הטלפון החכם שלנו הפך עם השנים להיות הכלי דרכו אנחנו מתנהלים בהרבה מאד מובנים. אנחנו מתקשרים באמצעותו, מקבלים באמצעותו מידע, גולשים באינטרנט, משחקים באפליקציות, מצלמים ומה לא. המדריך הבא בא להראות לכם שהסמארטפון יכול להיות אחד החברים הטובים ביותר שלכם גם בכל הנוגע לניהול השוטף של התקציב שלכם. יש שורה ארוכה של אפליקציות לניהול תקציב דרך הסמארטפון, חלקן מוצלחות יותר וחלקן פחות, שאפשר בהחלט להכניס לתמונה.
ניהול חשבון בנק
פעולה בסיסית במיוחד של ניהול חשבון מכניסה לתמונה את אתר הבנק בו מנוהל החשבון שלנו, או כיאה לשנת 2017 – גם האפליקציה שלו. לרוב הבנקים בישראל יש אפליקציה ייעודית, שמציעה בדרך כלל הרבה מאד דברים, ולפעמים יכולה להחליף את הכניסה לאתר האינטרנט ובעיקר הביקור בסניפים. האפליקציות מאפשרות לראות את מצב החשבון (עובר ושב, פיקדונות, חיובים עתידיים וכן הלאה), ולבצע פעולות פיננסיות מגוונות: החל מהעברת כספים או תשלום חשבונות, דרך העברת כספים ועד לשיחה עם בנקאי. לאחרונה החלה להתאפשר הפקדת צ'קים דרך האפליקציות: כל מה שצריך לעשות הוא להגדיר את הסכום ולצלם את הצ'ק מלפנים ומאחור, לאחר שחותמים עליו כמובן. השירות קיים ברוב האפליקציות של הבנקים המרכזיים בישראל, ולהתרשמותנו מקל מאד על בעל החשבון. אתם מוזמנים לקרוא עוד על השירות בסקירה מקיפה שהכנו לא מזמן.
מעבר להתקנת האפליקציות, חלק מהבנקים מציעים תוספים אחרים לטלפונים החכמים. בבנק דיסקונט למשל קיימת אופציה להתקנת ווידג'ט, שמאפשר לקבל מידע על החשבון (שלוש פעולות אחרונות, יתרת עובר ושב, כרטיסי אשראי ותיק ניירות ערך) דרך המסך הראשי של הטלפון, בלי שצריך להכניס בכל פעם את שם המשתמש והסיסמא.
שאלת השימוש באפליקציות של הבנקים ביחס לאפיקי שירות אחרים של הבנק נשאלת פעמים רבות. אין ספק שזה מאד נוח ופשוט להשתמש באפליקציה, שמאפשרת להיות מעודכנים ולבצע פעולות שונות בלחיצת כפתור, ללא צורך להגיע לבנק ובלי קשר לשעות הפעילות שלו (כמובן שפעולות שמצריכות התעסקות של אנשי הבנק תיעשנה בפועל בשעות הפעילות שלהם). האפליקציות אף עשויות להביא לתעריפי עמלות נמוכים יותר על חלק מהפעולות בהשוואה לביצוע שלהן על ידי מצד שני, האפליקציות לא מאפשרות קבלת ייעוץ וליווי אישי מאנשי הבנק, שאנשים רבים מצפים לו כשהם מבקרים בסניפים – גם בעידן האינטרנט עדיין אנחנו מחפשים לפעמים את המגע האנושי. כמו כן, למרות אמצעי האבטחה המחמירים של אפליקציות הבנקים יש שעדיין חוששים לבצע פעולות דרך הטלפון, בעיקר כאשר משתמשים ברשת אלחוטית (Wi Fi) שעלולה להיות פרוצה יותר.
אפליקציות לניהול תקציב – מספר המלצות
חלק מרכזי בניהול התקציב שלנו קשור להכנסות ולהוצאות השוטפות: אפשר לקבל חלק מהמידע הזה דרך הבנק, אבל לא את כולו. אם מתייחסים להוצאות האשראי, הרי שגם כאן יש אפליקציות לחברות האשראי שאפשר להוריד, לראות את החיובים העתידיים או הנוכחיים, וכמיטב המסורת – גם להזמין הטבות שונות. אפרופו הטבות, בחלק מהמקרים תמצאו אפליקציה נפרדת למטרה זאת, דוגמת אפליקציית לאומי קארד – פינוקים.
באשר לאפליקציות ניהול התקציב ה"חיצוניות", יש כמה שמות שיוכלו לסייע לכם. אפליקציית Handwallet הושקה לפני מספר שנים והיא מיועדת לניהול המזומנים, חשבונות הבנק, כרטיסי האשראי וכרטיסי מתנות גם יחד. האפליקציה הזו היא בהחלט מקיפה, עם למעלה מ-100 קטגוריות ותת קטגוריות. בנוסף, ניתן לראות גרפים של ההוצאות וההכנסות, החסכונות וכן הלאה. פיצ'רים מעניינים באפליקיה הם חישוב תשלומים ומועדים בכרטיסי האשראי (על פי מועדי הפירעון שמגדירים), חישוב ריביות והצמדות על הלוואות ועוד. יש בה אופציה לתכנון תקציב, ובחינה האם עומדים בו בפועל. עבור עוסקים או בעלי חברות אפשר לנהל בנפרד את המאזנים הכספיים של העסק לעומת הבית, ובנוסף לצלם את המסמכים, הקבלות, תעודות המשלוח וכדומה. האפליקציה מסתנכרנת מול רוב הבנקים וחברות האשראי בישראל. בעיה מסוימת שמצאנו בה היא שהנתונים נשמרים על גבי המכשיר עצמו או בסנכרון עם גוגל, מה שעלול להביא למצב בו במחיקת האפליקציה או החלפת הטלפון נתונים ייעלמו.
אפליקציה נוספת היא "פיננדה – פשוט לשלוט בכסף", שאף היא מציעה מעקב אוטומטי אחר ההוצאות וכלים של ניהול תקציב. אפשר להכניס בה את חשבונות העובר ושב וכרטיסי האשראי (אמריקן אקספרס, ישראכרוט, קאל ולאומי קארד. ללא כרטיסי דיינרס) להגדיר יעדים חודשיים, רבעוניים או שנתיים, לראות גרפים חודשיים של הוצאות, הכנסות וחיסכון ואף לעדכן את יתרת המזומנים בארנק: מבחינה מעשית, הכספים שמשכתם מחשבון הבנק שלכם, על פי הנתונים שבאתר שלו (לנו זה היה מעט בעייתי לחזור כמה חודשים אחורה ולנסות להבין להיכן הלך הכסף המזומן שמשכנו). מהבדיקה שעשינו האפליקציה די נוחה לשימוש ומציגה את המידע בצורה פשוטה, אם כי היו כמה דברים שהפריעו לנו: החסכונות בבנקים לא מוצגים במקום נוח, ואי אפשר לדעת דרך המסך הראשי כמה יש לנו בתכניות החיסכון ובפקדונות השונים. אם כל החשבונות שלכם וכרטיסי האשראי יכולים להיות מוגדרים באפליקציה, אפשר בהחלט לנסות אותה ולהיעזר בה. אחרת, נראה שהפונקציונליות שלה יורדת מעט.
עבור בעלי מכשירי אייפון ואייפד שרוצים לקבל בקרה על ההוצאות דרך כרטיסי האשראי, עומדת אפליקציית "כמה שילמתי" – אין נכון להיום גרסה למכשירי אנדרואיד. זוהי אפליקציה חינמית, אבל אליה וקץ בה: ניתן להגדיר רק שני פרטי כרטיסי אשראי בגרסה החינמית, כשמי שיש לו יותר כרטיסי ייתקל בקשיים (ההמלצה שלנו, כפי שקראתם במדריך נפרד, היא להחזיק בכמה שפחות כרטיסים). יתרון משמעותי באפליקציה הוא שאפשר להכניס אליה את הכרטיסים של כלל בני המשפחה, ובכך לקבל מבט כולל על ההוצאות. כמו כן, יש חלוקה שנעשית אוטומטית לקטגוריות של הוצאות, ואפשרות לפילוח של ההוצאות לאחוזים (לדוגמא, מטרה שאחוז מסוים מההוצאות יוקדש לבילויים). הבעיות הן שאין כאן כל בקרה על ההכנסות, וגם לא על הוצאות שאינן החיובים הישירים בכרטיס: הוראות קבע, תשלומים במזומן, תשלומים באשראי ועוד. היינו שמחים אם בנוסף לכרטיסי האשראי הייתה כאן אופציה להתחבר לחשבון הבנק של המשתמש.
ניהול תקציב הוא לא משחק ילדים, אבל מסתבר שהוא בהחלט יכול להית ידידותי ואפילו נעים לעין – גם אם בשפה האנגלית ולא העברית. אפליקציית Toshl מציעה גרפיקה צבעונית, אבל מיועדת לעשות את ניהול התקציב בצורה מוקפדת. מכניסים כאן באופן ידני את הפרטים של ההוצאות וההכנסות, כשהם מתעדכנים ונשמרים גם באתר אינטרנט ייעודי (יתרון ביחס לאפליקציות אחרות שלא תמיד מעניקות גיבוי מלא לנתונים). האפליקציה מאפשרת לנו לנתח את היחס ביניהם: המפלצת המופיעה בין מסכי האפליקציה תטפוח לנו על השכם כשנעמוד ביעדים או כשנצליח לחסוך, אבל תזהיר אותנו מהתנהלות כלכלית לא אחראית. את היתרה מחודש מסוים אפשר להעביר לחודש הבא. החסרונות של האפליקציה נוגעים לכך שחייבים לעדכן את הנתונים באופן ידני (לכן אנחנו עלולים לשכוח הוצאות דוגמת הוראות קבע או רכישות בתשלומים), וגם שחלק ניכר מהפונקציות כאן זמין רק בגרסה המלאה של האפליקציה, ששימוש בה כרוך בתשלום.
אפליקציית Spending Tracker פועלת פחות או יותר על אותו עיקרון, אלא שכאן את העיצוב הצבעוני מחליף עיצוב די פשוט ובסיסי. האפליקציה הזו מאד נוחה לשימוש, ואפשר ללמוד אותה במהרה. היא משמשת להכנסה ידנית של נתוני הכנסות והוצאות, וחלוקה של ההוצאות השונות לקטגוריות. הנתונים ניתנים לחלוקה באופנים שונים, בבחינה שבועית, חודשית או שנתית. גם כאן קיימת אופציה להגדיר תקציב ולנסות כמובן שלא לחרוג ממנו. אופציה מעניינת אחרת היא להגדיר מספר חשבונות נפרדים, למשל חשבון עסקי מול חשבון חסכונות, ולהחליף ביניהם בקלות. מבחינת הגיבוי, האפליקציה מאפשרת ליצור גיבוי של הנתונים דרך הדרופבוקס, וגם לעשות סנכרון בין מכשירים סלולריים שונים (אופציה הקיימת רק בגרסה בתשלום, כמו תכונות אחרות). את האפליקציה תוכלו להוריד עבור מכשירי אנדרואיד וגם מכשירי אפל.
המסקנה: אפשר להיעזר, אבל לא באופן מוחלט
ההיצע הרחב של אפליקציות לניהול תקציב וחשבון בנק דרך הטלפונים החכמים מראה שבהחלט כדאי לחשוב על להשתמש בהן. את האפליקציה של הבנק או הבנקים שלכם מומלץ שתורידו בכל מקרה, כי היא תסייע לכם ללא כל ספק. להתרשמותנו ומהניסיון שלנו לא בטוח שהאפליקציות יבטלו לחלוטין את הביקור שלכם בבנקים, אבל בהחלט צפויות לצמצם אותם. תוכלו לחסוך לכן זמן ואולי גם כסף.
באשר לאפליקציות המשלימות, חלק מהן בהחלט מועילות ויכולות להציע לכם בקרה על הכספים שאתם מוציאים או מכניסים. בבדיקה שעשינו לא נתקלנו עדיין באפליקציה שיכולה לכלול בתוכה את כל המידע הפיננסי שיש – אסור לשכוח שיש לרבים מאיתנו גם חסכונות מחוץ לבנקים – אבל מבחינת הבנק וכרטיסי האשראי תוכלו לקבל את רוב הנתונים. האפליקציות האלה מצריכות קצת עבודה, בעיקר בהתחלה (הכנסת הכרטיסים והחשבונות הרלוונטיים), וצריך לקחת בחשבון גם שהמידע עלול להתעדכן מאוחר מאשר במקורות אחרים. האפליקציות שסקרנו כאן אמורות להיות מאובטחות מבחינת המידע שמוכנס אליהן, אבל מומלץ לוודא זאת פרטנית מול כל אפליקציה.
מדריכים קשורים:
פפר הבנק הדיגטלי של לאומי – הכל דרך הסמארטפון
לא ייאמן כי יסופר. משטרת גרמניה עצרה צעיר בן 28 כחשוד בביצוע הפיגוע באוטובוס של קבוצת הכדורגל בורוסיה דורטמונד ב-11 באפריל. החשוד, בעל אזרחות גרמנית ורוסית, נעצר על ידי יחידת המאבק בטרור במדינת באדן-וירטמברג והוא מואשם בניסיון לרצח וגרימת פיצוץ מכוון, והכל במטרה לגרוף רווחים פיננסים.
על פי הרשויות בגרמניה החשוד פעל ממניעים פיננסיים, ובמה בעצם מדובר? החשוד הצטייד במכשירים פיננסים שעולים כאשר מניית קבוצת הכדורגל (שנסחרת בבורסה הגרמנית) יורדת. ככל הנראה מדור ברכישה של אופציות פוט על מניית דורטמונד. אופציית פוט מהווה אפשרות למכור את המניה במחיר ידוע מראש, וככל שהמחיר של המניה יורד, כך האופציה עולה – ראו כאן מדריך אופציות מפורט.
על כל פנים, העיתון "דר שפיגל" דיווח כי חוקרים ממשרד התובע הפדרלי הובילו את החקירה לאחר שקיבלו מידע מגורמים במגזר הפיננסי, כאשר על פי החשדות אותו חשוד רכש 15 אלף אופציות פוט של הקבוצה, והוא הניח שמניית הקבוצה תיפול במקרה ששחקנים ייפצעו או ייהרגו בעקבות הפיצוצים.
זה ממש לא ייאמן, זה סיפור שעד כה היה בסרטים, אבל מסתבר שהמציאות עולה על כל דמיון – החשוד, כך כאמור על פי החשדות, ניסה לפוצץ את האוטובוס של שחקני הקבוצה, במטרה שמניית הקבוצה תיפול, והוא ירוויח על האופציות.
הפיצוצים, גרמו לפציעתם של שניים, לרבות בלם הקבוצה מארק ברטרה. לאחר הפיצוץ, התגלו שלושה מכתבים זהים באזור הפיצוץ שלכאוןרה הצביעו על ארגון דאעש כאחראי לפיגוע, אבל החוקרים הגרמניים העריכו כבר בשלב מוקדם שאין מדובר בפיגוע טרור איסלאמי.
מאיפה מגיעים הרווחים של הבנקים? למה לבנקים חשוב להגדיל את הפיקדונות? ומתי תתפתח תחרות אמיתית בשוק ההלוואות?
האשראי החוץ בנקאי הופך ליותר ויותר פופולארי – חברות כרטיסי האשראי כבר מזמן נהפכו לספקיות אשראי, כשבמקביל ישנן מקורות חוץ בנקאיים רבים – מימון ישיר, זירות להלוואות חברתיות, חברות שמספקות אשראי ללקוחות עסקיים לרבות ניכוי צ'קים ועוד. הפריחה הזו מתבטאת גם בבורסה המקומית כשחברות רבות שעוסקות במימון וניכיון צ'קים נכנסו לבורסה (רובן בדלת האחורית – דרך רכישה במהופך).
