אין חניה בתל אביב, העייריה מגבירה את האכיפה, עכשיו גם בנייני המשרדים מעלים את המחירים על חניה. כך לפי הדוח החצי שנתי שהפיקה מחלקת המחקר של חברת ניהול הנכסים נת"מ..

לפי המחקר, שיא העליות נרשם בבנייני קלאס A שבמרכז העיר ובהם הרחובות אבן גבירול, בן יהודה ודיזנגוף.  מחיר החניה שם עלה בשנה ב-30% ל-1300 שקל. 2019,. בכך השתווה מחיר חניה במגדלים באזור מרכז העיר, למחיר חניה בסיטי של תל אביב (אזור רוטשילד, אחד העם וסביבתם).

העלייה הגדולה היא בעקבות שכירת מקומות חניה רבים על ידי חברות הייטק וגופים מרובי עובדים כמו קופות החולים.

ציר מנחם בגין, שכולל את המגדלים שמצפון למגדלי עזריאלי, נרשמה עלייה של כתשעה אחוזים בתקופה זו, למחיר של 1,140 שקל לחודש. באזור הסיטי (שדרות רוטשילד) נרשמה עלייה של קרוב לשישה אחוזים למחיר של 1,300 שקל לחניה. אזור יגאל אלון עלה בשני אחוזים ל-975 שקל לחודש למקום חניה. גם אזור הבורסה ברמת גן שנבדק רשם עלייה דומה.

עליית מחיר נרשמה גם בבנייני קלאס B) במרכז העיר. קאלס בי הוא מבנים מצומצמים יחסית בגודל 5,000 מ"ר בנוי עם רמת גמר בינונית ומעלה. אם שם טיפס המחיר מהמחצית הראשונה של 2018 בסך  800 שקל ל-950 שקל לחודש. ב-2019.

בשאר העיר נרשמה מגמה מעורבת בבנייני קלאס B, עם ירידה במחיר הממוצע בציר מנחם בגין, ברמת החייל ובאזור בית המשפט, ואילו באזורי הסיטי, יגאל אלון והבורסה נרשמו עליות. והמטרה היא לפתות שוכרים כך שיכרו גם משרדים.

כמה קנס תקבלו על חניה באדום לבן? כבר עדיף חניון

מהו כופר חניה, מה עושים אם הקבלן לא יכול לספק חניה

חניה בתל אביב כבר לא אפשרית, מה עושים בעולם

 

מעודכן ל-11/2019

שעונים חכמים ובעיקר אלו המבוססים על GPS הפכו לחלק מפריטי החובה של אצנים חובבים או סתם רצים למרחקים קצרים והולכים מהירים, אלא שמתברר ש-GPS הוא לא אמצעי קביל למדידה תקנית.

כך למשל בענף האתלטיקה משתמשים בו רק כשלא ניתן לבצע מדידה אחרת. לרוב, אומרים בענף יש פער סטייה של 1%  מהמרחק האמיתי  – כלפי מעלה, כך שלא מעט אצנים חובבים חשובים שהנה שברו את השיאים שלהם אף שלא גמאו את המרחק שעליו השעון הצהיר.

המדידה המדויקת יותר,  המשמשת בתחרויות אתלטיקה, נעשית על ידי מד מכאני מיוחד המכונה מונה ג’ונאס ובאמצעות מודד מקצועי, הקובע היכן להציב אותו. במטרים שעוני GPS מוסיפים 200-400 מטר למסלולי מרתון, לעומת המד הרשמי. לכן הרבה מתלוננים שכביכול המסלול היה ארוך מדי.

נוסף להבדל בין השעונים למד הרשמי יש גם הבדל בין דגמים ויצרנים. לא רק זאת, יש גם הבדל בין מדידות באותו שעון. הרבה משתנים יכולים לגרום לטעויות, ובהם התכיפות של קריאות הלווין, מהירות הריצה, עיקולים בדרך, מיסוכים על ידי עצים ובניינים.

