתפחית את הסיכון של המלווים ומכאן תספק גם ריביות ועמלות נמוכות יותר עבור לווים טובים. מי שקובע את דירוג האשראי שלכם בשלב זה הן ארבע לשכות אשראי, דן אנד ברדסטריט, BDI, מינופים קרדיט ופארטיקס סקורינג. אלו מקבלות את הנתונים מבנק ישראל ובאמצעות שיטת חישוב של כל לשכה מסכמות את דירוג האשראי.

אחת הביקורות היא שייתכן שהנתונים לא נכונים. מה עושים במקרה כזה?

אפשר לערער על דירוג האשראי באחת הלשכות. את זה אפשר לעשות באינטרנט באתר של כל לשכה והתשובה צפויה להינתן בתוך 14 יום. אם לא תינתן תשובה בתוך 14 יום, המידע שעליו ערערתם יימחק מדוח הנתונים.

אם יש מידע שגוי, חסר או חלקי, אפשר לערער. חברת נתוני האשראי במקרה זה חייבת לפנות למוסר המידע תוך שני ימי עסקים. אם מקור המידע מתברר כטעות, חברת הנתונים חייבת לתקן מיד את הנתונים ולשלוח את הדוח המתוקן לכל מי שביקש מידע עליכם בחצי השנה האחרונה.
אם מתנהל ויכוח ביניכם לבין מקור המידע, בקשתכם תידחה אך שתי הגרסאות יופיעו בדוח. אם לא ניתנה תשובה, המידע יימחק. אבל חשוב לציין שערעור יכול להיות רק על מידע שהיה שגוי ביום  מסירתו ולא שינוי עקב שינוי נסיבות.

האם אפשר לדעת מה דירוג האשראי שלי?

הכירו את מערכת נתוני האשראי – איך זה עובד…ודוגמה

אפשר להטעין רב-קו באמצעות שיחת טלפון, בשלב זה עדיין צריך להגיע לעמדות

לאוכלוסייה החרדית היה  קשה עד עתה להטעין רב-קו באמצעות הטלפון. הטלפונים הכשרים אינם מחוברים לאינטרנט, ומכאן שגם לא לאפליקציות. לרובם גם אין קו אינטרנט בבית. לא עוד.  חברת רב קו אונליין הודיעה כי תאפשר הטענת כרטיס הרב-קו במענה טלפוני עבור בעלי טלפונים כשרים.

ההטענה תתבצע באמצעות חיוג לטלפון 03-7207406. לאחר ההתקשרות, יש להקיש את מספר הרב-קו המופיע על גב הכרטיס ואז לבחור את פרופיל הכרטיס שלכם (אנונימי, רגיל [מבוגר], נוער, אזרח ותיק, סטודנט מורחב, סטודנט רגיל, נכה, זכאי ביטוח לאומי). לאחר מכן בוחרים סכום לטעינת ערך צבור בין 30 ל-300 שקלים ומקישים את מספר כרטיס האשראי לתשלום. יש לשים לב, כי השירות החדש מאפשר רק טעינת ערך צבור, אך לא ערך חוזי (חופשי יומי/שבועי/חודשי). להסבר נוסף: רב קו – כל מה שצריך לדעת

כיוון שהטכנולוגיה של רב-קו  דורשת מגע ישר  עם העמדות, עדיין בינתיים ציך להגיע לאחת העמדות, להניח את הרב-קו והכרטיס נטען אוטומטית. פתרון זה טוב גם עבור ילדים שעדיין לא מסתובבים עם כרטיסי אשראי או סכומי מזומנים גדולים, כך שהוריהם יכולים להטעין להם את הרב-קו. פתרון זה מתאים גם לאכלוסייה המבוגרת, שמתקשה עם ההליכים הטכנולוגיים. כמו כן זה יחסוך תקלות כמו העדר קריאה של כרטיס האשראי.

