חברי הוועדה שלא מדובר בהעברת זכויות המחייבת במס רכישה מאחר שעדיין לא הוגשה תב"ע והפרויקט עוד לא קיבל היתר בנייה

ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שבבית קיבלה ערר שהגישה חברת "איווגה" על חיוב שלה במס רכישה עקב קניית מניות בחברת "לומינה", העוסקת בייזום פרויקט תמ"א 38 ברמת גן. בניגוד לעמדת מנהל מיסוי מקרקעין שלפיה "לומינה" נחשבת איגוד מקרקעין ולכן מדובר בעסקת מקרקעין, קבעו חברי הוועדה שלא מדובר בהעברת זכויות המחייבת במס רכישה מאחר שעדיין לא הוגשה תב"ע והפרויקט עוד לא קיבל היתר בנייה.

לומינה" הקימה שותפות עם שתי חברות אחרות ("בית וגג" ו"ג.ל") לצורך ביצוע פרויקט התחדשות עירונית מסוג תמ"א 38/2 (הריסה ובנייה מחדש) ברחוב רד"ק 2 ברמת גן. שלוש שנים לאחר מכן רכשה "איווגה",אחת השותפות בלומינה, 3,000 מניות נוספות בחברה, וחויבה בשל כך במס רכישה, משום שלעמדת מנהל מיסוי מקרקעין – משום שכל נכסיה של לומינה הוא בנדל"ן, היא נחשבת ל"איגוד מקרקעין" לפי חוק מיסוי מקרקעין ולכן מדובר ברכישת זכויות נדל"ן המחויבת במס.

איווגה טענה  כי חויבה בטעות משום שלא רכשה זכויות במקרקעין אלא רק אופציה, והגישה ערר על השומה. היא טענה שעדיין לא התקיימו כמה תנאים מקדימים לפרויקט ההתחדשות העירונית ,ובהם אישור תוכנית בניין עיר והגשת בקשה להיתר בנייה. עוד קבלה כי לא מדובר בהעברת זכויות מגובשות במקרקעין. היא הוסיפה כי לפי חוק מיסוי מקרקעין, "יום המכירה"  נדחה במקרה שאין לעסקה היתר בנייה או לא הוחל בבנייה בפועל.

איווגה ציינה בפני הוועדה כי  המדיניות של רשות המסים כמו גם של בתי המשפט בתמ"א 38 לאורך השנים הייתה כי בתקופת הביניים עדיין לא התגבשו זכויות במקרקעין.ודרשה לא להטיל עליה מס רק משום שרכשה מניות בחברה.

מנהל מיסוי מקרקעין מצדו אמר כי בשנים האחרונות גובשה הוראה מנחה שלפיה זכויות הבנייה שנמכרות מהדיירים ליזמי תמ"א 38 נחשבות לזכויות במקרקעין, כך שרכישת מניות בלומינה – בעלת זכויות הבנייה – כמוה כרכישת זכויות במקרקעין. עוד נטען כי החריגים שדוחים את יום המכירה נועדו רק לצורך חישוב המס ולא לדחיית החיוב בפועל.

השופט קיבל את עמדת איווגה. לפיו, נכון לעכשיו הזכויות של לומינה טרם התגבשו והצדדים לעסקה לא הפיקו ממנה הנאה כלכלית שמחייבת במיסוי.

הוא דחה את טענת מנהל מיסוי מקרקעין שלפיה הסעיף המאפשר לדחות את יום המכירה מכוון רק לחישוב השבח, וקבע כי פרשנות בהירה של החוק מובילה למסקנה כי יש לדחות בפועל את יום העברת הזכויות, כך שנכון לעכשיו העוררת רכשה רק זכויות חוזיות.

עוד נאמר בוועדה שרצוי שרשות המסים תוציא הוראת ביצוע שתבהיר את עמדתה, וכי הפרשנות לחוק חייבת להיות מקלה לנוכח החשיבות הלאומית שבקידום פרויקטים שנועדו להגן מפני רעידת אדמה.

הערר התקבל על דעת כל חברי הוועדה, שביטלו את החיוב במס וחייבו את מנהל מיסוי המקרקעין בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 30 אלף שקל. אם רשות המסים לא תגיש ערר או שהערר שלה לא יאושר, מדובר במדיניות חדשה

מהם התיקונים לתמא 38 ומה עוד צריך לדעת

עדכון מדרגות מס רכישה – 2019

התעמרות בעבודה אינה מעוגנת בחוק, אבל כמה חוקים  מאפשרים לעובד להתמודד עם ההתעמרות

מקרה שהיה: מנהל התחלף ודרש מהעובדים להתייעל עוד בטרם הכיר אותם, ציין שתהיה "אפס סבלנות" לעובדים לא יעילים, וכי הנהלת החברה נתנה לו מנדט לזעזע את המחלקה.

בסיום הפגישה  הטיל המנהל החדש שורה של משימות על כל עובד, בלוחות זמנים בלתי אפשריים, תוך ציון נהלים חדשים שיחולו מעתה במחלקה – כמו החובה לעדכן חודש וחצי מראש על יום חופש, הצורך לדאוג למחליף בימי מחלה ועוד גזירות. עובדת נקראה לשיחות חוזרות ונשנות על תפוקה לפני שאר העובדים תוך ביקורת על העדורותה המוצדקת מעבודתה לטפל בבן החולה. מקרה זה הוא דוגמה להתעמרות בעבודה. מדוע? נתחיל בלהסביר מה זו התעמרות בעבודה.

מה זו התעמרות בעבודה?

התעמרות בעבודה הוא מונח כולל, משפטי וסוציאלי, שניתן לייחס להתנהגויות פוגעניות מצד המעסיק או מי מטעמו, שהן משפילות את העובד, מבזות אותו, פוגעות בו או שמות אותו ללעג.

