מעודכן ל-03/2018

ההבדל בין מדד מחירי הדירות לבין מדד הדיור – הם נשמעים די קרובים, אבל לכל אחד יש משמעות אחרת לחלוטין – מבלבל, אבל חשוב! 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת כמה מדדים שקושרים למחירי הדירות – אחד מדד מחירי הדירות והשני מדד הדיור. מדד הדיור מהווה חלק משמעותי ממדד המחירים לצרכן והוא כולל את עלות שירותי הדיור, כלומר בכמה עלו שירותי הדיור בין החודשים, ושירותי הדיור זה לא מחיר הדירה.

בלמ"ס מודדים במסגרת מדד הדיור כמה בעצם עולה להחזיק דירה, וזה אומר שכר הדירה (שכר הדירה המתחדש במסגרת מדד שירותי הדירות בבעלות), תחזוקת דירה וכיוב'. זה ממש לא קשור למחירי הדירות – כן, השם מבלבל, אפילו מבלבל מאוד, אבל מדד הדיור לא מבטא את מחירי הדירות, אלא את שירותי הדיור, ועונה על השאלה בכמה עלו ההוצאות שקשורות לדיור?

מנגד, מדד מחירי הדירות הוא אכן מבטא את השינוי במחירי הדירות. המדד הזה לא נכנס למדד המחירים לצרכן, פשוט – התפיסה היא שמדד המחירים בודק את התייקרות המחייה בין החודשים, ולא של נכסים בבעלות – אין קשר בין ערך הנכסים לבין כמה עולה לחיות ובכמה העלות הזו השתנתה לעומת חודש קודם.

מדד מחירי הדירות נמסר במקביל לפרסום המדד  על כל סעיפיו (לרבות מדד הדיור)  ב-15 לכל חודש, אך הוא נמסר כפרק נפרד, סוג של תוספת מידע שלא קשורה לפרסום המדד עצמו. מדד מחירי הדירות הוא בעיכוב – המדד המתפרסם בחודש מסוים תקף בעצם למה שהיה לפני חודשיים – המדד שהתפרסם בספטמבר תקף ומתבסס על מחירי הדירות בחודשים יוני ויולי.

בשנים האחורנות מחירי הדירות טסים למעלה – הרבה יותר משכר הדירה והרבה יותר ממדד הדיור. כלומר, מדד מחירי הדירות עולה על מדד הדיור. העלייה הזו במחירי הדירות לא מתבטאת  במדד, ועל פניו זו בעיה – איך זה שמרכיב כה חשוב בחיי האדם – דירה, לא מתבטא במדידת העלויות השוטפות, אלא שבפועל – כמעט בכל העולם, אין מדידה של מחירי דירות במסגרת המדד. כאמור מחירי הדירות הם לא פונקציה של עלות שוטפת, והמדד מחשב שינויים בעלות השוטפת. כמעט בכל העולם הפרמטר שמודד את העלות השוטפת של הדיור מתבססת על שכר הדירה ואחזקת הדירה, וגם אצלנו זה כאמור כך.

ולסיכום – מדד מחירי הדירות אכן מספר לנו מה קרה למחירים (בממוצע ארצי); מדד הדיור מספר לנו בכמה עלו (או ירדו) ההוצאות שקשורות בדיור (והמרכיב העיקרי הוא שכירות).

באתר אנו מפרסמים ומעדכנים מחשבונים של שני המדדים האלו (ושל נוספים…) – הנה מחשבון מדד הדיור והנה מחשבון מחירי הדירות.

וכאן תוכלו לחשב את השינוי בשכר הדירה.

מדד מחירי הדירות – למה יש כמה מדדי דירות? איזה מדד אמין ואיזה לא

כולנו רוצים לחיות ברווחה כלכלית ובלי דאגות, אבל רבים מאיתנו נקלעים שוב ושוב לתסבוכות פיננסיות, רק בשל חוסר ידע בתחום ■ כיצד מתנהלים נכון עם ההוצאות המשפחתיות, איך נפטרים מהמינוס אחת ולתמיד, ומהו מודל ההשקעה שמתאים למשפחה שלכם? ■ מדובר בתחום חשוב ומרתק המכיל בתוכו ידע רב, שיכול להיות שווה זהב – או לפחות הרבה כסף – והמדריך שלפניכם הוא מקום טוב להתחיל בו

בניית הון משפחתי והגדלתו היא אחד האתגרים הקשים שעימם מתמודד התא המשפחתי. רבים שואלים איך אפשר לחסוך ולהשקיע עבור המשפחה כאשר צריך להתמודד בדי יום ביומו עם הצרכים הכספיים השוטפים? אז נכון, זה ממש לא פשוט, אבל עם כל הקושי וכל המהמורות שיש בדרך, אתם צריכים לנסות ולהפנות חלק מהכספים שלכם לבניית הון – שהכסף שלכם יעשה כסף. אחרת הסיכוי שלכם לצאת ממעגל ההוצאות השוטפות והמינוס יהיה נמוך מאוד.

הבעיה מתחילה  בחינוך פיננסי לקוי. רובנו לא מבינים בכלכלה, בהשקעות או בבורסה. רובנו מפחדים ממספרים, לא מבינים תשואות, ריביות והשקעות וממש לא רוצים להתעסק בכל אלה ולהקדיש זמן, מחשבה ותכנון לצרכים הכלכליים העתידיים. חלק מאיתנו שואל מה זה כבר משנה מה יהיה עוד 20 שנה? כי אנחנו חיים הרי היום, צריכים לעבור את החודש, לדאוג למורה פרטי לילד, לתכנן את הנסיעה לצימר בקיץ ולארגן בר מצווה בשנה הבאה. הבעיה היא שאם לא תדאגו כבר עכשיו לשנים הבאות, יהיה לכם יותר קשה להסתדר בהן.

אם תצליחו לחסוך באופן שוטף ותשקיעו בתבונה, אתם עשויים לגלות בעוד כמה שנים טובות שהכסף הזה צבר תשואה מרשימה. גם אם ההצלחה בהשקעות לא מובנת מאליה, כי כיום התשואה באפיקים סולידיים נמוכה במיוחד. צריך לחשוב מחוץ לקופסה וגם להיזהר – השקעות עלולות להיות מסוכנות.

ריבית אפסית – האפיקים הסולידיים לא מייצרים תשואה!

הריבית האפסית הקיימת בבנקים זה שנים משליכה על היכולת שלנו לקבל תשואה מכסף שנחסך בבנק. יותר מזה, היא משליכה על ההפרשות והמודלים שהוצגו לנו בתוכניות פרישה ותוכניות ביטוחי המנהלים.  המציאות היא שבבנקים אין תשואה גבוהה בתוכניות חיסכון, ומתכניות הפנסיה וביטוחי המנהלים יקוזזו במהלך השנים בין כ-20% לכ-33% דמי ניהול. התשואות שהוצג לנו לפני כמה שנים בתכניות הפנסיה השונות, התבססו על נתוני ריבית שלא קיימים כיום. פעם, וזה לא היה מזמן, קרנות הפנסיה היו מייצרות בין 5% ל-7% בשנה, ואם שוק המניות היה טוב התשואה הייתה גודלת בכמה אחוזים. כיום, פוטנציאל התשואה נמוך במיוחד.

זאת ועוד – אם נגעתם בכספים האלו, וזה יכול לקרות כאשר עזבתם מקום עבודה ומשכתם חלק מהפיצויים למשל, אתם מאבדים הטבות גדולות בהמשך. כלומר, גם פגעתם בהטבות שלכם, וגם הסכום שיהיה לכם בעתיד או בפנסיה יהיה נמוך יותר.

מכאן, שמצב בו הכספים שיעמדו לרשותכם בפנסיה יהיו נמוכים ממה שחשבתם הוא בהחלט הגיוני. מצב זה יגרום לרבים להיות בלי כספים מספקים לתקופה זו של החיים. אז מה עושים?

מהו  הון משפחתי?

הון משפחתי הוא סך הנכסים והכספים שיש למשפחה, לדוגמא:  דירות, קרקעות, נכסים מסחריים, מניות, אגרות חוב, חשבונות חיסכון ועוד.

ההון המשפחתי מורכב משלושה חלקים: הון שנצבר בדורות הקודמים (ירושות), הון שנצבר בדור הנוכחי והון שייצבר בדורות העתידיים.

השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא לכמה הון נזדקק? זה כמובן עניין אישי, כי לכל משפחה, זוג או יחיד יש את ההוצאות שלו. כל משפחה או זוג צריכים להעריך את ההוצאות השוטפות שלו, וגם את ההוצאות חד פעמיות –   חופשות משפחתיות, סיוע לילדים (לרבות סיוע ברכישת דירה), לימודים גבוהים, חתונות, צרכים רפואיים ועוד. חשוב לזכור שתוחלת החיים עולה כל הזמן. זה כמובן דבר חיובי, אבל גם אומר שצריך יותר כסף כדי לחיות. עליכם להגיע עם הון גדול יותר לתקופה שבה כבר לא תעבדו ותייצרו הכנסה, למעט האפשרות להכנסה פסיבית בהשקעות שונות: נניח שכר דירה, תשואה על השקעות בנדל"ן בארץ ובעולם ועוד.

על פי הערכות שונות, ההון משפחתי למשפחה של 5-4 נפשות, כאשר ההורים מגיעים לגיל פרישה, צריך להיות בסביבות שניים-שלושה מיליון שקל, מעבר לפנסיה השוטפת. זה סכום שאמור להספיק לכם (בדרך כלל), אבל סכום שלא פשוט לבנות.

איך ניתן לבנות הון משפחתי או להגדילו?

ישנן ארבע דרכים לבניית הון משפחתי, שעשוי להתבטא בסופו של יום בסכום של מיליוני שקלים:

1. השקעה בניירות ערך ובמניות בפרט – שוק המניות הוא בלתי צפוי בעליל, עם עליות וירידות קיצוניות שאינן מתאימות לאורך הרוח של המשקיע הממוצע. שוק זה דורש מומחיות שיש למעטים. מרבית גופי ההשקעות אינם מצליחים "להכות" את מדדי המניות המובילים, למעט הבלחות חד פעמיות. מכאן, שלרוב האנשים השקעה בניירות ערך עשויה להיות מתאימה אם הם משקיעים במכשירים עוקבי מדדים, שקל יותר לבנות. הרי לא ניתן להכות את המדדים לאורך זמן, וכתוצאה מכך – יש המעדיפים שלא להשקיע דרך מנהל השקעות (קרנות נאמנות, ניהול תיקים ועוד), אלא לקנות תעודות סל עוקבות מדדים או קרנות מחקות (מחקות מדדים). הבעיה היא שכיום התשואה הפוטנציאלית בתיקים האלו היא נמוכה. בכל מקרה צריך כמובן להבין קודם את גודל החשיפה ולפזר את התיק.

2. השקעה בנדל"ן. – השקעה בנדל"ן דורשת בדרך כלל הון ראשוני גדול, שאין למרבית המשפחות.

את התשואה הגדולה על הנדל"ן אפשר לקבל במספר דרכים. זו יכולה להיות השקעה בפרויקטים גדולים ומובילים, כשמבחינת סדר הגודל היא יכולה להיות של מיליוני שקלים או דולרים, או של מאות אלפי שקלים (קניית דירה שנייה להשקעה למשל). בכל אחד מהמקרים נדרשת הבנה ויכולת לנהל אותה לאורך שנים רבות כדי להשיא תשואה סבירה. ברוב המקרים, התשואה לא תהיה בסדר גודל של מיליוני שקלים שיאפשר למשפחה שקט כלכלי לאורך שנים.

3. בניית עסק בעל ערך מוסף שנוכל למכור בעתיד – "אקזיט".

4. זכייה בפיס 😛

אז מהו הפתרון הריאלי?

לזוג שכירים ממוצע או לעצמאיים שיש להם מאות אלפי שקלים בודדים, ומעוניינים לבנות לעצמם הון משפחתי שיגיע למיליוני שקלים, הפתרון עשוי להיות השקעה ביחד.

השקעה ביחד היא בעצם השקעה עם שותפים שמעמדם זהה לשלכם, כאשר במשותף יש לכם סכום גדול. יש מודלים כאלו במקומות רבים – השקעה בקרנות מניות, קרנות הון סיכון, בהשקעות נדל"ן בארץ ובחו"ל ועוד. בדרך זו, אתם יכולים למשל להשקיע 200 אלף שקל מתוך קרן של 10 מיליון שקל, ויש לכם 2% מנכסי הקרן. הקרן בונה ויוזמת השקעה בנדל"ן במקום מסוים, ואחרי שהפרויקט נמכר מתחלקים ברווחים ומחזירים את השקעה. אתם בעצם שותפים בעסק, וזה יכול להניב תשואה טובה ביחס לאלטרנטיבות ההשקעה האחרות. בכל מקרה חשוב שתבדקו היטב לאן אתם נכנסים.

כאן, נציג לכם את  Yazamnoo  – מודל השקעה  שמאפשר לכל אדם השקעה בקנדה, של החל מ-75 אלף שקל. ההשקעה היא כחלק מקבוצת משקיעים בפרויקט נדל"ן יזמי למגורים, משלב הקרקע ועד למפתח. מדובר בפרויקטי נדל"ן גדולים, המתבצעים בשותפות עם חברות הבנייה והיזמות הגדולות בקנדה. הפרויקטים הם בעלי פוטנציאל להשיג תשואות שנתיות דו ספרתיות יוצאות דופן, המושגות בדרך כלל על ידי חברות יזמות ומשקיעים גדולים בלבד.

רק לפני שאתם קופצים ומשקיעים – צריך להשקיע זמן להבנה, לבדיקה ולהחלטה. אתם צריכים להפנים שכדי לייצר תשואות גבוהות מאד, נדרש להשקיע לאורך זמן. כמו כן, צריך לזכור שבכל השקעה יש סיכון, ולכן הבדיקה שלכם חיונית – בדיקת האנשים, בדיקת הניסיון של הגוף, בחינת התשואות בעבר ועוד.

חשוב להבין שתשואה היא לא משהו מובטח. אמנם יש תחשיב של התשואות הצפויות (בתכניות העסקיות), אך למרות שהן מלוות ונבדקות על ידי המומחים, הן תלויות שוק ואינן מובטחות.

אז איך זה עובד?

הבנת השיטה היא המפתח להשקעה. הפרויקט הספציפי פחות רלוונטי, כי המודל הזה מועתק מפרויקט לפרויקט.

אתה משקיע סכום קטן כחלק מקבוצה, כאשר הסכום המצטבר של הקבוצה הוא גדול ומשמעותי עבור חברות היזמות. המשקיע שותף בקרקע או נכס, כחלק מקבוצה, ונהנה מרווח יזמי ללא קשר לגובה האחוזים שמחזיקים בהם. כל משקיע בקבוצה, מהקטן ביותר ועד הגדול ביותר, מקבל באחוזים את אותו החזר בדיוק על השקעתו.

ההשקעה מנוהלת על ידי חברה בעלת ניסיון של שנים רבות בניהול פרויקטים מסוג זה, ורקורד מוכח. אנשי מקצוע בוחרים חברת בנייה מובילה למגורים לבניית הפרויקט ולשותפות בו, ואז רוכשים יחד איתה ועם קבוצת השותפים את הקרקע המוגדרת למגורים בלבד. חברת הבנייה דואגת לכל הבדיקות והאישורים המקדמיים ולתכנון המבנה, ומוכרת בדרך כלל לפחות 70% מהדירות טרם תחילת הבנייה. לאחר שמכרה מראש כ 70% מיחידות הדיור, חברת הבנייה תדאג לקבלת הלוואת בנייה מהבנק.

החברה המנהלת דואגת ליישום הפרויקט לפי התכנית שהוצגה בפני המשקיע, בשקיפות מלאה.

מהם היתרונות בהשקעה?

הלקוח מחליט באופן אישי באיזה פרויקט להשקיע.

הלקוח מחליט באופן אישי על גובה ההשקעה, החל מ-75 אלף שקל ומעלה.

תקופת ההשקעה מפורטת בהצעה ללקוח. היא עומדת על 36 עד 60 חודשים, בתלוי בגודל הפרויקט.

הכסף נשאר בחשבונו של המשקיע עד להשקעה בפועל.

הכסף מועבר לחשבון נאמנות של הפרויקט על ידי הלקוח ישירות.

הכסף מושקע יחד, כאשר לכל משקיע יש חלק יחסי בפרויקט על פי מספר היחידות שרכש

כל המשקיעים מקבלים אותו החזר באחוזים.

המשקיע שותף בקרקע יחד עם חברת בנייה מובילה (תעודת מניה)

הקרקע מוגדרת למגורים בלבד

מכירה מוקדמת של 70% מיחידות הדיור

מעל 95% מהמשקיעים הם משקיעים מקומיים קנדיים.

האם הקרן גובה דמי ניהול על הכסף שהשקענו?

