מעודכן ל-08/2022

לפניכם מדריך מקיף שכולל את הרציונל, היתרונות והחסרונות של מכשיר ההשקעות – תעודות הסל.

במהלך 2019-2018 חלו שינויים בענף תעודות הסל. רשות ניירות ערך השיקה מהלך שהפך את תעודות הסל לקרנות סל. אז בשביל מה בעצם להכיר את תעודות הסל? מכיוון שהן עדיין מכשיר פופולרי בעולם (ETN) לצד קרנות הסל (ETF) וחשוב להבין את ההבדלים בין המכשירים, במיוחד כשאפשרויות ההשקעה של הציבור בחו"ל הרבה יותר נגישות מבעבר. לדוגמה, אם אתם רוצים להשקיע במדד S&P500, יש לכם אפשרות לעשות זאת דרך קרן סל ישראלית, קרן מחקה ישראלית (ההבדל בין קרן סל לקרן מחקה הוא שקרן סל נסחרת באופן שוטף בבורסה וקרן מחקה לא נסחרת – בדומה לכל תעשיית קרנות הנאמנות), וגם לרכוש קרנות סל או תעודות סל בחו"ל – זה אפילו עשוי להיות משתלם יותר.   

להבדיל מתעודת הסל, קרן הסל לא מחויבת להשיג את תשואת המדד שאחריו עוקבת הקרן, אלא מנהל הקרן יעשה את מירב המאמצים לספק את תשואת המדד. היתרון בקרנות סל לעומת תעודות סל הוא שיותר בטוח לסחור בהן – אין כאן את סיכון המנפיק (סיכון של אותו גוף שמנפיק את התעודה/קרן – הרחבה בהמשך), אבל לקרנות הסל יש גם חיסרון גדול – אין בהכרח התאמה בין המחיר הכלכלי לבין המחיר שלהן. הן נסחרות בבורסה באופן שוטף והשער יכול להיות שונה מהשער הכלכלי, אם כי לרוב יש עושי שוק בקרנות הסל, והפער בין השער הכלכלי לשער השוטף הוא לא משמעותי.

כבר בשלב הזה חשוב להדגיש ולהבהיר – קרנות סל דומות מאוד לקרנות נאמנות מחקות. הן מאותה המשפחה – משפחת המוצרים עוקבי המדדים. קרנות סל כאמור נסחרות בבורסה כמו כל נייר ערך באופן שוטף. להבדיל, קרנות מחקות הן קרנות נאמנות, כלומר הן לא נסחרות באופן שוטף, אפשר למכור ולקנות אותן בדומה לקרנות נאמנות בנקודת זמן מסוימת על פני יום המסחר (בערך ההוגן – הכלכלי). למדריך קרנות מחקות.

קרנות הסל הן מכשירים עוקבי מדדים, שנוצרו מתוך רציונל מאוד פשוט – אי אפשר להכות/לנצח את המדדים, ולראיה – מנהלי קרנות הנאמנות שמנהלים את הכספים באופן אקטיבי – רוכשים ומוכרים ניירות ערך באופן שוטף, לא מצליחים להשיג את תשואת המדד/האינדקס. ואם כך – אז למה לא לקנות מכשיר פאסיבי שפשוט עוקב אחרי האינדקס?

הרציונל הזה משכנע עוד ועוד אנשים לעבור למכשירים פאסיביים. תעודות הסל היו במשך שנים המכשיר הפאסיבי המוביל בארץ, אבל לצידן ישנן הקרנות המחקות ואת קרנות הסל. מעבר לרציונל, תעודות הסל נהנות גם מדמי ניהול נמוכים במיוחד (ברוב המקרים) משקיפות ופשטות (ועל כך בהמשך…). 

אבל מול הרציונל החזק הזה, יש בכל זאת גופי השקעות שמצליחים לנצח את המדד ולאורך זמן. אמנם הם בודדים, הם ממש לא מעידים על הכלל, אבל הם קיימים. כמכלול, המחקרים תומכים בגישה הפאסיבית, של חיקוי המדדים, אבל לפני שנתעמק במכשירים האלו, מה זה בעצם מדדים?

מדדי מניות / אינדקסים

מדדים משקפים את רמת המחירים הממוצעת של קבוצות נבחרות של ניירות ערך הנסחרים בבורסה. במילים פשוטות – מדד הוא סל של ניירות ערך בהתאם לקריטריון או קריטריונים מסוימים, שהבולט בהם הוא שווי שוק. כל מדד הוא למעשה ריכוז של כמה ניירות ערך, כאשר כל שינוי במחיר נייר ערך הכלול במדד משפיע על המדד לפי משקלו היחסי של נייר הערך. המדדים משמשים להבין את השאלות הבאות: מה קרה בשוק המניות? מה קרה במניות המובילות? מה קרה באגרות החוב הקונצרניות? וכו'. מעבר לכך, המדדים מבטאים כלי הערכה חשוב לביצועים של מנהלי קרנות נאמנות ותיקי השקעה אחרים, השינוי במדד הוא סוג של בנצ'מרק/מדד ייחוס – מנהל קרן השיג תשואה של 8% והמדד הרלוונטי עלה ב-10%, משמע – תשואת חסר של מנהל ההשקעות.

המדדים העיקרים בבורסה בת"א הם על איגרות חוב ומניות. שוק האג"ח המקומי מכוסה על ידי מדדי התל בונד השונים (כמות שונה של אג"ח בכל סדרה – 20, 40, 60) המורכבים מאיגרות חוב קונצרניות, וכן ישנם גם מדדי האג"ח הממשלתי. שוק המניות המקומי מתמקד במדדים העיקריים – מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125, שעוקבים אחרי 35 ו-125 המניות הגדולות (מבחינת שווי שוק) בבורסה המקומית, וכן יש מדדים נוספים לרבות מדד יתר 60 (60 המניות הבאות בתור מבחינת שווי שוק). השווי הכולל של המניות המרכיבות את המדדים בבורסה בת"א מהווה למעלה מ-90% משווי כל המניות בבורסה. 

בנוסף למדדים המפורטים, קיימים בבורסה מדדים ענפיים: משקיעים המעוניינים לעקוב אחר ענפים ספציפיים יכולים לעשות זאת באמצעות המדדים הענפיים של הבורסה. המדדים המרכזיים בקבוצה זו הם תל טק 15, ת"א פיננסים 15, ונדל"ן 15 הכוללים את 15 החברות הגדולות ביותר בכל אחד מהענפים האלו. 

לכל אחד מהמדדים המוזכרים וכן למדדים נוספים (לרבות מדדי מניות בחו"ל ומדדי אג"ח בחו"ל) יש שורה של תעודות סל עוקבות (לצד קרנות מחקות עוקבות).

מהן תעודות סל? יתרונות וחסרונות

תעודות סל (Exchange Traded Notes- ETN) היו מכשיר פיננסי העוקב אחרי מדד מסוים או נכס בסיס מסוים כמו מט"ח וסחורות; המכשירים האלו נולדו כתוצאה ממחקרים שתמכו בהשקעות במדדים על פני השקעות מנוהלות. למעשה, תעודות סל מאפשרות למשקיע בהן להחזיק בעקיפין בכל המניות במדד על פי משקלן המדויק. ניתן להמיר את התעודה למניות הפיזיות (אבל זה כמעט ולא קורה) או לחילופין לקבל את שוויין הכספי. במקום שהמשקיע ירכוש ישירות את סל ניירות הערך, מנהל התעודה עושה זאת עבורו.

תעודות הסל הן ניירות ערך הנסחרים בבורסה בדיוק כמו כל נייר ערך אחר (להבדיל מקרנות הנאמנות שאין בהן מסחר רציף).

תעודות סל הן תעודות המונפקות על ידי חברות שכל פעילותן מתמקדת בהנפקה, בניהול של המכשירים האלו לרבות עשיית שוק בתעודות (יצירת ביקושים והיצעים).

היתרונות העיקריים בתעודות הסל והן בקרנות הסל הם: נזילות (ניתן לממש את תעודת הסל בכל זמן שהוא בזמן המסחר); סחירות (המנפיק שהוא גם עושה השוק של התעודה מחויב לספק תמיד ביקושים והיצעים כך שניתן למכור כל כמות וניתן לקנות כל כמות); פיזור (מעצם המעקב אחרי אינדקס מסוים מדובר בפיזור של מניות או אגרות חוב). כמו כן, דמי הניהול בתעודות סל נמוכים באופן יחסי.

החיסרון הבולט שהיה לתעודות הסל הוא סיכון המנפיק; תעודת סל היתה כמו הנפקת אג"ח: התחייבות של מנפיק הקרן חלקי בעלי היחידות, ולכן היה סיכון להשקעה כתוצאה מתרחיש תיאורטי שהמנפיק של התעודה לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו. בקרנות נאמנות וקרנות סל סיכון המנפיק לא קיים; לא מדובר בהתחייבות של מנהל קרנות הנאמנות כלפי בעלי היחידות, אלא מדובר בהחזקה בנאמנות, וגם אם מצבו הפיננסי של מנהל הקרן בעייתי, אין בכך להשפיע על ערך ושווי הנכסים.

החיסרון העיקרי הוא שקרן הסל אמנם עוקבת אחרי מדד מסוים, אבל מחירה בשוק עשוי להיות נמוך מערכה ההוגן, ובתקופות מסוימות, בעיקר כשחוששים מירידות בשווקים, יכול להיות פער גדול בין המחיר בשוק לבין המחיר ההוגן/הכלכלי. בקרנות נאמנות רגילות זה לא כך – שם המשקיעים תמיד מקבלים, בניכוי עמלה, את השווי ההוגן, כלומר את מחיר השוק.

מתוך כ-145מיליארד שקל המנוהלים ב-2021 בקרנות עוקבות מדדים, כ-95 מיליארד שקל מנוהלים כיום בקרנות סל סחירות ו-50 מיליארד שקל בקרנות מחקות.

מנהלי תעודת הסל הבולטים הם תכלית, קסם של אקסלנס, הראל ופסגות.

תעודת סל בחסר היא מכשיר פיננסי שביצועיו "הפוכים" לביצועי סל ניירות ערך, מט"ח או סחורה המשמשים כנכס בסיס. כלומר, ירידה במדד אחריו עוקבת התעודה מגדילה את ערך התעודה וההיפך. בכך מאפשרות תעודות בחסר להרוויח בעת ירידת המדד

מכשיר זה יכול לשמש כתחליף למכירה בחסר (שורט) של סל מניות או לרכישת אופציית פוט הנמצאת עמוק בתוך הכסף. בתנאי התעודה נקבע כי אם המדד יגיע לשער של 80% מקבוע מסוים שנקבע בתשקיף, תבצע החברה פדיון כפוי מוקדם של התעודה. תעודות בחסר על מדד ת"א 35, למשל, יכולות להוות תחליף נוח למכירה בחסר של המניות הכלולות במדד.

קיימים כמה סוגים של תעודות סל בחסר. הסוג הראשון הוא תעודה בחסר/אופציית מכר. בתעודה זו המחיר נקבע על ידי החסרת נקודות המדד ממחיר המימוש של התעודה. לתעודה זו מוגדר מינוף תעודה בחסר, שמבטא את היחס בין שיעורי השינוי במחיר המדד למחיר התעודה; המנוף משתנה בהתאם לשינוי במדד: ככל שהמחיר עולה המנוף עולה. בתעודת חסר נקבע מנגנון פקיעה אוטומטית: ברגע שמחיר המדד מגיע ל 80% ממחיר המימוש הקבוע של התעודה מתקיימת פקיעה אוטומטית (וזאת למנוע מינוף גבוה מדי).

תעודות בחסר מסוג אחר הן תעודות שורט ממונפות יומי. תעודות אלו ממנפות את השינוי בנכס הבסיס; מחיר התעודות הוא מכפלה של השינוי היומי בנכס הבסיס במספר קבוע כלשהו (עד לפי 3). המינוף הקבוע הוא יומי ולא מצטבר (לא תקופתי) ומכאן שהשינוי במחיר התעודה ביחס לשינוי במדד (לאורך זמן) יכול להיות שונה מהמינוף היומי. תעודות ממונפות אינן פוקעות באופן אוטומטי.

סוג נוסף של תעודות בחסר שנסחרות בבורסה המקומית – תעודות שורט ממונפות חודשי. תעודות אלו בדומה לתעודות היומיות מכפילות בקבוע מסוים את השינוי בנכס הבסיס ובכך למעשה מגדילות את החשיפה (ההופכית). החישוב של התשואה ביום מסוים בתעודות החודשיות הוא חישוב במצטבר: במהלך החודש התשואה של התעודה היא מכפלה של התשואה של המדד במינוף; זה כמובן לא מחייב שבכל יום ויום התשואה של התעודה תהיה תשואת המדד כפול הקבוע (המינוף היומי יכול להיות שונה מהותית מהמינוף החודשי). בתעודות אלו נעשה מדי חודש איזון חודשי, כלומר, החזרה למינוף הקבוע.

תעודות לונג ממונפות: בדומה לתעודות השורט הממונפות, קיימות גם תעודות לונג ממונפות שפועלות על פי אותו המנגנון: יומי וחודשי. תעודות לונג יומי: החישוב נעשה מדי יום ביום; תעודת הסל תספק תשואה כפולה (או משולשת, תלוי במכפיל) מהמדד; התשואה של התעודה במצטבר יכולה להיות כמובן שונה מתשואת המדד במצטבר כפול המכפיל.

תעודת לונג חודשי: החישוב נעשה במצטבר: בכל רגע נתון התשואה החודשית של התעודה תהיה תשואת המדד כפול המכפיל; התשואה היומית של תעודת הסל יכולה להיות שונה משמעותית מתשואת המדד כפול המכפיל החודשי.

תעודות סל מול קרנות מחקות

תעודות סל הן המכשיר הפאסיבי הראשון שהגיע לארץ. זה היה בתחילת שנות ה-2000. זה התחיל ב"תאלי 25" של פסגות (אז פסגות אופק) ונמשך בתעודות הסל של קסם מקבוצת אקסלנס שהושקו בצורה מוגברת משנת 2004, כשבמקביל הקימו בתי ההשקעות הגדולים האחרים (או שרכשו) חברות ופעילויות בתחום. הציבור אהב את תעודות הסל שהציגו כאמור רעיון שונה – הם הבטיחו למשקיעים את תשואת המדד (בניכוי עלויות ודמי ניהול) כשמעבר לכך, הן כאמור בעלות יתרונות נוספים – הן נסחרות על פני כל היום (מסחר תוך יומי), להבדיל מקרנות הנאמנות שנסחרות פעם אחת ביום, ודמי הניהול עליהן נמוכים מאוד.

