רווקים שחוסכים לפנסיה – ייתכן שאתם משלמים יותר מדי; האם רווקים צרייכם לשלם על ביטוח שאירים? ואם לא , אז למה הם משלמים? ואיך נמנעים מהתשלום הזה ותשלום עודף בכלל?
קרן הפנסיה היא חיסכון לטווח הארוך – לפרישה, וכן היא מבטחת אותנו במקרה של נכות, אובדן כושר עבודה. במקרה של מוות, השאירים מקבלים קצבה.
כל עמית שמצטרף לקרן קובע בעצם את סוג הביטוח והיקפו – את גובה קצבת הנכות (במקרה של אובדן כושר עבודה) ואת גובה הקצבה, שיקבלו השארים במקרה של מוות. רוב ההפרשה השוטפת לקרן הפנסיה היא בגין החיסכון (הקצבה החודשית בעתיד); חלק קטן (לרוב עשרות שקלים) הוא בגין רכישת ביטוח אובדן כושר עבודה (ובמידה שהעובד לא יוכל לעבוד, הוא יהיה זכאי לקצבה חודשית של עד 75% מגובה השכר המבוטח), וחלק קטן אחר מההפרשה הכוללת (גם לרוב עשרות שקלים בחודש) הוא בגין רכישת ביטוח למקרי מוות.
ביטוח במקרה של פטירה (חס וחלילה) מבטיח תשלום קצבה חודשית שוטפת לשאירים. התנאים לקבלת הקצבה תלויים בתקנון קרן הפנסיה, אבל ברוב הגדול של המקרים, שאירים מוגדרים כבן הזוג/ בת הזוג וילדים עד גיל 21 (אגב, יש קרנות מעטות שגם הורים נחשבים לשאירים בתנאי שהנפטר פרנס אותם). הביטוח הזה קריטי לאנשי משפחה – הוא מבטיח את קיום המשפחה במקרה של מוות.
קרן פנסיה ברירת מחדל – מה זה והאם זה מתאים לכל אחד?
מחשבון השפעת דמי הניהול בקרן פנסיה – כמה דמי ניהול תחסכו עם תעברו לקרן פנסיה ברירת מחדל (מסתבר שהרבה מאוד כסף)
הביטוח גם לרוב (תלוי בתקנון הקרן) משלם סכום חד פעמי לשאירים. אבל רגע – מה אם אין לכם בן זוג/ בת זוג וילדים? כן, אתם רווקים שחוסכים לפנסיה, מה קורה אז? ובכן כאן יש מלכודת. אם ההצטרפות לקרן הפנסיה אתם מגדירים את הסטטוס שלכם, אבל מסתבר שש מקרים (לא מעטים) שהסטטוס לא מעודכן. אתם יכולים לראות זאת בדוח הפנסיה שמוגש אליכם, או שאתם יכולים לבדוק זאת דרך שיחה עם החברה המנהלת, או בקשה לקבלת הפרטים במייל – כך תדעו מה הסטטוס, בדיקה של דקות יכולה לחסוך לכם לא מעט כסף, אין טעם להפריש לביטוח הזה, כי אין שאירים – הכסף בעצם הולך לאיבוד.
רווקים שחוסכים לפנסיה, אל תוותרו על בדיקת הסטטוס שלכם בקרן
הבדיקה הזו נחוצה מאוד כי מסתבר שחלק גדול מאוד מהקרנות (וזה אפשרי להם על פי החוק) משנות אחרי שנתיים את הסטטוס של רווק לנשוי – הם לכאורה עושות את זה לטובתכם, הרי אם אתם נשואים (עם או בלי ילדים) וחס וחלילה עזבתם את העולם הזה, ולא הספקתם לעדכן את הקרן שהתחתנתם, אז השאירים שלכם לא יקבלו כלום – הלך המפרנס, והלכה הפרנסה.
ועל רקע מקרים כאלו, החליט הרגולטור לאפשר לקרנות האלו לשנות סטטוס באופן אוטומטי. הבעיה שרבים מאוד מתחתנים שנים אחרי שהצטרפו לקרן הפנסיה, ואם אחרי שנתיים מתעדכן להם שהם נשואים, הם משלמים במשך שנים, פרמיה עודפת על ביטוח חיים (ביטוח למקרה מוות) – בדיקה יחסית מהירה וחסכתם את הכסף הזה.
לבדוק את הסטטוס שלכם בקרן הפנסיה
ונניח שבדקתם והסטטוס שלכם – רווק/ה. סבבה, אבל…צריך לבדוק שוב (באופן מתמיד) כי ההצהרה שלכם כעמיתים בקרן הפנסיה תקפה לשנתיים. כלומר שהצהרתם שאתם "מבוטח יחיד", הגדירו אתכם כרווקים לשנתיים, ואם לא תצהירו מחדש, הסטטוס שלכם כאמור ישתנה, ובמקביל תשלמו בגין ביטוח לשאירים. ואל תצפו שיעדכנו אתכם – קרנות הפנסיה אינן מחויבות להודיע על כך לעמיתים (אם כי יש קרנות שעושות זאת).
שיעור קצבת השאירים – חשוב גם לרווקים
מבוטח יחיד אמנם לא משלם בגין ביטוח שאירים, אבל הוא צריך לבחור כבר בתחילת הדרך (הצטרפות לקרן) מסלול ביטוח לשאירים, לרבות היקף הביטוח ושיעור הביטוח. רגע, איך הוא בוחר את הביטוח אם אין לו ביטוח? ובכן, הוא צריך להגדיר מה יהיה אם תהיה לו משפחה – איזה ביטוח יהיה לו, ומה שיעור הקצבה שהוא מבטח. הנתונים האלו לרווקים נראים לא רלבנטיים, אבל הם רלבנטיים מאוד מכיוון שברגע שכן משתנה הסטטוס והוא הופך לנשוי (היא הופכת לנשואה) אז ביטוח השאירים נכנס לתוקף בהתאם לשיעור שנקבע בתחילת הדרך. אם קבעתם מסלול עם שיעור קצבת שאירים מוגבל, ואתם רוצים להגדיל את שיעור הקצבה במקרה של מוות, אזי תצטרכו לשנות מסלול, וזה עלול (תלוי בתקנון הקרן) להיות מחויב בתקופת אכשרה (תקופה שבה אתם עדיין לא מבוטחים לפי המסלול החדש), והתקופה הזו יכולה להגיע ל-5 שנים. עם זאת, רוב הקרנות מאפשרות הגדלה של שיעור הקצבה, אבל עד תקרה מסוימת, וכפוף לגיל ולמצבו הרפואי של העמית.
תקופת אכשרה נקבעת גם בהצטרפות לקרן פנסיה. אם אדם הצטרף, והוא סבל ממחלה מסוימת אזי אם חס וחלילה יקרה לו משהו בטווח של 5 השנים אחרי ההצטרפות, וזה קשור למחלה שהיתה, משפחתו לא תהיה זכאית לקצבת שאירים.
מצטרף לקרן פנסיה שהוא מבוטח יחיד (רווק/ רווקה) "מפעיל" מיידית את תקופת האכשרה (למרות שאין לו ביטוח שאירים), ולכן נראה שכדאי לו לנצל את התקופה כדי לצבור תקופת אכשרה לביטוח שארים בהיקף הגבוה ביותר. הגדלת שיעור קצבה בעתיד היא לא תמיד טריוויאלית, ומנגד – ירידה בכיסוי הביטוחי, פשוטה ומהירה. במילים פשוטות, כדי "לנעול" את המסלול לעתיד, יש הגיון בקביעת שיעורי קצבה גבוהים לשאירים, גם אם אתם עדיין רווקים, כי אז כשתתחתנו, לא תצטרכו לחכות כמה שנים טובות כדי שהביטוח יופעל לפי השיעור קצבה הגבוה – זה יהיה במידי.
כך או אחרת, לכל קרן פנסיה יש תקנון פנימי שמגדיר בצורה מדויקת את הזכויות והחובות של העמיתים, לרבות את התרחישים בשינויי סטטוסים. התקנון הוא המחייב (באם הוא לא סותר כמובן את הנחיות ותקנות הרגולטור). הרוב מתיישר לעקרונות שהוצגו כאן, אבל בפועל, יש גם חריגים.
מדריכים ומחשבונים קשורים:
לאחד את חשבונות הפנסיה – כדאי?
שכר מינימום לנוער – לא המלצה, אלא חוק מחייב
המונח "הנוער של היום" נאמר לפעמים בקונוטציה שלילית, אבל העובדה היא שהדור הנוכחי דווקא נבדל מהדורות הקודמים בכך שהוא עובד ולומד יותר מבעבר, אחרי שעות הלימודים וגם בחופשים. זה נובע כמובן מצרכים כלכליים, מהתייקרות שוטפת וארוכה של ההוצאות השוטפות (יוקר המחייה עולה), ומכך שהמשפחה, במקרים רבים, לא יכולה לעזור ולממן את ההוצאות השוטפות של הנערים נערות. במקרים מסוימים זה אפילו בעייתי יותר – נוער עוזר למשפחה (ולא רק להוצאותיו).