לא. הקרן אינה גובה דמי ניהול שנתיים מהמשקיע, אלא אחוז מוסכם מהרווח בתום ההשקעה, מעל תשואה שנתית מוסכמת מראש.

לסיכום – ההשקעה בנדל"ן עשויה להיות כדאית, אבל צריך לבחון אותה בזהירות. השקעות כאלו עשויות להואיל לכם בעידן של ריבית אפסית, ובכך אולי לאפשר לכם לייצר תשואה ולבנות את ההון שלכם. בשנים האחרונות, השקעה בנדל"ן בקנדה דרך הקרן הזו ייצרה תשואות שנתיות פוטנציאליות דו ספרתיות, הרבה יותר מהתשואה על הפנסיה שלכם.

למידע נוסף  – אם תרצו לשאול, להתייעץ, להירשם למועדון החברים, –  היכנסו לאתר קרן יזמנו

יודגש כי בכל פרויקט מוגבלת ההשקעה עפ"י חוקי ניירות הערך ל-35 משקיעים בלבד.

המדריך בחסות – קרן 35 בע"מ, המספקת פתרונות להשקעה בנדל"ן בקנדה 

  מעודכן ל-06/2023

יועץ משכנתא – האם כדאי?    

מצד אחד, זה חוסך לכם התרוצצות, בדיקות ואת הצורך להתעמק בחישובים מימוניים. כמו כן, זה חוסך לכם (במקרים רבים) הרבה כסף – יועץ משכנתא טוב ישיג לכם את הריביות הטובות ביותר לתמהיל הטוב ביותר. מצד שני זה עולה כסף. 

יעוץ משכנתא הוא ממש לא חובה – אתם יכולים לקרוא הדרכה ברשת (הנה המדריכים שלנו), אבל יש רבים שבכל זאת צריכים את הליווי הצמוד. אבל גם אם כן – צריך להיזהר, יש הרבה יועצים שלא באמת תורמים ללקוח, צריך לבחור יועץ משכנתא מנוסה, מקצועי ועם המלצות. 

אבל, רגע לפני שנצלול לעולם ייעוץ המשכנתאות, נחזור צעד אחורה לעולם המשכנתאת עצמו. שוק המשכנתאות הוא שוק ענק – רוכשי הדירות לוקחים בשנה סדר גודל של יותר מ-100 מיליארד שקל במשכנתאות. הם חייבים לקחת משכנתא (ברובם), כי כיום כדי להגיע לדירה צריך 170-180 משכורות (ואפילו יותר).

מול רוכשי הדירות עומדים בעת מתן המשכנתא הבנקים, ליתר דיוק יועצי המשכנתאות/ פקידי המשכנתאות של הבנקים. הם יכולים להיות אנשים מקצועיים וטובים, אבל הם מוטים לצרכי הבנק ול"הכתבות" של הבנק. אם הבנק מעדיף מסיבות פנימיות לשווק מסלול משכנתא מסוים ולא אחר, אז היועץ בהתאמה ישווק לכם את המסלול המועדף, גם אם הוא לא אמור להיות המועדף מבחינתכם. קיים כשל מבני בהגדרת התפקיד של היועץ הבנקאי – וצריך להבין, הוא לא באמת משרת אתכם, הוא משרת את הבנק. יכולים להגיד לכם אחרת "אנחנו עושים את הכי טוב למענכם" ועוד, אבל זה הכי טוב בהינתן האילוצים מראש של הבנק. כלומר, אם הבנק לא רוצה לשווק מסלול מסוים הוא מלכתחילה לא ישווק אותו, גם אם הוא טוב ללקוח, והמשמעות היא שאולי היועץ בבנק עושה את הכי טוב, אבל מלכתחילה זה לא טוב לכם.

זו כנראה הסיבה העיקרית שלקיחת יועץ משכנתאות הפכה להיות יותר ויותר פופולארית בשנים האחרונות – בשנה האחרונה יותר מרבע מלוקחי המשכנתאות נעזרו ביועצי משכנתאות, ונראה שהמגמה הזו תימשך.

יועץ משכנתא פרטי      

מקצוע יועץ משכנתא פרטי חדש יחסית, אבל תופס פופולאריות בקצב מואץ, פשוט אנשים מבינים – ייעוץ משכנתא בעזרת יועץ משכנתא מקצועי חוסך הרבה כסף. המקצוע עוד לא ממש מוגדר, אין פיקוח, אין בקרה, ולכן, במקרים רבים, אתם מקבלים הצעות, ולא באמת יודעים מי עומד בצד השני. אז חשוב להדגיש – נכון לא צריך להיות בעל תואר או בעל ניסיון כדי להיות יועץ משכנתאות, אבל אם אתם כבר מתכוונים להיפרד מכמה אלפים טובים, לפחות שזה יהיה איש מנוסה, מקצועי, מומחה בתחומו, ולא יזיק אם הוא רואה חשבון, כלכן בכיר, עובד לשעבר בבנקים למשכנתאות.

תבדקו את הניסיון שלו, תקבלו המלצות מלקוחות קודמים שהוא טיפל בהם, תשאלו מה הוא באמת סיפק ללקוחות (ריביות נמוכות? עזרה מלאה בתהליך? הסברים שוטפים על מפגשים שלו מול הבנקים? ועוד). הרי  היום  כשהכל ידוע, הכל ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות, כל אחד עם קצת מאמץ יכול לעשות מכרז ריבית משכנתא, לקרוא מדריכי משכנתא ולהבין מה זאת ריבית קבועה, צמודה, משתנה, פריים ועוד? איזה משכנתא כדי לקחת? מה התמהיל הנכון? ועוד.אז ראשית – אפשר כאמור לבד, אבל זה ממש לא פשוט, ואם אתם הולכים עם יועץ משכנתא, אז שלא יהיה כזה שרק בשבוע שעבר סיים את הקורס במימון, או את הקריאה של החומר באינטרנט, אלא תבחרו ביועץ משכנתא מנוסה, מומחה, מבין את המטרייה לעומקה ולרוחבה, עם ניסיון וקשרים מול בנקים. בדקו אותו – הבדיקה הזו חשובה (הרחבה בהמשך המדריך)

ונבהיר שוב – כל אחד, כן גם אתם, יכול להבין מה המשכנתא האידיאלית בשבילו, כל אחד יכול לעשות מכרז משכנתאות בין הבנקים, וכל אחד יכול לבדוק במדריכים וכתבות שוטפות וכן בפורומים, אם המשכנתא שלו  בתנאים טובים.  תעשו לבד – תחסכו אלפי שקלים טובים.  אבל מי שמעוניין כאמור לליווי צמוד, שיבדוק מקצועיות וניסיון, כשמעבר לכך יועץ משכנתא אמור לחסוך לכם הרבה כסף, במיוחד עם יש לו הכרות עם הבנקים, ויכולת להשיג ריביות טובות.

רוב רוכשי הדירות בישראל נאלצים לקחת הלוואת משכנתא מהסיבה הפשוטה –  מחירי הדירות בארץ נקובים במיליונים בדרך כלל – מחיר ממוצע של כ-1.5 מיליון שקל ויותר; המחירים התייקרו מאוד בשנים האחרונות ולמרות שאף אחד לא יודע היכן הם יעצרו, כמעט כולם מסכימים שהם גבוהים אבסולוטית , ובטח שהם גבוהים יחסית ליכולת ההשתכרות של הישראלי הממוצע. אז אם אתם לא עשירים מופלגים, או שאין לכם הורים עשירים שיכולים לקנות לכם דירה, סביר להניח שהפגישה עם הבנק למשכנתאות הכרחית עבורכם בדרך לקניית הדירה. ואגב, בשנים האחרונות התופעה של משכנתא יחד עם אמא ואבא צוברת תאוצה (להרחבה בגלובס).

סיכום ביניים –  בכל בנק שמציע משכנתא יש יועץ משכנתאות/ פקיד משכנתאות של הבנק; נכון שניתן לקבל ממנו הסבר על התהליך ועל התמהיל הרצוי, אבל בסופו של דבר, האינטרס שלו הוא לשווק לכם את המוצר של הבנק בו הוא עובד ואותו הוא מייצג. בשנים האחרונות קמה לה תחנה נוספת בדרך לחלום הישראלי לרכישת בית – ייעוץ משכנתא מיועצים פרטיים. מקצוע יועץ המשכנתאות לא היה קיים, באופן משמעותי בעשורים הקודמים, וכיום, ההערכה היא, שכ-20%-30% מנוטלי המשכנתאות (ואפילו 40% בתקופות מסוימות) מתייעצים עם יועץ משכנתא. לאור הכמות הגדולה של הפונים, הפך מקצוע יועץ המשכנתאות בשנים האחרונות למבוקש,  וקורסים רבים נפתחו בתחום; כיום יש עשרות חברות ייעוץ למשכנתאות (לא בנקים), ומאות יועצים עצמאיים. יועצי המשכנתאות גם משווקים את עצמם חזק מאוד בתחום מיחזורי משכנתאות, אם כי כאשר הריבית עולה (וזה מה שקרה לריבית המשכנתא בשנתיים האחרונות) כדאיות המחזור פוחתת.

ומה בעצם מספק לכם יועץ המשכנתא? אתם יכולים להקשיב ליואב להמן שהיה בכיר במשרד האוצר ועכשיו הוא שותף בחברה שמספקת ייעוץ משכנתאות (ושירותים נוספים) , ואתם יכולים לדלג להסבר שלנו  (בהמשך הטקסט) –

מה ההון שלנו וכמה משכנתא לקחת                                       ריבית קבועה או ריבית משתנה

מה זה אישור עקרוני ומה הבנק בודק                                     ריבית המשכנתא 

מחשבון משכנתא                                                              מחשבון מס רכישה

 למה כדאי יועץ משכנתא?

"הפסיביות של הלקוחות הגיעה גם למשכנתאות אנשים עם ידע כמו רואי חשבון ניגשים למשכנתא כמו הטיפש הכי מצוי בעיר. לכן קמו להם היום כל מיני כאלה שגובים רק על ייעוץ – על שטות שכל אחד יכול לעשות בעצמו. החבר'ה האלה לא מפוקחים, אין מעליהם בנק ישראל ולא כלום. הם שודדים. אולי לא כולם, אבל זו חלם. כדי לעשות סקר בנקים אתה צריך את החבר'ה האלה? מישהו צריך להגיד לציבור: 'חבר'ה, תפסיקו לחכות שהרגולטורים יעשו לכם את העבודה, תעשו אותה לבד"'. זה מה שאמר מנכ"ל בנק איגוד לשעבר, חיים פרייליכמן, ערב פרישתו, בריאיון לעיתון "כלכליסט".

מדברי פרייליכמן אפשר להסיק, שהוא דואג לציבור הרחב; מצד שני אפשר ללמוד מדבריו, שהבנקים לא ממש אוהבים את יועצי המשכנתאות, ומכך אפשר להסיק, שכנראה הם עושים משהו טוב ללקוחות – ייעוץ משכנתא מגופים חיצוניים פוגע בבנקים! המסקנה הזו מתעצמת בשנה האחרונה על רקע העימות הגדול בין הבנקים לבין יועצי המשכנתאות. הבנקים ניסו לדחוק את ועצי המשכנתאות מהסניפים בטענה שבינהם יש שרלנטים שלא באמת עוזרים לציבור. אבל יש יועצים שעוזרים מאוד לציבור, ואולי זה מה שהפריע לבנקים – עזרה לציבור בריביות טובות, משמעה – פחות רווח לבנקים. בסופו של העימות הבנקים הפסידו – המפקחת על הבנקים חייבה אותם לאפשר ליועצים להיכנס לסניפים ולתת ייעוץ ללקוחות.   

ואם כך אז ייתכן שהשורה התחתונה של העימות של הבנקים מול היועצים היא שאולי כדאי לשלם עמלה של כמה אלפי שקלים למישהו שיכול להשיג לכם ריבית טובה יותר, שתחסוך להם עשרות אלפי שקלים בהחזרי המשכנתא, ושיחסוך לכם התרוצצויות ומשאים ומתנים מול הבנקים השונים?

יועץ משכנתא פרטי לעומת  יועץ משכנתא בבנקים?

לא להתבלבל. יועץ משכנתא פרטי הוא היועץ האובייקטיבי. כשמדברים על לקחת יועץ – כן או לא? מתכוונים ליועץ הפרטי, החיצוני למערכת הבנקאות. יועץ כזה יכול לתת לכם ערך מוסף – לבחור בתמהיל נכון, במסלולים נכונים ולספק לכם את המשכנתא הנכונה מבחינת התקופה והריבית. זה יכול לחסוך לכם הרבה כסף. מנגד, יש  את יועצי המשכנתא בבנקים. הם לא בדיוק יועצים, ובחלק מהבנקים שינו את הכותרת שלהם מיועצי משכנתא למומחה משכנתא. ובכל זאת – הם עדיין הדומיננטיים בקבלת ההחלטות של הציבור, ההשפעה שלהם על לוקחי המשכנתאות היא גדולה, וזו בעיה כי מדובר בעצם בסוג של איש מכירות של הבנק. נכון, מדובר באנשי מקצוע, אבל הם מוגבלים לספק לכם – הלקוחות – את מה שהבנק רוצה. הבנק רוצה לשווק ריבית קבועה, אז הם יציעו לכם את המסלול הזה, הבנק מתגמל אותם לפי מסלול מסוים הם ישווקו את המסלול הזה. הבנק לא רוצה (או לא יכול בגלל אילוצים מסוימים) לשווק במסלול מסוים אזי הריבית בו תהיה גבוהה ולא כלכלית.

מדובר באנשים של הבנק ולא באנשים שלכם, והאינטרס של הבנק לפעמים מנוגד לשל הלקוחות.

יועץ משכנתא פרטי עובד למענכם. הוא מתוגמל על ידי הלקוח, והאינטרס שלו להשיג תנאים טובים ומתאימים ללקוחות שלו. הבנקים מנגד, רוצים להרוויח על הלקוח – כלומר יש בפועל סוג של מאבק בין היועצים/ מומחים של הבנק ליועצים של הלקוחות , וזה התפוצץ בחודשים האחרונים כשהבנקים מנסים למנוע את השימוש ביועצי משכנתאות, ומנגד, הפיקוח על הבנקים ובנק ישראל מצדדים ביועצי המשכנתאות ככאלו שמטיבים עם הלקוח.

עם זאת שני סייגים חשובים – העובדים בבנקים מקצועיים. הם לא "עובדים" עלייכם. הם פשוט מוגבלים למה שהבנק מציע, למסלולים של הבנק, לריביות של הבנק.  חוץ מזה – יועצי המשכנתאות הפרטיים אמנם לרוב עובדים בשבילכם, אבל זה לא תמיד כך – במקרים רבים היועצים האלו גם רוצים לשמור על קשרים על הבנק, רוצים שלמומחה המשכנתאות בבנק יהיה סוג של תגמול, רוצים "לספק" אותו, והמשמעות שזה יכול לבוא על חשבונכם. לכן, יש חשיבות אדירה ליועץ – מקצועיותו, ניסיונו, והקשרים שיש לו עם כל המערכת הבנקאית (שלא יעבוד רק עם בנק אחד או שניים).

מי יכול להיות יועץ משכנתאות?

בעיקרון – כל אחד. כיום אין קריטריונים ותהליכי רישוי מסודרים כמו ליועצי נדל"ן (מתווכים) למשל. לפני מספר שנים קם איגוד יועצי המשכנתאות, והוא מבטיח לפעול להסדרת המקצוע על פי קריטריונים ותהליכי הסמכה מסודרים.

מיהם יועצי משכנתאות? עדיף לקחת מי שהיה עובד בנק (אבל לא הכרחי)

בדרך כלל, עובדי בנקים לשעבר בכלל ובתחום המשכנתאות בפרט; רואי חשבון, כלכלנים, מתווכים, אנשי מכירות וכל מי שלמד קורס למשכנתאות שמציעים היום חברות ייעוץ שונות. אם החלטתם לקחת יועץ משכנתאות, עדיף שתיקחו כזה שהוא עובד בנק לשעבר, רצוי פקיד משכנתאות בבנק; עובדי בנק שלעבר יכולים לעזור במניעת בירוקרטיה מיותרת, כי יש להם קשרים עם אנשי מפתח בבנק, ולכן גם יכולים להשיג לא פעם תנאים טובים יותר להלוואה.

למי כדאי לקחת יועץ משכנתא פרטי?

אם אתם לא מומחים בתחום הפיננסים, לא מתמקחים על עמלות וריביות מול הבנק שלכם, או שאין לכם זמן להתרוצץ, הרי שיועץ משכנתא טוב לכם, אבל זה כאמור עולה לכם כסף, וכיום כל המידע זמין ונגיש ברשת האינטרנט.