מבדק שעונים מקיף מאוד שערך רץ ותיק הראה כי שעוני לווין מתקשים למדוד מסלולים ישרים ומפותלים כאחד. בסיבובים יש להם נטייה “להחליק” את קווי העיקול ובמסלולים ישרים כסרגל — לזגזג מצד לצד ולהאריך את המדידה. במדידות שביצע גילה למשל, שקיים הבדל באיכות המדידות בין עונות השנה השונות וגם ובין פעילות בעיר  לזו שבטבע — דווקא לרעת האחרונה. בשל עננות כבדה, גשם, צפיפות עצים ומסלולים מרובי פיתולים ואפילו תופעה עדינה כמו שלכת. הוא נוקב בפער גדול למדד ג'ונאס – של 3%.

ואיזה דגם הכי מדייק? במחקרים קודמים אפל הראתה שהיא יודעת מה היא עושה ושעון אפל הציג ביצועים מדויקים מאוד לעומת המתחרים.

קראו עוד כאן:

צמידים חכמים או שעונים חכמים, מהם, כמה עולים, האם מדויקים ואיך לבחור

שעונים חכמים – כל המידע והשוואת מחירים

 

היחס רזרבה הוא יחס בין סך המזומנים בקופת הבנקים ליתרה המופקדת אצלם  בחשבונות העו"ש. כלומר כמות הנכסים הנזילים (בעיקר מזומנים) שבידי הבנקים לבין גובה ההתחייבויות שלהם לציבור (כמות הכסף הרשום בחשבונות לקוחותיהם).
כך למשל אם הבנק מחזיק בקופתו 100 אלף שקל,  ויתרת  חשבונות  העו"ש אצלו היא 200 אלף שקל,  יחס הרזרבה הוא חצי (1/2). יחס רזרבה המותר נקבע על-ידי הבנק המרכזי. לרוב ההתחייבויות לציבור גבוהות מתירת המזומנים, כך שאם כל האזרחים ימשכו את הכספים מהבנקים, הבנקים יפשטו רגל, אך המצב השכיח הוא שהאזרחים מושכים מעט ממה שיכולים למשוך.  במילים אחרות: יחס הרזרבה מגביל את סך ההלוואות שהבנק יכול להעמיד ללקוחותיו.
מה גם שבהרבה מקרים  מממשים הלקוחות את פיקדונותיהם שלא באמצעות מזומן אלא באמצעות העברה של התחייבות בנקאית לבנק אחר העובד באותו המטבע, למשל העברה בנקאית, ולכן ההתחייבויות לציבור גדלות הרבה מסך המזומן.
כדי שהבנק לא יכול להתחייב עד אין סוף, בלי יתרת מזומנים לגיבוי, הבנק המרכזי מגביל פעילות זו של הבנקים, וקובע יחס מרבי בין כמות הכסף המלווה על ידי הבנקים ובין כמות המזומנים ושווי המזומנים שבידיהם. הבנקים רווחיים יותר כשיחס הרזרבה גבוה יותר, משום שהם מרוויחים מהלוואות לציבור. יחס רזרבה קטן אומנם יגן על בנקים מקריסה, אך יהפוך את הבנק לפחות רווחי ומכאן שפחות יזרים אליו השקעות.
במקריםשל משבר כלכלי, חשד להונאה, מלחמה הנחת יחס הרזרבה אינה מתקיימת, משום שיותר אזרחים מוציאים את כספיהם מהבנקים. במקרים כאלו בנקים עלולים לקרוס. כדי למנוע את קריסתם מדינות וגופים חזקים מעבירים לבנקים כספים.  יש 8 מדינות בלבד שבהן לא נקבע יחס רזרבה (אנגליה, קנדה, ניו זילנד, אוסטרליה, מקסיקו, שוודיה, דנמרק, נורווגיה וכן הונג קונג, שאיננה מדינה עצמאית).
 יחסי הרזרבה בעולם נעים בין 1:1 (רזרבה מלאה) ובין 1:30.
בנק ישראל מגדיר את יחס הרזרבה כחובת נזילות:
שיעור חובת הנזילות תלוי בסוג הפיקדון: 6% על פיקדונות עו"ש, 3% פיקדון לטווח של שבוע עד שנה, ולפיקדונות מעל שנה אין חובת נזילות.
החל מה-27/1/2011, הוגדרה חובת נזילות של 10% על עסקות בנגזרי מט"ח מול תושבי חוץ (swap ו-forward).  חובת נזילות זו בוטלה ב-30/10/14.
איך עובדת הפירמידה הבנקאית ולמה הכסף שלכם לא קיים
מהי מדיניות פיסקאלית
מהו בנק מרכזי