במקביל, קיבלו הגופים הפיננסים הגמשה בתנאי ההקמה, כדי להגביר את התחרות מול הבנקים החזקים, ולאחרונה קיבלה חברה חדשה אישור בתחום הסליקה – טרנזילה.
ולמרות כל השינויים, הבנקים הם עדיין ספקי האשראי הגדולים במשק, לא סתם הגדולים, עדיין רוב רובו של האשראי ניתן דרך המערכת הבנקאית, יתר המקורות החוץ בנקאיים, לא מדגדגים ולא פוגעים בתוצאות הבנקים, זה עדיין פעילות קטנה, וזה כנראה מבטא יותר מכל את הפוטנציאל של הגופים החוץ בנקאיים.
כשבוחנים את תוצאות הבנקים בשנת 2016 מבינים כי הרווח של הבנקים שלהם מגיעים בעיקר ממשקי הבית והעסקים הקטנים (העצמאיים). כן, זה לא חברות הענק שמתממנות דרך הבנקים שמספקות להם את עיקר הרווח, אלה זה אתם שלוקחים הלוואה יחסית קטנה/ אשראי יחסית נמוך. איך זה ייתכן? פשוט ברור – הלווה הגדול אולי לוקח 1 מיליארד שקל אבל הריבית שהוא משיג מהבנק נמוכה במיוחד. בעוד שההלוואה הגדולה הזו שקולה ל-10,000 הלוואות קטנות של פרטיים בגובה 100 אלף שקל ובריבית גבוה פי כמה. אז נכון, ההתעסקות במימון הצרכני משמעותית הרבה יותר – טיפול ב-10,000 הלוואות, אבל בהתאמה הסיכון לבנק קטן יותר כי הפיזור גבוה הרבה יותר, ו… הרווח של הבנקים כאמור גבוה פי כמה בגלל הריבית הגבוה.
אתם תראו את הנתונים האלו בכל דוחות הבנקים, כשהפעם נציץ בדוחות של בנק מזרחי טפחות. הכנסות הריבית של הבנק בשנת 2016 הסתכמו ב-5.3 מיליארד שקל, כאשר הוצאות הריבית הסתכמו ב-1.5 מיליארד שקל. ההכנסות ריבית נטו (הכנסות פחות הוצאות ריבית) הסתכמו בכ-3.8 מיליארד שקל. מה זה בעצם הכנסות ריבית והוצאות ריבית? ובכן, בגדול הבנק מקבל/ זוקף ריבית (ורושם בהתאמה הכנסות) על הלוואות שהוא מספק לציבור. מזרחי טפחות, אגב, הצליח להגדיל את האשראי לציבור ל-172.8 מיליארד שקל בסוף 2016, לעומת 160.6 מיליארד שקל בסוף שנת 2015. על האשראי הזה (בהצגה פשטנית) הכניס הבנק 5.3 מיליארד שקל.
מנגד לבנק יש הוצאות ריבית, והמשמעות היא שהוא לווה כסף. רוב הכסף הזה הוא הלוואות שהוא מקבל מהציבור, ואלו בעצם – הפיקדונות. כלומר, בהמחשה פשוטה – הבנק מקבל כסף/ הלוואה מרמי והכסף הזה משמש את דני שלוקח הלוואה מהבנק. הבנק הוא צינור, אבל צינור יקר – העלות של ההלוואה שהבנק מקבל מרמי היא נמוכה, הבנק נותן לרמי על הפיקדון שלו שברירי אחוז בשנה, ומנגד על ההלוואה שהבנק מספק לדני הוא לוקח כמה אחוזים טובים. קוראים לזה מרווח הריבית, והמרווח הזה מסתכם בכמה אחוזים.
על כל פנים, היקף הפיקדונות של הציבור בבנק (מעין הכספים שהבנק לווה מהציבור) מסתכם בסוף שנת 2016 ב-178.3 מיליארד שקל , לעומת 162.4 מיליארד שקל בסוף שנת 2015. גידול נאה (אפילו מרשים יותר מהגידול באשראי). היקף הפיקדונות, עולה על האשראי לציבור , כך שניתן לומר שכל הפיקדונות של הציבור מופנים בעצם לאשראי/ הלוואות, כלומר אותו רמי שמקבל כמה עשיריות אחוז בשנה על הפיקדון שלו מממן את דני שמשלם כמה אחוזים טובים. זה העסק העיקרי של הבנק – תיווך, וזו הסיבה שהבנקים מנסים למשוך לקוחות שיפקידו כמה שיותר כסף אצלם – כמה שיותר כסף בפיקדונות משמע יותר הלוואות, יותר רווחים.
הוצאות הריבית של בנק מזרחי טפחות בשנת 2016 הסתכמו ב-1.5 מיליארד שקל שמהווים פחות מ-30% מהכנסות הריבית. מדובר על מעין "רווח גולמי" של 70%, האם זה רווח נורמלי? האם זה רווח שמבטא תחרות? וזה עוד לא הכל – כאשר הריבית תעלה צפוי (אין דבר כזה בטוח) שמול עליית מקורות המימון, תהיה גם עלייה בריבית על ההלוואות, וצפוי שהמרווח יעלה, כלומר הרווחים של הבנקים יעלו עוד יותר, אם כי, כאשר הריבית תעלה שיעור הרווחיות שמתבטא בהכנסות נטו מריבית חלקי הכנסות הריבית צפוי דווקא לרדת (בגלל התייקרות הוצאות המימון). כלומר, מצד אחד יהיה גידול ברווחים, אבל ירידה בשיעור הרווחיות.
כך או אחרת, הרווחיות הזו שכמובן לא מאפיינת רק את בנק מזרחי טפחות, אלא את כל המערכת הבנקאית, בפועל אפילו גבוה יותר. בתוך הוצאות המימון יש מרכיב גדול של הוצאות בגין ריבית על אגרות החוב שהניקו הבנקים, אלא שבפועל המימון לציבור לא בהכרח מגיע מאגרות החוב, כאמור הפיקדונות עולים על האשראי לציבור. אז נכון שלכסף אין ריח וטעם, והמקורות והשימושים מתערבבים, אבל אם באמת היו עושים את החישוב של הכנסות הריבית של הבנקים מהאשראי לציבור מול הריבית שהם משלמים על הפיקדונות היו מקבלים רווחים גבוהים יותר ורווחיות גבוה יותר.
הרווחים והרווחיות פוחתים כמובן ככל שיורדים בדוח רווח והפסד. יש אמנם הכנסות ורווחים מפעילויות אחרות בעיקר עמלות שהבנק גובה מאיתנו (עמלות ניהול חשבון, עמלות המרת מט"ח בסכומים גבוהים מאוד!, עמלות ניירות ערך ועוד), אבל יש גם הוצאות תפעול כבדות, בעיקר הוצאות על העובדים (שכר עבודה).
ואחרי כל ההוצאות האלו יש רווחים. בבנק מזרחי טפחות הרווח מסתכם בכ-1.3 (אחרי הוצאות בגין שכר עובדים – 2.1 מיליארד שקל). הרווח הזה מבטא תשואה של מעל 10% על ההון.
ועכשיו למסקנה הכמעט הבלתי נמנעת – הבנקים עושים עלינו סיבוב גדול, כדי לייצר תשואה לבעלי המניות וכדי לייצר פרנסה לעובדים. בנק מזרחי טפחות הוא עוד היעיל במערכת, אבל בעידן הדיגיטלי לקיחת הלוואה, או הפקדה בפיקדון לא יצטרכו כל כך הרבה משאבים אנושיים. ככל שהבנקים יהיו רזים יותר, כך הציבור ייהנה מתחרות אמיתית וריבית נמוכה יותר. אבל יש כאן מוקש – התחרות החוץ בנקאית, מתקשה להתמודד עם יתרון הגודל של הבנקים ועם מקורות המימון הזולים, ולכן בינתיים – הריבית במערכת החוץ בנקאית גבוה יותר מהבנקים. כאשר זה ישתנה דרך מקורות מימון זולים יותר, מימון המונים (הלוואות חברתיות) ועוד, תהיה באמת בשורה לציבור.
היקף המשכנתאות בחודשים האחרונים ירד במקביל לירידה בהיקף העסקאות, אך אי אפשר עדיין לדבר על מגמה בשוק הדירות למגורים. הירידה נובעת מצמצום פעילותם של משקיעים בשוק הדירות (על רקע העלייה במיסוי), ומהמתנה של זכאים לדירות במסגרת פרויקטים של מחיר למשתכן.
הריבית על המשכנתאות שהיתה במגמת עלייה רציפה בשנתיים האחרונות, נותרה באפריל ללא שינוי (מדובר על משכנתאות שנסגרו במרץ לביצוע עד 18 באפריל) – כך עולה מנתוני בנק ישראל.
ריבית המשכנתא הצמודה ללא שינוי
ריבית המשכנתא הממוצעת הצמודה למדד עמדה על 3.88% לעומת 3.93% בחודש הקודם. הריבית על המשכנתאות הפופולאריות לתקופה של 15 עד 20 שנה עלתה ל-4.25%, בהשוואה ל-4.19% בחודש הקודם, והריבית על משכנתאות לתקופה של 20 עד 25 שנה עלתה ל-4.34% לעומת 4.23% בחודש הקודם. הריבית לתקופות קצרות יותר לרוב ירדה.
הריבית הצמודה, חשוב לציין, מבטאת עלות כוללת של כ-5%-6% בשנה. מדד המחירים לצרכן בהתאם לטוואי שהגדיר בנק ישראל צפוי לעמוד על 1% עד 3% בשנה, כך שעל פי אמצע הטוואי הרשמי מדובר בעלות מימון כוללת של כ-6% (ריבית משכנתא בתוספת מדד שנתי). גם אם נתייחס לחלק התחתון של הטוואי (בשנים האחרונות המדד סביב אפס, והתחזיות לשנים הקרובות הם סביב ה-1%) הרי שמדובר על מדד שבתוספת הריבית מגיע לעלות מימון גבוהה של כ-5%. העלות הזו מייקרת את רכישת הדירה בעשרות אחוזים.
ריבית משכנתא שקלית – ללא שינוי
ריבית המשכנתא השקלית נותרה גם כן ללא שינוי משמעותי בחודש אפריל. הריבית התקפה להלוואות שנלקחו בחודש מרץ (לביצוע עד 19 באפריל) עמדה בממוצע על 3.32% לעומת 3.36% בחודש הקודם. במשכנתאות לתקופה של 15 עד 20 שנה חלה ירידה ל-4.67% לעומת 4.69% בחודש שעבר. במשכנתאות לתקופה של 20 עד 25 שנה עמדה הריבית על 5% – בדומה לחודש הקודם.
הריבית השקלית הממוצעת שמפרסם בנק ישראל היא ממוצע של כל ההלוואות שניתנו בריבית שקלית, גם בריבית משתנה וגם בריבית קבועה. בפועל, לא באמת ניתן להשוות בין שני סוגי הריביות האלו – הריבית הקבועה יותר בטוחה לאורך זמן, אך מראש היא יקרה יותר; בעוד הריבית המשתנה אמנם יותר נמוכה, אך היא יותר מסוכנת כי קיימת חשיפה לעלייה בריבית. עלייה שעשויה להיות מכמה כיוונים – עלייה בריבית בנק ישראל שתגרור עליה בריבית המשכנתא המשתנה; תחרות נמוכה יותר בין הבנקים (כפי שקורה בשנה האחרונה) שמייקרת את הריבית; שינויים בשוק האג"ח שמשפיעים באופן ישיר על ריבית המשכנתא ועוד.
על כל פנים, בפועל אי אפשר באמת "לערבב" בין הריביות האלו, אין משמעות לריבית הממוצעת, עם זאת – מכיוון שתמהיל המשכנתאות נשמר פחות או יותר (תמהיל משכנתאות בריבית שקלית קבועה לעומת תמהיל משכנתאות בריבית שקלת משתנה) אזי למגמה בריבית הממוצעת יש משמעות – היא אכן מבטאת את מה שקרה בפועל בשוק המשכנתאות.
ריבית בנק ישראל – לא תשתנה בשנה הקרובה
לאחרונה דיווח בנק ישראל כי לא יעלה את הריבית בשנה הקרובה. בבנק החליטו להשאיר את הריבית ברמה של 0.1% , שהמשמעות שלה היא ריבית פריים של 1.6% (1.5% מעל הריבית של בנק ישראל). הוועדה שמחליטה על הריבית מסרה כי לאור המתינות בקצב העלייה במדד המחירים לצרכן, ועל רקע נתוני המאקרו הנוספים, נראה שאין מקום להעלאת ריבית בטווח הקצר – "ברקע ההחלטה שלא לשנות את ריבית בנק ישראל, ניתן לציין את האינפלציה – בשנה האחרונה הקצב השנתי של האינפלציה עולה במתינות, וב-12 החודשים שהסתיימו בפברואר הוא הגיע ל-0.4%. זהו שיעור האינפלציה הגבוה ביותר מאז יולי 2014, אך האינפלציה עדיין נמוכה מהיעד".
ומכאן, שריבית בנק ישראל לא צפויה לעלות בקרוב כתוצאה מעליית הריבית, אך כאמור היא עשויה לעלות כתוצאה מתחרות חלשה בין הבנקים וכתוצאה משינויים בשווקים הפיננסים. אחרי הכל הריבית עלתה במעל 1.5% בתקופה של השנה וחצי האחרונות בשעה שריבית בנק ישראל לא השתנתה.
בכמה משפיעה עלייה בריבית על מחיר הדירה?
העלייה בריבית המשכנתא מייקרת את מחיר הדירה. המימון הוא מרכיב גדול בעלות הכוללת של הדירה, אבל לכמה הוא מגיע? ובכן, התוצאה הממוצעת היא 10% ולמעלה מכך מערך הדירה. הנה המחשה, נניח שלקחתם משכנתא בגובה 50% מערך הדירה, ובריבית של 3%-4% (שקלול של כל המסלולים), אתם בעצם משלמים ריבית של 1.5-2% מערך הדירה כל שנה (3%-4% על 50% מערך הדירה), אבל זה יורד בהתאמה במקביל לירידת הקרן של המשכנתא, כאשר באופן גס, ניתן להגיד שהמשכנתא היא בממוצע 25% על פני התקופה שלה – נניח 20 שנה, ואז (אם מדובר על ממוצע של 25% חוב על פני התקופה של המשכנתא), הרי שמדובר על ריבית של 0.75%-1% מערך הדירה על פני 20 שנה – זה יכול להגיע ל-20% מערך הדירה, אבל זה הסכום הנומינלי. כלומר יש עלות נוספת של 15% עד 20% כתוצאה מהמשכנתא, אבל אם רוצים להתייחס למחירים ריאליים (מהוונים נכון להיום), הרי שזה פחות (בניכוי הצמדה למדד), זה יכול להגיע לסדר גודל של 10%.
והמשמעות היא ששינוי של 1% בריבית בשנה האחרונה מייקר את הדירה וזה יכול להגיע גם לעלייה של 2%-3% במחיר הדירה (ריבית של 3%-4% שקולה לעלייה של 10% במחיר הדירה, ובתאמה גסה עלייה של 1% שקולה לעלייה של 2%-3% במחיר הדירה) – כאן, תוכלו לראות את ההשפעה של המימון ומרכיבים נוספים על המחיר האמיתי של הדירה.
ריבית משכנתא והקשר למדד תשומות הבנייה
ריבית המשכנתא וליתר דיוק השינוי בריבית המשכנתא משפיעים על עיתוי התשלומים לקבלן (באם רוכשים דירה מקבלן). רוכשי דירות חדשות משלמים את התשלומים לקבלן עם הצמדה למדד תשומות הבנייה. מדד תשומות הבנייה עלה בשנים האחרונות יותר ממדד המחירים לצרכן – זה לא מחייב שכך יהיה גם בהמשך, אבל אם אתם מעריכים שזה מה שיקרה גם בהמשך, כדאי לכם לנסות ולהתמקח עם הקבלן, במקרים מסוימים זה עוזר וההצמדה מתחלפת למדד המחירים לצרכן.
