החיסכון הפנסיוני שלכם עומד לעבור מהפכה. אתם אולי לא ממש יודעים במה הגופים המוסדיים שמנהלים את הכספים שלכם, משקיעים, אבל הרגולטור (המפקחת על הביטוח ושוק ההון באוצר), החליטה שיש להתאים את הסיכון לגיל. הגיוני, ונכון. הצעירים ייקחו יותר סיכון בתיק שלהם, המבוגרים פחות.  כך זה נעשה במקומות רבים בעולם, הגע הזמן שזה יהיה גם כאן.

ולא רק זה, אלא שיתאפשר (סוף סוף) להשקיע לפנסיה במסלול שמתנהל אוטומטית ללא ניהול אנושי – ניהול פסיבי. ניהול פסיבי הוא השקעה במכשירים עוקבי מדדים והרציונל שלו שלא ניתן לאורך זמן לנצח/ להכות את תשואת השוק ואם כך עדיף להשקיע במדדים עצמם . המכשירים הבולטים בגישה הפסיבית הם תעודות סל וקרנות מחקות. גם כאן, אנחנו מחקים בדיליי את מה שקורה בעולם.

מדובר בשני מהלכים חשובים לשוק הפנסיה ולחוסכים. נתחיל בהתאמת הסיכון לגיל – הצעירים כאמור ייקחו יותר סיכון בתיק שלהם, המבוגרים פחות. ואיך לוקחים סיכונים? דרך מניות. יש בזה הרבה הגיון – אחרי הכל, כל המבחנים ההיסטוריים של השווקים הפיננסים מצאו שהמניות מספקות תשואה העולה על האג"ח. הבעיה שזה נכון רק לתקופת זמן ממושכת, ולכן – הצעירים יכולים לקלת את הסיכון הזה, בהנחה שגם אם המניות ירדו, הם במהלך התקופה יחזרו לעלות ויספקו תשואה עודפת. המבוגרים כבר לא יכולים להיות במשחק הזה כי אם הם יחוו סייקל של ירידות ומפולת, אף אחד לא מבטיח להם שהם יספיקו לראות את העליות.

זאת מהפכה של ממש, אבל האמת שזו חצי מהפכה – מדובר רק על כסף חדש שנכנס לקופות הפנסיה (החל מתחילת 2016). עם זאת, הגופים המנהלים יצטרכו להציג את המידע והנתונים לחוסכים ולאפשר להם לעבור לקופה שמתאימה לגיל שלהם. השאלה איך זה יעבוד בשטח.

לצד המיני מהפכה הזו, החליטו באוצר לאפשר לגופי הפנסיה לנהל את כספם של החוסכים דרך תעודות הסל והקרנות המחקות שמעבר ליתרון שהם מספקים על פני זמן (תשואת המדד שקשה להכות אותה), יש להם יתרון גדול נוסף – דמי הניהול נמוכים. בהשקעה דרך תעודות סל וקרנות מחקות הרי כבר לא צריך לנהל את ההשקעות, כבר לא צריך לעקוב אחרי תיק ההשקעות, לנתח  מניות ואגרות חוב, ולפעול באופן שוטף (לקנות ולמכור), צריך פשוט לעקוב באופן פסיבי אחרי השוק דרך נגזרים או השקעה ישירה בנכסי הבסיס.

וזו בשורה גדולה – דמי הניהול בגופי הפנסיה, למרות שהופחתו בשנים האחרונות עדיין משמעותיים מאוד, ונוגסים חלק גדול מהרווחים, ובמילים אחרות משאירים אותנו עם פחות כסף בפנסיה. תעודות הסל והקרנות המחקות יכולות להשאיר לנו יותר, הרבה יותר.

מנהל קרנות הנאמנות של פסגות מעלה את דמי הניהול בקרנות –  פסגות (0B) אג"ח ארה"ב 2-5 שנים – מגודר מט"ח (מספר קרן: 5118658), ובפסגות דינמית (1B)(!) אג"ח + 10% (מספר קרן: 5114889).

בקרן פסגות אג"ח ארה"ב דמי הניהול היו 0.42% והם יועלו החל מה-7 באוקטובר ל-0.58%. בקרן  פסגות דינמית  אג"ח + 10% דמי הניהול היו 0.97% והם יועלו ב-7 באוקטובר ל-1.12%.

מנגד, בקרן הנאמנות פסגות (0B)(!) אג"ח גלובלי – מוגנת מט"ח (מספר קרן: 5102363) ירדו החל מה-7 באוקטובר דמי הניהול – מ-0.7% ל-0.65%.

לאחרונה העלו באקסלנס ובמגדל את דמי הניהול בקרנות מסוימות. מנהל קרנות הנאמנות באקסלנס העלה את דמי ניהול בקרן אקסלנס (00) תחליף לפיקדון בריבית בנק ישראל – קרן נאמנות (מספר קרן: 5119656) מ-0.07% ל-0.1%, לכאורה זניח, אבל בתקופה בה הריבית אפסית גם שלוש מאיות זה משהו, בפועל בהרבה פעמים זה ההבדל בין רווח למשקיע להפסד.

באקסלנס גם העלו את דמי הניהול בקרן : אקסלנס (0A) שכבות צמודה – קרן נאמנות (מספר קרן: 5115563) מ-0.62% ל-0.72%.

מנהל הקרנות של מגדל העלה לפני כשבועיים דמי ניהול בקרנות המעורבות. דמי הניהול בקרן הנאמנות –  מגדל (1B)(!)י 10/90 פלוס (מספר קרן: 5118195) עלו מ-0.59% ל-0.79%. דמי הניהול בקרן הנאמנות מגדל 20/80 (2B) פרימיום קרן נאמנות (מספר קרן: 5113485) עלו מ-0.69% ל-0.89%.

דמי הניהול הממוצעים בתעשיית הקרנות עומדים על 0.93%, דמי הניהול בקרנות מנייתיות הם סביב ה-2% (אם כי יש קרנות שגובות משמעותית יותר, לצד קרנות שדמי הניהול בהן נמוכים יותר), ודמי הניהול הממוצעים באגרות חוב בארץ – 0.65% (וגם כאן יש  קרנות עם דמי ניהול גבוהים יותר וההיפך).

ביטוח לאומי חייב לכם כסף! אתם חייבים לקרוא את ההמשך. אם אתם צעירים, חיילים, אחרי צבא, זוגות צעירים, משפחה עם ילדים – זה חשוב לכולם. אתם עושים כל מה שצריך, מתנהגים לפי הספר – הולכים לצבא, לומדים, עובדים, משלמים מיסים, משלמים ביטוח לאומי. אבל כשצריך לקבל ולא לשלם זה כבר הופך למסובך – 1 מיליארד שקל של חובות מחזיק הביטוח הלאומי ולא משלם בגלל עניינים טכניים/ בירוקרטיים.

לא חסר דוגמאות –  אתם עובדים בשתי עבודות, מגיע לכם תיאום ביטוח לאומי (כמו תיאום מס) אתם צריכים לשלם פחות ביטוח לאומי על המשכורת הנוספת.  אבל מי בכלל יודע על זה, ואם כבר יודעים אנשים רבים חוששים מהתהליך הבירוקרטי. והתוצאה – אלו שעובדים בעבודה שנייה ומי אלו – בדרך כלל מי שצריך עבודה נוספת, אותם אנשים שאין להם. אז אותם אנשים שאין לה שהביטוח הלאומי אמור לדאוג להם, עושה להם את החיים קשים ומסובכים, ומחייב אותם בפועל בביטוח לאומי גבוה. כמה שוכבים מאות מיליונים בקופה של הביטוח הלאומי והכסף שייך לכם – שילמתם יותר מדי. אבל לרוב זה אבוד, חוקית ניתן לקבל כספים שביטוח לאומי חייב שנה לאחור, אלא אם מדובר על קצבת זקנה ועוד חריגים ואז זה 4 שנים לאחור. פרקטית – אנשים לא באמת תובעים את המגיע להם. כאן תוכלו לקרוא על הזכויות שלכם בביטוח לאומי.

ביטוח לאומי לא משלם ומחזיר כספים לציבור!

וזו רק דוגמה – יש נוספות – מילואימניקים שלא מקבלים את המגיע להם; מקבלי קצבת זקנה שעובדים ומשלמים ביטוח לאומי והם פטורים מכך (13,000 איש זכאים לפטור ולא מקבלים אותו); יולדות שאיכשהו נעלמות מהמסך של ביטוח לאומי ולא מקבלות דמי לידה ועוד ועוד.

מבקר המדינה יוסף חיים שפירא פרסם במסגרת הדוח השנתי פרק רחב על ביטוח לאומי ועל הזכויות שלנו, הזכויות  הלא ממוצות שלנו האזרחים.  זה ארוך, ניסינו פה ושם לתמצת ולרכז את העיקר, זה חשוב וממולץ מאוד לקריאה, ויש כאן מסקנות מאוד קשות – הראשונה, המוסד לביטוח לאומי אולי מלא בכוונות טובות, אבל בפועל רבים דווקא מהשכבות שצריכות את עזרתם לא מקבלים עזרה מספקת ונופלים בין הכיסאות. השנייה – אתם צריכים להילחם על הזכויות שלכם. זה לא הוקוס פוקוס וקיבלתם. צריך להגיש אקטיביים, צריך להגיש במקרים רבים תביעה, צריך לברר באופן שוטף מה הסטטוס של התביעה, לברר את זכויותיכם ואת השינוי שחל בהם.

דוח המבקר האחרון אינו הראשון שמטיח ביקורת כלפי המוסד לביטוח לאומי (והוא גם לא יהיה האחרון), אנחנו נעדכן באופן שוטף בפעולות שעושה הביטוח הלאומי כדי להפנים את התקלות/ בעיות ובכלל בכל הקשור לזכויות שלכם מול הביטוח הלאומי.

ונצלול לעיקרי דוח המבקר – "המבחן האמיִתי להגשמתן של זכויות האדם הוא ההגנה על זכויותיהן של השכבות הללו", נכתב בדוח המבקר "ועל יסוד מדיניות זו הוכן דוח זה, שעניינו הנגשת הזכויות החברתיות ומיצוין. הבטחת הצדק החברתי אינה תלויה רק בעצם קיומן של זכויות חברתיות, אלא גם במימושן והענקתן לכלל הזכאים להן. יישום יעיל של תכנית חברתית שגלומה בה זכות מסוימת מחייב מיצוי מלא ככל האפשר של הזכות. בפועל בשל חסמים כגון אי-הכרה של הזכויות ושל האפשרויות וההסדרים הקיימים, ביורוקרטיה ואי-ידיעת השפה, רבים אינם ממצים את זכויותיהם, ובייחוד בני השכבות החלשות, הזקוקים להן במיוחד. חסמים למיצוי הזכויות עלולים אפוא להביא לידי הגדלת הפערים בחברה.

ביטוח לאומי לא מודיע לאזרחים מה הזכויות שלהם!

"גופים ציבוריים רבים מעניקים זכויות מגוונות מתוקף חוקים או תקנות. מורכבותן של כמה מן הזכויות הללו מקשה על אזרח מן השורה להכיר את כל זכויותיו ואת התנאים לקבלתן. על הרשות הציבורית חלה חובה לממש את הזכות ולתת אותה לזכאים לה, וכנאמן הציבור ראוי שהיא תספק לציבור לכל הפחות מידע על עצם קיום הזכות ועל התנאים לקבלתה באופן מלא ושקוף. לשם כך ראוי שהרשות הציבורית תנקוט פעולות שמטרתן הסרת חסמים העומדים בפני הזכאי כדי שיוכל לממש את זכויותיו. אולם בכך לא די, ראוי שרשות ציבורית שיש ברשותה מידע על זכות שנוצרה לזכאי ברשות אחרת, פעמים כיוון שזכות שנותנת רשות ציבורית אחת כרוכה בזכות שנותנת רשות ציבורית אחרת, תנקוט פעולות כדי ליידע את הזכאי על כך. מן הראוי גם שהמדינה תפעל בשיטתיות להנגשת מידע על זכויותיהם של אזרחיה כדי שהזכאים יהיו מודעים לזכויותיהם ויוכלו לפנות לרשויות המעניקות אותן כדי לממשן. הדברים מקבלים משנה חשיבות בכל הנוגע לקצבאות קיום, אשר נועדו לסייע להבטחת קיומו הבסיסי של הזכאי ומימוש זכותו החוקתית לחיים בכבוד".

המבקר – הביטוח הלאומי חייב 1 מיליארד שקל לציבור!

המבקר בדק באופן מצומצם וחלקי את הזכויות של הציבור, למעשה את אי מיצוי הזכויות של הציבור. הבדיקה המצומצמת העלתה כי בארבעה תחומים שנבדקו היו זכויות לא ממוצות ת בשווי של לפחות 300 מיליון שקל. סכום שלא הועבר  כנדרש לזכאים לכאורה – "כ-80 מיליון שקל נגבו על פי אומדן ביטוח לאומי (בט"ל)ביתר כדמי ביטוח ממבוטחים שעבדו אצל יותר ממעסיק אחד ; כ-84.6 מיליון ש"ח נגבו על פי אומדן בט"ל ביתר כדמי ביטוח משכירים המקבלים קצבת זקנה ; כ-100 מיליון ש"ח לא הועברו לזכאים לקצבת אבטלה ; וכ-35 מיליון ש"ח לא הועברו לזכאיות לקצבת דמי לידה", מעדכנים אנשי המבקר, "נוסף על כך, על פי הערכות בט"ל, אשר שנויות במחלוקת מול צה"ל, כ-670 מיליון ש"ח לא הועברו לזכאים לגמלת מילואים . אם כוללים בחישוב את נתוני אי-המיצוי של גמלת המילואים, על פי הערכות בט"ל, אזי שווי הזכויות הכספיות שלא הועברו כנדרש לזכאים לכאורה הוא כמיליארד ש"ח. משרד מבקר המדינה פעל להביא את צה"ל ובט"ל לבחון יחד את הנושא ולנסות ליישב את המחלוקת העובדתית שהתעוררה ביניהם בעקבות ממצאי הביקורת". בינתיים לא נראה שמשהו דרמטי לטובה התרחש בעניין.

אבל צריך גם להסתכל על חצי הכוס המלאה – "בשנים האחרונות פועל בט"ל למיצוי זכויות המבוטחים על פי גישה יוזמת ופרואקטיבית: הוא פונה למבוטחים רבים כדי שיגישו תביעה; משלם למבוטחים, על פי נתוניו, יותר ממיליון תשלומים אוטומטיים בקצבאות השונות בלי לדרוש הגשת תביעה; ומקל הליכים ביורוקרטיים להגשת תביעות. כמו כן בט"ל משקיע משאבים רבים בבניית כלים וטכנולוגיות שיאפשרו לו להגדיל את מספר הקצבאות שישולמו באופן אוטומטי".

משנת 2008 בודקים בביטוח לאומי את היקף התופעה של אי-מיצוי הזכויות, ורק לגבי חמש קצבאות. אבל,  הבדיקה לא נותחה ולא יושמה הלכה למעשה כדי לשפר את מיצוי הזכויות. אז מה שווה הבדיקה הזו? לא ברור.

"בשנים האחרונות פועל בט"ל בדרכים שונות להגדלת שיעור מיצוי הזכויות, בין היתר באמצעות פנייה יזומה לאזרחים כדי שיגישו תביעות לקבלת קצבאות, אך הוא אינו משתמש ביעילות במידע הרב והמקיף שבמאגרי המידע שלו. לו עשה זאת, יכול היה להביא לידי הגדלת שיעור מיצוי הזכויות, בהן זכויות לקבלה של גמלת מילואים, דמי לידה והחזר דמי ביטוח לשכירים שעבדו אצל יותר ממעסיק אחד ולשכירים המקבלים קצבת זקנה.

"העברה ישירה של מידע בין הגופים הציבוריים מאפשרת לקבל מידע מהימן ומעודכן ובכך מסייעת לאתר זכאים לכאורה שטרם מיצו את זכויותיהם. כך למשל אחת הזכויות המשמעותיות לשכבות החלשות היא סיוע בשכר דירה שמעניק משרד הבינוי. לסיוע כזה זכאים, בין היתר, חסרי דירה המקבלים קצבת הבטחת הכנסה או קצבת נכות מבט"ל. כ-16,000 מקבלי קצבת הבטחת הכנסה וכ-34,000 מקבלי קצבת נכות אינם בעלי דירה, אינם גרים בדיור ציבורי ואינם מקבלים סיוע בשכר דירה. בביקורת עלה כי למשרד הבינוי אין נתונים לגביהם, ולכן הוא אינו יכול לפנות אליהם כדי לנסות להביא לידי מיצוי זכויותיהם.

"מערכת הבריאות אינה מנגישה לחולים ובני משפחותיהם מידע על זכויות באופן שיטתי ומלא, וספק אם כלל החולים, ובייחוד חולים במחלות קשות, מקבלים מידע שיטתי ומקיף על זכויותיהם. בפועל המידע מונגש, בין היתר, על יסוד שיוך מגזרי (למשל הנגשה ייעודית לאזרחים ותיקים), תפיסת השירות של קופת החולים או בית החולים ומספר המשרות של העו"סים בבית החולים או בקופת החולים.

"יש מדינות שמנגישות מידע על זכויות ושירותים שהן מעניקות באמצעות אתרי אינטרנט ממשלתיים ייעודיים . בישראל אין אתר אינטרנט ממשלתי אחוד המרכז את הזכויות הניתנות לאזרחים. בהיעדר אתר שכזה, ארגוני המגזר השלישי מנסים להציע מענה בעניין זה ומציגים באתריהם מידע על אודות הזכויות והשירותים הממשלתיים.

"על אף הפעילות הרבה של בט"ל להגדלת שיעור מיצוי הזכויות, עליו להרחיב עוד את פעילותו בנושא ולהסדירה, ובכלל זה מוצע כי הוא ישלב בתכניות העבודה שלו מחקרים בדבר שיעורי מיצוי זכויות; ינתח את הממצאים; יבחן מהם החסמים למיצוי הזכויות; וישלב בתכניות העבודה פתרונות להסרת החסמים ודרכים להגדלה של שיעורי מיצוי הזכויות באופן יזום. מאחר שאחד החסמים העיקריים למיצוי זכויות הוא דיווח מאוחר של מעסיקים על הכנסות עובדיהם, סוגיית הדיווח החודשי של המעסיקים על שכרו של כל עובד בנפרד צריכה למצוא את פתרונה לאלתר. דיווח כזה נחוץ גם למניעת היווצרות חובות כלפי בט"ל. נוסף על כך, על בט"ל לסיים להטמיע מודל שירות יעיל בסניפים, שיביא לידי הגדלה של שיעור מיצוי הזכויות בקרב הפונים אליהם, ולמצוא את הדרכים להגדיל את שיעור מיצוי הזכויות בקרב אזרחים הפונים למוקד התמיכה הטלפוני.

"אשר למיצוי גמלת המילואים ראוי כי בט"ל וצה"ל יגבשו פתרונות, אם לטיוב בסיס המידע שברשותם ואם להגדלת שיעור המיצוי, בין היתר באמצעות פנייה יזומה למי שטרם מיצו את זכותם. כמו כן יש לבחון דרכים לשיתוף משרד הבינוי במידע שברשות בט"ל, במגבלות הקבועות בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, כדי להגדיל את שיעור מיצוי הזכות לסיוע בשכר דירה.