על כל פנים, יש לנוער העובד תנאים מוגנים בחוק וחשוב לדעת אותם – הבעיה העיקרית היא שנחושים ככל שיהיה בני הנוער להרוויח כסף ולממן את עצמם, הם לא תמיד מודעים לזכויות המגיעות להם על פי החוק – מה שהופך אותם לאחד המגזרים המנוצלים ביותר על ידי מעסיקים. תנועת הנוער העובד והלומד פרסמה בחודש מאי השנה דו"ח שנתי שמצביע על מצב די עגום. הדו"ח הצביע על עלייה של כ-27% בתיקים שנפתחו על ניצול במקום העבודה של בני נוער, כמעט מחציתם קשורים לתחום השכר (הרחבה נוספת על הנתונים תמצאו בכתבה בנושא באתר ישראל היום).
העסקת בני נוער היא לא דבר חדש, כמובן, כשהתקנות הבסיסיות נוסחו עוד בחוק עבודת הנוער משנת 1953– עם מספר שינויים והתאמות שבוצעו במהלך השנים. אנחנו נציג לכם כאן את הזכויות העיקריות של בני הנוער בעבודה, מבחינת שכר המינימום, המיסוי, הזכויות הסוציאליות ועוד.
מי בכלל יכול לעבוד?
השאלה הראשונה שצריכה לעלות היא מאיזה גיל מותר להעסיק בני נוער בישראל. התשובה לכך בתקנות משרד הכלכלה והתעשייה ברורה יחסית. על פי חוק עבודת הנוער, אסור להעסיק בני נוער שגילם פחות מ-15, למעט בשני תרחישים עיקריים. הראשון הוא העסקה של ילד בן 14 בחופשת לימודים רשמית, בהנחה שמדובר בעבודה קלה שלא יכולה לפגוע בהתפתחות הילד או בבריאות שלו. האפשרות השנייה להעסיק ילדים שגילם פחות מ-15 היא במה שמוגדר "הופעה ציבורית, אומנותית או לצורכי פרסום", בהתאם להגבלות החוק ולתנאים מוגדרים. על פי הסעיף הזה הנער יכול לככב בפרסומת או להופיע על הבמה, לדוגמא, ולקבל על כך תשלום.
כברירת מחדל, ההעסקה של בני נוער שחלה לגביהם חובת לימודים – עד גיל 18 – היא בחופשות ולא בזמני הלימוד. העסקה במהלך שנת הלימוד עצמה אפשרית רק כשמתקיים אחד מארבעת התנאים הבאים:
- הנער לומד בערבים באחד מבין המוסדות להשתלמות נוער עובד שאישר משרד החינוך, או כחלק משיעורי מקצוע לחניכים שאושרו על ידי שר הכלכלה והתעשייה. בהמשך לכך, נדרש שהמעסיק ישחרר את הנער בשעות הלימוד שלו מהעבודה בלי שהוא מנכה זאת מהשכר שלו.
- ההעסקה של הנער היא כחניך: עבודה במטרה לרכוש מקצוע באמצעות עבודה מעשית מודרכת ולימוד בשיעורי מקצוע המאושרים בהתאם לחוק החניכות.
- הנער קיבל אישור מטעם מפקח של משרד החינוך על כך שהשלים את חינוך החובה טרם סיום תקופת הלימוד הרלוונטית לגיל הנער.
- הנער קיבל פטור מחוק לימודי החובה בגלל שאינו מסוגל ללמוד בצורה סדירה. נדרש שמשרד הכלכלה והתעשייה יעניק לנער היתר העסקה.
שימו לב שכל נער שחל לגביו חוק לימודי חובה, אפילו אם כבר הגיע לגיל 18, יכול להיות מועסק רק לאחר שהמעביד מקבל את שעות הלימוד של הנער מבית הספר.
שכר המינימום לבני נוער
כל עובד בישראל צריך לקבל שכר המשתווה או עולה לשכר המינימום שהוגדר בחוק, שכר שמשתנה מפעם לפעם. את שכר המינימום במקרה של נערים מחשבים על פי 40 שעות עבודה שבועיות, או 173 שעות חודשיות (במשרות קצרות יותר ייעשה החישוב בהתאם לאחוז המשרה ביחס לסכומים הניתנים עבור משרה מלאה). שכר המינימום לנערים נקבע בהמשך לכך כאחוזים מסוימים משכר המינימום לבוגרים, כאשר השכר משתנה בהתאם לגיל. מאז חודש יולי 2016 ועד להודעה חדשה, סכומי המינימום הם:
- נערים עד גיל 16 – זכאים ל-70% משכר המינימום לאדם בוגר. השכר החודשי למשרה מקסימלית (40 שעות) נכון לעכשיו הוא 3,377.50 ש"ח, והשכר השעתי (173 שעות חודשיות) הוא 19.52 ש"ח.
- נערים עד גיל 17 – האחוז משכר המינימום לבוגר הוא 75%. השכר החודשי המינימלי הוא 3,618.75 ש"ח והשער השעתי 20.92 ש"ח ומעלה.
- נערים עד גיל 18 – מקבלים 83% משכר המינימום לבוגרים. השכר החודשי עבורם הוא 4,004.74 ש"ח, והשכר השעתי 23.154 ש"ח.
- חניך – 60% משכר המינימום לבוגרים. זה יוצא 2,895 ש"ח ומעלה בחישוב חודשי, או 16.734 ש"ח ומעלה בשכר שעתי.
על פי תרחיש הגיוני בהחלט, הנער יחגוג יום הולדת במהלך תקופת העבודה ובכך למעשה יעבור בין "תחנות" השדרוג בשכר. במקרה הזה החישוב שנעשה הוא יחסי. נניח שהנער חוגג 16 בתאריך ה-9.3.2017. עד חודש פברואר הוא יקבל את המשכורת המינימלית של נער בקבוצת עד גיל 16, כלומר, 3,377.5 ש"ח למשרה מלאה. בשמונת הימים הראשונים של חודש מרץ הוא יקבל סך של כ-871.6 ש"ח, על פי החישובX 8/31 3,377.5 ש"ח. החל מהתשיעי לחודש תחושב המשכורת שלו על פי תעריף של 3,618.75 ש"ח למשרה מלאה, כך שבחישוב של הימים שנותרו לחודש הסכום הוא כ-2,684.8 ש"ח ( X 23/313,618.75 ש"ח). בסך הכול הוא אמור לקבל בחודש מרץ כ-3,556.6 ש"ח. החל מחודש אפריל המשכורת שלו עבור משרה מלאה תהיה 3,618.75 ש"ח.מכיוון שהסכומים האלה עשויים להשתנות, מומלץ לעקוב אחר פרסומים ולראות מהו שכר המינימום המעודכן לתקופת ההעסקה הרלוונטית. תוכלו למצוא את המידע החשוב הזה כאן. אם רוצים לחזור אחורה, להשוות או לראות האם ההעסקה לפני מספר שנים נעשתה כחוק, ישנו מסמך שהפיק משרד הכלכלה והתעשייה שמפרט זאת.
החוק בישראל לגבי שכר המינימום מחייב כל מעסיק באשר הוא. אפילו אם הנער כן מוכן לעבוד תמורת שכר הנמוך משכר המינימום, אסור למעסיק לעשות זאת. מעסיק החוטא בכך עובר על החוק וצפוי לקבל עונשים כבדים, החל מקנס כבד ועד מאסר. כך גם במקרה של איחור במשכורת, או תשלום לעובד מבלי שמספקים לו תלוש שכר כחוק.
הגבלות מרכזיות על תעסוקת נערים
כיום, יש בני נוער רבים שעובדים על מנת לסייע בכלכלת המשפחה שלהם, ולכן העבודה שלהם יכולה להיות מאסיבית וסביב השעון. אבל בכל זאת יש מספר גבולות שהעמיד החוק בישראל ביחס לעבודת בני נוער. ראשית, אסור להעסיק בני נוער ביום המנוחה השבועית שלהם – שבת במקרה של נערים יהודים, או לחלופין אחד מבין הימים שישי, שבת או ראשון בדתות אחרות (בהתאם למקובל בדתו של הנער). נדרש בנוסף שהמנוחה תהיה בת 36 שעות לפחות. האיסור הזה גורף ומחייב את כל המעסיקים, גם אם למרבה הצער לא כולם מקפידים על כך.
מבחינת שעות העבודה, נער עד גיל 16 אפשר להעסיק עד שמונה שעות ביום ו-40 שעות בשבוע. נערים בגילאי 16-18 יכולים לעבוד עד תשע שעות ביום, אך בחישוב שבועי אסור גם להם לעבור את רף 40 השעות. במידה והעובד כן עבד שעות נוספות למרות שהחוק מתנגד לכך, חובת המעסיק היא לשלם תוספת תשלום עבור אותן שעות – מעסיק שלא עושה כך בעצם חוטא פעמיים. המעסיק צריך להעניק לעובד הפסקה בת 45 שעות לפחות אחת לשש שעות – מתוך זה חצי שעה צריכה להיות ברצף – אך הוא יכול לנכות את הסכום הזה מחישוב המשכורת של הנער.
