SafeCharge של טדי שגיא נמכרת בכ-900 מיליון דולר. שגיא ייקח לכיסו 600 מיליון 

להון נודע כי חברת נואבי הקנדית רוכשת את SafeCharge, חברת שירותי הסליקה של טדי שגיא בכ-890 מיליון דולר.  העסקה משקפת פרמיה של 25% על מחיר המניה כיום. שגיא עצמו, בעל השליטה, ירוויח כ-600 מיליון דולר מהעסקה.

בשנה שעברה ניהלה פלטפורמת התשלומים  של החברה מחזור עסקאות כולל של כ-14 מיליארד דולר. הכנסותיה באותה שנה עמדו על 138.5 מיליון דולר וה-EBITDA(רווח לפני הוצאות מימון, מס, פחת והפחתות) עמד על.3 מיליון דולר – צמיחה שנתית של 24% ו-11% בהתאמה. מאז הנפקת החברה לפני חמש שנים, צמחו ההכנסות וה-EBITDAביותר מפי שלושה.

, החברה מתמחה בטכנולוגיות סליקה, תשלומים וניהול סיכונים ורוב לקוחותיה הן חברות אונליין .לחברה 400 עובדים; בארץ יש לה מרכז פיתוח מתקדם במגדל עזריאלי שרונה שבתל אביב. יתר עובדי החברה מועסקים בבולגריה, אנגליה, אוסטריה, הולנד, סינגפור, קפריסין, הונג קונג, מקסיקו וארה"ב. בין לקוחות החברה הישראלים נמנות Gett, אל על, Kiwi, Just Eat ו-World Duty Free.

נואבי, הרוכשת הקנדית, עובדת עם יותר מ-1,500 ארגוני מכירות עצמאיים (ISO), ספקי תוכנה עצמאיים (ISV), סולקי תשלומים, מפתחים ופלטפורמות מסחר אלקטרוני תוך שהיא מספקת את התמיכה הטכנולוגית, המומחיות ושירות הלקוחות הדרושים לצורך בידול בשוק. פלטפורמת התשלומים של נואבי מנהלת מחזור עסקאות כולל של 16 מיליארד דולר בשנה המבוסס על 52 אלף בתי עסק ו-1,500 שותפי הפצה.

את SafeCharge מנהלים דוד אבגי, המנכ"ל והמייסד וצח ענב, סמנכ"ל הכספים. שגיא, שהקים את SafeCharge יחד עם דוד אבגי, מנכ"ל החברה, מחזיק ב-68.3% מהון החברה, ויקבל מהמכירה כ-600 מיליון דולר. חלקו של שגיא בדיבידנדים שחילקה מהקמתה (כולל לפני הנפקתה לציבור) עומד על כ-100 מיליון דולר, ולכן סך רווחיו מהצלחת החברה עומד על כ-700 מיליון דולר (2.5 מיליארד שקל). בעלי המניות ב-SafeCharge זכאים לקבל את הדיבידנד האחרון עליו הכריזה החברה, 7.22 פני למניה (9.45 סנט).

טדי שגיא סוף סוף מדבר

יבואנית אדידס וריבוק זכתה במכרז לנהל  את חנות הספורט בדיוטי פרי

מ-2008 רף ההסכמה הנדרשת לביצוע פרויקט תמ"א  הוא שני שלישים מבעלי הדירות.על פי התיקון לחוק, יותר ביצוע "עבודה ברכוש משותף, על פי תוכנית החיזוק", גם ללא הסכמת כל בעלי הדירות, "ובלבד שנתן לכל בעל דירה בבית המשותף הזדמנות לטעון את טענותיו". מכאן נובע שבעלי הדירות יכולים להחליט יחדיו על הרכוש המשותף, אך בלי לבצע שינויים בדירה הפרטית ללא הסכמת הבעלים.

אלא שהפסיקה האחרונה שינתה את התמונה. כך למשל  במקרה שהיה ברחובות ביקשו הדיירים לקחת חלק מדירה של דייר שלא הסכים לפרויקט לטובת מעלית. בעלי הדירה טענו שלמפקחת על רישום מקרקעין  אין סמכות לדון בגריעה מתוך רכוש פרטי. המפקחת דחתה את בקשת הבעלים בטענה שהיא מוסמכת לדון בזה.

המפקחת הסתמכה על פסיקה קודמת הנוגעת להריסת מחסן בבית משותף ללא אישור בעליו, ובה נקבע כי המפקחת מוסמכת לאשר את ההריסה. אלא שהחוק לא מאשרר את פסק הדין או לפחות לא מתייחס לסוגיה.  הרי בתמ"א 38 אין זכר להריסת חלק מבניין ובנייתו מחדש שלא במסגרת פרויקט של הריסת כל הבניין ובנייתו מחדש. בפסק הדין, שלא כלל התייחסות להוראות תמ"א 38, כנראה צוטט הסעיף בנוסח מוטעה כאילו הסמכות הינה לאשר "ביצוע עבודה ברכוש המשותף שמטרתה הריסת בניין קיים והקמתו מחדש בהתאם לתוכנית חיזוק" ולא "תוכנית החיזוק", תמ"א 38 מסוג חיזוק. בסופו של דבר גריעה של דירה לטובת תמ"א 38 היא פגיעה חמורה בזכות הקניין, והן המחוקק והן השופטים וגם המפקחת צריכים לתת את הדעת על כך.

משרד הפנים הודיע כי הארנונה תעלה ב-2020 ב-2.56%, והסיבה: השכר של עובדי המדינה שעלה בכ-20% בעשור

הארנונה תתייקר ב-2020 בשיעור של 2.58% לכל בתי המגורים והעסקים בארץ, כך דיווח משרד הפנים. זו התייקרות הנובעת מנוסחת העדכון הקבועה העולה בשיעורים גבוהים. בתוך עשור  התייקרה הארנונה בכמעט 30%. לא זו בלבד, אלא שרשויות יכולות לבקש ממשרדי הפנים והאוצר אישור נוסף (חריג) להעלאות נוספות . הרשות המקומית יכולה גם לבקש להוריד את שיעור העדכוון או לבטלו בכלל.

מדובר בשיעור העלייה הגבוה ביותר בארנונה מאז שנת 2014, אז הארנונה התייקרה ב-3.36%. בשנת 2019 שיעור הארנונה עלה ב-0.32%, בשנת 2018 ב-2.18% וב-2017 ב-1.77%. במצטבר התייקרה הארנונה מאז 2007 בכמעט 32%.

הדרך לחישוב ההתייקרות האוטומטית היא על ידי ממוצע בין מדד המחירים שעלה ב-12 החודשים האחרונים ב-1.3% לבין מדד השכר במגזר הציבורי שהתייקר ב-3.85%. כלומר מדד המחירים הוא השפעה שולית, ותוספות השכר הרבות שניתנו למגזר הציבורי ייקרו את הארנונה ב-כמעט 2%.

בתוך עשור זינק שכר עובדי המדינה ביותר מ-20%, .שיטת התייקרות הארנונה, המבוססת על מודל מיושן במדד השכר של עובדי המדינה, זכתה לביקורות רבות בשנים האחרונות, אולם במשרד הפנים מסרבים להתרגש.

במשרד הפנים מוסרים ששיעור ההתייקרות הבסיסי אינו נתון להחלטתם, אלא מבוסס על הנוסחה הקבועה בסעיף 7 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב). עוד מציינים במשרד כי כ-100 רשויות מקומיות הגישו בקשות לייקור הארנונה מעבר לקבוע בחוק ובימים אלה הן נבחנות.

כפל ארנונה על דירות רפאים – זה לא עובד

חשבון ארנונה – למה צריך לשים לב

בניגוד לעבר, תושבי הערים הגדולות כבר לא כל כך מעוניינים בתמ"א או פינוי בינוי. הם מבינים שהם עומדים לגור באתר בנייה, שהוספת דיירים לעיר תקשה על התחבורה ועל היציאה מהעיר. ראשי הערים החדשים נבחרו בין היתר הודות להבטחות המשקפות את רחשי הציבור. לכן ראשי ערים רבים בתקופה האחרונה מתנגדים לבנייה חדשה בשטחם, ובעיקר למיזמי תמ"א השונים.