"על משרד הרווחה לקבוע כללים ושיטות שינחו את העו"סים במחלקות הרווחה כיצד לסייע למטופליהם למצות את זכויותיהם, וראוי כי הוא יספק להם כלים מתאימים למילוי משימה זו. נוסף על כך, ראוי כי משרד הרווחה יבחן עם הרשויות המקומיות את הדרכים לרכז תקציבים ולפרוש ביעילות מרכזים למיצוי זכויות ברחבי הארץ. מוצע כי בשלב הראשון יופעלו המרכזים ברשויות מקומיות שחלק ניכר מאוכלוסייתן חי בעוני. גם משרד הבריאות נדרש לבחון כיצד אפשר לרכז משאבים להנגשת מידע על זכויות, ולקבוע את הדרכים היעילות להנגשתו. כמו כן ראוי כי הוא יקבע את הפעולות המינימליות שעל בתי החולים וקופות החולים לבצע להנגשת מידע על זכויות, בייחוד לנוכח המשאבים המוגבלים העומדים לרשות מערך השירות לעבודה סוציאלית בבית החולים או בקופת החולים למשימה זו".

הבעיה שהדוח של המבקר האחרון לא שונה מהותית מהדוח הקודם. אז עכשיו נעשים מהלכים חוקתיים כדי שביטוח לאומי יקבל באופן חודשי את רשימת כל העובדים מהמעסיקים ואת ההפרשות שנעשו להם, וכך תהיה יותר שליטה, יותר פיקוח, יותר בקרה. כך ידעו מיד ולא שנה או שנה וחצי אחרי מה הזכויות של כל אחד והאם שולם עבורו ביטוח לאומי, כך ידעו גם לגבי הצד השני של המטבע – החובות לביטוח לאומי ויש הרבה שלא משלמים ביטוח לאומי (החוב מסתכם בין 1 ל-2 מיליארד שקל!). ככה יוכלו לאתר את אותם זקנים שעובדים ולא צריכים לשם ביטוח לאומי, ככה לא יהיו טעויות בקשר למענק דמי לידה ועוד.   ועדיין – נראה שזה לא מה שיפתור את הבעיה. זה רק חלק מהפתרון הכולל להנגשת המידע לציבור. אבל למה בעצם לדרוש מהציבור להגיש תביעה, למה שזה לא יעשה אוטומטית, למה לגבות מעובד שמקבל קצבת זקנה ביטוח לאומי, למה שאוטומטית לא ניתן יהיה לקבל את התשלום ממנו, או שמיידית זה יחזור אליו?

כך או אחרת, מבקר המדינה מצביע על כך שאי מיצוי זכויות אינו בעיה מקומית אלא גלובלית, אם כי בארץ זו בעיה חריפה במיוחד – "מחקרים במדינות רווחה בעולם העלו בעיה חמורה של אי-מיצוי זכויות בתחומים מגוונים כגון ביטוח אבטלה, הבטחת הכנסה וביטוח נפגעי עבודה . בבדיקה שנעשתה במדינות ה-OECD נמצא כי שיעורי המיצוי של קצבאות סלקטיביות , דוגמת תכניות סעד (כגון הבטחת הכנסה) וסיוע בדיור, הם כ-80%-40% בלבד, ואילו בתכניות ביטוח אבטלה שיעורי המיצוי הם כ-80%-60% . אשר לישראל – 'במהלך השנים לא נעשה מאמץ שיטתי ועקבי להעריך את היקפה של תופעת אי המיצוי. עם זאת, סביר להניח כי הבעיה קיימת גם בישראל'.

אי-מיצוי של גמלת מילואים ואי החזר של דמי ביטוח

גמלת מילואים: לפי חוק הביטוח הלאומי –  מי ששירת שירות מילואים פעיל זכאי לגמלת מילואים בעד ימי שירותו. בט"ל משלם את הגמלה מכספים שמעביר לו משרד הביטחון, לפי טופס 3010 שמקבל החייל מצה"ל בתום שירות המילואים. על פי רוב חייל שהוא עובד שכיר מקבל מהמעסיק את התשלום בעד ימי השירות, והמעסיק מגיש תביעה להחזר התשלום מבט"ל.

"לפי נתונים שהתבקש בט"ל להעביר למשרד מבקר המדינה, בשנים 2012-2008 לא מיצו חיילי מילואים או מעסיקיהם את זכותם לקבל תשלום מבט"ל בעבור כמיליון ימי מילואים בכ-435,000 תקופות מילואים (75% מהתקופות הן בין חצי יום  ליומיים). על פי חישוב של בט"ל לתגמול ממוצע על יום מילואים, בט"ל לא שילם בתקופה האמורה כ-670 מיליון ש"ח בעבור ימי מילואים שבוצעו.

"בתשובותיו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2014 ומפברואר 2015 ציין צה"ל כי התשלום של בט"ל לחיילי המילואים הוא מידי, מתבסס על טופס 3010 בלבד ואינו תלוי בגורם כלשהו. אשר לנתונים שקיבל משרד מבקר המדינה מבט"ל בדבר היקף אי-המיצוי של גמלת המילואים ציין צה"ל, כי מכיוון שגמלת המילואים היא תחליף לשכר של חייל המילואים, כמות ימי המילואים (שהתגמול בעבורם לכאורה לא נדרש על ידי משרתי המילואים או מעסיקיהם) נראית על פניו תמוהה; הוא הוסיף כי אינו מסכים עם בט"ל על נתונים אלה, ולטענתו הם חסרי בסיס. עוד ציין צה"ל כי לפי חישוב שלו, התשלומים שהועברו לבט"ל בעבור גמלת מילואים בשנים 2013-2009 תואמים לסכומים שהיה עליו להעביר לעניין זה למעט פער של 4 מיליון שקל. אז לאן נעלם הכסף? מה זה ההפרש הענק הזה? איפה בעל הבית שיגיד לנו מה בעצם קורה כאן?

החזר דמי ביטוח לשכירים בשל גביית יתר

כל תושב ישראל בן 18 ומעלה חייב לשלם דמי ביטוח לאומי. בעבור עובד שכיר מעביר מעסיקו לבט"ל דמי ביטוח המחושבים על פי משכורתו. תשלום דמי הביטוח לעובד שכיר מחולק לשתי מדרגות – 3.5% מחלק ההכנסה שעד 60% מהשכר הממוצע במשק  ו-12% מחלק ההכנסה שמעל 60% מהשכר הממוצע במשק עד ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח . עובד שכיר המועסק אצל כמה מעסיקים נדרש להצהיר לפני כל מעסיק על היותו מעסיק עיקרי או משני בעבורו. אם העובד אינו ממציא למעסיק המשני אישור מבט"ל על תיאום דמי הביטוח, על המעסיק המשני לנכות שיעור מלא של דמי ביטוח מכל שכרו של העובד . אם הסכום שנוכה בפועל גבוה מסכום דמי הביטוח המתואמים, יש לעובד יתרת זכות בבט"ל בשווי ההפרש שבין שני הסכומים והוא זכאי לקבל

בביקורת של מבקר המדינה נמצא כי בכל אחת מן השנים 2012-2009 כ-30,000 מבוטחים שכירים (בממוצע) שעבדו אצל יותר ממעסיק אחד  והיו זכאים לתשלום מופחת של דמי ביטוח (3.5%) , לא מיצו את זכותם להחזר דמי הביטוח. יודגש כי רוב השכירים הללו שייכים לשכבות החלשות באוכלוסייה. "על פי אומדן בט"ל, דמי הביטוח העודפים שנגבו מהם בארבע השנים האמורות מסתכמים בכ-80 מיליון שקל".

גביית דמי ביטוח ממקבלי קצבת זקנה

מבוטח שהגיע לגיל שנקבע בחוק זה  זכאי לקצבת זקנה. לקצבת זקנה זכאי גם מבוטח לפני הגיל המוחלט ולאחר גיל הפרישה מעבודה  אם הכנסתו אינה גבוהה מן ההכנסה המרבית שנקבעה (קצבת זקנה בגיל המותנה). עובדים שזכאים לקצבת זקנה הן בגיל המוחלט והן בגיל המותנה פטורים מתשלום דמי ביטוח מהכנסתם מעבודה. "בביקורת נמצא כי בכל אחת מן השנים 2012-2009 כ-13,000 שכירים בממוצע שקיבלו קצבת זקנה לא מיצו את זכותם לפטור מתשלום דמי ביטוח . על אף הפטור, בשנים האמורות גבה בט"ל משכירים אלו, על פי אומדנו, דמי ביטוח בשווי של כ-84.6 מיליון שקל".

 שיעורי אי-המיצוי של קצבאות אבטלה ודמי לידה

קצבת אבטלה: לפי חוק בט"ל, מובטל בן 67-20  שהשלים תקופת אכשרה זכאי לדמי אבטלה. "בבדיקה של מיצוי קצבת אבטלה שסיים בט"ל ביוני 2013 הוא מצא ש-20,000-8,500 איש  שהיו זכאים לכאורה לקצבת אבטלה בשנת 2011 לא מיצו את זכותם לקבלת קצבה. שיעורם מכלל הזכאים לכאורה לקצבה היה 15%-6%" נכתב בדוח המבקר, "להערכת בט"ל, אם מביאים בחשבון את השיעור המזערי של הזכאים לכאורה לקצבת אבטלה שלא מיצו את זכותם לקבלה – 6% – בשנת 2013 היה החוב של בט"ל לזכאים הללו כ-100 מיליון ש"ח לכל הפחות".

קצבת דמי לידה: לפי חוק בט"ל, אישה עובדת שילדה זכאית לקצבת דמי לידה בעד פרק הזמן שבו אין היא עובדת בשל ההיריון או הלידה . את דמי הלידה אפשר לתבוע בתוך 12 חודשים ממועד הלידה. "בבדיקה של מיצוי הזכות לקבל דמי לידה שביצע בט"ל בשנת 2013 הוא מצא כי בשנת 2011 היה שיעור המיצוי של קצבה זו כ-96%", כותבים אנשי המבקר ומוסיפים – "משמעות הדבר היא כי בשנה זו כ-5,000 נשים לא מיצו את זכותן לקבלת דמי לידה. בט"ל ציין כי השכר הממוצע של הנשים שלא מיצו את זכותן היה נמוך במיוחד – כ-2,700 ש"ח בחודש (לעומת 6,800 ש"ח – השכר הממוצע של אלו שמיצו את דמי הלידה). החוב המוערך של בט"ל לנשים שהיו זכאיות לדמי לידה בשנת 2011 הוא כ-35 מיליון שקל".

מהבדיקות המצומצמות האלו ולא בכל התחומים עולה כי הציבור שילם (או לא קיבל) כספים בסך של 1 מיליארד שקל, אבל האמת היא שזה יכול להיות הרבה יותר מכך – זה סוג של הערכה ראשונית. אל  תהיו חלק מהסכום הזה, תדרשו את מה שמגיע לכם.

ביטוח לאומי – כל החובות והזכויות שלכם

13,000 איש משלמים דמי ביטוח לאומי למרות שהם לא צריכים – מדובר על תשלום ביתר כולל של מעל 20 מיליון שקל בשנה, והמשמעות היא שהמוסד לביטוח לאומי קיבל בטעות במהלך השנים מאות רבות של מיליוני שקלים. המוסד לביטוח לאומי לא החזיר את הכסף למשלמים ביתר. המוסד לביטוח לאומי אמנם דורש שלא יעשו טעויות מולו ומקפיד ומחמיר מאוד בעניין (לרבות הקפאת זכויות), אבל אם המצב הפוך – אז אין סימטריה, זה פשוט קורה. על פי חוק אין בעיה עם זה, המוסד לא אמור להיות זה שמתקן לציבור טעויות , אבל מן הצדק ומן המוסר שהמוסד שמטרתו העיקרית היא לספק למבוטחים ביטחון כלכלי סוציאלי, יעזור לאותם טועים ששילמו ביתר, ומיהם בעצם המשלמים ביתר?

13,000 מקבלי קצבת זקנה. הם פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי ובכל זאת שילמו (בטעות). ככה מוגדר בחוק – מבוטח שהגיע לגיל שנקבע בחוק זה  זכאי לקצבת זקנה (קצבת זקנה בגיל המוחלט). קצבת זקנה ניתנת גם למבוטח לפני הגיל המוחלט ולאחר גיל הפרישה מעבודה  במידה והכנסתו אינה גבוהה מן ההכנסה המרבית שנקבעה ( קצבת זקנה בגיל המותנה). ועל פי החוק – עובדים שזכאים לקצבת זקנה הן בגיל המוחלט והן בגיל המותנה פטורים מתשלום דמי ביטוח מהכנסתם מעבודה.

אלא מה, מבקר המדינה יוסף חיים שפירא כבר לפני כחצי שנה בדוח השנתי ל-2014 הצביע על 13,000 שכירים בממוצע שבמהלך ביקורת בשנים 2009 עד 2012 נמצא שהם מקבלי קצבת זקנה ולמרות זאת הם משלמים דמי ביטוח לאומי שוטפים למוסד לביטוח לאומי. רק באנשים האלו, על פי בדיקת אנשי המבקר התשלום המיותר הזה עומד על 85 מיליון שקל. זה לא רק זה – ביטוח לאומי נגבה ביתר גם מכאלו שעובדים במספר עבודות והם לא מבקשים תיאום דוח, ביטוח לאומי גם לא משלם (איכשהו) את כל המגיע ליולדות וכן מסתבר שביטוח לאומי חייב סכום עתק למילואימניקים. החברות הכוללת של הביטוח הלאומי ובמילים אחרות הזכויות שלנו (שלא נוצלו) עומדת על 1 מיליארד שקל (וזו הערכה של מבקר המדינה). כאן, תוכלו לבדוק מה החובות והזכויות שלכם בביטוח לאומי.

מאז פרסום הדוח במאי ועד היום לא נעשה דבר, ומאוד ייתכן שהמספר הזה דווקא עלה – אז אם אתם מקבלים קצבת זקנה חשוב שתזכרו ותפנימו ותבדקו – אתם לא צריכים לשלם די ביטוח לאומי. חבל על הכסף!

גבי גזית, בתוכנית הבוקר שלו ברדיו ללא הפסקה 103FM, זעם על העלאת השכר לחברי הכנסת המתוכננת לשנה הבא. חבר כנסת יזכה לשכר של 43 אלף שקל במקום 39 אלף שקל. גזית התייחס בעיקר לאבסורד שבתוספת (המשמעותית) בשעה שרבים מאות אינם מצליחים לסיים את החודש ורבים ממקבלי הקצבאות מביטוח לאומי בקושי מצליחים לשרוד כלכלית – "ביקשנו מכם" פנה גזית לחברי הכנסת – כבר מספר פעמים,  לא לפגוע בנכים המקבלים קצבה זעומה אבל רוצים ויכולים לעבוד והמדינה, אם הם עובדים, מקזזת להם את דמי הנכות ואומרת להם בעצם או שתשכבו בבית ותחיו על קצבת הזקנה או שתעבדו ואז אין קצבת נכות. לא עשיתם כלום בעניין.

"ביקשנו מכם לעדכן את קצבאות הזקנה המעליבות שלא מאפשרות לקשישים נטולי פנסיה לחיות, להרים אותם לפחות באלף שקלים –  לא עשיתם כלום,  כי לא אכפת לכם. רק התוכנית הזו פנתה אליכם עשרות פעמים בנושאי רווחה שדורשים חקיקה ואף אחד מכם לא זז ולא קם. וכך גם פנסיונרים שאם חלילה עובדים חלקית ומשתכרים למעלה מ-5,000 שקלים הם לא זכאים לקצבת זקנה.

אז למה מגיעה לכם תוספת? תוספת זה בונוס, הצלחה זה פרס למי שמצטיין ואתם נכשלתם כולכם, למעט ספורים שבכם שניסו אך נותרו במיעוט. אני מבקש לפנות לחברי הכנסת, לכל המאה ועשרים שאף פעם לא מבינים למה הציבור בז לכם ואוהב לשנוא אתכם. הנה ההזדמנות שלכם לחזור בתשובה ברגע אחד. אתם שמשתכרים יפה, לא כמו מנהלי בנקים אבל יפה מאוד ויש לכם שלל הטבות שכל עובד בארץ רק יכול לחלום עליהם, אתם עומדים בעוד שלושה חודשים לקבל תוספת לשכרכם של כ-4,000 שקלים במסגרת הסידור המיוחד שלכם. במקום 39 אלף שקלים שיש לכם, היום, תרוויחו 43 אלף שקלים. למה? מה קרה, מה פתאום, למה אתם ושאר עובדי ישראל לא יקבלו שקל אחד? כי אתם יודעים לדאוג לעצמכם, כי השכר שלכם שונה משכר הפועלים, המורים, הפקידים וכל השאר. הרי לכם יש בכנסת גם לשכה צמודה ורכב צמוד ושירותים ומקלחת והכל חינם. עיתונים, מחשבים בתי מלון ללון בהם בירושלים ובקיצור אתם עולים לנו כל אחד מכם כארבעה מיליון וחצי שקלים בשנה.

"ושוב, כאילו לא די ששכרכם יעלה בעשרה אחוזים, סתם בלי סיבה, חוץ מזה שבא לכם. אבל מה אתם עושים בשביל השכר הזה? אנחנו מפצירים בכם כבר שנים להפסיק את האפליה נגד החלשים באוכלוסייה ואתם לא עושים כלום. רק התוספת לשכרכם מתקרבת לשכר המינימום. ביקשנו מכם לאפשר לאמהות חד הוריות שמקבלות מזונות מהביטוח הלאומי לצאת לעבודה בלי לפגוע בדמי המזונות – לא עשיתם כלום.

"ולכן אני ואני בטוח שמאחוריי ציבור גדול, מציע ומבקש מכם, תוותרו על התוספת המושחתת הזו ואם לא על כולה לפחות על רובה. אתם חייבים לקבל משהו? תסגרו על 500 שקלים במקום 4,000. גם זה יותר מדי אבל איכשהו נוכל לחיות עם זה. תוותרו פעם אחת ומצד שני תתחילו לעבוד למען הנכים, החלשים והקשישים ואז תתחילו לקבל הערכה.

"תוותרו על התוספת או ששנאת הציבור כלפיכם תגבר עוד יותר ואתם תרוויחו ביושר את התיעוב הזה כי אין לנו שום תועלת בכם, כלום".

הבנק הבינלאומי לצד בנק לאומי הם הבולטים בתחום הפיקדונות המובנים/ סטרקצ'רים. בעוד הבנקים האחרים חוששים מלהתעסק עם המושג הקצת מרתיע הזה (ושלא בצדק), הבנקים האלו מצליחים ליצר אחת לכמה שבועות פיקדונות מובנים שעשויים להיות אטרקטיביים. שלא תבינו לא נכון, זה לא שאין סיכונים בפיקדונות המובנים האלו, אבל עולם ההשקעות בנוי ותלוי בנוסחה פשוטה שמקשרת בין סיכון לסיכוי, וככל שהסיכון גדול יותר כך הסיכוי גדול יותר (וההיפך כמובן).

תדמית רעה, מוצר לגיטימי ומעניין

בפיקדונות מובנים הסיכון נמצא בכמה מקומות – הסיכון הגדול ביותר הוא סיכון המנפיק, אם השקתם בפיקדון מובנה שאין לו אבא, או שאבא שלו פושט את הרגל ולא מסוגל להחזיר את החוב, אתם בבעיה וזה כבר קרה בעבר (מקרה ליהמן ברדרס בשנת 2008). אלא שבשנים האחרונות הבנקים לוקחים על עצמם את הסיכון הזה (צריך לבדוק לגבי כל פיקדון מובנה בנפרד), כך שבפועל הסיכון הגדול הזה נעלם.