הכניסה של תעודות הסל למגרש המקומי, חייבה את מנהלי קרנות הנאמנות להיכנס לשוק עם מוצר פאסיבי, וזה קרה החל משנת 2008, אז הושקו קרנות מחקות ראשונות. הקרנות המחקות נהנות מדמי ניהול אפסיים, משקיפות, מקבלת המחיר ההוגן (להבדיל מהתעודות שהמחיר נקבע בשוק ויכול להיות שונה ממחירה ההוגן/הכלכלי של התעודה) והן בפירוש מהוות תחרות הולמת לתעודות הסל (להרחבה על קרנות מחקות – לחצו כאן).

עם זאת, תעודות הסל שהפכו כבר לקרנות הסל מנפנפות ביתרון הסחירות על פני היום כולו (הקרנות לא סחירות על פני היום, אלא פעם אחת ביום – שער אחד ביום) ובהבטחת תשואה זהה למדד (בעוד הקרנות המחקות לא מחויבות בדיוק לתשואת המדד, אלא מחויבות לעשות את כל המאמצים להגיע לתשואת המדד).

המלחמה הזו עושה רק טוב לצרכן הישראלי שבינתיים מקבל את ההשקעות הפאסיביות במקרים רבים באפס דמי ניהול.

תעודות סל ועדכון מדדים

תעודות סל הן כלי אוטומטי; אין באמת ניהול של נכסים ואנליזה של מניות; מדובר בכלי שעוקב באופן מדויק אחרי המדד. המעקב הזה מצריך אחת לתקופה בעת שיש עדכון של מדדי הבורסה, לערוך שינויים בסל ההשקעות; הבעיה היא שעל התעודה ברגע נתון להצטייד מיד בנכסים שנכנסו למדד או להגדיל חשיפה לנכסים ששיעורם במדד עלה ובמקביל להתפטר מנכסים שיצאו מהמדד או נכסים ששיעורן במדד ירד. כתוצאה מכך, ביום עדכון המדדים (במסחר הנעילה) יש במקרים רבים תנועות חריגות בניירות הערך; תנועות שמנוצלות על ידי משקיעים מוסדיים ופרטיים אחרים שמרוויחים למעשה על חשבון המשקיעים בתעודות הסל.

רפורמת קרנות הסל

רפורמת קרנות הסל יצאה לדרך ב-2018. תעודות הסל הפכו לקרנות סל, והמשמעות הפרקטית היא שמדובר בנכס דומה, סחיר על פני היום (בדומה לניירות ערך כמו מניות ואג"ח), אבל המנהל של הקרן לא מחויב לספק את התשואה של המדד שאליו צמודה הקרן, אלא הוא מחויב לעשות את כל המאמצים לספק את התשואה של המדד.

במילים אחרות, הוא קרוב מבחינה זו לקרנות המחקות (ראו הרחבה על קרנות מחקות).

הרפורמה הזו נועדה להקטין את הסיכון של המשקיעים. בעוד בקרנות סל הסיכון של הגוף המנפיק אינו קיים בפועל, הרי שבתעודת סל קיים סיכון של המנפיק. אם המנפיק – מנהל תעודות הסל, נקלע למשבר פיננסי זה משליך על המשקיעים שכן תעודות הסל הן סוג של התחייבות של מנהל ההשקעות – כלומר מדובר בעצם על חוב, בדומה לאג"ח וקיים סיכון.

בקרנות סל אין סיכון. הרגולטור העביר את התעודות לקרנות סל שכפופות לקרנות נאמנות כדי שיהיה חשבון נאמנות והכסף בחשבון יהיה שייך בפועל למשקיעים עצמם ולא לבית ההשקעות והגוף המנהל.

ולסיום – נסכם ב-4 נקודות 

1. קרנות סל הן מכשיר עוקב מדדים (מכשיר פסיבי) שנולד מהרציונל שלא ניתן לנצח את המדד, ולכן כדאי להשקיע במוצרים שמחקים אותו.

2. המכשירים הפסיביים כוללים גם קרנות מחקות.

3. היתרונות הגדולים של קרנות הסל והמכשירים הפסיביים בכלל – עלויות נמוכות (דמי ניהול נמוכים).

4. קרנות הסל נהנות גם ממסחר שוטף/רציף בבורסה, מנזילות (המנפיקים מחויבים לכך), משקיפות, ופשטות – מוצר שקל לכולם להבין אותו!

למתעניינים בהשלמת מידע – ניתן להיכנס לקטגוריית מדריכי תעודות הסל שלנו, ולמי שמעוניין (ובצדק) לתרגם את התיאוריה המפורטת כאן (ובמקומות אחרים) לפרקטיקה, כדאי להיכנס לעמוד קרנות הסל של גלובס שבו מפורטות כל קרנות הסל הנסחרות בשוק, לרבות מידע ספציפי עליהן – המדד עליו הן עוקבות, דמי הניהול, התשואה ועוד.

חשוב בהקשר זה לחדד עוד נקודה אחרונה לסיום – יש קרנות שמנטרלות את שער הדולר או החשיפה למט"ח בכלל. כלומר אם השקעתם בתעודה על הנאסד"ק, בעיקרון יש חשיפה לדולר (שוק המניות האמריקאי מתנהל כמובן בדולרים), אבל מנהלי תעודה דואגים שתקבלו את התשואה השקלית, ללא קשר לעלייה או ירידה בשער הדולר. זה מתאים למי שלא רוצה להיחשף לסיכוני מטבע. במקביל יש גם תעודות סל שלא מנטרלות את החשיפה, כלומר, אתם כמשקיעים בתעודות תיהנו או תסבלו מעלייה או ירידה בשער המטבע. כל אחד ובחירתו.

מדריך קרנות נאמנות – יתרונות וחסרונות

המשקיע הנבון – עקרונות ההשקעה של בנג'מין גראהם

קופות גמל הן מכשיר מגוון: יש מסלולים שונים של השקעות – מסלול מנייתי, מסלול אג"חי, מסלול סולידי שקלי וניתן לשלב מסלולים מעורבים ■ מתי כדאי להשקיע בקופת גמל ובאיזה מסלול כדאי לבחור? במדריך שלפניכם תמצאו מידע שיעזור לכם להחליט בתבונה

מעודכן ל-11/2021

ההשקעות של הציבור מתחלקות לשניים: השקעות נזילות,  שהן לרוב – קרנות נאמנות, תעודות סל ופיקדונות – והשקעות שמיועדות לטווח ארוך, כולל לתקופת הפנסיה  – קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי חיים. את ההשקעות האלו מנהלים הגופים המוסדיים – בתי השקעות, חברות ביטוח, בנקים שהתפקיד שלהם הוא לייצר תשואה על הכסף, ובתמורה הם גובים דמי ניהול. לרוב הגופים האלו יש מגוון של מסלולים – קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל ומכשירים נוספים. תעשיית קופות הגמל היא זרוע מרכזית בכספים המנוהלים. סדר הגודל של הכסף שמנוהל בקופות הוא 500 מיליארד שקל.

מה זאת קופת גמל?

קופת גמל היא מכשיר חיסכון שמיועד לטווח בינוני או לטווח ארוך. כל משקיע בקופת גמל (עמית בקופה) מקבל מספר חשבון שבו רשומות הפקדותיו בקופת הגמל (חוסכים רבים מפקידים בהוראת קבע כל חודש), וכן מוצגים המשיכות אם נעשו (ניתן למשוך מקופות הגמל רק בהתקיים תנאים מסוימים על כך בהמשך), הרווחים של הקופה ודמי הניהול הנגבים ממנו. בדומה לקרנות הנאמנות, הכספים של כל העמיתים מנוהלים על ידי מנהלי הקופה יחדיו, כאשר כל עמית מקבל את חלקו היחסי בהשקעה הכוללת וברווח הכולל.

סכומים שנצברו בקופות הגמל לחיסכון עד שנת 2008 ניתנים למשיכה בכל מצב בגיל הפרישה בסכום חד פעמי. כספים שנצברו משנת 2008 ועד לפרישה, ניתן לקבל כקצבה חודשית.  ניתן גם להעביר את קופת גמל לקרן פנסיה או ביטוח מנהלים. במצב כזה, מקבלים חלק מהזכויות של החיסכון הפנסיוני כאשר יש מינימום של קצבה חודשית (היתרה תשולם כסכום חד פעמי), וכך בעצם הופכים את הכספים שנחסכו לפני שנת 2008 לכספים שניתן לקבל אותם בקצבה שוטפת (כפנסיה).   

קופות גמל הן מכשיר מגוון. יש מסלולים שונים של השקעות – מסלול מנייתי, מסלול אג"חי, מסלול סולידי שקלי ועוד. כמו כן, ניתן לשלב מסלולים מעורבים – מניות לצד אג"ח ולצד אפיקים שקליים ועוד. קופות גמל הם לא מוצר ביטוחי. שלא כמו בקרן פנסיה ובביטוח מנהלים אין כיסויים למקרה מוות או לאובדן כושר עבודה, אם כי, המשקיעים / החוסכים יכולים להוסיף אותם (לרכוש מחברות הביטוח).  עם זאת, במהלך 2016 נחקק תיקון לחוק שיאפשר לקופות הגמל להעביר את החיסכון לקצבה שוטפת (בדומה לקרן פנסיה וביטוח חיים)

דמי הניהול המקסימליים בקופות גמל – תקרה של 4% מההפקדות ו-1.05% מהצבירה השוטפת.

שלא כמו האפיקים הקודמים, קופות גמל אינן כוללת כיסויים ביטוחיים.

סוגי קופות גמל

קיימות קופות גמל מסוגים שונים וליעודים שונים. ישנן קופות גמל שמיועדות לשכירים, לעצמאיים, להשתלמות וכו'. הנה מגוון קופות הגמל הקיימות –

קופת גמל לתגמולים לעמיתים שכירים. בקופת גמל זו, שהיא המוכרת ביותר, העובד ומעסיקו מפקידים כסף מדי חודש דרך שכרו של העובד. המעסיק מפריש לעובד על חשבונו, העובד מפריש בעצמו, ומועבר תשלום שמתבטא בתלוש השכר. תשלום זה כולל את ההפרשה של המעביד לצד ההפרשה של העובד. 

קופת גמל לתגמולים לעמיתים עצמאים – העמית עצמו  מפקיד לקופה כספים, כאשר כאן אין כמובן את המעביד; העמית כעצמאי הוא המעביד והעובד גם יחד.

קופת גמל אישית לפיצויים – המעביד מעביר לקופה זו כספים להבטחת זכויות העובדים במקרה שיצטרך לשלם להם פיצוי פיטורין. הכספים אמנם בקופה רשומים על שם העובד, אך הוא לא יכול להשתמש בהם, הם שלו רק בהינתן שמגיעים לו פיצויים. יודגש כי במקרים רבים התפטרות ממקום עבודה אינה מזכה בתשלום פיצויים.

קרן השתלמות לשכירים–  העובד ומעבידו מפקידים לקרן ההשתלמות הפקדות חודשיות, כאשר הפקדות המעביד גבוהות משמעותית מהפקדות העובד (לפחות פי 3); ההפקדות מועברות דרך המשכורת, ומקבלות ביטוי מלא בתלוש.

קרן השתלמות לעצמאים – קרן שמיועדת לעצמאים, שיש להם הכנסה מעסק שלהם (או משלח יד שלהם). הם אלו שמפקידים לעצמם.

קופת גמל מרכזית לפיצויים – קופה בה העמית הוא המעביד, המפקיד כספים להבטחת זכויות עובדיו לפיצויי פיטורין. כלומר, המעביד מעביר כספית לקופת הגמל כדי להבטיח את הזכויות של העובדים בעסק. אבל, הוא לא רושם את ההפקדות על שמות העובדים,  אלא מפקיד בגין כולם בצורה מרוכזת.

קופת גמל לדמי מחלה – קופת גמל של המעביד שמפקיד לה לתשלום כספים שמיועדים לעובדים בגין דמי מחלה.

קופת גמל כללית /למטרות אחרות –  קופת גמל של המעביד (הוא העמית בה), קופה זו נועדה לתשלומים שונים כמו הבראה לעובדים, תשלום בגין ימי חג ועוד (משרד האוצר לא מאשר פתיחה של קופות גמל חדשות מסוג זה).

קופת גמל לחופשה – קופות גמל שהוקמו בהתאם לחוק חופשה שנתית. הקופה נועדה לייעד כספים לתשלום עבור חופשה של עובדים. (משרד האוצר לא מאשר פתיחה של קופות גמל חדשות מסוג זה).

מעבר לקופות האלו, ישנן קופות מיוחדות לגופים שונים וקבוצות שונות, כך למשל ישנן קרנות השתלמות מיוחדות לעובדי הוראה, יש קופות שהתשואה בהן מובטחת לחוסכים מסוימים ועוד.

במהלך שנת 2016 נוצר מוצר חדש בשוק קופות הגמל עם השלכות על כל סוגי ההשקעות – גם לטווח הקצר והבינוני וגם לטווח הארוך. קופות הגמל שאיבדו מזוהרן כאשר האצר הפך אותן למוצרי פנסיה (בכך שמנע את המשיכה ללא מס לאחר 15 שנה ואיפשר משיכה רק בתקופת הפנסיה) צפויות לחזור לבמה כשחקן ראשי – המוצר החדש,  קופו הגמל להשקעה,  קופה שניתן למשוך  את הכסף בכל גיל ולא דווקא בגיל פרישה, אבל – מי שמעוניין להתמיד ולחסוך  בקופת הגמל החדשה עד לגיל פרישה ייהנה משתי הטבות מס: פטור ממס רווח הון  על הרווחים של הקופה, ופטור ממס על הקצבה (קצבת פנסיה פטורה ממס).

החוסכים בקופת הגמל להשקעה יוכלו לחסוך בקופת הגמל לכל תקופת זמן שירצו, אבל, בעת המשיכה הם ישלמו מס רווח הון (מס על רווחי ההשקעות). אלא אם הם חוסכים כאמור לפנסיה ואז המשיכה (דרך הקצבה) תהיה פטורה.

קופת הגמל להשקעה  היא סוג של קרן נאמנות משוכללת (מה זאת קרן נאמנות? – המדריך המלא למתעניינים) – החוסכים בעצם משקיעים במכשיר השקעה מסוים (והם קובעים  את התמהיל שלו, ובהתאמה את רמת הסיכון שלו)  ובעת מימוש ההשקעה – משלמים מס על הרווח.  זו עשויה להיות תחרות גדולה לקרנות הנאמנות וגם לפוליסות החיסכון/ פוליסות ההשקעה של חברות הביטוח (מה זאת פוליסת חיסכון/ פוליסת השקעה?), שהפכו בשנים האחרונות לפופולאריות במיוחד, ולא רק להם – המוצר הזה יכול להתחרות בפיקדונות בבנקים.