לעומת זאת, בימים אלה בוחנים במשרד המשפטים אפשרות להגביל את כוחם של ראשי הערים בשינוי מדיניות תכנונית בשטחם, מדיניות שפוגעת ביזמים ובקבלנים, שבחלקם כבר החלו פרויקטים או קיבלו היתרים. הבעיה היא שמסמכי המדיניות המגובשים ברשויות המקומיות אינם בעלי תוקף סטטוטורי. ובמסגרת הדיונים המתקיימים בנושא נבחנת האפשרות למתן תוקף סטטוטורי למסמכים אלה. המשמעות של זה יהיה שיהיה קשה לשנות מדיניות באופן תכוף.

אם אכן יוחלט להעניק תוקף סטטוטורי למסמכי מדיניות שמגבשים ראשי ערים, תהיה גם יציבות להחלטותיהם, וגם היזמים יוכלו לקדם תוכניות ללא חשש שייפגעו משינוי החלטה פתאומי של ראש עיר חדש. בכנס בוני הארץ (הקבלנים) אמרו לא אחת שהמחלוקת בין היזמים לראשי הערים תגיע לבית משפט.

בתוך כך נבחנת גם סוגיית היטלי ההשבחה בפרויקטי התחדשות עירונית, הפטורים ממס, ואחת הסיבות שראשי הערים מתנגדים להם. עם זאת, בתל אביב למשל יש ויכוח בנושא על רקע תוכנית הרבעים. במשרד המשפטים מבקשים לחזק את הוודאות בנושא כבר בתחילת ההליך התכנוני, ולא בשלביו המאוחרים כפי שמתרחש היום. במשרד דרכים לעגן בחקיקה מהלך שיביא לוודאות תכנונית  כך שיהיה ברור מוקדם ככל הניתן אם פרויקט התחדשות עירונית יחויב בהיטל השבחה או לא.

כיום היזמים בשוק בחוסר ודאות בנוגע לשאלה אם יידרשו לתשלום היטלי השבחה בפרויקט, ויש לכך השפעה על חישובו הכלכלי של הפרויקט.

על פי התיקון בחוק התכנון והבנייה, פרויקטי התחדשות עירונית המקנים תוספת של 2.5 יחידות דיור, בהתאם לתוכנית המתאר הארצית, לא יידרשו להיטלי השבחה כלל; או במקרים שבהם הרשות המקומית מחליטה להעניק את הפטור ליזם. עם זאת, במקרים מסוימים, כדוגמת מתן זכויות בנייה נוספות על המקובל, תתאפשר גבייה של היטלי השבחה בשיעור מופחת. כך או כך בלי שיתוף פעולה של היזמים,  עם ראשי הערים והתושבים, ושיתוף של אלו עם הרשות להתחדשות עירונית ועם המיזמים, שום חוק לא יהיה מרפא לבעיה.

חיים אביטן, מנהל הרשות להתחדשות עירונית: ראשי הערים לא יקבעו

שלוש תוכניות התחדשות עירונית מזורזות: באום אל פחם, באור יהודה ובגבעת שמואל

הרווח ליזמים בפרויקטים של התחדשות עירונית – 18%; ;אין דייר סרבן, יש דייר מתנדנד. זה הכול עניין של ידעt;

בנק ישראל מפרסם סקירה על מערכת הבנקאות הישראלית, ואלו עיקרי הדברים:

מעבר מבנק לבנק ופיצול המוצרים הבנקאיים

• הפיקוח על הבנקים פועל להגברת התחרות במערכת הבנקאית באמצעות קידום מספר פרויקטים ושינויים מבניים גדולים בשוק. (ראו פרקים ב' ו-ג' בסקירה השנתית של הפיקוח על הבנקים לשנת 2018 הצפויה להתפרסם בימים הקרובים.) זאת, בין היתר, באמצעות פרויקט משותף עם משרד האוצר לפישוט המעבר של לקוחות מבנק לבנק באופן מקוון.
• במסגרת זו, וכחלק מיישום תיקון מס' 27 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 (להלן – תיקון החוק), נקבע כי על כל בנק להקים מערכת מקוונת לניוד חשבונות בנק (להלן "המערכת המקוונת") עד מדובר בפרויקט מורכב  מבחינה תפעולית – שעלויותיו גבוהות מאוד, ומוערכות בכמה מאות מיליוני ש"ח.
• מטרת המערכת המקוונת היא להקל על לקוחות לעבור בין בנקים באופן מקוון, מאובטח ונוח, במהירות וללא עלות ללקוח. מטרה נוספת היא הגברת הלחץ התחרותי על כל הבנקים.  ייתכן גם שהמערכת תניע לקוחות לפצל את סל המוצרים הפיננסיים שלהם בין בנקים, כלומר לנהל חשבון עו"ש בבנק אחד ולצרוך מוצרים פיננסיים שונים מבנקים ומגופים חוץ-בנקאיים אחרים.
• כיום, טרם השקת המערכת, מספר הלקוחות העוברים בישראל מבנק לבנק הוא כ-285 אלף בממוצע בשנה, ואלה החזיקו, בשנים 2016–2018, בכ-2.5% מסך חשבונות העו"ש במערכת הבנקאית. מדובר בשיעור דומה לזה הנאמד בעולם, ובפרט בבריטניה, שבה כבר פועלת מערכת כזאת.
• כאשר בוחנים מיהם העוברים בין הבנקים מתברר כי שיעורם של גילאי 30–40 בקרבם גבוה במקצת מהממוצע, וכי בכ-70% מהמעברים נצרך בתקופת המעבר לפחות מוצר בנקאי אחד נוסף על חשבון העו"ש. ב-9% מהמעברים המעבר מתבצע יחד עם נטילת הלוואה לדיור (ושיעור העוברים בסך נוטלי ההלוואות החדשות לדיור בשנים 2016-2018 הוא כ-37%); כ-30% מהמעברים מתבצעים בלוויית נטילת הלוואה שאינה לדיור או עם ניצול מסגרת עו"ש, וכ-28% – בלוויית פתיחת חשבון פיקדון בבנק החדש.
• בבריטניה, שבה כבר הוטמעה, כאמור, מערכת לניוד מקוון של חשבונות עו"ש, נמצא כי לאחר הקמתה לא השתנה שיעור מעברי חשבונות העו"ש. לפיכך אני מעריכים שהקמת מערכת כזאת בישראל לא תגדיל משמעותית את מספר המעברים. לעומת זאת הביאה המערכת בבריטניה לגידול של מספר המוצרים הפיננסיים המוצעים ללקוחות ומגוונם. צפוי אפוא כי גם בישראל הבנקים ישתכללו באמצעות המערכת הנבנית, ותגבר התחרות לא רק בהיבטים מסורתיים על סל השירותים הבנקאיים, אלא גם על שירותים ספציפיים.

רקע

חשבון העו"ש הוא המוצר הפיננסי המרכזי שהציבור צורך, ולקוחות רבים בארץ ובעולם משאירים את חשבונם זה בבנק אחד לאורך שנים רבות. אחד ההסברים לנאמנות הלקוחות לבנק שלהם נעוץ בקושי הבירוקרטי הכרוך בהעברת חשבון העו"ש. קושי זה הוא בבחינת חסם אפקטיבי לתחרות בין הבנקים, שכן הלקוחות "נשבים" בבנק שבו הם מנהלים את החשבון, ולכן צורכים ממנו גם שירותים נוספים, כהלוואות ופיקדונות. קושי זה מאפיין משקים רבים  ברחבי העולם. בריטניה פיתחה פתרון לבעיה באמצעות הקמת מערכת מקוונת לניוד חשבונות ((CASS- Current Account Switching Services, שבאמצעותה העברת החשבונות נעשית בצורה פשוטה ללקוח, בתוך שבעה ימים, והבירוקרטיה הכרוכה בה אינה מצריכה את  מעורבותו.