הצעד נעשה בעקבות בקשתו של ח"כ הרב ישראל אייכלר, שאמר: "זהו שלב חשוב מאוד, אך ראשון, בדרך לסיום המעבר להטענה טלפונית ללא צורך להשלמת הטעינה בעמדות. אני מקווה שהשינוי הטכנולוגי שמאפשר עתה להטעין דרך הטלפון, יאפשר בתוך זמן קצר את השלמת ההטענה בדרך זו, וכך יחסוך ממשתמשי הטלפונים הכשרים ובני משפחותיהם את הטרחה המיותרת"

ייתכן שבקרוב ההטענה תהיה ישירה דרך הטלפון. בינתיים גם למי שמתקשה עם הטכנולוגיה יכול להטעין גם בעסקים כמו פיצויצות, סניפי קופיקס  סופר פארם ועוד. אפשר להיעזר באפליקציית רב-קו אונליין למציאתת עמדות או באפליקציות מבוססות מיקום למציאת עסקים.

קורקינטים חשמליים – בקרוב גם דרך רב קו?

רב קו – כל מה שצריך לדעת

רב קו – כל מה שצריך לדעת

מריו גבלי (1942) הוא  משקיע איטלקי-אמרקיני ומנכ"ל חברת גמקו, חברת השקעות שייסד בשנות השבעים של המאה העשרים. הונו מוערך  במיליארד דולר ושווייה של גמקו מוערך ב-14 מיליאר דולר.  החברה שלו הפכה אותו לאחד מ-500 העשירים בארצות הברית.  החברה נותנת שירותי ייעוץ השקעות לקרנות גידור, קרנות נאמנות וגופי השקעה אחרים

גבלי סיפר שאת המניה הראשונה שלו קנה בגיל 13 והוא קרא דיווחים על שוק ההון מגיל צעיר. את התואר שלו במנהל עסקים קיבל מאוניברסיטת קולמביה. שם אחד המורים שלו היה רוג'ר מוריי, מורה ידוע להשקעות ערך וכותב שותף במהדורה החמישית של "ניתוח ניירות ערך", ספרם של בנג'מין גרהאם ודיוויד דוד.

תחילה עבד בat Loeb, Rhoades & Co. כמנתח השקעות ערך בכמה ענפים, תחילה בתחום ציוד לחוות ואחר כל בתחום התקשורת. כמו הרבה משקיעים אחרים גבלי מאמין בהשקעות ערך, על פי משנתו של בנג'מין גרהאם  – מציאת מניות מוערכות בחסר של חברות איכותיות והשקעות בהן בטווח הארוך.

אבל גבלי לא הסתפק בשיטתו של גרהאם ופיתח אותה לשיטה משלו Private Market Value. שיטה זו היא למעשה בדיקה כמה יהיה אדם מאותה תעשייה ומחברה עם מאפיינים דומים יהיה מוכן לשלם על החברה המוערכת. השיטה שלו נלמדת באוניברסיטת קולומביה ובאוניברסיטאות נוספות.

על פי שיטה זו, בודקים את השוק של החברה ובכמה נמכרו מניות של חברות דומות וכך יודעים אם היא מתומחרת בזול. אחר כך הוא בודק אם יש מהלכים להעלות את שוויה כמו רכישה, מיזוג, שחרור חברות בנות ועוד.

כך בשנות השבעים המליץ על חברות שחברות אחרות השתלטו עליהן או הפכו לפרטיות.  שיטה זו עבדה לא רע ובשנות השמונים כבר ניהל נכסים בשווי 380 מיליון דולר. אז התשואות שלו היו בשיאים של 35% בשנה.

בניגוד לבאפט, משקיע ערך בעצמו,  גבלי מעדיף ביזור של אחזקות, להבדיל מבאפט שרוכש נתח גדול מהחברה.  שיטה זו שונה מרוב השקעות הערך שבהן משקיעים בחברה אטרקטיבית אחרי בדיקה מעמיקה. ביזור רחב כל כך מתאים יותר למשקיעים קטנים שאין להם זמן או הידע לנתח כל חברה וחברה.

לגבלי אחזקות נכון להיום ב-825 חברות ובגדולות בהן האחזקה היא של קצת יותר מאחוז.  השקעות בכל כך הרבה חברות מעלות תהיות בקרב משקיעים אם הוא אכן משקיע ערך שבדק כל חברה וחברה. אבל לא משנה מה התהיות, בשנים האחרונות הוא מציג תשואה עקבית של בין 4% ל-5%, בעוד משקיעי ערך אחרים, אפילו באפט עצמו, השיגו תוצאות עקביות פחות.