אחד מכל שלושה ישראלים יחווה התעמרות בעבודה בצורה ובחומרה כזאת או אחרת. אין פרופיל ייחודי לעובד העלול ליפול קורבן להתעמרות. משרה בכירה והשכלה אינם תעודת ביטוח מפני התעמרות, הקיימת בהחלט גם בדרגים בכירים.

אבל איך היא מתבטאת? היא יכולה להתגלם בצעקות, בהשפלות ובאיומים, אבל גם בדרכים מתוחכמות יותר כמו משימות משפילות, משימות שאינן הולמות את כישורי העובד, ביקורת יתר, התנהגות דקדקנית, האשמות שווא, פגיעה במעמדו, הטלת משימות שאינן חופפות את שעות העבודה, התעלמות מהעובד ובידודו החברתי, ועוד.

התעמרות בעבודה אינה על פי הפסיקה מקרה חד פעמי, אלא התנהגות חוזרת ונשנית, באופן היוצר לעובד סביבת עבודה עוינת ומשפילה.

מה לעשות נגד התעמרות בעבודה?

אומנם החקיקה טרם מחייבת. עם זאת, בתי הדין לעבודה פיתחו כלים פסיקתיים להתמודדות עם ההתעמרות. בשורה ארוכה של פסקי דין קבעו בתי הדין כי התעמרות בעבודה יכולה להיחשב "כהרעת תנאים", באופן המזכה את העובד בפיצויי פיטורין גם אם התפטר.

בנוסף  בתי הדין פסקו פיצויים בגין עוגמת נפש לעובד שעבר התעמרות, מכוח עילות נזיקיות כלליות ועקרונות תום הלב החלים באופן מוגבר במשפט העבודה. פיצויים אלו יכולים להגיע לגובה של עשרות אלפי שקלים, בהתאם לחומרת ההתעמרות והתמשכותה.

זה לא פשוט. אל תביעה כזו יש לצרף כמה שיותר ראיות להוכחת ההתעמרות, למשל מסמכים, תכתובות, הודעות דוא"ל, ופרוטוקולים של ישיבות (אם ישנם). עם העדויות המצב קשה יותר, משום שהבאת עמיתים לעבודה שיעידו על ההתעמרות עלולה להיתקל בקשיים אם הם עדיין מועסקים באותו מקום עבודה.

יתר על כן, במקרים שבהם ההתעמרות נעשתה באמצעות השפלת העובד וכינויו בכינויי גנאי שונים, כמו גם הוצאת דיבתו אל מול עובדים נוספים, ניתן לשקול הגשת תביעת לשון הרע כנגד המעסיק.

אם המתעמר אינו הבעלים של החברה, אפשר לחסוך את ההליכים המשפטיים בפנייה לממונים עליו. היו מקרים שמנהלים הועברו מתפקיד ניהולי ואף הועזבו מהחברה. אבל יש להפעיל שיקול דעת מה אופי מקום העבודה ואיך יראו את את התנהגות המנהל.

במקרים המובילים לנזקים נפשיים ופיזיולוגיים כאחד, אפשר לשקול פנייה לביטוח הלאומי, מגובה במסמכים מתאימים וחוות דעת רפואית, לצורך הגשת תביעה לנכות מעבודה.

בכל מקרה, התעמרות היא לא משהו שיש להשלים איתו וככל שיפעלו יותר נגד בוסים מתעללים, כך נרחיק את התופעה הזו.

העסקת עובדי קבלן – האם השיטה הזו תיפסק?

זכויות עובדים בטיפולי פוריות – מה החוק אומר?

זכויות עובדים בפסח

ערכת דנ"א, מי החברות, כמה עולה, איך זה עובד, מה הסכנות ולמה זה אסור בארץ

רוצים לדעת מה הדנ"א שלכם, מאיפה באתם ומהם השורשים האמיתיים שלכם? כדי לגלות את כל הפרטים המרתקים האלה תוכלו להצטייד בערכת דנ"א.

מדובר על ערכה ביתית שהשימוש בה יחשוף בפני המשתמש פרטים כמו מה המוצא שלו, מה ההרכב האתני שלו, מאיפה באו אבותיו, ועוד.

לפי הערכות של יצרניות הערכות האלה בארה"ב, עשרות מיליוני צרכנים פרטיים כבר קנו אותן, מהם כמה מאות ישראלים.  מדובר בשוק שמגלגל 100 מיליון דולר בשנה, ויש מספר גדול של חברות שמוכרות אותן.

ביוטיוב אפשר למצוא לא מעט סרטונים של צרכנים שקנו ערכת דנ"א, וצילמו את עצמם מגיבים לתוצאות, לרוב בהפתעה מרובה.

לא מעט אנשים מגלים שהמוצא שלהם שונה ממה שחשבו, מוסלמים מגלים שהם קצת יהודים, לבנים שמגלים שהם קצת שחורים. מהסרטונים עולה שהדור החדש מסתכל על מוצא כאל משהו מרתק מעניין ומרגש.

איסור על ערכת דנ"א בישראל

אם כן, מדובר על טרנד עולמי, אלא שעל ישראלים נאסר להיות חלק ממנו במדינתם: בישראל אסור למכור ערכות ביתיות לבדיקת דנ"א. אחת מהחברות המובילות בשוק הזה היא MyHeritage – חברה ישראלית, אך ישראלי שינסה להזמין ערכה ביתית כזאת דרך אתר האינטרנט שלה, לא ימצא מחיר, או אפשרויות משלוח. השירות הזה חסום לישראלים.

במשרד הבריאות מסבירים את הסיבה ב"חוק מידע גנטי". לפי החוק הזה, אי אפשר לערוך בדיקת דנ"א בישראל ללא צו בית משפט, משום שעבור הצרכן הפרטי הן משמשות עבור בדיקות אבהות. אנשי המשרדים לא הכירו את השימוש בערכות כשימוש צרכני.