הפיקוח על הבנקים, יחד עם משרד האוצר, מקדם כיום פרויקט שבמסגרתו הבנקים בישראל יקימו מערכת מקוונת לניוד חשבונות בנק, בדומה לזו הפועלת בבריטניה. הקמת המערכת היא מורכבת, ועלויותיה גבוהות, אולם השלמתה צפויה להביא לשיפור תנאי ההתקשרות של הלקוח, בין אם בבנק החדש שאליו הלקוח שוקל להעביר את פעילותו הפיננסית ובין בבנק שבו היא מתנהלת כעת, וזאת בזכות הגברת האיום התחרותי וחיזוק כוח המיקוח של הלקוח. אף על פי כן המערכת לא תביא בהכרח לגידול שיעור המעברים כפי שאנו למדים מהניסיון בבריטניה, שם הוא לא עלה בעקבות הפעלת המערכת, גם לאחר פעולות הסברה רבות, שנועדו להגביר את מודעות הציבור לקיומה. עם זאת חשוב להדגיש כי בבריטניה נמצא שלמערכת ניוד החשבונות יש השפעות נרחבות על התחרות: מספר המוצרים הפיננסיים המוצעים ללקוחות ומגוונם גדלו, הוגבר שיתוף הפעולה בין בנקים גדולים לבין פינטקים, איכות השירות ללקוח השתפרה והופחתו חסמי כניסה לבנקים חדשים. לכן ייתכן כי גם בישראל הקמת המערכת לניוד חשבונות, תתרום להגברת התחרות – שיפור שלא יתבטא בהכרח בגידול של שיעור המעברים. זאת, כמובן נוסף על הקלה רבה  על הלקוחות הבוחרים להחליף בנק.

באמצעות מסד נתונים חדש, אשר נאסף בפיקוח על הבנקים על גבי השנים 2018-2016 ניתן לבחון פתיחה של חשבונות במערכת הבנקאית בחלוקה לסוגי פעילות שונים: עו"ש, פיקדונות, חסכונות, הלוואות צרכניות, הלוואות לדיור וניירות ערך. כך ניתן ללמוד על העברת חשבונות הבנק בישראל לסוגיהם. מסד הנתונים גם מאפשר לנו ללמוד על פיצול סל המוצרים הבנקאי של הלקוחות בין הבנקים השונים, וכך להיטיב וללמוד על התנהגות לקוחות הבנקים בישראל.

מעברי חשבונות בנק – מגמות בעולם וישראל

מספר מעברי חשבונות העו"ש בישראל הוא כ-285 אלף בממוצע בשנה – כ-2.5% מסך חשבונות העו"ש במערכת הבנקאית בשנים 2016–2018, בדומה לשיעור הנאמד בעולם, ובפרט בבריטניה (כ-2%-3%; לוח 1). גם בארה"ב לקוח מחזיק באותו חשבון בנק כ-16 שנים בממוצע, ומעל רבע מהציבור – יותר מ-20 שנים.

לוח 1

שיעור מעבר חשבונות העו"ש מבנק לבנק

המקור: עבור בריטניה- CMA; עבור ארה"ב- J.D Power; עבור ישראל- דיווחים לפיקוח על הבנקים ועיבודי הפיקוח על הבנקים.

שיעור נמוך של העברת פעילות עו"ש צפוי מטבעו, ולו רק מפני האמון שהלקוח רוחש לבנק בהפקידו בו את כספו. מסקר שערך ה-BankRate עולה כי הסיבות המרכזיות למעבר בין בנקים בארה"ב הן שינוי מקום המגורים, שינויים במקום העבודה ושינויים במעמד האישי (כגון נשואים או גירושים). רק לאחר מכן באות סיבות הנוגעות למחיר המוצרים, ובהם גובה העמלות, הן בחשבון העו"ש והן בשאר המוצרים. רשות התחרות בבריטניה (CMA- Competition & Markets Authority) מסבירה שלקוחות לא ייטו לעבור בנק – אם לא נתקלו בבעיה נקודתית מול הבנק שלהם –כל עוד הם אינם רואים לנגד עיניהם תועלת פיננסית מהמעבר, בייחוד כאשר חשבון העו"ש עצמו אינו גורר עלויות רבות בעיני הצרכן.

בישראל העלות החודשית הממוצעת של ניהול חשבון עו"ש בודד בבנק היא כ-25 ש"ח לחודש. בהשוואה למוצרים פיננסיים אחרים זו אינה עלות גבוהה, וייתכן שהחיסכון הפוטנציאלי בעלויות מהעברת חשבון הבנק, אין בו כדי להניע את הלקוח לפעולה. זאת ועוד, כאשר לקוח שאינו מרוצה מהשירות בבנק ומאופן ניהול החשבון מאיים בעזיבה, הבנק צפוי להציע לו הטבות שונות כדי לשמרו.

צעירים עוברים יותר

בישראל אצל לקוחות בני 30–40 שיעור ההעברות של חשבונות עו"ש – 3% – גבוה מעט מאשר בכלל אוכלוסיית בעלי חשבונות העו"ש, וזאת בדומה  למגמות בעולם: לפי סקרים שנערכו בארה"ב  צעירי דור ה-Y (ילידי שנות ה-80 וה-90), צפויים לעבור מבנק לבנק פי 2.5 מאשר בני 50–70, ופי 1.5 מאשר דור ה-X (ילידי שנות ה-60 וה-70).

עם הסיבות האפשריות לכך נמנית הירידה בקשר האישי עם הבנק בדור הצעיר יחסית, אשר מנתקת קשר הנאמנות ארוך השנים בין הלקוחות לבנק שלהם. במשך שנים פעלו הלקוחות מול הבנק דרך בנקאי אישי, וכך נוצר קשר אישי בין הלקוח לבנקאי ששירת אותו. עם התפתחות הערוצים הדיגיטליים, המאפשרים ללקוחות צפייה במידע פיננסי וביצוע פעולות בנקאיות רבות יותר ויותר באופן מקוון  (כפי שמתואר בהרחבה בפרק א' בסקירה השנתית של הפיקוח על הבנקים לשנת 2018 הצפויה להתפרסם בימים הקרובים) – כמעט אין צורך להתנהל מול פקיד בבנק, ולאותם צרכנים המתנהלים באמצעות אפליקציות אין בנקאי אישי. כתוצאה מכך לבנק "אין פנים" כפי שהיה בשנים שעברו. לכן ככל שיותר לקוחות יעברו לערוצים הדיגיטליים, הקשר בין הבנק ללקוח ילך וייחלש. סיבה אפשרית נוספת לשיעור מעברים גבוה יחסית בפלג אוכלוסייה זה היא ערנות גבוהה יותר למחירים. זאת משום שגילאים אלה נוטלים יותר הלוואות, ולכן מקפידים בניהול כספם.

מעבר חשבונות עו"ש –  אינדיקציות לסיבות המעבר

העו"ש הוא, כאמור, שירות שעלותו אינה גבוהה יחסית – שלא כשירותים נוספים שהמערכת הבנקאית מציעה ללקוחות, ובראשם הלוואות – בפרט ההלוואות לדיור –  וכן פיקדונות, חסכונות, ותיק ניירות ערך. לנוכח העלות הגבוהה של שירותים אלו נודעת לבחירת הבנק שבו הם יתנהלו חשיבות כלכלית רבה יותר מאשר לבחירת הבנק שבו יתנהל חשבון העו"ש. ואכן, כאשר מתחקים אחר סיבת המעבר מבנק אחד לאחר מוצאים כי במרבית המקרים (כ-70% מהמעברים)  נצרך בתקופת המעבר לפחות מוצר אחד נוסף על העו"ש (איור 1). ייתכן אפוא כי אותו מוצר פיננסי  שמספק המתחרה הוא אשר גורם ללקוח לעבור מהבנק שלו אליו. כך בוצעו 9% מהעברות חשבון העו"ש בשנים 2018-2016 יחד עם נטילת הלוואה לדיור (משמע שבשנה הראשונה לפתיחת החשבון נטל הלקוח גם הלוואה לדיור). לקוחות שעברו מבנק לבנק  היו כ-37% מסך נוטלי ההלוואות החדשות לדיור בתקופה האמורה. כ-30% ממעבירי חשבון העו"ש  נטלו הלוואה שאינה לדיור או הלוואה בדרך של ניצול מסגרת עו"ש, כ-28% מהעוברים פתחו חשבון פיקדון (לעומת כ-3% חשבונות פיקדון חדשים שנפתחו בממוצע בשנה), וכ-10% פתחו תיק ניירות ערך (לעומת פחות מ-1% חשבונות ניירות ערך חדשים שנפתחו בתקופה; לוח 2).

לוח 2

התפלגות¹ העוברים, לפי סוג המוצרים הנוספים הנצרכים² בנוסף לחשבון העו"ש בתקופת פתיחת החשבון, סך המערכת הבנקאית, ממוצע 2018-2016

¹ תיתכן חפיפה בין צריכת המוצרים השונים, ולכן ההתפלגות אינה מסתכמת לכדי 100%.

² המוצרים הנוספים אשר נבחנו במסגרת ניתוח זה הם: הלוואה לדיור, הלוואה שאינה לדיור, פיקדון ותיק ניירות ערך.