לקופות החדשות יתרון בולט על פני הקרנות נאמנות, פוליסות החיסכון והפיקדונות – הן מוצר דומה, כשמעבר לדמיון, יש למוצר הטבת מס  במידה והחיסכון יהיה  לטווח ארוך – משיכת קצבה פטורה ממס הכנסה. כמו כן, בקופת האלו  דמי הניהול תלויים בכם, ביכולת המו"מ וכשר המיקוח שלכם.

מעבר לכך,  לא כולם צריכים את הגופים המוסדיים כדי שינהלו לכם את הכסף בקופת הגמל, ואז דמי הניהול שהם בעצם דמי התפעול נמוכים במיוחד –  אתם יכולים להשקיע בקופות גמל בניהול אישי (IRA), שבה החוסך הוא זה שנותן את הוראות ההשקעה (הוראות הקניה והמכירה). קופות גמל אישיות יכולות להיות לרבים ממכם מוצר השקעה מנצח – כנסו כאן להרחבה, במיוחד על רקע ההתפתחויות  בתחילת 2016 –  אז, התקבלה פסיקת בג"ץ בעתירה שהגיש הראל פרימק, שמאפשרת ניהול של קופות גמל אישיות לכל החוסכים (עד אז זה היה מוגבל לגיל ולהיקף מסוים), ומדובר כאן על פוטנציאל גדול (גם לקופות וגם לכם – החוסכים).

קופות גמל – הטבות מס 

קופות הגמל מחולקות לכאלו שמיועדות לשכירים וכאלו שמיועדות לעצמאיים.  אלו שמיועדות לשכירים הן –  קופת גמל לתגמולים לעמיתים שכירים וקרן השתלמות לשכירים. כמו כן, יכול עובד שכיר להפקיד בקופת גמל לתגמולים עצמאיים. אז הוא בעצם מפקיד לא דרך השכר שלו, אלא באופן עצמאי (הוראת קבע בבנק). אז אגב, מומלץ לעשות תיאום מס בסוף שנה כי בהפקדות האלו יש הטבות מס (פרטים בפרק הבא).

הקופות שמיועדות לעצמאיים –  קופת גמל לתגמולים לעצמאים; קרן השתלמות לעצמאים.

בכל סוגי הקופות יש הטבות במס,  כאשר אם מדובר בחיסכון פנסיוני הלכה למעשה, הטבות המס הן המקסימליות.

רגע לפני שצוללים להטבות המס חשוב להדגיש – אנחנו משתדלים לעדכן באופן שוטף את המדריכים באתר ומקווים שהנתונים מעודכנים, אבל שיעורי המס, ההטבות, ההכנסה השנתית המזכה, מתעדכנים באופן שוטף, אז תיכנו גם לאתר של רשות המיסים כדי לוודא שהנתונים שלנו תקינים, ואם לא נשמח אם תעדכנו אותנו. 

הטבות המס ניתנות בשני אופנים – זיכוי וניכוי. זיכוי הוא  הטבת מס המפחיתה את חבות המס בשיעור (אחוז) הזיכוי שנקבע. זיכוי מפחית את המס שהיינו אמורים לשלם. שיעור הזיכוי שנקבע הוא 35% מההפקדה, ורק להמחשה נניח שחבות המס השנתית שלנו לפני הפקדות לקופות גמל מסתכמת ב-20 אלף שקל, ונניח שהפקדנו לקופת גמל השנה 4 אלף שקל (ונניח שכל ההפקדות במסגרת התקרה המותרת – יש רף מקסימלי שמעליו לא ניתנות הטבות). אז המשמעות היא שההפקדה לצורך זיכוי היא 4 אלף שקל כפול 35% – 1.4 אלף שקל, ומכאן שחבות המס מופחתת ת-18.6 אלף שקל (20 אלף שקל לפני ההפקדות לקופת גמל בניכוי הזיכוי בסך 1.4 אלף שקל).

בנוסף יש הטבת – ניכוי מס. הטבה זו מפחיתה את השכר החייב במס בשיעור הניכוי, כלומר השכר לצורכי מס מופחת ובהתאמה כמובן גם חבות המס מופחתת גם כאן כמובן יש תקרה.

התקרה תלויה בשכר המבוטח של העובד – השכר שבגינו מופקדים כספים לקופת הגמל  על ידי העובד והמעסיק ( הטבות שמהן נהנה העובד השכיר על הפקדות במעמדו כשכיר יפחיתו את הזכאות להטבות כמפקיד עצמאי ).

התקרה תלויה גם בשאלה אם העמית הוא עמית מוטב או עמית לא לא. עמית מוטב נהנה מהטבות מס מוגדלות והוא מוגדר כמוטב אם הוא מפקיד בשנה סכום העולה על  16% מהשכר הממוצע במשק.

הטבות המס ניתנות כאמור בשני מישורים – כשכיר וכעצמאי.  שכיר נהנה מהטבות מס על הפקדות לקופת גמל כאשר הפקדת המעביד בגובה 7.5% מהשכר (ועד לתקרת שכר של 4 פעמים השכר הממוצע במשק שתרד לפי 2.5 מהשכר הממוצע במשק) לא תחשב לחלק מהכנסתו של העובד החייבת במס ותוכר למעסיק כהוצאה. הפקדת העובד בשיעור של 7% מהשכר עד לתקרה חודשית (שמשתנה משנה לשנה – סדר גודל של 17.5 אלף שקל  לעמית מוטב או כ-8.8 אלף שקל לעמית שאינו מוטב) תהנה מזיכוי מס.

עובד עצמאי ועובד שחלק מהשכר שלו ללא הטבות (שכר שאינו מובטח) יכול להפקיד בקופות גמל וליהנות מהטבת מס במעמד עצמאי, כאשר קיימת הטבת  זיכוי במס בגובה 35% מההפקדה עד תקרה, וכן הטבת מס של ניכוי עד התקרה.

רפורמה רודפת רפורמה

שוק קופות הגמל ידע מספר רפורמות משמעותיות בשנים האחרונות, ולכן הבלגן חוגג – רבים לא יודעים מה מותר ומה אסור, האם הסכום פטור ממס? האם הסכום מיועד למשיכה הונית (חד פעמית) או שהוא מיועד לקצבה. הנה כמה דגשים בהקשר זה –

העובד החוסך בקופת גמל, יכול למשוך את קרן ההפקדות עד לשנת 2005 (סכומי ההפקדות בקופה) בפטור ממס לאחר 6 חודשים ממועד הפרישה ולא משנה אם מדובר בפיטורים או בהתפטרות, וזאת בתנאי שלא התחיל לעבוד במקום אחר. במידה והעובד החל לעבוד אצל מעביד חדש בתוך 6 חודשים, ואין לו קופת גמל אצל המעביד החדש, אזי העובד יוכל אחרי  13 חודשים מתחילת העבודה אצל המעביד החדש, למשוך את הכספים בקופה (ההפקדות בקופת הגמל). בכל מקרה, ניתן למשוך את הכספים בפטור ממס וללא תנאים בגיל 60 .

סכומים שהופקדו החל משנת 2005 ניתנים למשיכה בפטור ממס רק בגיל 60 ובתנאי שיש לקופה וותק של 5 שנים. עם זאת, בסוף 2011 יכולים מפקידים בקופות אחרי 2005 בתנאים מסוימים על פי הוראת משרד האוצר  למשוך את ההפקדות מ-2005 ואילך ללא מס. חלון הזדמנות זה ניתן על רקע חוסר בהירות סביב תקנה זו ורצון שלא לפגוע בציבור החוסכים. אבל החל מ-2012 לא ניתן יהיה לפרוע את הקופות האלו ללא מס.

 עד כאן על מיסוי הקרן שבקופת הגמל (על ההפקדות השוטפות). על הרווחים יש מיסוי אחר – רווחים שנצברו על הפקדות מלפני ינואר 2003 פטורים ממס במועד המשיכה בעוד הרווחים שנוצרו על הפקדות אחרי ינואר 2003 חייבים בשיעור מס של 15%; על רווחים שנצברו מהפקדות אחרי 2006 שיעור המס הוא 20%. רווחים אלו יהיו פטורים ממס במידה והמשיכה תהיה – לגבר בגיל 67, לאישה בגיל 64 ובתנאי שחלפו 15 שנים ממועד ההפקדה הראשון בקופת הגמל (יוצא מהכלל אם ההפקדה הראשונה היתה לאחר שהחוסך הגיע לגיל – 67 לגבר; 64 לאישה, התנאי הוא להפקדה ראשונה לפני  5 שנים).

מיסוי על עובד המפקיד עצמאית – במידה והעובד מפקיד עצמאית לקופת גמל, אזי העמית יקבל ניכוי  וזיכוי ממס. הניכוי לא יעלה על 5% מההכנסה המזכה ממשכורת (כ-90 אלף שקל, הסכומים מתעדכנים), והזיכוי ממס מוענק עבור סכום של עד  5% מאותה ההכנסה.  הזיכוי הכולל המקסימלי מסתכם ב-1.1 אלף שקל (הסכומים כאמור משתני על פני הזמן), הניכוי (להבדיל מזיכוי שהוא הזדכות על מס ששולם, ניכוי זה הקטנת ההכנסה החייבת) הוא בהינתן שהשכר השנתי הכולל לא עלה על כ-360 אלף שקל (יש לוודא את הסכומים, הם כאמור מתעדכנים), הניכוי בגובה 5% עשוי להיות משמעותי –  מוערך במקסימום חיסכון במס של 4 אלף שקל (בהכנסה מקסימלית) וחיסכון של כ-1-1.5 אלף שקלים בשכר ממוצע.  במידה והעובד השכיר מפקיד גם דרך העבודה וגם באופן עצמאי, אזי  הוא לא יקבל זיכוי נוסף במס (מעבר ל-7% שהוא מקבל כעמית בקופת גמל לשכירים), הוא יקבל את הניכוי האמור על הפקדותיו השוטפות.

הטבות המס לעצמאי שחוסך בקופת גמל – החוסך באופן עצמאי בקופת גמל נהנה בעת ההפקדה מניכוי ומזיכוי ממס. הניכוי לא יעלה על סכום השווה ל- 7% מההכנסה המזכה שאינה ממשכורת (תקרה של כ-130 אלף שקל שמשתנה מעת לעת), כאשר סכום הזיכוי במס (החיסכון במיסים)  הוא 25% כך שהחיסכון המקסימלי הוא כ-2.3 אלף שקל (25% משיעור של 7% על הכנסה של 130 אלף שקל). בנוסף מקבל העמית העצמאי ניכוי בגובה 5% מההכנסה (130 אלף שקל נתונה כאמור לשינויים) שזה חיסכון של כ-2 אלף שקל במס.

מיסוי  על קרן השתלמות לשכירים – על ההפקדות לקרן אין הטבות מס, אך יש יתרון מיסוי גדול בכך שההפקדות לקרן ההשתלמות לא  חייבות במס (עד לתקרה מסוימת). כלומר, העובד מקבל הטבה (קרן השתלמות) לא ממוסה.  המעביד מכיר בתשלומים אלו כהוצאה לצרכי מס. ניתן למשוך את הכספים בקרן ההשתלמות (סכום הקרן)  בפטור ממס אחרי  6 שנים ממועד ההפקדה הראשון בקרן. במידה ומלאו לעובד – 67 (גבר) 64 (אישה), אזי ניתן למשוך את הכסף (קרן השקעה) בלי מס אם חלפו 3 שנים ממועד ההפקדה הראשונה. במידה והסיבה למשיכה היא השתלמות ניתן למשוך את הכסף (הקרן) ללא מס כעבור 3 שנים ממועד ההפקדה הראשון (בכפוף לכללים של האוצר)

ולגבי הרווחים בקרן השתלמת –  רווחים מהפקדות עד ינואר 2003 פטורים ממס במועד המשיכה בעוד שרווחים על הפקדות שנצברו אחרי ינואר 2003 חייבים במס בשיעור של 15%. רווחים על הפקדות לאחר ינואר 2006 חייבים בשיעור מס של 20%.  עם זאת, יש הטבה נוספת, המס לא יחול על רווחים שנצברו על הפקדות סך של כ-14 אלף שקל בשנה (סכום משתנה). במילים אחרות, אם ההפקדה היא עד סכום זה הרווחים פטורים.

מס על קרן השתלמות לעצמאים – בהפקדות השוטפות, ההוצאה מותרת בניכוי לצורכי מס בגובה הסכום שהופקד בקרן בניכוי סכום השווה ל- 2.5% מהכנסתו החייבת מעסק (לוקחים את ההפקדות ומורידים 2.5% מההכנסה החייבת, וסכום זה ניתן לנכות). יודגש כי תקרת ההכנסה מעסק  – 230 אלף שקל (משתנה מעת לעת). על כל פנים, סך ההוצאה שתותר לא תעלה על 4.5% מהכנסתו החייבת של העצמאי.

 העצמאי  יכול למשוך את הקרן ללא תשלום מס בדומה לשכיר – אחרי 6 שנים, או אחרי 3 שנים בהגיעו לגיל פנסיה; במידה והכסף נמשך למרת השתלמות, ניתן למשוך את הקרן לאחר 3 שנים.

 והמיסוי על הרווחים די דומה לשכירים – רווחים שנצברו על הפקדות עדי דצמבר 2002 פטורים ממס בעוד שרווחים על הפקדות לאחר מכן חייבים במס בשיעור של 15%; רווחים על הפקדות לאחר ינואר 2006 חייבים במס של 20%. וגם כאן יש הטבה נוספת, , המס לא יחול על רווחים שנצברו על הפקדות סך של כ-14 אלף שקל בשנה (סכום משתנה). במילים אחרות, אם ההפקדה היא עד סכום זה הרווחים פטורים.

ואיך נהנים בעצם מהטבות המס (המאוד משמעותיות)? השובה תלויה במפקיד – אם הוא שכיר, אזי הכל מחושב אוטומטית דרך השכר (זה לא אומר שצריך לבדוק), לכאורה הזיכוי במס הוא שוטף. אם מדובר בשכיר שחוסך בקופת גמל חיצונית (לא דרך העבודה)  אזי על החוסך להעביר אישור ההפקדה לקופה, לחברה (סדרך כלל לחשב השכר המכין את תלוש המשכורת שלו) ואז החברה תעדכן את ההפקדה לקופת הגל והעובד יזוכה במשכרותו (הנטו יגדל).  יש דרך נוספת, השכיר החוסך יכול לאחר תום השנה להגיש לפקיד השומה את "טופס 135 –  דו"ח שנתי לשכירים,  בקשה להחזר מס" . טופס זה יחד עם אישור קופת הגמל על ההפקדות יזכה אותו בהחזר. (הטופס נמצא באתר רשות המיסים –  www.mof.gov.il/taxes )

וביחס לעצמאי – הוא צריך לצרף אישור ההפקדה לקופה בדוח השנתי לפקיד השומה, ואז יוכרו לו הפקדות אלו.   ניתן ליהנות מהטבת מס על הפקדה לקופת גמל (באון עצמאי)  באותה שנה בה בוצעה ההפקדה. ניתןי לנצל את הטבת המס גם בשל הפקדות שנעשו על ידי החוסך לקופות גמל על שם בן/ בת זוגו וילדיו.