"החשש פה הוא שאנשים יגלו שהם ממזרים  וזה יכול לגרום להם לבעיות קשות ברבנות", מסבירים במשרד המשפטים. במשרד הבריאות מסרו בתגובה: "כרגע חוק מידע גנטי אינו מתיר מכירת ערכות כאלה בישראל".

עוד מסרו במשרד: "לפי חוק מידע גנטי – ביצוע בדיקה גנטית מחייב קבלת הסברים מרופא והסכמה מדעת לביצוע הבדיקה, ומחייב שבדיקה תיערך רק במעבדה גנטית או במכון גנטי מוכרים ובעלי רישיון. דבר כזה לא יכול להתקיים בערכות הנמכרות ישירות לציבור. יש בחוק כללים ברורים מתי אין לאשר את הבדיקה. חלק מהשיקולים הם חשש לנזק חמור לטובתם של קטינים או ילדים עתידיים במשפחה, עקב אפשרות תיוגם כממזרים שתגרום לפגיעה בכשרותם להינשא בישראל לפי הדין היהודי. ייתכנו השלכות מזיקות גם בדין הדתי של דתות אחרות. בנוסף, יש צורך בתהליך שיוודא הסכמה מדעת לבדיקה מצד כל הנבדקים, וקבילות של התוצאות בהלך משפטי רלוונטי (מזונות, ירושה וכו'). לכן, חל איסור לשווק בישראל ערכות שנועדו לבדיקה עצמית גנטית – בכל נושא רפואי וכן לבדיקת קשרי משפחה".

מקדמי החוק ציינו שההגנות שעבדו עליהן נועדו למנוע מחברות הביטוח להכריח אנשים לעשות בדיקה כזאת, לזהות אצל מבוטחים נטיות גנטיות מסוימות ועקב כך לייקר את הביטוח, או שאר שימושים לא הוגנים של חברות פרטיות.

מה מחיר ערכת דנ"א

מבדיקה באתרי המתחרות של MyHeritage, המחיר הנפוץ לערכת דנ"א הוא 99 דולר, אך באמזון יש מבצעים למשל: 59 דולר לערכה של AncestryDNA – החברה הגדולה ביותר בתחום (עם מאגר של יותר מ-10 מיליון משתמשים). לעומת זאת, אחת החברות הוותיקות בתחום 23andMe, מציעה גם ערכה ב-199 דולר, משום שהיא כוללת גם מידע רפואי סטטיסטי.

החברות הבולטות בתחום:

AncestryDNA,Family Tree, MyHeritage, 23andMe, GPS origin, Living DNA.

איך זה עובד

כך זה עובד: יורקים לתוך שפופרת או מבחנה מפלסטיק (או משפשפים את הלחי מבפנים, תלוי בחברה). אחרי זה צריך לשחרר תמיסה מסוימת שתשמור על הרוק, מעין חומר שימור ואז יש לשלוח את הקופסא של הערכה בחזרה למעבדה.

אם קרובי משפחה נמצאים במאגר, החברה תדווח למשתמש שהם קיימים במאגר וכמה מהם נמצאו שם, בתנאי שיש הסכמה של שני הצדדים.

אם משלמים עוד 100 דולר, מקבלים תוצאות רפואיות שמתבססות על שאלונים שהחברה העבירה לעוד אנשים והם נותנים תשובות בהתבסס על סטטיסטיקה בלבד.

ביקורת על ערכות הדנ"א

אחת הביקורות על החברות האלה היא שהתוצאות משתנות מעט מחברה לחברה וכן משתנות בין תאומים זהים – בגלל תורשה שונה של רצפי גנים.

ערכות כאלה אף זוכות לביקורת רבה על מידת מהימנותן ועל הפרשנות של תוצאותיהן, ועל השפעות אפשריות על הנבדקים ומשפחתם.

הסיבה היא שכל חברה מצליבה את המידע עם בסיס נתונים אחר. חוסר הדיוק הופך לבעייתי יותר עבור בני מיעוטים, להם יש בסיס נתונים קטן הרבה יותר מולו ניתן להשוות את חלקי הדנ"א הנוגעים למוצא. המצב הזה עלול להוביל לקבלת מספר תשובות על אותה בדיקה.

בעיית חוסר הדיוק קטנה לעומת הסכנה שביצירת בסיס גנטי. הבעיה מתחילה ברגע שהמידע הגנטי של הלקוח מגיע לבסיס הנתונים, שם הוא יהווה מקור השוואה לבדיקות אחרות. החברות מבטיחות שככל שיותר נתונים ייכנסו למאגר, כך התוצאות אמורות להיות מדויקות יותר.

למרות שהנתונים לא אמורים להיחשף לצד שלישי, אם הלקוח בחר שלא לשתף את התוכן הגנטי שלו, עצם קיומם של הנתונים הגנטיים יכולים לסכן את הלקוח ובני משפחתו. חלק מהחברות כבר הכריזו על שיתופי פעולה עם חברות תרופות, איתן המידע ישותף בהסכמת הלקוחות. השיתוף של המאגר הגנטי עשוי להוביל לפריצות דרך רפואיות-מדעיות, אך בדרך לתת לחברות תרופות וגם חברות אחרות כמו חברות ביטוח מידע רב ערך אודות מספקי הדגימות.

איך עוקפים את האיסור

בדילטס, חברת שילוח שמספקת כתובת בארה"ב למי שרוצה להזמין אונליין מוצר שלא נשלח ישירות לארץ, מספרים איך ישראלים עוקפים את האיסור הזה. רובם כמובן כלל לא מודעים לו. בחברה אומרים שההגבלות היחידות שיש עליה הן של המכס ולא רואים סיבה בריאותית לאיסור.