היועץ פוטר אתכם מהצורך להתמודד עם מושגים פיננסיים שאינכם מכירים, להתמקח עם הבנק על ריביות, להתרוצץ בין הבנקים ולהפסיד ימי עבודה, למלא טפסים אינסופיים וכד'.

כמובן, שאם אתם שולטים בחומר, מוכנים לקחת את הזמן ולעשות סקר בין הבנקים השונים ומסוגלים להתמקח על הריבית – אין לכם צורך ביועץ משכנתא פרטי.

ייעוץ משכנתא – מה זה נותן לכם?

ובכן, חשוב לחזור לעובדה פשוטה – הבנקים נגד יועצי המשכנתאות. הבנקים ניסו להרחיק את היועצים מהבנקים וזה כדי שהם הבנקים ירוויחו יותר. היועצים בוחרים את התמהיל הנכון והזול, הם מתמקחים בשביל הלקוח, והבנקים לא אוהבים את זה. אבל, בנק ישראל הורה לבנקים – עד כאן. אתם חייבים לשתף פעולה עם היועצים. הנה הרחבה בערוץ 10:

טוב, ומה הלאה? מה היועץ עושה בפועל? זה מתחיל בהערכת ההון וכמה משכנתא ניתן לקחת, ממשיך בבדיקת האפשרויות, בתכנון מוקדם, בהבנת הצרכים כיום ובעתיד, ובקביעה של סכום שאותו ניתן לשלם כהחזר משכנתא מדי חודש (בהתחשב בנסיבות שישפיעו על השכר ועל ההוצאות בעתיד). כמו כן, בוחר היועץ את התמהיל הנכון עבורכם, ובודק את מכלול ההצעות בבנקים כדי לקבל את ההצעה הטובה ביותר (ריביות נמוכות).

הכל מתחיל בתכנון – תהליך לקיחת המשכנתא דורש תכנון מוקדם. אי אפשר להגיד אני צריך 1 מיליון שקל וזהו; צריך לדעת מה המצב הפיננסי הנוכחי שלכם, כמה הון יש לכם? איזה דירה אתם יכולים לקנות, ובאיזו מחיר? מה גודל המשכנתא שאתם יכולים לעמוד בו, תוך התייחסות לאורך חיי המשכנתא (תקופת הזמן שלה) ולתשלום החודשי. כל זה צריך להיעשות בהתחשב בתקציב החודשי שלכם – הכנסות והוצאות בהווה וגם בעתיד. אחרי הכל, החיים משתנים – אתם צפויים לקבל העלאת שכר , חשוב להבין את זה כבר בשלב לקיחת המשכנתא; אתם מתכננים להרחיב את המשפחה, חשוב לקחת זאת בחשבון בשלב לקיחת המשכנתא ועוד.

מעבר לכך, אנשים חושבים שהם קונים דירה בסכום מסוים ובזה נגמר העניין, אם לדוגמה הדירה עולה 1.5 מיליון שקל ויש הון עצמי של 750 אלף שקל אז צריך משכנתא בסך 750 אלף שקל. זה לא מדויק – תהליך רכישת דירה מלווה בהוצאות נוספות, המחיר האמיתי של הדירה כולל כל התוספות הוא הרבה יותר גבוה וזה יכול להיות בקלות ב-10% יותר. ומה בתוספות? מס רכישה, עורך דין, אולי שיפוץ, העברת הדברים לדירה, ריהוט, יועץ משכנתא ועוד. אז צריך להתייחס למכלול העלות ולא רק למחיר הדירה.

יועץ המשכנתאות הפרטי עושה את העבודה הזו –  הוא בראש וראשונה מבין מה ההון העצמי שלכם, מה היכולות שלכם, מה התקציב שלכם לדירה? מה המחיר האמיתי של הדירה (בהינתן ההוצאות הנוספות). יועץ המשכנתא  מתכנן את המשכנתא בהינתן הצרכים הפיננסים שלכם היום ובעתיד. הוא בונה בעצם תמהיל משכנתא (מסלולים שונים שמרכיבים את המשכנתא שלכם) בהתאם לצרכים ולמאפיינים שלכם. מטרה נוספת של היועץ היא להשיג ריביות אטרקטיביות מהבנק, כך הוא בעצם משיג לכם משכנתא מתאימה ונכונה וגם זולה. חוץ מזה, היועץ, במקרים רבים מציע לכם – ליווי במשך חיי המשכנתא, תוך כדי עדכונים בהמשך. אם לדוגמה, אחרי כמה שנים, מתברר שיש מסלולים עדיפים (אחרי הכל המשק משתנה, מצב הכלכלה משתנה, הריביות והמדד משתנים – ובהתאמה העדיפות למסלולי המשכנתא משתנה)  אזי עליו להסביר לכם, ולנסות לשפר את תנאי המשכנתא, לרבות תהליכים של מיחזור משכנתא.

ייעוץ משכנתא מספק לכם לרוב מסלול מלא/ שירות מלא, אם יש כאלו שמעדיפים לצייד אתכם במידע (פגישה או שתיים) ואז לשלוח אתכם לעבודה מול הבנקים. זה יכול להיות משתלם – (כ-1 אלף שקל, אולי קצת יותר ולא 4 פלוס).

המסלול "המלא"הוא  תהליך שבתחילתו יש פגישה לא מחייבת בה היועץ מספר לכם על עצמו, מבין את הדרישות שלכם – היקף המשכנתא, שווי הדירה, היכולת הכלכלית שלכם – היום ובהמשך. בודק אם הבקשה שלכם אפשרית. בהמשך במידה והוא מקובל עליכם והגעתם לסיכום הוא מכין לכם את תמהיל המשכנתא האידיאלי ויוצא למכרז ריביות בבנקים.

לרוב אתם נחוצים למפגש נוסף עם הבנקים שלאורך כל הדרך הוא אמור לספק לכם הסברים ועדכונים על מצב המשכנתא שלכם – אושרה באיזה בנק באיזו ריבית, ובמה לבחור?

היועץ בפועל מלווה אתכם עד לשלב קבלת התשלום המלא/ המשכנתא המלאה, בגין דירה ואז הוא מקבל את יתרת התשלום ממכם. לרוב מקובל על תשלום במועד ההסכם/ חתימה והשלמה במועד קבלת המשכנתא הסופית וכניסתכם לדירה.

חשוב להבין את שלבי המשכנתא – בדיקת היכולות שלכם, אישור עקרוני מהבנק ועוד – תוכלו להרחיב כאן. חשוב להבין שמחיר העסקה הכוללת, זה לא רק המחיר של הדירה יש הוצאות נלוות שמסתכמות בסכומים נכבדים – עורך דין, מס רכישה, דמי תיווך, יועץ משכנתאות ועוד.

יועץ המשכנתא מלווה אתכם בכל השלבים האלו כשחלק גדול מהעבודה שלו מתרכז בעזרה במילוי הטפסים, הגשת הטפסים ובירוקרטיה נוספת. זה החלק הטכני, אבל המעיק – השגת אישורים מהקבלן, מעורך דין הקבלן ועוד. בצד המהותי הוא אמרו לקבוע את תמהיל המשכנתא, המסלולים והריביות. כאן, הבחינה מתבססת על החזר המשכנתא, סך התשלומים הצפויים, משך חיי המשכנתא, בדיקת ריביות והערכה לגבי שינויי המדד והריביות בהמשך.

היועץ מנהל משא ומתן מול הבנקים על השגת תנאים טובים יותר ולבסוף מגיעים לשלב החתימה – בשלב הזה צריך גם לבחור ביטוח משכנתא – חשוב להבין שלא כדאי (ברוב המקרים) לעשות ביטוח משכנתא דרך הבנקים. זה יקר יותר מאשר במקומות אחרים – קראו כאן על האלטרנטיבות.

ולמרות שלכאורה הקשר שלכם עם היועץ הסתיים, זה לא ממש כך. חשוב לבדוק אחת לתקופה אם המשכנתא עדיין מתאימה לכם? אם ניתן למחזר ולהוזיל אותה? אל תשאירו אותו "מאחור"  מבלי לבדוק מדי פעם – אפשר לחסוך הרבה כסף, והיועץ יכול לעשות לכם את הבדיקה הזו. חלק גדול מהיועצים גם מתחייב לספק את הבדיקה הזו בעתיד.

 כמה עולה ייעוץ משכנתא?

ייעוץ משכנתא מלא הכולל ליווי הלווה מתחילת התהליך ועד קבלת הצ'ק הבנקאי וגם אחריו – כלומר, תכנון ובניית תמהיל משכנתא, משא ומתן כספי מול הבנקים השונים, בדיקת טופסי החתימה על ההלוואה, ליווי הלווה בשנים שלאחר החתימה – יעלה בין 4 אלף שקל ל-7 אלף שקל לא כולל מע"מ. יש כאלה שלוקחים גם יותר ויש גם מי שלוקחים פחות, אבל אלו המספרים המקובלים בתעשיית ייעוץ המשכנתא.

בדרך כלל יועץ המשכנתאות נכנס לפעולה לאחר שקיבלתם אישור עקרוני מהבנק. אם מצבכם בבנק לא מזהיר, או שיש בעיות מסוימות בנכס – הרי שמדובר במשכנתא מרכבת, והעמלה שתשלמו תהיה לא פחות מ-10,000 שקל. יש לזכור, שבמקרים של משכנתאות מרכבות, העבודה של היועץ הרבה יותר גדולה ומסובכת וכוללת גם את מתן האישור העקרוני של הבנק.

עמלת ייעוץ חלקי למשכנתא הכולל בניית תמהיל, המלצה על ריביות לכל מסלול והדרכה על המשא ומתן הבנקאי, אותו עושה הלווה בעצמו – בין 1,000 ל-2,500 שקל. מסתבר שהשירות הזה הפך לפופולארי בשנים האחרונות.  

מפגש ראשוני להיכרות הדדית ומתן תשובות כלליות לשאלות הלווים – בדרך כלל חינם, או כמה מאות שקלים.

כאן תוכלו להרחיב – כמה עולה יועץ משכנתאות?

עמלת הייעוץ – לא בהתאם לגובה המשכנתא

כל הנ"ל הוא על פי המקובל – יש מקרים שבהם יועצים דורשים גם 20 אלף שקל. בדרך כלל מדובר על משכנתאות בעייתיות – הרבה טפסים, קושי לקבל אישור, משכנתאות בשיעור מימון גבוה מאוד, וכיוב'.

 כמו כן,  באופן כללי במשכנתאות גדולות של 900 אלף שקל ומעלה התעריף גבוה יותר. בפועל, 1% ריבית שחוסך היועץ מהלוואת משכנתא של 900 אלף שקל חוסכת סכום הגבוה פי שניים מהלוואה בסך 450 אלף שקל, ולכן יש יועצים שסבורים, שאם חסכו לכם יותר, אתם צריכים גם לשלם להם יותר. זה ממש לא צריך להיות ככה – הטיפול במשכנתא לא נגזר מגובה המשכנתא, כי עבודת היועץ היא אותה עבודה בלי קשר לגובה המשכנתא, אם היא אינה מורכבת, כאמור. יש גם מי שיבטיחו לכם מעקב אחר המשכנתא לאורך שנים כדי לנצל הזדמנויות להוזלה נוספת שלה, ויגבו על כך עמלה נוספת – יש גם מי שיעשו זאת באותו מחיר רק כדי לשמור אתכם כלקוחות שלהם וכדי שתמליצו עליהם.

מה כדאי לבדוק כשבוחרים יועץ משכנתא פרטי?

ייעוץ משכנתא זה עניין רציני – אנחנו מפקידים בידיו של יועץ המשכנתא מאות אלפי שקלים בעסקה החשובה בחיינו; לכן, חשוב לוודא שיועץ המשכנתאות הוא מקצוען, איכותי ונטול אינטרסים ושיקולים זרים – יש גם כאלה. שימו לב שהיועץ יודע להסביר כך שגם תבינו; חשוב שיידע לבנות לכם את התמהיל הנכון למשכנתא – איך לחלק את ההלוואה בהתאם למסלולים – כמה בריבית קבועה, כמה צמוד לפריים ועוד. ככל שההלוואה גבוהה יותר, לתמהיל יש חשיבות גבוהה יותר, אפילו יותר מהריבית; תתרשמו אם הוא נאמן לתפקידו לייצג אתכם בלבד כלקוח מול הבנק – שימו לב, אם הוא מניח הנחות מוקדמות שבבנק הזה לא כדאי, והבנק ההוא יקר וקשוח – בקיצור, אם הוא מוביל אתכם לבנק שכדאי לו כנראה לעבוד מולו. לפעמים באמת אותו בנק יהיה כדאי גם לכם, אך לא תמיד. רצוי שתהיה לו השכלה אקדמית בתחום הפיננסים, ובעיקר ניסיון בתחום המשכנתאות של לפחות מספר שנים. עדיף יועץ בעל אופי אסרטיבי ויכולת אנליטית גבוהה; מוניטין טוב יכול להעיד על יועץ טוב, ולכן רצוי לקבל המלצות מלקוחות קודמים. תוכלו גם למצוא המלצות וביקורות בפורומים שונים באינטרנט הדנים בייעוץ למשכנתאות. תחושת בטן – אם היועץ לא נראה לכם אמין ואתם לא בטוחים ביכולותיו – לכו לחפש יועץ אחר.

כך  או אחרת, נראה שהדבר החשוב ביותר בבחירת יועץ משכנתא זה המלצות של לקוחות קודמים וזה לא רק לקרוא את המלצות האלו באתר האינטרנט. זה גם להרים טלפונים לאותם לקוחות ולוודא שמדובר בהמלצות אמיתית. זו השיטה המועדפת והיא גם תספק לכם שקט נפשי (אחרי שתעשו כמה שיחות טובות). מעבר לזה יש התחלה של הסדרה בענף תחת התאחדות יועצי המשכנתאות. כאן רשימת יועצי המשכנתאות באינדקס של אתר הון.

ובהמשך לשאלות שקיבלנו – במה לבחור יועץ משכנתא עצמאי שעובד לבד, או בחברה שיש בה כמה יועצים. כיום יש חברות גדולות שמתמחות בייעוץ משכנתא כשכל חברה כזו מעסיקה עד עשרות עובדים, ובמקביל יש מאות יועצי משכנתא עצמאיים. שני "הסוגים" האלו הם יועצים פרטיים, במובן שהם לא מצד הבנקים והם מספקים לכם ייעוץ פרטי. אז מי עדיף – היועץ הסוליסט, או החברה הגדולה. אין תשובה מוחצת, אבל יש כלל (ויש יוצאים מהכלל!). הכלל הוא שלרוב אם מדובר ביועץ עצמאי הוא יהיה צמוד אלייך לאורך כל התהליך, השירות יהיה מצוין; יש לך אוזן קשבת בכל נקודת זמן. בחברה זה לרוב היועץ השכיר שיעבוד מולך, זה לא בעל הבית, זה פחות נגיש, אם כי גם החברות (ברובן נותנות ייעוץ וליווי צמוד).

לחברות יש יתרון מסוים בגלל המסה הגדולה של הלקוחות שלהם – היתרון לגודל מאפשר להם לקבל במקרים מסוימים, תנאים יותר טובים ללקוחות שלהם. אם כי נכון להיום לא מדובר בהבדלים גדולים אם בכלל, וגם יועצים פרטיים מסוגלים לספק את הסחורה – ריביות טובות.

אלו שתי הנקודות העיקריות בהבחנה בין יועץ פרטי לחברה, אבל כמובן שמעבר לזה, חשוב לבחון את הכימיה שלכם עם היועץ, את המקצועיות שלו, את הרצינות, ויתר הגורמים שהזכרנו.

היזהרו מהבטחות שווא

יש מודעות פרסום ואף פניות ישירות ללקוחות, שבהן חברות ייעוץ משכנתא מבטיחות חיסכון של מאות אלפי שקלים במשכנתא. חיסכון של מאות אלפי שקלים הוא דמיוני יחסית למחירי הדירות בארץ; חיסכון של חצי מיליון שקל יושג אולי בהלוואת משכנתא של 20 מיליון שקל, שזה בטח לא המשכנתא הממוצעת במשק. חברה שמבטיחה כאלו הבטחות לא תתייחס אליכם ברצינות, כי היא בנויה על השגת כמה שיותר לקוחות, ולא על העמקה בתיק של כל לקוח ולקוח.  ובכלל יש שרלטנים בתחום ייעוץ המשכנתאות בגלל שהוא עדיין לא מפוקח ומבוקר, אז אם אתם הולכים על זה תבדקו מי עומד מולכם – מקצועיות והשכלה, ניסיון, המלצות.