סיכון נוסף הוא הפסד. בפיקדון מובנה לרוב אתם מקבלים תחת תנאים מסוימים שקשורים לנכס הבסיס (וזה יכול להיות מניות, שער ריבית, מטבע ועוד) תשואה מסוימת, אבל אם נכס הבסיס דווקא עלה מעל רף מסוים מקצצים לכם בתשואה. זה משחק כזה שהתשואה לרוב צריכה להיות בין לבין – לא מדהימה ולא נמוכה. אבל זה לא הסיכון – הסיכון הוא בכך שלא מגיע לכם המענק/ בונוס בפיקדון המובנה, ואז אתם מקבלים את ההשקעה הנומינלית. אז כולם כותבים ואומרים שזה סיכון גדול – כי לרוב הפיקדונות המובנים הם לכמה שנים (סגורים לכמה שנים) והשחיקה הריאלית יכולה להיות משמעותית. אבל, זה לא מדויק בתקופה של אינפלציה אפסית וריבית אפסית, וגם אם המדד והריבית יעלו, על מה אנחנו מדברים בעצם על הפסד מקסימלי ריאלי של 5% בכמה שנים טובות. כשמול זה יש פוטנציאל לרווח דו ספרתי זה שווה את הסיכון.

פיקדונות מובנים בתקופה של ריבית אפסית יכולים בהחלט להיות חלק מתיק ההשקעות שלכם. הכסף אמנם סגור לכמה שנים, אבל יש פיצוי. הנה המדריך המלא שלנו על פיקדונות מובנים, מי שלא מכיר את המכשיר הזה חשוב שיתעמק; ונחזור למטרה הבסיסית שלנו – הצגה של כמה פיקדונות מובנים של הבנק הבינלאומי.

פיקדון שקלי על מניות ישראליות

הראשון – פיקדון שקלי נושא ריבית ל-27 חודשים בתוספת מענק המותנה בעלייה ובתנודתיות סל ניירות ערך "הקשר הישראלי" הנסחרים בארה"ב. מה זה הקשר הישראלי? ובכן – סל המורכב מ- 7 ניירות ערך (מניה/ADR) של חברות בעלות זיקה ישראלית הנסחרות בארה"ב  (לכל מניה משקל שווה),והנה המניות – Teva Pharmaceutical Industries Ltd.- ADR;Palo Alto Networks Inc; Check Point Software Tech Ltd; Amdocs Ltd; Opko Health, Inc;    Nice Systems Ltd; Mellanox Technologies Ltd.

במידה וסל המניות האלו יניב תשואה מסוימת יזכו המחזיקים בפיקדון המובנה במענק/ בונוס, והנה ההגדרות והתנאים של הפיקדון. לכל מניה נקבע חסם עליון בשיעור של 42% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 16.10.15). תקופת הבדיקה לעניין המענק היא 26 חודשים, החל מיום 17.10.15  ועד ליום 18.12.17, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה.

ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), קיימות 2 אפשרויות:

במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים  מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).

במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 7% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).

שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").

ואחרי ההסברים האלו , מה בעצם מקבלים ומתי?  במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 45%  משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 18.90% (לא כולל).

אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/אפס – ייפרע הפיקדון בתום  27 חודשים ללא מענק.

המענק יהיה צמוד לשער הדולר היציג (כמפורט בתנאי הפיקדון). המענק מחושב ומשולם על הקרן הנומינלית בלבד.  גם במקרה שבו נפרע הפיקדון ללא המענק, הלקוח יהיה זכאי לריבית בשיעור של 0.1% (ריבית שקלית). קרן הפיקדון מובטחת.

היכנסו כאן למידע נוסף ומפורט

פיקדון דולרי על מניות ישראליות

פיקדון מובנה שני שמציעים בבנק הבינלאומי הוא בעצם אותה הגברת בשינוי אדרת (שינוי קל). הפעם מדובר בפיקדון דולרי נושא ריבית ל-27 חודשים בתוספת מענק המותנה בעלייה ובתנודתיות סל ניירות ערך "הקשר הישראלי" הנסחרים בארה"ב. כל ההבדל הוא שהריבית כאן היא דולרית (ולכן פיקדון דולרי), להבדיל מהריבית השקלית (פיקדון שקלי) בפיקדון הקודם. בפיקדון הדולרי התשואה היא 0.15% דולרית לשנה.

כאן, תקבלו את הפרטים המלאים. ובהתייחסות כוללת לשני הפיקדונות האלו, הרי שבמהלךף של שנתיים ושלושה חודשים אפשר להרוויח 18.9% אבל זה תיאורטי, לא יהיה מצב (סיכוי נמוך ביותר) שכל המניות יניבו תשואה בדיוק של 42% וכך התיק כולו יניב תשואה כזו והמשקיע יקבל 45% מכך – 18.9%. זה חלום בפועל, יהיו מניות שירדו, מניות שיעלו יותר (ואז התשואה תתקבע על 7%) וחשוב לשים לב שמספיק שלאורך התקופה זה קורה כדי שהתשואה תתקבע. אבל, בהחלט ייתכן מצב שהפיקדון הזה יניב תשואה שגבוה מתשואת הפיקדונות השקליים והדולריים הסטנדרטיים, שהיום מספקים כמה עשיריות לשנה. בתרחיש מאוד מלמעלה, אם 2 מניות יניבו 20%, אחת 10%, אחת מעל הרף,  אחת אפס ושתיים שליליות אפילו מינוס 20%, 10%,  עדיין מדובר על תשואה של 3%-5%, וזה תרחיש ממש לא אופטימי – בפועל, זה יכול להניב יותר. אבל, לפני שאתם קופצים על הפיקדונות האלו ובכלל פיקדונות מובנים, אז תוודאו שאתם יכולים לסגור את הכסף לתקופות ארוכות ושהבנקים המשווקים מבטיחים לכם את הרצפה הנומינלית.

מה חשוב יוותר – להיות מיהמן או רלבנטי? מה מצאה רשות ניירות ערך בדוחות של יבואניות החשמל?  ואיך זה שהתחזיות תמיד טובות מהתוצאות בפועל?

הדוחות הכספיים אמורים לבטא את מצב הפירמה, המאזן של החברה אמור לשקף את הערך האמיתי של הנכסים וההתחייבויות, אבל האם זה באמת כך?

החשבונאות השמרנית חששה מאוד מהצגת הנכסים לפי ערך כלכלי/ שווי הוגן, והביא דרשה הצגה לפי מודל של עלות מופחת – הנכס שנרכש מוצג לפי עלותו בניכוי פחת שנצבר (והדגמה בהמשך). החשבונאות "החדשה" (התקינה הבינלאומית החדשה שיושמה בארץ כבר לפני 7 שנים) דוגלת בהצגה לפי ערכים כלכליים, אז לכאורה התשובה היא כן – המאזן כיום משקף את הערך של הנכסים וההתחייבויות, אבל למרות הכוונה, זה רחוק מהמציאות –  הערכים בספרים, במקרים רבים,  לא ממש מחוברים למציאות; הנכסים מוצגים במקרים רבים בשווים העולים משמעותית על הערך האמיתי. איך זה קורה? איך בעצם החשבונאות החדשה החטיאה את אחת המטרות העיקריות שלה, והאם הגישה הקודמת היתה עדיפה?

החשבונאות המסורתית דרשה הצגה כאמור לפי העלות של הנכס. הגישה היתה שהנתונים צריכים להיות מהמנים וזהירים יותר מאשר רלבנטיים. אז נכון שהנכס במאזן רחוק מאוד משוויו כי מאז שנרכש ערכו עלה באלפי אחוזים ואילו החשבונאות דווקא  דורשת להפחיתו, אבל לפחות יש מתודה ברורה ויש יכולת לקוראי הדוחות להבין את ההיגיון שבגישה, והנה הדגמה – נניח שלפני 50 שנה נרכש נכס בעלות של 1 מיליון שקל. בחשבונאות השמרנית הוא יוצג  במקרה הטוב בכמה מאות אלפי שקלים – נניח 300 אלף שקלים (מדי שנה מפחיתים שיעור מסוים של פחת). בפועל, הנכס הזה שווה  מיליונים רבים – נניח 20 מיליון שקל וזה ממש לא מוגזם (עליית ערך נכסים בתקופה כזו היתה גבוה אפילו יותר). המספרים האלו מבטאים נתק בין המציאות – 20 מיליון לבין הספרים 300 אלף שקל, ולכן התגבשה מהפכה חשבונאית עולמית שדוגלת בהצגת הנכסים בהתאם להערכת השווי.

אבל הבעיה הזו לא באמת נפתרת בעולם החשבונאי החדש. נניח רק לשם המשחק, שהחברה הזו לוקחת מעריך שווי והוא קובע את שווי הנכס ב-40 מיליון שקל וכך זה מוצג גם בספרים. אז עכשיו בגישה החדשה,  גם כן קיים נתק בין השווי האמיתי – 20 מיליון שקל, לבין השווי בספרים  40 מיליון שקל. מה עדיף? ובכן, זו כנראה שאלה של אישיות – הזהירים/ שמרנים יעדיפו דוחות שהם בטוחים יותר, ולרוב העלות המופחתת היא אכן נתון זהיר יותר. מעבר לכך, בעלות המופחתת יש מתודה מאוד ברורה, ואם אתם רוצים להעריך את הנכס, אפשר לעשות זאת – יודעים כמה פחת היה, יודעים בכמה הוא נרכש, אפשר לדעת בקלות בכמה עלו המחירים בתקופה זו; ואפשר גם לקבל אינדיקציות ממחירי נכסים באזור (עסקאות שהיו בזמן האחרון). כלומר, קורא/ מנתח הדוחות יכול להצמיד לנכס ערך כלכלי ומעין לתקן את הדוחות בעצמו. נכון, זה לא טריוויאלי אבל הנכסים בדוחות הם לא סוד, וערכם הוא גם לא סוד כמוס.

ומול הזהירים, נמצאים אלו שסומכים על החברה. מבחינתם, ההנהלה שלה כבר יודעת מה לעשות ואיך להציג את הנכסים. אלו יעדיפו את הגישה החדשה – שבדוחות כבר יוצבו המספרים הכלכליים. גם אלה, אגב יכולים לעשות בדיקות ולקבל אינדיקציות על ערך הנכסים והמרחק (אם קיים) בינם לבין השווי האמיתי.

הבדלי הגישות נעוצים בסדר העדיפות  מה חשוב יותר – מיהמנות או רלבנטיות. בתקינה החדשה עדיפה הרלבנטיות  גם  אם המספרים פחות מהמנים בעיקר בגלל שהערכת שווי נשענת על גישות שונות, הנחות שונות, שיכול להיות שיתבררו כלא נכונות. כל נתון משנה את השווי בצורה משמעותית – שינוי של כמה עשיריות בריבית ההיוון, או כמה עשיריות בצמיחה בהכנסות ותקבלו שינוי של עשרות אחוזים בשווי.

לאחרונה ערכה  רשות ניירות ערך ביקורת בחברות ייבוא מוצרי החשמל.  הרשות בדקה האם נכסים המוצגים בדוחות אכן שווים את ערכם הכלכלי, והתשובה ברורה – לא.  מדובר על נכסים שלגביהם נדרשו החברות להערכת שווי, כאשר הערכות אלו גיבו והחזיקו למעשה את ערך הנכס בספרים. הרשות לא מפרטת שמות של חברות, אבל לצורך העניין זו יכולה להיות כל חברה שרכשה מותג/ זיכיון מסוים. אחרי הרכישה בדוחות מוצג הזיכיון/ מותג כנכס בשווי מסויים, והשאלה אם זה שווי ראוי? זו רק דוגמה תיאורטית, לא בטוח שזה המצב בפועל, אבל הרעיון הוא שלחברות יש נכסים והבדיקה של הרשות נעשתה בקשר להנחות הערכות השווי שתומכות בערך בספרים.

והממצאים כפי שנכתבו בדוח הביקורת  – "היעדר ביסוס מספק לתחזית ההכנסות – בחינת הערכות השווי העלתה כי הן לא כללו ביסוס מספק לבניית תחזית ההכנסות שנלקחה בחשבון". אנשי רשות ניירות ערך מפרטים ומרחיבים בצורך לגבות את הנתונים האלו בניתוח ענפי, בדיקת גודל השוק, מגמות בשוק, תחרות, מוצרים תחליפיים ועוד ועוד. במקרים רבים כנראה זה לא נעשה.

וממצא נוסף – "אי עמידה עקבית בתחזיות קודמות – לעמדת סגל הרשות, החטאת תחזיות והתבררותן פעם אחר פעם כתחזיות אופטימיות, מחייבת בדרך כלל את התאגיד (ואת מעריך השווי מטעמו) לנקוט במשנה זהירות בהערכות שווי עוקבות בכל הנוגע להנחות המשמשות כבסיס לקביעת השווי או הסכום בר ההשבה". התוצאות בפועל, התבררו באופן עקבי כנמוכות יותר מהתחזיות שהוערכו ובשיעורים מהותיים (אפילו עשרות אחוזים).

צוות הבדיקה מדגים לאורך הדוח את ממצאיו, ונותן דגש מיוחד למקרה של –  פתיחה צפויה של אתר אינטרנט לשיווק ישיר לצרכן – "תאגיד מסוים הניח במסגרת הערכת השווי כי 8% מסך ההכנסות בטווח הארוך ינבעו מפתיחתו המתוכננת של אתר אינטרנט לשיווק ישיר לצרכני התאגיד, כך שתרומת האתר לשווי הפעילות – 14%. במסגרת בדיקת הערכת השווי, לא נמצא על ידי סגל הרשות ניתוח אשר ביסס דיו את עצם פתיחת האתר ואת היקף ההכנסות שהוערך…מעבר לכך, על אף שנודע על עיכובים נוספים בהשקת האתר החברה נמנעה מלעדכן את התחשיב לאותה השנה". בסופו של דבר, החברה לא השיקה את האתר.

כל הממצאים האלו תוקנו בדוחות הכספיים של חברות יבוא מוצרי החשמל.

מעודכן ל-5/2016

האם מגיע לכם סיוע בשכר דירה? עוד כמה שורות תקבלו תשובה

שכר הדירה  הוא ההוצאה הגדולה ביותר אצל משפחות רבות. אלו שהצליחו לרכוש דירה נאלצים להוציא חלק גדול משכרם על משכנתא, ואלו ששוכרים דירה (וחלקם של אלה באוכלוסייה הולך וגדל) נאלצים לשלם שכר דירה שהולך וגדל במקביל לעלייה במחירי הדיור (למדדי שכר הדירה בחודשים האחרונים).

שכר הדירה הממוצע נאמד ב-4 אלף שקל, אבל זה ממוצע –  שכר הדירה תלוי בדירה אותה שוכרים (איזה גודל, איזה סטנדרט?) וכן הוא תלוי במיקום שלה – יש מקומות ששכר הדירה יקר פי שתיים ויותר, אבל יש גם מקומות ששכר הדירה נמוך יותר. שכר הדירה גם תלוי במחירי הדירות,  שכן הוא מבטא את התשואה של בעלי הדירות, וקיימת קוראלציה (רוב הזמן) בין מחיר הדירה לשכר הדירה שמשלמים עליה.

רבים מתקשים לשלם את שכר הדירה, והשאלה אם הם יכולים לקבל סיוע מהמדינה בשכר הדירה? אגב, המדינה גם עוזרת בסיוע לרכישת דירה – על כך, תוכלו לקרוא כאן.

ובכן, יש לא מעטים שזכאים לסיוע בשכר דירה, הם צריכים לעמוד בקריטריונים ולעבור תהליך מימוש הזכאות שבסופו מוציאים תעודת זכאות. הסיוע ניתן על ידי משרד הבינוי שדרך חברות שהוא ממנה,  מספקות שירותים וסיוע כספי למבקשי עזרה בשכר דירה. כאן, תוכלו למצוא את כל השלבים ואת כל הטפסים הרלבנטיים להגשת הזכאות.

סיוע בשכר דירה למשפחות  

אז למי מגיע וכמה מגיע? נתחיל בסיוע למשפחות –  צריך לבדוק אם אתם עומדים בכלל בתנאים הבסיסים. ראשית, (ואולי הגיע הזמן לבטל את הקריטריון הזה) צריך שבני הזוג יהיו נשואים. ההגדרה התופסת היא לפי משרד הפנים (לרבות זוגות מאותו מין).

שנית –   תנאי חשוב מאוד הוא שאין דירה בבעלותם. זה הגיוני, אין מקום לתת סיוע למי שיש לו דירה. מעב לכך, גם אם היתה דירה בבעלותם (או בבעלות אחד מהם) הם לא זכאים, אפילו אם היתה לאחד מהם חלק מדירה בבעלותו הם כבר יוצאים מקבוצת הזכאים הפוטנציאלית. ובכל זאת – אם היתה לאחד מהם דירה לפני הנישואין והיא נמכרה לפני הנישואין, ניתן לפנות לוועדה מיוחדת  (וועדת חריגים במשרד הבינוי) וזו תקבע אם הקריטריון הזה רלבנטי לגביהם או שלא.

שכירות ארוכת טווח – המדינה מעודדת בנייה של אלפי יח"ד, האם כדאי? 

תנאי חשוב נוסף כדי להיות זכאים מתייחס ל"מיצוי כושר השתכרות".  צריך שלפחות אחד מבני הזוג עובד במשרה מלאה (עבודה בהיקף של 100% משרה) עם שכר ברוטו חודשי שאינו פוחת מ-75% משכר המינימום (אם היקף המשרה מצוין בשעות עבודה, אז היקף עבודה של  165 שעות בחודש יחשב כמשרה מלאה. בהקשר זה, עובדי הוראה, לרבות גננות וסייעות לגננות, יעמדו בתנאי באם ישתכרו לפחות שכר מינימום, ללא תלות במספר שעות העבודה והיקף המשרה.

והתנאי כנראה החשוב ביותר מתייחס לגובה ההכנסה ברוטו המקסימלי למשפחה. מעל השכר הזה אין עמידה בתנאים. ההכנסה המקסימלית מתייחסת להיקף המשפחה –

• השכר המקסימלי למשפחה עם ילד אחד מסתכם ב-6,175 שקל בחודש (נכון ל-2015)
• השכר המקסימלי למשפחה עם 2 ילדים או יותר – 7,556 שקל בחודש (נכון ל-2015).

הסיוע בשכר דירה ניתן עד ל-95% משכר הדירה. כמו כן, מומלץ לבקש את הסיוע מיד עם השכרת הדירה, רק במקרים מסוימים ניתן סיוע רטרואקטיבית וגם אז רק עד לשלושה חודשים לאחור. כמו כן, כדאי לחתום על חוזה שכירות לפני ה-15 בחודש כי אחרת לא ינתן סיוע לתקופה שמתחילה מה-15 עד סוף החודש.  ועניין חשוב נוסף – הסיוע ניתן עקרונית רק לישובים שמוגדרים כ"ישובי שכר דירה" – אבל יש עדכונים שוטפים ויש חריגים לרשימה זו.

גובה הסיוע משתנה בהתאם לישוב בו אתם גרים. משרד הבינוי מגדיר ישובים גדולים וישובים קטנים. ישובים גדולים הם ערים, או ישובים שאינם ערים, אך מספר התושבים בהם גדול מ-1,000 איש ועל פי מפקד האוכלוסין האחרון היו בישוב לפחות 30 משקי בית ששכרו דירה מבעל בית פרטי והם מהווים לפחות 5% ממשקי הבית. מסובך ומבלבל, אבל אלה ההגדרות של משרד הבינוי ואותם צריך להבין. ישובים קטנים הם ישובים שיש בהם פחות מ-1,000 תושבים, או ישובים שאינם ערים ומספר התושבים בהם גדול מ-1,000, ועל פי מפקד האוכלוסין האחרון היו בישוב פחות מ-30 משקי בית ששכרו דירה מבעל בית פרטי או שמספר השוכרים היה פחות מ-5% ממשקי הבית.