"בשנתיים האחרונות ישראלים מזמינים את הערכה. בממוצע שולחים דרכנו בערך 10 ערכות בשבוע ב-20 דולר למשלוח. זה די הרבה. מי שקונה את זה שולח את הדגימה אלינו בחזרה, דרך דואר ישראל ואנחנו שולחים את זה לחברה. אנחנו לא גובים על זה תוספת", אומרים בחברה.

שימור דם טבורי, כמה עולה והאם כדאי

עד ערב פסח יכלול הפיילוט 20 סניפים

מלבד סניפי הדואר, בשנים האחרונות החלו בעלי עסקים קטנים לחלק את החבילות הנשלחות אליכם בדואר. מעתה דואר ישראל מחלקת חבילות גם בסניפי סופר-פארם. שתי החברות החלו בפיילוט בסוף 2018, ועד ערב פסח יכלול הפיילוט 20 סניפים.

החבילות מחולקות בסניפים: הר חומה ירושלים, בית שמש, אשדוד, צומת הפיל תל אביב, הגוש הגדול תל אביב, לונדון מיניסטור תל אביב, כיכר דיזנגוף תל אביב, רעננה, נתניה, אור עקיבא, נווה שאנן חיפה, קניון ערים כפר סבא, ראש העין, מודיעין, מדרחוב ירושלים ובקרוב יצטרפו גם: באר יעקב, קניון הראל, טבעון, אשקלון וחולון.

עם צירופה של סופר-פארם יהיו לדואר ישראל 1,230 נקודות חלוקה, 650 סניפים ו-580 נקודות מסירה בחנויות פרטיות ורשתות.

זה המשך לשיתוף הפעולה של חברת הדואר עם סופר-פארם, שכבר מספר שנים ניתן לקבל דרכה דואר רשום ודרכונים. המהלך ממצב את מעמדה של סופר-פארם כנקודת חלוקת דואר, משום שהרשת כבר היום מאפשרת בסניפיה איסוף סל מוצרים שלקוחות שלה הזמינו באתר האינטרנט של החברה. איסוף חבילה שנשלחה דרך דואר ישראל בסניפי סופר-פארם יהיה ללא עלות. שיתוף פעולה נוסף לקבלת משלוחים יש לסופר-פארם עם חברת בוקסיט

עבור חברת דואר ישראל, מרכזי מסירת החבילות הם אמצעי מרכזי למסירת חבילות בנוסף לסניפי הדואר. ב-2018 מסרה החברה מספר שיא של 65 מיליון חבילות במשקל 14,100 טון, מתוכם כ-17 מיליון נמסרו ב-580 מרכזי מסירת חבילות מחוץ לדואר.

לדברי דני גולדשטיין, מנכ"ל דואר ישראל, "מדובר בשיתוף פעולה אסטרטגי כדרך להתמודד עם המספר ההולך וגדל של חבילות שנשלחות לישראל דרך דואר ישראל (שמהווה ספק המשלוחים העיקרי לחבילות שנשלחות ארצה מחו"ל).שיתוף הפעולה יאפשר לדואר ישראל לשפר את חווית השירות ללקוחות ולסופר-פארם ליהנות מטראפיק נוסף של לקוחות המגיעים לאסוף את החבילות".

איך לעקוב אחר חבילות דואר נעלמות

סופר-פארם תייבא ישירות מחול, לבדל את עצמה מ-BE

פחות משלמים בצ'קים אבל הם עדיין חוזרים. מה אפשר לעשות?

אומנם השימוש בצ'קים הולך ומצטמצם בשנים האחרונות במקביל לגידול ברכישות בכרטיסי האשראי והתרחבות אמצעי התשלום הדיגיטליים, ההעברות הבנקאיות והאפליקציות. אבל עדיין המחאות הן עדיין אמצעי תשלום דומיננטי מאוד במשק, בעסקאות גדולות, בשכר דירה ובעסקים קטנים מרובי ספקים, באירועים ועוד.

מנתוני בנק ישראל עולה כי כמעט 3.5 מיליון צ'קים חזרו בשנה שחלפה, בסכום כולל של כ-40 מיליארד שקל. על הצ'קים החוזרים הללו, הבנקים גוזרים עמלות שמנות אבל הן יכולות להיחסך אם שמים  לב.

למה צ'קים חוזרים

הסיבות האחרות הן בעיקר סיבות טכניות: סכום לא תואם למילים, הצ'ק הופקד טרם זמנו, הסבת צ'ק לא תקינה, חתימה חסרה, תיקון שבוצע בצ'ק ולא נחתם, תיקון אסור שבוצע, צ'ק שהופקד והוא כבר לא בתוקף ועוד. בקיצור, המפקיד או רושם הצ'ק לא שמו לב.

כמה הבנקים מרוויחים על צ'קים חוזרים

עבור צ'ק שחזר מסיבת אי כיסוי, מחויב רושם הצ'ק (מושך הצ'ק – זה שמחשבונו נמשך הכסף) בעמלה שנעה סביב 80-50 שקל. עבור צ'ק שחזר מסיבה טכנית מחויב רושם הצ'ק בעמלה שמגיעה לכ-20 שקל.

כאשר מדובר בחשבון של עסק גדול (מחזור של מעל 5 מיליון שקל בשנה), גם המפקיד יחויב בעמלה.

הבנקים מרוויחים עמלות  של מיליוני שקלים משנה רק על צ'קים חוזרים, ולהבדיל מנושאים אחרים, כאן הם לא מתמקחים ולא מתפשרים

מה אפשר לעשות להימנע מצ'קים חוזרים?