יבוא מוגדר כסחורות ושירותים שמדינה קונה מחו"ל. סכום היבוא נמדד במונחים כספיים. יבוא מתרחש כאשר  סחורות מוכנסות לתוך תחום השיפוט של רשות מסוימת על ידי מקורות חיצוניים של רשות אחרת. לרוב יבוא כרוך במעבר גבול רשמי.

יבוא  יבוא ויצוא הם הבסיס לעסקאות פיננסיות של סחר בינלאומי.  בסחר בינלאומי על  יבוא ויצוא של סחורות מוטלים  מכסות יבוא. תחומי שיפוט מדיניים יכולים להטיל מס על ייבוא וייצוא של סחורות. בנוסף, יבוא ויצוא של סחורות כפופים להסכמי סחר בין מדינות שונות.

הדרישה ליבוא נוצרת כשהמדינה לא מצליחה לספק מספיק סחורה מקומית, או כשחסרים לה המשאבים לייצור הסחורה או שמחיר הסחורה בעולם נמוך מהמחיר המקומי.

תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי

סוגי יבוא

החלוקה הבסיסת היא בין יבואני סחורות ומוצרים לבין יבואני שירותים ומתווכים. היבואנים מתחלקים ליבואנים שמחפשים מוצרים בכל העולם כדי למכור, יבואנים המחפשים מחירים נמוכים עבור המוצר שלהם ויבואנים שהם חלק משרשרת אספקה גלובלית.

יבוא ישיר

יבוא ישר הואלעסקה בין עסק קמעונאי גדול  ליצרן בארץ זרה. העסק הקמעונאי בדרך כלל רוכש מוצרים שתוכננו על ידי חברות מקומיות ויכולים להיות מיוצרים בחו "ל. כך  המשווק הקמעונאי עוקף את הספק המקומי המתווך וקונה את המוצר הסופי ישירות מהיצרן

יבוא מקביל

ייבוא מקביל הוא ייבוא למדינה של מוצרים שנקנו מהיצרן עבור מדינה אחרת.

יבוא מקביל מתייחס ליבוא מוצרים בעלי מיתוג, אמיתיים ולא מזויפים, אשר נוצרו על ידי היצרן, ומופצים בשוק החופשי ללא רשותו. באמצעות יבוא מקביל מיובאת סחורה בעלת רמה ואיכות שאינה פחותה באיכותה מהסחורה של היבואן הרשמי. היבוא המקביל נרכש לעיתים באמצעות האינטרנט ודרך מי שמפיץ אותו במדינה אחרת.

היבוא המקביל יעשה על ידי מי שלא קיבל בלעדיות על יבוא המוצרים, והוא מביא להוזלתם בלי לפגוע במוניטין היצרן.

יבוא זעיר

יבוא זעיר מתייחס בעיקר לענף הרבה והוא אישור לייבא עד 20 כלי רכב בשנה

יבוא אישי

החוק מגדיר יבוא אישי כייבוא טובין (פריטים – כולל חפצים ובעלי חיים) לארץ על ידי יחיד, שלא באמצעות עסק, בתנאי שהטובין אינם מיועדים לאספקה, ייצור או שירותים והם מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של מייבא.