מדריכים קשורים:

מה ההון שלנו וכמה משכנתא לקחת

ריבית קבועה או ריבית משתנה

מה זה אישור עקרוני ומה הבנק בודק

ריבית המשכנתא – הריבית בפועל (ככה לא "יסדרו אתכם") ומגמות בריבית

איפה כדאי לקנות דולרים, היכן הכי בטוח, והיכן הכי זול? אנחנו יודעים שאפשר בבנק, ורובנו עדיין ממירים כספים דרך הבנק – קניית מט"ח וגם ההיפך – המרת מט"ח לשקלים. אנחנו גם יודעים שיש סניפים מיוחדים ועצמאיים להמרת מט"ח – צ'יינג'ים שפזורים בכל הארץ ושם אתם על המקום מקבלים דולרים במקום שקלים, או כל מטבע אחר, וגם ההיפך כמובן – באים עם דולרים (או מטבעות אחרים) ומקבלים שקלים.

ויש גם את בנק הדואר שבשנים האחרונות כחלק מהמאמץ שלו להפוך לבנק (כמעט לכל דבר), מחזק מאוד את השירות ואת האטרקטיביות בעניין המרת מט"ח. אפשרות נוספת לנוסעים לחו"ל היא לעשות זאת דרך כרטיס האשראי הבינלאומי (ורוב כרטיסי האשראי הם כיום כרטיסים בינלאומיים), אבל מבין כל האלטרנטיבות זו היקרה ביותר – הרחבה על כרטיסי אשראי בינלאומיים.

ויש גם פתרונות מפתיעים וזולים – בנק לאומי מאפשר משיכה דרך הכספומטים שלו בלי עמלה, ועם שערי מט"ח טובים – הרחבה כאן

נוסעים לחו"ל יכולים גם להשתמש בהמחאות נוסעים – כאן, תוכלו להרחיב בעניין. על כל פנים, זה נכון שקניית דולרים ומטבעות אחרים היא לרוב לקראת נסיעה לחו"ל, אבל זו כמובן לא הסיבה היחידה, וכאן נתמקד ברכישת מט"ח לכל מטרה.

רגע לפני העסקה – בררו את השער הרציף

נתחיל בכך שברגע שאתם עומדים לקנות דולרים ובאופן כללי לרכוש מט"ח, אתם צריכים לברר את השער הרציף – שימו לב, הרציף, ולא היציג. השער הרציף של מטבע מסוים הוא השער בנקודת הזמן הנוכחית, כל יתר השערים לא מעודכנים לנקודת זמן הנוכחית.

ברגע שאתם יודעים מה השער הרציף, אתם יכולים לחשב כמה אתם הולכים לשלם על רכישת המט"ח, אתם יכולים לדעת אם נותן השירותים הוא אמין – תשאלו אותו מה המחיר לעסקה ומה הרציף, ולפי זה תדעו אם הוא מדייק, וכן תדעו מה שער ההמרה ועמלת ההמרה שאתם משלמים ביחס לשער הבסיס (למדריך – מה זה שער המרה?). נדגים –  אם אתם יודעים שהשער ברגע זה הוא 3.8 שקלים לדולר, והבנק או הצ'יינג' מוכנים למכור לכם דולרים ב-3.82 שקלים לדולר, אז בהינתן שאין עמלות נוספות מדובר על עמלה של 2 אגורות, שהיא כ-0.53% על העסקה.

השער הרציף הוא הבסיס לעסקה, ולכן הוא כל כך חשוב – העמלה שהגופים מבקשים היא עמלה מעבר לשער היציג, ואתם צריכים להתמקח על העמלה הזו – היא לא תורה מסיני – לא בבנקים ולא בעמדות הצ'יינג'.

הפקידים בבנקים ובצ'יינג'ים אמנם מספקים לכם אם תרצו את השער הרציף, אבל היום המידע הזה כל כך נפוץ באינטרנט כך שבשתי לחיצות תגיעו לשער הזה, ובדיקה של מה שאומרים לכם היא פשוטה והכרחית – אם הפקיד טועה, או אם הוא מטעה? אז נכון שלרוב אם מדובר בבנק, סביר להניח שהוא יספק לכם שער רציף אמין ושקוף, אבל לפעמים יש טעויות, ובמקומות אחרים זה כבר תלוי ברמת האמינות של הגופים האלו. חלקם אמנם אמינים מאוד, ועדיין לא כדאי לקחת סיכונים.

המרת מט"ח דרך הבנקים – האם כדאי?

המרת מט"ח דרך הבנקים אמנם נתפסת כאפשרות הכי בטוחה ואמינה, וכנראה גם הכי זמינה – מה לעשות, יש אלפי סניפי בנקים. אלא שזו גם לרוב אחת האפשרויות היקרות ביותר. המרת מט"ח מחייבת בעמלת פקיד שמסתכמת ב-0.17%-0.19%, אלא אם הפחתתם את התעריפים מול הבנק. במשיכות קטנות יחסית של כמה אלפים בודדים תשלמו את עמלת המינימום שהיא סביב 7 דולר.

מעבר לכך – שערי החליפין שתקבלו בבנקים יהיו לרוב פחות טובים מאשר בצ'יינג'ים ובבנק הדואר. כאשר תקנו דולרים, הבנק ייתן לכם שער גבוה מאשר בצ'יינג'ים, וכאשר תמכרו דולרים הבנק ייתן לכם שער המרה נמוך מאשר בצ'יינג'ים. שער פחות טוב משמעו עלות גבוהה יותר לכם, ויחד עם עמלת הפקיד, אתם כבר יוצאים בהוצאה גדולה – זה יכול להגיע ל-1% ויותר.

חשוב להדגיש כי אתם צריכים להתמקח. הבנק זה עסק, והוא מבין שיש תחרות, ואם תגידו שאתם הולכים להמיר את השקלים לדולרים מעבר לרחוב, הוא עשוי לתת לכם הנחה. ככל שאתם לקוחות גדולים יותר, ותיקים יותר, עשירים יותר, כך כוח המיקוח שלכם מול הבנק גדול יותר, אבל גם לקוחות "קטנים" צריכים להתמקח, זה יכול לחסוך לכם לא מעט.

הבנקים מחזיקים גם כספומטי מט"ח, וכאשר אתם מושכים  בכספומטים של הבנק שלכם, אתם בעצם חוסכים את עמלת הפקיד. אך בכספומטים יש בעיקר אפשרות למשוך דולרים ואירו, ולא מטבעות פחות נפוצים. במשיכה מכספומט חשוב להיזהר – תעשו זאת בסניפים של הבנקים שלכם,  בסניפים של בנקים אחרים זה יהיה יקר יותר.  כמו כן, משיכה בכספומטים בנתב"ג תחייב בעמלה גם אם זה הבנק שלכם. עם זאת, בבנק לאומי מאפשרים למשוך מט"ח בלי עמלות ובשערים טובים (ראו בהמשך).

בנק הדואר – אטרקטיבי בהמרת מט"ח

בנק הדואר לא מחייב בעמלות, ומעבר לכך ברוב המקרים הוא מספק שער המרה טוב מהבנקים, כאשר בקנייה/מכירה מעל סכום מסוים (כמה אלפים בודדים) תזכו להנחה נוספת בתעריף ההמרה – כאן, תוכלו להתעדכן בשערי ההמרה של בנק הדואר.

החיסרון לעומת הבנקים הוא במגוון. בדואר תוכלו להמיר רק מטבעות מוכרים – דולר, אירו, לירה שטרלינג, בעוד בבנקים המגוון רחב יותר.

בדואר מאפשרים רכישת מט"ח גם בכרטיס אשראי עם אפשרות לתשלומים, כאשר אז קיימת מגבלה של עד 2,000 דולר, ובהמרה כזו שאי אפשר להתווכח על הנוחות שלה, יש עמלה לחברת כרטיסי האשראי.

צ'יינג' –  משתלם, אבל בנק לאומי יותר!

גם בסניפי צ'יינג' ניתן לרכוש את המט"ח במזומן או בכרטיס אשראי עם אפשרות לתשלומים. ברוב המקרים אין עמלה, אך יש שער המרה בפועל והוא גבוה בכמה אגורות מהשער הרציף. אתם צריכים לעבור בכמה צ'יינג'ים כדי לקבל החלטה. אל תלכו לראשון ותסגרו עסקה, כל אגורה חשובה. ברחוב אבן גבירול בתל אביב יש מספר סניפים כאלו, שניים ממירים לדולרים בשער גבוה ב-3 אגורות, אבל בדיקה של אתר "הון" העלתה כי היה גם אחד שהמיר לדולרים בתוספת של 2 אגורות – רק אגורה הבדל, אבל גם זה חיסכון. לדוגמה – בהמרה של 5,000 דולר, תחסכו 50 שקל.

גם כאן חשוב להתמקח – אתם עשויים להיות מופתעים. במיוחד במקומות עם ריכוז גבוה של צ'יינג'ים, אתם יכולים להוריד את העמלה/הפרמיה על השער, באופן משמעותי. כמו כן, ככל שהסכום גדול יותר, כך השער שתוכלו לקבל יהיה אטרקטיבי יותר.

הסיכון כאן הוא בעיקר באמינות ובבטיחות. אז נכון, הנושא יותר מוסדר ומפוקח מבעבר, ועדיין, אתם צריכים לוודא שהעסק מורשה וברישיון משרד האוצר. חוץ מזה – למרות שאתם מקבלים קבלה מהמקום, אף פעם לא מזיק לבדוק את המט"ח שקיבלתם, ויש טכניקות שונות לבדיקה.

אגב, יש כיום אפשרות דרך האפליקציה – מקסצ'יינג', לקבל את ההצעה הטובה ביותר. אתם מדווחים על העסקה, כאילו מוציאים אותה למכרז, והצ'יינג'ים באזור מציעים שער – כך תזכו בשער הטוב ביותר.

ויש עוד אלטרנטיבה חדשה, זולה ונוחה, אבל פחות פרקטית לקהל שאינו צעיר ואינו מצוי ברשתות החברתיות, והיא עדיין על אש קטנה. הרשתות החברתיות, כמו פייסבוק, ואתרים שמספקים שירותי המרת מט"ח מחברים בין אנשים וחוסכים לכם את עמלת התיווך/הפרמיה על השער הרציף. באתרים האלו אתם מציעים לדוגמה לרכוש 1,000 דולר ומנגד יהיה אדם שירצה למכור 1,000 דולר, והנה יש עסקה, במחיר השער הרציף. שני הצדדים נהנים – אתם מקבלים את השער הטוב לקנייה, והוא מקבל את השער הטוב ביותר למכירה. גם כאן צריך לוודא שהכסף לא מזויף, ואם אתם יודעים לעשות זאת, אז זה מוזיל את העסקה. אלא שבינתיים, מדובר על שירות "בחיתולים",  בפייסבוק זה תלוי קבוצה, ולא תמיד תמצאו את מה שאתם צריכים ובקרבת מקום, ובאתרים זה עדיין לא נפוץ, אם כי הפוטנציאל של הפלטפורמות האלו גדול.

כספומטים של לאומי – הבחירה המועדפת

כך או אחרת, מסתבר שהכספומטים של בנק לאומי זולים במשיכת מט"ח מאשר כספומטים של בנקים אחרים וזולים באופן כללי מהאלטרנטיבות אחרות. השירות של בנק לאומי ניתן ללקוחות כל הבנקים ללא העדפה מיוחדת ללקוחות לאומי. היתרון בכספומטים של לאומי הוא במחיר, בזמינות ובביטחון. המחיר טוב ביחס לחלופות, הכספומטים זמינים בכל הארץ, ולעשות עסקאות עם בנק זה הכי בטוח.

המחאות נוסעים –  מה זה? האם כדאי להשתמש בהם בנסיעות בחו"ל? מה היתרונות והחסרונות של המחאות נוסעים 

נוסעים לחו"ל צרכים כמובן להצטייד במט"ח – איך עושים את זה? ובכן, אפשר לרכוש מט"ח במזומן (דולרים, אירואים, ליש"ט ועוד) בבנקים, בבנק הדואר ובצ'יינג'ים – ראו הרחבה כאן; אפשר להשתמש בחו"ל בכרטיס אשראי בינלאומי – להרחבה; ואפשר גם להשתמש בהמחאות נוסעים.

לרוב משלבים בין אפשרויות התשלום השונות וזה הכי נכון – גם אם אתם למשל מתבססים על כרטיס אשראי, כדאי שיהיו בכיס גם דולרים/ אירואים (המט"ח הרלבנטי).

טוב, אז יש בכיס דולרים, יש כרטיס אשראי , אבל מה זה בכלל המחאות נוסעים (טרוולרס צ'ק)?

ובכן, המחאות נוסעים הן המחאות/ שקים, אבל לא שקים "רגילים". אלו הם שקים מיוחדים/ המחאות מיוחדות שניתן באמצעותם לשלם (במט"ח). כלומר, משלמים במלון עם המחאות נוסעים; הולכים לקנות בגדים ומשלמים בהמחאה – רבים מבתי העסק (ובמיוחד הגדולים) מקבלים המחאות נוסעים, אך לא כולם.

ההמחאות נרשמות על פי מה שתרצו (על כל שיק), אבל תחת אפשרויות מוגבלות – אם תרצו שיק על 47 דולר, לא תקבלו, אבל על 50 דולר סביר שכן.

פנקס המחאות נוסעים יכול להיראות כך –  10 המחאות של 100 דולר, 20 המחאות של 50 דולר. זה בעצם שקים שלכם, אבל השיטה קצת שונה מבפנקס שיקים רגיל – המחאת נוסעים כוללת כבר את חתימת בעל השטר/ ההמחאה – בעת רכישת ההמחאות, אתם מזדהים עם דרכון וחותים על ההמחאות, ובעת הפדיון (רכישת המוצרים, תשלום בבית מלון ועוד), אתם מזדהים שוב עם דרכון וחותמים על ההמחאה (במקום המיועד על ההמחאה לחתימה הנוספת). ההמחאה תיפדה, כמובן, רק אם שתי החתימות זהות.

ההמחאות האלו הן כאמור כמו פנקס שקים, וניתן לקנות אותם בבנקים ומחברות כרטיסי האשראי (בבנק הדואר ובבנקים).

העלות של ההמחאות  –  בעת קניית מוצרים/ שירותים תשלמו עמלת המרה וכן עמלות נוספות של הבנק. בבנקים גם תשלמו עמלות בעת קבלת ההמחאות ("פנקס השקים"), ובפועל מדובר על עמלות כוללות גבוהות. המחאות נוסעים הן כלי תשלום יקר.

חיסרון נוסף בהמחאות האלו, שאמנם העסקים הגדולים מקבלים אותם, אבל יש רבים שלא. מעבר לכך –  ההמחאות לא גמישות בסכום. הסכום על ההמחאה מעין נכפה עליכם, אם כי אתם יכולים לבחור אותו (תחת המגבלות של הגוף המנפיק).

לכל המחאה יש מספר, וכדאי מראש לרשום את המספרים האלו, למקרה שהם יאבדו/ ייגנבו ותרצו לבטל אותם. הביטול עלול להיות מעט מורכב,  תלוי מהיכן הפקת את הפנקס, אם כי, לרוב זה הולך מהר, אבל יש לזה עלות.

 מנגד, יש גם יתרון –  ביטחון. ההמחאות האלו מקנות ביטחון יותר מאשר כסף מזומן. אי אפשר להשתמש בהם לא החתימה והדרכון שלכם – אם זה אבד, נגנב (להבדיל מכסף מזומן), אפשר לבטל (ולקבל המחאות חדשות).

למדריכים נוספים:

מה זה שער המרה?

איך לקנות דולרים?

איך יראו תוצאות מיילן אחרי רכישת מדה?

איך יודעים לזהות מגמה בפעילות בחברות אחרי רכישה? איזה הוצאות מיוחדות נוספות לרוכשת? ובכמה הגדילה מיילן את הרווח לאחר רכישת מדה?

רגע אחרי שהשלימה את רכישת  meda השבדית, פרסמה חברת התרופות הגנריות – מיילן, דוחות פרופורמה. הדוחות האלו מספרים מה היה קורה אם הרכישה היתה נעשית בעבר, והם חשובים כי רק ככה בעצם ניתן ליצור בסיס השוואה נכון בין התוצאות העתידיות לאחר רכישת מדה לבין התוצאות בעבר, פני רכישת מדה.

זה פועל כך – בדיווח החשבונאי הקרוב לתוצאות הרבעון השלישי, מיילן תדווח על תוצאות חשבונאיות שכוללות גם את מדה (מתחילת אוגוסט). קוראי הדוחות יקבלו את נתוני ההכנסות האלו, ומולם (כהשוואה) יהיו נתוני הרבעון המקביל – רבעון שלישי ב-2015  (ומידע גם על הרבעון הקודם – רבעון שני 2016). אלא שברבעון המקביל וברבעון הקודם, לא נכללו תוצאות מדה – החשבונאות לא מספרת על המידע הזה במסגרת דוח רווח והפסד, ואז מקבלים כמובן צמיחה בהיקף הפעילות. זה לא רק מיילן, זה מוצג כך אצל כל הרוכשות, וזה מטשטש מאוד את הצמיחה האמיית/ האורגנית של הפעילות. הצמיחה הזו, למרות שבמקרים רבים, היא זו שמופיעה בכותרת של הודעת החברה, לא רלבנטית – מה היה אחרי הרכישה לא רלבנטי למה שהיה לפני, לפחות לא מבחינת היקפי הפעילות. ולכן, באם מדובר ברכישה משמעותית מחויבות החברות לפרסם את דוחות הפרופורמה – דוחות ב"כאילו" – כאילו הרכישה היתה מושלמת לפני שנה ואז יש בסיס השוואה זהה.