כמה מפקידים בקופת הגמל?

ההפקדה תלויה בסוג הקופה. בקופת גמל לתגמולים לשכירים שיעור ההפקדות למרכיב תגמולי המעביד לא יעלה על 7.5% ממשכורתו של החוסך. שיעור ההפקדות למרכיב תגמולי העובד לא יעלה על 7% ממשכורתו.  עד שיעור של 5% יפקידו המעביד והעובד סכום זהה.

בקופות של המעביד  – בקופת גמל אישית לפיצויים יש להפקיד עד 8.33% בהתאם לחוק פיצוי פיטורים.    

משיכת הכסף

בקופת גמל לתגמולים לשכירים, מושכים את הכסף כאשר העמית מגיע לגיל 60 ויש לו וותק של 5 שנים. אם העמית הפקיד כספים אחרי שמשך, הוא יוכל למשוך כספים אלו רק לאחר 5 שנים (כלומר, משיכה פוגעת בזכויות של הקופה). כמו כן, ניתן למשוך את הכסף במקרים שבהם העובד התפטר או פוטר ולא החל במקום עבודה אחר תוך 6 חודשים מפטירתו, או שהחל בעבודה אחרת אבל לא מפקידים לו בקופת גמל ועברו 13 חודשים מיום תחילת העבודה. בנוסף, ניתן לקבל את הכסף במקרה של פטירה (יש לבדוק עדכונים בעניין),ובמקרים של תנאים כלכליים  קשים

בקופת גמל של עמית עצמאי – כספים שהופקדו עד סוף 2005  יכולים להימשך בתנאי שעברו 15 שנים מיום שהחלו להפקיד בחשבון. כספים שהופקדו לאחר מכן בתנאי שהעמית הגיע לגיל 60 וותק של 5 ששנים בקופה. וגם בתנאים כלכליים קשים, ולאחר פטירה.

 בקופה אישית לפיצויים (דגש על אישית, המעביד מפריש בגין עובדים ספציפיים), ניתן למשוך את הכסף לאחר פרישה מעבודה ולאחר פטירה (למוטבים).

בקרן השתלמות ניתן למשוך למטרת השתלמות החל מהשנה השלישית, ולכל מטרה החל מהשנה השישית (המיסוי בהתאם למוזכר למעלה), וכן בפטירה (למוטבים).

 כיצד בוחרים קופת גמל?

קופות הגמל שונות אחת מהשנייה במסלולי ההשקעה, בתשואות העבר, בדמי הניהול, בגוף המנהל. ניתן לקבל מידע השוואתי באתר של משרד האוצר –  http://gemelnet.mof.gov.il.  צריך לזכור שקופה היא מכשיר השקעה לטווח בינוני וארוך ולכן חשוב לעשות שיעורי בית לפני שבוחרים בקופה. אנחנו כאן באתר, נעלה מאמרים ומדריכים שוטפים שיעזרו ויקלו לכם את המלאכה בבחירת הקופה הטובה. עם זאת, כמובן שהמידע מסתמך על נתוני העבר, אף אחד לא נביא וקופה טובה יכולה בשנים הבאות לייצר דווקא תשואות חלשות וההיפך.

על כל פנים, גם אם בוחרים ולא מרוצים ניתן לעבור לקופה אחרת. החוסך יכול להעביר כספו לקופה אחרת מאותו סוג. הוותק שלו בקופה הקודמת יישמר. משך העברה בין קופות גמל – שבעה ימי עסקים. מעבר לניהול הקופה ולהשגת תשואה, חשוב כמובן לבחון שתמהיל הקופה מתאים לנו מבחינת סיכון וכן חשוב מאוד לעשות סקר שוק ולנסות צמצם עד כמה שאפשר את דמי הניהול. דמי הניהול הם מרכיב קריטי כאשר התשואות נמוכות , ואנחנו נמצאים בתקופה של תשואות נמוכות בעיקר בגלל הריבית הנמוכה. אז כל פיפס בדמי הניהול הוא חשוב ולכן כדאי מאוד לבדוק ולהתמקח.

בקופות הגמל להשקעה שהן גם עשויות להיות – השקעה לזמן קצר (נזילות) להבדיל מקופות הגמל המסורתיות, דמי הניהול הן לרוב 0.7%-0.8% וניתן להירשם לקופות האלו באופן קל ומהיר דרך האינטרנט. מעבר לכך, הן מבטאות יתרונות גדולים לעומת הקופות הרגילות, אם כי הן לא מכשיר פנסיונו וככזה הן לא נהנות מהטבות מס בהפקדה. הן נהנות מהטבות מס מרחיקות לכת באופן שוטף ובמשיכה (להרחבה)  

 קופות גמל לעומת קרנות פנסיה

קרן פנסיה היא אפיק חסכון לטווח ארוך שאמורה להבטיח את הפנסיה (לחוסך ומשפחתו)  כאשר החוסך בקרן פנסיה מגיע לגיל פרישה הוא משתמש בכספי פנסיה (אם הוא נפטר לפני גיל פרישה, זה משמש כקצבת שאירים למשפחתו). החוסך לפנסיה מעביר לקרן תשלומים חודשיים בהתאם לרמת השכר שלו, והוא נהנה מהחיסכון כאמור בשלב הפנסיה.

קופת גמל היא מכשיר השקעה לטווח בינוני וארוך שיתרונו בהטבות המיסוי. יחד עם זאת, חוסכים רבים בקופות גמל משאירים את הכספים עד לתקופת הגמלאות.

ביטוח מנהלים – שילוב של חיסכון לטווח ארוך עם ביטוח שקיבל את אישור מס הכנסה להיחשב כקופה (לצורך הטבות המס).  המעביד והעובד מפרישים מדי חודש לביטוח המנהלים שמספק מרכיב של חיסכון לצד מרכיב ביטוחי ( הכנסה חודשית במקרה של אובדן כושר עבודה, מחלה או תאונה, דאגה לשאירים במקרה של פטירה).

למדריכים נוספים:

קופת גמל אישית

קופת הגמל להשקעה

ככה תחסכו לפנסיה

רוצים לדעת כמה כסף יהיה לכם בפנסיה?  תוכלו להיעזר במחשבונים שלנו:

מחשבון פנסיה

מחשבון קצבה בפנסיה

פוליסת חיסכון – כל מה שצריך לדעת

קופת גמל להשקעה – לכו על זה

"השוק אחרי מאמצים רבים של הגדלת היצע הקרקעות מתחיל לשנות את הכיוון שלו, השוק מתהפך לכיוון התמתנות וירידת מחירים הדרגתית" אמר שר השיכון והבינוי, אריאל אטיאס בראיון לגלובס TV, " זה לא מספיק; מחירי הדירות עלו בקרוב ל-40% מ-2008 והזוגות הצעירים עדיין קשה להם, עדיין מימוש חלום קורת הגג לזוגות צעירים קשה מאוד. זוגות צעירים משעבדים את חייהם למשכנתא; והתפקיד שלי שהוא קשה ומורכב זה להמשיך ולהגדיל את היצע הקרקעות כדי שירידת המחירים של הדירות תימשך.

"אני לא רוצה להתנבא ולסמן עכשיו יעד למחירים. אני יודע שעכשיו זה יקר אני שמח שהגדלת היצע הקרקעות כפי שאנחנו עובדים על זה בשנים האחרונות הביא לגידול של 50% בהתחלות בנייה, יש היום 77 אלף דירות בבניה פעילה זה שיא של העשור האחרון, הפעולות שלנו נותנים תוצאות וכולם מתיישרים עם זה שיש שינוי מגמה בשוק. 

"במכרזי מנהל מקרקע ישראל יש ירידה של 40% בהצעות של יזמים במחירי הקרקע. זה מראה לנו שהקבלנים  מפנימים שלא כדאי לתת את המחירים של 2010 בגלל שאנחנו מגדילים את ההיצע, ואני חייב להמשיך בדרך הזאת בשילוב כלים נוספים – דירות להשכרה הנחות בקרקע, כדי שזוגות צעירים יוכלו לרכוש דירה.

"הדבר הנכון לעשות זה שתהיה ירידה מדורגת לא שתהיה פתאום התרסקות במחירי הדירות. לא תהיה פה התרסקות במחירים כי עדיין ן יש ביקושים אמיתיים של 40 אלף דירות בשנה. עד שנכנסתי לתפקיד היתה בנייה של 30 אלף דירות בשנה במשך עשור וזה לא מסתדר ככה.

"יש עכשיו מחנק אשראי אנחנו צריכים לטפל בזה, אנחנו לא יכולים להגדיל את ההיצע אם לקבלנים אין כסף מהבנקים. אני חושב שהפחד הגדול מהתרסקות מחירים לא קיים; יש מגמת ירידה במחירים ואנחנו צריכים לשמוח.

"זה לא יורד בקוסמות, זה הגדלת היצע ועוד היצע. התפקיד שלנו ראות את הזוגות מול העניינים הנגיד רואה את הבנקים מול העיניים, אבל אני חושב שהחשש צריך להיות מאירופה לא ממחירי הדירות".

"הקבלנים לא פראיירים,  מי כמוהם יודע לכוון את השוק. אם יש ביקושים הם קונים קרקעות, אם הם חושבים שאין ביקושים הם לא קונים.לכן אני לא חושב שתהיה התרסקות במחירים".

 לראיון המלא בגלובס

אלי יונס, מנכ"ל בנק המזרחי, הבנק הגדול ביותר בתחום המשכנתאות, אמר היום בנוגע למחירי הדירות, "אני חושב שזה טוב ששוק הדירות יתקרר, טוב שיתקרר וייבנה מחדש. יש עכשיו תקופת היסוס, אנחנו  רואים את זה מדי יום. מצד אחד פחות התחלות בנייה, מצד שני היסוס גדול מצד קונים. צריך את הפסק זמן, את ההתקררות הזו,  זה ישפיע גם על מחירי הדירות, לא השפעה משמעותית מדי, לא מהפך גדול, אלא שוק מאוזן במגמת המחירים".

לאחרונה, התבטא יונס ביחס לשוק הדירות למגורים ואמר  שיש ביקוש קבוע לדירות , וחלק מהרוכשים הפוטנציאלים ממתין עם הרכישות. לגישתו זה עדיין לא מצביע על כך ששוק הדירות למגורים השתנה מהותית, אלא מצביע על האטה בביקושים.  עם זאת, יונס העריך שאם לא יטפלו בצד ההיצע על רקע הפסקת הבנייה של יזמים רבים לאור ההתמתנות בשווקים והקשיים במימון, יכול להיווצר מצב של היצע דירות קטן בשנים הבאות, דבר שעשוי להוביל בעתיד לעלייה במחירים.

מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן, מר היום בוועידת העסקים של גלובס,  "מחירי הנדל"ן כיום גבוהים ביחס לכוח הקנייה של הציבור. חשוב  מאוד שהירידה במחירי הדירות תהיה הדרגתית ולא חדה ופתאומית", בכך מצטרף קינן לדברי נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר שאמר לאחרונה כי הוא חושש מירידת מחירים חדה במחירי הדירות. האמירות האלו מצביעות על מה שקורה באופן חלקי בשטח – נתונים של הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ) וכן הערכות  של שמאים, קבלנים ומתווכים תומכות בכך שבחודשים האחרונים חל קיפאון במחירי הדירות ובמקרים מסוימים אף נרשמה ירידת מחירים. בפועל, מה שחזק יותר בשטח מירידת המחירים עצמה הוא הקיפאון בעסקאות שנובע מירידה דרמטית ביקוש לדירות בגלל שזוגות צעירים ומחפשי דירות יושבים על הגדר בהמתנה לירידת מדרגה במחירי הדירות. בהיבט ההיצע של דירות נראה שיש סימנים שהיצע הדירות יקטן על רקע חששות הקבלנים מבנייה מואצת עכשיו במקביל לקשיים בקבלת אשראי בנקאי. עם זאת, יודגש כי בשלב זה בשטח מדובר בשיא של דירות שמוצעות למכירה, והביקוש היורד לצד ההיצע הגדול (כעת) עלולים להתגלגל לירידה במחירים.   

"עד לפני מספר חודשים היה מחסור משמעותי ואמיתי בדירות למגורים ובהתחלות בנייה במשק", הוסיף מנכ"ל הפועלים, קינן, "הדבר הביא לעליית מחירים יחד עם פעולתם של ספקולנטים בתחום. זה הביא לכך שמחירי הנדל"ן כיום גבוהים ביחס לכוח הקנייה של הציבור, במיוחד של זוגות צעירים ומשפחות חרדיות. מחירי הדירות יוצרים  בעיה חברתית קשה, ולכן טוב שהממשלה נוקטת בפעולות כדי להגביל את היצע הקרקעות,  והיא צריכה להמשיך בכך".

בפאנל של וועידת העסקים של עיתון גלובס נשאלה סמדר ברבר- צדיק, מנכ"לית הבנק הבינלאומי מה יקרה לביטחונות של הבנקים באם תהיה ירידה של 20% במחירי הדירות, והיא ענתה תשובה מפתיעה – "לא תהיה השפעה". זה לא נכון, סמדר ברבר-צדיק טועה או מטעה – ירידה של 2% לא תעשה כלום, ירידה של 5% תתחיל לדגדג לבנקים , אבל יריה של 20% תגרום לכך שערך הביטחונות יהפוך במקרים רבים להיות קרוב ואפילו נמוך מערך הדירה. אז איך זה לא ישפיע על הבנקים? זה בהכרח יגרום לעלייה בהפרשה לחובות מסופקים, זה עלול לערער את המערכת כולה. וזה עוד מבלי להתייחס להשלכות העקיפות של ירידת מחירי הדירו על המשק. בפועל, ירידה שכזו תשפיע באופן משמעותי על המערכת הפיננסית ויכולתה להמשיך ולהזרים כספים לשוק הנדל"ן וגם לשווקים אחרים. משבר נדל"ן הוא התחלה של מיתון חריף וראינו את זה במדינות רבות בשנים האחרונות, את זה חוזרים ואומרים בבנק ישראל כל שני וחמישי, גם נגיד הבנק – פרופסור סטנלי פישר  בעצמו, אבל סמדר ברבר צדיק מסרבת להתרגש.