ללא תיווך: היבואנית שסטוביץ תמכור בשמים באינטרנט

הקלות יבוא הרכב החדשות – מי המרוויחים

הרגולציה תוקשח: יבואנים מקבילים של בשמים יצטרכו לעמוד בתנאים מגבילים

חשבון שוטף הוא ריכוז  כל התנועות הכספיות, לתוך המדינה וממנה- סחר חוץ, המתייחסות לפעילות המסחרית  הכוללת יבוא, יצוא, תשלומי שכר-עבודה וכו', וכן להעברות שוטפות (מענקים, תרומות וכו').  החשבון השוטף הוא מרכיב מרכזי במאזן התשלומים של המדינה.
חשבון שוטף הוא למעשה  סכום נטו במטבע חוץ של הפעילות הרגילה עם חו"ל והוא כולל בתוכו ארבעה חשבונות משנה: חשבון סחורות – העברת בעלות של סחורות בין תושבי ישראל לבין תושבי חו"ל, חשבון שירותים – אספקת שירותים בין תושבי ישראל לתושבי חו"ל, חשבון הכנסות – הכנסות והוצאות בין תושבי ישראל לתושבי חו"ל כגון השקעות ותמורה לעבודה, הכנסות והוצאות על השקעות כוללות ריבית, דיווידנדים ורווחים שלא חולקו וחשבון העברות שוטפות – העברות שוטפות בין תושבי ישראל לתושבי חו"ל שאינן כרוכות בהתחייבות של מקבל ההעברה. בסעיפי הסחורות, נרשם ערך הטובין על בסיס f.o.b.,כלומרו, ללא הוצאות הובלה וביטוח. שירותים אלה, אם היה צורך להכלילם במאזן התשלומים, נרשמו בסעיפי השירותים המתאימים.
  לכך קשור ביקוש למטבע חוץ הנגרם על ידי יבואנים של סחורות ושירותים, וההיצע נגרם על ידי היצואנים של אלה. האיזון בין כל הנ"ל מכונה "מאזן שוטף".  אם יש גירעון בחשבון השוטף, זה אומר  שיבוא המוצרים והשירותים גדול מיצוא המוצרים והשירותים. ואם יש עודף בחשבון השוטף פירושו שיבוא המוצרים והשירותים קטן מיצוא המוצרים והשירותים. החטיבה השניי במאזן התשלומים היא חשבון הון.

חשבון שוטף בעסקים

בעסקים חשבון שוטף הוא  חשבון הנשלח ללקוח לעתים קרובות המראה את הפעילות השוטפת בחודש שבגינו מוגש החשבון.
תשלומים שוטפים בדירה שכורה – מי משלם את החשבונות? ומה קורה במקרה של חוב?
שוטף פלוס 30, 45, 60 – מה אומר החוק

מעודכן ל-11/2019
חשבונאות לאומית היא ביטוי במונחים כספיים, של סך כל הפעילות העסקית (הכנסות והוצאות) שנרשמה במדינה.
נניח שכל הפעילות במדינה מתרכזת ביצרנית אחת שמפיקה הן מוצרי צריכה (לחמים) והן מוצרי השקעה (מכונות), ולקוחותיה כוללים שלוש קבוצות: משקי הבית בישראל, הפירמות בישראל (קונים מכונות), ותושבי חוץ (יצוא). כל הפעילות הכספית של  יצרנית זו תקבל ביטוי בחשבונאות הלאומית, כלומר כל הוצאות הייצור מצד אחד וכל המכירות מצד שני.
חשבונאות לאומית עוסקת במושגים כמו תוצר לאומי גולמי, פחת, תקציב הממשלה, הכנסות הממשלה, הוצאות הממשלה, מיסוי ועוד.
החשבונות כוללים נתונים על המקורות שעמדו לרשות המשק והשימושים שנעשו בהם, חלוקת התוצר הלאומי הגולמי, חלוקת ההכנסה הלאומית ונתונים על ההכנסה הפנויה, החיסכון, השקעות ההון, הכנסות והוצאות הממשלה, מאזן תשלומי החוץ וכו'.
מודבר במערכת מאזנים ונתונים סטטיסטיים, המתארת בסיכום את מכלול הפעילות הכלכלית של ארץ מסוימת במשך תקופת זמן מוגדרת. החשבונות מפרטים בדרך כלל את הנתונים העיקריים המאפיינים את הפעילות המשקית ומציינים את קשרי הגומלין ויחסי התלות ההדדית בין המגזרים והענפים העיקריים במשק. החשבונות משמשים לשתי מטרות: להבנת המגמות והתהליכים שקרו במשק או לשם הכנת תחזיות של התפתחויות כלכליות בעתיד. באמצעות חשבונאות לאומית מבצעים את התכנון במשק וקובעים את  קווי המדיניות הכלכלית.
חשבונאות לאומית אינה  עוסקת בכמות ההון במשק, כמות הכסף במשק, סך כל הרכוש של משקי הבית במשק, החוב החיצוני ועוד.
תואר בחשבונאות – למי זה יכול להתאים?
החשבונאות כשפה
מהי הכנסה ואילו סוגי הכנסה יש