המקור: דיווחים לפיקוח על הבנקים ועיבודי הפיקוח על הבנקים.

פיצול סל השירותים הבנקאי

המערכת הבנקאית מציעה ללקוחותיה שירותים שונים נוסף על חשבון העו"ש, ובהם חשבון פיקדון (וכן תוכניות חיסכון), הלוואות (צרכניות ולדיור), ניהול תיק ניירות ערך ועוד. מכלול שירותים אלה אמנם מוצע כיום כמעין "סל מוצרים" שהבנק מספק ללקוח המעוניין בהם כמקשה אחת,  אך כבר כיום ישנם לקוחות הבוחרים לפרק את אותו הסל, לצרוך מוצרים שונים מבנקים שונים, ובכך ליהנות מההטבות והתנאים שאלה מציעים במוצרים השונים, מתוך הבנה כי אין צורך להעביר חשבון כדי ליהנות מאותם שירותים. עצם פירוק הסל מגדיל את יכולת הבנקים להתחרות ביניהם לא רק על לקוחות המעבירים אל הבנק החדש את כלל פעילותם, אלא גם על מתן שירותים ספציפיים.

דוגמה בולטת לכך היא שוק ההלוואות. רבים מן הלקוחות רבים מנהלים חשבון עו"ש בבנק אחד ונוטלים הלוואה לדיור בבנק אחר. כמו כן ישנם בנקים שמציעים הלוואות ישירות גם למי שאינם לקוחות שלהם. לעיתים הבנק שבו מנוהל תיק ניירות ערך הוא נגזרת של חברת ההשקעות שהצרכן בחר להיעזר בשירותיה (אשר לה יש הסכם עם בנק מסוים), ולא החלטה שלו לנהל את תיק ניירות ערך באותו הבנק. כללו של דבר, לא אחת לקוחות נוטלים מוצרים שונים בבנקים שונים.

נכון ליוני 2018, קרוב ל-40% מלקוחות הבנקים צורכים לפחות מוצר אחד שלא דרך החשבון הראשי שלהם בבנק האם, כ-28% מלקוחות הבנק צורכים שירותים שונים משני בנקים, וכ-8.5% אף משלושה בנקים (איור 2). חשוב להדגיש כי נתונים אלה מתייחסים למערכת הבנקאית לבדה, ולא לכלל המערכת הפיננסית. מאחר שהאשראי מגופים חוץ-בנקאיים התרחב משמעותית (איור ב'- 3 בסקירה השנתית של הפיקוח על הבנקים לשנת 2018 הצפויה להתפרסם בימים הקרובים), שיעור הלקוחות הנוטלים הלוואה מגוף שאינו בנק האֵם שלהם הוא מטבע הדברים גבוה יותר מאשר לפי הנתונים שהוצגו לעיל. ישנם גם לקוחות רבים המנהלים תיק ניירות ערך בבתי השקעות שאינם בנקים.

המערכת המקוונת לניוד חשבונות בישראל

מטרת הקמתה של המערכת המקוונת לניוד חשבונות בנק היא הגברת האיום התחרותי וחיזוק כוח המיקוח של הלקוח הבנקאי. אמנם כיום מרבית העוברים הם לקוחות הפעילים פיננסית, אך בעתיד המערכת תקל על כל הלקוחות לעבור מבנק לבנק. בבריטניה נמצא כי לאחר הקמת המערכת גדל מספר המוצרים הפיננסיים המוצעים ללקוחות, גבר שיתוף הפעולה בין בנקים גדולים לבין פינטקים, איכות השירות ללקוח השתפרה, והופחתו חסמי כניסה לבנקים חדשים. לפיכך ייתכן כי המערכת הבנקאית בישראל תשתכלל אף היא, ותגבר התחרות לא רק בהיבטים מסורתיים על סל השירותים הבנקאיים, אלא גם על שירותים ספציפיים; לכך מסייעת  העובדה שהמערכת לניוד חשבונות תטפל בניוד חשבונות עו"ש בלבד, מצב שיפעל להחלשת הקשר בין חשבונות אתה לפעילויות פיננסיות אחרות.

עם זאת, מלאכת הקמת הפרויקט מורכבת במיוחד וטומנת בחובה אתגרים רבים, בעיקר בשל מורכבות חשבונות העו"ש וצורכי הלקוחות בישראל (שהם שונים מאשר בבריטניה), וכן המורכבות הטכנולוגית, המצריכה סינרגיה בין גופים ומערכות פיננסיות שונות. לנוכח ההשקעה הרבה הנדרשת להקמת המערכת הפרויקט צפוי להתחיל לפעול רק בשנת 2021.

עקרונות בסיסיים להעברת הפעילות על ידי לקוח

הקמת המערכת המקוונת לניוד חשבונות היא תולדה של תיקון מס' 27 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 (להלן – תיקון החוק), אשר הוביל משרד האוצר יחד עם בנק ישראל. המטרה היא לאפשר ללקוחות המערכת הבנקאית לממש ביתר קלות את בחירתם לעבור מבנק לבנק, וכך לשפר את תנאי ההתקשרות שלהם, בין אם באמצעות העברת פעילותם הפיננסית לבנק חדש ובין כתוצאה ממאמצי הבנק שבו מתנהל חשבונם לשמר אותם, עם התגברות האיום התחרותי והתחזקות כוח המיקוח שלהם. צעד זה הוא חלק משורה ארוכה של צעדים שנקט הפיקוח על הבנקים כדי להגביר את התחרות במערכת הפיננסית בעיקר בקרב משקי הבית והעסקים הקטנים. (ראו תיבה ב'-1: "התחרות והשינויים בתחרות במערכת הבנקאית בישראל", בסקירה השנתית של הפיקוח על הבנקים לשנת 2017.)

במסגרת החוק נקבע כי על הבנקים להקים מערכת לניוד חשבונות בנק אשר תקל על לקוחות לעבור מבנק לבנק, שכן המעבר יתבצע באופן מקוון, מאובטח ונוח, בתוך שבעה ימי עסקים מהיום שבו הושלמה בקשת הלקוח להעברת הפעילות, וללא עלות. המערכת המקוונת עתידה להתחיל לפעול בשנת 2021, והיא מבוססת על עקרונות המערכת לניוד חשבונות עובר ושב הפועלת בבריטניה (מערכת ה – CASS^[7]), ובהם:

• הפעילות הנדרשת לצורך העברת הפעילות בחשבון תתנהל, ככלל, מול הבנק החדש בלבד, ובאופן מקוון. משמע שהלקוח לא יצטרך לפנות לשם כך לבנק הישן או לצדדים השלישיים שאיתם יש לו הסדרי תשלום או זיכוי כלשהם. עיקרון זה יבטיח מינימום טרחה בירוקרטית ללקוח במסגרת העברת חשבון העובר ושב.
• העברת הפעילויות בחשבון תתבצע ברובה בתוך שבעה ימי עסקים מהמועד שבו הושלמה בקשת הלקוח להעברת הפעילות.
• תהליך העברת הפעילות בחשבון, לרבות מנגנון "עקוב אחריי" שיפורט להלן, לא יהיה כרוך בעלות ללקוח.
• הפעילות בחשבון תועבר באופן שיבטיח כי במשך שנתיים מיום המעבר החיובים והזיכויים של הלקוח שיופנו לחשבון הישן לאחר סגירתו ינותבו אוטומטית לחשבון הבנק החדש שלו ללא צורך בהתערבותו. כך תהיה לו 'רשת ביטחון', ויוסר החשש מפגיעה כתוצאה מהעברת החשבון לבנק החדש.
• הבנק החדש יפצה את הלקוח בגין נזק ישיר שייגרם לו, במקרה שייגרם, אם יימצא פגם בהליך הניוד.

הפתרון שיוטמע יכלול תהליך ניוד ותהליך ניתוב, כדלקמן:

תהליך הניוד יכלול טיפול בבקשת הלקוח להעברת פעילותו הפיננסית מהבנק הקודם לחדש – לאחר שבדיקה וידאה כי החשבון עומד בתנאי הניוד – וסגירה של חשבון העו"ש בבנק הקודם. לאחר מכן יתבצע תהליך ניתוב (מנגנון "עקוב אחריי"), אשר יכלול העברה אוטומטית של פעולות פיננסיות מהחשבון הישן לחשבון החדש, וזאת מרגע ניוד החשבון ולמשך תקופה של שנתיים. תהליך זה למעשה נותן ללקוח את הביטחון שכל חיוב או זיכוי שהוצגו בחשבונו הישן ינותבו אוטומטית לחשבונו החדש. כך הוא יוכל  לשמור על רציפות בניהול חשבונו, ללא צורך ביצירת קשר ישיר עם הגורמים המחייבים את חשבונו הישן (כגון חברת החשמל או חברת תקשורת) או מזכים אותו (כגון מעסיק המזכה את החשבון במשכורת או המוסד לביטוח לאומי המזכה אותו בקצבאות למיניהן) ועדכונם בפרטי החשבון החדש שלו במהלך תקופת הניתוב.