ואם אתם (כמו הרוב) משלמים בהצמדה למדד תשומות הבנייה, כדאי לנסות ולמזער את ההצמדה בדרך הבאה – אם תקחו משכנתא מוקדם ותשלמו לקבלן את התשלומים מוקדם אתם תחסכו את מדד תשומות הבנייה. מצד שני אתם תשלמו את ריבית המשכנתא – ולכן, אם אתם צופים שמדד תשומות הבנייה יהיה גבוה מריבית המשכנתא, אז כלכלית עדיף לכם לשלם מוקדם.
כאן, תמצאו מידע על ריביות המשכנתא וכאן תמצאו מידע על מדד תשומות הבנייה לרבות תחזית.
מדריכים נוספים:
מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?
מעודכן ל-09/2019
מטבח – כמה עולה? מה הסוגים? ומאיפה לקנות?
ההיצע הוא גדול והמחירים בהתאם למה שאתם רוצים שיהיה במטבח שלכם – אבל הכול בסופו של דבר תלוי בתקציב שלכם
מסתבר, שרוכשי הדירות הישראלים משקיעים הכי הרבה במטבח החדש שלהם. למה? מכמה סיבות – ראשית, כי האוכל הוא לב החיים הישראליים (ואולי לא רק בישראל); שנית – משום שרוב המטבחים כיום נחשפים לנכנסים לדירה וליושבים בסלון – אז צריך שזה יהיה מתאים ומהודר, ואולי גם ישנם כאלו שרוצים "להוציא עיניים" ; ושלישית – משום שההיצע, הפיתוחים והגאדג'טים של המטבחים גדל כל הזמן, ומפתה אותנו לשלב אותו ולשדרג את המטבח שלנו.
בכל מקרה, גם אם ההשקעה היא הגדולה ביותר בבית, בכל זאת מדובר בעניין של תקציב. במילים אחרות, כל אחד משקיע את מיטב כספו במטבח לפי התקציב שיש לו. מטבח "זול" ממוצע עולה כ-12 אלף שקל, ואפשר גם למצוא מטבח קטן של 6 מטר רץ ב-3,000 שקל, שמתאים אולי לבעלי דירות להשכרה. אך אם נרצה מטבח יוקרתי, נשלם גם 80 אלף שקל ויותר. ויש גם כאלה שיכולים להרשות לעצמם מטבח במאות אלפי שקלים.
איך ניראה מטבח שעולה 500-700 אלף שקל? חוץ מהחומרים היקרים והיוקרתיים מהם הוא בנוי, כל המנגנונים במטבח הם חשמליים, הטכנולוגיה שולטת והמטבח "חכם" – למשל, אי המשמש שולחן, אך בלחיצת כפתור בשלט נפתח משטח עבודה לצד וגם חושף כיור מוסתר וברז יוקרתי שמופעל באמצעות חיישן; קולט אדים שנשלף בלחיצת כפתור, מסכי פלזמה נשלפים, מגירות הנפתחות במגע (מרפק, למשל, ללא צורך בשימוש בידיים, באמצעות מנגנון חשמלי ועוד פינוקים. המטבח כולל כמובן את מוצרי החשמל המתקדמים ביותר, ברזים (גם מזהב), כיור, "שיש" בלתי נסדק וכד'.
אבל רובנו לא שם – את המטבחים האלה תמצאו כנראה במגדלי היוקרה בתל אביב ובאחוזות העשירים בהרצליה פיתוח וכד'. אנחנו נתמקד במטבחים צנועים יותר, במה צריך וכדאי שיהיה בהם, וכמה זה עולה. המדריך תקף גם לשיפוץ מטבח קיים.
מיטה זוגית – כמה עולה? איפה קונים?
שלב ראשון – תכנון
זה השלב החשוב ביותר – תכננו את המטבח כך שיהיה פונקציונאלי לכם אישית, אך תמיד להתחשב גם במידות חדר המטבח. אל תכניסו אי בכוח למטבח קטן כי זה יהפוך לסיוט, אם כל המשפחה במטבח; אם אתם נמוכי קומה, כדאי שארונות המטבח העליונים יהיו נמוכים מהמקובל; האם כל אביזרי החשמל יהיו חבויים, או שאתם מעדיפים שהמדיח והתנור יהיו חשופים? תאורה – חשוב מאוד. מעבר לתאורה בהירה וחזקה במטבח, כדאי אולי להוסיף תאורת לדים מתחת לארונות העליונים כדי להגביר את התאורה לטובת העבודה במטבח; האם אתם אוכלים במטבח או בפינת האוכל? אם אתם אוכלים במטבח, כדאי לחשוב על דלפק (גבוה או נמוך), או על אי שיכול לשמש גם שולחן. נקודות חשמל, אינסטלציה, גז – לפי מיקום מכשירי החשמל, הכיור, בר המים, הכיריים וכד'. אל תהססו להוסיף עוד נקודת חשמל או שתיים במקומות בהם תשתמשו בטוסטר, מיקסר וכד', ואולי גם מסך טלוויזיה. תרצו קולט אדים שיעמעם את ריחות הבישול? גורס אשפה? צריך להחליט גם על הצבעים, החומרים ולהתחשב כמובן בתקציב – אולי לא תוכלו לכלול במטבח שלכם את כל מה שאתם רוצים, כי התקציב לא יאפשר לכם זאת, אז תבדקו מראש.
בין אם אתם קונים מטבח אצל נגר פרטי, או ברשת מטבחים יוקרתית, או בהום סנטר, או באיקאה, הקפידו שיכינו לכם סקיצה מדויקת של המטבח החדש. שימו לב – שהכיריים לא יהיו מתחת לארונות המטבח, כי הם יוכתמו ויתקלפו. עדיף למקם את הכיריים בקרבת חלון או קולט אדים.
אגב, את כול הנ"ל אתם יכולים לעשות עם אנשי מקצוע כמו מעצב ומתכנן מטבחים, ולקבל תכנון מטבח מלא, כולל מיקום התשתיות, הדמיות מחשב, אבל אז תצטרכו להוסיף לעלות המטבח עוד 2,500-5,000 שקל לשכירת שירות המעצב, שיכול גם להתלוות אליכם בתוספת של עוד כמה מאות שקלים לרכישת האביזרים והמוצרים למטבח שלכם.
אז כמה עולה מטבח? תלוי
שני האלמנטים המרכזיים במטבח הם – ארונות המטבח וחיפוי השיש, או האבן, או כל חיפוי אחר, שבמטבח ממוצע מהווה גם את משטח העבודה. אלה גם החלקים היקרים ביותר במטבח, וגם התורמים ביותר לעיצובו.
לכן מחיר מטבח תלוי בעיקר בהיקף ההשקעה בשני המרכיבים הנ"ל. היקף ההשקעה עצמו תלוי בטיב החומרים, שטח המטבח (15 מטרים רצים של ארונות יעלו מן הסתם יותר מ-10 מטרים) ואם מדובר במותג. תלכו לשלושה נגרים ותבקשו את אותו מטבח, ותקבלו שלושה מחירים שונים; תבקשו את אותו מטבח ברשת מוכרת ישראלית, תוסיפו עוד 20% למחיר; אותו מטבח במותג בינלאומי נחשב? עוד 30%-40% למחיר.
קילפנו את המותג מהמוצר וניסינו לראות כמה עולה מטבח בסיסי, כזה שכולל ארונות, משטח עבודה, כיור וברז. הסתמכנו ברוב המקרים על דיווחי בעלי מקצוע של האתרים "מידרג" ו""Yep.
מרכיבי העלות העיקריים של המטבח
ההשקעה הגדולה ביותר במטבח היא בארונות/מגירות ובמשטח העבודה.
ארונות/מגירות – הארונות מורכבים משני חלקים – גוף הארון ודלת הארון, וכך גם במגירות.
מבחינת העיצוב, ההשקעה הגדולה היא בדלת הארון שנמצאת בחזית וחשופה לעיני כול. לכן גם החלפת דלתות מטבח ישן, ואפילו רק ציפוי חדש יכולים לתת לו שידרוג אדיר.
בעיקרון ישנם כמה סוגי ציפויים וגימורים לעיצוב דלתות ארונות המטבח, והנפוצים בהם הם פורניר/פורמייקה, פולימר, אפוקסי, כשחומר הדלת עצמו עשוי MDF בדרך כלל. יש גם אפשרות לדלת ויטרינה, כלומר משולבת זכוכית וגם אלומיניום, ששוברת את רצף הקו העיצובי של העץ. יש גם מי שמעדיפים דלתות מעץ מלא (מייפל, אלון ועוד), שהן היקרות ביותר, אבל מעט מאוד מעדיפים אותן, משום שעץ בסביבת מים – לא כל כך טוב.
מחירי דלתות לפי הציפויים – פורמייקה, 200-500 שקלים לדלת, תלוי בגודל שלה. פולימר – טפט דמוי עץ שמודבק לדלת – בין 400 ל-700 שקל לדלת. דלת בגימור אפוקסי, צבע בתנור או שלייפלק, תעלה בין 200 ל-400 שקל לדלת. מחיר דלתות ויטרינה נע בין 400 ל-800 שקל לדלת.
יש אפשרות לבחור בחלק מהארונות בדלתות "קלפה", שזה אחד האלמנטים המשולבים כיום כמעט בכול מטבח מודרני בישראל. מדובר במנגנון בוכנה חדשני לדלת ארון שעולה כלפי מעלה (Lift Up Door) ונשארת במצב פתוח בנקודה אליה הועלתה, עד שסוגרים אותה. יותר אלגנטי ושונה ממנגנון הדלתות המתרוממות של ארון המיקרו התנור. מקובל במיוחד להשתמש בדלת קלפה לדלתות זכוכית. המחיר של דלת קלפה גבוה בכמה מאות שקלים מדלת שנפתחת לצד. עם זאת, ניתן לשלב דלת קלפה עבור שני ארונות עליונים באורך כולל של 120 ס"מ, למשל, ואז קצת יש חיסכון במחיר.
לדלתות צריך להוסיף הוצאה של כמה מאות שקלים לטובת ידיות (אפשר גם הרבה פחות, תלוי במה אתם בוחרים).
המטבחים המודרניים מכילים יותר מגירות ופחות ארונות בקומה התחתונה. הארון הופך למגירה נשלפת, וברוב המקרים מאפשרות לוותר על ה"קרוסלה", מבחינת הנגישות שהן מאפשרות לכול כלי המטבח המאופסנים במגרות אלו, כולל הסירים העמוקים והרחבים ביותר.
בעיקרון מגירת מטבח גבוהה עולה 500-1,200 שקל, כולל ציפוי חיצוני. מגירה ברוחב 50-70 ס"מ ובגובה 12-18 ס"מ (מיועדת בעיקר לסכו"ם וכד') כולל חיפוי חיצוני – 250- 500 שקל. מגירה ברוחב 100-120 ס"מ ובגובה 12-18 ס"מ, כולל חלק חיצוני בציפוי תואם למטבח – 600-900 שקל. הפער במחירים נובע בין היתר גם מאיכות המסילות, הצירים, סוג הנעילה – שקטה, טריקה וכד'. מחיר מסילה למגירת מטבח נע בין 10 שקלים לתוצרת המזרח הרחוק ועד 250 שקלים לדגמים המובחרים של המותגים המובילים תבדקו – לא נעים להיתקע עם מגירה שיוצאת מהמסילה בכול פעם שפותחים אותה.
תוספת למערכת מגנטית לסגירה שקטה עשויה להסתכם במחיר כפול לאותה מגירה.
גוף הארון
ארונות המטבח עשויים עץ (מלא, סנדוויץ') או עץ מעובד (סיבית, MDF). ברוב המקרים גוף הארון אינו עשוי עץ מלא אלא מסנדוויץ' ובשנים האחרונות יש העדפה גם לעץ מעובד שנחשב לא פחות חזק, נוח יותר לעבודה וגם זול יותר.
העלות למטר רץ של גוף ארון ומגירות סנדוויץ' או MDF, ודלתות/מגירות מעץ מלא – 3,000-6,500 שקל; אותו גוף בציפוי פורניר – 1,800-3,400 שקלים למטר רץ. עלות למטר רץ מטבח פשוט עם דלתות סיבית מלמין 1,000-1,400 שקל. בקיצור- הראינו לכם איך מחירו של מטבח ממוצע, שאורכו 10 מטר רץ (5 מטרים למעלה, 5 מטרים למטה, או 4 למעלה ו-6 למטה, איך שמתאים לכם) יכול להסתכם ב-10,000 שקלים וגם להגיע עד 65 אלף שקלים, רק בגלל ההבדל בחומרים ממנו הוא עשוי.
בכל אופן, ברוב המקרים שאתם קונים מטבח קומפלט מחברת מטבחים, המחיר שאתם מקבלים הוא עבור כול המטבח, ולכן יהיה לכם קשה לקבל תמחור נפרד עבור הארונות, וזה נכון גם לגבי מטבחים ברשתות הום סנטר, איקאה או אייס, או אתרים שונים ברשת, שם ניתן לקנות מטבח שלם בפחות מ-10,000 שקל. כשמדובר בנגר פרטי או בעבודה עצמית, המחירים הנ"ל יותר רלוונטיים.
אגב, כשאתם קונים מטבח קומפלט, תבדקו אם המחיר כולל הובלה והתקנה, שכן נהוג לגבות עוד 1,000-2,000 שקלים על ההתקנה.
ואם תרצו גם ארון מזווה נוסף (אם יש לכם מקום במרפסת צמודה למטבח, למשל) תשקיעו כנראה עוד כ-1,200-2,000 שקל.
משטח העבודה/ השיש
גם כאן יש סוגים שונים ומחירים שונים, וזאת החל מ-250 שקל למטר רץ לשיש חברון, מוצר שהיה נפוץ מאוד עד שנות השמונים, וכיום כבר לא משתמשים בו כמעט. הסתמכנו על אתר מידרג במחירים. המחירים הם למטר רץ כשהעומק של המשטח המקובל הוא 65 ס"מ.
חיפוי השיש הנפוץ ביותר בישראל הוא אבן קיסר, שבעצם אינה שיש טבעי אלא משטח דמוי שיש המתבסס על מינרל הקוורץ. המחירים בין 800 ל-1,800 שקל למטר רץ כולל הובלה והרכבה. הפער במחירים תלוי בעובי, בגימור ובספק… לאבן קיסר יש מקבילה מחו"ל –סיליסטון שמחירה קצת נמוך יותר – בין 700 ל-1,500 שקל למטר.
הלהיט התורן במשטחי העבודה הוא הדקטון, שמחירו בין 1,800 ל-3,999 שקלים למטר.
שיש הגרניט הטבעי גם הוא עדיין מככב במטבחים יוקרתיים בעיקר ומחירו מ-1,000 שקלים למטר ועד 10,000 שקלים ויותר.
אי במטבח
אם אתם מתעקשים על אי במטבח שלכם, שמאוד משדרג את "מעמד" המטבח, תצטרכו להיפרד מכמה אלפי שקלים לאי קטן פשוט מחופה במשטח עבודה וכמה מגירות ועד ליותר מ-10,000 שקל לאי גדול, שיכול להחליף ולחסוך שולחן אוכל למשפחה, והוא בנוי מחומרים יקרים יותר. המחיר הממוצע לאי הוא כ- 7,000 שקל.
חיפוי הקיר בין הארונות למשטח
בעיקרון אפשר להשאיר קיר ולצבוע אותו כאוות נפשכם, אבל זה לא מומלץ בסביבה מלכלכת ומכתימה כמו מטבח.