לצד יתרונותיו כמשקיע הוא גם לא מתקמצן על משכורת  של כ-58 מיליארד דולר בשנה. הוא הרוויח יותר מכל מנהל בכיר אחר בוול סטיריט.  לאחר מכן אף שבר את שיא זה והרוויח יותר מ-70 מיליארד דולר, אך שכרו ירד מאז, לקצת פחות מ-50 מיליארד דולר.

המניות האהובות על גבלי הן כאמור מניות נרכשות בהרבה מאוד כסף כמו חברות נדל"ן, יש לו העדפה גם למייסדי חברות ללא ילדים, והוא גם מחפש חברות שבהן חברות חדשות מתקשות להתחרות ועם תזרים מזומנים גבוה.

כיום השקעותיו הבולטות ביותר הן The Madison Square Garden Co – חברת ספורט ובידור, רשת מלונות וכן אמריקן אקספרס ובנק בניו יורק.

גבלי גם אמר פעם "אני לא  צריך שהשוק יצמח כדי להוציא אותו מהבוץ".

המשקיע קנת פישר – משקיע טוב יודע מה שאחרים לא יודעים

המשקיע צ'רלס ברנדס – ירידה תלולה של 60% במניה לא בהכרח סימן אזהרה

בית פרטי  לרוב דורש יותר תחזוקה מדירה רגילה, לצד גינון, הניקיון  הוא לשטח גדול יותר,  לעיתים יש אזעקה, תאורה שדולקת כל הלילה, שיפוץ ואיטום לשטחים ועוד, כמה כל זה עולה. יש לציין שאפשר לחסוך על הכול אם עושים את העבודה בעצמך.

גינון

עלות הגינון תלויה בגודל הגינה ובסוג הדשא. דשא סינתטי אכמובן לא דורש הרבה תחזוקה ולא צורך מים אבל אם החלטתם שאתם רוצים דשא טבעי, ניקיון וכיסוח יעוה לפי גודל הגינה. בעוד בגינות חצר  המחירים הם בערך 100-700 שקל לחודש, בגינות גדולות התחזוק יכול להגיע גם ל-3,500 שקל ובקצה העליון אף 7,000 שקל. זה כולל לא רק את הכיסוח והניקיון אלא גם דישון והדברה ופעלות נוספות להחזקת הגינה.

עוזרת או חברת ניקיון

עוזרת גובה בין 50 שקל ל-70 שקל לשעה, לא כולל נסיעות ודמי ביטוח לאומי ופנסיה, אם משלמים באופן חוקי. בתים גדולים  ומרובי חלונות יכולים להוסיף עוד שעה-שעתייים ניקיון.

לעומת זאת ניקיון בתים בכניסה לבית חדש מסתכם באלפי שקלים.

בטווח המחירים הזה:

• ניקיון בית בעל 3 חדרים ללא תכולה – ניקיון זה מוגדר ניקיון כללי, לפני מעבר דירה או לאחר שיפוץ. סוג ניקיון זה כולל קרצוף של הרצפות ע"י מכונת פוליש והוא מוצע בטווח המחירים שבין 800 ל-1,200 שקל.
• ניקיון בתים מחיר 3 חדרים כולל תכולה – אם בדירה יש תכולה עולה המחיר בהתאם. דירה בעלת תכולה דורשת הרבה יותר זמן של ניקוי ותשומת לב לתכולה.  מחיר ניקיון מסוג זה יעלה 1,000-1,600 שקל.
• ניקיון תריסים וחלונות בבית 3 חדרים יעלה בין 400 שקל ל- 1,000 שקל.
• ניקיון בתים  עבור בית הכולל 4 חדרים יעלה 1,000-2,000 שקלים. אם השירות כולל גם פוליש וקס, מחירו יעלה בין 1,200-2,200 שקל.
• אם מדובר על בית 4 חדרים אשר כולל תכולה, מחיר ניקוי יטפס בעוד כ-400 שקל.
• ניקיון של בית 4 חדרים לאחר שיפוץ (ניקיון יסודי) יעלה בין 1,300-2,200 שקל.
• ניקיון בית הכולל 5 חדרים ללא תכולה וללא פוליש ווקס: 1,200-2,500 שקל.
• האם הבית כולל גם תכולה: 1,400-2,700 שקל.
• ניקיון בתים מחירים עבור תריסים וחלונות בבית 5 חדרים: 500-1,300 שקל.
• ניקיון לאחר שיפוץ בבית 5 חדרים: 1,000-2,500 שקל.