ההגדרה הזו משנה לגודל הסיוע. זה עובד כך –

משפחה עם ילד אחד –

ההכנסה החודשית של המשפחה היא עד 4,940 שקל (הסכום מתעדכן; נכון ל-2015) –  גובה הסיוע לדירה בישובי עדיפות לאומית יהיה בישוב גדול – 1,090 שקל ובישוב קטן 760 שקל. גובה הסיוע בשאר המקומות בארץ – ישוב גדול 1,170 שקל וישוב קטן 820 שקל.

הכנסה בין 4,941 שקל ועד 6,175 שקל – גובה הסיוע בישובי עדיפות לאומית – ישוב גדול 690 שקל וישוב קטן 480 שקל. גובה הסיוע בשאר הארץ בישוב גדול – 740 שקל ובישוב קטן 520 שקל.

משפחה עם 2-3 ילדים –

ההכנסה החודשית של המשפחה היא עד 6,045 שקל (הסכום מתעדכן; נכון ל-2015) –  גובה הסיוע לדירה בישובי עדיפות לאומית יהיה בישוב גדול – 1,090 שקל ובישוב קטן 760 שקל. גובה הסיוע בשאר המקומות בארץ – ישוב גדול 1,170 שקל וישוב קטן 820 שקל.

הכנסה בין 6,046 שקל ועד 7,556 שקל – גובה הסיוע בישובי עדיפות לאומית – ישוב גדול 690 שקל וישוב קטן 480 שקל. גובה הסיוע בשאר הארץ בישוב גדול – 740 שקל ובישוב קטן 520 שקל.

משפחה עם 4 ילדים ומעלה-

הכנסה החודשית של המשפחה היא עד 6,045 שקל (הסכום מתעדכן; נכון ל-2015) –  גובה הסיוע לדירה בישובי עדיפות לאומית יהיה בישוב גדול – 1,350 שקל ובישוב קטן 950 שקל. גובה הסיוע בשאר המקומות בארץ – ישוב גדול 1,470 שקל וישוב קטן 1,030 שקל.

הכנסה בין 6,046 שקל ועד 7,556 שקל – גובה הסיוע בישובי עדיפות לאומית – ישוב גדול 850 שקל וישוב קטן 600 שקל. גובה הסיוע בשאר הארץ בישוב גדול – 930 שקל ובישוב קטן 650 שקל.

כמו כן, תומך משרד הבינוי ומסייע בשכר דירה גם לזוגות ללא ילדים. התנאים לזכאות בעיקרם די דומים לתנאים של משפחה עם ילדים, אבל התנאי לגבי גובה השכר שונה – גובה ההכנסה ברוטו המקסימלי למשפחה כדי שהיא תיחשב כזכאית יהיה לא יותר מ-5,614 שקל (הסכום מתעדכן; נכון ל-2015).

הסיוע לזוג ללא ילדים עם הכנסה של עד 4,491 שקל בישובי עדיפות לאומית יהיה בישוב גדול – 780 שקל, ובישוב קטן – 550 שקל. בשאר המקומות הסיוע יהיה בישוב גדול – 850 שקל ובישוב קטן 600 שקל.

למשפחה עם הכנסה העולה על 4,492 שקל ונמוכה מ-5,614 שקל יינתן סיוע בשכר דירה ביישובי עדיפות לאומית בסך של 490 שקל לישוב גדול וסיוע בסך 340 שקל בישוב קטן. בשאר המקומות – סיוע של 540 שקל לשוב גדול וסיוע של 380 שקל לישוב קטן.

סיוע לאם חד הורית

סיוע בדירה ניתן גם לאם חד הורית (וגם לאב חד הורי) כאשר הם עומדים בתנאים המפורטים –

• הילדים עד גיל 21 נמצאים אצל ההורה מגיש הבקשה
• למשפחה אין דירה בבעלות מלאה או חלקית בהווה או בעבר (לרבות זכויות בירושה וזכויות במשק חקלאי/ קהילתי)
• המשפחה מתגוררת בישובים שמוגדרים על ידי משרד הבינוי כ"ישובי שכר דירה" – כאן תוכלו לראות את רשימת הישובים.
• ההורה עונה על אחד מאלה – עולה חדש שקיבל סל קליטה ובעל ותק של 13 חודשים לפחות; מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה; מתקיים מקצבת מזונות של ביטוח לאומי; הכנסתו מעבודה במשרה חלקית או ממזונות בן זוג לשעבר.

אם המשפחה לא מתקיימת מקצבה של המוסד לביטוח לאומי סך ההכנסות לא עולה על 7,838 שקל ברוטו (מעודכן ל-2015; הסכום מתעדכן באופן שוטף).

משפחה עם עד שלושה ילדים –

במידה וההכנסה עד 6,270 שקל – גובה הסיוע בישובי עדיפות לאומית – ישוב גדול 1,090 שקל, ישוב קטן 760 שקל. בשאר המקומות בארץ – ישוב גדול 1,170 שקל; ישוב קטן 820 שקל.

אם ההכנסה בין 6,271 שקל ל-7,838 שקל יינתן סיוע בישובי עדיפות לישוב גדול – 690 שקל, ולישוב קטן – 480 שקל. בשאר המקומות – ישוב גדול -740 שקל וישוב קטן – 520 שקל.

משפחה עם ארבעה ילדים ומעלה –

במידה וההכנסה עד 6,270 שקל – גובה הסיוע בישובי עדיפות לאומית – ישוב גדול 1,350 שקל, ישוב קטן 950 שקל. בשאר המקומות בארץ – ישוב גדול 1,470 שקל; ישוב קטן 1030 שקל.

אם ההכנסה בין 6,271 שקל ל-7,838 שקל יינתן סיוע בישובי עדיפות לישוב גדול – 850 שקל, לישוב קטן – 600 שקל. בשאר המקומות – ישוב גדול -930 שקל וישוב קטן – 650 שקל.

(חשוב שוב להדגיש לגבי כל המספרים והנתונים הכספיים – הם מתעדכנים באופן שוטף)

ואחרי שעברנו על כל אפשרויות הסיוע בשכרא דירה למשפחה, נעבור לאחרים שיכולים לקבל עזרה בשכר דירה.

סיוע בשכר דירה לנכים: אנשים שמקבלים קצבת נכות ושנקבעה להם נכות דרגת אי כושר השתכרות ברמה של 75% לפחות, יכולים (בהתקיים תנאים נוספים) לקבל זיוע בשכר דירה. הם יקבלו סיוע בהתאם למצבם המשפחתי  – סטטוס משחתי, מס' ילדים וכו'. גם כאן, קיימת חלוקה לסיוע ביישוב גדול לעומת סיוע בישוב קטן.

נתחיל בסיוע בישובים גדולים. יחיד ללא ילדים יזכה לקבל בישוב ללא עדיפות 770 שקלים, וישוב עם עדיפות – 700 שקלים.

נכה ובת זוגו/ בן זוגה באם אין להם ילדים – יקבלו ביישוב ללא עדיפות – 1,040 שקל ובישוב באזור עדיפות 950 שקל.

באם מדובר במשפחה עם ארבעה ילדים ומעלה ( שבראשה עומד הורה עצמאי חד הורי) – תמיכה בישוב ללא עדיפות – 1,640 שקל, עם עדיפות – 1,510 שקל.

במשפחה עם פחות ילדים – בישוב ללא עדיפות – 1,310 שקל, ועם עדיפות – 1,220 שקל.

בישוב קטן, הסכומים קטנים יותר  –    יחיד ללא ילדים יזכה לקבל בישוב ללא עדיפות 540 שקלים, וישוב עם עדיפות – 490 שקלים.

נכה ובת זוגו/ בן זוגה באם אין להם ילדים – יקבלו ביישוב ללא עדיפות – 730 שקל ובישוב באזור עדיפות 670 שקל.

באם מדובר במשפחה עם ארבעה ילדים ומעלה ( שבראשה עומד הורה עצמאי חד הורי) – תמיכה בישוב ללא עדיפות – 1,150 שקל, עם עדיפות – 1,060 שקל.

במשפחה עם פחות ילדים – בישוב ללא עדיפות –920 שקל, ועם עדיפות – 850 שקל.

מעודכן ל-02/2021

השקעה בנדל"ן הפכה לפופולרית מאוד בעשור האחרון – פעם, זה היה די נדיר למצוא משפחות שיש להם יותר מדירה אחת, היום זה אולי לא נפוץ מאוד, אבל זה בהחלט קיים, וזה הולך וצובר תאוצה. על פי נתוני האוצר לאחד מכל חמישה ישראלים יש דירה להשקעה.

דירות להשקעה הפכו אטרקטיביות מאוד בשנים האחרונות במקביל לתשואה האפסית שניתן לקבל באפיקים הסולידיים – דירות נתפסות ככנכס יציב ובטוח השומר על ערכו ולרוב אפילו משיג תשואה ריאלית כשבנוסף דמי השכירות של השוכרים מבטאים תשואה של כמה אחוזים טובים – מעל מה שניתן לקבל בפיקדונות ובאפיקים הסולידיים. כלומר, התפיסה היא שדירה גם שמביחה (מחירי הדירות עולים) וגם מייצרת תשואה (דמי שכירות). כאן – במחשבון מחירי הדירות, תוכלו לבדוק בכמה עלו מחירי הדירות בשנים האחרונות.

על רקע זה, המגמה של רכישת דירה להשקעה צברה תאוצה במקביל לירידה בריבית, אבל זה לא כל כך פשוט – איפה להשקיע? בכמה לקנות? האם יש מימון/ משכנתא? מה המיסים בעת רכישת דירה להשקעה (מס רכישה משמעותית גבוה על דירות להשקעה! – במחשבון מס הרכישה תוכלו לבדוק, עד כמה המס משמעותי – לפעמים זה יכול לפגוע לגמרי בכלכליות של העסקה – אבל לרוב לא! ) . כאן, ננסה לספק מענה לשאלות בנושא. נתחיל בכך, שדירות להשקעה יכולות להיות אלטרנטיבה לכאלה שרוצים כמה אלפי שקלים לחודש כתוספת לפנסיה, אם כי, יש כאלו שעושים זאת בגדול וממנפים את הונם דרך הלוואות ומשכנתאות לרכישת מס גדול של דירות.

מחשבון משכנתא

רוב ההשקעות בנדל"ן הן עצמיות ועצמאיות, אך כיום ניתן גם להצטרף לקרנות נדל"ן (קרנות ריט ואחרות) המשקיעות בנכסים מניבים, בתמ"א 38, או בדיור מוגן – שם התשואות יחסית אטרקטיביות .

גם השקעות בנדל"ן בחו"ל הפכו להיות פופולאריות עבור ישראלים רבים – בעיקר בארה"ב ובמדינות במזרח אירופה, אך לא רק שם. יש לא מעט סיפורים על מי שהתחילו בדירה אחת, והיום מחזיקים במספר רב של דירות – אולי זה יקרה גם לכם? מי יודע?

לצד רכישת דירה להשקעה ניתן להשקיע גם בקרנות ריט שמשקיעות בדירות למגורים. אבל, בארץ בינתיים אין קרנות כאלו (אם כי צוי שבמהלך 2016 ייכנסו קרנות כאלו על רקע הקלה במיסוי מס רכישה). קרנות ריט שמשקיעות בדירות למגורים קיימות בחו"ל, כך שאם אתם "נעולים" על השקעה בדירות למגורים בארץ, קרנות הריט המקומיות לא מהות בשבילכם אלטרנטיבה. בארץ, אגב, קיימות קרנות ריט בתחום הנדל"ן המסחרי/ עסקי – הקרנות ריט 1 וסלע קפיטל שמניותיהן נסחרות בבורסה. כאן, תוכלו להרחיב על קרנות הריט. מעבר לכך, קרנות ריט למגורים החלו לפעול אך על רקע התשואה הנמוכה שהן מייצרות, העניין בהן בשלב זה מועט.

 ממה מרוויח המשקיע בנדל"ן?

משקיע בנדל"ן, מכל סוג שהוא, מרוויח מהתשואה על ההשקעה ברכישת הנכס; התשואה יכולה להיות – רווח הון מעליית ערך הנכס מאז רכש אותו ועד שמכר אותו. ואם מדובר בנכס מניב, ישנה תשואה נוספת המתקבלת מדמי שכירות שמקבל בעל הנכס מהשכרתו. רכישת דירה להשקעה התבררה בשנים האחרונות כרווחית במיוחד כשמעבר לתשואה השוטפת (דמי שכירות), ערך הדירה הושבח.

איך קונים דירות להשקעה?

בין השנים 2009 ל-2015 התייקרו הדירות בישראל בכ-80% בממוצע. בין הערים הגדולות הובילה חיפה את ההתייקרות עם מעל 100%; באר שבע במקום השני עם הכפלה של ערך הדירה, תל-אביב עם קרוב להכפלה, ובירושלים עלו מחירי הדירות ב-6 השנים הללו בקרוב ל-70%. מתחילת השנה המשיכו מחירי הדירות לעלות.

מחירי השכירות של דירות עלו באותה תקופה בכ-50% בממוצע, בעיקר במרכז הארץ. אגב, ההבדל בין עליית מחיר הדירה לעליית שכר הדירה, מלמד בעיקר על ירידה בתשואה על דירות, וזה במקביל לירידה בתשואות הנדרשות בשווקים הפיננסים, על רקע הירידה בריבית. בחישוב גס, אם המחירים עלו פי שתיים מעליית שכר הדירה, הרי שהתשואה הגלומה בהשכרה ירדה בחצי. אז כן, כולם מתלוננים על עליית מחירי הדירות ומתלוננים גם על שכר הדירה הגבוה, אבל באופן יחסי – שכר הדירה נמוך! כאשר הריבית תחזור לעלות, השכירות בהתאמה תעלה!

( כאן תוכלו לחשב את העלייה במחירי הדירות ואת העלייה במחירי השכירות )

איך מחשבים תשואה מדירה מושכרת?

מכפילים את דמי השכירות המתקבלים בחודש ב-12 ומקבלים את דמי השכירות השנתיים. סכום זה אנחנו מחלקים במחיר קניית הנכס ומקבלים את התשואה. כמובן, שאם הנכס נקנה ברובו בהלוואת משכנתא, אז התשואה הנ"ל מתייחסת להון העצמי שהשקעתם, ולגבי השאר – יש לקזז מהתשואה השנתית את ריבית המשכנתא השנתית על החלק היחסי של ההלוואה מסך ההשקעה. אגב, תשואה סבירה היא 3%-4% נטו לשנה ו-5% נחשבת לתשואה "טובה". מחשבון תשואה

לדוגמה – קניתם דירה ב-1 מיליון שקל בהון עצמי ואתם משכירים אותה תמורת 3,000 שקל בחודש. דמי השכירות השנתיים המתקבלים מהשכרת הדירה יהיו 36 אלף שקל המחולקים ל-1 מיליון שקל – התשואה המתקבלת היא 3.6% לשנה. מדובר בתשואה ברוטו (ראה בהמשך – מיסוי והוצאות נוספות. התשואה נטו קטנה בשליש, פחות או יותר. שיעורי התשואה כמובן משתנים ממקום למקום – למשל, משקיע הרוכש דירה בתל אביב נהנה לרוב מתשואה ברוטו של כ-3%, אך יזכה לתשואה נטו הנמוכה מ-2% עבור הדירה; משקיע בחיפה למשל הרוכש לפי תשואה של 4%, יצטרך לבחון את כדאיות העסקה האמיתית לפי שיעורי תשואה שנתיים של כ-2.6% בלבד.

התשואות כאן הם ברוטו לפני מיסים, אבל מתברר שהרוב הגדול של המשכירים לא משלם מס – הוא פטור , וזו אחת הסיבות שהפכה את ההשקעה בדירות לכל כך אטרקטיבית. בעוד שבשוק ההון, משלמים מס על רווחים מנכסים פיננסים, על דירות לרוב פרקטית לא משלמים, וגם אם משלמים אז המסז הוא נמוך. תוכלו להרחיב במדריך מס על השכרת דירה וכאן – במחשבון, תוכלו לחשב את המס על השכרת הדירה ולמצוא את המסלול המתאים לכם (לרוב כאמור מס אפס)

רצוי הון עצמי גבוה (אבל, דווקא עם מינוף, פוטנציאל התשואה גדול יותר) 

ואם רכשתם את הדירה באמצעות הלוואת משכנתא, כשההון העצמי שלכם הסתכם ב-30% (300 אלף שקל), והשאר (700 אלף שקל) מומן באמצעות משכנתא שרובה בריבית שנתית קבועה (בנק ישראל מגביל את את מסלול ריבית הפריים לשליש מגובה ההלוואה) של 2% ל-30 שנה, הרי התשואה השנתית מהשכרת הדירה תקטן בהתאם לכ-2% לשנה בממוצע. שימו לב – רבים חושבים לרכוש דירה להשקעה באמצעות הלוואת משכנתא לטווח מאד ארוך, ומשוכנעים שדמי השכירות יכסו את החזר המשכנתא ועוד יישאר עודף לטובת הכנסות המשפחה. זה נכון לשנים הראשונות, אחר כך החזר המשכנתא עולה, יותר מדמי השכירות בוודאות, והעודף נשחק ונעלם. לכן, אם אתם קונים דירה להשקעה כנכס מניב, עדיף שתעשו את זה עם הון עצמי כמה שיותר גבוה.

ואולם, עיקר התשואה בדירה להשקעה מגיע מהפער בין מחיר המכירה למחיר הרכישה (גם כאן צריך לקחת בחשבון הוצאות מיסוי ועוד. ראה בהמשך). אין לדעת מתי תיבלם עליית מחירי הדירות בארץ, אם כי מומחים לנדל"ן סבורים שדירות בישראל הן מוצר במחסור תמידי וביקוש קשיח, ולכן לא צפויה ירידת מחירים. בכל מקרה, תמיד ניתן למצוא את העיר, האזור בו המחירים נמוכים עדיין וצפויה בו עליית מחירים. כיום, גם הריבית הנמוכה יוצרת הזדמנות לרכוש נכס להשקעה עם הון עצמי נמוך. כאן, תוכלו לקרוא על כמה הון עצמי תצטרכו לרכישת דירה, וכאן תוכלו לקבל מידע מעודכן על ריבית המשכנתא.

הפרמטרים החשובים לרכישת דירה להשקעה

– מחיר הדירה

אומרים שכבר "אין מציאות בשוק", אבל האמת היא שאם מחפשים היטב, תמיד ניתן למצוא "מציאות". הכוונה ב"מציאות" היא – דירות במחיר זול, שבהשבחה קלה שלהן אפשר להרוויח עליהן עשרות אחוזים; דירות ישנות בשכונות מוזנחות שעומדות לפני תכניות השבחה כמו תמ"א 38 או פינוי- בינוי; דירות על הנייר באזור מתפתח ועוד.

וכאן, חשדוב להדגיש כי המחיר שאתם "רואים" הוא לא המחיר הסופי – צריך לקחת בחשבון את השינויים (תוספות) בתשלומים באם מחיר הרכישה צמוד למדד (מדד תשומות הבנייה או מדד המחירים לצרכן), צריך לקחת בחשבון את ההוצאות בגין משכנתא (ריבית המשכנתא המצטברת היא הוצאה שוטפת שמייקרת בעצם את מחיר הדירה ) וצריך לקחת בחשבון אצ מס הרכישה הגובה על משקיעים.

מחשבון מס רכישה

אז איפה מחפשים?