תהליך הניוד והניתוב יבוצע באמצעות הבנקים, ומרכז הסליקה הבנקאי בע"מ (מס"ב) ישמש גורם מרכז של הפרויקט.

מורכבות הפרויקט

באוקטובר 2018 ערך הפיקוח על הבנקים סמינר מקצועי עם מקימי מערכת ה-CASS במטרה להיטיב וללמוד את מאפייני המערכת בבריטניה ואת הלקחים שהופקו שם לצורך פיתוח יישום המותאם למערכת הבנקאית בישראל. אחת התובנות שעלו במסגרת הסמינר הייתה שהטמעת פתרון למעבר מבנק לבנק בישראל היא מורכבת ביותר, הן באופן כללי והן לעומת הפתרון שיושם בבריטניה, שכן בישראל חשבונות העו"ש מרכזים לא רק את הפעילות הכספית השוטפת של הלקוח (פעילות העו"ש), אלא את כלל הפעילות הפיננסית שלו –  תיק ניירות הערך, ההלוואות, הפיקדונות ועוד. אחד הביטויים למצב זה הוא שכ-60% מהציבור צורכים את שלל השירותים הבנקאיים בבנק יחיד (איור 2). כדי לאפשר ללקוח להעביר את חשבון העו"ש מבנק אחד לבנק אחר נדרש טיפול מקיף בכלל הפעילויות הפיננסיות שלו, וכל זאת בתוך זמן קצוב.

מורכבות נוספת של הפרויקט בישראל נובעת מאופן ההתנהלות של הלקוחות בישראל  ומצורכיהם, שהם שונים מאשר בבריטניה. השוני העיקרי הוא באופי השימוש בצ'קים – ריבוי של צ'קים דחויים, תופעה שאינה קיימת  בבריטניה. על כן, כדי להבטיח ללקוח קלות במעבר מבנק לבנק נדרש לאפשר להמשיך ולכבד את הצ'קים שניתנו מהפנקסים בחשבון הישן באמצעות החשבון החדש – עניין מורכב ביותר. גם העובדה שבישראל חלק ניכר מחשבונות משקי הבית מצויים במשיכת יתר מקשה על מעבר אוטומטי של יתרות מחשבון ישן לחשבון חדש, שכן על אף חובתם של הבנקים לפתוח חשבונות עו"ש אין עליהם חובה להעמיד אשראי ללקוחותיהם.

לאחר השלמת השלבים השונים של הפרויקט – כגון הגדרת סוגי פעילויות וחשבונות לניוד בחקיקה, השלמת האפיון הטכנולוגי על ידי הבנקים ומס"ב, ביצוע הפיתוח הטכנולוגי באופן מסונכרן בין כל הבנקים ובכל בנק במערכותיו שלו, ביצוע תיקוני חקיקה משלימים, ביצוע כל הבדיקות הנדרשות ועוד – תידרש הגברה של מודעות הציבור להקלת הניוד.

סוגי חשבונות ופעילויות לניוד ולניתוב

בנובמבר 2018 פורסמו כללי הנגיד לעניין סוגי חשבונות שהבנקים חייבים לאפשר את ניודם באמצעות המערכת המקוונת. כ-80% מחשבונות משקי הבית יוכלו להתנייד במערכת זו. החשבונות שאינם נכללים בחובת הניוד הם חשבונות בעלי מורכבות משפטית או מניעה משפטית – חשבונות שחל עליהם עיקול או צו מניעה, חשבונות של נפטרים וכיוצא באלה.

במהלך שנת 2019 יפרסם בנק ישראל את כללי הנגיד לעניין סוגי הפעילויות שניתן לנייד ולנתב במסגרת המערכת המקוונת וכן הוראות ניהול בנקאי תקין של המפקחת על הבנקים בעניין זה.

כללי הנגיד והוראות ביצוע אלו יפרטו את סוגי החשבונות, המוצרים והשירותים השונים בבנקים שהם  חייבים לאפשר את ניודם, ויציגו את תהליך הניוד לשלביו השונים ומול הממשקים הנדרשים.

ההכנסות  של איתמר מדיקל ברבעון הראשון של 2019 עלו ב-10.7% ל-6.1 מיליון דולר בהשוואה לתקופה המקבילה. אולי זה נשמע מרשים, אבל לא לחברה בתחום הציוד הרפואי/ מכשור רפואי שהשוק מצפה ממנה לצמיחה משמעותית מרבעון לרבעון. בתגובה מניית החברה צנחה (בוול סטריט ובתל אביב) לשפל של שנה – 97 אגורות.

ההפסד הנקי ברבעון הראשון של 2019 הסתכם ב-1.2 מיליון דולר, בהשוואה לרווח נקי של 0.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

איתמר מדיקל ( ITMR), המפתחת, משווקת ומוכרת מכשירים רפואיים לא פולשניים בטכנולוגיה ייחודית לאבחון וטיפול בהפרעות נשימה בשינה ומתמקדת בשוק הקרדיולוגיה, מדווחת על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של 2019.

ההכנסות ברבעון הראשון של 2019 עלו ב-10.7% ל-6.1 מיליון דולר, בהשוואה ל-5.5 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2018. הצמיחה בהכנסות נבעה ברובה מגידול במכירות ה-WatchPAT בארה"ב, אשר קוזזה חלקית על ידי עונתיות במכירות ביפן.

הכנסות ה-WatchPAT בארה"ב ברבעון הראשון גדלו ב-34% ל-4.3 מיליון דולר, בהשוואה ל-3.2 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2018. מכירות המוצרים המתכלים והמתחדשים היוו כ-65% מסך מכירות ה-WatchPAT בארה"ב ברבעון הראשון של 2019, בדומה לרבעון המקביל ב-2018. הכנסות ה-WatchPAT רשמו ברבעון הראשון של 2019 גידול של כ-14.8% ל-5.8 מיליון דולר, בהשוואה ל-5.1 מיליון דולר ברבעון הראשון אשתקד.

הרווח הגולמי ברבעון הראשון גדל ל-5 מיליון דולר, בהשוואה ל-4 מיליון דולר ברבעון הראשון ב-2018. שיעור הרווח הגולמי ברבעון הראשון של 2019 ו-2018 עמד על כ-77% מסך ההכנסות.

ההפסד התפעולי ברבעון הראשון של 2019 עמד על 1.3 מיליון דולר, בהשוואה ל-1 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2018. הגידול בהפסד התפעולי נובע בעיקר מגידול של 0.9 מיליון דולר בהוצאות שיווק ומכירה כתוצאה מעלייה בהוצאות הקשורות בכוח אדם, בעיקר בקשר עם הרחבת צוות המכירות האמריקאי לטריטוריות גיאוגרפיות חדשות. גידול זה קוזז חלקית כתוצאה מגידול בהכנסות.

על בסיס Non-IFRS, ההפסד התפעולי הסתכם ברבעון הראשון של 2019 ל-1.0 מיליון דולר, בהשוואה ל-0.5 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2018. ההפסד התפעולי על בסיס Non-IFRS אינו כולל כ-0.3 מיליון דולר תשלומים מבוססי מניות, פחת והפחתות של רכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים ושינוי בהפרשה לחובות מסופקים ואבודים, בהשוואה ל-0.4 מיליון דולר של הוצאות דומות ברבעון המקביל אשתקד.

ההפסד הנקי ברבעון הראשון של 2019 הסתכם ב-1.2 מיליון דולר, בהשוואה לרווח נקי של 0.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. על בסיס Non-IFRS, ההפסד הנקי ברבעון הראשון הסתכם ב-1.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-0.9 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2018. ההפסד הנקי על בסיס Non-IFRS אינו כולל כ-0.1 מיליון דולר בתשלומים מבוססי מניות, פחת והפחתות של רכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים, שינוי בהפרשה לחובות מסופקים ואבודים ורווח משערוך של נגזרים, בהשוואה ל-1.0 מיליון דולר בהוצאות דומות ברבעון המקביל של 2018.