די פשוט, לפני שמוסרים או מפקידים צ'ק, בודקים שהפרטים נכונים, שהכל תקין ורשום כמו שצריך. צריך לוודא שיש לכם מספיק כסף בחשבון. ואם לא, צריך לפנות לפקיד הבנק מראש ולעדכן אותו שצפוי לרדת מחשבון הבנק צ'ק שמסרתם וודאו שיכבד אותו. לבנק יש שיקול דעת והוא יכול לכבד את הצ'ק תוך העמדת מסגרת אשראי זמנית, גם אם אתם על סף חריגה מהמסגרת שנקבעה.

מה יעשו מקבלי צ'קים חוזרים?

אם הטעות טכנית, שיחה עם נותן הצ'ק החוזר לרוב תביא לתיקון בצ'ק חדש. אם הצ'ק ללא כיסוי צריך לברר אם זה בתום לב או מכוון. אם זה בתום לב הסבירו לו את העניין ואולי פקיד הבנק מהסעיף הקודם יאשר לו. אם זה מכוון, יש לפנות לאמצעים משפטיים. כך גם במקרה של חשבון סגור או מוגבל.

אם הצ'ק מבוטל, הבנק חייב לקבל את בקשת הביטול. לפעמים גם בצדק, אם גילה למשל שהמוצר שבור. כאן צריך לברר אם נותן הצ'ק מה הסיבה ולהגיע להסדר. אם מדובר במעשה נוכלות פר אקסלנס, יש לפנות לאמצעים משפטיים.

הרפורמה בצקים – צק פתוח יוגבל ב-5,000 שקל; מגבלות על הסבת צקים ועוד

היקף הפעילות השנתי בצקים בישראל צפוי להסתכם ב- 2014 בכ- 905 מיליארד ₪; גידול של כ- 6.5%

המגרש כולל בתים וחניון וצפויים להיבנות עליו 70 דירות וכן שטחי מסחר ומלונאות

חניון ברח' הירקון ת"א, שהוא ככל הנראה המגרש היקר בארץ, יוצא למכרז: 3 דונם ברחוב הירקון 7. שוויו המוערך: 300-400 מיליון שקל. המגרש כולל בתים וחניון וצפויים להיבנות עליו 70 דירות וכן שטחי מסחר ומלונאות.

בעלי החניון  יוכלו להתרשם שבסמוך לחניון  מכרה ליאורה עופר פנטהאוז בשטח 1,000 מ"ר בכ-120 מיליון שקל ומיני פנטהאוז ב-47 מיליון שקל – ואלו הדירות הכי יקרות בארץ. אחת הסיבות היא שזה אחד המגרשים הבודדים בחוף תל אביב שבהם ניתן לבנות 15 קומות למגורים. להערכת שמאים, תוכנית המתאר תאפשר ליזם כאמור לבקש גם שטחי מסחר ומלונאות.

אז למה המגרש לא נמכר עד כה? כרגיל סכסוך בעלים. אחרי שבמשך 15 שנה לא הושגה הסכמה על פיתוחו, החליט בית המשפט על פירוקו. לכונס המגרש מונה עו"ד דוקטור איתי הס, ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

מה מאפיין את הנכסים היקרים בישראל?

• מיקום: במרחק נגיעה מהים, בשכונות יוקרה בתל אביב וירושלים – בכל המקרים מיקום נדיר
• סוג הנכס: ווילה ,פנטהאוז, טאון האוס, נכס לשימור, בניין דירות שהוסב לבית פרטי, איחוד מגרשים, נחלות יוקרתיות במושבים
• שטח הקרקע גדול במיוחד
• השטח הבנוי גדול במיוחד
• התכנון והעיצוב יופקד בידי האדריכלים והמעצבים המפורסמים ביותר בארץ ובחו"ל
• הבניה ועיצוב הפנים יבוצעו עם ספקי המותגים היקרים בארץ ובעולם
• משך הבניה של הנכס ארוך באופן משמעותי

ניסיון שלישי למכרז מחיר למשתכן במגרש מכבי יפו; האם יצליח הפעם?

אאורה תבנה 430 דירות במקום מגרש הכדורגל הישן של מכבי חדרה

המגדל בפרויקט בבלי בגבעת עמל קיבל אישור משפטי

זיהום, שכנים מעצבנים, רעשים, אלימות בבתי ספר  – אלו הדברים שלרוב אנחנו לא בודקים לפני כניסה לדירה חדשה אבל משפיעים על רמת החיים ועל הכיס

מה אנחנו עושים כשאנחנו מעוניינים לשכור או לקנות דירה? בודקים את הדירה עצמה, לפעמים את הסביבה, לפעמים מדברים עם השכנים או עם השוכרים, מתייעצים עם גוף מקצועי, מחפשים מידע נוסף וכן הלאה. אבל מה הדברים שלא ניתן לראות בעין? אלו כוללים מפגעים שונים כמו בנייה ושיפוצים בסמוך, רעש בלתי פוסק, זיהום אוויר או שכנים מעצבנים. אלו הדברים הרחוקים מעין שחשוב לדעת.

חדש באתר הון – מידע מעודכן על מחירי הדירות בעסקאות האחרונות

זיהום אוויר וריחות

לא אחת נמצא אזורים שסובלים ממפגעי ריח וזיהום ממקורות כמו פליטות ממפעלים ואזורי תעשייה, או שריפות אשפה או נחושת פיראטיות. הנזקים  עלולים לגרום לתחושות של צריבה בעיניים ולנזקים בריאותיים של ממש לצד הסירחון

התושבים הסמוכים למפרץ חיפה סובלים מכך מאוד. יש גם מקומות שבהם מקור הריחות אינו ברור.

כדי לגלות את זה מראש צריך כבר לתחקר קצת את השכונה, אפשר בשיחה עם השכנים, שאלות בקבוצות הפייסבוק השכונתיות או חיפוש מידע ברשת. וכמובן לבוא בשעות שונות לבדוק אם זה המצב.