נערים אשר חלה לגביהם חובת לימוד אסור להעסיק בין השעות שמונה בערב לשמונה בבוקר המחרת, או בין עשר בערב לשש בבוקר במקרה של נער בן 16 ומעלה שחובת הלימוד אינה חלה לגביו. העסקה של בני נוער בשעות הלילה אפשרית רק במהלך החופשה שלהם מהלימודים, עד השעה חצות. על המעסיק לדאוג להסעה של הנער לביתו בתום העבודה ולא לשלח אותו להשתמש בתחבורה ציבורית, או לבנות על הסעה מההורים. משרד הכלכלה והתעשייה עשוי להעניק אישורים חריגים להעסיק נער בן 16 ומעלה גם אחרי השעה 22:00, כשההיתר יכול להיות כללי (למקום עבודה, סוג עבודה או מאפיין מסוים של בני הנוער) או מיוחד (לבקשת מעסיק ספציפי). הטופס זמין באתר משרד הכלכלה והתעשייה, תקף לשנה ונדרש לשלוח או למסור אותו לאגף הרישוי – חוק עבודת הנוער, מהל הסדרה ואכיפה של משרד הכלכלה והתעשייה לפחות שבועיים לפני תחילת ההעסקה הצפויה של הנער בשעות הלילה.
מיסים, ביטוח לאומי ומה שביניהם
כל עובד מתבונן בתלוש המשכורת שלו ולא שמח לראות את הניכויים שיורדים ממנו בכל חודש. במקרה של בני נוער, רשימת הניכויים הזו קצרה הרבה יותר – גם בגלל שמדובר בדרך כלל בסכומים נמוכים, וגם בגלל שהחוק בישראל מספק להם "הגנה" שאין לעובדים אחרים במשק. עד גיל 18 אסור לנכות מתלוש המשכורת של הנער דמי ביטוח לאומי, כשחובת התשלום עליהם חלה על המעסיק (בפועל רבים עוברים על החוק ומקטינים את משכורת המינימום כדי שלא "יספגו" את התשלום). למעסיק אסור לנכות ממשכורת בני הנוער ביטוח הבריאות, כשניכוי מס הכנסה אפשרי רק ממשכורת של 4,100 ש"ח (נכון לנקודת הזמן הנוכחית). מנערים שמרוויחים סכומים גבוהים יותר כן ינוכה מס, אך הם מקבלים מעצם ההגדרה שלהם כנערים – גילאי 16 עד 18 – נקודת זיכוי אחת במס הכנסה. גובה ההטבה הזו כיום הוא כ-216 ש"ח לחודש וכ-2,592 ש"ח לשנה, כשגם הסכומים האלה הם הכל חוץ מקבועים לאורך השנים.כדי שהתהליך יתבצע על פי הספר, כולל מבחינת המיסים, על הנער למלא טופס 101.
הנער בהחלט עשוי לקבל זכויות נוספות מהמעסיק או מקום העבודה שלו, ביניהם החזר הוצאות נסיעה (עד לסכום יומי מסוים), תוספת בגובה של 125% או 150% עבור שעות נוספות וכן הלאה. הדגש כאן הוא שהזכויות האלה לא אמורות להינתן על חשבון שכר המינימום, אלא בנוסף אליו. אם המעסיק משלם שכר לנער של 4,004.75 ש"ח, כמתבקש במקרה של משרה מלאה לנערים עד גיל 18, ומחליט לשלם לנער נסיעות בגובה של 150 ש"ח, הסכום החודשי צריך להיות 4,154.75 ש"ח. בפועל, יש מעסיקים שמחליטים שה-150 ש"ח יהיה סעיף בתוך המשכורת של 4,004.75 ש"ח, מה שלא חוקי ולא קביל.
חופשות לבני נוער עובדים
החובה של מעסיקים היא להעניק לבני נוער המועסקים אצלם חופשה שנתית בתשלום (המשכורת היומית בקיזוז דמי הנסיעה, אם ניתנים לעובד), כאשר מספר הימים השנתי שנלקח בחשבו לצורך זה הוא 18 יום, שניתנים לעובדים במשרה מלאה או עובדים שהגיעו ללפחות 200 ימי עבודה בשנה. בפועל מדובר במספר קטן יותר של ימים, בין 14 ל-16, בגלל שהמספר המקסימלי שציינו כולל גם שבתות, אשר בהם לא אמור להינתן תשלום לנערים. עובד שעבד במשרה חלקית ולא הגיע לרף 200 השעות, יקבל ימי חופשה באופן יחסי למספר הימים. מה שצריך לעשות הוא לספור את ימי העבודה, לחלק ב-200 ולהכפיל ב-18. אם הנער עבד 135 ימים, על פי החישוב הזה, הוא יהיה זכאי לכ-12 ימי חופשה (X18=12.15135/200).
המעסיק יכול לבחור לפצל את ימי החופשה, אך להקפיד שלפחות פעם אחת בשנה ייצא הנער לחופשה של שבוע רצוף. בניגוד לעובדים אחרים הנער יכול לצבור חופשות משנה לשנה, עד לתקופה של שלוש שנים, אך רק אם הוא מקפיד לצאת לחופשה רצופה של שבוע לפחות בכל שנה. לצד החופשות האלה נדרש להעניק לנער ימי חופשה בחגים, שביתות ונסיבות אחרות שאפשריות בתעסוקה של כל עובד.
דמי המחלה שמקבל הנער העובד הם בהתאם לדרישות החוק, כשבדרך כלל החישוב הוא היעדר תשלום ביום הראשון, תשלום של 50% מהשכר היומי עבור הימים השני והשלישי לחופשת המחלה ותשלום של 100% מהסכום היומי החל מהיום הרביעי לחופשת המחלה. אם העובד מקבל 200 ש"ח ליום ונעדר חמישה ימים, לכן, הוא אמור לקבל סכום של 600 ש"ח, על פי החישוב הבא: 0 ש"ח עבור היום הראשון, 100 ש"ח (50%) עבור הימים השני והשלישי ו-200 ש"ח (100%) עבור הימים הרביעי והחמישי. חשוב לראות מהי הזכאות של העובד לדמי מחלה, כאשר דמי המחלה המצטברים מחושבים על פי 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה, עד לגובה מקסימלי של 90 ימי מחלה (בניכוי ימי המחלה לגביהם ניתן תשלום).
מדריכים קשורים:
שכר מינימום – כל מה שצריך לדעת
הוצאות דלק הן מרכיב מאוד גבוה בהוצאות השוטפות שלנו איך ניתן לחסוך בהן כמה ניתן לחסוך בהן? – מדריך לחיסכון בדלק
על רכישת הרכב שלכם הוצאתם סכום נכבד שנע לרוב בין עשרות אלפי שקלים לעד 130-150 אלף /קל באם מדובר ברכב חדש. נכון, יש גם רכבים במאות אלפי שקלים, אבל רכישת רכב של משפחה ממוצעת מסתכמת בכ- 100 אלף שקל.
רכישת הרכב היא ההוצאה הגדולה ביותר, והיא עשויה להיות הוצאה מתגלגלת באם לקחת הלוואה ( או רכשתם דרך ליסינג), אבל נראה שלרובנו עיקר הכובד בכיס נובע מהתדלוקים החוזרים ובלתי נמנעים של הרכב – כשאחת למספר ימים או שבועות אתם נאלצים להיפרד מכמה מאות שקלים, אתם רוצים לדעת מה ניתן לעשות כדי לצמצם את עלויות התדלוק? יש דברים שכבר יהיה מאוחר מדי בשבילכם לעשות – למשל לרכוש רכב חסכוני יותר – אבל קיימות פעולות שדווקא כן אפשר לעשות וחוסכות באופן שוטף בצריכת הדלק. במדריך נספק רעיונות לחיסכון בדלק זה יכול לחסוך לכם הרבה כסף.
מדריך – הוצאות אחזקת רכב , כמה זה עולה?
בחירת רכב חסכוני
אנחנו מחזירים אתכם לנקודת ההתחלה של בחירת הרכב, בגלל שחשוב להבין אותה כדי לחסוך בדלק. כידוע, לכל רכב יש נתוני צריכת דלק שמפרסמת היצרנית שלו, ושאמורים לבטא את הצריכה של הדלק שלו פר קילומטר. הבעיה היא שנתונים אלה לא תמיד תואמים את המציאות, כמו שיעיד המקרה של מיצובישי שהודתה בתחילת 2016 שעיוותה את נתוני צריכת הדלק של כמה מאות אלפי רכבים שהיא ייצרה במהלך השנים. מה גם שיש להרגלי הנהיגה הספציפיים ולנתונים אחרים השפעה על צריכת הדלק (בהמשך נרחיב בנקודה הזו).