בכלכלה חיסכון מוגדר ההפרש בין ההכנסה הפנויה לבין סך ההוצאה השוטפת בתקופה מסוימת, או ההכנסה פנויה מינוס צרירכה פרטית, כך כל הכנסה שאינה משמשת לקניית מוצרים או שירותים מוגדרת חיסכון. בשימוש הרווח חיסכון הוא הפקדת כספים לצורך תשואה עתידית, כמו בחסכונות הבנקים או בקרנות הפנסיה.

סוג אחר של חיסכון הוא יתרת רווח, כלומר הכנסה פחות דיבידנד ותשלומי מסים. עוד זוג הוא עודף ממשלתי.

יש מחלוקת על ההגדרה. כך למשל הלוואה לצורך משכנתא נחשבת הוצאה לצריכה עתידית, אם כי הרבה לא מחשיבים  החזר הלוואות כחיסכון.

חסכונות

חיסכון אינו חסכונות. חיסכון הוא גידול בערך נטו בנכס של אדם, וחסכונות הם רק  חלק מנכסיו של אדם, לרוב פיקדונות בבנק, או בקרנות. לכן פיקדון אינו חיסכון.

עם זאת, מבחינה בנקאית כבר אין הבדל בין חסכונות לפיקדונות. ​פיקדונות וחסכונות הם מוצרים בנקאיים שמטרתם לאפשר השקעה של כסף לטווח קצר או ארוך על בסיס העדפות והנאה מריבית  או הצמדה למדד המחירים או למטבע. מאז ביטול חוק עידוד החיסכון אין הבדל בין השניים,כלומר הבנק אמור לשמור  על הכסף לתקופה של כמה חודשים עד מספר שנים ובתמורה הבנק מציע לך ריבית. בשני המקרים שמיםם כסף ״בצד״ ברמת סיכון נמוכה יחסית. כיוון שהכסף אינו מושקע בניירות ערך, באגרות חוב או במניות שתשואתם עלולה להיפגע, שני המוצרים נחשבים לצורת ההשקעה הבטוחה ביותר הקיימת.

האלטרנטיבה לביטוח סיעודי: ביטוח חובה, תוכנית חיסכון ועוד

מחשבים מסלול מחדש: איך עוברים תוכנית ב";חיסכון לכל ילד";?

.

חומר גלם הוא מוצר אשר משמש לייצור מוצר אחר. קמח ומים הם חומרי גלם בייצור לחם, עץ ומסמרים הם חומרי גלם בייצור שולחן, וכדומה. בבסיס הרבה חומר ומרי הגלם המקור בטבע, למשל:

לפני השימוש בחומר גלם הטבעי לייצור הוא עובר עיבוד כלשהו. חומר עיבוד שנלקח רובו ככולו כפי שהוא מופיע בטבע נקרא חומר גלם גולמי. חומרי גלם מעובדים הם למשל קמח הנוצר באמצעות טחינה של החיטה או של שיפון. גם בד הוא חומר גולם הנוצר מעיבוד של כמה צמחים בטבע כמו כותנה או משי. גם נייר הוא חומר גלם מעובד. עם זאת, עץ, נפט, ברזל אלו נחשבים חומרי גלם גולמיים.

גם מוצר מוגמר יכול להיות חומר גלם, למשל ביסקוויט בעוגת ביסקוויטים או גבינה בעוגת גבינה. מוצרים רבים יכולים להישאר באותה קטגוריית מוצרים, אף שהחומר שונה, כך למשל אף על פי שפח עשוי פלסטיק אנחנו עדיין קוראים לו פח על שם חומר הגלם הישן. התייקרות בחומרי הגלם תביא איתה התייקרות במוצר.