כמו בכל חיפוש דירות למכירה יש לוחות דירות ברשת האינטרנט כמו יד 2, WinWin, הומלס וכד', שלטים על דירות, חברים ועוד. על כל נכס ניתן לקבל אינפורמציה מקיפה על עסקאות שנעשו באזור באתר רשות המסים. להלן קישור לאתר – https://taxes.gov.il/Services/pages/MeidaNadlan.aspx

שימו לב למודעות ישנות באינטרנט ובעיתונות, שמתפרסמות כבר הרבה זמן – מאחוריהן יכול להיות מוכר עייף ומיואש, ממנו תוכלו אולי להוציא מחיר מציאה.

מתווכים – כאלה שמתמחים בדירות להשקעה, כי הם יבינו מייד שאתם מחפשים תשואה. מתווכים שעובדים עם רוכשי דירות לשימוש עצמי מתעסקים בדירות במחירים גבוהים בדרך כלל. חפשו מתווכים מבוגרים וותיקים עם משרד קטן בשכונה בה אתם מתעניינים – אלה מכירים כמעט כל דירה בשכונה, ועשויים לספק לכם מציאות אמיתיות.

– לא לשכוח את ההוצאות שמסביב

דירה להשקעה גוררת הוצאות שאותן יש להוסיף לעלות הכוללת, ולעתים משקיעים שוכחים להביא אותן בחשבון.

ניקח לדוגמה דירה במרכז הארץ שמשקיע רכש תמורת 1.8 מיליון שקל בתל אביב. על המחיר הזה צריך להוסיף מס רכישה בשיעור 8% שזה תוספת של 144 אלף שקל – הגענו ל-1.944 מיליון שקל; שכ"ט עו"ד (ניקח את המינימום שזה חצי אחוז – כלומר, תוסיפו עוד 9,000 שקל פלוס מע"מ (1,620 שקל)ותגיעו ל-1.955 מיליון שקל. אם נעזרתם במתווך תוסיפו עוד 1.5% בממוצע פלוס מע"מ – שזה כ-32 אלף שקל. הגעתם ל-1.987 מיליון שקל. אם הדירה דורשת שיפוץ, הרי ששיפוץ מינימלי דורש השקעה של כ-50 אלף שקל, הגענו ל-2.037 מיליון שקל. אם אתם לוקחים משכנתא יש לכם הוצאות נוספות על פתיחת תיק בבנק, דו"ח שמאות וכו', ואתם יכולים להגיע בקלות ל-2.08 מיליון שקל, שזו העלות האמיתית של רכישת הדירה "שמחירה" 1.8 מיליון שקל.

גם במימוש הנכס יש עלויות שצריך לקחת בחשבון כמו דמי תיווך, שכר טרחת עורך דין, ועוד הוצאות בלתי צפויות כמו שיפוץ קל נוסף של הדירה וכד' ותוסיפו עוד 50-60 אלף שקל להשקעה שלכם בדירה בפועל ותגיעו ל-2.140 מיליון שקל. כלומר, מראש השקעתם כ-20% יותר על מחיר הדירה, ורק אם תצליחו למכור אותה ברווח גדול מ-20% – תרוויחו עליה.

– מיסוי על דירות להשקעה

מס רכישה – 8% בעת רכישת הדירה על סכום של עד 4.9 מיליון שקל (לדירה שנייה). מעל סכום זה מס הרכישה הוא 10% (על ההפרש בין מחיר הדירה לכ-4.9 מיליון שקל). מס רכישה משתנה אחת לשנה (מתעדכן בהתאם לעליית המחירים) כשמעבר לכך, מס רכישה משתנה יחסית הרבה כך שכדאי מאוד להתעדכן באופן שוטף. כאן, תוכלו לבקר במדריך מס הרכישה, וכאן תוכלו לחשב את חבות מס הרכישה (מחשבון מס רכישה).

כשאתם רוכשים דירה להשקעה בפרט ודירה בכלל, למיסוי יש השלכות גדולות ולחשיבה ולתכנון יש חשיבות מכרעת. אתם צרייכם לחשוב כבר בעת הרכישה על המיסוי השוטף (משכירות) ועל המיסוי במכירה (מס שבח). כדאי להתעדכן בכל מקורות המידע, מול רשויות המס, וגם עם מומחים. זה יכול להיות שווה הרבה כסף. מסתבר שיש חשיבות מיסויית לשאלות כמו איך אתם רוכשים? באופן פרטי, דרך חברה? באיזה מסלול מס אתם בוחרים (יש שלושה – מיד הרחבה) כאשר אתם משכירים את הנכס, ואיך אתם מתזמנים ומגדיירם את המימושים של הדירות כדי למזער את מס השבח.

מס שבח – אם זו לא דירת מגורים יחידה שלכם, אתם חשופים למס שבח בעת מכירת הנכס בשיעור של 25% על הרווח שבין מחיר המכירה למחיר הקנייה. ניתן לקבל פטורים והנחות ממס שבח (ראה מדריך בנושא מס שבח באתר זה), ובכלל – חשוב כאמור להבין עוד לפני חתימה על מכירה את השלכות המס ולברר אם ניתן לחסוך בהם. מס שבח הוא מס לא פשוט לחישוב ויש בו הרבה פינות נסתרות שהבנתם יכולה לעזור לכם. לדוגמה – אתם יכולים להוסיף את העלויות בעת רכישת הדירה לעלויות הדירה – דמי תיווך, עלויות עורך דין, מס רכישה, הן חלק אינטגרלי מעלות הרכישה הכוללת, ולכן הוספה שלהם תגרום לכם להקטנת החבות. גם הוצאות בעת המכירה מוכרות, וגם הוצאות במהלך האחזקה, בעיקר הוצאות בגין שיפוץ. פרוט והרחבה על ההוצאות האלו ועוד – במדריך מס שבח. כאן, תוכלו לחשב (חישוב ראשוני) את מס השבח החל עליכם בעת מימוש הדירה.

הכנסה מהשכרה של דירת מגורים חייבת במס! החל מסכום מסוים (כ-5.1 אלף שקל בחודש- הסכום מתעדכן אחת לשנה). קיימים שלושה מסלולי מיסוי להכנסה משכר דירה מדירת מגורים. ניתן לבחור בין המסלולים. כאמור המס בפועל לרוב הוא אפס – במדריך מס על שכר דירה תוכלו להרחיב בנושא, ובמחשבון מס שכר דירה תוכלו לחשב את המס המינימלי שעליכם לשלם (אם בכלל)

מסלול הרגיל – לפיו הכנסה משכירות תתווסף לכל הכנסה חייבת אחרת כגון שכר, והסך הכל יחויב בשיעורי מס רגילים בהתאם למדרגות המס הקבועות בחוק. במסלול זה, מותר לנכות פחת (בלאי של הדירה, אינפלציה) והוצאות שוטפות. מסלול מס מופחת – הבוחר במסלול זה יחויב בתשלום מס בשיעור 10% בלבד מסך דמי השכירות. במסלול זה לא יותרו בניכוי הוצאות שונות לרבות ניכוי פחת.

מסלול פטור – התנאים המאפשרים פטור מלא ממס הכנסה על דמי שכירות חלים על: דירה המשמשת רק למגורים – המשכיר צריך לקבל הצהרה כתובה של השוכר, כי הדירה משמשת אותו למגורים בלבד, או שיהיה בידו הסכם שכירות שבו מוסכם כי הדירה נועדה לשימוש למגורים בלבד; הדירה אינה רשומה בספרי העסק של המשכיר; היא מושכרת לשוכר יחיד או לחבר בני אדם. כאמור, שכר דירה שאינו עולה על כ-5.1 אלף שקל בחודש, פטור ממס. שכר דירה אשר עולה על פעמיים סכום זה – 10.2 אלף שקל, חייב בתשלום מס מלא, ללא כל פטור. שכר דירה אשר עולה על 5.1 אלף שקל אך פחות מ-10.2 אלף שקל בחודש, מקבל פטור חלקי. שכר דירה מעבר ל-10.2 אלף שקל בחודש יחויב במס לפי המסלול הרגיל ובהתאם לגיל הנישום (מעל גיל 60 דרגת המס נמוכה יותר מזו שגילו פחות משישים). כמו כן, גם במסלול זה לא יוכרו הוצאות ופחת בניכוי.

לסיכום, האפשרויות השונות של המסלולים מאפשרות גמישות בתשלומי המס, ומי שבבעלותו מספר דירות יכול לדווח לכל דירה במסלול אחר. עם זאת, עניין המס מורכב ומחייב אתכם להכרה והבנה של כל המסלולים – צריך, אם אתם לא מרגיישם בטוחים ומעודכנים עד הסוף, להתייעץ . כאן, יש מדריך – כמה מס תשלמו על השכרת דירה למגורים? שיכול לשמש אתכם, וכאן, יש את התוכנית של האוצר – מס על בעלי דירות (מס על בעלי 3 דירות ומעלה), שהיא בעצם סוג של מס נוסף על השכרת דירה.

• מה עוד לקחת בחשבון בעת השכרת דירה

רוב המשקיעים בדירות להשכרה אינם לוקחים בחשבון, לפחות בעת החישוב הבסיסי, את ה"תקופות הריקות" – התקופות בין שוכרים, בהן הדירה עומדת ריקה. אם למשל מדובר בחודש בשנה (לרוב מדובר בחודש בשלוש שנים) בה המשכיר צריך לשאת בתשלום הארנונה וועד הבית, ואולי הוא משקיע בתחזוקת הדירה במשך השכירות, ומשפץ קצת לקראת השוכר הבא, ואולי גם משקיע בעמלה למתווך שימצא לו שוכר חדש. את הסכום הזה צריך לחלק ל-12 חדשים ולהוריד מדמי השכירות החדשיים המתקבלים מהשוכרים ואז מתקבלת ההכנסה בפועל.

• לא להתחשב במספר החדרים

את כדאיות המחיר בדירה להשקעה לא מחשבים לפי מספר החדרים, אלא את שטחה. מספר חדרים ניתן לשנות בשיפוץ בעלות לא גדולה.

דירות מחולקות/מפוצלות

ב-25 השנים האחרונות התפתחה תופעה של חלוקת דירות גדולות ליחידות קטנות. משקיע קנה דירת 5 חדרים בשטח של 150 מ"ר ופיצל אותן ל-3 יחידות דיור קטנות. הרווח הוא כדאי גם לאחר ההשקעה בפיצול הנאמדת בכ-100-150 אלף שקל. אם על השכרה דירת 5 חדרים הוא יכול היה לקבל 6,000 שקל, אחרי הפיצול הוא יכול לקבל ל-8,000 שקל על השכרת 3 היחידות. ואולם, כל שינוי פנימי כזה בדירה באופן שיוצר מתקנים נפרדים בכל יחידת דיור (מטבח, שירותים ומקלחת), הרי שחלוקה זו טעונה היתר מטעם הועדה המקומית.

ההליך של קבלת היתר מהוועדה המקומית כרוך בתשלום שעלותו אינה קבועה, בהערכת שמאי, ובהכנת תכנית באמצעות אדריכל. אלו הן הוצאות הנוספות להוצאות השיפוץ בחלק מהרשויות המקומיות עלולים לא לקבל אישור, בין היתר, עקב אי-עמידה בתקן מקומות חניה. חוץ מזה, רשויות מקומיות רבות לא אוהבות פיצול דירות, כשהן טוענות, שתוספת הדירות מכבידה על התשתיות של הבניין, וגם כי הן מפסידות כביכול ארנונה.

רוב הדירות המפוצלות, בעיקר בתל אביב, נבנו ללא היתר ומושכרות לעובדים זרים, וגם לצעירים שבאו לעבוד ולחיות בעיר הגדולה. בחלק מהדירות הפיצול הוא ממש מחפיר היחידות מופרדות בקירות גבס והופכות לכוכים של 10 מ"ר ללא חלונות ועם תנאים סניטריים ירודים עד כי אינן ראויות למגורי אדם.

אגב, פיצול דירה מחייב גם הסכמת דיירי הבניין בבית המשותף. לכן נשענות הרשויות המקומיות במקרים רבים על הלשנות מצד שכנים. כשהרשות מאתרת דירה מחולקת ללא היתר, מוגש כתב אישום פלילי כנגד בעל הדירה בעילה של "בנייה בלתי חוקית". במסגרת התביעה הנתבע יהיה חשוף לקנסות גבוהים וגם יידרש להחזיר את מצב דירת המגורים למצבה לפני החלוקה. ויותר מזה, בעת מכירת הדירה הרשות המקומית עלולה לדרוש היטל השבחה בגין חלוקת הדירה, וזאת כתנאי למתן אישור עירייה לצורך העברת הזכויות בדירה בלשכת רישום מקרקעין.

ראוי לציין כי בנושא דירות חלוקה בתי המשפט מבחינים בין חלוקה ליחידות דיור נפרדות (חלוקה אסורה ללא היתר) לבין חלוקת הדירה לאגפים (שינוי פנימי מותר שאינו מצריך היתר), שבו אין לכל אגף מתקנים משלו. כחלון לטובת הפיצול

כחלון בעד פיצול

לטובת פתרונות הדיור, הגיש לאחרונה שר האוצר משה כחלון, לקבינט הדיור הצעה הקובעת כי בעלים של דירה ששטחה 75 מ"ר ומעלה יוכל לפצל אותה לשתי יחידות, כלומר להוסיף יחידת משנה אשר גודלה ינוע בין 25 ל־40 מ"ר. ההצעה, שתוגש כתיקון לחוק התכנון והבנייה, קובעת כי בעל דירה לא יידרש לקבל היתר בנייה או את הסכמת הרשות המקומית למהלך. ההגבלה היחידה המוטלת עליו היא כי תהיה לשתי הדירות גישה למקלט הבניין או לממ"ד.

גם כיום דירות מפוצלות לא חוקיות, נמכרות בסכומים גבוהים יותר מאלה של דירות רגילות משום שהן מציעות לבעליהן תשואה גבוהה יותר. אם הצעת כחלון תתקבל צפויה עלייה של מחירי הדירות המחולקות.

לקנות דירה להשקעה לרווחי הון

1. איתור הזדמנויות גיאוגרפיות – כאמור, מי שהשקיע בחיפה, בבאר שבע, לפני מספר שנים, וגם בדרום תל אביב – הרוויח כ-100% על השקעתו. כיום מדברים עדיין על באר שבע, ערד, חריש, עפולה כיישובים שיש בהם הזדמנויות למציאת דירות זולות עם פוטנציאל השבחה גדול. מתווכים העוסקים במקומות אלה טוענים שבהון עצמי של 300 אלף שקל ניתן לקנות נכס של עד 700 אלף שקל , שבעוד 3 שנים מחירו יעלה ב-20% לפחות. להתמקד בסביבות מתפתחות או מתחדשות ולא באזורים שבהם לא צפויים שינויים.
2. לאתר דירות בפרויקטים המיועדים לתמ"א 38 או פינוי בינוי; אפשר לקבל מידע בנושא זה ברשות המקומית או בתכנית המתאר. חלק מהדיירים כבר יעלו את המחיר, אם הם מודעים לתכניות לגבי שכונתם, חלק לא, ומהם תשתדלו לקנות בהצעה שלא יוכלו לסרב לה, אבל עדיין תרוויחו מספיק כתוצאה מהתכניות לשיקום הבניין/השכונה.
3. לקנות סלאמס, לשפץ ולמכור ברווח – יש הרבה משקיעים המתמצאים בעבודות שיפוץ, או לוקחים שיפוצניק כשותף לרכישת הדירה. קונים דירה במצב גרוע שזקוקה לשיפוץ נרחב, ולכן מחירה יהיה זול בעשרות אחוזים – למשל, 500 אלף שקל. משפצים אותה לרמה גבוהה בעלויות לא גבוהות (100 אלף שקל עושים דירת 3 חדרים מוזנחת לדירה מפוארת), תתחלקו במחיר הרכישה עם השיפוצניק (חלק מההשתתפות שלו יכול להיות בשיפוץ) ותמכרו אותה לאחר השיפוץ ב-800 אלף שקל. וכך בתוך מספר חדשים תוכלו להרוויח 100-150 אלף שקל. כמובן, שבהרפתקות מסוג זה כדאי שיהיה לכם הון עצמי קרוב מאד למחיר הדירה, ולכו על דירות זולות באזורים זולים.
4. קנייה על הנייר

רכישת דירה "על הנייר" מקבלן, בדרך כלל תשביח את עצמה עד האכלוס ואפילו לפני זה. חלק יצליחו לעשות רווח נאה של מאות אלפי שקלים, חלק יעשו רק השבחה חלקית, אך נדיר ביותר שהמחירים ירדו בין שלב הקנייה על הנייר לבין שלב האכלוס.

5. קבוצת רכישה

עוד שכלול של רכישה על הנייר – קבוצות רכישה שקונות דירות בבניין שלם אצל קבלן מקבלות בנוסף למחיר הנמוך של שלבי הבנייה הראשוניים גם הנחה נוספת. הרווח במקרה כזה יכול להגיע למאות אלפי שקלים. בשכונת "יבנה הירוקה" בעיר יבנה, מכרה חברת "בסר" מספר בניינים לקבוצות רכישה. דירת 4 חדרים נמכרה בכ-950 אלף שקל. כיום, לאחר האכלוס נמכרו אותן דירות ב-1.4 מיליון שקל – רווח של 450 אלף שקל. כמובן, שקבוצות רכישה הן מושג בפני עצמו, שיש לו היבטים משפטיים ואחרים – אבל הכל ניתן לטיפול ודי בקלות, בעיקר אם הקבלן הוא זה שמציע למכור לקבוצות רכישה.

6. לאילו אנשים מתאימה השקעה בנדל"ן למגורים?

בדרך כלל, למי שיש לו כמה מאות אלפי שקלים הון עצמי, שהוא יכול להיפרד מהם ל-3 שנים לפחות.

7. למה חשוב לשים לב לקראת רכישת דירה להשקעה?

לאותם דברים שתשימו לב אליהם כשאתם קונים דירה לעצמכם – סביבה, קבלן אמין ומנוסה שנותן ערבויות חוק מכר, ובנוסף לדברים עליהם דיברנו לעיל כשמדובר בדירה להשקעה – פוטנציאל השבחה, מחיר זול וכד'.

מדריכים וכלים נוספים:

 מחשבון מחירי הדירות

השקעה בקרנות ריט – לקנות דירה להשקעה כמו שקונים מניות

השקעה בנדל"ן מסחרי

מס רכישה על דירה שנייה

שיפוץ – כמה עולה לשפץ

המחיר האמית של דירה

איך יודעים אם מחיר הדירות גבוהים?

עדכונים בנושא רכישת דירה להשקעה: 

השקעה במניות או השקעה בדירה – מה כדאי?

ספטמבר 2019 – שמואל לב מהבעלים של בית ההשקעות אנליסט טוען שההשקעה במניות נדל"ן עדיפה על פני השקעה בדירה (הרחבה בגלובס)

רכישת דירה להשקעה – האם כדאי? מחירי הדירות עלו בשנים האחרונות יותר מאשר העלייה בשכר הדירה. המשמעות היא שהתשואה שמקבלים משקיעי הדירות (שכר הדירה חלקי ערך הנכס) פחתה. אלא שבנוסף נהנים המשקיעים מהשבחת הנכס – נכון, מה שהיה לא מבטיח שזה יימשך, אבל בינתיים, הההשקעה בדירות מתבררת כרווחית מאוד. הנה הרחבה בדהמרקר (יולי 2016)

קרן הנאמנות פסגות (High Yield (!)(1B (מספר קרן: 5108733) הפחיתה ערך באגרת החוב –  אולימפיה אג"ח וכתוצאה מכך הסבה הפסד של 0.73% למחזיקים בקרן. לא נעים, אי אפשר במקרה הזה להגיד לא נורא – זה הפסד גדול מאוד, אבל רגע לפני הפרטים המלאים – שאלה לפסגות – למה עכשיו? איזה מידע זרם אליכם עכשיו ששכנע  אתכם להפריש בגין האג"ח? לכאורה לפחות מהמידע על החברה (שהפכה לפגר לפני מס שנים בעקבות השקעות במזרח אירופה) באתר הבורסה, הרי שהמפרק אמור מתישהו לממש את נכסיה ולחלק גם למחזיקי החוב (לצד יתר הנושים), אבל לא נתקלנו במידע חדש מהשבוע/ שבועיים האחרונים (הודעה אחרונה מה-18 באוגוסט קבלת תקבול מנאנט). בפסגות החליטו להפחית עכשיו.