נכון לימים אלו בידי החברה מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של 19.9 מיליון דולר. סכום זה כולל את הסכום של 14 מיליון דולר, נטו לאחר הוצאות הנפקה, שגויס בחודש מרס השנה.

"אנו מרוצים שההשקעה בארגון המכירות והשיווק שלנו בארה"ב מראה תוצאות ראשוניות עם צמיחת ההכנסות ה-WatchPAT בארה"ב ב-34% ברבעון הראשון של השנה", ציין נשיא ומנכ"ל איתמר מדיקל, גלעד גליק. "קרדיולוגים מכירים כעת ביתרונות אשר טכנולוגיית ה-WatchPAT שלנו מספקת, במתן מענה לצרכים קליניים קריטיים בזמן שתופעת דום נשימה בשינה מגיעה למימדים של מגיפה. אנו ממשיכים להרחיב את ארגון המכירות שלנו על מנת להבטיח את הרמה הגבוהה ביותר של שירות ללקוחות שלנו ולהגביר את היכולת שלנו להמשיך לחדור לשווקי המטרה שלנו, ובייחוד שוק הקרדיולוגיה האמריקאי".

איתמר מדיקל נרשמת למסחר בוול-סטריט

מגל היא אחת מהחברות המאכזבות בפורטפוליו של קבוצת פימי המנוהלת על ידי ישי דוידי (הרחבה על ישי דוידי)

האכזבה הזו נמשכת גם בתחילת 2019, עם דוח פושר (אפילו פושר מאוד עד מאכזב) ברבעון הראשון של 2019.

מגל הפסידה הרבעון 553 אלף דולר למרות שצמחה ב-23% בהכנסות

מגל דיווחה על הפסד של 553 אלף דולר ברבעון הראשון של 2019 בהשוואה להפסד של 167 אלף דולר ברבעון המקביל ב-2018. הכנסותיה של מגל צמחו ב-23% ברבעון הראשון של 2019 בהשוואה לרבעון המקביל ב-2018, והסתכמו ב-21 מיליון דולר.

דווקא הכנסות מפרויקטים עלו ב-21% ברבעון הראשון, והיו 63% מהכנסותיה של מגל ברבעון החולף, בעוד ההכנסות ממוצרים טיפסו ב-14% –  37% מהכנסותיה ברבעון הראשון של 2019.

הרווח הגולמי של מגל גדל ב-19% ברבעון הראשון של 2019 לעומת הרבעון המקביל ב-2018, והסתכם ב-9 מיליון דולר – שהם 42.5% מהמחזור, לעומת 43.8% מהמחזור ברבעון ב-2018. מגל מסבירה את הירידה ברווחיות הגולמית בשינוי בתמהיל ההכנסות. הרווח התפעולי של מגל עלה ל-471 אלף דולר ברבעון הראשון של 2019 בהשוואה ל-33 אלף דולר ברבעון המקביל ב-2018.

הגידול בהפסד הנקי ברבעון הראשון  נובע ממעבר להוצאות מימון של 731 אלף דולר לעומת הכנסות מימון של 117 אלף דולר ברבעון המקביל. הסיבה השפעת התחזקות השקל כלפי הדולר על הערך הדולרי של פיקדונות החברה, שהביאה לקפיצה בהוצאות המימון הלא-תזרימיות.

החברה נסחרת בשווי של 116 מיליון דולר לאחר עלייה של 47% בלבד בחמש השנים האחרונות, לעומת עלייה של 84% במדד הנאסד"ק (7,412.48 -0.52%) בתקופה זו. מגל מחזיקה בעודף נכסים פיננסיים נטו של 55 מיליון דולר, והשוק מייחס ערך של 61 מיליון דולר בלבד לפעילותה של החברה.

מגל פועלת בשלושה מגזרים: פיתוח וייצור מוצרים למערכות חכמות של הגנה היקפית, כולל חיישנים; מערכות שליטה ובקרה ממוחשבות; ותוכנה ייעודית. החברה עוסקת גם בביצוע פרויקטים של תכנון ובנייה של מערכות אבטחה היקפית לאתרים רגישים, ובפיתוח מערכות להגנה של אתרים רגישים מהתקפות סייבר.

מגל זכתה בחוזה בהיקף 7 מיליון דולר לתחזוקת גבולות

מגל: הכנסות שיא של כ-92 מיליון, גידול של 44% לעומת שנה שעברה

"לחברה פוטנציאל השבחה בחלק ניכר מנכסיה, הן דרך עליה בדמי השכירות הקיימים, הן דרך עלייה בתפוסות והן דרך חידוש חוזים"

איפקס התחילו לסקר את קרן הריירת מניבים, קרן להשקעות בנדל"ן, עם מחיר יעד של 1.9 שקלים למניה. מהסקירה עולה כי החברה הוקמה באוקטובר 2015 כקרן ריט להשקעות בנכסי נדל"ן מניב ובאפריל 2017 הנפיקה מניות לציבור ונהפכה לחברה ציבורית. כקרן ריט נהנית החברה מפטור ממס, שומרת על רמת מינוף של עד 60% ומחלקת דיבידנד בשיעור של לפחות 90% מהכנסתה החייבת. בבעלות הקרן 9 נכסים מניבים בשווי של כ-783 מיליון שקל בשטח של כ-96 א' מ"ר של משרדים, תעשייה ולוגיסטיקה, מסחר וכ-24 א' מ"ר שטחי חניה.

• נכסי החברה מושכרים בתפוסה ממוצעת של כ-96% ובתפוסה מלאה מייצרים תזרים תפעולי (NOI) ונקי (FFO) בהיקף שנתי מייצג של כ-56 מיליון שקל וכ-37 מיליון שקל, בהתאמה. מהסקירה עולה כי הנהלת החברה מאתרת ובוחנת הזדמנויות השקעה בנכסים מניבים אשר להם פוטנציאל השבחה דרך עלייה אפשרית בתעריף השכירות הממוצעאו בשיעור תפוסתו, תוך כדי התמקדות בתחום הלוגיסטי והמשרדים וחשיפה נמוכה למסחר, כדלהלן:
•         סנטרו, רחובות (50%) – נכס באכלוס של משרדים ומסחר בשטח כולל של כ-16,300 מ"ר ו-11,900 מ"ר, בהתאמה. הנכס בתפוסה נוכחית של כ-77% מניב כ-7.4 מיליון שקל בשנה  ולהערכתנו, צפוי להגיע בשנת 2020 לתפוסה מלאה וכ-10 מיליון שקל הכנסות בשנה (חלק חברה). מסביב למתחם קיים פוטנציאל לגידול משמעותי באוכלוסייה ואף להקמת תחנת רכבת סמוכה בעתיד, המהווים פוטנציאל השבחה נוסף בנכס. 
•         נכס משרדים בכפר סבא, בתפוסה של 94% מניב תזרים תפעולי של כ-4.5 מיליון שקל בשנה. הנכס מתאפיין במחירי שכירות ממוצעים של כ-50 שקל למ"ר הנמוכים בכ-25% ממחיר השוק והינו עשוי להניב בתפוסה מלאה כ-4.75 מיליון שקל; להערכתנו, תזרים ההכנסות עשוי לעלות בהדרגה עם פתיחה ושדרוג החוזים, עד להיקף של כ-6 מיליון שקל בשנה.
•        בניין מטה המשטרה, רמלה – בפברואר 2018 רכשה החברה בניין ברמלה המשמש לתעשייה, אחסנה ומשרדים בשטח של כ-12,000 מ"ר המושכר למשטרה ולחברה בתחום הלוגיסטיקה. שדרוגו של חוזה העוגן המסתיים באוקטובר השנה יביא לגידול הדרגתי בהכנסות מרמה של כ-5.5 מיליון שקל בשנה לכ- 5.9 מיליון שקל.
•         מרלו"ג בהר טוב, בשטח של כ-15 א' מ"ר המושכר לחברת לוגיסטיקר. החברה חידשה את חוזה השכירות לתקופה של 12 שנה הכולל עליה הדרגתית בשכ"ד מרמה של כ-30.3 שקל למ"ר עד לרמה של כ-37.5 שקל למ"ר. כתוצאה מכך, ההכנסות מהנכס צפויות לעלות מרמה של 5.4 מיליון שקל לרמה של 6.7 מיליון שקל בשנה.
•    מגדל מניבים בהקמה – החברה התקשרה ביולי 18 עם מיטב דש (40%) לרכישת מגדל משרדים בהקמה בכפר סבא בשטח של כ-17,700 מ"ר משרדים עם פוטנציאל של עד כ-7,300 מ"ר נוספים. החברה התחייבה לרכוש בתום מועד ההקמה את הנכס לפי עלות של כ-10 א' שקל למ"ר ברמת מעטפת, המשקפת תשואה בשיעור של כ-8%.