חומרי הגלם מחולקים גם לחומרי גלם מתכלים כמו נפט, פחם, או פלדה, לבין חומרי גלם שאינם מתכלים או משאבים מתחדשים כמו עץ, מוצרי מזון, בד ועוד. חומרי גלם מתחדשים הם בעלי קצב התחדשות וקצב זה תלוי בדרך כלל בבריאות של מערכות אקולוגיות ובמערכות חקלאיות שתומכות בהפקתם וכן בתשומות למערכות חקלאיות – כמו נפט להפקת חומרי הדברה, אשלג, פוספט וגז טבעי להפקת דשן כימי.

מהי הוצאה כספית, מהי הוצאה ממשלתית, מהי הוצאה שולית ומהי תקורה

הגירעון בסחר בסחורות הסתכם ב-6.0 מיליארד שקל

כמה עולה להקים קונדיטוריה

 

מעודכן ל-11/2019

הלקוח טען שהמכונית שנמכרה לו תקולה ואינה ראויה לנסיעה. מנגד הציגה החברה גרסה לפיה הקונה ידע כי הרכב עבר תאונה השופטת פסקה שלא די בכך ופסקה פיצויים בסך 72 אלף שקל

בית משפט השלום בתל אביב גזר לאחרונה כי על חברת "אלבר ציי רכב" לשלם פיצויים בסך 72,100 שקל ללקוח שרכש ממנה מכונית, וזאת משום שהחברה הפרה כלפיו את "חובת הגילוי".

תחילת הפרשה ביולי 2015, אז חתמו הצדדים על הסכם מכר לרכישת מכונית מסוג "פורד פוקוס" מודל 2012, תמורת 57 אלף שקל. הקונה שילם לחברה 10,000 שקל על החשבון, ויתרת התשלום הועברה אליה ישירות מ"אלבר קרדיט", שממנה נטל הלוואה למימון הרכישה. במועד הרכישה הוצג לקונה דוח בדיקה של חברת "קומפיוטסט" ממרץ 2015, שבו נטען כי הרכב תקין.

לטענת התובע, הוא חיפש "טנדר", אולם החברה הציגה לו מצג שלפיו הרכב המדובר "במצב עילאי" ובמחיר מבצע, ולכן הוא השתכנע לרכוש אותו, בלי לקחת אותו לבדיקה נוספת. בדיעבד התברר לו שהרכב תקול ולא ראוי לנסיעה. טענתו העיקרית הייתה שהחברה לא החתימה אותו בעת הרכישה על "טופס גילוי נאות" – מסמך קבוע ומחייב לפי חוק מכירת רכב משומש – ולא גילתה לו בין היתר שהרכב עבר תאונות.

על רקע זה ביקש הלקוח לבטל את העסקה בגין הטעיה, אולם אלבר סירבה. בתגובה הוא לא פרע את תשלומי ההלוואה, ולפיכך נפתח נגדו הליך בהוצאה לפועל והחלו הליכי מימוש. ב-2016 המכונית הועברה למגרשי אלבר קרדיט, ולבסוף היא נמכרה בהתאם לדוח שמאי ב-26,500 שקל.

בבית המשפט טענה אלבר שנציג מטעמה מסר לתובע את כל המידע לגבי המכונית, וכי הוא חתם על סעיף שבו הצהיר שהוא בדק את כלי הרכב ומוותר על כל תביעה או טענה נגד אלבר. לטענת בא כוח החברה – מדובר בתביעה טורדנית וחסרת תום לב והגורם לביטול העסקה היה חוסר יכולת של התובע לעמוד בהחזרי ההלוואה.

אולם השופטת נאווה ברוורמן קבעה כי החברה הפרה את חובת הגילוי הנאות כאמור. היא הצביעה על עדות של נציג החברה שהיה מעורב במכירה, וממנה עלה כי לא הציג לתובע טופס "גילוי נאות" וכי במעמד החתימה לא הסביר לתובע על ההיסטוריה של המכונית אלא רק הציג דוח בדיקה שבו רישום סימני פגיעה שונים, החלפת חלקים ותיקוני מעיכות ושריטות.