אפשר להצביע על מספר כלליים מרכזיים של צריכת הדלק ברכבים. כשזה נוגע לדלק, הגודל בהחלט משחק תפקיד: בדרך כלל רכבים גדולים יותר, עם מנוע מאסיבי ו"חזק" יותר, יהיו "זללנים" יותר מבחינת הדלק שהם צורכים פר קילומטר. הגיל משמעותי אף הוא, כאשר רכבים חדישים יהיו בדרך כלל חסכוניים יותר מרכבים ותיקים, שלא ממש יעילים מבחינת התפעול וצריכת הדלק שלהם. אבחנה אחרת שחייבים לעשות היא בין רכבים בעלי גיר ידני לכאלה הכוללים גיר אוטומטי. הרכבים הידניים יהיו כמובן חסכוניים יותר, כאשר הפערים יכולים להגיע לעשרות אחוזים. בשנים האחרונות יש צמצום מסוים בפערים ביניהם, הודות להתפתחות הטכנולוגיה, אבל הם עדיין קיימים. על כל פנים, כדי למקסם את צריכת הדלק בנהיגה חשוב לנהוג בהילוך המתאים לכל מהירות נסיעה או תנאי שטח. כאשר נסיעה שלא על פי ההילוך המתאים ותנאי השטח המתאימים, גורמת לבזבוז דלק ניכר (צריכה רבה יותר מהמצב הרגיל).
אם אתם כן רוצים לדעת פחות או יותר מה ההבדלים ברמת הדגם, כדאי שתכירו את ההבדלים בין קטגוריות הרכב השונות. הקטגוריות בעלות הפוטנציאל החסכונית ביותר יהיו המשפחתיות הקומפקטיות ההיברידיות, כשאחריהם יהיו אלה רכבי הפנאי הקומפקטי או המיניוואן הקומפקטי. המשפחתיות הגדולות, רכבי הפנאי הגדול והמיניוואנים יציעו צריכת דלק יעילה הרבה פחות, וכך גם רכבי הפנאי הקטן והמיני ואן. בקטגוריות החסכוניות יותר אפשר לשאוף כמה שיותר קרוב לצריכת דלק של כ-20 קילומטר לליטר. בדיקה שערך YNET ב-2015 הצביעה על כמה דגמים חסכוניים שעונים על התנאי הזה: מיצובישי אאוטלנדר PHEV, למשל, טויוטה אוריס ההיברידית או רנו מגאן בגרסת הדיזל. מנגד, באותה קטגוריה היו רכבים עם צריכת דלק מרשימה הרבה פחות, בסביבות 13-14 קילומטר לליטר. ברכבים הגדולים יותר הפערים נעים בדרך כלל בין כ-16 קילומטר לליטר (כפי שנמצא בבדיקה עבור לקסוס IS300h) לבין דגמים המתקרבים ל-10 קילומטר לליטר ואף יורדים ממנו.
להיות צרכנים חכמים – גם בבחירת תחנת דלק
יש אנשים שמחכים עד שמיכל הדלק שלהם יתרוקן כמעט לחלוטין, ואז מתדלקים בתחנה הראשונה שהם רואים. אנחנו ממליצים לכם להימנע מכך כמה שיותר, בעיקר בגלל שבדרך זו אפשרויות הבחירה שלכם של תחנת דלק קטנות ובהתאמה אפשרות רכישת דלק במחיר נמוך יותר, כמעט ולא אפשרית.
אנחנו שומעים בחדשות על מחירי הדלק, שמשתנים אחת למספר שבועות או חודשים בהתאם לנסיבות חיצוניות שונות. צריך לזכור שקיימים הבדלים בין חברות דלק שונות, או אפילו בין תחנות שונות של אותה חברה (למשל, סניפים של "פז" בערים אחרות). יש אמנם מחיר כללי של דלק – כפי שמפורט באתר משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים– אך מחיר זה אינו מחייב את התחנות לכאן או לכאן.מה גם שהוא נוטה להשתנות לאורך היום, כאשר בדרך כלל ייגבה מחיר גבוה בכמה אגורות בודדות לליטר עבור תדלוקים הנעשים בשעות הלילה (בעיקר עבור תחנות המציעות שירות מלא 24 שעות ביממה).
קשה לנו להאמין שהנהג הממוצע ינהג הלוך חזור בין תחנות שונות כדי לתדלק – כי הרי הנסיעות האלה באופן אירוני מבזבזות דלק – אבל כן מומלץ לבצע מספר בדיקות מוקדמות ולהבין את השטח. כשאתם עוברים בתחנה מסוימת בדרך לעבודה או הביתה, זכרו לעצמכם את המחיר ונסו להשוות בראש לתחנות אחרות שאתם נתקלים בהן. למרות שהמדיניות של התחנה עשויה להשתנות, כך שבמועדים אחרים היא תהיה יקרה יותר מהמתחרות ובמועדים אחרים זולה יותר, בדרך כלל כן יש מגמה כללית כלשהי עליה אפשר ללמוד. כיאה לעידן האינטרנט, מוצעים מספר כלים ואתרים שיכולים לעשות עבורכם את העבודה. בחיפוש באינטרנט מצאנו למשל את האתר Full Tank, שמציג מידע על תחנות הדלק בעיר מסוים או על פי מיקום המשתמש, בחלוקה על פי מחירי בשירות עצמי, בשירות מלא ובמזומן. כך למשל עבור חיפוש בערים במרכז נמצא פער של 0.15-0.17 אגורות לליטר בשירות עצמי, ופער של 0.35-0.38 אגורות לליטר בשירות המלא. מדובר על הפרשים שמצטברים לסכומים ניכרים, ולכן כדאי לעשות את הבדיקה הזו ולהיצמד לתחנות הזולות. עם זאת, חשוב להבהיר – לא בדקנו את אמיתות הנתונים האלה בפועל, באמצעות הליכה לתחנות, אלא דרך אתרי השוואת מחירי הדלקים – הנה אתר השוואת מחירי הדלקים.
תדלוק עצמי – חיסכון של מאות שקלים בחודש
בהמשך לכך יש כיום פער שלכמה עשרות אחוזים – 15-30% בדרך כלל – בין תדלוק בשירות עצמי לבין תדלוק באמצעות מתדלק (שירות מלא), כאשר האפשרות הראשונה תהיה כמובן הזולה יותר. ניקח לדוגמא מצב בו מתדלקים 30 ליטר מיכל בבנזין 95 של אוקטן נטול עופרת, על פי נתון של 5.89 ש"ח עבור התדלוק ותוספת של 0.19 ש"ח לליטר עבור התדלוק המלא (בהתאם למחירים שפורסמו בזמן כתיבת שורות אלה). תדלוק בשירות עצמי של המיכל יעלה לכם 176.6 ש"ח, על פי ההכפלה של מספר הליטרים (30) במחיר ליטר דלק (5.89 ש"ח). בתדלוק בשירות מלא המחיר לליטר דלק יהיה 6.08 ש"ח, ובחישוב של 30 ליטרים לתדלוק המחיר יהיה 182.4 ש"ח. עכשיו קחו את הפער הקטן לכאורה הזה, של כ-5.8 ש"ח, וקחו בחשבון שאתם מתדלקים שלוש פעמים בחודש: פתאום הפער בחישוב חודשי עובר את רף 17 השקלים, ובחישוב שנתי יותר מכ-208 ש"ח. מבלי לזלזל בעבודתם של המתדלקים, זהו סכום די מבוטל עבור פעולה שאתם יכולים לעשות גם לבד. את התדלוק בשירות המלא אנחנו מציעים לכם להשאיר לתחנות שגובות על כך סכומים מינימליים, או אפילו לאלה שדורשות מחיר זהה עבור שירות מלא ושירות עצמי.
ואפרופו תדלוק: אם אתם רוצים להימנע מטפטוף של טיפות דלק יקרות אל מחוץ לרכב, כאשר אתם שולפים ממנו את הידית בתום התדלוק, נסו להטות אותה לכיוון המיכל במהלך ההוצאה.
קבלת הנחות בתדלוק
בכתבות קודמות באתר המלצנו לכם שלא להחזיק ביותר מדי כרטיסי אשראי בארנק שלכם, מפתות ככל שיהיו ההטבות שכל כרטיס מציע. בכל זאת, אם יש לכם מספר כרטיסים תוכלו לראות איזה מהם מקנה הנחות על תדלוק באיזו תחנה, ופשוט להקפיד לתדלק בה. הקאץ' כאן הוא שבדרך כלל ההנחות האלה יינתנו רק עבור תדלוק בשירות מלא, שהוא כאמור יקר יותר בצורה משמעותית מאשר התדלוק העצמי. אם משווים את מחיר התדלוק המלא לאחר הנחה לעומת התדלוק העצמי, עשויים לגלות פערים הרבה פחות משמעותיים ממה שהייתם רוצים לקוות להם, או אפילו "הנחה" יקרה יותר ממה שהייתם יכולים לקבל בתדלוק עצמי באותה תחנה.