מעודכן ל-07/2022

מה זה פיקדון מובנה? מה ההבדל בינו לבין פיקדונות אחרים? מהי התשואה בפיקדון מובנה? ועוד ועוד; כאן, במדריך הגג שלנו לתחום הפיקדונות המובנים – "כל מה שרציתם לדעת על פיקדון מובנה" – תוכלו למצוא תשובות לשאלות האלו ולשאלות נוספות, כמו מה היתרונות ומה החסרונות שלו, האם הוא מכשיר השקעה אטרקטיבי, איפה רוכשים פיקדון מובנה, אילו פיקדונות מובנים קיימים, ועוד. 

מחשבון פיקדון – ככה תוכלו לדעת כמה כסף יהיה לכם בסוף תקופת החיסכון

פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) הוא השקעה במכשיר פיננסי שרחוק מלהיות פשוט. אבל זה ממש לא אומר שצריך להתרחק ממנו. אומנם התדמית שלו גרועה, פשוט איומה, אנשים מתרחקים ממנו כמו מאש, הוא יוצר קונוטציות שליליות, ומזכיר לאנשים את המשבר הפיננסי של סוף 2008. אבל התדמית השלילית גורמת להרבה אנשים לא להבין שמדובר באחד הכלים הטובים בתקופה של ריבית אפסית. זה לא כלי פשוט, צריך להבין את הסיכונים, צריך להבין מה קורה אם המנפיק נעלם/מתמוטט, זה הרי מה שקרה במשבר 2008 בחלק מהמוצרים המובנים, לרבות איגוח על משכנתאות, אבל בינתיים השתנו השווקים, הסיכון של המנפיק הופחת משמעותית, ולמעשה במקרים רבים הבנקים המתווכים בעסקה ערבים במצב שיקרה משהו למנפיק. זה אמור לבטח אתכם לחלוטין, אבל אתם צריכים לבדוק לגבי הפיקדון המובנה הספציפי שאתם רוצים לרכוש.    

היתרונות של הפיקדונות המובנים תפסו גם את המשקיעים בשנים האחרונות. הם כבר מבינים שהם לא מקבלים תשואה סבירה באפיק האג"חי, ובפיקדונות רגילים התשואה מתקרבת לאפס, ולכן הם פה ושם נכנסים לתחום הפיקדונות המובנים. על פי ההערכות, היקף ההשקעות בתחום מסתכם בכ-8 מיליארד שקל, והוא עולה בצורה משמעותית משנה לשנה. בבנקים גם ממליצים ללקוחות לגוון עם המוצרים המובנים בסדר גודל של 10%, אולי קצת יותר. אז האם זה כדאי?

פיקדון מובנה – פיקדון עם אפסייד

פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) הוא השקעה שמצד אחד יש לה תכונות של פיקדון (כאן תוכלו לקרוא על פיקדונות רגילים), כלומר השקעה מובטחת, אך מצד שני יש בה תכונות של השקעה בסיכון לצד אפשרות להשיג תשואה נאה. אז מה זה בעצם פיקדון מובנה, ואיך הוא משלב בין תכונות של פיקדון לתכונות של השקעה מסוכנת?

ובכן, בפיקדון מובנה (סטרקצ'ר) ברוב הגדול של המקרים מובטחת קרן ההשקעה, כשבנוסף המשקיעים עשויים לזכות בתשואה שמותנית בקיומם של תנאים מסוימים, בדרך כלל תשואה של נכס הבסיס. נשמע לא רע, נכון? במיוחד הרצפה שמובטחת למשקיעים. אתם משקיעים סכום מסוים ולכאורה לא יכולים להפסיד. אבל זה לא ממש מדויק. אמנם המשקיעים בפיקדון המובנה (סטרקצ'ר) מקבלים במקרה של התרחיש הפסימי את קרן ההשקעה, אבל זאת קרן ההשקעה הנומינלית. מאז ההפקדה המקורית עברו כמה שנים (הפיקדונות המובנים הם לתקופות שונות, כשרובם בין שנה לשלוש שנים).

על כל פנים, חשוב להדגיש – ההבטחה של הקרן הנומינלית היא של יצרן המכשיר, אבל כבר היו דברים מעולם, ויצרני מכשירים, כמו בתי השקעות, חברות שעוסקות במכשירים מובנים, נפלו. לכן חשוב מאוד לבדוק אם הבנק המשווק אחראי וערב לקרן ההשקעה. במקרים רבים זה אכן כך. אתם תוכלו לקרוא ולבדוק זאת, בעמוד הפיקדון המובנה שכל בנק מפרסם.

בשנים האחרונות הבנקים העיקריים שמציעים ללקוחותיהם פיקדונות מובנים הם בנק לאומי והבנק הבינלאומי, וכאן באתר תוכלו לקבל מידע על פיקדונות מובנים חדשים.

לא פיקדון רגיל; אפשר להפסיד ריאלית

המשמעות של לקבל את הקרן הנומינלית, היא הפסד של תשואה אלטרנטיבית; המשמעות היא הפסד ריאלי, וההפסד הזה שתלוי בשיעור האינפלציה עשוי להיות משמעותי, אם כי בשנים האחרונות על רקע המדד הנמוך, הוא נמוך מאוד.

נניח לדוגמה שהאינפלציה היא 1% בשנה והשקענו בפיקדון מובנה לשלוש שנים שבו לא התממש התרחיש האופטימי, כלומר, לא קיבלנו מענק של תשואה; אנחנו נקבל את ההפקדה המקורית הנומינלית המבטאת הפסד ריאלי של כ-3% בקירוב; זה ההפסד הכלכלי האמיתי בהשקעה הזו. לא ביג דיל בתקופות של אינפלציה נמוכה, כמו בשנים האחרונות שמדד המחירים אפילו שלילי. 

ההפסד הריאלי התיאורטי עלול להרחיק משקיעים, ועדיין זה לא מצביע על כך שהפיקדונות המובנים לא יכולים להיות השקעה לגיטימית ואטרקטיבית. זה רק אומר שצריך להבין שההבטחה שמדברים עליה על הגבלת הפסד היא נכונה חלקית. צריך כבר בשלב ההפקדה לשקלל את התרחיש הפסימי ולהבין שאפשר להפסיד על ההשקעה כתלות במספר השנים של הפיקדון.

אחרי שמבינים שההשקעה בפיקדון המובנה, להבדיל מפיקדון רגיל, עלולה להסתיים בתשואה שלילית ריאלית, צריך לבחון את היתרונות והחסרונות האחרים של המכשיר הפיננסי הזה. מי שרוצה תשואה נמוכה ואפילו אפסית – 0.1%-0.5% בשנה – אך מובטחת, צריך להשקיע בפיקדונות הבטוחים. מי שמעוניין להשיג תשואה גבוהה יותר ומוכן להסתכן במידה מסוימת, הפיקדונות המובנים דווקא יכולים להיות אפיק השקעה מעניין עבורו. אחרי הכל, קבלת קרן השקעה מובטחת שמבטאת הפסד מדד שמוערך ב-1% בשנה זה לא הפסד עתק. מצד שני, המשקיע יכול ליהנות ממענק תשואה, מאפסייד שיכול להיות משמעותי.

תרחישים ותשואות

השיטה ברוב הפיקדונות המובנים היא הצמדות לנכס בסיס מסוים. זה יכול להיות מדד מניות, למשל סקטור פיננסי בארה"ב, מדד ת"א 35, מדד המניות בקוריאה, מניות סקטור הבריאות, מניות הבנקים בבורסה בת"א ועוד. זה יכול להיות מניות ספציפיות, בעיקר מניות גדולות, ישראליות – טבע, כיל, אמדוקס, צ'קפוינט, או זרות – גוגל, מיקרוסופט, שברון, מקדונלד'ס ועוד. זה יכול להיות מטבע חליפין – דולר, אירו ועוד. בהינתן נכס הבסיס המסוים, יצרן הפיקדון המובנה מגדיר תנאים לקבלת מענק תשואה.

לרוב, אם נכס הבסיס יעלה במהלך תקופת הפיקדון עד לשיעור מסוים מוגדר וידוע מראש, יזכו המשקיעים בפיקדון לקבל תשואה בשיעור מסוים ידוע וקבוע מראש מהעלייה של נכס הבסיס. לדוגמה, נניח שנכס הבסיס שלנו הוא מניית טבע, ונניח שהיצרן של הפיקדון המובנה הגדיר שעד עלייה של 30% לאורך חיי הפיקדון – נניח שנתיים – המשקיע בפיקדון מקבל 80% מערך העלייה. אזי המשמעות היא שהתשואה המקסימלית של המשקיע היא 24% (שיעור השתתפות של 80% מעלייה של 30%). יש להדגיש כי בדרך כלל מגדיר חוזה הפיקדון המובנה שבתשואה של עד שיעור מסוים, יזכה המשקיע בתשואה בשיעור השתתפות מסוים. המשמעות של המילה "עד" היא קריטית, כי אם התשואה של נכס הבסיס היא בדיוק התשואה, ובדוגמה שלנו 30%, אזי עובדים להתניה הבאה – משיעור תשואה של 30% ומעלה (כלומר ה-30% "נופל" בהתניה הזו) התשואה של המשקיע תהיה 3%. כאן חשוב להדגיש שמספיק שבאחד מימי תקופת הפיקדון התשואה תהיה 30% ומעלה כדי שההתניה הזו תופעל והריבית שתתקבל תהיה נמוכה. נשמע מוזר, אבל ככה זה עובד. המשקיע מקבל את המענק הגדול, התשואה הגבוהה, בהינתן שנכס הבסיס עולה עד שיעור מסוים, שממנו ומעלה המענק נופל דרמטית.

קיבלנו כאן מעין מענק במדרגות, אבל לא בקשר ישיר – המשקיע מאמין בנכס הבסיס ומרוויח, אבל אם נכס הבסיס עלה יותר משיעור מסוים, הרווח דווקא יורד. מנגד, אם נכס הבסיס יורד, מקבל המשקיע את הקרן המובטחת שהיא כאמור נומינלית ומגלמת הפסד ריאלי.

סיכום ביניים – ההשקעה בפיקדון המובנה (סטרקצ'ר) נקבעת מראש למשך תקופה מסוימת ויש לה בדרך כלל שלוש אפשרויות – אם נכס הבסיס יורד מובטחת רצפה, כלומר קרן ההשקעה הנומינלית שמבטאת כאמור הפסד ריאלי; אם נכס הבסיס עולה עד שיעור מסוים, מובטחת תשואה נאה לפי שיעור השתתפות מסוים; אם נכס הבסיס עולה מעבר לתשואה הזו אפילו באחד מימי תקופת הפיקדון מובטחת תשואה נמוכה יחסית על כל תקופת הפיקדון.

הצד החיובי, אפסייד לתשואה נאה; הצד השלילי, השקעה לא נזילה

אז איך זה נראה לכם? זה אולי לא פיקדון רגיל עם תשואה מובטחת, אבל יש לזה גם יתרונות – מוותרים על הביטחון שבתשואה, מגדרים את ההפסד הפוטנציאלי, ואפשר להרוויח לא מעט אם התרחיש שהאמנתם בו מתקיים. כאמור, בשנים האחרונות יצא לפיקדונות המובנים שם רע, בעיקר בגלל משבר הסאב-פריים שהיה מושתת על ייצור של מכשירים פיננסיים מתקדמים על משכנתאות שהם סוג של קרובי משפחה לפיקדונות המובנים האלו, אבל הם שונים במהותם – נכס הבסיס הוא לא תזרימי המשכנתאות, אלא ניירות ערך סחירים. בינתיים, למרות המאמצים הגדולים של הבנקים המקומיים להחדיר את המכשירים האלו, הם לא הפכו ללהיט גדול, אבל על רקע הריביות הנמוכות מאוד שמקבלים באפיקים הסולידיים, התחום הזה של פיקדונות מובנים של הבנקים, הולך ומתרחב. בהקשר זה, יש להדגיש שהבנקים הם לא יצרני המכשירים, אלא משווקי המכשירים. בדרך כלל הבנקים מקבלים מהיצרן – בנקי השקעות בעיקר בחו"ל, או חברות שמתמחות בייצור מכשירים כאלו – את המכשיר עם התנאים, ודרך מערך הייעוץ, השיווק והאינטרנט שלהם הם מעבירים את המידע ללקוחותיהם וללקוחות פוטנציאליים.

הטענה שמושמעת בשנים האחרונות נגד הבנקים היא שהבנק בעצם גוזר קופון שמן, 3% עד 5%, על שיווק המכשיר, כאשר בפועלמדובר במכשיר מבוסס נגזרים שאפשר לייצר אותו "בבית" בעלויות נמוכות יותר. זה אולי נכון, אבל הבנק משווק את החבילה המוגמרת, בלי המחשבה וההכנה מאחורי הקלעים, על איזה מדד או על איזו מניה להשיק פיקדון מובנה, באילו תנאים, אילו נגזרים להפעיל, איזה סוג של הצמדה, לכמה שנים וכו'. כלומר, "בבית" לא באמת ניתן בפשטות להגיע לאותו מכשיר, וגם אם כן זה כרוך בהרבה מחשבה ועבודת הכנה, זה ממש לא פרקטי לרוב האנשים, וזה לא בהכרח יותר זול בשקלול העלויות מסביב. הבנקים, זה ברור, לא עובדים בחינם, אבל לכו תנסו לבד לבנות פיקדון מובנה על טבע, וסביר שאחרי כמה שבועות או חודשים של בירורים על שוקי הנגזרים והאופציות, תחזרו להצעה של הבנק, למות שהיא מגלמת עלות לא קטנה.

בדומה להשקעה בפיקדון, ההשקעה בפיקדון המובנה כרוכה בוויתור על נזילות, וצריך לקחת את זה בחשבון. אי אפשר לפדות את הכסף במהלך התקופה, ואם כן, אז זה בדרך כלל כרוך בקנס מאוד גדול. זה אולי אחד מהחסרונות הגדולים של ההשקעה הזו לצד ההפסד הריאלי בתרחיש הפסימי ולצד חיסרון מובנה נוסף – החשיפה ליצרן המכשיר הפיננסי.

הפיקדון המובנה מיוצר על ידי יצרן שהבנק משווק אותו. במקרים מסוימים שהולכים ומתרחבים הבנק עצמו מייצר ומשווק את הפיקדון המובנה. אבל מה קורה אם היצרן עצמו נקלע לבעיות פיננסיות? זה הרי כבר קרה בעבר – עיינו מקרה ליהמן ברדרס. המשקיעים בפיקדון המובנה חשופים לסיכון של מנפיק הפיקדון, ולכן חשוב מאוד לברר מול הבנק שמשווק את הפיקדון המובנה, איפה הוא בתוך המכלול הזה – האם הוא מספק ערבות מלאה לכספכם? האם הוא רק מתווך? האם הכסף נמצא בחשבון ייעודי כך שגם אם יקרה משהו ליצרן, כספכם מובטח? רשות ניירות ערך פועלת לאחרונה ליישם תקנות בעניין, אבל עד שייושמו, אתם צריכים לבדוק היטב מה קורה בתרחישים האלו ומי אחראי לכספכם.