להערכת איפקס, החברה צפויה להציג צמיחה בהכנסות מנכסים זהים מהיקף נוכחי של כ-47 מיליון שקל להיקף שנתי מייצג של כ-56 מיליון שקל, כתוצאה מעלייה בשיעור התפוסה ובמחירי שכ"ד; ובנוסף, לרכוש נכסים בקצב של כ-300 מיליון שקל בשנה, אשר ימומנו מגיוסי הון מניות ואג"ח.

באיפקס מסכמים: לחברה פוטנציאל השבחה בחלק ניכר מנכסיה, הן דרך עליה בדמי השכירות הקיימים, הן דרך עלייה בתפוסות והן דרך חידוש חוזים. החברה תמשיך לרכז מאמצים לרכישה של נכסים חדשים בהיקף של כ-300 מיליון שקל בשנה בתחום הלוגיסטיקה והתעסוקה, אשר להן פוטנציאל השבחה שיווקי. לאור כך, אנו מתחילים סיקור למניית החברה עם המלצת תשואת יתר ומחיר יעד של 1.90 שקל למניה.

הרווח הנקי של אורביט הגיע ל-348 אלף דולר ברבעון הראשון השנה, לעומת הפסד נקי של 718 אלף דולר ברבעון הראשון אשתקד

אורביט טכנולוג'יס, העוסקת בתקשורת לוויינים, מערכות עקיבה ומערכות לניהול תקשורת ושמע במטוסים, מפרסמת את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של 2019 ומצפה המשך צמיחת שורת ההכנסות לצד מעבר לרווח רבעוני.

הכנסות אורביט ברבעון הראשון של 2019 רשמו עלייה של 19% והסתכמו ב-12 מיליון דולר, בהשוואה להכנסות של 10.1 מיליון דולר ברבעון הראשון אשתקד. הגידול בהכנסות נובע מגידול במכירות מוצרי החברה.

צבר ההזמנות, נכון לסוף חודש מרץ השנה, עומד על 58.9 מיליון דולר. החברה ממשיכה לחזק את מיצובה בתחום מערכות ניהול תקשורת ושמע במטוסים וכן בתחום מערכות תקשורת לווינים לפלטפורמות ניידות, ובאמצע חודש מאי השנה דיווחה על הזמנה גדולה מחברת רפאל, לאספקת מערכות עקיבה קרקעיות מסוג AL-4018  ומערכות תקשורת לווינית מוטסות מסוג MPT87  בהיקף של כ-5.57 מיליון דולר.

הרווח הגולמי של אורביט ברבעון החולף עמד על 4.1 מיליון דולר (33.7% מסך ההכנסות), עלייה  של 53% לעומת רווח גולמי של 2.63 מיליון דולר (26.1% מההכנסות) ברבעון הראשון של 2018. הגידול בשיעור הרווח הגולמי נובע הן מגידול במכירות והן מתמהיל מכירות בעל רווחיות גבוהה יותר ברבעון הראשון השנה.

הרווח התפעולי ברבעון הראשון השנה עמד על 607 אלף דולר, בהשוואה להפסד של 507 אלף דולר ברבעון הראשון אשתקד. המעבר לרווחיות תפעולית נובע בעיקר מגידול בהכנסות וברווח הגולמי.

הרווח הנקי של אורביט הגיע ל-348 אלף דולר ברבעון הראשון השנה, לעומת הפסד נקי של 718 אלף דולר ברבעון הראשון אשתקד. בחברה מסבירים את המעבר לרווח נקי בגידול הן בשורת ההכנסות והן ברווח הגולמי.

בן ויינברגר, מנכ"ל אורביט, אמר: "אורביט מסכמת רבעון חזק עם עלייה ניכרת בהכנסות ל-12 מיליון דולר ומעבר לרווח נקי רבעוני לעומת הפסד ברבעון המקביל ב-2018. אנחנו ממשיכים ליישם בהצלחה אסטרטגיה עסקית המתמקדת בפרויקטים איכותיים המתבטאים בהסכמים ארוכי טווח עם שחקנים מהגדולים והמובילים בעולם עם מיקוד בתחום התעופה האזרחית והצבאית".

אורביט היא ספקית גלובלית מובילה של מערכות תקשורת עתירות טכנולוגיה למשימות חיוניות  ומסחריות עבור יישומים בים, ביבשה, באוויר ובחלל.

אורביט – הרוויחה 580 אלף דולר ברבעון; צבר ההזמנות עלה ל-57 מיליון דולר

אורביט עברה לרווח; ה-EBITDA הסתכם ב-1.25 מיליון דולר

באופנהיימר משמרים את המלצת Outperform למניית ורינט ומעלים את מחיר היעד מ-65 דולר ל-75 דולר.

בסקירה של בית ההשקות אופנהיימר ציינו כי חברת ורינט (VRNT)  – חברת הייטק שעוסקת באבטחה – ערכה  כנס אנליסטים שבו הציגה תכנית אסטרטגית ותחזית ארוכת טווח עבור החטיבה הארגונית Customer Engagement. חטיבה זו, האחראית על כ-65% מסך הכנסות ורינט, מציגה התקדמות בתחום הענן, וצפויה להשיג רווחיות גולמי של 80% ולהגיע להכנסות של כ-1.1 מיליארד דולר בעוד שלוש שנים. במקביל, החטיבה הביטחונית של ורינט ממשיכה במומנטום חיובי, תוך שיפור ברווחיות לאור הגדלת רכיב תוכנה בתמהיל המכירות. באופנהיימר משמרים את המלצת Outperform למניית VRNT ומעלים את מחיר היעד מ-65דולר ל-75דולר.

 חברת ורינט מציגה התקדמות במעבר לענן, תוף מינוף יכולות אנליטיקה ואוטומציה, המאפשרות ללקוחותיה שיפור בביצועים עסקיים. הנהלת החברה צופה כי תהליך זה יוביל להאצה בקצב הצמיחה של החטיבה הארגוניתCustomer Engagement ל-10% שנתית. תחזית ארוכת הטווח צופה לחטיבה זו הכנסות של כ-1.1 מיליארד דולר בעוד שלוש שנים (בהשוואה לכ-800 מיליון דולר בשנה שעברה), עם נתח של כ-40% מפעילות הענן (נתח של כ-20% בשנה שעברה) ונתח הכנסות חוזרות של כ-70%, זאת לצד עליה בשיעור ה EBITDA ל-30%.

לפי אופנהימר,  החטיבה הביטחונית של ורינט Cyber Intelligence נהנית גם היא מהתקדמות בתחומי ביג דאטה ומינוף טכנולוגיות ייחודיות שברשותה עבור גופי ביטחון לאומי, ביטחון פנים וסייבר. בכך, החטיבה צפויה להמשיך בצמיחה נאה, לצד שיפור בשיעורי הרווחיות בשל הקטנת נתח מכירות חומרה בתמהיל המכירות.

 חברת ורינט העלתה לאחרונה את תחזית ההכנסות לרבעון הראשון הפיסקלי (שהסתיים באפריל) ב-1%-2% לעומת הצפי הקודם של 315 מיליון דולר, וצפויה לפרסם את תוצאותיה בתאריך ה-29 במאי לאחר סגירת המסחר. באופנהיימר צופים דוחות טובים, ומשמרים את המלצתם על Outperform תוך העלאת מחיר יעד מ-65דולר ל-75דולר, בהתבסס על מכפיל 19 לתחזית רווח 2021 הפיסקלית (המסתיימת בינואר 2021 ומקבילה לשנת 2020 הקלנדרית). 

ורינט – האם המחיר עדיין אטרקטיבי?