"הננו להודיעכם, כי ביום 24.9.15 החליט מנהל הקרן להפחית את שוויו של אולימפיה אג"ח ב' (מס' בורסה: 1790054) ("האג"ח"), המוחזק בקרן. ההחלטה האמורה התקבלה בעקבות מידע שהתקבל אודות ירידת שוויו של נכס בבעלות אולימפיה החזקות נדל"ן בע"מ, אשר הנפיקה את האג"ח. להלן "מובאים פרטים בענין זה: המחיר שנקבע לאג"ח: 10 אג'. המחיר האחרון שנקבע לאג"ח על ידי מנהל הקרן: 17 אג'. שיעור השינוי בשווי האג"ח: כ-(41.18%-).

"שעור השינוי בשווי הנקי של נכסי קרן כתוצאה מהשינוי האמור בשווי האג"ח: כ- (0.73%-)".

(עדכון חשוב: ביטוח לאומי משנה את ההגדרות לקביעת אחוזי נכות – כאן, תוכלו לקרוא על התקנות החדשות ואיך זה ישפיע על המבוטחים)

ביטוח לאומי  אמור לספק לנו ביטחון כלכלי מינימלי  –  אנחנו משלמים ביטוח לאומי באופן שוטף (כחלק מהפרשות השכר שלנו), ואנחנו  נעזרים בביטוח לאומי כאשר אנחנו צריכים – במצב של אבטלה, במצב של נכות, בהגיענו לפנסיה וגם במוות, אז השאירים מקבלים קצבה.

ביטוח לאומי הוא בעצם ביטוח סוציאלי, המדינה קבעה תלות וערבות הדדית בין כל אזרחיה, והמשמעות היא שאנחנו מפרישים בהתאם ליכולתנו ומקבלים לפי צרכינו. בבסיס הביטוח הזה קיימת ערבות הדדית, והבטחה לחיים בכבוד. האם זה מה שקורה בפועל? למרות הכוונות הבאמת טובות (ולא בציניות), הקצבאות מביטוח לאומי בחלק משמעותי מהמקרים לא מספיקות, ולא רק זה אלא שלפעמים אנחנו לא מממשים את מלוא הזכויות שלנו – פשוט מחוסר ידיעה וחוסר הבנה ,כשהמוסד לביטוח לאומי לא באמת דואג לעדכן אותנו במה שמגיע לנו – הנה כאן דוגמה על 13,000 אנשים שמשלמים דמי ביטוח למרות שהם פטורים.

ומכיוון שהכסף מהביטוח הלאומי ממש לא מספיק  אנחנו מבטחים את עצמנו בביטוחים נוספים (בריאות, כושר עבודה, סיעוד) וחוסכים לפנסיה. כאן, תוכלו לקרוא על החיסכון הפנסיוני (כמה לחסוך וכמה נקבל בפנסיה) ואגב, בשורה רעה – הפנסיה שלכם עומדת להתכווץ ב-30% בשנים הבאות!

ערבות הדדית

המוסד לביטוח לאומי גובה דמי ביטוח לאומי מכל התושבים בהתאם להכנסותיהם ולמעמדם, ומשלם קצבאות לזכאים. כך מועברות הכנסות מקבוצות מבוססות מבחינה כלכלית לקבוצות חלשות ופגיעות. בדרך זו  למעשה תורם הביטוח הלאומי לחלוקה צודקת יותר של ההכנסה הלאומית ולצמצום ממדי העוני.

החל מ-1995 המוסד לביטוח לאומי אחראי גם לגביית דמי ביטוח בריאות על-פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ומעביר את דמי הביטוח לקופות החולים. כך בעצם מסופק למבוטח לא רק ביטחון סוציאלי אלא גם טיפולי ותרופתי בעת מחלה ולצורך בדיקות רפואיות שונות. עם זאת, הביטוח בריאות אינו מספק מעטפה כוללת המבטיחה באופן מוחלט את כל התרופות והמכשירים למבוטח, אלא רק מה שנקבע שנכנס לסל הבריאות ולכן רבים (רבים מאוד) מרחיבים את הביטוח הרפואי במסגרת חברות הביטוח. רבים גם מרחיבים אלמנטים בביטוח הלאומי לדוגמה ביטוח סיעודי, ביטוח נכות במקרה של אובדן כושר עבודה ועוד. כאן תוכלו לקרוא על ביטח הבריאות.

מי מבוטח בביטוח לאומי?

כל תושב ישראל בן 18 ומעלה חייב על-פי החוק להיות מבוטח בביטוח הלאומי ולשלם דמי ביטוח. החריג לעניין זה – אישה נשואה  שבן זוגה מבוטח והיא עקרת בית בלבד וחוץ ממי שעלה ארצה ונעשה תושב ישראל לראשונה מעל לגיל 62. תשלומי הביטוח הלאומי מאפשרים קבלה (במידת הצורך) של כל הקצבאות האפשריות.

תשלומי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות מחושבים על-פי גובה ההכנסות שיש למבוטח מעבודה ושלא מעבודה, וכן על פי מעמדו הביטוחי שיכול להיות אחד משלוש אפשרויות אלו –

• עובד שכיר
• עובד עצמאי
• מי שאינו עובד ויש לו הכנסות שלא מעבודה, או שהוא ללא הכנסות

איך נקבע מעמדו של אדם לצורך ביטוח לאומי?

מעמדו של אדם לצורך ביטוח לאומי ובהתאמה לצורך תשלומי דמי הביטוח נקבעים בהתאם למספר קריטריונים, לרבות – מקום התשובות – האם המבוטח תושב ישראל, או שאינו תושב ישראל?

עובד שכיר שהינו תושב ישראל יכול להיות מבוטח בכל ענפי הביטוח. לעומתו עובד שכיר שאינו תושב ישראל – מבוטח רק בשלושה ענפים: נפגעי עבודה, פשיטות רגל ואימהות. כל ענף מגדיר בהמשך את זכאותו לקצבה/ תגמולים.  ככל שכיסוי הביטוחי (הענפים) רחבים יותר כך זכאותו של המבוטח בהמשך תהיה רחבה יותר. עובד שכיר תושב ישראל מקבל יותר זכויות מעובד שכיר שאינו תושב, וזה מתבטא לדוגמה בקצבת זקנה שניתנת לשכיר תושב ישראל ולא לתושב הזר. קצבה זו מבטיחה קיום מינימלי בגיל זקנה.

שאלות נוספות שמגדירות את מעמדו של אדם לצורך הביטוח הלאומי – האם מלאו למבוטח 18 שנים? עובד שכיר ועובד עצמאי שמלאו להם 18 שנים יכולים להיות מבוטחים בכל ענפי הביטוח. לעומתם עובד שכיר ועובד עצמאי שלא מלאו להם 18 שנים מבוטחים רק בענף נפגעי עבודה.

כמו כן, יש חשיבות להגיל שבו נעשה אדם תושב ישראל לראשונה (למי שלא נולד בארץ) –  האם הוא עלה לפני הגיל שנקבע בחוק? אם אדם עלה לארץ לפני הגיל שנקבע בחוק הרי שהוא מבוטח (לעניין קצבת זקנה). לעומת זאת מי שעלה לאחר הגיל שנקבע בחוק אינו מבוטח (לעניין קצבת זקנה) אך עשוי להיות זכאי לקצבת זקנה מיוחדת. הרי אין הגיון לאפשר לעולים רגע לפני זקנה לעלות לארץ ולקבל את הקצבה. לא זו היתה כוונת המחוקק, ובצדק.

קריטריון נוסף שמשפיע על מעמד ביטוח לאומי – מין המבוטח. כן, למין יש השלכה על זכאות לקצבאות, ודוגמה לכך –  רק לאישה יש זכויות ביטוחיות עקב שמירת הריון.

קריטריון נוסף – מצבו המשפחתי‏ ‏של המבוטח ( כפי שרשום במשרד הפנים). לשאלה אם המבוטח רווק/ נשוי/ גרוש/ אלמן/ עגונה יש השלכה על דמי הביטוח והיקף היבטוח. להמחשה – ידועה בציבור זוכה למעמד ביטוחי זהה כמו של  אישה נשואה, ולכן, היא לא תחויב בדמי ביטוח, אם היא עובדת רק במשק ביתה (ואינה שכירה ואינה עובדת עצמאית), ובן זוגה הוא מבוטח.

איך נקבעים דמי הביטוח?

המעמד בביטוח לאומי קובע את תשלום דמי הביטוח. על-פי המעמד של המבוטח בביטוח בחוק ביטוח לאומי מוגדר מי ואיך משולמים דמי הביטוח. זה עובד כך – המעסיק חייב בתשלום כשמדובר בעובד שכיר, והמבוטח עצמו אם הוא  עצמאי. כאשר מדובר במקבל פנסיה , אזי מי שמשלם את הפנסיה חייב בתשלום; וכאשר מדובר  בחייל סדיר, משרד הביטחון משלם את הביטוח הלאומי.

המעמד של המבוטח גם קובע באיזה ענפי ביטוח הוא יהיה מבוטח, כלומר לאיזה ענפים יצטרך לשלם, ואיזה קצבאות הוא יהיה זכאי לקבל. כבר ראינו שתושב זר לדוגמה לא זכאי לקצבת זקנה.

המעמד הביטוחי גם חשוב בהיבט התשלום השוטף לביטוח לאומי. על פי המעמד נקבעות ההכנסות החייבות  לצורך חישוב דמי הביטוח של המבוטח.

כמה משלמים לביטוח לאומי?

המעמד הביטוחי , שזה במילים פשוטות – איך שהמוסד לביטוח לאומי מגדיר אתכם, משליך על חבות התשלום החודשי שלכם. נתחיל מהרוב – העובדים השכירים.

נתחיל בכך שעובד שכיר מוגדר כך,  כאשר קיימים בינו לבין מעסיקו יחסי עובד ומעסיק. אבל מה קורה שמעסיקים רוב משפחה?  ובכן, כאשר מועסק בן משפחה (הורה, ילד, נכד, אח/ות) לא בוחנים את קיומם של יחסי עובד ומעסיק, אלא בוחנים את הצורך בהעסקת בן המשפחה, ואם כשהופסקה העסקתו של בן המשפחה, הועסק עובד אחר במקומו.

המעסיק חייב לדווח על העובדים המועסקים אצלו. כאשר יש שינוי סטטוס/ שינוי מעמד יש לדווח על כך לביטוח לאומי. המעביד עושה זאת באופן שוטף וכך יודעים מי עובד שכיר אצלו, אבל יש מקרים שהאחריות על העובד – מבוטח שלא עבד ושילם דמי ביטוח כמי שאינו עובד, ונעשה עובד שכיר, צריך להודיע על כך בכתב לביטוח הלאומי, כדי שהביטוח הלאומי יפסיק לחייב אותו כלא עובד (הדיווח על התחלת עבודתו כשכיר מגיע לביטוח הלאומי ממס הכנסה רק כעבור זמן). אם העובד חויב בדמי ביטוח כמי שאינו עובד בתקופה שבה עבד כשכיר, עליו להמציא לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריו אחד מהמסמכים הבאים:

תלושי שכר לתקופה שחויב בעדה כ"לא עובד", אישור מעסיק בציון תקופות ההעסקה.

טופס 106 לכל שנה, ואז – החוב למוסד לביטוח לאומי יבוטל.

שכיר תושב/ת ישראל המועסק על ידי מעסיק זר שאינו משלם את דמי הביטוח בעבורו, חייב לפנות לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריו ולהצהיר על עיסוקו ועליו לשלם בעצמו את דמי הביטוח בהתאם להכנסתו.

ורגע לפני התשלום עצמו, נסתכל על חצי הכוס המלאה – עובד שכיר עשוי להיות זכאי לקצבאות: אימהות, ילדים, מזונות, שאירים, בני משפחה של נפטר מתאונת עבודה, בני משפחה של נפטר בפעולות איבה, פגיעה בעבודה, מילואים, נפגעי גזזת, נפגעי עירוי דם (איידס), נפגעי תאונות, נכות, שירותים מיוחדים לנכים קשים, ניידות, פגיעה בזמן התנדבות, קצבת זקנה, הבטחת הכנסה, נפגעי פעולות איבה, אבטלה, פשיטת רגל של המעסיק, אסירי ציון. זה בעצם כל האפשרויות, זה הביטוח הלאומי המלא.

ושאלת השאלות – כמה משלמים?  על המעסיק חלה החובה לשלם את דמי הביטוח בעבור העובד השכיר, ולהעביר את דמי ביטוח הבריאות ומרכיב של דמי ביטוח לאומי על פי הכנסותיו של העובד ובהתאם לשיעור מסך ההכנסה. ביטוח לאומי הוא מס פרוגרסיבי – ככל שההכנסה גדלה כך גם המס גדל.

הניכוי משכר העובד הוא בשיעור 3.5%  – דמי ביטוח לאומי בשיעור 0.4% ודמי ביטוח בריאות של 3.1%, על חלק השכר שעד 60%  השכר ממוצע;

על חלק השכר שמעל 60% מהשר הממוצע משולמים 12% – דמי ביטוח לאומי בשיעור 7% ודמי ביטוח בריאות – 5%.

כאן תוכלו לראות את טבלת שיעורי דמי ביטוח לשכירים.

וכאן תוכלו להשתמש במחשבון לחישוב סכום דמי הביטוח שעליכם לשלם בהתאם לשכר החודשי .

ועניין חשוב לגבי שכירים – יש כאלו (רבים) שעובדים במס' עבודות, ואז יוצא שהם משלמים מס ביטוח לאומי (לרבות ביטוח בריאות) גבוה במיוחד. לאלו מומלץ מאוד לעשות תיאום בין מקומות העבודה לצורך ביטוח לאומי ולהקטין את התשלומים. כאן, מוסבר איך עושים זאת (לא מסובך!)

עד כאן התשלום של השכירים. אבל כמה משלם עצמאי?  נתחיל בכלל במי זה עובד עצמאי?  ביטוח לאומי מגדיר עובד עצמאי כאחד מאלה:

– מי שעוסק במשלח ידו 20 שעות בשבוע בממוצע לפחות.

– מי שהכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו עולה על 50% אחוז מהשכר הממוצע.

– מי שעוסק במשלח ידו 12 שעות בשבוע, והכנסתו עולה על 15% אחוז מהשכר הממוצע.

אבל יש עצמאים שאינם עומדים בתנאים האלו. מבחינת ביטוח לאומי הם נכללים בקבוצת – "עצמאי שאינו עונה להגדרה" ולעניין חובת התשלום והזכאות לקצבאות ייחשבו כבעלי הכנסה שלא מעבודה. בהמשך נתייחס לקבוצה זו, ורק לעשות סדר, הנה סיכום ביניים – הקבוצות שבינתיים התייחסנו אליהם – עובדים שכירים, עובדים עצמאיים (מיד נמשיך) ועובדים בעלי הכנסה שלא מעבודה (נתייחס בהמשך).

העובד העצמאי חייב לשלם את דמי הביטוח עבור עצמו. גובה התשלום מושפע מגילו של המבוטח העצמאי – אם מלאו לו 18 ועדיין לא הגיע לגיל הפרישה מעבודה – ומהכנסות המבוטח. עובד עצמאי (מה לעשות הוא בחר להיות עצמאי) צריך להירשם באופן מידי, אפילו לפני פתיחת העסק או התחלת העבודה במשלח ידך,  בסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריו.

דמי הביטוח של עובד עצמאי נקבעים בהסתמך על ההכנסות ממקורות (שהוגדרו  בפקודת מס הכנסה שמשיקה בהרבה מקומות לחוק ביטוח לאומי). העובד העצמאי מצהיר בטופס הדין וחשבון הרב–שנתי על הכנסה משוערת. סכום המקדמות החודשיות של דמי הביטוח נקבע על–פי ההכנסה הזאת או על פי השומה האחרונה, שנמצאת בידי המוסד לביטוח לאומי. כלומר, העובד העצמאי משלם דמי ביטוח על פי ההערכה (הצהרה) אבל כמובן שבסופו של דבר הוא צריך לשלם לפי הכנסתו בפועל –  עם קבלת השומה הסופית של העצמאי ממס הכנסה, מחשב המוסד מחדש את דמי הביטוח השנתיים שבהם חייב העובד העצמאי ומיידע אותו על הפרשים – הן לזכותו של העובד והן לחובתו

וכמה משלמים העצמאיים? ובכן עצמאי שמלאו לו 18 שנה, ועדיין לא הגיע לגיל הפרישה ישלם:

מחלק ההכנסה שעד 60% מהשכר הממוצע (5,600 שקל – מתעדכן באופן שוטף ) ישלם דמי ביטוח לאומי בשיעור של  6.72%  ו-3.1%  דמי ביטוח בריאות.

מחלק ההכנסה שמעל 60% השכר הממוצע ועד למקסימום ההכנסה החייבת בדמי ביטוח ישלם דמי ביטוח לאומי של 11.23% ודמי ביטוח בריאות בשיעור של 5%. כאן, תוכלו למצוא טבלה מפורטת של שיעורי וסכומי דמי ביטוח לעצמאי

עכשיו למקרה מעניין – נניח שלעצמאי אין הכנסה, האם הוא צריך לשלם ביטוח לאומי? לכאורה לא – אין–לו ממה לשלם. אבל זה לא כך. ביטוח לאומי קבע הכנסה מינימלית לצורך תשלום ביטוח לאומי. על הכנסה זו יש לשלם ביטוח לאומי גם אם לא באמת מכניסים אותה. למה? כי הרי מדובר בתשלום לביטוח, שמאפשר ומקנה זכויות בהמשך. זה ביטוח חובה שיאפשר לאנשים לחיות בכבוד. מנגד, הם צריכים לשלם, וגם כאלו שלא עובדים או מרוויחים/ מכניסים מעט צריכים לשלם למען הזכויות שלהם והיכולת לקבל קצבאות שונות. יש הגיון רב בגישה זו, ולכן נקבע שהכנסה המינימלית לתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות תהיה 25% מהשכר הממוצע לחודש- 2,315 שקל (בשנת 2015, סכום זה משתנה באופן שוטף). המשמעות שעצמאי ללא הכנסה או שהכנסתו נמוכה מהסכום המינימלי ישלם דמי ביטוח כאילו היתה הכנסתו הסכום המינימלי:

מנגד, קיימת גם תקרה לשכר/ הכנסה עליה יש להפריש לביטוח לאומי וביטוח בריאות. התקרה הזו בשמה הרשמי – הכנסה מרבית/הכנסה מקסימאלית מסתכמת ב-43,240 שקל (סכום זה משתנה באופן שוטף).