לבדוק את חישוב התשואה

מעבר לבירורים האלו, אתם צריכים כמובן לברר במדויק את תנאי החוזה בעת רכישת הפיקדון המובנה. לרוב החוזה מחלק את האפשרויות לשלוש, אבל יש יוצאים מהכלל ויש גם חישובים מורכבים יותר מחישוב תשואה סטנדרטי. למה הכוונה? בדוגמה המוזכרת – פיקדון מובנה על טבע, הגדרנו תשואה של עד 30% כתשואה שמזכה בשיעור השתתפות של 80%, אבל מה זאת התשואה הזאת? בדוגמה הגדרנו תשואה מיום ההפקדה ועד סיום תקופת הפיקדון. זה המצב הנורמלי, הטבעי והשקוף. אבל במקרים לא מעטים, חישוב התשואות שאתם תראו בפיקדונות המובנים לצורך חישוב המענק, מורכב יותר.

החישוב הפופולרי ביותר (לאחר החישוב הרגיל – מיום ההפקדה ועד תום תקופת הפיקדון) הוא חישוב הממוצע הרבעוני – כלומר אחת לשלושה חודשים תחושב התשואה על נכס הבסיס ובסוף התקופה יעשו ממוצע של כל התשואות הרבעוניות. אם מדובר בנכס בסיס שלאורך התקופה עלה , אז הממוצע הרבעוני יהיה נמוך מהתשואה לאורך התקופה; אבל אם מדובר בנכס תנודתי שדווקא ירד לאורך התקופה, אזי החישוב הרבעוני יכול למתן את התנודות ולהקטין את ההפסד. זה הופך את ההשקעה בפיקדון המובנה למתוחכמת.

עוד יותר, אבל זה לא צריך להפחיד אתכם – אחרי שאתם עושים שיעורי בית ומבינים את הסיכונים – הפסד תשואה אלטרנטיבי (הפסד ריאלי); חוסר בנזילות; סיכון המנפיק – אתם צריכים להעריך את התשואה של נכס הבסיס – תשואה בהתאם למוגדר בחוזה הבסיס, כלומר תשואה לאורך התקופה או ממוצע תשואות רבעוניות. את זה אפשר לנסות ולהעריך בעזרת ההיסטוריה של הנכס בסיס וההערכות של האנליסטים. זאת נבואה, אבל כל עוד המרווח שבו אתם לא מפסידים הוא גדול, אולי שווה ללכת על זה. זה סיכון מול סיכוי, כמו בכל השקעה, אבל האמת היא שהפיקדונות המובנים מספקים במקרים רבים סיכוי לתשואה נאה ביחס לסיכון שהם מגלמים – הדאונסייד מוגבל, האפסייד מרשים.

ואחרי כל התיאוריה הזו, אנחנו מקווים שאתם מבינים שמדובר במוצר לגיטימי ואטרקטיבי שפשוט סובל מתדמית גרועה. ואם אתם בעניין של להשקיע, וזה כבר דורש הבנה יותר מעמיקה או ייעוץ מעמיק מגורמים מוסמכים, תוכלו למצוא פיקדונות אטרקטיביים אצלנו באתר – כאן; ואם אתם עדיין מעוניינים להישאר סולידיים ביותר עם פיקדונות רגילים, תוכלו למצוא פיקדונות שוטפים – כאן.

מעודכן ל-06/2022

בדרך כלל הציבור לא קונה בעצמו מניות, הציבור גם לא קונה בעצמו איגרות חוב. נכון, יש כאלו שרוכשים בעצמם מניות, איגרות חוב וניירות ערך נוספים, אבל הם במיעוט.

רוב הציבור נחשף להשקעות בבורסה דרך הגופים המוסדיים, אותם הגופים שמנהלים עבורנו את הכסף שלנו (בתמורה לדמי ניהול כמובן). הגופים המוסדיים מאפשרים לנו השקעה במכשירים ומסלולים שונים ומגוונים – יש את ההשקעות לטווח ארוך, בעיקר קופות גמל, קרנות פנסיה, ביטוח חיים; ויש את ההשקעות הנזילות, שיכולות להתממש בזמן הקצר, ובהן בולטת תעשיית קרנות הנאמנות (Mutual Fund). 

קרנות נאמנות הן מכשיר ההשקעה הפופולארי ביותר, כשבסך הכל מוצעות לציבור מעל 1,300 קרנות נאמנות בסיווגי השקעה שונים שבהן מנוהלים כ-400 מיליארד שקל, נכון לסוף 2021. כן, המספרים האלו מעידים באופן נחרץ – הציבור קונה קרנות נאמנות, לא מניות ולא אג"ח. 

תעשיית הקרנות – עדיין האלטרנטיבה הבולטת לכסף של הציבור (לזמן קצר ובינוני)  

לצד קרנות נאמנות, קיימים מכשירי השקעה נוספים לטווח הקצר והבינוני, כשתעודות הסל שהפכו לקרנות סל, הן האפיק השני מבחינת הפופולריות אחרי קרנות הנאמנות.

קיימים הבדלים גדולים בין קרנות נאמנות לתעודות הסל (ראו כאן השוואה בין המכשירים), אבל יש הבדל עקרוני אחד – קרנות נאמנות במקור נועדו לנהל את הכסף של המשקיעים באופן אקטיבי כדי לייצר תשואה.

תעודות הסל לא מנהלות באופן אקטיבי את הכספים, אלא מנהלות באופן פסיבי, התעודות פשוט עוקבות/ מחקות את המדדים.

תעודה על מדד מניות ת"א 35 תעקוב אחרי מדד ת"א 35. הקרנות (ברובן) עדיין מנהלות את ההשקעות באופן אקטיבי, כלומר קרן על מניות ת"א 35, תחזיק ותפעל להשיג תשואה גבוה מהמדד. הרעיון של קרנות נאמנות הוא שניהול אקטיבי מניב תוצאות טובות, אבל מנגד התומכים בתעודות מנפנפים בכך שלא ניתן לאורך זמן להכות את המדדים ולכן עדיף להשקיע במדדים.

על רקע זה, ובהמשך לגידול בתעשיית המדדים, הקימו חברות הקרנות תחרות לתעודות – קרנות נאמנות מחקות. היכנסו כאן להרחבה על הקרנות המחקות.

כך או אחרת, בסוף 2016 הושק מוצר חדש – קופת גמל להשקעה. מדובר בסוג של תוכנית חיסכון עם הטבות מס והטבות נוספות. מדובר במוצר מנצח שעדיף על המוצרים המתחרים, לרבות פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות. ראשית, הוא מוצר לכל טווח השקעה – קצר, בינוני ארוך; שנית הוא נהנה מהטבות מס – אין מס על רווחי הקופה, ואם החוסכים נשארים עד הפנסיה הם פטורים ממס על מימוש הקופה (בתנאים מסוימים). מעבר לכך מדובר במוצר נזיל, גמיש – אפשר לעבור בין מסלולי השקעה ובין קופות בחברות שונות. כמו כן, דמי הניהול יחסית נמוכים – כאן תוכלו להרחיב על קופת גמל להשקעה.  

ובחזרה לקרנות הנאמנות שעדיין שולטות בשוק ההשקעות לטווח קצר ובינוני.

מה זאת קרן נאמנות? 

קרן נאמנות היא מכשיר פיננסי המאגד פרטים לצורך השקעה משותפת בניירות ערך סחירים. כלומר, מדובר על קבוצה של אנשים שהזרימה כסף לחשבון מסוים כאשר את כל הכספים האלו מנהל מנהל השקעות/ מנהל הקרן. זאת בעצם השקעה משותפת, מעין תיק השקעות גדול שמנוהל בידי מנהל הקרן.

ההצטרפות לקרן נאמנות נעשית על ידי רכישת יחידות השתתפות בקרן. המחזיק ביחידות אלו זכאי לשותפות ברווחים בהתאם לגודל האחזקה שלו, ולשם המחשה – נניח שיש 2 מיליון יחידות שנרכשו על ידי הציבור, ומתוכם יש לנו 100 אלף יחידות – אז יש לנו בעצם 5% מערך הקרן (100 אלף חלקי 2 מיליון). נניח שכל יחידה נסחרת ב-1 שקל, ונניח שהיתה עלייה ביום אחד של 5%. 

אז במקור היו לנו שם 100 אלף שקל (100 אלף יחידות כפול 1 שקל). כאשר מחיר הקרן עלה ל-1.05 שקל, הערך של ההשקעה שלנו גדל ל-105 אלף שקל (100 אלף יחידות כפול 1.05), כלומר הרווחנו 5 אלף שקל.

ההשקעה בניירות הערך על ידי הקרן מתבצעת על פי תשקיף והסכם נאמנות של הקרן. את תיק ההשקעות של הקרן מנהלים מנהלי השקעות, הגובים דמי ניהול ונאמנות, שמקטינים את התשואה על ההשקעה. ערך תעודת ההשתתפות בקרן נקבע על פי שווי נכסי הקרן (פעם אחת ביום, יש מקרים שפעמיים).

הקרן לא נסחרת בבורסה כמו נייר ערך רגיל; המשקיעים יכולים להעביר הוראות קנייה ומכירה לקרנות עד שעה מסוימת ומחירה של הקרן נקבע בסוף יום המסחר (שווי נכסי הקרן חלקי מספר היחידות); יש קרנות נאמנות שניתן להעביר הוראות אליהן  בשני טווחי זמן – בוקר וצהריים, ובהן נקבע שער פעמיים ביום.

המשקיע בקרנות נאמנות קונה את היחידות במחיר הוגן ומקבל בעת המכירה את הערך ההוגן (הכלכלי), בעוד שבמכשירים אחרים שנסחרים באופן שוטף בבורסה – כמו תעודות סל, המשקיע עלול שלא לקבל את הערך ההוגן/ השווי ההוגן שכן מחיר התעודה נקבע בשוק ולא באופן אוטומטי לפי שווי הוגן של היחידה.

קרן נאמנות פועלת בהתאם לתשקיף – עם הנפקת היחידות לראשונה (הנפקה ראשונה) הקרן מפרסמת תשקיף שבו גם מפורטים בהרחבה מדיניות ההשקעה, מדד הייחוס ועוד. על פי התשקיף ניתן לדעת מה אופי הקרן, מה הסיכון של הקרן, מהי החשיפה למניות, למט"ח ועוד.

תשקיף (גם של מניות) הוא המידע הכי חשוב על קרן, הכל נמצא בו. תשקיף של קרנות נאמנות מתפרסם גם אחרי ההנפקה לראשונה. למעשה, אחת לשנה מנהל הקרן מפרסם תשקיף ובו המידע על מדיניות ההשקעה, טווחי השקעה – מינימום מניות, מקסימום מניות, מינימום אג"חים, מקסימום אג"חים, חשיפה למט"ח, ההשקעות של הקרן בכל הנכסים (מפורט עם סכומים אבסולוטיים וכשיעור מסך נכסי הקרן). זהו מידע מאוד חשוב למשקיעים, אפילו קריטי, אבל הרוב הגדול של הציבור לא פתח בחייו תשקיף של קרן נאמנות.

במסגרת תשקיף הקרן, מפרסם מנהל הקרן את הפרטים המזהים של הקרן – שם הקרן ומספר הבורסה של הקרן. כמו כן, מצוין בתשקיף אם הקרן  פתוחה או סגורה. קרן פתוחה תמיד מציעה יחידות, כלומר אין הגבלה על מספר היחידות של הקרן.

אם בתקופה מסוימת יש ביקוש אז הקרן תספק אותו, כלומר תנפיק יחידות חדשות. זה לא אומר, אגב, שתמיד יהיה מספר יחידות מקסימלי. במקרים רבים מספר היחידות עולה ויורד באופן משמעותי על פני השנה כתלות בביצועי הקרן ותלות במצב השווקים. לדוגמה, קרן מסוימת יכולה להנפיק 10 מיליון יחידות, אחרי חצי שנה להיות עם 20 מיליון יחידות, ואחרי שנה להיות עם 5 מיליון יחידות.

מול הקרנות הפתוחות שמהוות את רוב הקרנות בשוק, קיימות קרנות סגורות – בהן מספר היחידות מוגבל. כלומר, לא ניתן לעבור רף מסוים, ואם מגיעים אליו הקרן סוגרת את דלתותיה, והמשקיעים לא יכולים לקנות יותר, אלא אם יהיו מוכרים של יחידות הקרן.

מידע נוסף שמתפרסם בתשקיף – סיווג הקרן בפרסום. מנהל הקרן מפרסם את סיווגי העל וסיווגי המשנה של הקרן, אם מדובר למשל בקרן מנייתית זה סיווג העל שלה, ואם היא מתמחה במניות היתר זה סיווג המשנה שלה. כמו כן, מפרסם מנהל הקרן את הביצועים של הקרן ביחס למדד ייחוס/ בנצ'מרק וכך תוכלו לזהות אם מנהל הקרן היכה את השוק, כלומר סיפק תשואה עודפת, או שמא ההיפך – הוא פיגר אחרי מדד הייחוס.

בתשקיף מפורט גם היקף החשיפה של הקרן לגורמי סיכון, לרבות חשיפה למניות וחשיפה למט"ח.

כמו כן, בתשקיף מידע על מסלול המס של הקרן ומידע על שכר מנהל הקרן, משמע דמי הניהול שהקרן גובה, דמי הנאמן וכן מידע על דמי ההפצה/ שיעור ההפצה – שמבטאים את העמלה שמשלם מנהל הקרן לבנק המפיץ (דרכו המשקיע רכש את הקרן). אבל חשוב להדגיש – התשקיף מתפרסם פעם בשנה, וזה לא מספיק להתעדכן לפי התשקיף, כי לא מעט קרנות משנות את הכללים תוך כדי תנועה – שינוי שם, שינויים טכניים (שעות רכישה וכו'), שינויים בדמי ניהול, שינוי במדיניות הקרן – במה היא משקיעה, נעשים גם בתוך התקופה, והסתמכות על תשקיף לא בהכרח מעידה על המצב הנוכחי של הקרן.

מהם יתרונות ההשקעה דרך קרנות נאמנות?

בהשוואה להשקעה ישירה בניירות ערך, קרן נאמנות מאפשרת השקעה בעלת פיזור רחב יותר; הפיזור הזה נועד למצמצם את הסיכון הכרוך בהשקעה.

השקעה בקרן נאמנות יכולה להיעשות גם בסכומים קטנים (להבדיל מרכישת ניירות ערך אחרים).