הדיווח פרופורמה נמסר לאחר הרכישה, אז החברה הרוכשת מעדכנת איך היו נראים הדוחות שלה  אם הרכישה היתה מושלמת בעבר, וכן נמסרים הדוחות פרופורמה במקביל לפרסום הדוחות החשבונאיים השוטפים. אלא שהחברות הנסחרות בוול-סטריט מפרסמות דוחות מלאים (כולל דוחות פרופורמה) לרוב רק כמה ימים אחרי ההודעה לעיתונות, אחרי שהשוק כבר עיכל את התוצאות, והעניין בדוחות המפורטים, נמוך במיוחד. עם זאת – מדובר במידע חשוב במיוחד.

הנתונים פרופורמה מציגים את תוצאות הרוכשת והנרכשת ביחד עוד לפני הרכישה – אנשי הכספים של החברה הרוכשת לצד רואי החשבון, מאחדים בעצם את תוצאות שתי החברות לפני הרכישה, ומפרסמים אותם. המידע הזה מספר על הצמיחה האמיתית של החברה  – השוואה של שתי הפעילויות אחרי לעומת שתי הפעילויות לפני. מעבר לכך, השפעה גדולה נוספת על דוחות הפרופרומה הם הוצאות המימון.

הרכישות כוללות לרוב מרכיב משמעותי של מזומן, והמרכיב הזה רק הולך וגדל בשנים האחרונות, על רקע המימון הקל והזול – פשוט מקבלים הלוואות ורוכשים חברות, ואז – מצד אחד הריבית אמנם נמוכה אך מצד שני מרכיב האשראי גדל, כך שבסה"כ הוצאות המימון כתוצאה מהעסקה הופך להיות משמעותי מאוד.

מיילן שרכשה 7.2 מיליארד דולר תמורת מדה, העדיפה לשלם 80% מהיקף העסקה במזומן, ומה זה עשה להוצאות המימון שלה – מדוחות הפרופורמה שפורסמו לאחרונה עולה שהמימון בעקבות הרכישה היה מסתכם במחצית הראשונה של השנה  ב-126מיליון דולר (אם הרכישה היתה נסגרת לפני שנה). כלומר מדובר בהוצאות מימון בקצב של כ-250 מיליון דולר, ויש להם משמעות גדולה בדוחות הפרופורמה.

הוצאות נוספות ש"נולדו" בעקבות הרכישה הם הפחתות (( amortization עבור נכסים לא מוחשיים. כאשר מיילן רכשה את מדה היא ייחסה את התמורה לנכסים המוחשיים, ואת היתרה (מה שלא ניתן לייחס), היא ייחסה (בהתאם לחוות דעת שקיבלה) לנכסים לא מוחשיים, ובעיקר זכויות ורישיונות במוצרים. את הזכויות האלו מציגים במאזן, זה חלק מנכסי החברה המאוחדת, אבל מאחר שהנכסים האלו משמשים את החברה לפרק זמן מסוים) והוא יכול להיות ארוך, אזי יש להפחית את הערך של הנכסים על פני אורך החיים. ההפחתה הזו הוסיפה קרוב ל-40 מיליון דולר להוצאות של הקבוצה.

שתי ההוצאות הנוספות האלו, בולטות בדוח המצרפי, אבל יש כמובן גם תרומה למיזוג – ההכנסות בדוחות פרופורמה למחצית הראשונה של השנה, עלו כתוצאה מהרכישה ב-1.1 מיליארד דולר, כשההכנסות המצרפיות של מיילן מסתכמות ב-5.8 מיליארד דולר. בשורה התפעולית התרומה של הרכישה מסתכמת בכ-100 מיליון דולר והרווח התפעולי המאוחד (כולל הרכישה) מגיע ל-620 מיליון דולר. הרווח התפעולי מכיל בתוכו את ההפחתות בגין נכסים לא מוחשיים שנוצרו ברכישה.

במבט ראשון נראה שהתרומה של הרכישה – גידול של 100 מיליון דולר לרווח התפעולי, נופלת מהעלויות השוטפות שלה – הוצאות מימון בסך 126 מיליון דולר, אבל שורה של התאמות שונות, גורמת לשורה התחתונה פרופורמה להיות טובה יותר מהשורה התחתונה של מיילן. הרווח החשבונאי במחצית היה 182 מיליון דולר (רווח שמיוחס לבעלי המניות של החברה), ואילו אחרי הרכישה הוא עלה ל-248 מיליון דולר.

ההסבר נעוץ בכמה סעיפים נתרכז בענייני המס – בדוחו פרופורמה יש התאמה למיסים, איך ועל מה? ובכן, הכנסות המיסים הם  בעצם סוג של קיזוז מול ההוצאות השוטפות, ונדגים על הוצאות המימון הנוספות. כאשר לחברה יש הכנסה חייבת (כלומר היא צריכה לשלם מס) ומתווספת לה הוצאה נוספת, הרי שחבות המס יורדת (הוצאות המיסים יורדות). נניח שלחברה הכנסה חייבת במס של 40 מיליון דולר והמס הוא 25% , אזי היא צריכה לשלם 10 מיליון דולר מס, אבל אם יש הוצאות נוספות של 10 מיליון דולר, ההכנסה החייבת יורדת ל-30 מיליון דולר, והמס יורד בהתאמה ל-7.5 מיליון דולר (25% מ-30 מיליון). ככל שההוצאות גדולות יותר כך המס קטן יותר, ובהתאמה תוספת של הוצאות מימון מקטינה את חבות המס (יוצרת הכנסות מס ביחס למצב המקורי). מיילן רשמה בדוחות פרופורמה הכנסות מיסים של 25 מיליון דולר (מול הוצאות המימון בסך כ-126 מיליון דולר).

בנוסף, רשמה מיילן בעקבות הרכישה הפחתת הוצאות שקשורה לשינוי מטבע הדיווח של מדה השבדית לדולר, עדכון ערך של נכסים והתחייבויות לערכי השוק ועוד, כך שבסה"כ – הרווח פרופורמה עולה על הרווח החשבונאי השוטף.

הבנק הבינלאומי מציע  ללקוחותיו פיקדון שקלי מובנה ל-18 חודשים, המותנה בעלייה ובתנודתיות של 10 מניות טכנולוגיה מובילות בוול-סטריט.

סל המניות כולל – Apple Inc. Alphabet Inc. Amazon Com Inc. Facebook Inc. Samsung Electronics Co Ltd,Oracle Corp. Cisco Systems Inc. Salesforce.Com Inc. Sony Corporation Hewlett Packard Enterprise Company.

מענק בפיקדון מותנה בתנאים הבאים –  נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 22% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 27.9.16). תקופת הבדיקה הינה בת  17 חודשים, החל מיום 28.9.16 ועד ליום 27.2.18, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה.

ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), קיימות 2 אפשרויות:

1.במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).

2.במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 2% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).

שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").

תנאי המענק: במידה ששיעור שינוי הסל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 45%  משיעור שינוי הסל. כלומר, התשואה המקסימלית האפשרית היא 9.9% (45% מ-22%).

אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/אפס – ייפרע הפיקדון בתום 18 חודשים ללא מענק. המענק יהיה צמוד לשער הדולר היציג (כמפורט בתנאי הפיקדון). קרן הפיקדון מובטחת.

הפיקדון מוצע עד ל-26 בספטמבר.

למידע מלא על הפיקדון – היכנסו כאן, באתר הבנק.

מעודכן ל-03/2018

מדד מחירי הדירות הוא מדד חשוב במיוחד – רבים (רבבות ואפילו מאות אלפים) מתעניינים לדעת מה קרה למחירי הדירות, מכיוון שהם מתכוונים למכור דירה או לקנות דירה. אנחנו באתר "מרגישים" את העוצמה בביקורים שלכם במדד מחירי הדירות וכן במדדי הדירות לפי אזורים ולפי גדלים (לדוגמה – נתוני מחירי הדירות בת"א) – הנתונים האלו מבוססים על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) והם הנתונים הרשמיים והנכונים, אבל יש נתונים ומדדים נוספים שיוצרים כאוס גדול ובלבול אצל הציבור. ננסה לעשות סדר

מחירי הדירות מתפרסמים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), השמאי הממשלתי, ממנהל הכנסות המדינה (משרד האוצר) ומשרד השיכון – כן, חלם של ממש, במקום לרכז את כל המידע בגוף אחד ולפרסם מידע אחד אמין, מפרסמים כמה נתונים, שבמקרים לא מעטים סותרים ומתנגשים אחד בשני. אבסורד גדול ועוד במקום שהיה צריך להיות הכי מדיד, הכי אמין, הכי שקוף.

המדדים הכי מקובלים ומתוקשרים שמתפרסמים באופן שוטף הם – מדד מחירי הדירות של הלמ"ס, ונתוני השמאי הממשלתי שמפרסם נתונים אחת לרבעון.

כל הנתונים שמפרסמים כל הגופים האלו מתבססים על מאגר נתונים חלקי וזו הבעיה הראשונה של מדדי מחירי הדירות, והבעיה השנייה – שמראש כל אחד מהמדדים האלו עונה בעצם על שאלה אחרת.

נתחיל בשאלה עקרונית – מה זה מדד ואיך מודדים שינוי במחירי מוצרים? ובכן אם יש מוצר אחד , אזי מודדים את שיעור השינוי במחיר של המוצר ואז לכאורה הבדיקה פשוטה. אם יש שני מוצרים, אזי כדי למדוד את השינוי במחיר של המוצרים האלו, לוקחים ממוצע משוקלל של השינוי במחירים, כאשר המשקל של כל מוצר היא ההוצאה הכוללת על המוצר וכך בעצם מעין מביאים את המדד למכנה משותף, ולהמחשה אם נניח שבודקים מחיר של שני מוצרים, אחד מהווה 80% מההוצאה/ תקציב והשני 20%, אז כמובן שלראשון יהיה שמקל של 80% במדד ולשני 20%. א המוצר הראשון עלה ב-1%, אז התרומה שלו למדד היא 0.8% (80% מעלייה של 1%), ואם המוצר השני עלה ב-2%, אז התרומה שלו היא 0.4% (20% מעלייה של 2%). ומכאן שבסה"כ המדד של שני המוצרים עלה ב-1.2% (0.8% פלוס 0.4%).

 מחשבון מחירי הדירות

ואם אתם רוצים לבדוק ביחס למדד המחירים לצרכן הנה:  מחשבון מדד המחירים לצרכן 

איך מודדים שינוי במחירי הדירות?

אבל בדירות החישוב הרבה יותר מורכב. דירות אינן מוצר הומוגני, הן נבדלות בפרמטרים שונים ורבים – באזור שבו הן נמצאות, בגודל הדירה, במספר החדרים, בקומה שבה נמצאת הדירה, בטיב ואיכות הבנייה, בכיווני האוויר, בשטחים נוספים שנמכרים בצמוד לדירה – חניה, מחסן; ובגורמים נוספים.

ומכיוון שלא מדובר על מוצר אחיד, ברור שהמדידה היא מורכבת, ומעבר לכך- לא כל הדירות נמכרות כל התקופה. כלומר, אם רוצים לברר מה קרה למחירי דירות באזור מסויים, ולא היו בו עסקאות, אז פשוט אי אפשר לדעת; אם רוצים לדעת מה קרה למדדי הדירות הגדולות ולא היו עסקאות בדירות גדולות (נניח 6 חדרים ומעלה), אז פשוט אין מדד; ואגב, הלמ"ס לא מודד דירות בגודל של 6 חדרים ומעלה.

בלמ"ס מגדירים שני מחירים לכל דירה – מחיר השכירות / שכר הדירה על הדירה, ומחיר הדירה עצמה, כאשר קיימים כאמור מדדים שונים של מחירי הדירות.

מדד מחירי דירות כלל ארצי – מדד שהלמ"ס מפרסמת מדי חודש. המשקולות מתבססות על שווי הדירות (בכל אזור), והשינוי במחירים נמדד על סמך הדירות שנמכרו. המדד הזה עונה על השאלה – בכמה השתנו בממוצע מחירי הדירות במשק? ורק להמחשה – נניח שבת"א שווי הדירות (מצבת שווי הדירות) הוא 30% מכל הדירות בארץ, אזי אם מחירי הדירות בת"א יעלה בחוד מסוים ב-1%, אז התרומה למדד הכללי של מחירי הדירות תהיה 0.3% (30% כפול עלייה של 1%), וכך עוברים בעצם על כל האזורים בהתאם למשקלם, ומקבלים את התרומה למדד של כל אזור ואת המדד עצמו.  השיטה הזו היא הנכונה והמדויקת ביותר מבין כל השיטות. הבעיה כאמור שמאגר המידע לא מלא, אבל ברגע שבוחנים את מכלול הדירות שנמכרו, המדגם רחב יותר מאשר בדיקה באזור ספציפי, ולכן גם המידע יותר מובהק.

בנוסף למדד מחירי הדירות, מפרסמת הלמ"ס את מדד מחירי עסקאות בדירות. במדד זה המשקולות והמחירים מתבססים על זרם העסקאות שבוצעו. כאן, הבעיה במדגם היא שהבדיקה היא לפי אזורים ולפי גודל דירות, והכמויות של הדירות שנמכרו מסוגים שונים ובאזורים שונים, היא כמובן משתנה ושונה, ולכן פעם אחת יכולות להיות עסקאות רבות ופעם השנייה עסקאות מעטות – האם הכמויות השונות מאפשרות בדיקה של מדד? ובכן, מדובר על ממוצע, וברגע שמבינים שהשאלה שעליה עונה המדד הזה היא בכמה השתנה הממוצע של העסקאות שבוצעו? המדד אכן משקף – המדד הזה ניתן פעם ברבעון כאשר הלמ"ס מפרטת לעומק את כל מחירי הדירות לפי חיתוך של אזורים וגודל הדירות.

מדד מחירי הדירות של הלמ"ס – המדד האמין ביותר

שני המדדים האלו של הלמ"ס הם המדדים העיקריים, הרשמיים, הסטטיסטיים והמדויקים ביותר, אם כי שוב – המאגר בבסיסו מוגבל ותלוי בהיקף העסקאות שנעשה באופן שוטף.

המדד "המוביל" והאמין ביותר מבין כל מדדי הדירות הוא – מדד מחירי הדירות של הלמ"ס שמתפרסם כל חודש (במקביל לפרסום מדד המחירים לצרכן); והסיבה ברורה – הוא נשען על המאגר הכי גדול שקיים, והוא בודק ומחשב בכלים סטטיסטיים את השינוי במדד. לעומתו, מדד העסקאות הוא מוגבל יותר כי הוא כאמור אזורי ותלוי כמות חדרים (ותלוי בהיקף העסקאות).

המדד השלישי – של מנהל הכנסות המדינה נשען גם כן על העסקאות, כאשר הוא מחשב מחיר עסקה  חציונית (להבדיל ממחיר ממוצע). הרעיון במחיר עסקה חציונית הוא לנטרל את החריגים, וזה עובד כך – נניח שהממוצע הוא 1 מיליון שקל, אבל יש כמות גדולה מאוד של דירות (50%) שנמכרה בפחות מ-750 אלף שקל, ורק בגלל חריגים – עסקאות ב-2,3 מיליון שקל, הממוצע קפץ ל-1 מיליון. אז, כאשר מדובר על חציון לוקחים את הנקודה שבה 50% מהמדגם מתחת לנקודה זו ו-50% מעל נקודה זו. כלומר, מה המחיר ש-50% מהעסקאות היו נמוכות ממנו ו-50% גבוהות ממנו – במקרה שלנו – 750 אלף שקל – זה החציון, וכך בעצם מנטרלים את החריגים. וגם אם העניין הסטטיסטי עדיין לא ברור, מה שחשוב להבין שזו עוד שיטה שדומה לדיווח הנוסף של הלמ"ס (הדיווח הרבעוני).

והפרסום האחרון הוא של השמאי הממשלתי. השמאי הממשלתי עובד בשיטת הביג מק (מדד הביג מק). בשיטה הזו לא מסתבכים בחישובי ממוצעים וחציונים, בוחרים מוצר מוביל אחד ועוקבים אחריו (בדיוק כפי שעוקבים אחרי מחיר ההמבורגר). המדד הזה הוא לא סטטיסטי, לא אמין כמו המדד של הלמ"ס, ולכן היה ראוי שהוא בכלל לא יתפרסם.