שיתופי הפעולה האלה אמורים להיות מוכרים למי שקרא בעיון את רשימת ההטבות שכרטיס האשראי שלו מקנה לו, כשבחלק מהמקרים סמל תחנת הדלק לגביה ניתנת ההנחה מופיע על גבי הכרטיס עצמו. הנה מספר דוגמאות של הטבות נוכחיות של הכרטיסים: לאומי קארד ושופרסל מאפשרות למי שקונה בכרטיס אשראי שופרסל בסכום של 150 ש"ח ומעלה לקבל שמונה שקלים הנחה בתדלוק 30 ליטר ומעלה של בנזין 95. כרטיס האשראי של You מקנה נכון להיוםהנחה של כ-25 אגורות לליטר עבור בנזין 95, 1.30 ש"ח לליטר לבנזין 98 וכ-9.3 ש"ח הנחה לליטר סולר. מחזיקי כרטיס מפתח דיסקונט מקבלים הנחה של 25 אגורות לליטר מהמחיר המלא בתחנות סונול, או הנחה של 19 אגורות עבור השירות העצמי ו-6 אגורות הנחה נוספות בתדלוק בשירות עצמי באותה תחנה ועם אותו כרטיס. גובה ההטבות הובא כאן כמידע כללי והוא משתנה מפעם לפעם, כך שהתפקיד שלכם הוא להתעדכן מה מעניק הכרטיס שלכם. מומלץ שפשוט תבדקו מה מגיע לכם עם הכרטיס שלכם בנקודת זמן ספציפית, ועשו חישוב האם זה משתלם לכם לתדלק באמצעותו בתחנה הנתונה.
תחנות הדלק מנסות פעמים רבות לפתות אנשים להגיע אליהן באמצעות מתנות שונות שניתנות להם בעת תדלוק בסכום או בכמות ליטרים מסוימת: החל משטיפה חינם, דרך עיתון ללא תשלום לשבת ועד לברד או כוס קפה. הכל טוב ויפה, אבל בחלק מהמקרים מדובר בלא יותר ממלכודת, שתוביל אתכם לעבר התחנות היקרות יותר. במקרים מהסוג הזה המתנות הן ממש לא חינם, אלא חלק מהתשלום העודף שלכם לתחנת הדלק. אנחנו לא טוענים שאתם צריכים לוותר באופן מוחלט על המתנות והפינוקים, אבל בהחלט שחשוב לראות מה המחיר לתדלוק ביחס למתחרים.
נהיגה נכונה
עבר זמן רב מאז שיעורי הנהיגה, התיאוריה ורענון הנהיגה שלכם? כדאי שתאמצו את הדגשים העיקריים לנהיגה נכונה (וחסכונית), ותיפטרו מכמה הרגלים שעלולים לאמץ גם נהגים מנוסים. זה מתחיל עם הלחיצות על הגז והברקס, שחייבות להיות מתונות בכל האפשר: בלי האצות פתאומיות ובוודאי שללא בלימות ברגע האחרון (שגם מסוכנות מבחינה בטיחותית). שמירה על מהירות קבועה פחות או יותר של הנסיעה, ותכנון מוקפד של הנסיעה, יכולים לשפר את צריכת הדלק וגם למנוע בלאי מהיר לרכב – עוד משתנה שנכנס למשוואה הכלכלית ומייקר אותה.
מהירות הרכב משפיעה על צריכת הדלק, כאשר מהירויות גבוהות מגדילות את הצריכה: בין מהירות של 100 קמ"ש ל-120 קמ"ש עשוי להיות פער של כ-10-20%. כשאתם נמצאים בעצירה מוחלטת עם הרכב, מומלץ מאד לכבות את המנוע. אתם לא חייבים להוציא את המפתח, כי לפעמים זה קשה ומיותר, אבל לפחות לסובב את הסוויץ': אל דאגה, הרדיו שלכם ימשיך לנגן והמזגן ימשיך לעבוד. יש דגמים של מכוניות שמבצעים את כיבוי המנוע בעצירה מוחלטת בצורה אוטומטית, מה שהופך אותם אוטומטית לחסכוניים יותר בכל הנוגע לצריכת הדלק.
שאלה שמעלה דילמה היא האם לנהוג עם מזגן או חלון פתוח – במזג האוויר הישראלי אנחנו לא חושבים שנהיגה בחלון סגור וללא מזגן הוא בגדר אפשרות סבירה. פעם הדעה הרווחת הייתה שמזגן יהיה תמיד בזבזני יותר מאשר חלון פתוח, אבל כיום ברור שמדובר בנושא מורכב. לא נלאה אתכם בהסברים האוירודינמיים ומכניים שמסבירים מדוע נהיגה עם חלון פתוח עשויה להביא בחלק מהמקרים דווקא לבזבוז משמעותי יותר של דלק (למעוניינים, הסבר קצר באתר וואלה!), או למצבים השונים שהופכים כל אפשרות לעדיפה. אפשר להגיד בגדול שככל שמהירות הרכב עולה, כך המזגן צריך לקבל עדיפות על פני החלון הפתוח. בכבישים מהירים, ובמהירויות של 70 קמ"ש ומעלה, נראה שמומלץ להתבסס על המזגן, בעוד שבמצבים אחרים החלון יהיה חסכוני יותר.
הטיפול ברכב הוא חלק בלתי נפרד מהשמירה עליו, ויש לו השפעה על צריכת הדלק. זה מתחיל עם הצמיגים, אשר במצב של חוסר אוויר יגדילו את המאמץ של המנוע ועקב כך את בזבוז הדלק. בלאי ברכיבי הרכב השונים, דוגמת הפילטר או חיישן החמצן, אמנם יכול לאפשר לו לנסוע בכבישים, פחות או יותר, אבל הופך את הנהיגה בו ליקרה יותר מבחינת צריכת הדלק. את שמן המנוע בו אתם משתמשים חשוב להתאים לדגם הרכב ולהנחיות היצרנית שלו.
למרות שיש אנשים שאוהבים להפוך את הרכב שלהם ל"מחסן", ולאחסן בבגאז' שלו פריטים שאולי ייעשה בהם שימוש מתישהו (נניח מנגל) – זה ממש לא מומלץ. הסיבה לכך היא שמשקל עודף יביא לכך שהמנוע יתאמץ ויביא לבזבוז מיותר של דלק. בגלל זה רכבים הכוללים גגון יהיו אף הם חסכוניים הרבה פחות, כאשר הגגון לא רק מוסיף משקל אלא גם פוגע ביכולת הרכב לתמרן היטב ברוח.
מדריך – הוצאות אחזקת רכב , כמה זה עולה?
https://www.hon.co.il/%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%A9%D7%AA-%D7%A8%D7%9B%D7%91-%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%A8%D7%9B%D7%91-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%A2/
מחירי הדירות התייצבו – כך מעריכים בבנק ישראל במקביל לפרסום פרוטוקול דיוני הריבית, אם כי להערכתם מוקדם לקבוע אם חל שינוי מגמה במחירי הדירות.
בבנק מעריכים כי קיימת הסתברות גבוהה שהבנק המרכזי בארה"ב יעלה את הריבית עוד השנה. חברי וועדת הריבית סבורים בקשר לשוק המקומי שהייסוף שחל בחודשים האחרונים בשער השקל צפוי להמשיך ולהכביד על היקף והתפתחות היצוא הישראלי. ככל שהדולר חלש יותר היצואנים מתקשים יותר (והיבואנים מנגד מגדילים רווחים). ובהינתן שקלול הנתונים והגורמים, החליטה אז הוועדה (במקביל פרסום הודעת הריבית בסוף חודש שעבר; הפרוטוקול נמסר מאוחר יותר) כי ריבית הבסיס במשק תהיה ללא שינוי – 0.1%.
ההערכות של בנק ישראל וחברי הוועדה הן שמדד המחירים לצרכן יישאר נמוך וק לקראת הרבעון השלישי של 2017 המדד יעלה לטווח היעד של 1% עד 3%.
על פי ההערכות הריבית צפויה להמשיך להיות נמוכה במהלך השנה ורק לקראת סוף שנה הבאה היא תחזור לעלות, אם כי בקצבים נמוכים. עוד נמסר בדיוני הריבית כי ב-12 החודשים האחרונים עלו הדירות ב-6% בעוד שבשנה קודמת הם עלו ב-7%. היקף העסקאות ממשיך להיות גבוה, וחברי הוועדה טוענים כי מחירי הדירות והיקף המשכנתאות התייצבו בחודשים האחרונים, למרות שלהערכת מוקדם לקבוע שחל בהם שינוי מגמה. המשך העלייה בריביות על המשכנתאות, וִעמו הגידול במספר התחלות הבנייה, צפויים למתן את המשך העלייה במחירי הדיור.
ולמה מדד המחירים כה נמוך? חברי הוועדה המוניטרית העריכו כי הרמה הנמוכה של מדד המחירים האינפלציה בישראל נובעת בעיקר מהאינפלציה הנמוכה בחו"ל שמשליכה באופן ישיר על האינפלציה בארץ, וכן מהפחתות המחירים האדמיניסטרטיביות במשק. חברי הוועדה סבורים,שעליית השכר הצפויה במשק תפעל לעליית עלות העבודה הכוללת והמשמעות היא עלייה בקצב האינפלציה. עם זאת, אם יתפתחו ירידות נוספות במחירי המוצרים המיובאים.אז כמובן שזה יקזז את העלייה הצפויה במדד. עוד הוסיפו חברי הוועדה כי קצב הצמיחה הגבוה של הצריכה הפרטית מבוסס ברובו על הכנסה מעבודה ולא על אשראים, והאמת שזה קצת מפתיע, אם תסתכלו סביב תבחינו בהלוואות גדולות שניתנות לפרטיים לרכישת רכבים, לשיפוצים, לרכישות של מוצרים שונים ועוד. נראה כאילו כל העם ממומן ומתמנף, אבל לא כך עולה מהנתונים של בנק ישראל.