הכסף בקרנות מנוהל על ידי מנהלי השקעות מומחים.

הקרנות נזילות: כלומר אפשר להפוך את ההשקעות בקרנות נאמנות למזומנים באופן מיידי, וזאת להבדיל מהשקעה בניירות ערך שלפעמים מסיבות של סחירות לא ניתן להנזיל אותה.

אבל לקרנות יש לא מעט חסרונות. ראשית, דמי הניהול בקרנות הנאמנות האקטיביות גבוהים. דמי הניהול במקרים מסוימים גבוהים עד כדי כך שהם לא מאפשרים לקרן להשיג תשואה נטו חיובית. איך זה יכול להיות? הנה התשובה! וגם כאן 

סוגים של קרנות נאמנות

ניתן לסווג קרנות נאמנות על פי מדיניות ההשקעה שלהן במוצרים השונים הנסחרים בבורסה (אג"ח צמודות למדד, אג"ח לא צמודות, אג"ח ממשלתיות, אג"ח במט"ח,  מניות בארץ, מניות בשווקים מפותחים, מניות בשווקים מתפתחים, אופציות, מזומנים ונכסים פיננסיים אחרים). כמו כן ניתן לסווג קרנות  על פי מדיניות חלוקת הרווחים (קרן צבירה, קרן המחלקת רווחים), וכן על פי אופי ההתאגדות (קרן פתוחה וקרן סגורה) ועל פי מעמד המיסוי (חייבת ופטורה) וסיווג לפי מדיניות השקעה.

מעבר לסוגי הנכסים שבהם משקיעה הקרן, נהוג למיין את הקרנות לפי הקטגוריות הבאות:

קרן מתמחה: קרן שמשקיעה לפחות 80% מנכסיה באפיק השקעה אחד.

קרן גמישה: קרן שאינה מחויבת להשקיע באפיק מסוים; מנהל הקרן פועל בחופש מוחלט.

קרן חו"ל: קרן שרשאית להשקיע את כל נכסיה בני"ע שנסחרים בבורסות חו"ל.

קרן מחקה: קרן שעוקבת אחרי מדד מסוים (90% לפחות מנכסיה הם  ניירות ערך  שנכללים במדד הבסיס); הקרן תשאף להשיג את תשואת המדד אך היא לא מחויבת לכך.

קרן ממונפת: קרן ברמת סיכון גבוה שמשקיעה בנגזרים שונים (בעיקר אסטרטגיות על שוק המעו"ף); הקרן יכולה לקחת אשראי למימון השקעותיה.

אגד קרנות (Fund of Funds): קרן המשקיעה בקרנות אחרות בארץ ובעולם. הקרן יכולה להשקיע רק בקרנות או בפיקדונות, תוך הגבלה של עד 25% בקרן אחת, ומינימום של 75% בקרנות בכלל.

אגד קרנות מקומיות לא יכול לגבות דמי ניהול ושיעור הוספה, אחרת יהיה כפל עמלות, ומנהל הקרן יכול לרכוש לאגד רק קרנות מהבית. באגד קרנות חו"ל יכול מנהל הקרן לגבות שיעור הוספה וכן הוא יכול להשקיע בקרנות שאינן בניהולו.

קרן כספית: קרן להשקעות קצרות מועד שמהווה תחליף תחרותי לפיקדונות לזמן קצר בבנקים. המח"מ הממוצע של הקרן הכספית לא יעלה על 90 יום; הקרן רשאית להחזיק מק"מ או איגרות חוב של המדינה (לטווח קצר); איגרות חוב לא ממשלתיות שדירוגן גבוה שמועד פדיונן עד שנה; פיקדונות לזמן קצר; תעודות חוב בדירוג גבוה שמועד פדיונם עד 90 יום. 

מעבר לסיווג הקרנות לפי תחומי ההשקעה, קיימים הבדלים בין הקרנות וסיווגים שונים שקשורים לאופייה של הקרן. סיווג כזה הוא לקרן צבירה לעומת קרן מחלקת – קרן נאמנות צבירה אינה מחלקת את רווחיה לבעלי יחידות ההשתתפות כדיבידנד. הקרן צוברת את רווחיה ומשקיעה אותם מחדש בנכסים נוספים; קרן המחלקת רווחים אינה צוברת את רווחיה ומחלקת אותם כדיבידנד לבעלי יחידות ההשתתפות. 

סיווג נוסף – קרן פתוחה מציעה כל הזמן יחידות לציבור על פי תשקיף שפרסמה, מלבד בעת סגירה זמנית. קרן סגורה מציעה מספר מוגבל של יחידות, ומחיר יחידת השתתפות נקבע על פי הביקוש וההיצע לקרן.

דמי הניהול בקרנות הנאמנות

דמי הניהול בקרנות הנאמנות גבוהים משמעותית מדמי הניהול במוצרים הפסיביים (עוקבי המדדים). דמי הניהול במקרים מסוימים לא משאירים מקום לרווח. ראו כאן – דמי הניהול בקרנות הכספיות מחסלות את ההון שלכם וראו כאן – ככה תבחרו קרן נאמנות בלי שדמי הניהול יחסלו את התשואה.

אתם חייבים לבדוק לפני השקעות בקרנות את דמי הניהול שלהן, זה עשוי לגרום לכם לבטל את החלטת ההשקעה, ומעבר לכך – אחת לתקופה תבדקו בתיק הקרנות שלכם אם לא חלו שינויים בדמי הניהול. חברות הקרנות נוהגות לשנות את דמי הניהול, כשבפועל למרות שהדיווח אמור לעבור אליכם, הוא לא ממש מגיע אליכם.

דמי הניהול בקרנות הם גבוהים מאוד – גם ביחס למכשירים הפסיביים וגם ביחס לתשואה שניתן לקבל. דמי הניהול בקרנות מניות עולים משמעותית על דמי הניהול בקרנות האג"ח ובקרנות השקליות. כאן תוכלו לראות את דמי הניהול השוטפים בכל הענפים כפי שבדקה וחישבה רשות ניירות ערך.

בהקשר של דמי הניהול חשוב לציין שיש עוד עמלות שאתם משלמים – דמי נאמן, מדובר על עמלה נמוכה לרוב כמה מאיות האחוז, אבל לא צריך לשכוח אותה. היא מתפרסמת בתשקיף הקרן, אבל ייתכנו בה שינויים על פני התקופה (בין התשקיפים המתפרסמים אחת לשנה).

עמלה נוספת אם כי פחות שכיחה היא שיעור הוספה – עמלה שערורייתית, עמלה שמתווספת על מחיר הרכישה של הקרן. כלומר, רוכש היחידה משלמת סוג של קנס בשיעור מסוים (שיעור הוספה)   כשהשיעור הזה הוא בעצם הפסד מיידי – אם המשקיע מוכר את הקרן ביום למחרת הוא מיד מפסיד את שיעור ההוספה הזה. אז למה בעצם יש אותו, מה הרציונל של שיעור ההוספה? ואיך צריך להתייחס אליו? – תוכלו לקרוא כאן

ועמלה אחרת שלא משולמת ישירות מהלקוח, אבל בסופו של דבר מתגלגלת ללקוח היא עמלת הפצה. מדובר בעמלה שמנהל הקרן משלם לבנק המפיץ את הקרן, וזאת עמלה גבוהה. כאשר המשקיע רוכש קרן נאמנות דרך הבנק, מנהל הקרן משלם שיעור מסוים לבנק – תשלום על כך שהבנק מכר את הקרן שלו/ הפיץ את הקרן שלו. ההוצאה הזו היא שארית מרפורמת בכר (שיושמה החל משנת 2005).

הרפורמה הזו היתה אמורה להשיג תחרות בשוק הקרנות נאמנות גם על ידי החלשת הבנקים. בפועל, הרפורמה גרמה להוצאת הקרנות מהבנקים – הם קיבלו אז מחירים טובים על עסקאות המכירה, אבל השאירה לבנקים עמלות שמנות – עמלות הפצה. זאת ועוד – המטרה העיקרית של הרפורמה היתה לעודד תחרות ולהפחית את דמי הניהול, אבל בפועל מה שהיא עשתה זה להעביר את הכוח מהבנקים לחברות הביטוח וממש לא הפחיתה את דמי הניהול – רק 8 שנים אחריה העמלות באמת ירדו!

סיווג מס של קרנות נאמנות

החל מינואר 2006 מחולקות כל קרנות הנאמנות לשני סוגים בהתאם לסיווג המס שלהן: חייבות או פטורות. הסיווג משפיע על המס שמשלמת קרן נאמנות ועל המס שמשלם המשקיע.

קרן נאמנות חייבת (ח) משלמת מס ישירות לרשויות המס על רווחיה השוטפים. כתוצאה מכך רווח ההון הנוצר בעת פדיון היחידה (הרווח של המשקיע) פטור ממס רווחי הון, וכך גם לגבי דיבידנד. קרן נאמנות פטורה (פ) אינה משלמת מס על רווחיה השוטפים, ולכן רווחי הון ריאליים של המחזיקים בקרן יחויבו במס.  הפסד הון שנוצר בפדיון קרן נאמנות חייבת לא מאפשר קיזוז עם רווחי הון בניירות ערך אחרים. הפסד הון שנוצר מפדיון יחידה בקרן פטורה ניתן לניצול כנגד מס על רווחי הון ממכירות של ניירות ערך סחירים ישראליים או מפדיון של יחידות בקרנות נאמנות פטורות.

פרופיל חשיפה של קרן

על פי תקנות משנת 2008, קרנות נאמנות חייבות להגדיר ולפרסם את פרופיל החשיפה שלהן למניות ולמט"ח:

החשיפה למניות: פרופיל החשיפה למניות נקבע בסרגל של 1 עד 6 כאשר פרופיל 1 מוגדר כשיעור חשיפה מקסימלי של עד 10%; 2 : עד 30%; 3: עד 50%; 4: עד 120%; 5: עד 200%  ו-6: מעל 200%

החשיפה למט"ח:  פרופיל החשיפה למט"ח נקבע באותיות לועזיות;  A: חשיפה עד 10%; B: חשיפה עד 30%; C: חשיפה עד 50%; D: חשיפה עד 120%; E: חשיפה עד 200% ו-F: מעל 200% 

בעלי תפקידים בקרנות נאמנות

מנהל הקרן: הגוף המנהל את נכסי הקרן בהתאם למדיניות ההשקעות; המנהל גם יכול להחליט על שינוי בתנאים של הקרן כמו דמי הניהול ומדיניות השקעה (שינוי שיכול להיות בעייתי מאוד מבחינת הלקוחות)

נאמן הקרן: גוף שתפקידו לפקח על מנהל הקרן: לדאוג לקיום הוראות החוק, קיום הוראות הסכם הקרן וההתחייבויות של מנהל הקרן.

קרן נאמנות אינה רשאית לרכוש יותר מ-5% מהון מונפק של נייר ערך מסוים; מנהל הקרן אינו יכול להחזיק מעל 15% מההון המונפק של נייר ערך מסוים בכל הקרנות שבניהולו; מנהל קרן אינו יכול להחזיק מעל 10% בנייר מסוים

איך בודקים ביצועים של מנהלי קרנות?

בדיקת הקרן על פי תשואה בלבד אינה מספקת מכיוון שלכל קרן יש את מקדם הסיכון שלה. קיימים מדדי ביצוע רבים למנהלי קרנות שמתחשבים גם בסיכון שבקרן, ביניהם מדד ג'נסן המודד את התשואה העודפת בהינתן הבנצ'מרק (התשואה הצפויה), ומדד שארפ שבזכות פשטותו הוא המקובל ביותר לבדיקת ביצועים של קרנות נאמנות וגם של ניירות ערך אחרים.

מדד שארפ: עודף התשואה שבקרן (על פני טווח זמן מסוים) מחולק בסטיית התקן של הקרן (בתקופת המדידה). עודף התשואה מוגדר כתשואת הקרן בניכוי התשואה חסרת הסיכון (ריבית חסרת סיכון: ריבית על אג"ח ממשלתי); עודף התשואה הוא הפרמיה שניתנת למשקיע בגין הסיכון שהוא לקח. סטיית התקן: מבטאת את התנודתיות של הקרן, משמע את הסיכון של הקרן; ככל שמדד שארפ גדול יותר, ביצועי הקרן טובים יותר.

מחירים לקרן נאמנות

מחיר יחידה:  סה"כ נכסי הקרן (נטו) מחולק במספר יחידות ההשתתפות. נכסי הקרן כוללים את כל סוגי ניירות הערך לפי מחיר השוק (כאשר אין מחיר שוק, ואין ציטוטים של גוף אובייקטיבי, על מנהל הקרן להעריך את שווי האחזקה). התחייבויות הקרן כוללות את שכר הנאמן, שכר מנהל הקרן (דמי הניהול) עמלות והוצאות הכרוכות בביצוע פעולות, מיסים.

מחיר רכישה: מחיר היחידה בתוספת של עמלות קניה ובתוספת של שיעור הוספה.

עמלות קנייה הן ההוצאות שכרוכות בקניית נכסי הקרן והן מעין מתגלגלות על רוכש הקרן.

שיעור הוספה הוא סכום שמנהל הקרן רשאי להוסיף למחיר היחידה לפי שיקול דעתו אך גובהו המקסימלי של שיעור הוספה נקבע בתשקיף הקרן.

מחיר פדיון: מחיר יחידה פחות עמלת מכירה.

עמלת מכירה היא העמלה בגין הוצאות שהיו כרוכות במכירת נכסי הקרן.

עמלת הפצה: מנהלי הקרנות מעבירים עמלת הפצה בשיעור התלוי בסוג הקרן, לבנקים בהם מתנהלים חשבונות הלקוחות; העמלה הזו יורדת מדמי הניהול של מנהל הקרן.

חישובי תשואות בקרנות נאמנות

תשואת הקרן מחושבת לפי מחיר הפדיון: שער הפדיון בעת המכירה (או בסוף התקופה הנבדקת) מחולק בשער הפדיון בעת הרכישה (או תחילת התקופה הנבדקת). 

תשואת המשקיע בקרן הנאמנות שונה מתשואת הקרן והיא מחושבת  על ידי חלוקת מחיר הפדיון במחיר הרכישה; ההבדל בין התשואות נובע משיעור ההוספה ועמלות הקנייה והמכירה.

לסיכום, קרנות נאמנות ב-5 נקודות:

1. קרנות נאמנות זה מכשיר פופולארי (עדיין הכי פופולארי)

2. ברוב קרנות הנאמנות הניהול הוא אקטיבי – בחירת ניירות ערך אחרי מחקר שוטף.

3. דמי הניהול ברוב קרנות הנאמנות עדיין גבוהים.