לצד העובדים המשלמים דמי ביטוח, החוק פוטר קבוצות של עובדים מתשלום שוטף, אם כי הם כן חייבים בתשלום בתחום נפגעי עבודה. ומי פטור? עובד עצמאי שעדיין לא מלאו לו 18 שנה; מי שאינו תושב ישראל והוא עובד עצמאי בישראל; עובד עצמאי שהוא נכה עבודה בעל דרגת נכות קבועה של 100% ומקבל קצבה לפי חוק ביטוח נפגעי עבודה; עובד עצמאי שהוא נכה בעל דרגת נכות קבועה של 75% לפחות ומקבל קצבה לפי חוק ביטוח נכות; עובד עצמאי שהוא נכה בעל דרגת נכות כללית זמנית של 75%, שנה לפחות.

בתמורה לתשלומים האלו יוכלו העובדים העצמאיים כמו העובדים השכירים לקבל קצבאות אלו – ילדים, מזונות, שאירים, בני משפחה של נפטר מתאונת עבודה/התנדבות, בני משפחה של נפטר בפעולות איבה, פגיעה בעבודה, מילואים, נפגעי גזזת, נפגעי עירוי דם (איידס), נפגעי תאונות, נכות, שירותים מיוחדים לנכים קשים, ניידות, פגיעה בזמן התנדבות, קצבת זקנה, הבטחת הכנסה, נפגעי פעולות איבה. רשימה רחבה ומיד הסבר על עיקרי הקצבאות.

בעל הכנסה שאינה מעבודה

התייחסנו בפרק הקודם לבעל הכנסה שאינה מעבודה. מדובר בתושב ישראל שיש לו הכנסות שמקורן אינן מעבודה. איך ביטוח לאומי מתייחס אליו? מה מעמדו? ובכן, הוא חייב לדווח לסניף הביטוח הלאומי במקום מגוריו על הכנסותיו בטופס דין וחשבון רב שנתי.

הוא עשוי להיות זכאי לקצבאות הבאות: מענק לידה, ילדים, מזונות, שאירים, בני משפחה של נפטר מתאונת עבודה, בני משפחה של נפטר בפעולות איבה, מילואים, נפגעי גזזת, נפגעי עירוי דם (איידס), נפגעי תאונות, נכות, שירותים מיוחדים לנכים קשים, סיעוד, ניידות, פגיעה בזמן התנדבות, קצבת זקנה, הבטחת הכנסה, נפגעי פעולות איבה. קבוצה רחבה, שכאמור נתייחס לעיקריה בהמשך.

בעל הכנסה כזה חייב בתשלום לביטוח לאומי עבור עצמו. שיעורי דמי הביטוח יהיו – 9.61% על ההכנסה שעד 60%  מהשכר הממוצע  שמורכבים מדמי ביטוח לאומי בשיעור של 4.61% ודמי ביטוח בריאות בשיעור של 5%. על הכנסה שמעל 60% מהשכר הממוצע ישולם – 12% שמורכבים כך – 7% דמי ביטוח לאומי ו-5% דמי ביטוח בריאות. השכר הממוצע הוא 9,400 שקל  (נכון ל-2017, משתנה באופן שוטף)

קבוצות שונות לצורכי ביטוח לאומי

ביטוח לאומי מגדיר קבוצות אנשים נוספות/ מעמד שונה, כשלכל קבוצה יש בעצם חובת תשלום שונה. לכן, חשוב מאוד להבין בעצם מי אתם לצורכי ביטוח לאומי – נכון, רוב האנשים נמצאים בקטגוריה של העובדים השכירים והעצמאיים (והתייחסנו גם לכאלו שיש להם הכנסה ולא מעבודה). אבל אם אתם – עובדים שכירים בחופשה (ללא תשלום), או עובדים במשק בית, לא עובדים, תלמידי ישיבה, תלמידים/ סטודנטים; מתנדבים בשירות לאומי, חיילים, חברי קיבוץ, מקבלי פנסיה (פרישה מוקדמת), אסירים/ עצירים; עוברים הכשרה מקצועית, עובדי מדינה (אצל מעסיק זר), אתם תמצאו את החבות המלאה שלכם והזכויות המלאות שלכם – כאן.

פטורים מתשלום ביטוח לאומי

ביטוח לאומי פוטר קבוצות מסוימות מתשלום ביטוח לאומי.  הנה הקבוצות –

– עקרת בית – אישה הנשואה למבוטח (שמשלם ביטוח לאומי), או ידועה בציבור שבן זוגה מבוטח, שאינה עובדת מחוץ למשק ביתה. כן, ביטוח לאומי משווה את מעמדה של ידועה בציבור לאישה נשואה.

– מקבל קצבת נכות מעבודה לצמיתות בשיעור של 100%, וכן מקבל קצבת נכות כללית בשיעור של 75% לפחות, לצמיתות או באופן זמני לתקופה רצופה של שנה לפחות.

– חייל בשירות סדיר, בתנאי שהחייל אינו עובד לא כשכיר ולא כעצמאי.

– תושב ישראל השוהה במדינת אמנה, ששילם דמי ביטוח לאומי במדינת האמנה. תושב זה יהיה פטור מתשלום ביטוח לאומי בארץ  למשך התקופה ששילם למדינת האמנה. אבל, חשוב מאוד להדגיש –  על תושב כזה, חלה חובת  תשלום דמי ביטוח בריאות במהלך התקופה.

דמי הבריאות משולמים גם על ידי מי שאין לו הכנסות –  גובה דמי ביטוח הבריאות שיהיה עליו לשלם יהיה בשיעור המינימאלי.

פטורים נוספים –  מי שמקבל קצבה מהביטוח הלאומי או מגוף ציבורי אחר (חוץ ממי שמקבל דמי אבטלה בעד חודש מלא); חייל משוחרר, מסיים שירות לאומי או שירות אזרחי זכאים לפטור מתשלום דמי ביטוח  למשך חודשיים מתום השירות;  עולה חדש (כולל קטין חוזר ואזרח עולה) – בעד תקופה שעד 12 חודשים מיום עלייתו לארץ;  מי שמלאו לו 18 שנים ויתגייס לצה"ל או ישרת בשירות לאומי חלופי לפני גיל 21 (כולל מי שדוחה את גיוסו ונמצא במכינה קדם צבאית או שהוא מתנדב בשנת שירות למטרה לאומית/ ציבורית או שהוא עתודאי) – פטור מתשלום דמי ביטוח  מגיל 18 עד לגיוס לצה"ל  לפני גיל 21. התנאי לפטור מתשלום ביטוח לאומי לקבוצות אלו הוא שאין להם הכנסות מעבודה וגם לא הכנסות ממקורות אחרים או שיש להם הכנסות ממקורות אחרים שאינן עולות על 5% מהשכר הממוצע – 480 שקל בחודש (על פי השכר ב-2017; משתנה באופן שוטף).

פטורים נוספים – מי שמלאו לו 18 שנים ולא יתגייס לצה"ל, או שיתגייס אחרי גיל 21, והוא לומד במוסד חינוכי על יסודי, בכיתה י' עד י"ב – פטור מתשלום דמי ביטוח בתקופת הלימודים בלבד, וזאת עד גיל 19 לכל היותר.

עובד שכיר לעומת עצמאי – הבדלים

העובדים השכירים הם רוב האוכלוסייה, אחריהם העצמאיים. שתי הקבוצות האלו מהוות את הרוב הגדול של משלמי ביטוח לאומי. קיימים הבדלים עקרוניים מבחינת ביטוח לאומי בין שתי הקבוצות הגדולות האלו.

עובד שכיר – מבוטח גם בביטוח אבטלה, ובביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד. עובד עצמאי – אינו מבוטח בביטוח אבטלה ובביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד

מעבידו של עובד שכיר חייב לדווח על שכרו ולשלם את דמי הביטוח בעבורו (כולל סכום שמנוכה משכר העובד). עובד עצמאי – חייב להירשם בביטוח הלאומי ולשלם את דמי הביטוח בעצמו.

פיגור בתשלום דמי ביטוח של המעביד לא פוגעים בזכויות של עובד שכיר. אחרי הכל, מה אשם העובד השכיר שהמעביד שילם באיחור? פיגור בתשלום דמי ביטוח של עובד עצמאי עלול לפגוע בזכויותיו (גם בפיגור וגם באי רישום). הסיבה ברורה – העובד העצמאי אחראי על התשלומים בעצמו.

עד כאן, התשלומים לביטוח לאומי. הרחבה תוכלו למצוא באתר ביטוח לאומי. אבל מה אנחנו מקבלים עבור התשלומים השוטפים האלו? מסתבר שאנחנו מקבלים ביטחון סוציאלי שעולה למדינה מעל 70 מיליארד שקל בשנה! רבים, בעצם המונים, חייבים את המעט שיש להם לביטוח לאומי. אולי במקרים רבים זה לא מספיק, אבל זה גם משהו.

נתחיל בתמצית הקצבאות שמקבלים מביטוח לאומי, ובהמשך נפרט את העיקריות שבהן.

מה מקבלים מביטוח לאומי?

המוסד לביטוח לאומי מופקד על הביטחון הסוציאלי של תושבי ישראל. תפקידו העיקרי להבטיח אמצעי מחיה למי שאינם מסוגלים להתפרנס למחייתם. הביטוח הלאומי משלם קצבאות לזכאים ובכך מסייע לשכבות אוכלוסייה נרחבות, ולמבוטחים בזמן משבר אישי, כמו פיטורין, נכות ופגיעה בעבודה. באמצעות תשלומי הקצבאות מועברות הכנסות מקבוצות מבוססות מבחינה כלכלית לקבוצות חלשות ופגיעות, ובכך תורם הביטוח הלאומי לחלוקה צודקת יותר של ההכנסה הלאומית ולצמצום ממדי העוני בישראל. מדיניות הרווחה של ישראל נחשבת מהגדולות בעולם, וכל אחד מהעומדים בראש המוסד לביטוח לאומי בעשרות השנים האחרונות, נפנף בכך, אם כי, בשנים האחרונות, עולה תמונה ברורה של עלייה בעוני. במקביל עולות טענות קשות נגד ביטוח לאומי שאינו מספק קצבה מינימלית – אנשים רבים (רבים מאוד) לא חיים בכבוד למרות הקצבה של ביטוח לאומי. זה מביא אותנו לשאלה אחרת – איך לחסוך לפנסיה, ואיך להשקיע את הכספים שלכם בתבונה. בפועל, חיסכון נכון לפנסיה על פני שנים עשוי להיות משמעותי מאוד לרווחתנו בתקופת הפנסיה, והשקעות נכונות על פני זמן בשוק ההון (וזה ממש לא חייב להיות כסף גדול) יכולים לתרופ מאוד בתקופות מסוימות על פני החיים. הפנסיה וההשקעות לצד הביטוח הלאומי יכולים לספק לנו בתקופת הפנסיה ובכלל לאורך החיים יכולת לחיות ברווחה.

ומה מקבלים בעצם מביטוח לאומי? ביטוח לאומי משלם קצבאות גמלאות ותגמולים. חשוב לשים לב – ביטוח לאומי לא משלם פיצויים שהם חלק מהסכם העבודה מול המעביד ותלויים וקשורים לפנסיה של העובד. ביטוח לאומי משלם קצבאות, גמלאות ותגמולים במקרים שונים, והנה עיקרם –

תאונת עבודה– כאשר נפגע עובד שכיר או עצמאי, אזי בלי קשר לאשם בתאונה (לא משנה מי אחראי לתאונה), הנפגע מקבל בהתקיים תנאים מסוימים קצבה או תגמול.

התנאי הראשון והחשוב –  התאונה נגרמה לאדם בעבודתו או עקב עבודתו, וזה כולל גם תאונה לעובד שהתרחשה  בדרכו מהעבודה או לעבודה. במידה והתאונה גרמה נכות של עד 19% הנפגע יקבל מענק חד פעמי מהמוסד לביטוח לאומי.   כאשר הפגיעה קשה יותר, ומדובר על נכות של 20% ומעלה הנפגע יקבל קצבת נכות קבועה.  ומה זאת בעצם תאונת עבודה? תאונת עבודה על פי הביטוח הלאומי היא אירוע חד פעמי  שהתרחש כאמור בעבודה או עקב העבודה, או מחלה שקשורה למקום העבודה. זה יכול להיות אירוע אחד, או מספר אירועים קטנים יותר שהצטברו לכדי אירוע גדול.  הפגיעה מהתאונה יכול להיות זמנית ואז כמובן גם הנכות שנקבעה תהיה זמנית, וכך גם הקצבה, והיא יכולה להיות קבועה ואז תשלום הקצבה הוא קבוע.

נכות כללית – נכות כללית מתייחסת לחולים ולזקנים. מדובר בקצבה שניתנת באם דרגת הנכות היא מעל רף מסוים. לביטוח לאומי יש טבלאות וחישובים לגבי חישוב נכות של זקנים. אם האדם זכאי לקצבה על פי מספר נושאים/ פרקים הוא יקבל את הקצבה הגבוה מבין האפשרויות. אך, חשוב להדגיש – לא יינתנו ותר מקצבה אחת.

דמי אבטלה – כדי לקבל דמי אבטלה צריך לעבור תקופת אכשרה, הכוונה שצריך שאותו עובד שכיר (מדובר על קצבה שניתנת רק לשכירים) יעבוד במקום העבודה לפחות חצי שנה. דמי האבטלה שמקבלים תלויים בשכר לפני ההתפטרות/ פיטורים – ביטוח לאומי מספק אחוז מסוים  מהשכר הקודם (עד  תקרה מסוימת).

אבטחת הכנסה – ביטוח לאומי מבטיח אבטחת הכנסה שתאפשר קיום מינימלי. כלומר, גם אם אין קצבה ספציפית, ובכל זאת אותו אדם לא מגיע לקצבת המינימום, המוסד לביטוח לאומי מבטיח לו את ההכנסה המאפשרת קיום מינימאלי.

מענק לידה – מענק חד פעמי. מענק לידה ניתן באופן חד פעמי כשבנוסף לכך היולדת מקבלת במשך 14 שבועות שלאחר הלידה שיעור מסוים מהשכר החודשי שלה. גם גבר יכול לקחת חופשת לידה (במקום האישה) ולקבל חלק משכרו (יש תקרה על סכום הקצבה בחופשת הלידה)/ דמי הלידה).

קצבאות ילדים- קצבאות ילדים משולמות באופן שוטף כתלות במס' הילדים במשפחה ובגילם. אגב, קצבאות הילדים משולמות אמנם דרך המוסד לביטוח לאומי אבל הן לא משולמות מהתקציב של המוסד.

קצבת סיעוד- המוסד לביטוח לאומי מעניק קצבה למי שלא מסוגל לבצע 3 מתוך 5 פעולות בסיסיות: אכילה, רחצה, קימה, הליכה וסוגרים. התמיכה ניתנת בגובה מסוים, למרות שבפועל עלות הסיעוד במקרים רבים גבוה יותר.

שמירת הריון – בתקופה זו יש מגבלה זמנית של ההרה, ולכן יש לה זכאות לקצבה

קצבת זקנה – קצבה שמשולמת כשמגיעים לגיל פנסיה. אצל גברים מדובר על גיל 67 ואצל נשים עדיין  62 (אמור לעלות ל-64). קצבה זו אחידה לכולם. אלא אם מדובר על מי ששילם לביטוח לאומי מעל 35 שנה ואז הוא יקבל קצבה גדולה יותר. יחיד מקבל קצבת זקנה העולה על קצבה אישית באם מדובר בזוג. כלומר, קצבה ליחיד עולה על מחצית הקצבה הזוגית. הרציונל הוא שעליו לשלם יותר על מחייתו (ההוצאות הקבועות "נופלות" על אחד ולא על שניים).

קצבת שאירים– שאירים הם אלו שנשארו, כאלו שבן זוגם או ההורה שלם נפטר. השאירים זכאים לקצבה מהמוסד לביטוח לאומי. בן זוג/ בת זוג יקבלו קצבת שאירים עד הגיעם לגיל פנסיה, ואז הם יקבלו קצבת זקנה. אגב, אם הבן זוג/ בת זוג מתחתנים לאורך התקופה הם כבר לא זכאים לקצבת שאירים. ילדים שמקבלים קצבת שאירים יזכו לקבל כל עוד הם קטינים.

תשלום במילואים– עבור מילואים מקבלים תשלום שהוא פונקציה של רמת השכר לפני המילואים.

קצבה לאסירי ציון ונפגעי פעולות איבה – לאלו מגיעה זכות לקצבאות שתלויה במס' פרמטרים. תשלום זה משולם מתקציב המדינה ולא תקציב ביטוח לאומי.

תשלום לעובדים בפשיטת רגל של מעביד– כאשר המעביד נכנס להליכי פירוק ואין לו כסף לשלם פיצויי פיטורין, המוסד לביטוח לאומי משלם בעצם במקומו. הפיצויים מוגבלים בסכום והם ניתנים כפונקציה של הסכום שמגיע לעובדים (שיעור מסויים ממה שמגיע להם). המוסד לביטוח לאומי משלם לעובדים והופך בעצם לנושה של החברה בפירוק.

מזונות – כאשר לא מקבלים דמי מזונות, ואין סיכוי לקבל כסף מהבעל/ האב, המוסד לביטוח לאומי משלם מזונות לאישה. אגב, כאשר ידוע איפה האב וניתן לקבל ממנו כסף, פונים להוצאה לפועל.  במידה והמוסד לביטוח לאומי נכנס לתמונה הוא יכול לחזור לחייב ולדרוש ממנו תוספת על הנזק שנגרם.

כדי לקבל קצבה צריך במקרים רבים לעבור וודעה – לדוגמה, אדם שנפצע במהלך עבודתו צריך לעבור וועדה רפואית כדי לקבוע את מצבו ואת זכאיותו לאובדן כושר עבודה. אדם שנפצע או חלה צריך לעבור וועדה רפואית שתקבע את אחוז נכותו. הנה הדרכה של המוסד לביטוח לאומי על איך להתכונן לוועדות האלו –

אבטלה

הביטוח הלאומי דואג להבטיח למובטל אמצעי מחיה בתקופת האבטלה עד שהמובטל יחזור למסלול העבודה. דמי האבטלה משולמים למי שהיה עובד שכיר והוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה, וכן עליו להתייצב בשירות התעסוקה לדרוש עבודה.

אם אתם נמצאים באבטלה, אתם צריכים לפנות ללשכת שירות התעסוקה מיד עם הפסקת העבודה, להגיע ללשכה במועדים קבועים כפי שייקבעו ויימסרו לכם. לשכות שירות התעסוקה מעבירות לביטוח הלאומי באופן שוטף, אחת לחודש את הנתונים על מספר ימי האבטלה שנרשמו, ועל סמך נתונים אלה ישלם לכם הביטוח הלאומי את דמי האבטלה. חשוב לשים לב – המוסד לביטוח לאומי ולשכת התעסוקה הם שני מוסדות ציבוריים שונים – אם יש לכם בירורים בקשר למציאת עבודה ולהתייצבות בלשכה, תפנו לשירות התעסוקה; ואם יש לכם בירורים הנוגעים לתשלום דמי האבטלה, תפנו לביטוח הלאומי.

כמה טיפים קטנים בקשר לקבלת דמי אבטלה – חשוב לעשות את הדברים מהר; חשוב לחפש עבודה חדשה מהר (ככל שתתרחקו מסיום העבודה, יהיה קשה לחזור למעגל העבודה); תעבירו מהר את טופס התביעה לדמי אבטלה. צריך לצרף לטופס אישורים – אישור על הפסקת עבודה למי שהפסיק את עבודתו שלא מרצונו. זה חשוב מאוד, זה משפיע על היקף דמי האבטלה ועל מועד תשלומם.  בהקשר זה, חשוב שבאישור המעסיק על השכר/ תלוש שכר יהיו רשומים ימי העבודה בכל חודש.