מעודכן ל-02/2019
השקעה בבורסה במנות היא הדרך הפסיכולוגית הנכונה להיכנס לבורסה, ונראה שגם הדרך הכלכלית הנכונה – מה ההבדל בין השקעה בסכום גבוה בבת אחת, לעומת השקעה במנות חודשיות (חלוקת הסכום למנות) ; איך רוכשים ובכמה רוכשים כל חודש? מה זאת שיטת המיצוע? ומה עדיף מיצוע שקלי? מיצוע כמותי? או מיצוע ערכי?
השקעה בשווקים הפיננסים היא לא עניין פשוט בשביל רוב הציבור, וזאת הסיבה שהציבור לא משקיע באופן ישיר, אלא נעזר בגופים המנהלים. רוב הציבור לא משקיע במניות, אופציות, ואגרות חוב, אלא במכשירים כמו קרנות נאמנות שם הכסף מנוהל (ומוגן בחשבון נאמנות) בהתאם לתשקיף (ויש סוגים שונים – קרנות מנייתיות, קרנות אג"ח, קרנות שקליות ועוד…), או תעודות סל שהן עוקבות אחרי המדדים (מדדי מניות, מדיי אג"ח, סחורות, ועוד), וכך בעצם מובטח למשקיע הממוצע – לא יותר ולא פחות, אלא בדיוק כמו שהמדד עשה. זו דרך טובה לפזר תיק השקעות, ורק לצורך המחשה – נניח שבחנתם את רמת הסיכון שתוכלו לעמוד בה, וקבעתם ש-70% מהתיק צריך להיות באפיקים סולידיים ו-30% במניות, אז במקום לקנות בעצמכם (רובכם לא יעשה זאת), ובמקום לעשות זאת דרך קרנות נאמנות (שגובות על כך דמי ניהול , ובעידן של ריבית אפס, דמי הניהול האלו, לא משאירות לכם רווח, אם בכלל); אתם יכולים להשקיע במדדים – דרך תעודות הסל (בדמי ניהול נמוכים), ולא נקפח את הקרנות המחקות (נישה גדולה בתוך תעשיית קרנות הנאמנות) ש"מזכירות" את תעודת הסל – עוקבות אחרי המדדים וגובות דמי ניהול נמוכים במיוחד.
ואז כל מה שנותר זה להיכנס לשוק, אבל הכניסה הזו מסתבר מרתיעה אנשים רבים. זה לא פשוט, להיכנס בבת אחת לשוק תעודות הסל, קרנות הנאמנות, או (למי מבינכם שכן עושה זאת לבד) – להיכנס לשוק המניות. מה ככה פתאום לקנות נייר ערך בסכום נכבד? ובכן, יש שיטה אחרת – השקעה בבורסה במנות (שיטת השלבים/ שיטת המנות)
בשיטת ההשקעה בשלבים מפצלים את סכום ההשקעה למנות קטנות , לדוגמה אם אתם מתכוונים לרכוש תעודת סל ב-200 אלף שקל, אז הרכישות יתבצעו בפועל על פני 5 חודשים כל פעם 40 אלף שקל – זה לרבים, נכון יותר פסיכולוגית, ומעבר לכך, מדובר באסטרטגיה של מיצוע. ברכישה במנות אנחנו מפזרים סיכון, אנחנו לא קונים לפי מחיר ביום נתון, אלא לפי ממוצע של תקופה . אם קנינו במשך 5 חודשים, אז אנחנו בעצם ממצעים את העלות לפי מחיר נייר הערך בכל 5 החודשים האלו. השיטה הזו מנטרלת סטיות גדולות – לא "נפלנו" עם המחיר וקנינו שהנייר היה גבוה, ולא קנינו בדיוק בשפל – השיטה הזו (מחיר ממוצע/ עלות ממוצעת – Cost Averaging) "דואגת" שנקנה את נייר הערך לפי הממוצע בתקופה.
הרכישות בשיטת המנות יכולות להיות בשלוש גישות – הראשונה (בהתאם לדוגמה) רכישה של סכום קבוע בשקלים בכל מנה (לדוגמה – 40 אלף שקל כל פעם); והשנייה – רכישה על פי כמות ניירות ערך קבועה/ יחידות קבועות והשיטה השלישית – מיצוע לפי ערך.
בשיטה הראשונה, רוכשים במנות קבועות של כסף (אלפי שקלים), ואז בעצם מתקבל שאם המחיר עולה, הקנייה הבאה תהיה של פחות יחידות/ ניירות ערך; וההיפך – אם המחיר יורד, אנחנו באותו סכום קונים יותר יחידות/ ניירות ערך.
השיטה השנייה מתייחסת לערך הנקוב של ההשקעה – נניח שתכננתם לרכוש 100 אלף יחידות של תעודת סל מסוימת במחיר של 2 שקלים, והחלטתם לרכוש את ה-100 אלף יחידות בחמש מנות – כל מנה תהיה של 20 אלף יחידות – במנה הראשונה שילמתם 40 אלף שקל (מחיר של 2 שקלים ליחידה), אבל אם בעוד חודש (ההפרש בין הרכישות הוא חודש) התעודה תהיה במחיר של 2.5 שקלים, אזי ההשקעה שלכם תעלה ל50 אלף שקל, ומנגד, אם התעודה ירדה ל-1.6 שקל, אזי ההשקעה שלכם תסתכם ל-32 אלף שקל. זו שיטה פחות פופולארית ופחות נכונה, כי אתם יכולים להיות רחוקים מסכום ההשקעה המקורי שלכם, אם כי אתם שומרים על הערך המקורי – תכננתם לקנות לדוגמה מניות שמהוות שיעור מסוים מהון החברה, אם בסופו של דבר תרכשו את היקף הכמות המקורי, אז אתם תחזיקו באותו שיעור מתוכנן, אבל זה לא בהכרח הסכום השקלי המקורי.
השיטה השלישית היא קצת מורכבת. בשיטה הזו מגדירים תשואה חודשית של התיק, ואם התשואה שונה בפועל מהתחזית, גודל המנה משתנה בהתאם, כדי להשלים את התשואה – לדוגמה (באותם הנתונים המקוריים – 200 אלף של ב-5 מנות). נניח שהתחזית שלכם/ היעד הוא לתשואה של 0.5%, כלומר אתם מצפים בעוד חודש להיות עם תיק שערכו 40.2 אלף שקל (40 אלף שקל שהושקעו במנה הראשונה בתוספת של 0.5% – 200 שקל). אם התיק מגיע בול לערך הזה (וכמובן שזה נדיר מאוד שהתחזית תהיה גם התוצאה בפועל), אז המנה השנייה תהיה לפי המתוכנן 40 אלף שקל. אבל, אם המצב בפועל שונה מהתחזית – מתחילים לאזן את התיק דרך שינוי במנה.
במידה והתיק עלה ל-41 אלף שקל (מעל הציפיות שלנו לתיק בערך של 40.2 אלף שקל), המנה השנייה של ההשקעה תהיה קטנה יותר, אנחנו כאילו הרווחנו 800 שקל יותר ממה שהיינו צריכים, ויש לנו עודף של 800 שקל שיקטין את המנה השנייה ל-39.2 אלף שקל (40 אלף שקל פחות העודף). וזה פועל גם לכיוון השני.
אם לדוגמה, ערך התיק ירד ל-39.8 אלף שקל, אזי אנחנו הפסדנו 200 שקל בחודש, ואנחנו בגירעון של 400 שקלים, שכן היינו צריכים להיות בערך תיק של 40.2 אלף שקל. הגירעון הזה צריך להיות משולם במנה הבאה – אנחנו לא נשקיע 40 אלף שקל, אלא נשקיע 40.4 אלף שקל. הרעיון של האיזון הזה הוא שקונים בזול וקונים פחות שיקר – כאשר הפסדנו, נגדיל את המנה הבאה, כאשר הרווחנו (יותר מהצפוי) נקטין את הרכישה. פשוט – קונים פחות ביקר, קונים יותר בזול.
ואיזו גישה עדיפה? אז נתחיל שאין כאן נכון ולא נכון. יש כאלו שמעדיפים להשקיע הכל בבת אחת – אין להם בעיה פסיכולוגית ואין להם רצון להתעסק ברכישה במנות. יש לזה יתרונות – במקרים רבים זה חוסך בעמלות, וגם הכסף מושקע ואמור לייצר תשואה, הוא לא ב"הולד" – מזומנים ופיקדונות שלא מייצרים תשואה.
מנגד, השיטות של ההשקעה במנות, עדיפות כאמור לרבים כי קשה להם פסיכולוגית להשקיע הכל ברגע אחד, הסיכון גדול יותר (לטוב ולרע). מבין השיטות להשקעה במנות – נראה שהשיטה האחרונה, יוצרת את האיזון הנכון ביותר. לשיטה הזו יש יותר תומכים בעיקר מכיוון שהיא אמורה לייצר תשואה טובה יותר מהשיטות האחרות (בהינתן הסיכון), ויש גם מחקרים אקדמיים שתומכים בכך, אבל באקדמיה כמו באקדמיה תמיד יהיו גם מחקרים שמראים ההיפך. בכל מקרה, השיטה הזו יותר מסובכת לביצוע, דורשת מעקב אחרי התיק, ולא לכולם יש זמן לעשות את הבדיקה הזו (למרות שהיא פשוטה).