ההשלכות הן רעש ברוב שעות היום, אבק ולכלוך, כבישים חסומים וחניות מופקעות.

בשכונות מסוימות  הסיכוי לתמ"א 38 במרחק של עד 100 מטר מהבית מגיע ל-100%. למרות זאת, 40% מרוכשי הדירות בכלל לא בדקו מהן התוכניות לסביבה הקרובה לפני הרכישה.

כדי לגלות אילו תוכניות בינוי עתידיות קיימות באזור, יש לפנות לאגף ההנדסה של העירייה או הרשות המקומית, ולעבור על בקשות להיתרי בנייה שהוגשו והתקבלו בסביבה הקרובה. אפשרות קלה ונגישה יותר היא לחפש את המידע ברשת.

רעש

נוסף לבנייה רעש יכול לנבוע מכבישים סואנים, אזורי בילוי ומסחר, מגרשי ספורט, קופות חולים, שדות תעופה ועוד.  הבעיה בגילוי הרעשים היא כפולה, לא בכל שעות היממה יש רעש, לכן תלוי מתי בודקים את הדירה. בעיה אחרת היא  תכנון עתידי למשל של כביש או מוסד ציבור.

כדי להימנע מכך צריך לחקור את הסביבה ולבדוק איפה ממוקמים אזורים מרעישים ביחס לדירה, כמו סניפי תנועות נוער, מתנ"סים, מגרשי משחקים ופארקים. בנוסף חשוב להגיע לדירה בשעות ובימים שונים כדי לראות בעצמכם, ובעיקר לשמוע, מהי רמת הרעש.

כדי לראות אם מתוכננים גורמי רעש נוספי בעתיד אפשר לבדוק בתמ"א או ברשת.

שכנים מעצבנים

בבניינים משותפים בעיה מרכזית היא שכנים מעצבנים – ראו כאן: מה עושים עם שכנים מעצבנים.. לצד זאת רוב השוכרים והרוכשים מעדיפים אנשים כמותם מבחינת הכנסה, רמת חיים,  השכל, גיל וכדומה

בקרב רוכשי הדירות 79%, טענו שזהות השכנים חשובה להם מאוד, אם כי 66.5% בכלל לא טרחו לדבר איתם לפני שחתמו על חוזה.

כדי להימנע מאכזבה שיחה קצרה עם השכנים יכולה לעזור.  מידע סוציו-דמגורפי על האזור   אפשר למצוא למשל באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנותן מידע ברמה העירונית, או באתים אחרים ברשת..

חניה ופקקים

אם רואים את הדירה בשעות היום, סביר שהרחובות ריקים והחניות זמינות. אבל בשעות העומס של הבוקר ייתכנו פקקים ביציאה מהשכונה, עומס ברחובותיה ובצפירות. ובשעות חזרה מהעבודה: פקק בכניסה, מצוקת החניה, ומכוניות שמחנות על המדרכות.

ככל שהבניה במרכזי הערים הולכת ומצטופפת עם פרויקטים של התחדשות עירונית – שחלקם אף מצמצמים את מקומות החניה לעידוד נסיעה בתחבורה ציבורית – הפקקים בהם גדלים.

אם אתם רוצים להימנע משעות מיותרות של ישיבה בפקק או חיפוש חנייה, לפני שתחתמו על חוזה חשוב לבקר בשכונה בשעות שמאופיינות בפקקים: שעות הבוקר ואחר הצהריים.  אפשר להיעזר בגוגל מאפס, שאחד השירותים שהוא מציע הוא מדידת זמן נסיעה בשעות מסוימות.

אנטנות בסביבה

הנזק שאנטנות סלולאריות גורמות לבריאותם של המתגוררים לידם עדין לא הוכח בשום מחקר רציני, אבל נרצה לדעת כמה אנטנות יש בסביבת המגורים שלנו ובאיזו קרבה. במקרים רבים הן מוסוות היטב וקשות לאיתור.

כדי לגלות אותן אפשר לפנות לאתר המשרד להגנת הסביבה, שבו יש מפה אינטראקטיבית של כל האנטנות הסלולאריות שפעילות כיום או שנמצאות בהקמה ברחבי הארץ – ולאיזו חברה הן שייכות. גם חלק מהרשויות המקומיות מציעות מפה דומה.

חושך בדירה

. היעדר אור טבעי בבית מצריך תאורה דולקת למשך שעות ארוכות וכן חימום חזק יותר בחורף.זה משפיע גם על דודי שמש ומחייב פעמים רבות התקנת דוד חשמל, וכך החשבונות גדלים.

בשל הזינוק במספר המגדלים והציפוף בבנייה, בעיקר באזורי הביקוש, יש יותר ויותר דירות חשוכות, ללא כניסה של אור.

כדי להימנע צריך להגיע לדירה בשעות שונות של היום כדי לבדוק עד כמה היא מוארת במהלכן. אם כי  בדירות שנמצאות עדיין על הנייר המשימה קשה יותר, אבל אפשר לבדוק אם יש בדיקות צל בתוכניות הבנייה או אם מתוכניים בניינים נוספים שיסתירו את השמש.

איכות בתי הספר – אלימות וציונים

איכות של בית ספר נמדדת כיום על ידי שני מבחנים עיקריים שעורך משרד החינוך: מבחני מיצ"ב – שנערכים בכיתות ה' ו-ח', וכמובן מבחני הבגרות, שנערכים בתיכון. אבל בעוד שהבגרויות מודדות רק הישגים אקדמיים, למיצ"ב יש חלק נוסף וחשוב שרבים לא מודעים אליו – מדידת רמת האלימות בבית הספר ושביעות הרצון של התלמידים והמורים ממנו.