ורינט בתוצאות טובות; התחזית ל-2019 – רווח של 3.5 דולר למניה והכנסות של 1.325 מיליארד דולר

באופנהיימר חיוביים לגבי מניית איתוראן על בסיס (1) תמחור אטרקטיבי מול חברות דומות,  (2) הזדמנויות למכירות צולבות עם החברה הנרכשת, ו-(3) אמון ביכולות ההתמודדות של הנהלת איתוראן עם אתגרים במדינות אמריקה הלטינית

בבית ההשקעות אופנהיימר פרסמו סקירה על חברת איתוראן, מערכות איתור ושליטב ברכב. איתוראן פירסמה אתמול דוחות חלשים לרבעון הראשון; השפעה שלילית משמעותית כתוצאה משינויי מטבע ופער מהותי מתחזיות הקונצנזוס האופטימיות מדי (קשור לרכישת RT Holdings) הובילו להחמצה מהותית בהכנסות וברווחים מול התחזיות.  כך לפי אופנהיימר.

עוד כתבו על תוצאות הרבעון מול צפי אופנהיימר ישראל ומול הקונצנזוס: הכנסות מתואמות של 74.6 מיליון דולר, נמוך מצפי אופנהיימר של 80.6 מ׳ ד׳ והקונצנזוס של 86.8 מ׳ ד׳, רווח EBITDA של 20.9 מיליון דולר, נמוך מצפי אופנהיימר של 25.1 מיליון דולר והקונצנזוס 24.3 מיליון דולר, ורווח למניה מתואם של 50 סנט נמוך מצפי אופנהיימר של 62 סנט והקונצנזוס 69 סנט.

 תוצאות הרבעון הושפעו בעיקר מהתחזקות הדולר, פגיעה של כ- 8.6 מיליון דולר בהכנסות ו -6.7 מיליון דולר ב- EBITDA (התחזקות הדולר מול השקל / הדולר מול הריאל הברזילאי / והדולר מול הפאסו הארגנטינאי). באופנהיימר מציינים כי רכישת RTH העלתה את החשיפה למטבעות אמריקה הלטינית.   שולי הרווח הגולמי של החברה המאוחדת, 48.1%, היו קרובים לצפי, אך עלייה קטנה בהוצאות התפעוליות מול הרבעון האחרון (במיוחד הוצאות מחקר ופיתוח)  העיקה מעט על שורת הרווח. ההאטה בצמיחה של מספר המינויים מאז מחצית השנייה 2018 נמשכה, עם תוספת נטו של 12,000 מינויים לעומת הרבעון הרביעי 2018.  

לדברי אופנהיימר, האטה זו נובעת בעיקר משינוי ידוע של מודל חוזי הביטוח בברזיל. צמיחה חלשה זו צפויה להיפתר כבר ברבעון השני 2019 לאחר חידוש השירות בברזיל. תחזית החברה לתוספת עומדת בטווח 15-20 אלף מנויי aftermarket ברבעון (מספר זה לא כולל מנויי OEM, המהווים שליש מסך המינויים).  החברה דיווחה לאחרונה על חוזה מול הראל ביטוח לפיתוח שירותיי UBI, ביטוח רכב "חכם" שמאפשר לעקוב אחרי הקילומטראז' הנצבר והתנהגות הנהג.  כניסת חברות ביטוח נוספות לשירות ריווחי זה בשנה הקרובה יוצרת פוטנציאל לתוספת של מאות אלפי מנויים בשנים הבאות.  איתוראן הודיעה גם על תכנית לרכישת מניות עצמית של עד 25 מיליון דולר עד דצמבר 2020, המייצגים במחיר הנוכחי 3% משווי ההון. באופנהיימר תומכים בהחלטה.  תכנית זו תתבצע במקביל לתוכנית חלוקת הדיווידנדים של 5 מיליון דולר ברבעון.   

בשורה התחתונה, מסכמים באופנהיימר, למרות אי הוודאות סביב גידול המינויים ברבעונים האחרונים והשפעות נגדיות של מטבע, הם חיוביים לגבי מניית ITRN על בסיס (1) תמחור אטרקטיבי מול חברות דומות,  (2) הזדמנויות למכירות צולבות עם החברה הנרכשת, ו-(3) אמון ביכולות ההתמודדות של הנהלת איתוראן עם אתגרים במדינות אמריקה הלטינית.  מניית ITRN נסחרת במכפילי רווח למניה ו-EV/EBITDA לתחזית הקונצנזוס 2019 של 7.8x ו-11.3x, בהתאמה, מול ממוצע ענפי של 11.6x ו-19.1x.  ראה דוח מפורט מצורף.    

 "איתוראן בתמחור נוח"

מעודכן ל-05/2019

ילדים זה שמחה, אבל זה גם "עולה" הרבה כסף. אז איך חוסכים בהוצאות? רשימת מוצרים נדרשים (בלי חריגה), ניהול תקציב וקבלת עזרה יסייעו לכם לגדל את התינוק החדש, בלי לאבד את המכנסיים

מצפים לתינוק חדש במשפחה? קודם כול, מזל טוב. שום דבר לא יהיה אותו דבר, ומלבד אובדן השינה צריך לדאוג גם לאדם נוסף שיש לו עלויות  – חיתולים, מזון, עגלות ובהמשך מטפלת, גן וכד'. כיוון שתינוק בן יום עוד לא מביא פרנסה הביתה, ההכנסה הפנויה יורדת בהכרח.

אז מה עושים? זה לא שונה בהרבה מניהול עסק או ניהול התקציב שניהלתם עד עכשיו. כלומר, מחשבים מראש הכנסות והוצאות צפויות ונערכים בהתאם.  לצד זאת משתדלים להימנע או לצמצם חובות. נכון שעם תינוק חדש במשפחה זה לא פשוט, לכן כינסנו לכם כמה עצות

1. ערכו רשימה של מוצרים ודעו איפה לקנות אותם

את עיקר ההוצאה של משק הבית על רקע התרחבות התא המשפחתי מקדישים ההורים לרכישה של מוצרי תינוקות. כמובן שעל חלק ממוצרי התינוקות אי אפשר לוותר, אבל צריך לדעת איפה לקנות אותם ולערוך רשימה מסודרת.

רשימת מוצרים תעזור לכם להישאר עם אצבע על הדופק בכל הנוגע להתנהלות כלכלית. התחילו עם מוצרי החובה והבסיס כמו עגלה וסל קל, המשיכו עם חלוקה של מוצרים לקטגוריות והבחינו בין כאלה שהם פריבילגיה לבין כאלה שהם חלק בלתי נפרד מהחודשים הראשונים עם התינוק. כמו כן, נצלו את הזמן של ההיריון כדי להשוות מחירים.

בדרך כלל הכי משתלם לקנות חלק מהמוצרים באינטרנט וחלק מהמוצרים בחנות. אם מדובר על מוצרים שאתם צריכים להרגיש ולראות מקרוב, זה הזמן להגיע לאולמות התצוגה ולקבל המלצות קונקרטיות. בכל מקרה אחר או אם יש לכם ניסיון קודם, רכישה דרך האינטרנט תחסוך עבורכם טרחה והוצאות.

2. נהלו את התקציב

צד נוסף של התנהלות כלכלית עבור משפחה שמצפה לתינוק מחייב אתכם להכין שיעורי בית. זו כבר משימה שלא קשורה ישירות לתינוק עצמו, כי מצופה מכם לדעת כמה כסף נכנס לחשבון הבנק וכמה עולה לכם לנהל אותו. לכן, כדאי להכניס למערכת השיקולים גם שכר מעבודה וגם קצבאות, תמיכות מהממשלה, הכנסה משכירות וכן הלאה.

בדקו את הוצאות המגורים שלכם בהשוואה להוצאות מחיה וקניות שוטפות ובדקו איפה אפשר להדק את החגורה. לבסוף, ערכו רשימה של הוצאות נסיעה ורכב ונסו להתכונן ליום שאחרי הלידה כדי להישאר בתקציב מאוזן.

3. בדקו איזו עזרה אפשר לקבל

להורים עם מספר ילדים יש פריבילגיה להעביר את הציוד מזה לה. אם אתם נמצאים במצב דומה, נצלו זאת ותחסכו מאות עד אלפי שקלים על בגדים וצעצועים. בכל מקרה אחר, אולי אתם יכולים לקבל עזרה מחברים ומשפחה.

אל תתביישו לבקש עזרה וזכרו שבמצב שאתם נמצאים יש עוד המון זוגות. חסכו בטווח הקצר והארוך ושמרו על התנהלות כלכלית נכונה.

חופשת לידה, דמי לידה וזכויות אחרות – המדריך המלא

נעליים ראשונות – כיצד קונים נעליים לפעוט?