מדד השמאי לא מתייחס לכל העסקאות אלא לדירות בעלות מאפיינים הומוגניים ככל שניתן, שכמות העסקאות בהן גבוהה יחסית. כך לדוגמה השמאי הממשלתי מבהיר ש לא נסקרו דירות בנות חמישה חדרים ומעלה, הן בשל ריבוי שטחי הצמדה כגון גגות וחצרות והן בשל השונות ברמת הבניה של דירות אלה. גם דירות קטנות בנות שלושה חדרים ומטה לא נסקרו, שכן קיים בהן מיעוט יחסי של עסקאות במרבית הערים וכן הן שונות בשטח ממוצע לחדר ובפרמטרים נוספים. כלומר, השמאי מתייחס רק לדירות 4 חדרים, והוא לא מתייחס כפי שמתייחס מדד מחירי הדירות של הלמ"ס לגודל הדירה (שטח) ולפרמטרים נוספים. כלומר, בעוד המדד של הלמ"ס מתקנן פרמטרים שונים כדי להגיע (לנסות ולהגיע) לבסיס נתונים זהה, השמאי פשוט משווה דירות 4 חדרים ברבעון מסוים לרבעון הקודם וכך קובע את השינוי במחיר.

מאגר הנתונים של מדדי מחירי הדירות

מאגרי הנתונים של מדדי הדירות המתפרסמים נשען על רשות המיסים. קיימים שני בסיסי נתונים מרכזיים – קובץ כרמ"ן שנבנה במיוחד לצרכים סטטיסטיים ומשמש את הלמ"ס ואת השמאי הממשלתי. הקובץ הזה מכסה את העסקאות בתקופה (לא באופן מלא – 15% מהעסקאות חסרות מידע ולכן לא ניתן להשתמש בהן), אבל הבעיה כאמור שלפעמים מדובר במאגר לא מספק. עם זאת, מדובר במידע שכולל מאפיינים רבים על הדירות, לרבות שטח, מיקום, מס' חדרים ועוד. בקיצור – הנתונים בקובץ אמנם מלאים, אך אתם יודעים – אנחנו בישראל, האם השטח הרשום הוא השטח האמיתי? האם המחיר שרשום הוא המחיר האמיתי? אולי הועבר סכום בשחור? אז יש הרבה חורים במאגרי המידע, ועדיין זה מאגר מפורט עם אלפי ואפילו רבבות עסקאות בחודש.

בנוסף משתמשים לצורך קביעת המדד בקובץ עסקאות נדל"ן – שילוב של קובץ מס שבח וקובץ מס רכישה. היתרון בקובץ הזה הוא כיסוי של כל עסקאות הנדל"ן (קיימת חובת דיווח למס רכישה ולמס שבח), אבל כאן אין מידע מפורט על כל המאפיינים (ישוב, מס' חדרים, שטח ועוד).

המתודולוגיה בלמ"ס

  ואיך בעצם הופכים את מאגרי המידע האלו למדד חודשי? הלמ"ס מסבירים את התהליך – בשלב הראשון אוספים את המידע באמצעות מערכת כרמ"ן. הקובץ הארצי מופק  על ידי שע"מ – יחידת מחשב שנותנת שירותי מחשוב לאגפי המיסים וללקוחות חוץ לרבות הלמ"ס. הנתונים מגיעים בפיגור מסוים, כאשר המדגם מחולק ל-40 יישובים וחמישה גושים, והנתונים כאמור כוללים מידע על תאריך הרכישה, מחיר הדירה, יישוב, חדרים בדירה, שטח ועוד.

בשלב הבא, מנפים בלמ"ס חריגים על ידי סינון ובדיקה. הדירות שמנופות הן לדוגמה דירות שאין עליהם מידע מלא, דירות גדולות (מס' חדרים חריג, שטח חריג) ועוד. ואז מעבדים את המידע  ומקבלים פשוט תוצאה – מדד מחירי הדירות בחודש מסוים, ומהתוצאה הזו גם גוזרים כמובן את השינוי במדד מחירי הדירות.

המלחמה על המדד

 ועל רקע הבלבול והסתירה בנתוני מדדי מחירי הדירות, החליט משרד האוצר לבסס את מדד מחירי הדירות של הלמ"ס כמדד הדירות, ולנטרל ולבטל את היתר.  האוצר הציע (ספטמבר 2016) להפוך את נתוני הלמ"ס לנגישים לציבור ובמקביל לבטל סקירות אחרות כמו זו של השמאי הממשלתי הראשי ושל  משרד הבינוי והשיכון. ההחלטה הזו התקבלה בביקורת רבה מצד הגופים המפרסמים את המדדים המקבילים, ומצד המשרדים השולטים על הגופם האלו – במשרד המשפטים ממש לא אהבו את הכוונה לבטל את המדדים של שמאי המקרקעין הממשלתי שנמצא באחריות המשרד; וגם בתקורת נשמעה ביקורת רחבה – להרחבה על ההצעה של האוצר, קראו בגלובס.

עם זאת, כאמור במדריך זה, מדד המחירים של הלמ"ס הוא הכולל ביותר, הוא המבוקר והמפוקח, והוא השקוף ביותר מבין כל המדדים. מדד מחירי הדירות הוא המדד הראוי, ומדד המחיירם באזורים השונים (המתפרסם כל שבוע) הוא המדד הרלבנטי ביותר למחירי הדירות בפועל.

מחשבון מחירי הדירות –  מבוסס על נתוני הלמ"ס

מחירי הדירות בתל אביב – עדכון שוטף על מחירי הדירות לפי גודל דירה

מדריך  מס רכישה

מדריך מס שבח

כרטיס אשראי בינלאומי –  מה זה? מתי להשתמש בו? וכמה זה עולה? 

"איך משלמים בחו"ל?" שואל כל אדם המבקר במדינות העולם. בארץ, רבים מאיתנו משתמשים מתוך הרגל בכרטיסי אשראי ולא במזומנים. יש בזה יתרונות וחסרונות: הכרטיסים נוחים לשימוש, מאפשרים בקרה על ההוצאות שלנו וגם קבלה של הטבות שונות, אך מנגד עלולים להביא להוצאות גבוהות פשוט כי זה קל וזמין, ובעיקר כי השימוש בהם כרוך בעמלות. מסתבר שגם בחו"ל השימוש בכרטיסי האשראי נפוץ: על פי ממצאי מחקר של חברת מאסטרקארד, למעלה מ-90% מהאנשים הטסים לחו"ל לוקחים איתם את כרטיס האשראי שלהם.

כדי שהכרטיס יהיה בר שימוש נדרש שהוא יהיה בינלאומי, כלומר בעל 16 ספרות ושם בעל הכרטיס צריך להופיע עליו באנגלית. רצוי כמובן לוודא שהשם וכל הפרטים יהיו תואמים לפרטים שמופיעים בדרכון של בעל הכרטיס למקרה שיהיה צורך באמצעי זיהוי לצורך ביצוע התשלום או לכל בעיה אחרת שמתעוררת תוך כדי השימוש בכרטיס.

בכרטיס הבינלאומי ניתן להשתמש במדינות שונות ברחבי העולם – הכרטיסים המשווקים תקפים כמעט בכל אחת ממדינות העולם – אך כמובן שגם בישראל. לכן, יכול מאוד להיות שהכרטיסים בהם אתם משתמשים דרך קבע הם בינלאומיים.

הבעיה היא שלעצם השימוש בכרטיסי אשראי בינלאומיים בחו"ל עלולות להיות השלכות כלכליות שונות, בראשן כמובן העמלות. אז מתי מומלץ להשתמש בכרטיס אשראי בינלאומי? אילו כרטיסים עדיפים? וכמה זה אמור לעלות לכם? כל התשובות לשאלות אלה, ולרבות אחרות, בסקירה הנוכחית.

כרטיסי אשראי בינלאומיים – כל האפשרויות

באופן לא מפתיע, כל מותגי האשראי הגדולים הפועלים בישראל – ויזה, ישראכרט, מאסטרקארד, לאומי קארד, כאל, דיינרס ואמריקן אקספרס – מציעים מספר סוגים של כרטיסי אשראי בינלאומיים, כך שיש עשרות רבות של אופציות בתחום. לפני שאתם מזמינים כרטיס כזה אתם צריכים לבדוק מהם דמי החבר החודשיים, שעשויים להגיע לעשרות שקלים בחודש. למרות שלכאורה כרטיסי אשראי בינלאומיים יהיו יקרים יותר בדמי החבר שלהם, בפועל ניתן למצוא דרכים שונות להצטייד בהם בחינם או בעלויות מינימליות, לפחות לפרק זמן ספציפי. השתייכות לתוכניות שונות או למועדוני צרכנות עשויה להביא לפטור מדמי כרטיס, באופן תקופתי או קבוע, גם במקרה של הכרטיסים הבינלאומיים. ללא הפטור הזה אתם עלולים לגלות שדמי החבר גבוהים יותר מאשר כרטיסים מקומיים. ככל שהכרטיס "נחשב" ויוקרתי יותר ופונה לעשירונים הגבוהים יותר, כך דמי החבר שלו יגדלו – עד לסכום של מאות שקלים מדי חודש (כמו במקרה של World Elite MasterCard של ישראכרט).

שימו לב שגם אם אין לכם כרטיס אשראי בינלאומי אך אתם מעוניינים בכזה לקראת הנסיעה שלכם לחו"ל, יש לכם מה לעשות. חברת ויזה למשל מספקת בשיתוף עם בנק הדואר כרטיס נטען, ללא שם או מספר חשבון בנק, אותו ניתן להטעין בסכום של עד 10,000 שקל (הן בישראל והן במדינת היעד). בנק הדואר מספק מספר כרטיסים נוספים, הניתנים לטעינה בדולר או באירו, כשלא תמיד הכרטיס מאפשר משיכת מט"ח בחו"ל. לאחרונה הוסיף בנק הדואר את האפשרות לטעון את הכרטיס באמצעות העברה בנקאית מחשבון הבנק של בעל הכרטיס (להרחבה באתר בנק הדואר). על פי השירות הזה, השקלים יומרו למטבע הייעודי בתוספת עמלה. כל טעינה של הכרטיס כרוכה בעמלה, המשתנה בהתאם לסוגו, ולכן מומלץ לטעון אותו בסכומים גבוהים ובהתאם לתקרת הטעינה שלו.

תנאי השימוש והחיוב של הכרטיסים הבינלאומיים

חשוב לשים לב למסגרת של כרטיסי האשראי הבינלאומיים, שעומדת לרוב כברירת מחדל על 10,000 שקל. נקודה מרכזית אחרת היא שהגבייה של עסקאות בחו"ל לא נעשית במסגרת מועד החיוב הקבוע של הכרטיס, אלא כשלושה ימי עסקים לאחר השימוש בו בפועל. התוצאה של כך היא שחייבים לנקוט משנה זהירות ולהימנע למשל ממצבים של כניסה למינוס בשל חיוב המגיע מוקדם ממה שחשבתם, או לפני שהמשכורת נכנסה לחשבון הבנק שלכם. שימו לב שכרטיסי אשראי שונים, בעיקר אלה היוקרתיים והיקרים יותר, כן מציעים בחלקם אופציה לדחיית מועד החיוב. כך למשל דיינרס מאפשרת חיוב עבור העסקאות במועד החיוב הקבוע של הכרטיס, או עד 60 ימי אשראי ללא תשלום במקרה של כרטיס דיינרס פלטיניום.

בצד היתרונות, בכרטיסי האשראי הבינלאומי מציעים מספר פלוסים ביחס לכרטיסים אחרים. כך למשל לקוחות חלק מהכרטיסים יכולים לצבור נקודות על עסקאות שהם מבצעים מעבר לים, לקבל יחסי המרה אטרקטיביים למועדוני תעופה או ליהנות מכניסה לטרקליני היוקרה של נתב"ג: כרטיסים דוגמת  World Elite MasterCard מאפשרים כניסה חינם ליחיד לטרקלין דן בשדה התעופה (בשרוולים B ו-C), עם אירוח הכולל שתייה קלה, חמה ואלכוהולית, מאפים, פירות, מחשבים המחוברים לאינטרנט, מסכי טלוויזיה ועוד. כל אלה יכולים להפוך את ההחלטה לגבי ההצטיידות הראשונית בכרטיס לפשוטה יותר, בייחוד כאשר לא משלמים בפועל על הכרטיס דמי חבר. סוגיית השימוש בכרטיס בחו"ל בפועל, לעומת זאת, היא כבר מורכבת יותר.

הבעיה: העמלות כיום גבוהות, אפילו ביחס לעבר

שימוש בכרטיס אשראי בינלאומי בחו"ל כרוך בעמלות שמייקרות את מחיר העסקה: עמלה על עצם ביצוע עסקה במטבע זר (עמלה שתקפה גם ברכישות מהארץ באתרי קניות בינלאומיים), ולצד זה עמלה על משיכה בכספומט בחו"ל. משיכת כספים היא הבעייתית יותר מבחינה כלכלית – זאת מכיוון שהיא מצריכה הן תשלום של עמלת המשיכה והן תשלום עמלת המרה, שאף עשויה להיות כפולה אם מושכים מטבע שאינו דולר או אירו. חברת האשראי במצבים האלה ממירה קודם כל את המטבע המקומי לדולר אמריקאי או לאירו, ולאחר מכן מבצעת המרה נוספת מהמטבע הרלוונטי לשקל. לכן במדינות שהמטבע שלהן אינו דולר או אירו, משיכת הכספים מומלצת אפילו פחות.

גובה העמלה משתנה בהתאם לתנאים הספציפיים של כל כרטיס, כפי שתראו מיד, אך כבר עכשיו נגלה לכם שהעמלה הזו בהחלט משמעותית. לפניכם מספר דוגמאות שיספקו לכם תמונה כללית על טווח העמלות. עמלת משיכת המט"ח מכספומט בכרטיסי האשראי של ישראכרט, בנקודת הזמן הנוכחית, היא 3.9%. עמלת המרת המט"ח באותה חברה, הן מדולרים והן ממטבעות אחרים, היא כ-2.3%. בכאל תשלמו כ-3.5% עמלה עבור משיכת מט"ח מכספומט ו-2.8% עמלה לביצוע עסקת מט"ח  – עמלה דומה לזו הנגבית על ידי דיינרס. בלאומי קארד העמלה על עסקה במטבע זר היא גבוהה באופן יחסי, כ-3%, אך עבור משיכה מכספומט דווקא נחשבת לנמוכה – גם כן כ-3%. אמריקן אקספרס גובה עמלה של כ-3.9% על משיכה בכספומט וכ-2.3% על המטרת המט"ח. בחלק מהכרטיסים יש עמלה קבועה על עצם המשיכה, בגובה של מספר דולרים, לצד או במקום העמלה הרגילה.

אז כמה זה עולה לנו? כדי לסבר את האוזן, ניקח מצב בו מעוניינים לבצע רכישה בגובה של 1,000 אירו באחת ממדינות העולם באמצעות כל אחד מהכרטיסים, בשער אירו של 4.225 שקל. במקום סכום של כ-4,225 שקל שהייתם משלמים בעולם אוטופי ללא עמלות, תידרשו לסכום של כ-4,352 שקל עבור עסקאות בלאומי קארד, סכום של כ-4,330 שקל במקרה שהשתמשתם בכרטיס כאל, או כ-4,322 שקל בעסקאות עם כרטיסי מאסטרקארד.

אטרקטיביות השימוש בכרטיס כתוצאה מכך נובעת לא רק מסוג הכרטיס שיש לכם, אלא גם מהפעולות הספציפיות שאתם נדרשים לעשות בחו"ל. יש השפעה משמעותית למדינה בה אתם מפעילים את אותו כרטיס. באירופה כרטיסי מאסטרקארד או ויזה הם הנפוצים ביותר, ויש לקחת את זה בחשבון כשאתם חושבים איזה כרטיס לקחת: אתם לא רוצים להגיע לבית העסק או לכספומט ולגלות כי לא מכבדים לכם את כרטיס האשראי (כמו שקורה עם כרטיסי אמריקן אקספרס, בייחוד בבתי עסק קטנים). בארצות הברית לעומת זאת פחות מומלץ להשתמש בכרטיסי מאסטרקארד, אשר העמלה שלהם גבוהה, ותחת זאת להעדיף כרטיסי אמריקן אקספרס או ויזה. במזרח הרחוק כרטיסי ויזה ומאסטרקארד אמורים לעשות את העבודה. חשוב לנו להדגיש שההגדרות האלה אינן דיכוטומטיות, כך שלכל מדינה, עיר ולעיתים גם בית עסק יש את ההעדפות שלהם.

שימו לב שהשתייכות למועדונים מסוימים עשויה לשפר את תנאי השימוש בכרטיס אשראי בחו"ל בצורה משמעותית. כך לדוגמא כרטיס האשראי העסקי של מועדון ההייטקיסטים הייטק זון, כרטיס מסוג ויזה כאל, מאפשר למחזיקים בו עמלת המרה מופחתת (להרחבה ראו כאן).