בפסק הדין כתבה השופטת ברוורמן: "טופס הבדיקה שעליו שמה הנתבעת יהבה, לטעמי, מהווה אפילו חלק מהטעיה מכוונת מצדה". עוד הוסיפה השופטת כי התנהלות זו מעוררת תהיות לגבי תום לבה של החברה ומהווה הפרה במסגרת השלב הטרום-חוזי, שכמוה כהטעיה המצדיקה ביטולו של ההסכם. לטעמה של השופטת, לו הציגה החברה לתובע את התמונה המלאה, הוא לא היה רוכש את המכונית.

לבסוף סיכמה השופטת: "לא ניתן להתעלם מכך שהתובע ביקש לבטל את העסקה תוך זמן סביר, ברם הנתבעת לא נעתרה לבקשתו – ולא בצדק". עם זאת, היא החליטה שמפיצוי התובע יש להפחית 20%, בשל הסיכון שלקח על עצמו כשהחליט לוותר על בדיקת הרכב, ובכך לא יצא ידי חובתו.

בתום ניתוח רכיבי הפיצוי נפסק לתובע פיצוי של 57,100 שקל, סכום שהורכב בעיקר מהשבת הכסף ששילם ומפיצוי על עוגמת נפש והפסד ימי עבודה. כמו כן הוטל על החברה לשלם לו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.

ירידת ערך רכב – כמה המכונית שלך מאבדת מערכה בכל שנה?

רכישת רכב יד שנייה – כל מה שצריך לדעת

מעודכן ל-11/2019

באתר המיועד ללקוחות החברים במועדון הנוסע המתמיד יוצעו מזוודות, מוצרי אלקטרוניקה ופנאי ועוד חברת התעופה אף משתפת את לקוחותיה בבחירת שם לאתר החדש

אל על משיקה בקרוב אתר קניות חדש המיועד לחברי מועדון הלקוחות שלה, ובו יוכלו לרכוש מוצרים באמצעות נקודות. על פי דיוור ששלחה החברה ללקוחות החברים במועדון הנוסע המתמיד, מדובר באתר המוקם עבורם שבו יהיה אפשר לקנות כל מוצר תמורת נקודות: גאדג'טים, אוזניות, מזוודות  ועוד שלל מוצרים.

בנוסף פנתה החברה ללקוחות הנוסע המתמיד וביקשה מהם לסייע בבחירת שם לאתר החדש, מבין האפשרויות FLY SHOP, FLY STORE, POINT SHOP או FLY MALL. יש לציין כי בעולם כבר קיימים מועדונים של חברות תעופה הפועלים במודל זה – כמו למשל המועדון של לופטהאנזה, המציעה ללקוחות ה-'מיילס אנד מור' לרכוש מוצרים תמורת נקודות באמצעות קטלוג ה-FLY SHOP.

נזכיר כי כבר היום ניתן לרכוש שוברים מסוימים כמו למשל נופשים במלונות, זיכויי השכרת רכב, ולעתים גם מוצרי חשמל או קמפינג באמצעות נקודות של אל על, אך עד כה לא שיווקה החברה ישירות מוצרים שניתן לרכוש בנקודות.

סוחרי הנקודות: מוכרים את נקודות הנוסע המתמיד, ומרוויחים כסף

מועדון הנוסע המתמיד של אל על – כמה נקודות מקבלים? ומה זה שווה?

 

חוב לאומי או ממשלתי או ציבורי הוא החוב של המדינה, הן לגורמים בארץ והן לגורמים בחו"ל. חוב לאומי כולל לצד החוב הממשלתי גם חוב אוזרי – חוב של רשויות מקומיות ואוטונומיות. חוב ריבוני הוא חוב של הממשלה במטבע חוץ.

חוב לאומי נוצר לעיתים רבות ממכירה של אגרות חוב או מקבלת הלוואות וכיוצא בזה.  כל עוד מתנהלת מדיניות פיסקאלית שקולה, חוב לאומי אינו ביעה, אבל לעיתים הלוואה שנלקחת על ידי דור אחד הופכת לנטל על הדורות הבאים.