אם יש יותר ממפלס אחד ניקיון פלוס פוליש לדירת ארבע חדרים יכול להגיע גם ל-2000 שקל, ובחמישה חדרים 2300 שקל. הרבה חלונות וקירות זכוכית  יעלו עוד 20% ממחיר הניקיון הכולל.

חשוב לציין שייתכנו גם דירות גדולות עם כמה מפלסים אך אלו נפוצים יותר בבתים פרטיים. בכל מקרה מה שקובע את המחיר הוא גודל הדירה, מפלסים, חלונות ולא עצם היות בית פרטי.

הוצאות על מים וחשמל בבית פרטי

חשמל נקבע לפי הצריכה, כך שאם לא צרכתם הרבה חשמל בדירה רגילה, סביר להניח שהחשמל יעלה אותו דבר, ואתם בהחלט לא חייבים תאורת לילה. עם זאת, אם יש יותר נפשות ויותר חדרים עם מיזוג, מחיר החשמל עולה . כך אם אתם משאירים אורות דלוקים בכל החדרים. גם כאן ההוצאה היא גודל הדירה ולא על עצם הבית  פרטי.

היתרון בבית פרטי הוא שאתם אחראים לתחזוקה של הבניין, כך שאם יש נזילה בבניין  אתם יכולים לספוג את זה ולתקן במהרה. כמו כן אפשר להיערך מבעוד מועד למנוע תקלות, מה שקשה יותר בבניין משותף. גם חשבון המים תלוי בצריכה ובמספר הנפשות, עם הנחה למספר הנפשות. מה שיכול להעלות את המחיר הוא אחזקת הגינה. תצרוכת המים משתנה לפי האזור, כאשר בערבה ואילת התצרוכת הכי גבוהה וברצועת החוף ובמישור החוף התצרוכת הכי נמוכה. כמו כן גם זה תלוי בסוג הצמחייה, כשפרחים וירקות דורשים יותר השקייה, אחר כך עצי פרי ודשא, אחר כך דשא לבדו ולבסוף שיחים ועצי נוי. וכמובן שבקיץ נשקה יותר מבשאר העונות ברוב הצמחייה.  כך למשל 3.5 ליטר מים לגינת 150 מ"ר  תעלה 36.75 שקל בשבוע אלא שהרבה צרכנים משקים פי שבעה מהצורך.

שיפוצים

השיפוצים בבית פרטי הם גם יתרון וגם חיסרון. אומנם אתם קובעים מתי וכמה לשפץ, אבל כל העלויות נופלות עליכם ואין לכם עם מי להתחלק. גם כאן המחיר תלוי בגודל הדירה ובעבודות השיפוץ. בית ישן כמובן דורש יותר תחזוקה וזה גם תלוי במיקום הבית, כשבאזורי הביקוש השיפוצים יקרים יותר. כך למשל בית בן 140 מ"ר בגבעת עמל בתל אביב בת קומה אחת שלא שופץ מאז שנות החמישים, עם חיזוק קורות הגג, פירוק אזבסט, יציקת רצפה, עיצוב, תכנון וריהוט  – שיפוצו עלה 480 אלף שקל. בדירות שיפוצים כאלו גדולים הרבה יותר  נדירים קשים למימוש

אזעקה ואמצעי בטיחות

התקנת מערכת אזעקה קוויות עולה 1,700 -3,500 שקל, אלחוטית, 3,000-5,000 שקל, מצלמות 3500-5500 שקל. בדירה בננין משותף אלו מתקזזות עם דמי הניהול ומתחלקות עם שכנים רבים.