החיפויים הנפוצים ביותר הם קרמיקה וגרניט פורצלן, והמחירים החל מ-60 -100 שקלים למ"ר. חיפוי של שיש גרניט יוקרתי הוא החל מ-1,000 שקלים למ"ר.
כיור
עוד מרכיב מרכזי במטבח הוא הכיור. בעיקרון כיור נירוסטה נחשב ליוקרתי יותר ויקר יותר. אם אתם אוהבים את מראה הנירוסטה, המחיר של כיור גדול מחומר זה נע סביב ה-3,000 שקל.
מחירי כיורי הקרמיקה נעים בין 300 ל-1,500 שקלים, תלוי בגודל, בגימור (נגד שריטות, למשל) ובמותג.
ברז
על פי אתר זאפ, יש למעלה מ-1,200 דגמים לברזים למטבח. הכי יעיל למטבח הוא הברז הנשלף, שמאפשר לשטוף את כול הכיור ורצוי שיהיה ברז מיקסר, כלומר עם ידית אחת שניתן לכוון באמצעותה את חוזק זרם המים והטמפרטורה שלהם.
רוב הברזים עשויים פליז ויש גם העשויים פלסטיק, שהוא חזק לא פחות. המחירים נעים בין כ-120 שקל לברז מיקסר נשלף, שתוכלו להשיג ברשתות העשה זאת בעצמך, ועד למעלה מ-2,000 שקל. גם פה – המותג תורם הרבה למחיר המוצר, אבל תתייעצו, כי לא תרצו ברז מטפטף חודש לאחר התקנתו, או ברז שהציפוי שלא התקלף לאחר שנה.
מיטה זוגית – כמה עולה? איפה קונים?
מעודכן ל-03/2018
תוכנית "נטו למשפחה" – כמה זה יוסיף לנטו שלכם?
שר האוצר, משה כחלון, מרגיש את הירידה של מפלגתו בסקרים ואחרי שעשה "סיבוב" פוליטי על הנכים, הוא פונה לכולם. התוספת המיוחלת בנטו של הנכים עדיין לא ברורה לגמרי, אבל נראה שהיא תגיע לכ-50% , סדר גודל של 4 אלף שקל – צריך יותר.
הפעם, מסביר כחלון שהוא מוסיף לנטו של כולם כי יש עודפים, זה נכון וראוי, אבל אם יש עודף תעבירו אותו בשלב ראשון לנכים. והנה עיקרי התוכנית
– 1.7 מיליארד שקל: תוספת נקודות זיכוי להורים עובדים. בשורה ברוכה, כשבממוצע צפויה הטבה לכל משפחה (שזכאית להטבה – ראו בהמשך) בסך 150-200 שקל (בחודש) – אבל ראו למטה טבלה מפורטת
– 900 מיליון שקל: סבסוד צהרונים. גם זו בשורה
– 750 מיליון שקל: הגדלת מענק עבודה למשפחות עובדות, כתמריץ ליציאה לעבודה.
– 600 מיליון שקל: ביטול מכס במס קנייה על בגדי תינוקות, יבוא מכשירי סלולר ויבוא נעליים.
על פי מסיבת העיתונאים של כחלון – התשלום בגין סבסוד הצהרונים ייכנס לתוקף החל מספטמבר השנה ושאר הסעיפים – החל מינואר 2018. מדובר בתוכנית כוללת של האוצר, לרבות אגף המיסים כמובן – משה אשר, מנהל רשות המסים, נכח במסיבת העיתונאים וכך גם אמיר לוי, הממונה על התקציבים. עוד נכחו – יצחק כהן, סגן שר האוצר; ערן יעקב, הממונה על השכר; ורוני חזקיהו, החשב הכללי.
"לכל שר אוצר היו תפיסות עולם אחרות ושונות, ויש לו ויכוח נוקב מול גורמים שונים, אבל נדרש משר אוצר נכונות להילחם בקבוצות כוח, ולא לפחד מטוקבקיסטים שהם מפעילים" אומר כחלון, ומוסיף – "בשנתיים האחרונות הגדלנו קצבאות במספר מקומות חשובים – הגדלנו קצבאות לניצולי שואה והקמנו חיסכון לכל ילד. הארכנו את חופשת הלידה והגדלנו קצבאות זקנה. הרחבנו תשלום ליוצאי עיראק, מרוקו ואלג'יר שהם ניצולי שואה. אנחנו ביצענו שורה ארוכה של רפורמות, ובראשן הרפורמה בבנקים והרפורמה בכרטיסי אשראי. אני עושה ולא מדבר. כל הדברים האלו אלה מעשים ולא דיבורים.
"שאלו אותנו איפה הכסף? הנה הכסף. המדינה צריכה להקל ולא להקשות. המצב הטוב לא יש מאין, ומאחורי העבודה והתוצאות יש אנשים וחברי הנהלת האוצר. יש גם משלמי מסים, ואנחנו היום מחזקים את מעמד הביניים במעשים. אנחנו מחזקים את הזוג שיוצאים לעבודה ומשלמים מסים. התוכנית נקראת: נטו משפחה, כי זה נטו למשפחה, המשפחה מקבלת תוספת לנטו. אפשר לדבר על השמן והרזה אבל צריך מעשים, צריך לעזור למעמד הביניים.
"הגיע הזמן לשנות כיוון, שיותר אנשים יעלו למעלה ולא ירדו למטה, כמו שקורה בשנים האחרונות. אנחנו משנים כיוון. אנחנו רבים, כל הזמן, עם קבוצות לחץ, אלה שלא רוצים תחרות ואנחנו מביאים היום את הבשורה. היום אנחנו מודיעים כי אנחנו, המדינה, הממשלה, מחזירים כסף לציבור. העודפים שהצטברו בקופת המדינה הם של הציבור, לא של אף אחד אחר. נבחרנו כדי לסייע למשפחות, ולציבור ואנחנו עושים זאת. אנחנו נביא בשבועות הקרובים גם את הבשורה לנכים. אלה שקצבתם מחייתם. תוך מספר שבועות קטן נציג את התכנית במלואה ויהיו שם 4 מיליארד שקל שיופנו לנכים. אנחנו דואגים היום שיהיה נטו יותר לעובדים.
"זו תכנית חברתית כלכלית כוללת שישבנו עליה זמן ממושך באוצר. הפחתנו מכס על דגים ואפשרנו לייבא בשר. ליל הסדר הזה היה זול יותר מאשר בשנים קודמות,וזה לא היה קל. היה קשה להתמודד עם קבוצות הלחץ, עם יכולת לשכור טוקבקיסטים שישחירו את פניך יום יום. אנחנו לא חוששים מזה למען הציבור ולא למען קבוצה קטנה. אנחנו מוציאים 4 מיליארד שקל. אנחנו מחזירים חוב גדול למשפחה העובדת".
טוב, אז זוהי התוכנית של כחלון, אבל זה כחלון הפוליטיקאי שרואה את הירידה בסקרים, זה אולי יתממש, רק שבינתיים שום דבר שכחלון עשה לא באמת הביא תוצאה – תוכנית מחיר למשתכן שעליה הוא בונה את ירידת מחירי הדירות, עדיין לא ממש תרמה. גם הרעיון השגוי של מס על דירה שלישית לא ממש עבר, רק בינתיים יצר נזק וגרם לעלייה במחירי שכר הדירה.
וחוץ מזה – איפה הכסף? איפה הכסף שיממן ן את התוכנית הזו של כחלון? העודפים שנוצרו בחודשים האחרונים לא יספיקו למספרים האלו. כך או אחרת, כחלון מדבר גם על הפחתת מיסי קנייה על מוצרים מיובאים וכן הגדלת מס ההכנסה השלילי או את נקודות הזיכוי במס.
צמרת האוצר, מעריכה כי ב-2017 יהיה עודף של 3 מיליארד שקל בהכנסות המדינה ממיסים מעבר לסכום שעל בסיסו נקבע תקציב המדינה – אבל התוכנית המבורכת לסיוע לנכים תעלה כמה מיליארדים והשאלה איך יממנו את התוכנית הזו, וכל זה כשברקע בחודש מרץ היתה גביית מיסים מאכזבת. אז אולי זו סתם מעידה קטנה, כפי שחושבים באוצר, ואולי זו מגמה שתמשיך לתוך החודשים הבאים, ואז העודפים יהיו מעטים מאוד.
אגב, בינתיים העודף המצטבר מתחילת השנה בגביית מיסים עומד על 1.6 מיליארד שקל, רק שהבעיה היא שרוב הסכום (הרוב הגדול) 1.4 מיליארד שקל מגיע מעסקה חד-פעמית (מכירת מניות השליטה בכתר). באוצר בונים על מובילאיי שנמכרה לאינטל תמורת 15 מיליארד שקל, המכירה הזו צפויה להכניס מס של 4 מיליארד שקל. אבל חברים אלו הכנסות חד פעמיות.
ומה חושבים הכלכלנים ובאקדמיה על התוכנית – "תוכנית נטו למשפחה, היא תוכנית שמתייחסת באופן רחב לתא המשפחתי", אומר פרופ' זיו רייך, "אבל היא לא יורדת לרזולוציות של אוכלוסיות ספציפיות. צריך לדבר על רזולוציות עמוקות יותר, להתייחס לאוכלוסיות ספציפיות כמו רווקים, חיילים משתחררים, זוגות ללא ילדים ועוד. התוכנית כפי שהיא הוצגה אמנם ראויה וטובה, אך כבר בשלב זה יש לבנות את המדרגות הבאות והשלבים הבאים להקלה במס על אוכלוסיות נוספות. צריך במקביל גם לקבוע את לוחות הזמנים ליישום של המהלך הכולל. על כל פנים, התוכנית הנוכחית מבטאת הקלות כלכליות למשפחות, והיא תקל על העומס הקיים היום על המשפחות ותשפר במידה מסוימת את מצב המשפחות מול יוקר המחייה".
כך או אחרת, אם אכן מתווספים לכם כמה מאות שקלים בחודש בזכות הירידה במס הכנסה, תחשבו לחסוך את הסכום הזה. כאן, תוכלו לקרוא על מוצר מנצח בשוק – קופת גמל להשקעה.
נקודות זיכוי – השפעה על המשפחה
במסגרת התוכנית יעלו נקודות הזיכוי לאשה בהתאם לטור הראשון בטבלה המצורפת, ולגברים בהתאם לטור השני בטבלה המצורפת (לחיצה על התמונה תגדיל אותה) –
| נקודות זיכוי לאישה | ||
| גיל הילד בשנת המס | לפני התיקון | אחרי התיקון |
| שנת הלידה | 0.5 | 1.5 |
| שנה עד חמש שנים | 2 | 2.5 |
| בשנת הלידה ניתן להעביר את הנקודה לשנה הבאה | ||
| נקודות זיכוי לגבר | ||
| גיל הילד בשנת המס | לפני התיקון | אחרי התיקון |
| שנת הלידה | 1 | 1.5 |
| שנה | 2 | 2.5 |
| שנתיים | 1 | 2.5 |
| שלוש שנים | 0 | 2.5 |
| ארבע שנים | 0 | 2.5 |
| חמש שנים | 0 | 2.5 |
| שוויה של נקודת זכות – 215 שקל בחודש! |
עדכון חשוב – קבלת ההטבה מחודש יולי!
ובכן, מדברים על תוכנית נטו למשפחה כבר כמה חודשים והנה עדכון משמח – החל מחודש יולי אתם צפויים לקבל את ההטבה רטרואקטיבית – כלומר בגין החודשים ינואר עד יוני. יהיו מקומות עבודה שלא יתארגנו בזמן ואז תקבלו את ההטבה הזו רק באוגוסט, אבל בכל מקרה זה יהיה רטרואקטיבית מחודש ינואר.
כמה מגיע לכם? תסתכלו בטבלה למעלה ותראו כמה נקודות זיכוי מגיעות לכם, כל נקודה שווה 215 שקל, אז פשוט תכפילו לשניכם (בעל ואישה) וזה יהיה הסכום נטו שיתווסף לשכר שלכם. זה יכול להיות משמעותי – אפילו סדר גודל של 500 שקל ויותר (למשפחה עם 2 ילדים ומעלה), אם כי בממוצע כולל (ארצי) מדובר על תוספת של כ-200 שקל
זהירות – הקלות מס לא מתגלגלות למקבלי שכר נטו
הנה מצב מוזר – הממשלה מנסה להקל במיסים על הציבור, ומעלה את נקודות הזיכוי למשפחה. אבל, מי שמקבל שכר לפי הנטו עשוי שלא לקבל את ההטבה! הרי הוא הסכים מלכתחילה לקבל שכר בנטו ולכן לכאורה שינויים במיסוי לטוב ולרע לא משפיעים עליו – הבעיה שבשנים האחרונות הממשלה מנסה להוריד מיסים לעובדים והמשמעות שהעובדים לפי שכר נטו פשוט לא נהנים מכך. אבל כמה הערות – מראשית, כל מקרה לגופו, ושנית אם מדובר בשינוי מהותי אז כן יש בסיס להגדלת השכר גם לעובדים שמקבלים שכר לפי הנטו.
ומה זה בעצם תקבול שכר לפי הנטו? זה מצב שהעובד פשוט מעדיף לא להיכנס לעניין השכר ברוטו, וחשוב לו לדעת כמה הוא מקבל בנטו וכך ג הוא סוגר עם המעסיק. לדוגמה – נניח שהעובד והמעביד סיכמו על שכר נטו של 8 אלף שקל, אז נכון שאם הוא היה מקבל לפי הברוטו אז היישום של תוכנית נטו למשפחה (בהנחה שמגיעות לו נקודות זיכוי) היה מגדיל לו את השכר (ואפילו משמעותית), אבל זה מה שהוא סיכם עם המעביד. כמה סייגים – ראשית מס הכנסה דורש משני הצדדים – המעביד והעובד, לדווח על כך.
שנית, בהסכם לתשלום נטו, שני הצדדים לוקחים סיכון מסוים. מצד אחד, כשנכנסת רפורמה טובה לציבור (רפורמה במס), המעביד מרוויח – הוא לא מעלה לעובד את שכר הנטו וגורף רווח (השכר ברוטו של העובד יורד). אבל, אם המס יעלה, למשל – כאשר עולה שיעור המס בגין זקיפת שווי שימוש ברכב, העובד לא נפגע, זה נופל על המעביד. כלומר, כשמדובר על שכר נטו מדובר על מצב שיכול להיות מסוכן לעובד, במיוחד בתקופה כמו בשנים האחרונות שהממשלה מנסה להפחית את נטל המס!
ככה זה עובד גם כשיש עדכון מדרגות מס. במצב כזה, יש לבחון אם המעביד יספוג את התשלום, או יזכה בהפרש – לכאורה, עובד שהסכים וקבע עם מעבידו על שכר לפי הנטו, אינו אמור להיות מושפע בכלל משינויים במס הכנסה – זה כאמור יכול להיות טוב , וגם רע. עם זאת, אם מדובר בשינויים מהותיים כן יש מצב שהשכר אמור להשתנות. לסיכום – כשמקבלים שכר לפי נטו יש כמה שאלות שצריך מראש להגדיר – האם זה כולל הפרשה לקופות, קרנות וכו'; מה קורה כאשר יש שינוי במדרגות מס הכנסה ועוד – בפועל, כאשר יש שינוי במיסים וזה רלבנטי גם בשינויים שקשורים לתוכנית נטו למשפחה, זה לכאורה אמור לחול על העובדים – כלומר הם לא מקבלים תוספת בעקבות ההקלה. אבל מכיוון שמדובר במהלך שאמור להקל על שכבת הביניים, עשוי להיות כאן מצב מעניין שאם מקרים כאלו יגיעו לפסיקה, בית המשפט יתחשב במהותיות של העניין.