4. הקרנות סובלות מאיבוד נתח שוק לטובת הניהול הפסיבי דרך קרנות סל וקרנות מחקות (שהם הכלי של הקרנות להילחם בתעודות הסל), שהרציונל שלהן הוא עקיבה אחרי מדדים

5. לפני שאתם רוכשים קרן נאמנות תעשו שיעורי בית. המדריך הזה הוא חלק חשוב בשיעורי הבית, כאן כתוב כל מה שצריך לדעת על קרנות ברמה התיאורטית וברמה הפרקטית.

אז אם אתם מעוניינים להשקיע בקרנות, הנה האתרים החשובים לכם ופירוט המידע שתמצאו בהם:

אתר הבורסה, קטגוריית הקרנות – כאן תמצאו הכל, באמת הכל, מידע בחיתוך של מנהלי קרנות, קרנות ספציפיות, חדשות קרנות – שינויים בדמי הניהול, שינויים במדיניות השקעה, שינויים במנהל הקרן, שינויים טכניים בשעות קנייה ומכירה. מידע על היקף הקרן, ביצועים ועוד. כאן, אנו מנסים לספק את החדשות המשמעותיות ביותר.

גלובס קרנות נאמנות – פורטל פיננסי של גלובס שמרכז את כל המידע על הקרנות ותעשיית הקרנות לצד חדשות.

פאנדר, פורטל הקרנות – נתונים ומידע על תעשיית קרנות הנאמנות.

למדריכים קשורים:

קרנות סל – כל מה שצריך לדעת 

שיעור הוספה בקרנות – מה זה?

עמלת הפצה בקרנות – האם זה משפיע עליכם המחזיקים בקרנות?

קרנות זרות – האם זה יביא למהפכה בתעשיית הקרנות

קופת גמל להשקעה – תחרות משמעותית לקרנות נאמנות

חדשות בתחום קרנות הנאמנות

HON TV

השוואת מחירי סלולר 2019 – ככה תדעו איזו חברה לבחור (והמעבר פשוט)!

קרנות נאמנות – למה זה מכשיר פופולארי? איך בוחרים קרן נאמנות? ומה ההבדל בין קרנות אקטיביות לפסיביות?

קופת גמל להשקעה – האם כדאי?

ג'ון בוגל – ממציא השיטה הפאסיבית; מהם עקרונות ההשקעה שלו?

חיסכון לכל ילד – מה זה? ואיך תבחרו חיסכון מתאים?

ככה תשקיעו את הכסף שלכם לבד…

השקעה במניות או השקעה בדירה – מה עדיף?

מעודכן ל-08/2022

קרנות סל = מוצר פסיבי

קרנות סל הן מוצר פסיבי – מוצר שעוקב אחרי מדדים, מחקה את המדדים. מוצר שאין בו ניהול שוטף של השקעות. בעוד בקרנות נאמנות רגילות, שאינן מחקות מדדים, יש מדי יום ביומו מחשבה על הקצאת הסכומים שבקרן להשקעות שונות, ויש תזוזות – קניות ומכירות בניירות ערך שונים, בקרנות סל אין מחשבה, אין פעולות אקטיביות, יש מוצר טכני שעוקב אחרי מדד מסוים דרך החזקה בניירות הערך המרכיבים את המדד (או מכשירים פיננסיים/נגזרים פיננסיים שעוקבים אחרי המדד).   

קרנות הסל הן ממשפחה רחבה יותר של מוצרי מדדים שהופכים משנה לשנה ליותר ויותר פופולריים בזכות הרציונל וההבנה שלא ניתן להכות את המדדים, ואם כך – ההשקעה הכי נכונה היא במדד עצמו דרך מוצרים עוקבים/מחקים.

קרנות סל – מכשיר עוקב מדדים

קרנות הסל (ETF- Exchange Traded Fund) נוצרו בארה"ב בתחילת שנות ה-90, והן היו המכשירים הפסיביים הראשונים בבורסות. רק אחר כך נוצרו תעודות הסל וקרנות הנאמנות המחקות. קרנות הסל הן מעין קרנות נאמנות שנסחרות באופן שוטף במהלך היום, בעוד שקרן נאמנות נסחרת רק פעם אחת או פעמיים ביום, כלומר יש לה רק שני שערים בדרך כלל, בתחילת היום ולפעמים גם בסופו. במילים אחרות, קרן סל נסחרת כמו כל מניה רגילה.

קרנות הסל התפתחו ממוצר הבסיס עוקב המדדים. התחום הזה נוצר כדי לתת מענה נוסף למשקיעים שהיו מעוניינים במוצרים מתוחכמים יותר מעבר למוצרים פסיביים. כיום ניתן למצוא למשל בבורסה האמריקאית, בוול סטריט, שורה ארוכה של קרנות סל מנוהלות (ניהול אקטיבי ולא ניהול פסיבי) שמשקיעות בתחומים שונים, החל ממדדי מניות במדינות שונות – ארה"ב, בריטניה, ברזיל, סין, יפן, אוסטרליה, קנדה, גרמניה, צרפת ועוד, דרך מדדים של סקטורים שונים – פיננסים, בריאות, טכנולוגיה, אינטרנט, נדל"ן, תעשייה, ביוטכנולוגיה, תקשורת, שירותים ועוד, וכלה בקרנות סל שעוקבות אחרי סחורות ומטבעות. 

קרן הסל אמורה לעקוב אחרי מדד מסוים בצורה הטובה ביותר ובעלויות הנמוכות ביותר, וחשוב להדגיש זאת – למנהלי קרן הסל אין מחויבות להשיג את תשואת המדד, אלא לעשות ככל שביכולתם לעקוב אחרי המדד. התשואות של הקרן בפועל אל מול תשואת המדד מבטאות את טעות העקיבה שיכולה להיות חיובית או שלילית. אם היא חיובית, אז המשקיעים דווקא נהנים מתשואה חיובית ביחס למדד, וההיפך – תשואה שלילית מבטאת הפסד ביחס למדד, כלומר קרן הסל לא הגיעה ליעד שלה.    

דמי ניהול נמוכים (לרוב)

קרנות הסל הן מכשיר זול יחסית, העלויות הן עלויות קנייה ומכירה כמו בכל נייר ערך אחר, כאשר מנהל הקרן סל גובה לרוב דמי ניהול נמוכים יחסית. לצד היתרונות של קרנות הסל – מגוון השקעה גדול, היצמדות למדדים/אינדקסים (שלרוב מבטאים פיזור השקעה גדול וסיכון בהתאם) ועלויות נמוכות, יש לקרנות הסל גם חסרונות. החיסרון העיקרי הוא שקרן הסל אמנם עוקבת אחרי מדד מסוים, אבל מחירה בשוק עשוי להיות נמוך מערכה ההוגן, ובתקופות מסוימות, בעיקר כשחוששים מירידות בשווקים, יכול להיות פער גדול בין המחיר בשוק לבין המחיר ההוגן/הכלכלי. בקרנות נאמנות רגילות זה לא כך – שם המשקיעים תמיד מקבלים, בניכוי עמלה, את השווי ההוגן, כלומר את מחיר השוק.

עד סוף 2018 היה בשוק ההון הישראלי מכשיר פסיבי נוסף, תעודות סל. תעודות הסל היו תעודות התחייבות, בדומה לאיגרת חוב, של מנפיק התעודה כלפי המשקיעים להשיג את תשואת המדד המסוים. במקרה כזה היה קיים סיכון שהמנפיק ייקלע לבעיות פיננסיות והחזר ההתחייבות למשקיעים בתעודות יוטל בספק. 

מהפכה בשוק המקומי – תעודות הסל הופכות לקרנות סל 

בסוף 2018 נכנסה לתוקפה רפורמה מקיפה ביותר שהובילה רשות ניירות ערך, שבעקבותיה הפכו תעודות הסל לקרנות סל. במסגרת הרפורמה שבוצעה בהתאם לתיקון מספר 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, השתנה המבנה המשפטי של תעודות הסל מאיגרת חוב לקרן נאמנות, תוך ביטול התחייבות של תעודות הסל להשיג את תשואת הנכסים שאחריהם הן עוקבות. ביטול ההתחייבות ניטרל למעשה את הסיכון שאליו חשופה החברה המנפיקה את תעודת הסל. מאז הרפורמה ממשיכות להתקיים בעצם רק קרנות הסל, שמחויבות לעשות את מיטב מאמציהן לעקוב אחר המדד. כלומר, מדובר במוצר שאמור להניב תשואה דומה, אך לא זהה לתשואת המדד שאחריו הוא עוקב.

על מנת לצמצם את הסבירות לקיומה של טעות עקיבה של הקרן ביחס למדד שאחריו היא עוקבת, הרשות אפשרה למנהלי תעודות הסל במתכונתן החדשה, ככל שיחפצו בכך, לספק למשקיעים מעין "רצועת ביטחון" בשיעור מוגבל באופן שימנע את התממשותו של סיכון מערכתי בשוק ההון.

בעקבות הרפורמה שבוצעה ב-11 פעימות, מוזגו יותר מ-100 תעודות סל ובוטלו ההחזקות ההדדיות של תעודות הסל בשווי של כ-17.2 מיליארד שקל.

מכשיר פסיבי נוסף בשוק ההון הישראלי הוא קרנות מחקות. אלו הן קרנות נאמנות לכל דבר ועניין שעוקבות אחרי המדדים. הן לא מחויבות למדד, אלא עושות את מירב המאמצים לספק למשקיעים את תשואת המדד. קרנות מחקות לא נסחרות כמו ניירות ערך רגילים, ולא כמו קרנות הסל; ניתן לסחור בהן פעם או פעמיים ביום, במחיר שמבטא את הערך ההוגן. גם היקף הקרנות המחקות הולך וגדל בשנים האחרונות במקביל להפנמת הרציונל של הגישה הפסיבית והבנת היתרונות הנוספים של הקרנות האלו – שקיפות, פשטות ועלויות מאוד נמוכות. להרחבה על קרנות מחקות – ראו כאן. 

להלן, טבלה מאתר הבורסה שמבטאת את ההבדלים בין שלושת המכשירים הפסיביים האלו –

קרנות סל לעומת תעודות סל וקרנות מחקות

משרד האוצר מתכוון להוזיל את הביטוח על המשכנתא. על פי טיוטא שהוגשה כהצעת חוק, משרד האוצר, מבקש לקבוע שיעור עמלה לחברות הביטוח של עד 20% מהפרמיה . כיום, לוקחי המשכנתאות  נדרשים (במרבית המקרים)  לבטח את הדירה שמשמשת למעשה כביטחון של הבנק למשכנתאות. הביטוח הזה ברוב המקרים נעשה דרך חברת ביטוח שקשורה לבנק למשכנתאות עצמו ובעמלה מגיעה במקרים רבים ל-30%-40% מהפרמיה שמשמלם המבוטח. על רקע זה מנסה כאמור משרד האוצר להוזיל את העלויות.  עם זאת, יש להזכיר כי בשנים האחרונות יכולים לווי המשכנתא להפריד את תהליך לקיחת המשכנתא מתהליך הביטוח על המבנה (לצד ביטוחים נוספים כמו ביטוח חיים). ובפועל, אכן לוקחי משכנתא רבים ביטחו את הנכסים במקומות אחרים (אצל חברות ביטוח אחרות) שהיו במקרים רבים זולים באופן משמעותי.

השאלה הזו לא מפסיקה להישאל – האם מחירי הדירות יירדו או שמא יעלו? הכלכלנים של בנק לאומי מספקים את התרחישים שלהם– "ירידה חדה מדי בהיצע הדירות לרמות ששררו בשנים האחרונות, עלולה להביא למחסור בדירות וכך ללחוץ על המחירים כלפי מעלה. מנגד, המשך הבנייה בהיקפים גבוהים עלולה להוביל לצניחת מחירים בשוק. המשך בנייה בהיקפים גבוהים מאלה שאפיינו את השנה האחרונה בשוק הנדל"ן, עלולים להביא לירידות מחירים לא מבוקרות. כ- 41.4 אלף דירות החלו להיבנות ברבעון השלישי של שנת 2011, במונחים שנתיים. למרות שברבעון האחרון חלה ירידה בהיקף התחלות הבנייה, עדיין מדובר בהיקף בנייה גבוה יחסית לעבר. שינוי המגמה בהתחלות הבנייה תואם את השינוי שחל בתנאי הרקע בשוק הדיור, אשר בא לידי ביטוי בירידה בביקושים". ועל רקע החוסר בהירות בהיצע הדירות, מדגישים בלאומי כי "תכנון מושכל של התפתחות ההיצע והסכמה בנושא בקרב קובעי המדיניות השונים, הוא תנאי הכרחי ליציבות בפעילות ענפי הנדל"ן, מצב המשק, וכפועל יוצא בהשפעה על מחירי הדיור"

כמה צריך לעבוד בשביל דירה? מנתונים שפרסם  משרד הבינוי והשיכון עולה כי נדרשות 133 משכורות על מנת לרכוש דירת 4 חדרים מיד שנייה, לעומת 125 משכורות שנדרשו על מנת לרכוש דירה לפני שנה. הנתון הזה ממחיש שמצבם של רוכשי הדירות הורע בשנה האחרונה ((בדומה למסקנה שמתבטאת במדד משכן), אם כי, בחודשים האחרונים על פי נתוני משרד האוצר , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובנק ישראל נרשמה בלימה במחירי הדירות ובמקרים מסוימים גם ירידת מחירים.

כדי לקנות דירה חדשה הכוללת 4 חדרים נדרשות  147 משכורות, פחות ממה שהיה נדרש לפני שנה – 150 דירות.  רכישת דירה בת 5 חדרים תדרוש מכם  192 חודשי עבודה, דירת 2 חדרים תדרוש מכם 75 חודשי עבודה.

הסקירה הזו של משרד השיכון מתבססת על מחירי הדירות הישנות והחדשות וכן על השכר החודשי הממוצע במשק.כלכלני משרד השיכון מדגישים, "החל משנת 2005 עלו מחירי הדירות ב-43% יותר משיעור עליית השכר הממוצע למשרת שכיר במשק, כאשר עד אמצע 2008 שיעורי השינוי היו דומים. כתוצאה מכך, קשה משמעותית לזוג צעיר לרכוש דירה". אבל, הנתונים האלו הם חלקיים. מה הקשר בין מחיר הדירה לשכר הממוצע? הרי לא כל השכר הולך לדירה; יש הוצאות מחייה שוטפות ורק אחר כך מתפנה כסף לדירה. לכן הנתון הרלבנטי, אבל הלא פשוט להשגה הוא ההכנסה הפנויה הממוצעת. יהיה מעניין לדעת כמה חודשים נדרשים כדי לקנות דירה בהתבסס על ההכנסה הפנויה, ואז, מן הסתם, נקבל שמדובר במספרים הרבה יותר גדולים