מדריכים קשורים:
חיסכון לכל ילד – מה זה? ואיך תבחרו חיסכון מתאים?
ככה תשקיעו את הכסף שלכם לבד…
השקעה במניות או השקעה בדירה – מה עדיף?
כבר שנים מדברים על הצורך להפוך את תעודות הסל לקרנות סל. הצורך הזה נובע בראש וראשונה מכך שבתעודות הסל יש "באג" מובנה – הגופים שמנפיקים אותם הם בעצם האחראים על הכספים של הציבור. כלומר, כאשר אתם קונים תעודת סל של גוף מסויים, אתם בעצם מספקים לו הלוואה ולו יש התחייבות כלפיכם. אלא שזה פתח לצרות – מה יקרה, אם חס וחלילה אותו גוף יקרוס, וכבר היו דברים מעולם (משבר 2008-2009)
ולכן, הכוונה של משרד האוצר ורשות ניירות ערך להפוך את התעודות ליותר בטוחות במקרים מסוג זה, והמודל הכי מתאים ונכון הוא המודל של קרנות הנאמנות – קרנות הנאמנות לא מנהלות את הכספים של הציבור בחשבון שלהם או חשבון מאוחד כלשהו, אלא יש חשבון נאמנות ייעודי לכל קרן – יש פיקוח וי/ נאמנן, וגם אם קורה משהו לגוף המנהל, הכסף בחשבון הנאמנות מובטח.
אז אחרי כמה שנים של דיונים בעניין, והתקדמות לכיוון קרנות סל – ששומרות על מהות ההשקעה (כמו תעודות) מוצרים שעוקבים אחרי אינדקסים שונים, אך מנוהלות בחשבון נאמנות נפרד, פרסמו משרד האוצר ורשות ניירות ערך תזכיר חוק להסדרת תחום תעודות הסל תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות.
מהאוצר ורשות ניירות ערך נמסר – "החל משנת 2000 מונפקים בשוק ההון הישראלי תעודות סל, שהינן מוצר השקעה פסיבי שנועד לעקוב אחרי נכסי ייחוס שונים, כגון מדדים וסחורות. תעודות הסל מהוות תעודות התחייבות, ומעניקות למחזיק בהן זכות לקבל תשואת נכס הייחוס בהתאם לנוסחת פדיון. כתעודות התחייבות, תעודות הסל פועלות תחת הוראות חוק ניירות ערך ואינן מוסדרות תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות, אשר חל על כלל קרנות הנאמנות לסוגיהן.
"התחייבות המנפיק בתעודת סל להענקת התשואה כאמור יוצרת סיכון אשראי כלפי מחזיקי התעודות, וכן סיכון יציבותי כלפי כלל שוק ההון והמשקיעים. בנוסף, קיימים הבדלים משמעותיים בין ההסדרה החלה על ענף תעודות הסל, לעומת ההסדרה החלה על קרנות הנאמנות, על אף כי מדובר במוצרים דומים, דבר היוצר פער (ארביטראז') רגולטורי בין ענפים אלו.
"נוכח זאת, יזמו רשות ניירות ערך ומשרד האוצר תיקון לחוק השקעות משותפות אשר במרכזו הפיכת תעודות הסל הקיימות כיום לקרנות נאמנות רגילות, המפוקחות ומוסדרות על ידי רשות ניירות ערך, תוך מתן אפשרות להנפקת מוצר חדש וייחודי, שיכונה קרן סל. קרן הסל הינה קרן נאמנות מחקה ונסחרת, הדומה במאפייניה למוצרי השקעה דומים הנפוצים בעולם (ETF), אך זאת ללא הסיכונים הקיימים כיום בענף תעודות הסל".
שר האוצר, משה כחלון, אמר כי "המהלך מהווה צעד חשוב לשיפור היציבות ולשכלול אפיקי ההשקעה בשוק ההון. התיקון נועד להסדיר ענף שבו מושקעים עשרות מיליארדי ש"ח מכספי ציבור המשקיעים".
יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, הוסיף כי "מדובר בתיקון חשוב שמטרתו הסרת הסיכון היציבותי הקיים בתחום תעודות הסל, תוך הקמת מוצר השקעה חדש של קרן סל, בדומה למוצרים המשווקים שהצליחו מאד בשווקים המפותחים בכל העולם".
מעודכן ל-07/2022החזר הוצאות נסיעה – כמה מגיע?
החזר הוצאות נסיעה – כמה מגיע? ולמי מגיע? עובדים זכאים לקבל החזר הוצאות נסיעה עבור כל יום שבו הגיעו למקום העבודה בתחבורה, אלא אם קיימות הסעות למקום העבודה וחזרה הביתה, מטעם העסק.
מאז 1 בינואר 2016 עומד החזר הוצאות נסיעה על 22.6 שקל ליום, או בהתאם לעלות כרטיסייה או בהתאם לכרטיס חופשי חודשי – הנמוך מביניהם. כלומר, יש כאן סוג של אחריות שמוטלת על העובדים לחסוך בהוצאות שלהם. אם הם יכולים לנסוע בכרטיס חופשי חודשי והוא אפקטיבית זול יותר מאשר נסיעות בכרטיסייה רגילה והוא זול יותר מאלטרנטיבות אחרות, זה הסכום שהמעסיק יהיה מחויב בו. (הכינו את הכרטיסים – הרפורמה בתחבורה הציבורית יוצאת לדרך)
ויש יוצאים מהכלל – אם קיים בארגון הסכם קיבוצי שלפיו נקבע סכום החזר הוצאות נסיעה שונה, אזי ההסכם הזה גובר, ולפיו ישולם החזר הוצאות לעובדים.
החזר הוצאות נסיעה משולם לעובד במסגרת תלוש השכר שלו, והוא נחשב להכנסה לצורכי מס. כלומר, המעסיק מנכה מהחזר ההוצאות מס הכנסה וכן גם דמי ביטוח לאומי ושלום בגין דמי בריאות. ומכאן, שהעובד עשוי להיפגע – אם עלה לו להגיע לעבודה סכום מסוים והוא מקבל אותו כברוטו ועליו יש לשלם מיסים וכו', אז הסכום שמוחזר לו בסופו של דבר נמוך יותר מהסכום שהוא שילם. האם לזה התכוונן המחוקק? כנראה שלא, אך מנגד, חשוב להדגיש כי יש רבים מאוד שהחזר הוצאות הנסיעה גבוה ממה שהם משלמים בפועל – או שמקום העבודה נדיב ממה שנקבע בחוק, או שהם מגיעים עם חברים או מסיבות אחרות.
החזר הוצאות נסיעה בשבתות וחגים
בשבתות וחגים כמעט ואין תחבורה ציבורית וגם בשעות מאוחרות כמעט ואין תחבורה ציבורית, ולכן היה צפוי שהעובדים בשבתות, חגים, שעות מאוחרות, ייהנו מהחזר הוצאות נסיעה גבוה (נסיעה במונית). אבל מסתבר שלא. עובדים אינם זכאים להחזר על מוניות ובכלל – על הוצאות מעבר לנקבע, גם אם הם עובדים בשבת, חג, או בשעות מאוחרות, אלא אם במקום העבודה יש הסכם קיבוצי. עם זאת, כאשר אין תחבורה ציבורית, הרי שעל המעסיק לשלם החזר הוצאות נסיעה עבור אותו יום בהתאם לעלות בפועל, ולא כחלק מכרטיס חופשי חודשי וזה מכיוון שעל-פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, כרטיס חופשי חודשי רלוונטי רק לימי חול ואינו חל על שבתות וחגים.
לסיכום – אם אתם עובדים בשבתות, בחגים ובשעות שאין תחבורה ציבורית, מגיע לכם החזר כספי לפי כמה שעלה לכם (בהתאם למגבלות, לרבות מגבלת ה-22.6 שקל ליום), אבל לא לפי כרטיס חופשי חודשי שמבטא סכום יומי נמוך.
חישוב ההחזר החודשי
כדי לחשב את החזר ההוצאות החודשי יש להכפיל את מספר ימי העבודה בפועל של העובד בעלות היומית של הנסיעה מביתו למקום העבודה – כשהיא מוגבלת כאמור ב-22.6 שקל ליום או בסכום הכרטיסייה או בחופשי חודשי. במקרים רבים המעסיק מחזיר הוצאות נסיעה עבור כל הנסיעות באותו חודש, דרך תשלום גלובלי בשווי של עלות כרטיס חופשי חודשי.
עם זאת, ובהמשך לסעיף הקודם, כאשר העובד עבד בשבתות, חגים, הוא זכאי לתשלום מעבר לכרטיס חופי חודשי.
למי מגיע החזר הוצאות נסיעה?