ארנונה

בחלק מהרשויות תשלמו יותר ארנונה על בית המסווג כפרטי, אבל לא בהכרח, בסביון למשל משלמים בסביבות 40 שקל למ"ר על וילה

סיכום

רוב התחזוקה של בית פרטי אינה קשורה להיותו פרטי, אלא  לגודל שלו ולמפלסים שלו. כך שאם אתם גרים בפנטהאוז, לא בהכרח תשלמו פחות על תזחוקה מאשר בבית פרטי בן שתי קומות, ותחזוקה של וילה בת ארבעה חדרים לא תעלה הרבה יותר מדירת ארבעה חדרים עם חצר קטנה. לעומת זאת, בית גדול עם גינה גדולה יעלו את העלויות, ונזכור שנדירות מאוד דירות של מעל שישה חדרים. שיפוץ מקדים של בית פרטי יכול למנוע שיפוצים חוזרים ונשנים בבית וגם לא תצטרכו לקבל אישור של השכנים. מה שהכי מייקר בית פרטי לעומת דירה רגילה הוא מחיר הבית עצמו וגם כאן בית פרטי בפריפריה יכול לעלות אפילו פחות מדירת ארבעה חדרים בתל אביב ברכישה. לעומת זאת בנייה של בית פרטי יכולה להגיע ל-4,000 –8,000 שקל למ"ר, אבל המטר הוא הפרמטר הקטן ביותר, המפרט, תוכנית הבנייה,  החומרים וסוג אנשי המקצוע שבחרתם לעבוד איתם הם שקובעים את המחיר. ואת זה אפשר לבדוק רק אם יש מקצוע שיבדוק את התוכנית שלכם.

שיטות בנייה פעם והיום

מנקה או חברת ניקיון, איך בוחרים וכמה עולה

שכונת רמת אביב ג', תל אביב – תעודת זהות

פנטהאוז – יתרונות וחסרונות

דירת גן – כל מה שצריך לדעת

פעם הישראלים היו אלופים בשפצת, שיפצו כל שנה. בשנים האחרונות הישראלים משפצים פחות.  מסקרים שנעשו בשנים האחרונות נמצא כי  רק חמישית שיפצו את ביתם בשנתיים האחרונות ומדובר בירידה עקבית משנה לשנה. עם זאת,להבדיל מהעבר הרבה כבר לא משאירים את תוכנית השיפוץ לעצמם ומתייעצים עם אדריכלים, מעצבי פנים ועוד (להרחבה: אדריכל ומעצב פנים – מי בכלל צריך את זה?)

שיפוצים עונתיים בסך 10,000 שקל הם שיפוצים תכופים יותר, אלו כוללים תיקונים קטנים כמו צבע ומתרחשים לעתים תכופות יותר. בסך הכול מדובר ב-280 אלף משקי בית שעושים שיפוץ בשנה, מדובר ב-10% בלבד מכלל משקי הבית. השיפוצים הנפוצים יותר הם של אמבטיה והמטבח, אחר כך החדרים ולבסוף הסלון והמרפסת. עלות השיפוץ הממוצעת היא 50,000 שקל.

אבל יש לציין ששיפוצים לרוב לא מתרחשים בפרק זמן מסוים אלא בעקבות אירועים, כמו כניסה לדירה יד שנייה, שינויים במשפחה: נכנסות נפשות חדשות, ילדים עוזבים, ילדים גדלים. שיפוץ נפוץ הוא למשל שיפוץ אמבטיה כך שיתאים לילדים.  כשהילדים עוזבים הרבה בוחרים לשבור את הקירות כדי להשיג חדרים גדולים יותר.

הסיבה שפחות ופחות משפצים מלבד חוסר הכוח לשינויים ובלגן היא חוסר אמון במשפצים. כדאי לציין בהקשר זה שבשנים האחרונות חלה רגולציה בתחום ומשרד השיכון מעניק לקבלני שיפוצים רישיון ויש יותר פיקוח והסדרה על התחום.

כמה זמן שיפוץ לוקח? זה תלוי בשיפוץ, כמה יש לכם תוכנית מסודרת, כמה חשבתם על כל הפרטים ועוד. שיפוץ קטן בבית: תכנון כ-3 שבועות, ביצוע 2-3 שבועות (ואז לרוב יש להמתין לשאר הרהיטים שיגיעו)
שיפוץ בינוני: תכנון כחודש וחצי – חודשיים. ביצוע בין חודש עד חודשים
שיפוץ גדול: התכנון והתכניות כ3-6 חודשים, הביצוע 3-6 חודשים.