חוב לאומי גבוה מוביל לפגיעה בשירותים הציבוריים הניתנים לאזרחים, הרי לחוב הגבוה מתווספת גם הריבית. נהוג לבטא את החוב הציבורי כאחוז מן התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), כלומר מציינים את שיעורו של החוב מכלל התוצר המקומי של אותה כלכלה. היקף החוב הלאומי קובע את גובה ההוצאה של הממשלה על החזרי חובות, תשלום הקרן(סכום ההלוואה) ותשלום הריבית. כאשר החוב גבוה מאוד, היקף ההוצאה על ריבית גבוה מאוד.

הסיבה שלא מודדים את החוב הלאומי בכסף היא השפעות אינפלציה וכיוון שחוב ציבורי בגודל נתון עלול להוות נטל עצום ביחס לכלכלה קטנה, בעוד שלכלכלה גדולה הוא מהווה נטל זעיר.

אם ההלוואות מוחזרות בזמן, הדבר מקל על מדינות לגבות הלוואות נוספות וכך לעמוד ביעד הגירעון. במדינות רבות המתקשות לסגור את החוב נוקטות המדינות המלוות אמצעים שונים, כמו הסדרי חוב חדשים, סובסידות תמורת מדיניות ממשלתית חדשה ואף מחיקת חובות.

בועה? אגרות החוב הממשלתיות צונחות; אגרות החוב הקונצרניות יורדות פחות – הכיצד?

;ליחס חוב ציבורי לתוצר – השפעה מובהקת על תשואות ריאליות של אגח ממשלתיות בארץ";

 

התערבות ממשלתית היא מהלך או פעולה שעושה הממשלה המשפיעים על הפעילות הכלכלית. הפעולות הנפוצות יותר של התערבות ממשלתית הן הטלת מסים, פיקוח על מחירים, פיקוח  על מונופולים,  מתן סובסידיות, קביעת מחירי מינימום ומקסימום ועוד.
ההצדקה בהתערבות ממשלתית היא מניעת עיוותים הנגרמים כתוצאה מכשלי שוק, בדרך להשגת יעדים לאומיים כגון צמצום פערים ואי שוויון בהכנסות, וגם כדי ליזום פרויקטים שכוחות השוק לא יכולים ליזום בכוחות עצמם.
מדיניות ממשלתית של אי-התערבות בשוק נקראת לסה פר (במקור מצרפתית: laissez faire), ושוק שבו אין התערבות ממשלתית נקרא שוק חופשי. שוק חופשי הוא בסיס הגישה הקפיטליסטית והכלכלה הניאו-קלאסית. לפי תפיסה זו, השוק החופשי הוא הדרך הטובה ביותר להגיע ליעילות כלכלית, כלומר לניצול מיטבי של משאבי המשק. שוק חופשי לגמרי אינו קיים במציאות בשום מקום והוא מודל בלבד.
דוגמאות נפוצות להתערבות ממשלתית בישראל הן מתן סובסידיות וקביעת מחירי מקסימום על חלק ממוצרי הבסיס, כמו קמח, לחם אחיד ותחבורה ציבורית, וקביעת שכר מחיר מינימום בשוק העבודה.

סוג אחר של התערבות ממשלתית הוא רגולציה, הקובעת תקנות או כללי מסחר נוקשים בשוק מסוים. שוק שיש בו רגולציה נקרא שוק מוסדר. התקנות אלה יכולות להיות ממשלתיות, ואז יש בדרך-כלל רשות ממשלתית האחראית על אכיפת התקנות. לדוגמה, רשות ניירות ערך בישראל אחראית על אכפית תקנות המסחר בניירות ערך. במקרים אחרים התקנות הן הסדר וולונטרי בין המשתתפים בשוק. רשות התחרות קובעת כללים למניעת מונופולים בשוק. לכן גישה אחרת לרגולציה תטען כי היא אינה מגבילה את השוק, אלא יוצרת ומאפשרת את קיומו.

פול קרוגמן – זוכה פרס נובל שבעד התערבות ממשלה והפחתת הגלובליזציה

קבלנים בעקבות נתוני האוצר: לאחר שהתערבות הממשלה חלפה הענף בתקופה הכי טובה שלו