בחלק זה נשאלים התלמידים על אירועים אלימים – פיזית או מילולית – שחוו בבית הספר, על תחושת הביטחון שלהם בו ועל יחסם של המורים. המורים, מצדם, נשאלים על עומס העבודה ועל תחושת השחיקה שלהם. מכאן עולה הרבה פעמים שלא מעט תלמידים בישראל מפחדים ללכת לבית הספר, גם בשכונות מבוססות ובבתי הספר שנחשבים למוצלחים. כאן אפשר לראות איך רמת בתי הספר משפיעה על ערך הדירה.

אפשר לבדוק באמצעות נתוני מבחני המיצ"ב המופיעים באתר משרד החינוך וגם באתר "גוב מאפ" של המרכז למיפוי ישראל. ניתן למצוא אותם גם במדד מדלן לחינוך, שמרכז נתונים על כל בתי הספר בארץ, מכל הזרמים (ממלכתי, ממלכתי דתי, חרדי וערבי). או באתר שקיפות בחינוך.

איך רמת בתי הספר משפיעה על מחיר הדירה

תבע – איך היא עוזרת לנו להחליט ברכישת דירה

איך לחסוך כסף ברכישת דירה?

הראל: "החברה לומדת את משמעויות ההחלטה ובוחנת את האפשרות להגשת בקשת רשות ערעור

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר  תביעה נגד חברת הביטוח הראל כייצוגית. בתביעה, שהוגשה לפני חמש שנים, על סכום של 380 מיליון שקל, נטען כי הראל אינה משלמת את מלוא תגמולי הביטוח המגיעים למבוטחים בפוליסות ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה.

התובע טען, כי הראל לא שילמה ואינה משלמת את מלוא התשלומים כמתחייב לפי חוזי הביטוח. לפי טענתו, על פי הפוליסות, מי שאירע לו מקרה ביטוח זכאי לבונוס שהצטבר מרווחי ההשקעות עד לתשלום הראשון ולאחר מכן, בפיצוי החודשי לתשלום, זכאי להצמדה למדד וחלק מרווחי ההשקעות. אולם,  החברה לא שילמה את הכסף למבוטחים.

המבוטחים גם לא תוגמלו בגין חישובי הצמדה למדד וכן החברה לא שיתפה אותם ברווחים הגדולים, בניגוד לתנאי הפוליסה. כך טען

הראל מצדה אישרה שהמבוטחים הרלוונטיים זכאים לחלק מהתגמולים שאותם לא שילמה, אולם נימקה כי החישוב של התובע מוטעה וכי בלי קשר לתביעה  היא כבר נערכה להשיב חלק מהכספים.

נוסף לקבלת התביעה כייצוגית, פסק השופט כי הראל תשלם בינתיים הוצאות משפט בסך 35 אלף שקל לתובע.

חברת הראל כתבה בהודעה לבורסה כי "החברה לומדת את משמעויות ההחלטה ובוחנת את האפשרות להגשת בקשת רשות ערעור".

נוסטרו – איך חברות הביטוח משקיעות את הנוסטרו שלהם? והאם אין ניגוד עניינים מול הכספים המנוהלים בפנסיות?

קבוצת הראל – זינוק של 75% ברווח ל-287 מיליון שקל

מהאינתיפאדה השנייה "חלה התנתקות של ממש בין השניים והתמ"ג לנפש גדל הרבה יותר מהשכר הריאלי"

מהדוח של מרכז אדווה על המצב החברתי עולה כי אין קשר בין הצמיחה במשק לשכר. לפי חוקרי אדווה, כבר לפני שלושה עשורים התנתקה הצמיחה – הגידול בתמ"ג לנפש, מהגידול בשכר הממוצע.

בשנים 1968-1989 הגידול בתמ"ג לנפש אכן היה מלווה בעלייה המקבילה של השכר הריאלי, אולם בתחילת שנות התשעים נפתח פער ביניהם כשהתמ"ג לנפש החל לגדול יותר מהשכר הממוצע. במשך מספר שנים נשאר הפער בעינו, אולם מהאינתיפאדה השנייה "חלה התנתקות של ממש בין השניים והתמ"ג לנפש גדל הרבה יותר מהשכר הריאלי".

בשנים 2013-2014 הגיע הפער בשיעור הגידול של השניים לשיא ורק מ-2015 החלה מגמת ירידה איטית בפער.

בדו"ח מדגיש מרכז אדוה את הגידול במשקל ההכנסה מעבודה במשקי הבית בין 2000-2017 על רקע הצטמקות הכנסות משקי הבית מקצבאות ומתמיכות מאז הקיצוצים הגדולים בקצבאות הביטוח הלאומי בשנות האינתיפאדה השנייה, שהונהגו על ידי שר האוצר דאז, בנימין נתניהו.

בעשירון התחתון עלה משקל ההכנסות מעבודה מ-31.7% ב-2000 ל-52.3% ב-2017 ואילו משקל ההכנסות מקצבאות ותמיכות ירד בעשירון זה מ-66.6% ל-45.8%. הנפגעים העיקריים מהקיצוצים בקצבאות היו ששת העשירונים הנמוכים, כאשר בעשירון השני ירד משקל ההכנסה מקצבאות מ-50.4% ל-32.2% ב-2017, בעשירון השלישי ירד משקלן מ-35.4% ל-24.8% וכן הלאה.

כך  שרק מיעוט נהנה מהכנסות משמעותיות מהון, ומיעוט זה מורכב מהעשירונים העליונים. גידול ההכנסה מהון בין 2000-2017 נובע בין השאר מהגידול בשכר הדירה שגובים בעלי הדירות.