בכל מקרה אם בוחרים לשפץ כדאי לשים לב לכמה דברים, תכנון קפדני הכולל את כל הפרטים. כדאי לכם גם להתייעץ עם אנשי מקצוע. אנשי מקצוע בוחרים אחרי שרואים עבודות קודמות, מקבלים המלצות, מבררים הסמכות ומשווים מחירים. לתקציב כדאי להוסיף עוד 20% עבור שינויים לא צפויים. ובכל מקרה, כדאי לבחור בחומרים טובים, גם מעט יקרים יותר כדי שיחזיקו יותר זמן ויעלו פחות. מי שרוצה לדעת עוד על שיפוץ יכול לקרוא כאן: שיפוץ הדירה – לא להיבהל, זה בסוף משתלם!

קראו עוד:

אושר לקריאה שניה ושלישית – קבלני שיפוצים יתנו אחריות על העבודה

ענף השיפוצים – תמונת מצב

מעודכן ל-07/2022

מה הן "אופציות"? מה כדאי לנצל וממה רצוי להיזהר? קראו את המדריך שלפניכם

ההטבה של אופציות בחברה שכיחה בחברות הייטק. בשלבים הראשונים של החברה (סטארטאפ) נהוג להעניק לעובדים אופציות שבמידה שהחברה תצליח ותימכר עשויות להיות שוות הרבה כסף. עם זאת, אופציות הן הימור ולפעמים בסופו של דבר ההטבה לא תהיה שווה כלל. בשלבים מתקדמים יותר של חיי החברה הנוהג של חלוקת אופציות עדיין קיים, והופך להיות הרבה יותר מובנה ומוגדר.

התבשרתם בשמחה שאתם מקבלים אופציות? על מנת שתבינו מה זה אומר בדיוק ואם כדאי לכם לממש אותן ומתי, יש כמה מושגים שאתם צריכים להכיר. במדריך הבא נציג אותם לפניכם ונסביר לכם את משמעותם.

מהי אופציה?

הענקת אופציות לעובדים היא הטבה כלכלית, והיא חלק ממערך התגמול של החברה לעובדים שלה. אם הציעו לכם אופציות, למעשה נתנו לכם את הזכות לקנות מניות בחברה במחיר מימוש שנקבע מראש. אם הגעתם לעבוד בחברה בשלב מוקדם של הקמתה, אז מחיר האופציה שתקבלו יהיה מאוד נמוך, אבל אז צריך לקחת בחשבון שכאשר בהמשך הדרך יגיעו משקיעים שישקיעו בחברה, אז הערך של האופציות שקיבלתם יקטן משמעותית – זה מה שנקרא דילול.

אופציות ניתנות גם בחברות פרטיות, אך מימושן מתבצע בדרך כלל לאחר שהחברה נרשמה למסחר בבורסה או בעת מכירת החברה.

אילו סוגי מניות ניתנים לעובדים כאופציות?

חברות פרטיות רבות פותחות בפני העובדים את האופציות לרכוש מניות רגילות. עם זאת, פעמים רבות המשקיעים מקבלים עבור השקעתם מניות בכורה, שמקנות זכויות עדיפות בהרבה במקרה של מכירת החברה. כתוצאה מכך, כאשר החברה נמכרת, העובדים המחזיקים באופציות אינם נהנים מפירות ה"אקזיט", ורווחי הרכישה מגיעים למשקיעים המחזיקים במניות בכורה.

ככל שהאופציות ניתנות לטווח רחוק יותר, גדל הסיכוי שמימושן יהיה כדאי לעובד, מאחר שעולה הסיכוי כי במשך הזמן יעלה מחיר המניה מעל למחיר מימוש האופציה. כך, אם מחיר המניה עומד על 15 דולר, ומחיר המימוש של האופציה הוא 8 דולר, העובד יכול לממש את האופציה, לקבל מניה ולמכור אותה ברווח של 7 דולר (15 דולר מחיר המניה פחות תשלום של מחיר המימוש 8 דולר).

החברות נוהגות להעניק אופציות שמבשילות בהדרגה, במשך ארבע שנים. אם עובד מחליט לעזוב את החברה, נמחקת לו הזכות למימוש אופציות. אולם לפני העזיבה הוא יכול להחליט אם להפוך אותן למניות, בהתאם למצבה של החברה שבה הוא עובד ולמחיר המניה הנוכחי שלה.

למה זה כדאי לחברה?