שאלות ותשובות
מתי תיכנס התוכנית לתוקף?
ובכן, חדשות טובות, על פי הנאמר (אבל, אין התחייבות למועד מוחלט) זה אמור להיות כבר ביוני. מעבר לכך, התוכנית תיושם החל משנת 2017, כלומר, ההטבה שתהיה בנקודות זיכוי ובהקטנת מס הכנסה, תתממש אמנם ביוני/ יולי, אבל היא תהיה רטרואקטיבית לחודשים הקודמים. רק שעוד לא ברור מתי בדיוק תקבלו את "החזר המס" הרטרואקטיבי ואיך? כלומר האם זה יהיה בכמה חלקים/ כמה פעימות ומתי?
מי ייהנה מהתוכנית? ובכמה?
בהקשר של נקודות הזיכוי ייהנו משפחות – הורים עובדים שיש להם ילדים קטנים מתחת לגיל 6. ברמת שכר נמוכה , אין משמעות לנקודות הזכות הנוספות (הם לא יתממשו), ונראה כי ההטבה תהיה הכי אפקטיבית בשכר הממוצע, ובשכבות הבינוניות (בשכרות העשירות ההטבה היא יחסית כסף קטן).
ההטבה מסתכמת, על פני התקופה בממוצע ב-2 נקודות זיכוי (להורים) שמבטאים 215 שקל בחודש במשכורת. אבל צריך להיזהר מהממוצע זה תלוי כמובן בגיל הילדים ומס' הילדים. בפועל, ההטבה האמורה להיות נמוכה יותר. מעבר לכך, יהיו כאלו שלא יקבלו את כל ההטבה (לא מגיעים לשיעורי המס האלו), כך שההטבה האפקטיבית צפויה להיות 150-200 שקלים בחודש. גברים זכאים כיום לנקודות זיכוי בעבור ילד מיום היוולדו באופן מדורג עד לשנה שבה מלאו לילד 3 שנים – נקודה אחת בעבור ילד עד גיל שנה, שתי נקודות בעבור ילד בגילאי שנה עד שלוש ונקודה אחת בעבור גילאי שלוש עד ארבע. נשים זכאיות לפני התוכנית לחצי נקודה מיום הלידה ול-2 נקודות מגיל שנה ועד לשנה שבה ימלאו לילד 5 שנים. בעקבות התוכנית שני בני הזוג יהיו זכאים ל-1.5 נקודות זיכוי עד גיל שנה, ול-2.5 נקודות מגיל שנה עד גיל שש.
מתי מופסקת ההטבה בנקודות זיכוי?
ההטבות ניתנות בהתאם לגיל הילד בשנת המס. שנת מס מתחילה ב-1 לינואר ומסתיימת ב-31 בדצמבר. אם הילד יגיע לגיל 6 בשנת המס הוא אינו זכאי להיחשב במסגרת ההטבות בנקודות זיכוי להורים. הדגמה – נניח שהילד נולד במאי 2012 – בשנת 2017 הוא יחגוג 5 והוריו יהיו זכאים בשנה זו להטבה. הוא יהיה בן 6 במאי 2018, אבל בכל שנת 2018 הוא אינו זכאי להטבה. קצת עקום, אבל זו שלשון החוק, המשמעות אגב, מי שנולד בתחילת השנה מרוויח יותר הטבות.
אפשר לנייד נקודות זיכוי?
כן, אפשר לנייד את נקודות הזיכוי לשנה הבאה. התוכנית כאמור אינה אפקטיבית במשכורות נמוכות (הם פשוט לא מגיעים למדרגת המס הזו) ולכן, אם יש ציפייה להעלאת שכר בשנים הבאות, ניתן להעביר את נקודות הזיכוי האלו קדימה ואז ליהנות מהטבות המס המשמעותיות האלו.
עדכונים:
מאי 2017 – הכנסת אישרה את נקודות הזיכוי בתוכנית נטו למשפחה – מדובר על תוכנית שר האוצר, משה כחלון להגדיל ולהשוות נקודות זיכוי להורים עובדים בגין ילדים. על פי התוכנית תהיה תוספת נקודות זיכוי הניתנות לבני זוג עובדים, הורים לילדים קטנים עד גיל 6. כיום גברים זכאים לנקודות זיכוי בעבור ילד מיום היוולדו באופן מדורג עד לשנה שבה מלאו לילד 3 שנים. נשים זכאיות כיום לחצי נקודה מיום הלידה ול-2 נקודות מגיל שנה ועד לשנה שבה ימלאו לילד 5 שנים. השינוי בעקבות התוכנית – הגדלת והשוואת נקודות הזיכוי בין גבר לאישה: שני בני הזוג יהיו זכאים ל-1.5 נקודות זיכוי עד גיל שנה, ול-2.5 נקודות מגיל שנה עד גיל שש.
מאי 2017 – תוכנית נטו משפחה אושרה בוועדת שרים. תוכנית נטו למשפחה של שר האוצר, משה כחלון, שכוללת, בין היתר, העלאת נקודות הזיכוי במס להורים עובדים, אושרה פה אחד בוועדת השרים לענייני חקיקה. שווי נקודות הזיכוי למשפחה צפוי לעמוד על 215 שקל בחודש. להרחבה ב-YNET
מעודכן ל-03/2018
הנה באה הרכבת…היא מקצרת מרחקים וזמנים – איך משפיעה רכבת על מחירי הדירות בקרבתה?
ככול שדירה ממוקמת קרוב יותר למטרופולין, מחירה גבוה יותר. זהו חוק בינלאומי בלתי כתוב בעסקי נדל"ן, ובישראל הדגש הוא – ככול שהדירה ממוקמת קרוב יותר לתל אביב, המחיר שלה גבוה יותר. כולנו יודעים, שדירות בפריפריה הרחוקה זולות בהרבה מדירות במרכז. ולכן, רכבת שמקצרת את הדרך בין היישוב המרוחק למרכז, אמורה להעלות את מחירי הדירות באותו יישוב, ובמיוחד את הדירות הממוקמות בסמיכות לתחנת הרכבת.
ואכן, אלה הם פני הדברים גם בחו"ל וגם בארץ; מסתבר שיתרון זה של הנגישות, גובר על הרעש שלא פעם מביאה אתה תחנת רכבת אל סביבת המגורים הקרובה. ביישובים רבים אף מהווה תחנת הרכבת בסיס להקמת מרכז מסחרי ועסקי, שאף הוא מסייע לאטרקטיביות של האזור.
למדריך – כל מה שצריך לדעת על הרכבת?
על פי מחקר שערך שמאי המקרקעין עו"ד חיים מסילתי, קו רכבת שמגיע ליישוב באזורי הפריפריה מעלה את מחירי הדירות עד 20% לעומת יישובים שבהם אין תחנת רכבת. המחקר בוצע בשנת 2015, ולכן המחירים מותאמים לאותה תקופה. על פי המחקר שצוטט ב"כאן בונים" ובדק דירות 4 חדרים, הרי שבהשוואה בין שתי ערים בפריפריה הרחוקה, אחת עם תחנת רכבת והשנייה ללא תחנת רכב, עלו הממצאים הבאים: מחיר ממוצע של דירת 4 חדרים באופקים, שאינה נהנית מתחנת רכבת, עמד בשנת 2010 על 300 אלף שקל, בעוד שב- 2015 המחיר טיפס ל- 550 אלף שקל – עלייה של 83%. לעומת זאת, מחיר ממוצע של דירת 4 חדרים בנתיבות, שנפתחה בה תחנת רכבת ב-2013, עמד בשנת 2010 על 450 אלף שקל, בעוד שב-2015 – הגיע עד 900 אלף שקל – עלייה של 100%.
השוואה דומה נעשתה בין אור עקיבא לחדרה: באור עקיבא, בה אין רכבת, שהמחיר הממוצע של דירת 4 חדרים ב-2010 עמד על 680 אלף שקל, וב-2015 עלה ל- 1.1 מיליון שקל – עלייה של 61%. בחדרה לעומת זאת, בה יש תחנת רכבת, בשנת 2010 עמד המחיר על 700 אלף שקל, ואילו ב-2015 אותה דירת 4 חדרים טיפסה במחיר עד 1.2 מיליון שקל – עלייה של 71%.
מחירי הדירות – לאן? ריכוז של תחזיות מעודכנות
רכבת העמק העלתה את שווי הדירות בעפולה
השפעה דומה הייתה לרכבת העמק החדשה על המחירים בעפולה, למשל: עד 2011 סבלה עפולה מהגירה שלילית ומחירי הנדל"ן בה היו בקיפאון. מאז הוחלט לחדש את רכבת העמק, שהחלה לפעול בנובמבר 2016, ומקשרת אותה במהירות לאזור חיפה, שם עובדים רבים מתושבי עפולה, הייתה עלייה דרמטית במחירי הדירות בעיר; אם ב-2011 ניתן היה לקנות דירת 4 חדרים ב-590 אלף קלים בממוצע, הרי בשב-2016, התייקר מחירה ל-850 אלף שקלים – התייקרות של כ-45%. לדברי מתווכים באזור, הדירות התייקרו מאז החלה הרכבת לפעול ב-5%-10% נוספים. מצב דומה מתואר גם בבית שאן וביישוב נשר.
גם להפעלת הרכבת הקלה בירושלים הייתה השפעה חיובית על מחירי הנדל"ן, כשהתושבים המתגוררים בשכונות שלאורך תוואי הרכבת, נהנו תוך זמן קצר לאחר הפעלה מעליית שווי הדירות שלהם ב-10%-20%. ההשפעה הגדולה יותר הייתה על מחירי הדירות בפסגת זאב המרוחקת יותר ממרכז העיר.
ואיך תשפיע הרכבת הקלה של תל אביב על שכנותיה הצמודות ואלו שבמעגל השני?
בתקופה הנוכחית אנחנו נמצאים עמוק בתוך תהליך בניית תשתית הרכבת הקלה בתל אביב. הרכבת הקלה תקשר את תל אביב עם הערים הסמוכות ותקצר את זמן ההגעה מתל אביב אליהן ולהיפך לדקות או קצת יותר מ-10 דקות. נכון, שמי שמתגוררים כיום לאורך תוואי החפירות, סובלים ממטרדי רעש ואבק ומירידת מחירי הנכסים שלהם. ואולם, שמאים התבטאו לא פעם בנושא, וטענו שמי שירכוש דירה בפרברים הסמוכים לתל אביב כמו חולון, בת־ים, בני־ברק, פתח־תקווה ורמת־גן, ייהנה מהשבחה משמעותית של מחיר הדירה בתוך עשור, לאחר שהרכבת הקלה תפעל, וכי גם אזורים בטבעת השנייה של תל אביב ייהנו מהשבחת מחירי הדירות שם.
כך למשל, סבור השמאי לוי יצחק, כי כשהרכבת תפעל, הרי שבפתח תקווה, למשל, צפויה עלייה של 20 אחוז ויותר במחירי הדירות במרכז העיר, וכי ברמת־גן צפויים מחירי הדירות למכירה ולהשכרה לעלות בכ־20־25 אחוז לאחר שהרכבת הקלה תפעל.
בעלי הדירות ביפו ד', למשל, שהיא השכונה הזולה ביפו, ייהנו מעליית מחירים כשהרכבת תגיע אליה מתל אביב בתוך מספר דקות, מה שעשוי להביא לפריחת השכונה אליה יבואו צעירים וסטודנטים. כיום מחירי הדירות ביפו ד' נמוכים וכמעט פריפריאליים: מחירי דירות 2־3 חדרים נעים מ־950־750 אלף שקל. הצפי הוא שמחירי הדירות יעלו בכ־25־30 אחוז גם בשוק הקנייה וגם בשכר חודשי.
ועוד ביפו – לכל אורך שדרות ירושלים צפויות להיבנות תחנות עיליות, ולכן תקופת החפירות מהווה מטרד אמיתי עבור תושבי הסביבה, מה שהביא לירידה במחירי השכירות של כ-20%. ואולם, גם כאן יעלה ערך הנכסים כשהרכבת תפעל, כשהשמאים מעריכים שהמחירים יאמירו ב-30% לפחות.
בבת־ים תביא הרכבת הקלה למהפך. העיר מחולקת היום לשני אזורים עיקריים – אזור הטיילת שלאורך החוף, שבו יש ביקוש לדירות למכירה והשכרה מצד מקומיים ומצד משקיעי חוץ ותיירים, והאזור השני הוא מרכז העיר והשכונות רמת הנשיא ורמת יוסף, עמידר וכד', שם פחות מושקע, המבנים ברובם ישנים והמחירים בהתאם. הרכבת הקלה מחברת את חלקיה השונים של העיר ביניהם ובינם לתל אביב. שמאים מעריכים כי מחירי הדירות בבת-ים יעלו ביותר מ-20% עם הפעלת הרכבת הקלה.
בראשון לציון דומה המצב לבת-ים, כשמזרח העיר ומרכזה זולות במחירי הדירות מאשר במערב העיר, שהוא חדש יותר, קרוב יותר לים ויש בו את המרכזים המסחריים מהגדולים בארץ כולל קניון הזהב הענק והמשגשג, סינמה סיטי, ג'י סנטר, יס פלנט ועוד ועוד. החיבור הצפוי בין תחנת הרכבת "ראשונים" שבמזרח העיר לתחנת הרכבת ברחוב משה דיין שליד המרכז המסחרי, צפוי להעלות את מחירי הדירות במזרח העיר.
ומה בתל אביב?
בתל אביב עצמה, תחנות הרכבת ישמשו יותר את מי שבאים אליה, ולכן מחירי הדירות הסמוכות לתחנות יושפעו פחות מהפעלת הרכבת הקלה, ויהיו מושפעים כרגיל מהביקוש הקבוע למגורים בתל אביב, שהוא זה שמעלה את ערך הדירות בתל אביב לאורך השנים.
יוצא דופן הוא אזור רחוב אלנבי ודרומה, ששמאים ומתווכים סבורים, כי הרכבת הקלה שתעבור בתוואי זה תסייע בשבירת החומה בין צפון העיר, למרכז העיר ודרומה, ולכן צפויים מחירי הדירות באזורים אלה לעלות משמעותית.
מחירי הדירות – לאן? ריכוז של תחזיות מעודכנות
ההצלחה של קרמבולה
בנק מזרחי טפחות קבע יעד אסטרטגי – תשואה של 11.5% על ההון בשנת 2021, בעוד שהתשואה בשנת 2016 היתה 10.2% – תשואה גבוה בהשוואה למערכת הבנקאית. ובכלל – בנק מזרחי טפחות נחשב לבנק היעיל ביותר במערכת הבנקאית.
הבנק מוביל בתחום המשכנתאות (ונהנה גם מרווחים מאוד משמעותיים בתחום ביטוחי המשכנתאות), כאשר הוא מנסה להעביר את לוקחי המשכנתאות להיות חלק מהלקוחות של הבנק, ובשנים האחרונות הוא מצליח – יש עלייה בכמות לקוחות הבנק, כשבמקביל חלה עלייה במספר הסניפים (ל-184) ועלייה במספר העובדים.
אחד "מהפיתויים" של הבנק הוא הפיקדונות בתשואות גבוהות יחסית. אחד "המפורסמים" הוא הקרמבולה, ומדוחות הבנק לשנת 2016, ניתן להבין שמדובר בסיפור הצלחה.