מס הכנסה שלילי לא פתרון

על מס הכנסה שלילי, אומרים, רחוק, מלהיות פיצוי. לפי פרסומי בנק ישראל, עומד שיעור המיצוי של המענק (שיעור אלה שמממשים את זכותם לקבלו) על 70% – שיעור נמוך משיעור המיצוי של קצבאות הביטוח הלאומי, שעומד על 90%, ואם עבור מקבלי שכר המינימום מהווה המענק תוספת שנתית של לא יותר מ-5%, הרי שמענק זה "לא מהווה פתרון לאי השוויון בישראל".

יותר מכך, לפי מרכז אדוה, המענק, שמתקבל במספר תשלומים במועדים שמנותקים ממעוד ההשתכרות,  מהווה סבסוד למעסיקים ומקנה לגיטימציה לנורמה של תשלום שכר נמוך.

בסיכומו של דבר, מכלל מקורות ההכנסה העיקריים – עבודה, קצבאות ותמיכות, פנסיות וקופות גמל והון: שני העשירונים העליונים קיבלו יחד 43.3% מכלל עוגת ההכנסות של משקי הבית שבראשם עומד שכיר, ואילו שמונת העשירונים הנותרים קיבלו יחד 56.7% – התפלגות שנותרה יציבה על פני העשור האחרון.

מכון אדווה: בעשירון התחתון כמעט לא מקבלים פנסיה

השכר הממוצע במשק ירד ל-10,303 שקל באוקטובר

תוכנית הסיעוד הלאומית – מהי התוכנית? מדוע זה חשוב? ואיך זה ימומן?

ההיחלשות נבעה מירידה במכירות בחנויות הזהות בתחום ההלבשה

חברת האופנה קסטרו סיכמה את הרבעון הרביעי של 2018 ואת השנה כולה עם תוצאות שליליות וירידה בכל הפרמטרים. בעקבות התוצאות השליליות שפירסמה  החברה לא תחלק החברה דיבידנד לשנת 2018. מניית קסטרו הגיבה בירידה.

הרווח הגולמי הרבעוני עמד על 262.5 מיליון שקל – 56.8% מהמכירות, לעומת 300 מיליון שקל – 60.8% מהמכירות – ברבעון המקביל. הרווח התפעולי צנח ברבעון ביותר מ-95% ל-2 מיליון שקל לעומת 44.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017. בשורה התחתונה סיימה קבוצת האופנה את הרבעון עם הפסד נקי של 7 מיליון שקל לעומת רווח של 33.7 מיליון שקל ברבעון המקביל.

בשנת 2018 הסתכמו הכנסות הקבוצה ב-1.74 מיליארד שקל לעומת כ-1.78 מיליארד שקל ב-2017. הרווח הגולמי השנתי עמד על מיליארד שקל לעומת 1.04 מיליארד שקל בשנה הקודמת. בקמעונאית הבגדים מסבירים כי הסיבה לרידה  היא בעיקר הפחתות ערך מלאי של פריטי אופנה. הרווח התפעולי השנתי צנח ב-67% ל-24 מיליון שקל לעומת 73 מיליון שקל ב-2017.

הצניחה ברווח התפעולי נבעה מפחת גדול עקב שינוי פריסת חנויות ומעלייה בהוצאות שכר עבודה בעקבות עליית שכר המינימום.

בשורה התחתונה סיכמה קבוצת האופנה את 2018 עם צניחה של 75% ברווח הנקי ל-11 מיליון שקל לעומת 44 מיליון שקל בשנת 2017.

העלייה החדה בהוצאות, לצד הפער השלילי בסעיף עליית ערך בהשוואה לשנה קודמת, הובילו לירידה חדה של 31% ברווח התפעולי של דלק רכב, ל-294.9 מיליון שקל,

דלק רכב דיווחה על תוצאות 2018 עם ירידה של כמעט 6% במספר המכוניות שנמכרו ונסיגה גדולה מאוד בשורות הרווח, הן התפעולי והן הנקי – למרות העלייה המתונה בשורת ההכנסות.

תחום האנרגיה (באמצעות ורידיס תחנות כוח) הוביל להכנסות של 44 מיליון שקל ורווח תפעולי של 4.7 מיליון שקל, ותחום איכות הסביבה (באמצעות ורידיס איכות הסביבה) הכניס 351.1 מיליון שקל ורווח תפעולי של 6.7 מיליון שקל.

הוצאות התפעול השנתיות של דלק רכב (עלות המכירות) זינקו ל-3.08 מיליארד שקל, לעומת 2.87 מיליארד שקל ב-2017. לכך מצטרפת עלייה של 8 מיליון שקל בהוצאות מכירה ושיווק, שעמדו על 128.5 מיליון שקל, ועלייה גדולה מאוד בהוצאות ההנהלה וכלליות, ל-83. מיליון שקל, לעומת 42.2 מיליון שקל ב-2017.

את העלייה בסעיף ההנהלה וכלליות מסבירים בחברה באיחוד פעילות ורידיס (חברה שעוסקת בתחומי האנרגיה, איכות הסביבה, והתפלת מים), וכן מעלויות חד פעמיות של 13.5 מיליון שקל שקשורות לרכישתה.

העלייה החדה בהוצאות, לצד הפער השלילי בסעיף עליית ערך בהשוואה לשנה קודמת, הובילו לירידה חדה של 31% ברווח התפעולי של דלק רכב, ל-294.9 מיליון שקל, לעומת 428.7 מיליון שקל ב-2017. סעיף המימון תרםללחץ על שורת הרווח של החברה – מול הוצאות מימון נטו של 140.4 מיליון שקל שנרשמו ב-2018, עומדת הכנסת מימון נטו של 27.2 מיליון שקל ב-2017.

קרסו ודלק רכב יורדים במכירות; ייבוא הרכבים מצטמצם

דלק רכב – מכרה רק 4,000 רכבים ברבעון; המכירות ירדו ב-13%