1. חיסכון בהוצאות – חברות שמציעות אופציות לעובדים חוסכות חלק מההוצאות השוטפות הקבועות במזומן, וממירות אותן באפשרות לדילול חלקם של בעלי המניות בעתיד. דילול זה הוא בלתי נמנע, מכיוון שהחברה מנפיקה מניה חדשה לעובד, אך מקבלת תמורתה סכום נמוך יותר מערכה.

חברות הייטק צעירות נוהגות להעניק לעובדים שלהן אופציות, כדי לחסוך בהוצאות השכר ולדרבן אותם לעבוד קשה. העובדים אמנם יכולים לממש את האופציה למניות, אך יהיה להם קשה למכור אותן לפני הנפקה (שהופכת את המניות לנזילות) או מכירת החברה. מחיר המימוש של האופציה נגזר ממחיר המניה בסבבי גיוס ההון של החברה הפרטית. כך, העובדים הראשונים מקבלים אופציות עם מחיר מימוש נמוך מאוד, שהולך וגדל עם התקדמות החברה.

2. יצירת אינטרס משותף – היתרון במתן אופציות היא לקשור בין האינטרסים של העובדים לאלו של בעלי המניות, שעלולים להיות מנוגדים – מכיוון ששכר גבוה מדי לעובדים עלול לפגוע ברווחיות החברה. עם זאת, חלוקת אופציות נדיבה מדי תבוא לבסוף על חשבון ציבור בעלי המניות, ולכן חלוקת אופציות צריכה להתבצע בפרופורציות המתאימות.

האם זה כדאי לעובדים?

חברות ציבוריות נוהגות לפרט מידע לגבי האופציות שחילקו, בדוחות השנתיים ובתשקיף לפני הנפקה. כך ניתן לבחון מהי כמות האופציות שהבשילו, מה כמות האופציות שלא הבשילו ומה מחירי המימוש הממוצעים. בעלי המניות יכולים להיעזר במידע זה כדי לדעת מהי רמת הדילול שלהם.

לדוגמה, אם קיבלתם אלף אופציות לרכישת מניות במחיר מסוים ובחברה חילקו 10,000 מניות, יש לכם 10% מהבעלות בחברה. אבל ברגע שייכנסו משקיעים יחלקו עוד מניות. אם למשל מספר המניות שחולקו יגדל ל-100 אלף, הנתח שלכם בחברה ירד ל-1% בלבד. הגנה בפני דילול אינה קיימת – אפילו למי שהקים את החברה, מכיוון שאף משקיע לא יסכים לוותר על התמורה להשקעתו.

כאשר עובדים מצטרפים בשלבים מאוחרים יותר, הם מקבלים אופציות לרכישת המניה במחיר השווי שלה באותה עת, מחיר שנקבע לפי מה שהשקיעו בחברה. לפעמים השווי של החברה עשוי לרדת ואז האופציות לא יהיו שוות דבר. אם לדוגמה ניתנה לעובד אופציה לרכוש את המניות ב-10 דולר אך הערך של המניה בשוק יורד ל-5 דולר, לא משתלם לעובד לרכוש את המניות בתום ההעסקה.

מהי "תקופת הבשלה"?

ברוב התוכניות הזכות לממש את האופציה היא לאחר שנה של העסקה, זוהי תקופה שנקראת תקופת ההבשלה (Vesting). בדרך כלל, בהנחה שלא קרה אירוע כמו אקזיט למשל, לעובד אין אינטרס לרכוש את המניות במהלך תקופת ההעסקה, מכיוון שהזכות נשמרת לו כל עוד הוא עובד. במרבית החוזים הזכות לרכוש את המניות נשמרת למשך שלושה חודשים לאחר תום ההעסקה.

כדי שהאופציות יהוו הטבה מאוד משמעותית צריכים להתקיים כמה תנאים: הראשון הוא שהעובד ייכנס בתחילת הדרך של החברה; השני – שהחברה תצליח ותשגשג, והשלישי – שהדילול יהיה נמוך יחסית, כלומר שעל אף שנכנסו משקיעים כמות הכסף שנכנסה לא הייתה גדולה מאוד. שלושת התנאים האלה מתקיימים לעיתים רחוקות במיוחד.