את התביעה תוכלו למלא באתר הביטוח הלאומי  ולשלוח און ליין. העניינים האלו לוקחים זמן; תמשיכו לחפש עבודה, והאמת, אולי זה נשמע מוזר – תמשיכו לחפש עבודה גם אם מצאתם עבודה חדשה (אך עדיין לא התחלתם בה). אי אפשר לדעת, אולי תמצאו משהו טוב יותר. התשלום הראשון מביטוח לאומי ישולם בסמוך לסיום הטיפול בתביעה, בתאריך אקראי. התשלומים הבאים ישולמו ב-17 בחודש או בסמוך לו. התשלומים החודשיים יחושבו בהתאם למספר ימי האבטלה שנרשמו לך בשירות התעסוקה.יש להקפיד על רישום סדיר בלשכת שירות התעסוקה במועדים שנקבעו לך. חשוב לדעת – על פי החוק 5 הימים הראשונים בכל תקופה של 4 חודשים אינם משולמים.

האם זה משנה אם פוטרתי או התפטרתי לצורך קבלת דמי אבטלה? מובטל שהפסיק את העבודה מרצונו, ללא הצדקה, ישולם לו התשלום הראשון רק בעד התקופה, שמתחילה בתום 90 ימים ממועד הפסקת העבודה. מובטל שסירב לעבודה, שהוצעה לו ע“י שירות התעסוקה, לא יקבל דמי אבטלה בעד 90 ימים מיום הסירוב, ובנוסף יופחתו 30 ימים מיתרת ימי האבטלה המגיעה לו. תקופת התשלום המרבית נקבעת בהתאם לגיל, למספק הילדים, אם הוא חייל משוחרר, אם הוא מגיש תביעה חוזרת ועוד.

דמי האבטלה לא ניתנים אוטומטית. צריך שהמובטל יעמוד בארבעה תנאים –  ביטוח אבטלה (במסגרת ביטוח לאומי); מלאו  לו 20 ולא הגיע ל-67; צריך שתושלם תקופת ההכשרה – לרוב 12 חודשים רצופים (יש חריגים, שאפשר לקרוא עליהם כאן) וצריך שתוגדר כמובטל על פי חוק. מי שמובטל יודע זאת, ובפועל הסעיף היותר בעייתי שמעיד על זכאות או אי זכאות הוא תקופת האכשרה. כאן, תוכלו לבדוק אם מגיע לכם דמי אבטלה (אם אתם עומדים בקריטריונים) ואם עמדתם בקריטריונים חשוב שתדעו – דמי האבטלה כמובן לא ניתנים לעד. תקופת הזכאות לדמי אבטלה תלויה בעיקר בגיל ובמס' בני המשפחה התלויים בפרנסת המובטל. כך למשל, למובטל בן 45 או למובטל בן 35 ומעלה שתלויים בו 3 בני משפחתו, ישולמו דמי אבטלה לתקופה של 175 יום לכל היותר – וזה המקסימום. מובטל בן 35 ומעלה שאין בני משפחה שתלויים בו או שהוא מתחת לגיל 35 ותלויים בו 3 בני משפחה, יקבל דמי אבטלה ל-138 ימים לכל היותר.  המינימום אגב, הם 50 ימים שניתנים למובטל מתחת לגיל 25 שאין לו שלושה שתלויים בו.

כאן, תוכלו לראות את תקופת הזכאות המרבית לכל קבוצת גילאים.

תקופת הזכאות אינה מבטאת את הימים שעליהם תקבלו דמי אבטלה. מעט מסובך, אבל הנה הסבר והדגמה – דמי האבטלה הם קצבה יומית שמותנית בהתייצבות של המובטל בלשכת התעסוקה.  מספר הימים שמשולמים בגינם דמי אבטלה תלויים בהתייצבות המובטל וגם במספר ימי העבודה בחודש מסוים.  ימי העבודה שמשולמים עליהם דמי אבטלה אינם כוללים שבתות וחגים. אם אתם חולים או במילואים אתם צריכים להעביר אישורים לשרות התעסוקה. ועדיין – מספר ימי האבטלה לתשלום עשויים מתחת לימי העבודה בפועל – בכל  תקופה של 4 חודשים ראשונים רצופים, מופחתים 5 ימי האבטלה הראשונים. עם זאת, זה לא פוגע בסך ימי האבטלה המגיעים לכם. זה פוגע בתשלום התקופתי, אבל עדיין מגיעים לכם מספר הימים המצטבר. כמו כן, על ימי המחלה לא משולמים דמי אבטלה מלאים – על 2 ימי המחלה הראשונים לא משולמים כלל דמי אבטלה, אלא אם המחלה נמשכת 12 ימים רצופים לפחות.  כמו כן, יש חישוב גם בקשר לתקופת אבלות.

אוקיי, אנחנו יודעים לכמה ימים אנחנו זכאים ואנחנו יודעים שפה ושם יש התאמות של הימים, אבל כמה דמי אבטלה מקבלים? התשובה תלויה במספר פרמטרים, וכאן, תוכלו לחשב כמה דמי אבטלה אתם אמורים לקבל.

הבטחת הכנסה

יש משהו מאוד יפה בעניין הערבות ההדדית. אנחנו מזרימים כספים לחשבון משותף, החשבון של ביטוח לאומי, וזה מעביר לכאלו שצריכים. מתישהו גם אנחנו נצטרך – קצבת זקנה, קצבת אימהות וקצבאות אחרות (נקווה שנצטרך רק את הקצבאות הנפוצות/ סטנדרטיות…) אבל, יש כאלו שלא מוגדרים תחת קצבה מסוימת/ ספציפית, אבל לא מתקרבים להכנסה מינימלית שתקיים אותם בכבוד. לאלו, ביטוח לאומי נותן השלמת הכננסה, כדי להבטיח את ההכנסה המינימלית, כלומר כדי להביא אותם לחוף מבטחים.

הביטוח הלאומי דואג לכל אדם ומשפחה בישראל, שאין בכוחם להבטיח לעצמם הכנסה למחיה, ומשלם להם קצבת הבטחת הכנסה.  קצבת הבטחת הכנסה משולמת למי שאין לו הכנסה, או למי שיש לו הכנסה כאמור נמוכה. מקבלי הקצבאות האלו מתייצבים בשירות התעסוקה ואחרי שלא מוצאים להם עבודה (או שנמצאה להם עבודה בשכר נמוך) הם זכאים לקצבה. המוסד לביטוח לאומי, אגב, פוטר מהגעה ללשכת התעסוקה מי שלא מסוגל לעבוד, אם לילד עד גיל שנתיים, מכורים לסמים ועוד.

קצבת הבטחת הכנסה היא סוג של פתרון להרבה מקרים שאין להם באמת תשובה ופתרון בחוק ביטוח לאומי, לרבות פתרון ל"בעיות" זמניות. הנה דוגמה – חולה שהגיש תביעה לקצבת נכות ותביעתו עדיין לא אושרה; בינתיים הוא יכול  להגיש תביעה לקצבת הבטחת הכנסה עד שתאושר לו קצבת הנכות.

קצבת הבטחת הכנסה משולמת גם לילדים שהתייתמו משני הוריהם או שננטשו על ידם.

הקצבה הזו משולמת החל בחודש שבו הוגשה התביעה לביטוח הלאומי, וזה מאוד חשוב –  לא משלמים תשלום רטרואקטיבי, ולכן צריך להזדרז מאוד עם הבקשה לקצבה להבטחת הכנסה.

ביטוח לאומי מתנה את הבטחת ההכנסה בתנאים  שונים. כאן, תוכלו לקרוא בהרחבה על התנאים. וכאן, תוכלו לחשב כמה קצבה (הבטחת הכנסה או השלמת הכנסה) מגיעה לכם.

קצבת זקנה

אל תשליכני לעת זקנה – המשפט הזה מהמקורות עומד בבסיס קצבת הזקנה. לאנשים המבוגרים יש מניות רבות במפעל הארץ, ובכלל – לכל אחד יש את הסיפור האישי שלו, רבים מהם מלאים בעשייה, למידה, חינוך, עבודה. אך, בשלב מסוים בחיים הנחיצות, והחיוניות, והיכולת להיות מועיל ויעיל, פוחתות. זה תהליך מדורג, אבל אין לחברה זכות להפנות עורף לזקנים בה.

קצבת זקנה היא קצבה מבורכת שעומדת בבסיס הרעיון הזה.  ביטוח זקנה הוא אחד מענפי הביטוח החשובים ביותר במערכת הביטוח הסוציאלי של המוסד לביטוח לאומי, והוא נועד להבטיח לתושבי ישראל הכנסה חודשית קבועה לעת זקנה. לקצבת זקנה על פי חוק הביטוח הלאומי זכאי תושב ישראל שהגיע לגיל המזכה בקצבת זקנה, ובלבד שהיה מבוטח פרק זמן כנדרש בחוק, ושולמו בעדו דמי ביטוח כחוק.

וכמה מקבלים?  סכום קצבת הזקנה הבסיסית החודשית ליחיד (נתונים נכונים ל-2016) – 1,531 שקל ולזוג (הקצבה לזוג מורכבת מקצבה ליחיד וכן תוספת בעבור בת זוג) – 2,301 שקל . סכום קצבת הזקנה הבסיסית החודשית לבני 80 ומעלה, ליחיד –  1,617 שקל , ולזוג (הקצבה לזוג מורכבת  מקצבה ליחיד של בן 80 וכן תוספת בעד בן זוג) –  2,387 שקל .

אם שני בני הזוג, כל אחד בנפרד, עונים על תנאי הזכאות לקצבת זקנה, יקבל כל אחד מהם קצבה ליחיד. כמו כן, יכולות להיות תוספות על הסכום הזה אם יש בני משפחה שתלויים במקבלי הקצבה.

קצבת הזקנה נמוכה – על כך, אין חולק, אבל היא לפחות מקנה ומאפשרת בסיס קיומי מסוים. הבעיה שיוקר המחייה וכן הצורך במקרים רבים בטיפול תרופתי יקר עולים במקרים רבים בסדרי גודל על גודל הקצבה. ולכן, במקביל לקצבת זקנה, מקבלים אנשים אלו במקרים רבים גם השלמת הכנסה (כדי להגיע להבטחת הכנסה).

כאן, תוכלו לבדוק את הזכאות שלכם לקצבת זקנה, וכאן תוכלו לקבל מידע רחב ומפורט על קצבת הזקנה.

והגיע הזמן לסכם – ביטוח לאומי, אולי לא הכי מובן (במיוחד לאנשים צעירים) אולי נראה מיותר, אבל האמת שבבסיסו מדובר על חזון נפלא ודרך חיים נכונה – אנחנו משלמים באופן שוטף, וכשנצטרך יעזרו לנו. עם הזמן, הקצבאות של הביטוח הלאומי נשחקו וכאן נמצאת הבעיה. כאן, במדריך שלנו, הסברנו מי משלם, איך משלמים וכמה משלמים, וכן פרטנו את כל זוגי הקצבאות המגיעות לתושבים ופרטנו בהרחבה את העיקריות. בהמשך, נעדכן כאן על כל התפתחות משמעותית בתחום הביטוח הלאומי.

ביטוח לאומי – רשימת סניפים 

מדריכים קשורים:

ביטוח לאומי משנה את ההגדרות לקביעת אחוזי נכות – כאן, תוכלו לקרוא על התקנות החדשות ואיך זה ישפיע על המבוטחים

דמי הבראה – מתי מגיע לכם? וכמה?

ימי חופשה – כמה מגיע לכם?

ימי מחלה – איך וכמה מגיע?

שכר מינימום – כל מה שצריך לדעת

היכן אפשר לאתר רווחים של חברות מסוף הרבעון ועד פרסום הדוח הכספי? איך זה שמכירת פעילות ב-1 שקל הניבה לאזורים רווח של 25 מיליון שקל; ומה היקף הרווחים שיש לאזורים בקנה?  

השורה התחתונה ברבעון השני היתה אמנם סביב האפס (מינוס 250 אלף שקל), אבל אזורים התחילה את הרבעון השלישי בשורה של עסקאות ומימושים, ועם פרסום התוצאות (אוגוסט 2015)  היו לה רווחים של עשרות מיליונים שצפויים להיות מוכרים חשבונאית ברבעון השלישי והרביעי. זה עדיין לא מבטיח שהרבעון השלישי יהיה טוב, אבל הרווחים האלו (חלקם לצד תזרימי מזומנים) יתרמו כמובן משמעותית לדוח הכספי.

הרווחים האלו מזכירים את אחת המגבלות המשמעותיות בדוחות הכספיים  – הדוחות מספרים לנו את מה שהיה. הדוחות שפורסמו בסוף אוגוסט מספרים לנו מה שהתרחש באפריל עד יוני, וגם זה לא מדויק, הם מספרים לנו מה שהתרחש באפריל עד יוני ונסגר מבחינה חשבונאית (עומד בתנאי ההכרה החשבונאיים) – אם היתה עסקה שהתנאים שלה לא הבשילו, היא לא תוכר כמובן בדוחות הרבעון השני. המסקנה כמובן שבמקביל לדוח הכספי חשוב לדעת מה קרה במהלך התקופה ועדיין לא הבשיל לעסקאות, וגם כמובן מה קרה מאז סגירת הרבעון השני ועד פרסום התוצאות הכספיים (מסוף יוני ועד סוף אוגוסט), ואת זה יש באופן מפורט בביאורים לדוחות הכספיים.

הרווחים הצפויים של אזורים מזכירים גם את החשיבות של ההפרדה בין פעילות שוטפת לפעילות שאינה שוטפת (לרבות מימושים של נכסים ופעילויות). הפעילות השוטפת שמתבטאת לרוב בשורת הרווח/ הפסד תפעולי מבטאת כמה החבה מרוויחה או מפסידה מתחום עיסוקה. זו שורה קריטית להבנת החברה ומצבה העסקי. מעבר לפעילות השוטפת, חברה גם יכולה לרשום הוצאות והכנסות שנובעות מאירועים חד פעמיים –  רה ארגון בחברה במקביל לרישום הוצאות; הגדלת אחזקה ומעבר לשליטה בחברה מוחזקת במקביל לרישום רווח חשבונאי, ומימושים של נכסים ופעילויות.

ולכן, מימוש של נכסים ברווח, גבוה ככל שיהיה  לא מעיד על  מצבה התפעולי של החברה.  חברות יכולות להפסיד מהפעילות שלהן הרבה כסף, ועדיין להציג רווחים בזכות מימושים ורווחים חד פעמיים, וכמובן שזה יכול להיות הפוך – חברות שמרוויחות תפעולית אך מדווחות על הפסדים בגלל אירועים חד פעמיים. השורה התפעולית היא החשובה להבנת מצב העסק, אבל כמובן שאף חברה לא מתנגדת לרפד את השורה התפעולית גם ברווחים חד פעמיים, והנה המקרה של אזורים.

אזורים מיזמיות הנדל"ן למגורים הגדולות כאן, מרוויחה גם בשוטף – הרווח מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון השני ב=23 מיליון שקל, ובמחצית הראשונה ב=39 מיליון שקל, אבל הוצאות מימון והשתתפות בהפסדי חברות מוחזקות, איפסו כאמור את השורה התחתונה ברבעון השני, כשבמחצית כולה הסתכם הרווח ב=9 מיליון שקל.

המימושים שהושלמו בחודשים האחרונים, צפויים להניב לה רווח ברוטו (לפני מס) של כ=70 מיליון שקל. המימוש המעניין ביותר  (חשבונאית) הוא מכירת הפעילות במזרח אירופה, פעילות שאליה נכנסה החברה בימי בעלי השליטה הקודמים. אזורים הודיעה לפני כחודשיים כי חתמה על הסכם למכירת מלוא אחזקותיה בחברת ה.ב החזקות מזרח אירופה (בעבר נקראה החברה –  אזורים החזקות מזרח אירופה) בתמורה ל=1 שקל. אזורים החזקה ב=100% מ=ה.ב החזקות. ומה המשמעות של מכירה בסכום סמלי, ולמעשה באפס? לרוב מדובר  בעסק שפשוט לא סיפק את הסחורה, והחברה המחזיקה מעוניינת להתפטר ממנו, אפילו באפס, העיקר שמישהו ייקח אותו. ואז, הרציונל הוא שלחברה המחזיקה יש הפסדים על ההשקעה שלה; אם מוכרים באפס אבל יש השקעה שנעשתה בעבר, אז מדובר בהפסד שמבטא את הפער בין ההשקעה לבין האפס.

נראה שזה המקרה באזורים – ההשקעות במזרח אירופה אמנם בהתחלה נסקו לשמיים, אבל מהר מאוד נחתו לקרקע (כשבדרך הפילו גם לא מעט חברות ישראליות שהתפתו להרפתקה נדלנית במזרח אירופה). אזורים דרך החברה ה.ב מזרח אירופה החזיקה ב=39.5% ממניות חברה משותפת שמחזיקה בשתי קרקעות במזרח אירופה. כן, זה סיפור מוכר על ירידת ערך השקעה, ולכן, המשך הדיווח של אזורים לכאורה מפתיע – "בעקבות המכירה תרשום החברה ברבעון השלישי ביטול הפרשה בסך של 25 מיליון שקל, בגין ריביות לבנק בגין הלוואה שלקחה החברה המשותפת, ביחס אליהן ערבה חברה הבת ביחד ולחוד". המשמעות היא שהמכירה באפס, בעצם תניב לחברת אזורים רווח מרשים של 25 מיליון שקל – זהו רווח חשבונאי שנובע מהפרשות שנעשו באזורים לאור הערבות על הפסדי החברה המוחזקת  והאחריות על הפסדיה. אבל, ברגע שגוף אחר נכנס לנעליה ותפס את מקומה של אזורים, היא כבר לא אחראית וערבה, ואם לא נדרש ממנה לשלם (חלק מערבות, או הלוואה או ריבית ) אזי ההפרשה שנעשתה ביתר מבוטלת, ומדובר למעשה ברווח. זה קרה אגב, לא מעט בעסקאות של העברת שליטה על חברות במזרח אירופה. החברה השולטת חשבונאית הפרישה סכומים גדולים על החברה הבת, אבל במקרים רבים החובות של הבת היו מסוג נונריקורס (הבטוחה היחידה להלוואה היא הנכס) והבנקים העדיפו להגיע להסדר מהיר או להעביר את הנכסים/ הפעילות לגוף אחר. אגב, זו גם הסיבה שבמקרים רבים הבנקים מכרו חוב של חברות כאלו בערך נמוך יותר – הם ידעו שהם לא יקבלו את כל התמורה.

הרווח הזה הוא רווח חשבונאי. אבל, כמובן שההרפתקה במזרח אירופה הסבה הפסדים – ההשקעה נמחקה על פני שנים ונרשמה כהפסדים שוטפים בדוחות, ועכשיו רק מסיבה חשבונאית לחלוטין נרשם רווח.

בנוסף דיווחה אזורים על שתי עסקאות מימוש נוספות. החברה מכרה את פרויקט בית לסין בתמורה לסך של 40 מיליון שקל. התנאים להסכם הושלמו ביולי 2015 והחברה דיווחה כי היא צופה לרשום רווח בסך של 30 מיליון שקל  (רווח לפני מס, כפוף להתאמות ועלויות עסקה).

בחודש אוגוסט דיווחה אזורים על עסקת מכירה (דרך חברה בת) של מתחם בכפר שלם (עליו ניתן להקים פרויקט הכולל 267 יחידות דיור). בתמורה למתחם תשלם הרוכשת סכום של 85 מיליון שקל ואזורים דיווחה כי כתוצאה מהמכירה היא צפויה לרשום רווח בסך של 20 מיליון שקל (לפני מס ועלות עסקה). הרווח הזה, צפוי להיות מוכר ברבעון האחרון של השנה (במקביל להשלמת תנאי העסקה).