הבנק מבחין בין סוגי המקורות השונים לפי גודל, סוג לקוח, מפקיד בודד, כמות לקוחות, מוצר ואורך חיים של הפקדה ממוצעת. הבנק בוחן מידי יום את מידת הריכוזיות של המפקידים, ובמסגרת זו קבעו הדירקטוריון וההנהלה מגבלות וקווים מנחים בתחום סיכון הריכוזיות, וכמו כן הוגדרו אינדיקטורים איכותיים וכמותיים למעקב שוטף, האומדים את השינויים בסיכון הריכוזיות, כל זאת כחלק ממערך ניהול סיכוני הנזילות", נכתב בדוח המנהלים המצורף לדוחות, ובהמשך – "סך פיקדונות הציבור בקבוצה ליום 31 בדצמבר 2016 עמד על 178.3 מיליארד שקל, לעומת כ-162.4 מיליארד שקל בסוף שנת 2015,גידול של 9.8% .פיקדונות הציבור במגזר השקלי הלא צמוד גדלו בשנת 2016 בשיעור 12.4%2 ,הפיקדונות במגזר הצמוד למדד גדלו בשיעור של 1.6% והפיקדונות במטבע חוץ והצמודים למטבע חוץ גדלו בשיעור של 5.7%".
מדובר במספרים גדולים ובצמיחה מאוד משמעותית. הצמיחה הזו נובעת מהפיקדונות קרמבולה, רימונים ועוד, שמספקים תשואה מפתה יחסית למשקיעים, ומייצרת לבנק מזרחי טפחות לקוחות חדשים, וכן מגדילה את גמישות הבנק – כספי הפיקדונות משחררים הון למטרות/ פעילויות נוספות.
מזרחי טפחות – מרוויחים 70 מיליון מביטוח משכנתא
בנק מזרחי טפחות הוא הבנק הגדול ביותר בתחום המשכנתאות, כשבנוסף הוא מרוויח מתחום הביטוח על משכנתא. לבנק יש סוכנות ביטוח – טפחות ביטוח, שאליה מופנים לקוחות הבנק הלוקחים משכנתא. נכון, יש בשנים האחרונות מודעות ואנשים עושים סקר שוק, אבל בפועל – הרוב הגדול של הלווים עדיין בוחר את מה שיועץ המשכנתאות בבנק – הסוכנות של הבנק.
בבנק מזרחי טפחות קוראים לפעילות הזו – "שיווק ביטוחים (ביטוח אגב משכנתא)". בבנק מעדכנים במסגרת הדוחות כי הרוב המכריע של הלווים מבוטחים בפוליסות ביטוח חיים בקשר להלוואה, והנכסים המשמשים כבטוחה מבוטחים בביטוח נכס.
בהתאם להוראות המפקח על הביטוח והמפקח על הבנקים, ביטוחי חיים וביטוחי מבנה אגב הלוואה לדיור משווקים על ידי סוכנות ביטוח בבעלות מלאה של הבנק (טפחות סוכנות לביטוח), שפעילותה נפרדת מפעילות הבנק והיא מוגבלת רק לתיווך בביטוח מבנה, לרבות נזקי מים, ובביטוח חיים אגב הלוואה הניתנת על ידי הבנק.
הלווים בוחרים בחלקם לערוך ביטוחיהם באמצעות סוכנות הביטוח של הבנק וחלקם באמצעות הסדרי ביטוח אחרים. כדי לשמור על ההפרדה הנדרשת בין פעילות המשכנתאות ופעילות הביטוח, לצורך רכישת הביטוחים מסוכנות הביטוח של הבנק, הלקוחות נדרשים ליצור קשר ישיר עם הסוכנות לרבות באמצעות עמדות ייעודיות המקושרות ישירות לסוכנות הביטוח אשר הוצבו בסניפי הבנק. כן זה מה שבמזרחי אומרים וכותבים בדוחות, אז אולי זה לא יועץ המשכנתאות בסניף שמרים טלפון, ועדיין הוא פשוט מפנה למוקד לעמדות הרלבנטיות – זה לא שאין בכלל קשר בין יועץ המשכנתא ליועץ/ סוכן הביטוח.
הסוכנות הזו הרוויחה בשנת 2016 מעל 70 מיליון שקל, לעומת 68 בשנה שעברה. ההכנסות של הסוכנות מביטוח חיים הסתכמו ב-96 מיליון שקל, לעומת 93 מיליון בשנת 2015; ההכנסות מביטוח רכוש הסתכמו ב-15 מיליון לעומת 15 מיליון שקל בשנת 2015.
בטפחות ביטוח הסבירו את התוצאות – "ביטוח חיים – הגידול בשנת 2016 בהכנסות ביטוח חיים נובע בעיקר מגידול בתיק. ביטוח נכסים – בשנת 2016 חל גידול בתיק אשר הביא לגידול בהכנסות. מנגד, הקטנת העמלה המשולמת לסוכנות הביטוח והקטנת תעריף הפרמיה לביטוח מבנים ללקוחות על פי קביעת משרד האוצר הובילה לקיטון בהכנסות כך שבסך הכל ההכנסות בשנת 2016 הסתכמו לסך של כ-15 מיליוני שקלים חדשים, בדומה לשנת 2015".
?מטריקס קונה את אביב – למה בעצם לרכוש חברה עם גירעון בהון העצמי
האם הרכישות של מטריקס (אביב ואחרות) לא מהותיות לתוצאות שלה? האם הרכישות לא מהותיות לצמיחה של מטריקס? וכמה שילמה בפועל מטריקס עבור אביב ייעוץ?
ההכנסות של מטריקס בשנת 2016 המשיכו לצמוח לעומת שנה שעברה. החברה, המתמחה במתן שירותי מחשוב וטכנולוגיית מידע (IT) דיווחה על הכנסות בסך של 2,544 מיליון שקל לעומת 2,280 מיליון שקל בשנת 2015 ולעומת 2,101 מיליון שקל בשנת 2014.
הצמיחה בהכנסות בשנת 2016 הסתכמה ב-11.6% והשאלה אם מדובר בצמיחה אורגנית שנובעת מפעילות הליבה של הקבוצה, או שמדובר על צמיחה דרך רכישות. מטריקס בולעת חברות באופן שוטף, 3,4 בשנה ואולי יותר. אך לכאורה לא מדובר ברכישות שאחראיות על הצמיחה הגדולה.
ביאורים לדוחות מסבירה הנהלת החברה כי – "במהלך שנת 2016 נרכשו 4 חברות. אם צירוף העסקים בגינן היה מתבצע בתחילת שנת 2016 ההשפעה על הרווח הנקי המאוחד ומחזור ההכנסות המאוחד לשנה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר, 2016 לא הייתה מהותית".
כמו כן, מדווח בהמשך הביאור – "במהלך שנת 2015 נרכשו 4 חברות. אם צירוף העסקים בגינן היה מתבצע בתחילת שנת 2015 ההשפעה על הרווח הנקי המאוחד ומחזור ההכנסות המאוחד לשנה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר, 2015 לא הייתה מהותית".
ניתן לכאורה להבין מהציטוטים האלו שהרכישות שהושלמו בשנת 2015 ו-2016 לא תרמו מהותית להכנסות החברה, וכנראה שלא לצמיחה, אבל יש כאן ניסוח מעט אפור. כשהחברה מציינת שההשפעה העל ההכנסות באותה שנה לא היתה מהותית, נראה שהיא מתכוונת שההשפעה היתה אמורה להיות אחוזים בודדים, כנראה עד 5%. כלומר, אם החברה היתה מאחדת את הדוחות הכספיים של החברות הנרכשות בתחילת אותה שנה (כאילו נרכשו באותה השנה), אזי לפי הבדיקה התיאורטית הזו שנועדה לספק למשקיעים תובנה לגבי מהותיות הרכישות, ההשפעה היתה של עד כנראה 5%. אז אולי נכון שהמספרים האלו לשנה המסוימת יכולים להיות לא מהותיים, אבל בשנה הבאה הם אחראים על הגידול בשיעור של 5%, וזה בהחלט מהותי.
והנה המחשה. נניח שהחברה רכשה חברה אחת בסוף שנה שאחראית על 5% מההכנסות באותה שנה, והיא דיווחה כי גם אם הרכישה היתה מושלמת בתחילת השנה לא היה בה כדי להשפיע על התוצאות בצורה מהותית. ומה קרוה שנה הבאה. שנה הבאה, ההכנסות יגדלו ב-5% רק בזכות אותה רכישה, רק שלשנה הזו החברה לא מתייחסת בביאור. כלומר, אין התייחסות לתרומה של החברות הנרכשות לצמיחה, אלא רק לכך שהם לא היו מהותיות באותה השנה שבה נרכשו.
מאוד ייתכן שהדוגמה הזו קרובה למציאות. מטריקס רכשה את חברת הייעוץ אביב בסוף שנת 2016. וגם כאן, הרכישה הזו לא באמת היתה מהותית לתוצאות של מטריקס (גם אם הרכישה היתה מושלמת בתחילת השנה). על פי הדיווחים הכנסות אביב מתקרבות ל-100 מיליון שקל, וגם אם הדיווח הזה לא מדויק מאוד, סביר שהמספרים בסביבה הזו. 100 מיליון שקל, זה 4% מהכנסות מטריקס, כך ששנה הבאה, באם הנתונים מדויקים, היא צפויה לדווח על צמיחה של 4%, אך הצמיחה הזו לא באמת אורגנית/ פנימית, אלא בזכות הרכישה.
לסיכום – לא מהותי זה עניין יחסי – ביחס למכירות זה אולי לא מהותי, ביחס לצמיחה במכירות – זה יכול להיות מאוד מהותי.
ובחזרה לעסקת אביב. מטריקס השלימה את רכישת אביב ממש לקראת סוף השנה – ב-27 בדצמבר. מטריקס רכשה בפועל 85% מהון המניות של אביב ניהול הנדסה ומערכות (ובקיצור – אביב) מבעלי מניותיה הקודמים תמורת 19.7 מיליון שקל במזומן. הרכישה הזו אמורה להשתלב לתוך זרוע הייעוץ של מטריקס.
למטריקס וגם למוכרים, ניתנו במסגרת העסקה, אופציות הדדיות לרכישת ומכירת יתרת המניות. השווי ההוגן של אופציית המכר למיעוט ליום צירוף העסקים הינו כ-5.7 מיליון שקל; ומכאן שבנוסף לסכום הרכישה/ תמורת הרכישה, מטריקס בעצם העניקה אופציה למוכרים ששויה 5.7 מיליון שקל – הסכום הזה אמור להתווסף לעסקת הרכישה, זה אמנם לא מזומן, אבל זו הטבה לכל דבר ועניין.
חוץ מזה, מדווחת החברה כי בעסקה הזו – "הוסכם על תמורה נוספת בכפוף להשגת יעד רווח תפעולי במהלך 3 שנים, ערך התמורה הנוספת ליום צירוף העסקים הינו 1.5 מיליון שקל", הסכום הזה (או חלקו – תלוי בהסתברות המימוש) אמור להתווסף לעסקה, ומכאן שעלות הרכישה הסתכמה בפועל בסכום של 25 מיליון שקל ויותר.
ומה בעצם קיבלה מטריקס כנגד התמורה הזו? ובכן, בהמשך הביאור מציינת הנהלת מטריקס שברכישה נוצר עודף עלות בסך 29 מיליון שקל, כ-8.7 מילון שקל ייוחס לנכסים בלתי מוחשיים והיתרה – כ-20 מיליון שקל, יוחסה למוניטין.
זה נראה במבט ראשון מעט מוזר , התשלום הוא סביב 25 מיליון שקל והתשלום הזה הוא בעצם עבור הנכסים של החברה, וליתר דיוק הנכסים נטו. כלומר אם לחברה רק לשם המחשה יש נכסים של 40 מיליון והתחייבויות של 20 מיליון שקל, הנכסים נטו שהם בעצם ההון העצמי החשבונאי מסתכמים ב-20 מיליון שקל. על זה שולם רוב הסכום, ובנוסף, יש נכסים לא מוחשיים ומוניטין שהם מחוץ לדוחות. אחרי הכל, יש ערך חבוי בחברות שלא מתבטא בחשבונאות – שיתופי פעולה עסקיים, זיכיונות, רשימת לקוחות, מוניטים שמבטא בעצם את יכולת החברה להרוויח יותר בעתיד (יותר מהנורמה), ועל הסעיפים האלו (ונוספים) משלמת הרוכשת פרמיה על ההון העצמי.
אלא שבמקרה הזה, נראה שכל הסכום בעצם (ויותר ממנו) משויך למוניטין ונכסים לא מוחשיים. וכיצד זה ייתכן? ובכן, על פניו, זה מאותת על גירעון בהון העצמי של אביב. כלומר התמורה שולמה על משהו עם נכסים נטו במינוס, כך שהעודף/ ההפרש בין התמורה לבין הגירעון עולה על התמורה. אם אנסה לגזור את המספרים של אביב, אז נראה שהגירעון שלה (המיוחס למטריקס) הוא סביב 4 מיליון שקל, כך שעודף התמורה הוא סביב 29 מיליון שקל (25 מיליון שולמו על גירעון של 4 מיליון).
הגירעון הזה מעיד ככל הנראה על הפסדים באביב, ולמה בעצם שמטריקס תקנה חברה גירעונית – התשובה היא כנראה בסינרגיה עם פעילות הייעוץ בתוך מטריקס. הנהלת מטריקס כנראה מעריכה שהיא תוכל ליהנות מסינרגיה ולהרוויח יותר ממה שאביב עצמה הרוויחה. זה אפשרי במיזוגים ורכישות בגלל סינרגיה בהוצאות (לא צריך את כל הפלטפורמה של אביב) לצד סינרגיה בהכנסות – השיווק של מטריקס עשוי להגדיל את הכנסות הפעילות של אביב, וההיפך השיווק של אביב יציע עכשיו מגוון רחב יותר של מוצרים, וההכנסות עשויות לגדול.
ובכלל מטריקס כאמור רוכשת סדרתית – 4-5 חברות בשנה, וכבוחנים את המאזן שלה רואים סכומים משמעותיים שמיוחסים למוניטין ולנכסים הלא מוחשיים. מדובר על סעיפים שנצברים במקביל לרכישת חברות ופעילויות. מעבר לכך, בביאורים רואים את המידע על הרכישות האחרונות (בדומה לאביב), וניתן להבין שהחברה רוכשת חברות בפרמיה (אפילו משמעותית ) על ההון העצמי. כנראה זה משתלם לה, כנראה זה נכון וטוב לעסקים, ומעבר לכך, כנראה זה טוב למניה. בעלי המניות אוהבים ומתגמלים על צמיחה – לא צמחת, זו לרוב אכזבה.
וזו הסיבה שסביר להניח שהרכישות יימשכו גם לתוך 2017.
כתבות קשורות:
מה מלמדת יתרת הלקוחות של מלם-תים?
מעודכן ל-08/2021
יש אנשים ששומעים את המילה "השקעה", וסבורים מיידית שהם נכנסים למים עמוקים מאד. תחומי ההשקעות המסורתיים, למשל השקעות בשוק ההון, מעלים חשש אצל רבים: יש כאן חוקי משחק שלחלק מהאנשים הם קשים, למרות שבמדריכים שלנו אנחנו משתדלים לפשט ולהראות לכם שזה ממש לא תורה מסיני. כאן תוכלו לקרוא את מדריך ההשקעה במניות, כאן את מדריך ההשקעה באג"ח, וכאן את מדריך ההשקעות העצמי (כל מה שצריך בעצם לדעת לפני שנכנסים לעולם ההשקעות).