אפשר להשתמש. אבל מומלץ בעיקר במקרי חירום

אז האם לקחת כרטיס אשראי בינלאומי לחו"ל? נראה שהרוב מעדיף לקחת לפחות כרטיס אחד לחו"ל, ולו בשביל השקט שהוא מעניק, או בגלל שתמיד יש סבירות שתיתקעו בלי כסף מזומן – וזו בהחלט סיבה מוצדקת לקחת אתכם כרטיס בינלאומי. אחרי הכול, אנחנו לא בארץ, ואם אנחנו נתקעים בלי כסף אנחנו בבעיה. לדוגמה, עקב הוצאות בלתי צפויות, הכסף המזומן שאתם לוקחים מהארץ לא בהכרח יספיק כדי לעמוד בהן. אני, למשל, נקלעתי למצב לא נעים במהלך חופשה באי היווני פאפוס, לאחר שנכנסתי בטעות לים עם משקפי הראייה שלי, שכמובן אבדו להם בין הגלים. מכיוון שהמספר של המשקפיים גבוה, המשך הטיול ללא משקפיים לא היה בגדר אופציה רצויה מבחינתי. ניגשתי לחנות אופטיקה שקיבלתי לגביה המלצות ממדריך הטיולים המקומי, ורכשתי משקפיים בכרטיס האשראי שהיה לי (המזומן לא הספיק). ואגב, למרות ששילמתי עמלה בגובה של כמה עשרות שקלים, המחיר הסופי של המשקפיים היה בערך חצי ממחירם בישראל. אבל זה כבר סיפור אחר.

מומלץ מאוד להצטייד במספיק כסף מזומן, בשקלים או כבר במטבע במדינה, ולהשתמש באשראי רק בעת הצורך, ובמלוא הזהירות. ערכו סקר שוק לפני הנסיעה לחו"ל וראו איזה כרטיס הוא המשתלם ביותר עבורכם מבחינת העמלות והתנאים במדינת היעד. עמלת משיכה, כפי שראינו, היא הכל חוץ ממשתלמת. שימו לב שלמכשירי ATM שונים יש תקרת משיכה מסוימת, ולצד זה שיש גובה תקרת משיכה לכל כרטיס וכרטיס.

ומה באשר לשימוש בכרטיס אשראי בבתי עסק? ובכן, מומלץ להשתמש בו רק בבתי עסק שאתם בטוחים באמינות שלהם בכל מאת האחוזים, מאחר ושמענו על יותר מדי אנשים אשר פרטי הכרטיס שלהם נגנבו במהלך שימוש בבית עסק מפוקפק כלשהו. ברור בהמשך לכך שאתם לא יכולים להתבסס באופן מוחלט על כרטיסי אשראי בחו"ל – בתי מלון, חנויות קטנות או דוכני רחוב עשויים שלא לקבל כרטיסי אשראי מכל סוג. במעמד ההזמנה של החדר בבית המלון, למשל באתר Booking, מצוין באותיות הקטנות של העסקה מהן אפשרויות התשלום בבית המלון במעמד הצ'ק אין, כך שתוכלו לדעת האם תוכלו לשלם באשראי או במזומן, כמו גם אילו כרטיסים המלון מקבל. אם שואלים אתכם האם אתם רוצים שהחיוב יתבצע במטבע המקור או בשקלים, העדיפו את האופציה הראשונה – היא תביא לכך שהעמלה שתשלמו תהיה מעט נמוכה יותר.

בנוסף, רוב כרטיסי אשראי המונפקים כיום מצוידים בטכנולוגיית וי-פי, שמאפשרת לבצע את התשלום ברגע הנחתם על גבי המכשיר המיועד לכך. במקרה שהכרטיס שברשותכם אינו מצויד בוי-פי (אגב, לפעמים זה פשוט מתקלקל), שימו לב שאתם זוכרים את הקוד הסודי של הכרטיס, למקרה שתצטרכו להקישו בקופה לצורך סיום הליך הרכישה או ביצוע העסקה.

מהניסיון שלנו, אתם צריכים להיות עם האצבע על הדופק ביחס להוצאות שלכם בחו"ל יותר מאשר בתקופות אחרות. במועדי החיוב בדקו היטב את החיוב שמופיע, ראו מהי העמלה שנגבתה וכן הלאה. בדרך זו תוכלו לשים לב לטעויות שונות ולהבדלים בין מה שהובטח לכם לבין מה שחויבתם עליו בפועל. בתחום האשראי, כמו בתחום האשראי, זה אפשרי בהחלט.

למדריכים נוספים:

כרטיסי אשראי – כל מה שצריך לדעת

כרטיס אשראי נטען – מה זה?

הלוואות דרך כרטיסי אשראי – יתרונות וחסרונות

מהם השלבים בהקמת אתר אינטרנט? איך לעשות את זה נכון? ואיך ליצור מודל כלכלי לאתר?

בתור בעלי אתרים, אתם מכירים את הדילמות הרבות שאיתן נאלצים להתמודד בכל יום, לרבות השאלות הבאות –

• איזה סוג של אתר להקים ובאיזה מודל כלכלי?
• כמה זמן להשקיע בקידום האתר ובעיקר בשיווק עצמי?
• האם לעשות זאת לבד או בסיוע של מקדם אתרים?
• מה לעשות ברגע שהאתר מתחיל לגדול?
• כיצד לחסוך בהוצאות?
• מתי הגיע הזמן לשדרג את האתר?
• האם להוציא כסף גם על פרסום ממומן?
• האם יש שלב שבו אפשר לנוח על זרי הדפנה?

בואו נדבר על השלבים בהרחבה:

הקמת האתר והמודל הכלכלי

כתיבת בלוג

מטרת הבלוג היא בדרך כלל לקדם מוצרים ו/או שירותים שבעל העסק מציע. למשל הבלוג שלי על קידום אתרים שמצד אחד יש בו מדריכים רבים ומפורטים על התחום ומציע ערך רב לקוראים שלו, ומצד שני מטרתו (בין היתר) לקדם אותי בתור נותן שירותים של SEO ושיווק באינטרנט.

יתרונות:

• נכס לטווח ארוך
• משפך לידים קבוע
• עוזב להגדלת סמכות העסק / אוטוריטה ברשת
• זוכה לתנועה קבועה של קהל נאמן
• ניתן למנף אותו ולקדם באמצעותו שירותים או מוצרים נוספים
• בד"כ מרבית הטראפיק מבוסס על תנועה אורגנית שהיא לרוב האיכותית ביותר
• לא נדרשת השקעה כספית רבה
• כמעט לא נדרש ידע טכני

חסרונות:

• דורש השקעה רבה ביצירת תוכן איכותי
• לוקח הרבה זמן לייצר נכס איכותי ואמין
• לא מתאים לכל אחד

הקמת פורטל

פורטל הוא אתר נישה המתמקד בתחום מסוים ומטרתו לספק מידע וערך רב באותה הנישה וכמובן לייצר הכנסות. בארץ למשל, יש כמה פורטלים גדולים בתחום החתונות כמו מתחתנים של קבוצת זאפ, חתן כלה, וואלה! מזל טוב ואחרים.

פורטל, בדומה לבלוג – דורש השקעה מרובה ביצירת נכס איכותי אך בשונה מבלוג דורש גם השקעה כספית לא מבוטלת. אם בלוג יכול להתקיים מעבודה של בנאדם אחד, אפילו בכמה שעות בחודש – פורטל דורש מערך שלם, הן בצד ההקמה, הקידום והתפעול. אולם ברוב המקרים מדובר בפוטנציאל הכנסות גדול ורציני.

יתרונות:

• עסק רציני לכל דבר
• פוטנציאל הכנסות גבוה מאד
• ניתן לשלב מספר מודלים עסקיים והרבה מקורות הכנסה

חסרונות:

• עלות הקמה גבוהה
• דורש גב כלכלי
• השקעה מרובה בתכנים, פיתוח וקידום
• לרוב לא מתאים לבנאדם אחד / עסק קטן
• תחרות גבוהה בדרך כלל (היכן שיש כסף יש גם תחרות)

הקמת אתר Affiliate / לידים

אתר כזה מטרתו העיקרית היא להזרים כסף לבעליו. כאן, להבדיל מבלוג אישי, בעל האתר בדרך כלל לא ירצה להיות בפרונט משום שלרוב אין לו אינטרס כזה. אתר Affiliate מטרתו לשווק ולמכור מוצרים של צד ג' (בין אם ישירות מולו או באמצעות מתווך – תוכנית של שיווק שותפים). בארץ ובעולם יש אינספור חברות שכל תפקידן היא לשמש כתיווך בין משווקים ובעלי מוצרים. כמובן שהן גוזרות על הקופון שלהן על כל מכירה כך שכל הצדדים מרוויחים.

כמה דוגמאות פופולאריות לאתרים שניתן לשווק ולהרוויח עליהן עמלה: אמזון, איביי, Clickbank (תוכנית שותפים של מוצרים דיגיטליים) ויש כמה דוגמאות לתוכניות שותפים ישראליות כמו WeSell, ClickOn, Sekindo, אתרי תיירות ועוד.

מודל נוסף הוא אתר לידים – אתר בתחום מסוים שכל מטרתו היא איסוף של לידים ומכירתם לצד שלישי. ניקח לדוגמא אתר בתחום השיפוצים. מטרת בעל האתר (היזם) היא להזרים אליו כמה שיותר תנועה רלוונטית ממקורות שונים, "להמיר" את התנועה על ידי השארת פנייה בטופס לידים ו/או שיחת טלפון, ולמכור אותם לצד ג'.

יתרונות:

• חסמי כניסה נמוכים – לא דורש ידע טכני רב ולא השקעה כספית גדולה.
• פוטנציאל לרווחים מכובדים, בעיקר עם עובדים ב Scaling (משכפלים ומקימים אתרים כאלה בכמויות גדולות).
• אפשר "להסתתר" מאחורי דמות פיקטיבית או ללא דמות כלל. יתרון למי שלא אוהב להיות בפרונט ורק רוצה לעשות כסף באמצעות האינטרנט.
• ניתן לשווק כמעט כל מוצר או שירות בעולם ובכל שפה. המרחק הפיזי והשפה אינכם מכשול.

חסרונות:

• ריבוי אתרים מהסוג הזה יצרו תחרות גבוהה אפילו על תחומים מאד נישתיים.
• גוגל לא מת על אתרים מהסוג הזה אלא אם כן אם מעניקים ערך וחווית משתמש שמצדיקה את קיומם (למשל אתר המסקר מוצרים בצורה נרחבת ומעניק את ה-Input הייחודי שלו על כך אחד).
• פחות מתאים למתחילים – נדרשת יכולת לעבוד עם סוגים רבים של ממשקים.
• קשה לבנות על בסיס אתרים כאלו עסק אמיתי (למרות שתמיד יש את יוצאי הדופן שמצליחים להרוויח סכומים יפים מאד בעיקר מהפרקטיקה הזאת).

כמובן שמעבר לדוגמאות שצוינו, קיימים מודלים רבים נוספים להכניס כסף באמצעות האינטרנט, אבל לצורך המאמר הנוכחי נסתפק באלו שצוינו.

השלב הבא לאחר הקמת האתר – היא בעצם השיווק והקידום שלו. מהיכן מביאים את הגולשים? על כך בסעיפים הבאים.

קידום ושיווק האתר

קידום אתר היא לא משימה פשוטה: מדובר בהשקעה של עשרות אם לא מאות שעות בבנייה נכונה של האתר, שיפור הקוד שלו ובתחומים תחרותיים זה כולל גם השגת קישורים מאתרים אחרים באופן קבוע – בין אם בצורה יזומה ובין אם בצורה טבעית (שאחרים מקשרים אליך מיוזמתם ורצונם החופשי). כמו כן זה כולל כתיבת תכנים איכותיים ועדכניים לעמודי האתר השונים.

אם אתם לא בקיאים בבניית אתרים, מוטב שתשאירו את החלקים הטכניים יותר למקדם אתרים מקצועי שיבצע את השינויים הנדרשים באתר (רוב האתרים היום פועלים באמצעות מערכת ניהול תוכן ולכן ברוב המקרים אין צורך לפנות לחברת בניית האתרים שבנתה את האתר).

בנוגע לחלקים האחרים כמו למשל בניית קישורים ופרסום האתר ברשתות החברתיות כגון פייסבוק, אלו הן פעולות שאתם בהחלט יכולים לבצע בעצמכם לאחר שקראתם מספר מדריכים רלוונטיים. חשוב מאוד שלא להסתמך על מקורות "זולים" להחלפות קישורים ושאר פיתויים, אלא לנסות וליצור שיתופי פעולה עם אתרים אחרים תוך כדי פרסום מאמרים מועילים שבהם תכתבו בצורה מקצועית על העיסוק שלכם כפי שאתם מכירים אותו. אם המאמרים האלו ימשכו את הקוראים, הרי שתרוויחו פעמיים: פעם אחת את הקידום בגוגל, ופעם אחת כניסה של תנועה איכותית וממוקדת אליכם לאתר.

בהתחלה זה ללא ספק יהיה קשה ותצטרכו לפנות ללא מעט בעלי אתרים כדי להוכיח להם שאתם מקצועיים מספיק, אבל ככל שיעבור הזמן ותצברו לכם שם, כך עבודת השיווק העצמי תהיה קלה יותר, עד שבשלב מסוים בעלי אתרים מובילים יפנו אליכם כדי שתכתבו עבורם…

כמובן שמעבר לSEO וקידום תנועה אורגנית ניתן לשלם ישירות עבור תנועה ו-2 הפלטפורמות הפופולאריות ביותר לכך זה Google Adwords ומודעות פייסבוק. שתי הפלטפורמות דורשות לא מעט מיומנות, ניסוי ותהייה וכמובן גם תקציב – אבל הן מקור נהדר לטראפיק מיידי ואפשרות "להרגיש את השוק".

דרך נוספת להגדיל את התנועה לאתר היא גם פעילות אורגנית ברשתות חברתיות – כלומר כלל הפעולות שלא דורשות תשלום ישיר לרשת חברתית כזו או אחרת. דוגמא לכך היא לפתוח עמוד פייסבוק ולתפעל אותו כמו שצריך, לפרסם בשיטת "גרילה" דרך קבוצות בפייסבוק (מבלי להספים כמובן), לעבוד עם האשטגים בדרך יצירתית בטוויטר, אינסטגרם ועוד.

כשהאתר מתחיל לגדול

במהלך הזמן סביר להניח שתתחילו לראות את התנועה לאתר שלכם גודלת. בשלב זה חשוב לנתח ולהבין מהם מקורות התנועה העיקריים לאתר ומאילו מילות מפתח נכנסים הגולשים. זאת ניתן לבצע באמצעות שילוב בין Google Analytics ובין כלי מנהלי האתרים (הראשון משמש למציאת מקורות התנועה והשני לרשימת מילות המפתח).

לאחר שיש לכם את המידע הנ"ל, תוכלו לדעת על מה לשים את הדגש. למשל, אם אתם רואים שיש לכם הרבה תנועה יחסית מהמילה "קרנות נאמנות מחקות", אבל אתם רק במקום החמישי, תוכלו לפרסם עוד מספר מאמרים באתרים פיננסים על מנת לנסות ולהגיע למקום גבוה יותר.

שאלה חשובה נוספת אותה אתם צריכים לשאול את עצמכם היא האם יש לכם אפשרות לטפל בכל הפניות שמגיעות אליכם, או שאולי אתם מעדיפים למכור את אותן הפניות או לפחות את חלקן הלאה. מכירת פניות הלאה תאפשר לכם להרוויח עוד הכנסה פסיבית מבלי לשקוע עד צוואר בפניות של לקוחות חדשים ומבלי שתצטרכו לאבד אותן ("סליחה, אני עמוס כרגע"). כיום קל מאוד להתקין טופס צור קשר שיודע מאיזה עמוד בדיוק הגיע כל גולש וכך להפנות את הפנייה לגורם המתאים.

חיסכון בהוצאות

על מנת לחסוך בהוצאות, תוכלו בראש ובראשונה לעבוד מהבית בתנאי שהדבר מתאפשר לכם: עבודה מהבית או מבתי קפה היא מאוד מקובלת כיום ובעזרת מחשב נייד או מכשיר חכם, אתם יכולים להמשיך ולהיות מעודכנים בדופק של העסק שלכם, לבדוק מיילים ולענות לפניות המגיעות אליכם. למעשה, תוכלו אפילו לקזז חלק מהתשלומים על החשמל והארנונה כנגד המס אותו אתם משלמים על ההכנסות שלכם כתלות בגודל החלק בביתכם המשמש לצרכי העסק.