כמובן, היו מקרים של עובדים שקיבלו הרבה מאוד כסף בזמן שחברה עשתה אקזיט, אך זהו עניין של מזל. אם עובד מסוים חשוב מאוד לחברה והוא קיבל בתחילת הדרך שיעור מסוים, והגיעו משקיעים, החברה יכולה להעניק לו עוד אופציות במטרה לשמר אותו, והוא יוכל להגיע לאחוזים נכבדים ולהרוויח.

חשוב לזכור, רוב חברות הסטארט אפ לא עושות אקזיטים אסטרונומיים. גם אם קוראים על אקזיט בסכומים מאוד גבוהים צריך לבדוק כמה כסף הושקע לאורך הדרך. כך למשל, אם חברה עושה אקזיט ב-40 מיליון דולר, אבל בדרך הושקעו 50 מיליון דולר – העובד שהיו לו אופציות בחברה ככל הנראה לא ירוויח דבר מהאקזיט הזה.

כמו כן, כאשר החברה נרכשת על ידי חברה בינלאומית, לרוב החברה הקונה לא מעוניינת שיהיו לה עוד בעלי מניות, והיא תעדיף לרכוש את האופציות מהעובדים בחברת הסטארטאפ ולהעניק להם אופציות בחברה שלה. כלומר, החברה החדשה רוכשת את האופציות מהעובדים בחברת הסטארטאפ ומעניקה להם אופציות בחברה שלה.

מה כדאי לבדוק בחוזה לרכישת אופציות?

בדרך כלל חוזה האופציות לא משאיר הרבה מקום למשא ומתן, מכיוון שהתוכנית אחידה לכל העובדים ואיננה אישית. המטרה היא קודם כל שמתן האופציות לא יגביל את החברה – למשל שעובד לא יוכל למנוע רכישה של החברה.

בדרך כלל אפשר לדון בעניין הכלכלי הפרטי, כלומר לראות אם העובד יכול לרכוש אופציות במחיר ערך המניה הנקוב או שהוא חייב לקבל את האופציה במחיר ההשקעה האחרונה. אם העובד הצליח לקבל את האופציה במחיר הערך הנקוב, כשיש כבר ערך למניה, זוהי הטבת מס והעובד צריך לבדוק מה המשמעות של הדבר מבחינת מיסוי.

לדוגמה, אם הערך הנקוב של המניה הוא 0.01 דולר ולחברה אין עדיין ערך שוק, העובד יוכל לרכוש את המניה בערך הזה. לעומת זאת, אם כבר השקיעו ומישהו קנה את מניות החברה, בדרך כלל העובד לא יוכל לרכוש אותן בפחות ממחיר הרכישה, אם הוא כן יוכל לרכוש במחיר נמוך יותר – יש כאן למעשה הטבה שהעובד עשוי להיות חייב עליה במס. כלומר, יכול להיות מצב שהעובד יהיה חייב במס על הטבה 'על הנייר'.

בכל תוכניות האופציות מי שנושא במס הוא העובד. בדרך כלל החברות עושות מאמצים לעשות מסלולי מס הוניים שאפשריים על פי פקודת מס הכנסה, ועל העובד לבדוק מהו מסלול המס הקיים בחברה שלו.

איפה האופציות הטובות ביותר בסטארט-אפים

הקצאת אופציות – איך זה נרשם בדוחות, ולמה המנכ"לים מעדיפים אופציות על שכר?

מהי הנפקה פרטית ומהי הנפקה ציבורית?

ושאלה חשובה מהקוראים/ גולשים – מי בכלל מקבל אופציות? ובכן, אופציות מקבלים בעיקר עובדים בחברות טכנולוגיה, והערך הגדול של האופציה נוצר כאשר החברות האלו ( אם בכלל) נמכרות או מגייסות בוול סטריט (יוצאות להנפקה ראשונה – IPO). רוב העובדים בחברות האלו הם אנשי טכנולוגיה – מתכנתים, מהנדסים, כאלו שלמדו זאת בצבא, באוניברסיטה או עשו קורסי הסבה. לצידם יש כמובן את העובדים הנוספים – בכספים, בשיווק ועוד, אם כי עובדי הטכנולוגיה הם הרוב הגדול של המועסקים בחברות האלו

איך ואיפה עושים קורסי הסבה לתכנות?