ועדיין חלק גדול מהציבור חושש משוק ההון. לא מעט מעוניינים למצוא פתרונות השקעות שלא יצריכו כניסה לעולם שוק ההון, המניות, הבורסות וכדומה, אלא בתחומים שהם פחות או יותר מכירים. בהרבה מקרים, השקעות אלה מקבלות את הכינוי "השקעות אלטרנטיביות", למרות שהמושג הזה דווקא כולל סוגים רבים של השקעות לרבות במכשירים מגוונים ומסוכנים. הנה מספר דוגמאות, תוך דגש על המגמה הדי בולטת כיום של ישראלים – השקעה בנדל"ן בחו"ל, ולפני שנתחיל כמה דגשים – מדובר בהשקעות עם תשואה מרשימה בעבר, אבל מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה. חוץ מזה, מדובר על השעות מעבר לים עם חוקי מיסוי שונים לגמרי. לדוגמה – חשוב לדעת שאם אדם שמשקיע בחו"ל נפטר, אז חל מס עיזבון/ מס על הירושה בשיעור מאוד גבוה על הנכס הזה – ראו כאן הרחבה (בתחתית המדריך). והכי חשוב – אל תתפתו להבטחות של תשואות גבוהות. שוב – זה אכן היה בשנים האחרונות, אבל ברוב הגדול של המקרים אין דבר כזה סיכוי בלי סיכון, כלומר אין דבר כזה תשואה מרשימה בלי סיכון מרשים – זה החוק הראשון של עולם ההשקעות, והכל סובב סביבו. רוצים ביטחון תקבלו תשואה סולידית, רוצים תשואה גבוה? תצטרכו לקחת סיכון.
מהן בכלל השקעות אלטרנטיביות?
קשה להעניק הגדרה חד משמעית למונח "השקעה אלטרנטיבית", אבל בדרך כלל מתכוונים להשקעה שאינה בשוק ההון. יש מספר אפיקים שמוגדרים כאלטרנטיביים. את מירב תשומת הלב מקבל כאמור תחום הנדל"ן, כשאפיקי השקעה פוטנציאליים אחרים הם סחורות, מתכות, מטבעות דיגיטליים , פורקס – ראו כאן מדריך פורקס, ועוד.
לפעמים, מה שאלטרנטיבי הוא לא סוג הפריט שמשקיעים בו, אלא אופן ההשקעה. במילים אחרות: גם השקעה באגרות חוב או במניות עשויה להיות אלטרנטיבית אם נוקטים באסטרטגיה המוגדרת ככזו. כאן אנחנו מתחילים לדבר על שימוש באסטרטגיית הלונג / שורט, אסטרטגיות שוק נייטרליות ועוד. כלומר אסטרטגיות מתקדמות יותר, לא השקעה ישירה בנייר הערך, אלא סוג של מכשיר מתוחכם, מגודר (גידור של ההפסד והסיכון)
למי מתאימות ההשקעות?
השקעות שהיא לא סולידיות, מיועדות לאנשים שרוצים לסכן סכום כסף מסוים תמורת האפשרות לרווח גבוה (תשואה), שיינתן בהתרחש מקרים שונים. אלא שכיום המצב של חלק מאפיקי ההשקעה המסורתיים הוא בעייתי מעט. הריביות בלא מעט תחומים הן נמוכות מבעבר, כך שהפוטנציאל לרווח באפיקים סולידים ובאגרות החוב , הוא נמוך. מעבר לכך, מחירי המניות עלו בשנים האחרונות מה שמגדיל את הסיחכן בהם. אז מה האפשרויות? יש כאמור אפשרויות מחוץ לשווקים הפיננסים הסטנדרטיים/ הרשמיים. פעמים רבות רואים אנשים פונים לשדה המשחק של ההשקעות האלטרנטיביות כדי לחפש השקעות סולידיות ו"בטוחות" יותר מאשר האפיקים המסורתיים, עד כמה שהשקעה יכולה להיות בטוחה (תמיד יש כאן דרגת סיכון זו או אחרת), רק שצריך לחזור שוב – זה לא בהכרח נכון, גם השקעות בנדל"ן הן מסוכנות, במיוחד אם הם מעבר לים, רחוק מהשליטה שלכם – הכל כאמור עניין של סיכון וסיכוי. זה לא אומר שההשקעות האלו לא טובות, זה רק אומר שאתם צריכים לבחון את הסיכון ואת הסיכוי ורק אז להחליט אם להשקיע.
השקעות אלטרנטיבות קפצו מדרגה בשנים האחרונות, על רקע הריבית הנמוכה. ישנן קבוצות שונות שנוהגות להשקיע באמצעים אלטרנטיביים. ראשית יכולים אלה להיות משקיעים מוסדיים שכבר מחזיקים בתיק השקעות זה או אחר. הם מעוניינים ליצור גיוון של תיק ההשקעות שלהם, במטרה להוריד את פוטנציאל הסיכון. הגופים המוסדיים בעצם משקיעים את הכספים שלנו (כספי הפנסיה והגמל) בנדל"ן ברחבי העולם, והם לא היחידים. בשנים האחרונות קמו הרבה גופים שמשקיעים בשביל אנשים פרטיים בנדל"ן בחו"ל הן בנדל"ן מניב (כלומר נדל"ן שמושכר ואז המשקיעים מקבלים תשואה שוטפת) והן בנדל"ן יזמי (נדל"ן שמוקם במטרה להימכר, ואז משך הפרוייקט ארוך והסיכון בהתאם גדול יותר – אך גם פוטנציאל התשואה).
על פי ההערכות כמה רבבות אנשים כבר נמצאים שם – בהשקעות בנדל"ן בחו"ל דרך הגופים האלו או ישירות, והנתח של ההשקעות בנדל"ן בחו"ל הולך וגדל. בעיני לא מעט אנשים, השקעות אלטרנטיביות הן קרש הקפיצה לעולם ההשקעות. ההשקעות האלה נחשבות בעיניהם לפשוטות יותר לביצוע, כי הן בתחומים שאנשים מכירים פחות או יותר (נדל"ן לדוגמא). אלא שזה לא נכון להתבונן בהשקעות באופן כזה, כי כשחוקרים את התחומים האלה מבינים שהם עשויים להיות מורכבים יותר, וכן – לכלול פוטנציאל סיכון לא קטן.
אוכלוסייה נוספת שעשויה לפנות לעולם ההשקעות האלטרנטיביות היא לקוחות המוגדרים כ"כשירים", לאחר שהם עומדים בשניים מבין שלושת המבחנים הבאים: מבחן הנכסים הנזילים (צריך ששוויים הכללי של המזומנים, הפיקדונות והנכסים הפיננסיים בבעלותו יעלה על 12 מיליון שקלים), מבחן המומחיות (ללקוח יש כישורים ומומחיות בתחום, או לחלופין הוא הועסק שנה לפחות בתפקיד מקצועי בתחום) ומבחן מספר העסקאות (בכל ארבעת הרבעונים האחרונים האדם ביצע יותר מ-52 עסקאות בממוצע).
המקרה של השקעות נדל"ן בחו"ל
אחד התחומים שמושכים בשנים האחרונות מספר הולך וגובר של משקיעים "אלטרנטיביים" הוא תחום הנדל"ן. השקעות נדל"ן בישראל מצריכות דיון בפני עצמו, בטח במצב הנוכחי של שוק הנדל"ן: האם עליית המחירים בישראל תיעצר בעתיד הנראה לעין, או תמשיך? איזו השפעה, אם בכלל, תהיה למחיר למשתכן? מהם השינויים הצפויים בשוק השכירויות? איזה השלכות יהיו לחוקי המס החדשים על שוק הדירות? וכן הלאה. כל אחת מהשאלות האלה מצריכה דיון מקיף בפני עצמו (כפי שתוכלו לקרוא במדריכים קודמים באתר).
בחרנו להתייחס כאן להשקעות נדל"ן מעבר לים, שמן הסתם משנות את חוקי המשחק ביחס להשקעות בישראל. יש כיום מספר יעדים שמושכים אליהם ישראלים רבים עקב השילוב בין עלויות סבירות של נכסים (בעיקר בהשוואה לישראל..) ופוטנציאל רווח כתוצאה בעליית מחירים הצפויה בשנים הקרובות, עם הגדלת הביקוש ושינויים כלכליים אחרים. בין המקומות הפופולאריים להשקעות נדל"ן כיום תמצאו יעדים דוגמת ברלין, בוקרשט או ברצלונה לדוגמא ביבשת אירופה, נכסים באחת המדינות של ארצות הברית (ניו יורק, מיאמי, וושינגטון) ועוד. אלא שזה לא בלי סיכון!
העיקרון המרכזי של השקעות אלטרנטיביות בנדל"ן בחו"ל דומה למה שאנחנו מכירים בישראל – רוכשים נכס נדל"ן פרטי (שיכול להיות גם דירת נופש) או מסחרי (למשל משרד), ומרוויחים את התשואות הפוטנציאליות דרך מכירה עתידית או השכרה שלו לאחרים. כאשר מקבלים רווח מהנכס הוא יוגדר כ"נכס מניב", בשיעור שנצפה כמובן שיהיה הגבוה ביותר האפשרי.
יחד עם זאת, חשוב לציין שיש כאן מספר הבדלים שחייבים להתייחס אליהם. הראשון הוא שההליך הטכני הנדרש לצורך רכישת הנכס ומימוש הדירה יהיה מטבע הדברים מורכב, ותלוי בחוקים ובמדיניות בכל אחד מיעדי ההשקעות. בדרך כלל המשקיע לא יהיה בקיא בתקנות האלה, מה שעלול להגדיל את הסיכון שלו ולהביא לכך שייתכן שהוא ירכוש "חתול בשק", ייפול במלכודות שונות בחסות החוק ועוד. כך למשל כאשר רוכשים דירה בברלין חשוב לדעת שקיים שם חוק מלא בסעיפים שמטרתו להגן על הדייר. זה לא פשוט לסלק דייר שלא משלם, זה גם לא אפשרי במקרים רבים להעלות את שכר הדירה. לכל מקום יש את החוקים שלו – אז צריך לעשות שיעורי בית!
בנוסף, ברוב המקרים המשקיע לא מכיר היטב את השוק הספציפי. חשבו לדוגמא על עיר מסוימת: האם כל אדם יודע מהו סוג הנכסים המאפיין אותה? מהן העלויות הסבירות לנכסים? מה פוטנציאל הרווח בכל אזור? וכן הלאה (שאלות שהתשובות להן משתנות מפעם לפעם).
הנה רק חלק מהסעיפים שצריך לשים אליהם לב:
- ערכו של הנכס – ביחס לנכסים אחרים מאותו סוג, נכסים דומים באותו אזור ועוד.
- הביקוש לשכירויות של נכסים דומים באזור, עלויות סבירות ועוד.
- אחוזי האכלוס – עדיף כמובן לבחור באזור עם אחוזי אכלוס של 90% ומעלה.
- ההוצאות הנלוות – ארנונה, עלויות החשמל, שירותי חברת הניהול (פעמים רבות שירותי חברות מהסוג הזה הם חיוניים) ועוד.
- שקיפות – כמה שיותר מידע "טכני" על הנכס: היסטוריית מכירות, גודל הנכס, משך הזמן שהוא מוצע למכירה, שיעבודים, עיקולים, זכויות לצד שלישי ועוד.
- אפשרויות המימון – למשל בכל הנוגע למועד המימוש. משתנות בכל אחד מיעדים.
- מיסוי – אילו מיסים יש לשלם? האם יש דרכים להקטין את ההכנסה החייבת במס?
- ועוד
יש יעדים בהם התשובות לשאלות האלה יהיו ברורות, ולעומתם אחרים שהמים שהם יכניסו אתכם יהיו עמוקים הרבה יותר. לכן לא מפתיעה העובדה שרבים מהם בוחרים להיעזר בחברות השקעות מקצועיות, אליהן נחזור בהמשך.
יזמות/ שותפות
בהרבה מאד מקרים המשקיעים לא רוכשים את הנכס בכוחות עצמם, אלא מהווים חלק מקבוצה של רוכשים/משקיעים, מה שידוע בתור המודל היזמי. בתנאים האלה המשקיע הספציפי רוכש רק אחוז מסוים מהנכס – "יחידת השקעה" אחת ומעלה – ובתמורה מקבל רווח יחסי דומה מהרווחים הצפויים עליו. המשמעות היא שהסכום הראשוני הדרוש להשקעות נדל"ן בחו"ל עשוי לרדת, וכך גם רף הכניסה לעולם ההשקעות. כיום יש גופים רבים שמציעים השתתפות בסכום מינימלי של 70-80 אלף שקל. זה לא אומר שאפשר להתייחס אל ההשקעות האלה בביטול או לא להעניק להן את תשומת הלב, אבל בהחלט שמדובר בתחום שיכול להיות נגיש למי שהשקעות מקבילות בישראל לא אפשריות עבורו עקב מחיר גבוה או מחיר לטעמו לא פרופורציונאלי של נכסי הנדל"ן. הסיכון כאן מטבע הדברים קטן יותר, אך לצד זה גם פוטנציאל הרווח האבסולוטי קטן יחסית (אם כי התשואה עשויה להיות מרשימה). כמו כן, חשוב להדגיש שבמקרה הזה רושמים את הנכס על שם השותפות שהמשקיע הצטרף אליה, ולא על שמו של המשקיע: יש מקרים שההגדרה הזו פוגעת מעט באטרקטיביות ההשקעה מבחינתם של המשקיעים. וכפי שכתוב בפתיח – המשקיעים צריכים לבחון את היבטי המס השונים (מעבר לבחינת כל היבטי ההשקעה)
במי נעזרים בביצוע השקעות אלטרנטיביות בנדל"ן?
כפי שציינו קודם לכן, בחירה מקובלת של אנשים הפועלים בתחום של השקעות נדל"ן בחו"ל – או השקעות אלטרנטיביות כמכלול – היא להיעזר באנשי מקצוע שונים שמכירים את "השטח". במקרה של נדל"ן באחת ממדינות העולם, החברות/ הגופים האלה מסייעים בהרבה מאד היבטים. הן מאתרות נכסים פוטנציאליים, עוזרות בתהליך הרכישה או לחלופין מכירה עתידית או איתור שוכרים, מתנהלות בסבך הבירוקרטי שמאפיין את התחום ועוד. יש חברות שפועלות באופן גלובאלי, בעוד אחרות מתמקדות במדינה או בעיר ספציפית.
השירות הזה מן הסתם יהיה כרוך בתשלום, שמקטין את הרווח הפוטנציאלי, אבל עבור רבים הוא מבטל את החסם העיקרי של תחום הנדל"ן בחו"ל: העובדה שלא מכירים את חוקי המשחק באופן מלא, לא יכולים לבצע בדיקות ביחס לנכס עקב פרמטר המרחק ולא מעורים תמיד בשינויים ובמגמות המאפיינים את תחום הנדל"ן הספציפי.
רוב הגופים הפועלים בשדה המשחק הבינלאומי מתנהלים על פי המודל היזמי, כשביניהם אפשר למנות את חברת ההשקעות הגשמה, קרן 35, פסיפיק הולדינגס, AG Properties ואחרים. יש שבוחרים להעניק עדיפות לחברות הפועלות בעיר ספציפית. כך לדוגמא במקרה של נדל"ן בברצלונה (או בספרד כמכלול) יש מספר חברות פוטנציאליות דוגמת BCN Investment, Umbrella Investments ואחרות. אל תראו באמור המלצה מכל סוג, יש עשרות ויותר חברות מהסוג הזה – המידע כאן הוא חלקי ביותר.
וכמובן צריך להיזהר – בתחום של השקעות אלטרנטיביות בכלל, והשקעות נדל"ן בפרט, יש לא מעט חברות ואנשי מקצוע שמבטיחים הרבה מאד דברים אבל לא מצליחים לקיים במבחן התוצאה. יש גם חברות מפוקפקות, לעיתים עד לרמה של הונאת נדל"ן לכל דבר ועניין. מומלץ לעשות שיעורי בית לגבי כל גורם שמעניק את הליווי והסיוע בדרך לביצוע ההשקעה, או אפילו לשוחח עם לקוחות קודמים. מומלץ להיפגש עם מספר חברות לפחות הנוגעות ליעד מסוים, כשרצוי שהפגישה תהיה עם אנשי החברות ולא "מקורבים" בלבד, והכי מומלץ לבחון את ההיסטוריה של הגוף הזה, את האמינות שלו על פני זמן, את ההישגים שלו על פני זמן, ולדבר כאמור עם אנשים שכבר השקיעו דרכו.