שנית כל, אם אין לכם זמינות לבצע חלק מהמשימות בעצמכם, אתם יכולים לשכור פרילנסרים שיבצעו את אותן משימות בעבורכם. היתרון בשימוש בפרילנסרים הוא שהם בדרך כלל גובים מחירים נמוכים יותר מאשר החברות הגדולות (בין אם מדובר בחברות קידום אתרים או חברות לשירותי תוכן) וגם הזמינות שלהם יותר גבוהה מכיוון שיש לכם את מספר הטלפון / כתובת הדואר האלקטרוני הישירים שלהם.

היעזרות בפרילנסרים אולי נשמעת כמו המלצה אבסורדית בהקשר של חיסכון, אבל אם חושבים על כך לעומק יש לזה כמה יתרונות:

• העברת מיני-משימות והרבה התעסקויות קטנות שגוזלות זמן רב לפרילנסרים יכולות לפנות לכם לא מעט זמן יקר שאפשר לתעל אותו לדברים יותר חשובים ששווים יותר כסף בשורה התחתונה.
• פרילנסרים זוהי הוצאה מוכרת ולכן מורידה למעשה את נטל המיסים (מע"מ ומס הכנסה).

בנוסף עם מספיק כח רצון והתמדה ניתן לקצץ כמעט בכל הוצאה שוטפת בעסק:

• כתיבת תכנים (במידה ומישהו כותב עבורכם) – מציאת כותב חלופי או ניהול מו"מ עם הכותב הנוכחי
• הוצאות קבועות – אינטרנט, סלולרי, דומיינים, שרתים (כן כן, על הכל אפשר להתמקח…)
• לעשות ברטרים
• לעבוד עם ספקים מחו"ל – מי אמר שהמתכנת שלכם חייב להיות דובר עברית? יש צבא שלהם של מתכנים מוכשרים מעבר לים במדינות כמו הודו, פקיסטן, אוקראינה ועוד.

מתי הגיע הזמן לשדרג את האתר?

השאלה מתי הגיע הזמן לשדרג את האתר היא שאלה חשובה. בראש ובראשונה, אם האתר שלכם אינו מתאים לסלולר (אינו רספונסיבי או אינו מציע גרסה מותאמת לניידים), מוטב כי תשדרגו אותו בהקדם האפשרי. אתר שאינו מותאם עלול לחבל לא רק במאמצי הקידום שלכם (הוא יופיע מתחת לאתרים מותאמים כאשר מבצעים חיפוש מהסלולר), אלא גם באחוזי ההמרה של הגולשים ללקוחות.

הסיבה לכך היא שהגולשים נוטים לזנוח במהירות אתרים שאינם מוצגים כיאות על המכשיר החכם שלהם ולא  מבקרים בהם שוב גם כאשר הם חוזרים הביתה. (אחרי הכול, רושם ראשוני קובע ובוודאי באינטרנט).

מעבר לזאת, לא צריך לשדרג את האתר כל שנה, אבל בהחלט צריכים להיות מודעים לטרנדים האחרונים שישנם ברשת ולנצל אתכם לטובתכם.

כיום, כאשר 60-70% מהתנועה היא סלולרית (ובתחומים מסוימים אף הרבה יותר) – הזנחה של הקהל הזה היא בגדר "פשע" עבור העסק האינטרנטי שלכם.

מה שלא כדאי לעשות זה להיתפס על טרנדים שלא בהכרח יעזרו לכם. לדוגמה, היום מקובל מאוד להציב בדף הבית של האתר או בכל הדפים שבו נציג פניות וירטואלי שמקבל את הפניות של הגולשים, אבל נציג פניות וירטואלי לא מתאים לכל אתר ולמעשה במקרים רבים כל המטרה שלו היא לקבל את מספר הטלפון או כתובת המייל של הלקוח הפוטנציאלי. לעומת זאת, הגולש מעוניין בקשר אנושי ולא בתוכנות צ'אט מוגבלות מאוד בזיהוי שפה אנושית.

האם להוציא כסף גם על פרסום ממומן?

רבים שואלים את עצמם האם כדאי להוציא כסף גם על פרסום ממומן ולא רק על קידום אורגני. התשובה היא שבדרך כלל כן, אבל לא במקום הקידום האורגני או פעילות ברשתות חברתיות. הסיבה לכך היא שכיום הגבול בין התוצאות האורגניות לבין הפרסומות בגוגל ופייסבוק הוא מאוד דק ולפעמיים הגולשים בעצמם מתבלבלים וחושבים שהתוצאה הממומנת היא תוצאה אורגנית (זה בולט בעיקר בגוגל).

מלבד העובדה שכך אתם מקבלים יותר חשיפה, החשיפה הזו היא מיידית ולכן היא טובה בעיקר לשלבים הראשונים של שיווק האתר בהם החשיפה האורגנית שלכם היא יחסית מועטה.

כמו כן, בסופו של יום צריך להסתכל על ההחזר השקעה – אם הקמפיין הממומן מנוהל היטב ועל כל שקל שמושקע אתם מרוויחים שקל וחצי או אפילו שנקל, הקמפיין מצדיק את עצמו ושווה לרוץ איתו לטווח ארוך (תוך כדי מעקב ושינויים במידת הצורך).

האם יש שלב שבו אפשר לנוח על זרי הדפנה?

למרבה הצער, מעט מאוד בעלי אתרים אכן יכולים לשבת רגל על רגל ולראות איך האתר שלהם צומח מעצמו. פעולות של שיווק עצמי וקידום באינטרנט הן פעולות שלא נגמרות אף פעם מכיוון שגם המתחרים שלכם אף פעם לא מפסיקים לעבוד. אם לא תגיבו לפעולות שלהם, סביר להניח שתראו לאט לאט כיצד האתר שלכם מאבד גובה.

לכן, בקרה על האתר שלכם, חיזוק שלו וצפייה אחרי טרנדים ומגמות הן פעולות אותן יש לבצע באופן יומי יומי או לכל הפחות שבועי. אם אתם לא יכולים לעשות זאת בעצמכם (למשל, אם עליכם לטפל בענייני העסק השוטפים), אל תהססו להפנות את המשימה לגורם מקצועי שיוכל לעשות זאת בעבורכם, כפי שהצענו קודם לכן.

גם במידה והצלחתם לייצר אתר מניב אבל התעייפתם מכל התחזוקה שלו וההתעסקות השוטפת, תמיד ניתן למכור אותו לעשות מעין אקזיט.

בהצלחה!

על הכותב

דניאל זריהן, מקדם אתרים ומשווק אינטרנט משנת 2009. עוזר לעסקים רבים בישראל לקבל יותר פניות דרך האינטרנט. בנוסף, כותב בלוג פופולארי בתחום ה-SEO ושיווק באינטרנט.

מה חשוב יותר – הרווח או הרווח למניה? איך זה קשור לרכישות? ולמה ברכישות יש מרכיב גבוה של מזומן?

רכישות הם חלק אינטגרלי מההתפתחות  של חברות גדולות –  כדי לגדול צריך (ברוב התחומים) לרכוש טכנולוגיות משלימות, מוצרים חסרים, חברות מתחרות, נתח שוק ועוד. אחד התחומים העמוסים ביותר ברכישות הוא תחום התרופות –  כל אחת מענקיות התרופות (גם בתחום תרופות המקור וגם בתחום התרופות הגנריות) היא חברה שהשתמשה ברכישות כדי לגדול ומיילן (MYL ), אחת השחקניות הגדולות בתחום הגנרי, לא חריגה.

מיילן השלימה בתחילת אוגוסט את רכישת  meda השבדית בתמורה ל-7.2 מיליארד דולר, בשנה שעברה היא רכשה  פעילות מחברת אבוט בתמורה ל-5 מיליארד דולר ולפני כשמונה שנים השלימה את רכישת מרק הגרמנית ב-6.7 מיליארד דולר. אלו היו המגה רכישות, כשבדרך היו עוד רכישות רבות קטנות יותר, ופה ושם גם ניסיונות רכישה שכשלו, לרבות הניסיון לרכוש את פריגו.

אבל לפני שנתעמק ברכישות, אי אפשר בלי הסערה מהחודשים האחרונים – מיילן נמצאת תחת ביקורת גורפת של הפוליטיקאים, הרגולטורים, התקשורת והציבור האמריקני בגלל שהקפיצה מחירה של תרופה במאות אחוזים. מדובר בתרופת האפיפן, המשמשת לטיפול בהתקפי אלרגיה חמורים (שעלולים לגרום אף לסכנת חיים). התרופה הזו, הגיעה לסל של מיילן, רק לאחר שמיילן רכשה את מרק הגרמנית לפני כתשע שנים ומאז מחיר התרופה עלה קרוב לפי 10, כשגם בשנים האחרונות היו התייקרויות חדות, גם על רקע יציאה של תרופה מתחרה מהשוק. מיילן הודיעה אמנם על הפחתת המחיר, בניסיון להרגיע את "השטח",  אבל הסיפור לא דעך לגמרי, כשברקע נראה שטבע צפויה להשיק גרסה גנרית למוצר בטווח הקרוב.

הסיפור הזה גם עשוי להיות בעל השלכה משמעותית על התוצאות של מיילן, מכיוון שמדובר בתרופה משמעותית ורווחית מאוד, אבל בינתיים מיילן סיפקה תוצאות סבירות לרבעון השני של השנה, מכירות האפיפן דווקא עלו (מיילן נותרה יחידה בשוק), והחברה שמרה על התחזית לשנה כולה.

תוצאות הרבעון הבא יהיו שונות לחלוטין – ככה זה ברכישות, הן הופכות את הדוחות מהקצה אל הקצה, כשבדרך הן די מטשטשות את התוצאות ואת יכולת ההשוואה של התוצאות לתקופות קודמות. מיילן השלימה בתחילת אוגוסט את רכישת Meda השבדית. החברה השבדית תיכלל בתוצאות המאוחדות ברבעון השלישי, והמשמעות היא שההכנסות של מיילן ברבעון השלישי יקבלו דחיפה למעלה (יכללו את ההכנסות של הנרכשת). ואז,  כל התרופות הקיימות בפורטפוליו של מיילן, לרבות האפיפן, מאבדות מעט מחשיבותן – הן פשוט, אחראיות על נתח קטן יותר מההכנסות הכוללות (והרווח מהן קטן יותר מהרווח הכולל) – סוג של דילול.

הרכישה תשפיע כמובן גם על יתר הסעיפים בדוח רווח והפסד – ההוצאות של Meda יתחברו להוצאות של מיילן על פי "חיתוכים" שונים, לדוגמה עלויות המכר של Meda יתחברו לעלויות המכר של מיילן; הוצאות המחקר ופיתוח של Meda יתווספו להוצאות המחקר ופיתוח של מיילן וכך הלאה. ועדיין – הציפייה היא שהרכישה הזו (ורכישות בכלל) תתרום לרווח, אם כי, במקרים רבים זה לא מיידי. במקרה של רכישת Meda ניתן להבין שהרכישה תתרום לרווח בטווח הקרוב.

אבל, תרומה לרווח לא מספיקה, מה שיותר חשוב, והוא המבחן הראשי של רכישות, הוא תרומה לרווח למניה (הרווח חלקי מספר המניות). כאשר הרכישה נעשית רק במזומן אזי אין השפעה על כמות המניות  ולכן אם הרווח של החברה גדל משמע הרווח למניה גדל; והנה המחשה – נניח שחברה מרוויחה 300 מיליון דולר ויש לה 300 מיליון מניות (מחיר המניה – 10 דולר למניה) – הרווח למניה שלה במצב הזה הוא 1 דולר למניה (רווח של 300 מיליון חלקי מספר מניות – 300 מיליון). החברה הזו רוכשת ב-1 מיליארד דולר (בעזרת מימון בנקאי) חברה אחרת שתורמת לה רווח של 100 מיליון דולר. הרווח הזה הוא עדיין לא סוף החישוב מכיוון שיש עלויות מימון ונניח שהם מסתכמות ב-40 מיליון דולר (4% ריבית שנתית). מכאן שהרווח כתוצאה מהרכישה מסתכם ב-60 מיליון דולר, ומאחר ולא הונפקו מניות נוספות, הרי שהרווח הכולל של החברה מסתכם כעת (אחרי הרכישה) ב-360 מיליון דולר. הרווח הזה מתורגם לרווח למניה של 1.2 דולר (רווח כולל של 360 מיליון דולר חלקי   300 מיליון מניות). כלומר, כאשר אין הנפקת מניות/ דילול, אז ברגע שהרווח גדל גם הרווח למניה גדל.

אבל, בפועל, רוב הרכישות נעשות גם דרך הנפקת מניות לבעלי המניות של הנרכשת (בעלי המניות של החברה הנרכשת מקבלים מזומן ומניות של החברה הרוכשת). נניח שבדוגמה שלנו העסקה היתה חצי במזומן וחצי במניות – 500 מיליון דולר במזומן, ו-500 מיליון דולר במניות שזה 50 מיליון מניות (מחיר מניה – 10 דולר). במצב הזה, התרומה של הנרכשת  לרווח האבסולוטי גדולה יותר מכיוון שהוצאות המימון נמוכות יותר – הרווח של הפעילות הוא 100 מיליון דולר, אך הוצאות המימון הן 20 מיליון דולר (4% ריבית שנתית על מימון של 500 מיליון דולר), ומכאן שהרווח מהרכישה מסתכם ב-80 מיליון דולר (לעומת 60 מיליון במקרה הראשון – רכישה דרך מזומנים).

ומה יקרה לרווח למניה? מצד אחד הרוו גדל וזה עשוי להעלות את הרווח למניה, אך מצד שני מספר המניות עלה וזה מקטין את הרווח למניה. בדוגמה הזו – הרווח עלה ל-380 מיליון דולר ומספר המניות עלה ל-350 מיליון מניות – הרווח למניה הוא 1.09 דולר למניה – גידול לעומת המצב המקורי (1 דולר), אבל פחות מהרווח למניה באם הרכישה היתה נעשית במזומן; וזו הסיבה שהרכישות בזמן האחרון נעשות במרכיב מזומן גבוה – הרווח למניה גדול יותר אם עושים את העסקה במזומן (או חלק משמעותי במזומן) וזה בגלל/ בזכות הריבית הנמוכה – "שווה" לחברות לקחת מימון, זה זול יותר מאשר לדלל את בעלי המניות.

מיילן כאמור רכשה את  Meda השבדית בתמורה ל-7.2 מיליארד דולר, 80% במזומן והיתר בהנפקת מניות חדשות.  מדובר על דילול קטן יחסית – מספר המניות יגדל ב-7% והשאלה בכמה יגדל הרווח? אם הוא יגדל ביותר, אז הרווח למניה יגדל – על כך, ועל ההשפעה של הרכישה על מכלול הדוחות של מיילן, בטור הבא.

מדד שכר הדירה באוגוסט עלה ב-0.2% – וזה בשעה שמדד המחירים לצרכן יורד ב-0.3%! מדד מחירי דיור עלה ב-0.4%  ומדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.5% – מדובר במדד שמבטא את העלייה בשכר דירה בחידוש חוזים (להבדיל ממדד שכר דירה שתקף לכל החוזים ולא רק לחידוש).

מחשבון מדד שכר דירה

מחשבון מחירי הדירות

הלמ"ס מפרטת כי העלייה במדד שירותי דיור בבעלות דיירים, מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים יולי 2016 – אוגוסט 2016, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים יוני 2016 – יולי 2016.

במקביל מפרסמת הלמ"ס, אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן

מדד מחירי דירות – מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים יוני 2016 – יולי 2016, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים מאי 2016 – יוני 2016, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.1%. עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות יוני 2016 – יולי 2016, לעומת יוני 2015 – יולי 2015, עלו המחירים ב-6.0%. מהשוואת העסקאות מאי 2016 – יוני 2016, לעומת מאי 2015 – יוני 2015, עלו המחירים ב-7.0%.

אחזקת הדירה –  מדד מחירי אחזקת הדירה נותר ללא שינוי. הוזלו במיוחד: נפט וסולר לחימום הדירה (ב-1.4%), אבקות ונוזלי כביסה (ב-1.2%), סופגי ריחות ומטהרי אויר (ב-1.2%) וחומרי כביסה אחרים, כגון: סבון ומרכך כביסה (באחוז אחד). התייקרו במיוחד: חומרים לניקוי הבית (ב-1.8%) וחומרים לניקוי ורחיצת כלים (ב-1.4%).

ריהוט וציוד לבית – מדד מחירי ריהוט וציוד לבית ירד ב-0.5%. הוזלו במיוחד: ריהוט לגן ולמרפסת (ב-3.9%), כלי מיטה ומגבות (ב-2.6%), מאוורר (ב-1.7%), צלחות (ב-1.6%), ספלים וכוסות (ב-1.3%), כלי עזר למטבח (ב-1.3%), מקפיא (ב-1.2%) וחפצי קישוט לבית (באחוז אחד). התייקרו במיוחד: כלים חד פעמיים (ב-1.1%).