השקעות אלטרנטיבות:
הלוואות חברתיות – פתרון טוב גם למשקיע סולידי
גיוס המונים – כל אחד יכול להשקיע בסטארט-אפ; איך משקיעים? איך מגייסים? וכמה אפשר להשקיע ולגייס?
השקעה בנדל"ן בארצות הברית – מה צריך לדעת?
תמיד רצית להיות בנק? השקעה בקרנות P2P היא השקעה במתן הלוואות – יתרונות וחסרונות
השקעה במניות – כל מה שצריך לדעת
השקעה באג"ח כל מה שצריך לדעת
מעודכן ל-09/2018
רכב היברידי, ברמת ההגדרה, הוא רכב המשלב בפעילותו שני סוגי מנועים: מנוע בעירה פנימית "מסורתי", בדרך כלל מנוע בנזין, ולצד זה מנוע חשמלי. שני המנועים פועלים יחדיו, כשאופן הפעילות משתנה בהתאם לסוג הרכב (האבחנה העיקרית היא בין רכבים מקביליים לטוריים) – בכל מקרה מערכות המחשוב של הרכב הן שמחליטות איזה מנוע יפעל ובאיזה אופן. פעמים רבות, מדברים על רכבים היברידיים במונחים אקולוגיים.
הרכבים משפרים את נצילות הדלק – מנוע הבעירה פועל כאן פחות – ומנגד מפחיתים את החומרים המזהמים שהוא פולט במהלך הנסיעה. יחד עם זאת יש לציין שאין כיום תמימות דעים לגבי ההיבט הסביבתי של הרכבים האקולוגיים, למשל עקב חשש שהם עלולים להפיץ קרינה שעלה לפני מספר שנים.
עם כל החשיבות האקולוגית של הרכבים ההיברידיים, אנחנו כאן כדי לדבר כלכלה וצרכנות. אז האם הרכבים האלה באמת מצליחים לחסוך כסף? ועד כמה הם כדאיים? כפי שתראו, לשאלות האלה תשובות שהן ממש לא חד משמעיות. מעבר לכך, הפתרון המוביל כיום בעולם הרכב הוא הרכב האוטונומי כשרבות מהמפתחות והיצרניות מדברות על רכב אוטונומי חשמלי. אז נכון שזה עדיין רחוק יחסית (מדברים על 2019-2020), אבל זה לא רחוק מאוד, ואם זה יצליח הפתרון הזה אמור להיות חזק הרבה יותר מהרכב ההיברידי. זו עשויה להיות תחלופה של ממש לרכבים הקיימים – ומעבר לכך שהרעיון הוא שהם יהיו רכבים חשמליים וידידותיים לסביבה, הם גם יהיו עם נהג אוטומטי. ראו הרחבה על רכבים אוטונומיים
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
החיסכון העיקרי: דלק
רכבים היברידיים, כאמור, מאפשרים צמצום של צריכת הדלק של הרכב, כתוצאה מכך צמצום של ההוצאות עבור דלק (על דרכים אחרות להפחתת צריכת הדלק תוכלו לקרוא כאן). עד כמה ההבדל הוא משמעותי? זה תלוי כמובן בסוג הרכב, באופן שבו המנועים שלו עובדים וגם בהרגלי הנסיעה הספציפיים של הנהג, אבל בגדול יש כאן חיסכון כלכלי: במהירויות נמוכות המנוע החשמלי יפעל במידה רבה במקום מנוע הבנזין או הדיזל, ומנגנון ה"עצור וסע" הקיים ברכבים אלה (כיבוי מנוע הרכב בעת עצירה מוחלטת, אפילו ברמזור) מאפשר למנוע בזבוז יקר ודי מיותר של דלק.
נהוג לחשוב שרכב היברידי מאפשר חיסכון של כ-30-50% בצריכת הדלק ביחס לרכב מקביל, פחות או יותר, המבוסס על מנוע בנזין או דיזל. כדי לסבר את האוזן, ניקח לדוגמא מצב בו בעל הרכב מתדלק ארבע פעמים בחודש בסכום של כ-200 שקלים, כך שבשנה הוא מוציא על דלק כ-9,000-10,000 שקלים. עם רכב היברידי מקביל שיאפשר לו את החיסכון שתואר מעלה הוא עשוי לשלם כ-4,000-5,000 שקלים – בחישוב גס ולא מחייב כמובן. בתקופה של חמש שנים החיסכון יגיע לעשרות אלפי שקלים.
אפרופו חמש שנים, נהוג לחשוב שזהו פרק הזמן המינימלי שדרוש להחלפת סוללה ברכב היברידי, כשבמקרים רבים מדובר על עד עשר שנים. מכאן נובע שברוב המקרים מקבלים שקט נפשי די גדול מהבחינה הזו. השקט הנפשי נשמר לרוב גם ביחס לרכיבים האחרים במערכת החשמלית, שנשמרים היטב לאורך שנים ולא מייקרים בצורה משמעותית (או אפילו מייקרים בכלל) את עלות הטיפולים השוטפים ברכב. ובכלל – הרכבים ההיברידיים נחשבים אמינים מאוד ושקטים – עלויות הטיפולים יחסית נמוכות, ולרוב אין בעיות מכניות כבדות. הנסיעה, לטענת נהגים רבים – מצויינת ולא נופלת בכלל מרכבים רגילים.
כיום המיסוי על רכבים היברידיים הוא פחות ביחס לכלי רכב רגילים, כך שעשויים לשלם – על פי דרגת הזיהום של הרכב – כ-30% מס בלבד, מה שמביא לכך שהם נכללים בקבוצת שווי שימוש 4 מהבחינה הזו. עם זאת, יכול להיות שאנחנו נמצאים בתקופת ביניים מהבחינה הזו (בהמשך נרחיב על סוגיית המיסוי על רכבים ירוקים, שהיא לא חד משמעית), שתקטין מעט את הטבת המיסוי.
מעבר להיבט הכלכלי, יש נהגים עבורם הנסיעה בכלי רכב היברידיים תהיה נוחה יותר מאשר כלי רכב מונעי מנועי הבעירה החשמלית. הסיבה הראשונה היא שהרכבים ההיברידיים מספקים כוח מקסימלי מיד כשלוחצים על דוושת הגז. בחלק מהמקרים הרכב ההיברידי יהיה שקט יותר מחברו מבוסס מנוע הבנזין או הדיזל, בעיקר בסביבה עירונית (מנוע חשמלי נחשב לשקט יותר ממנוע בעירה חשמלית). כמו כן הוא ירעד פחות במהלך הנסיעה.
החסרונות של הרכב ההיברידי
בצד השלילי, יש מספר חסרונות של הרכבים ההיברידיים – כולל מבחינה כלכלית. מחיר הרכישה הראשוני שלהם נוטה להיות גבוה ביחס לכלי רכב "רגילים". יש לציין בהקשר הזה כי ממשלת ישראל החליטה ב-2009 על הטבות מיסוי ברכישת רכב היברידי, במטרה להפוך אותם לפופולאריים יותר: כך הוחלט שמס הקנייה על הרכבים ההיברידיים ייפחת בהתאם לדרגת הזיהום שלהם, החל מ-83% (מס הקנייה על רכבים "רגילים") ועד לניכוי של 16,500 שקלים מהמחיר. כאשר הרכבים הפכו למזהמים פחות והכנסות המדינה ממיסים הופחתו, הוחלט ליצור קריטריונים חדשים שהיו אמורים להיות מחמירים יותר. על פי התחזיות העדכון של 2016 היה אמור להביא להתייקרות משמעות במחיר הרכבים ההיברידיים, באופן שעלול אפילו להפוך את הרכישה שלהם למומלצת פחות. על פי בדיקת כלכליסט השינוי הזה עדיין לא התרחש, נכון לתחילת השנה לפחות, עקב שחרור של אלפי מכוניות היברידיות מהמכס בשלהי השנה שעברה, מכוניות שעדיין לא נמכרו. בדרך כלל, רכב היברידי יהיה יקר יותר בכמה עשרות אלפי שקלים מרכב בעל מנוע דיזל או בנזין בעל ביצועים פחות או יותר דומים. יש אנשים שההבדל הזה הוא שמרכזי בשבילם יותר מאשר החיסכון שאפשר לקבל דרך צריכת הדלק.
לצד זה, היתרונות של הרכב מבחינת נצילות הדלק תלויים גם באופי הנסיעות שמבצעים, כך שיש אנשים שלא בהכרח ייהנו ממלוא פוטנציאל החיסכון הכלכלי. הרכב יהיה חסכוני בעיקר בנסיעות במהירויות איטיות יחסית, בסביבה עירונית או פרברית (מכיוון שהמנוע החשמלי בא על חשבון חלק מהשלבים היותר בזבזניים של מנועי הבעירה במצבים אלה). למי שנוסע בסביבה עירונית, שבישראל היא לרוב גם פקוקה, יוכל ליהנות יותר מהיתרונות הכלכליים שלו. מנגד נסיעות במהירויות גבוהות יותר, לדוגמא בכבישים בין עירוניים, ינצל פחות את המערכת ההיברידית ולכן יחסוך הרבה פחות כספים ממה שמצפים.
אופי הנסיעה ברכב היברידי שונה, ולא מתאים לכל אחד. חלק מהאנשים סבורים שהוא כבד מדי, ולכן גם מסורבל או איטי (גם אם בפועל רכבים היברידיים אמורים כמובן להגיע לאותן מהירויות של כלי רכב מבוססי מנועי בעירה פנימית). החשש הוא שתוספת המנוע והמערכת החשמלית המסועפת יותר יביא לבזבוז גדול יותר של משאבים, בזבוז שישפיע בעיקר בנסיעות למרחקים ארוכים. קושי אחר הוא שעלות הטיפולים של רכיבי ומערכות הרכב ההיברידי, אם יש צורך בטיפולים, נוטה להיות גדולה ביחס לכלי הרכב הרגילים. כל תקלה ברכב עלולה להביא להוצאה גדולה שתפגע במידה מסוימת בפוטנציאל הרווח הכלכלי שהרכבים ההיברידיים אמורים להציע מעצם ההגדרה שלהם.
אם תיארתם עד כמה תמונה מושלמת של שמירה על הסביבה, באמצעות כלי הרכב האקולוגיים, זכרו שגם בהם יש פגיעה מסוימת בסביבה – ממש כמו שמחזור הוא אמנם פעולה מבורכת, אבל מביאה לזיהום נקודתי של הסביבה כשלעצמה. מכוניות היברידיות מבוססות על סוללה חשמלית שאמנם אין צורך להטעין לאחר כל נסיעה, אבל שבהחלט עלולה להתרוקן בשלב מסוים. במצב הזה מטמינים לרוב את הסוללה בקרקע, והחומרים הכימיים בה עלולים להביא לפגיעה בסביבה.
לצד זה יש את החשש מקרינה אלקטרומגנטית אותו הזכרנו מעלה. המדיניות הרשמית היא המשרד לאיכות הסביבה היא שאין כאן פוטנציאל מוגבר לקרינה מזיקה – לדבריו, "לא ניתן לקבוע, כי נשקפת סכנה לבריאות של היושבים ברכב הברידי, כתוצאה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת. לפיכך, עמדת המשרד להגנת הסביבה היא כי הוא אינו מסיר את המלצתו לגבי השימוש בכלי רכב מפחיתי זיהום אוויר בכלל ובכלי רכב היברידיים בפרט". עדיין, לא קשה למצוא אנשים שיתבוננו בעמדה הזו בספקנות.
אז איך יודעים מה לבחור?
כמו בהרבה החלטות אחרות שצריך לקבל ביחס לרכבים שלנו, גם לשאלת הכדאיות של הרכב ההיברידי לא תמצאו תשובה חד משמעית. זה ברור שהם עדיין מהווים מיעוט, סובלים ממספר בעיות ולא קרובים לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם. ועדיין, יש אנשים עבורם החיסכון הכלכלי שהם מספקים בצריכת הדלק יכול לעשות את כל ההבדל.
למי ששוקל אם לרכוש רכב היברידי מומלץ כצעד ראשון לקבל הצעות מחיר של מספר דגמים שיכולים להתאים לו מבחינת המפרט הטכני, בין אם היברידיים ובין אם לא. לגבי כל רכב מומלץ לבחון את צריכת הדלק המשוערת, ולהעמיד אותה מול דפוסי הנסיעה והמרחקים שאמור הרכב לעבור. אף פעם לא תוכלו להגיע לתשובה חד משמעית, כי הרבה מהנתונים שתיתקלו בהם יישארו על הנייר בלבד, אבל כן אפשר לקבל תמונה כללית, לפיה אפשר לחשוב מה יכול להיות כדאי יותר עבורכם. בהרבה מקרים רכב היברידי מחזיר את ההשקעה בו לאחר משהו כמו חמש עד שבע שנים, במהלכן כמובן הרבה דברים עשויים להשתנות.
עדכונים
אפריל 2018: כמה תחסכו בשנה אם תעברו לרכב היברידי – על פי הבדיקה סביב 5,000 שקל (הרחבה בוואלה רכב)
ינואר 2018: מנכ"ל פיז'ו: "עד 2025 – כל המכוניות החדשות שלנו יהיו חשמליות". המנכ"ל, קרלוס טווארס, הוסיף כי עד ל-2030, 80% מרכביה של יצרנית הרכב הצרפתית יכללו מערכת ניווט עצמאית בתנאים מוגבלים ואילו 10% יהיו ברמה אוטונומית גבוה ביותר ללא צורך בהתערבות אנושית – להרחבה
רכבים היברידיים הם חיסכון – גם לרוכש פרטי וגם לעסק. הנה חישוב לבעל העסק – כמה ניתן לחסוך על רכבים – להרחבה
דצמבר 2017: מקבלים רכב היברידי צמוד? האם תמשיכו לקבל הטבה במס – הרחבה ב-ynet
אוגוסט 2017 – הטבת המס על כלי רכב היברידיים. במסגרת "המיסוי הירוק" משנת 2010 נקבע מס קנייה של 30% בלבד (במקום 82%) על מכוניות היברידיות. מאז, הצו חודש באופן אוטומטי, כשהחידוש האחרון הוא עד לסוף השנה הנוכחית.
האלה אם המס הנמך יישאר? נראה שמצד אחד הממשלה היתה שמחה להשאיר את המיסוי הנמוך כל עוד מספר העסקאות בתחום ההיברידי נמוך. זה היה נכון עד לאחרונה, בזמן האחרון היקף העסקאות של הרכבים ההיברידיים עולה מאוד, וזה אומר שהעלות של המדינה (סבסוד המס לכאורה) עולה. ולכן, הפעם תהיה התלבטות בקשר להעלאת המס.
ולמה המצב השתנה? התחרות בשוק ההיברידיות העולמי גרמה לכניסת דגמים חדשים והייצור ההמוני גורם כמובן להקטנת עלויות. בפועל, ההשפעה של המהלך על שוק המכוניות הוא שבשנת 2010 עם הכנסת הרפורמה היקף ההיברידיות עמד על 1.4% ועכשיו הוא מהווה כ-9% מהרכבים החדשים! זה הישג חסר תקדים, והוא מיוחס בין היתר להנחה במיסוי שמוערכת בכ-15 אלף שקל.
אבל אליה וקוץ בה – ההנחה הזו עשויה לגרום לכך שהממשלה תבטל את הקלות המיסוי, או תפחית אותם. פרטים בקרוב.
אוגוסט 2017 – יונדאי איוניק היא הרכב ההיברידי הראשון שמגיע לראש טבלת המכירות החודשית בארץ (ביולי 2017) עם מכירות של כ-1.2 אלף רכבים. ובכלל – ההיברידיות בחודש יולי הגיעו ל-9% מהמסירות.