עובדים שמרוחקים 500 מטר ויותר ממקום העבודה שלהם ואין להם הסעה דרך המעסיק, זכאים להחזר הוצאות נסיעה. אגב, אין באמת צורך לבדוק אם קיימת תחבורה ציבורית ממקום המגורים לעבודה, או אם בפועל הוא נוסע ברכבו, או באופניים, או ברגל. מה שחשוב לדעת זה אם העובד זקוק לתחבורה (מרחק מעל 500 מטר), ואם כן, אז מגיע לו החזר הוצאות.
עובדים שנמצאים במרחק של עד 500 מטר ממקום העבודה לרוב לא זכאים להוצאות נסיעה, אבל אם העובד יוכיח שהוא זקוק לתחבורה (מסיבות שונות), אזי הוא יקבל החזר הוצאות.
מקרה מעניין נוסף – עובד שמתגורר במקום העבודה (בית מלון, אתר בנייה) ומדי פעם חוזר לביתו – מה הדין אז בקשר להחזר הוצאות? במקרה כזה העובד הזה יהיה זכאי להחזר הוצאות רק ביחס לאותם ימים שבהם נסע הביתה (או מהבית למקום העבודה).
האם מגיע החזר נסיעה אם העובד חולה?
כצפוי – לא. החזר נסיעה לא מגיע כאשר עובדים לא מגיעים למקום העבודה – חופשה, מחלה וכו'.
האם החזר הוצאות נסיעה מהווה חלק מהשכר?
החזר הוצאות נסיעה מהווה תוספת לשכר שנקבע מול המעסיק – זה לא חלק מהשכר שסוכם. אבל, אם זה הוסכם מראש, בין המעסיק לעובד, ניתן לקבוע שכר כולל שמכיל את הוצאות הנסיעה, אבל בתנאי שהעובד הבין את העניין והוא חתם על הסכם עם המעסיק שמכיל את עניין החזר הוצאות הנסיעה, לפני שנכנס לתפקיד. תנאי נוסף – שהשכר בניכוי הוצאות הנסיעה אינו נמוך משכר המינימום.
אזרח ותיק מקבל תעריף מוזל בתחבורה ציבורית – כמה הוא יקבל כהחזר נסיעות?
החזר הוצאות הוא החזר הוצאות – אין כאן בונוס לעובד, אלא כוונה לשלם לו את מה שהוציא, ולכן אם עובד מקבל תעריף מוזל בתחבורה הציבורית, הוא יקבל מהמעסיק החזר לפי התעריף המוזל.
מדריכים קשורים –
מחשבון ימי חופשה – כמה ימי חופשה מגיעים לכם?
שכר מינימום – כל מה שצריך לדעת
בבנק דיסקונט מציעים ללקוחות הבנק פיקדון במבצע – פיקדון תשרי. מדובר על פיקדון שקלי לתקופה של 11 חודשים, כשה"רעיון" מאחורי התקופה הוא – ציטוט מאתר הבנק: "פתחו פיקדון ל-11 חודשים ותיהנו מהכסף לקראת ראש השנה הבא".
אפשר להתווכח על האטרקטיביות של הרעיון הזה, ובכל מקרה השאלה החשובה היא האם התנאים אטרקטיביים – כאמור מדובר על 11 חודשים (330 יום); מינימום להפקדה: 5,000 שקל;ותנאי הריבית הם – ריבית קבועה 0.35% שתשולם בתום תקופת הפיקדון. לא ניתן לשבור את הפיקדון במהלך התקופה.
אז ככה – 0.35% זה מעט, אבל ביחס לאלטרנטיבות הסולידיות האחרות, ביחס למדד המחירים הנמוך, זה לא מאוד נמוך. עם זאת מתישהו הריבית תעלה. ההערכות של רוב הכלכלנים שהריבית תעלה בארה"ב בחודשים הקרובים ועלייה שם עשויה להוביל את הבנק המקומי להעלות את הריבית גם כאן, אם כי הדעות חלוקות.
כך או אחרת, בבנק ירושלים מציעים ללקוחות כל הבנקים פיקדונות בריביות יחסית אטרקטיביות וזאת, בין היתר, למשוך לקוחות ולהגדיל את היקף עסקי הבנק. לבנק יש פיקדון לחצי שנה בריבית שקלית קבועה שמספק תשואה של 0.45% בחישוב שנתי, כלומר בחישוב גס כ-0.225% בחצי שנה. על פניו זו תשואה אפקטיבית טובה יותר מהריבית של בנק דיסקונט, אבל לא מדובר על מוצרים זהים – התקופות שונות.
בבנק ירושלים מציעים גם פיקדון שנתי בריבית קבועה של 0.55% – אז נכון שכאן זה 12 חודשים ובדיסקונט התקופה היא ל-11 חודשים, אבל הריבית בבנק ירושלים אטרקטיבית לעומת דיסקונט – 0.55% לשנה, זה סדר גודל של 0.5% ל-11 חודשים בעוד שבדיסקונט מדובר על ריבית של 0.35%.
ואולי על רקע הריבית הנמוכה, כדאי לבחון את התנאים במוצרים המובנים (פיקדונות מובנים סטרקצ'רים). ראשית אזהרה – אלו לא מוצרים פשוטים, יש שם תחכום ועומק שדורש הבנה – בהתקיים תנאים מסוימים הריבית תהיה X אך בהינתן תנאים אחרים הריבית תהיה Y. לרוב ההשקעה הנומינלית מובטחת ויש "סוכרייה" באם התנאים (או חלקם) יתקיימו, ולכן התשואה יכולה להיות מעניינת. מנגד, צריך לבחון את הסיכונים – מי הנפיק את המוצר? האם הבנק מגבה אותו? וכן צריך לזכור שמדובר לרוב בהשקעה של כמה שנים, כך שאמנם מקבלים את התמורה הנומינלית, אך היא עלולה לבטא הפסד ריאלי (תלוי בזמן ובאינפלציה באותה תקופה) – כאן תוכלו להבין מה זה פיקדון מובנה ולקבל עדכונים על פיקדונות אלו.
מחיר למשתכן ברעננה זוכה לביקושים גבוהים במיוחד – 22.6 אלף איש הגישו בקשה להשתתף בהגרלה של מחיר משתכן לרעננה ( כאן תוכלו לבדוק אם אתם זכאים לרכוש דירה במחיר למשתכן) בעוד שמספר הדירות עומד על 81 בלבד. כן,תעשו חשבון פשוט ותקבלו שהסיכוי לזכות בדירה הוא כ-0.3% אחד ל-300 איש יקבל דירה ברעננה במחיר מוזל. האם זו היתה כוונת המשורר? שר האוצר משה כחלון, כנראה שלא, אבל הוא מבטיח לנו שבהמשך במקביל לגידול בהיקפי הבנייה במחיר למשתכן, להיקפים של מעל 70 אלף דירות, יהיו לרוב ואפילו לכל הזכאים אפשרות לרכוש דירה. זה אולי לא יהיה במקום שם רוצים, אבל דירה מוזלת ככל הנראה תהיה להם.
הסיכויים לזכות בדירה במחיר למשתכן (בכל הפרויקטים)
גם במחיר למשתכן בראשון לציון הסיכוי בינתיים לקבל דירה הוא אפסי. כ-28 אלף איש מתמודדים על 90 דירות בראשון לציון, כלומר גם כאן היחס הוא די אפסי, בערך 0.3% (בדומה לסיכוי ברעננה).
על כל פנים, במכרז ברעננה זכתה חברת רמי שבירו הנדסה. מדובר על פרויקט בצפון מערב העיר ועל פי תוצאות המכרז, מחיר דירת 80 מ"ר יחל ב-1.459 מיליון שקל , דירה של 100 מ"ר תעלה החל מ-1.786 מיליון שקל. דירת 120 מטר תעלה הל מ-2.21 מיליון שקל. מחירים אלו אגב, כוללים חניה, מחסן ומרפסת (וכוללים את המע"מ) .
הפרויקט בראשון לציון הוא במזרח העיר וגם הוא כאמור זוכה לביקושי ענק. החברה הזוכה כאן היא י.א.אלון בניה. מחיר ממוצע לדירות בשטח של 100 מ"ר אמור להיות כ-1.1 מיליון שקל ולדירות בשטח של 120 מ"ר – 1.22 מיליון שקל. המחירים האלו כוללים חניה, מחסן ומרפסת (ומע"מ).
מהנתונים על פרויקטי מחיר למשתכן עולה תמונה ברורה – הביקושים אמנם קיימים אבל ככל שמתרחקים מהמרכז (מאיזורי הביקוש) הם יורדים. כן זה צפוי, וזה מחזק את ההערכה שגם אם לכל הזכאים תהיה בסופו של דבר דירה, היא לא בהכרח תהיה באזור שהם רוצים.
והנה המחשה – בעוד שברעננה ובראשון לציון סיכוי הזכייה הוא 1 ל-300, הרי שבשדרות הסיכוי הוא 1 ל-14 – בהגרלה בעיר נרשמו כ-5.8 אלף איש ומספר הדירות עומד על 373 דירות.
איך מקבלים משכנתא במחיר למשתכן?
מחיר למשתכן – כל מה שצריך לדעת
מעודכן ל-08/2022
מיחזור משכנתא חסך למאות אלפי משפחות, תשלומים של עשרות אלפי שקלים (ולפעמים יותר). אפילו האוצר יצא בקמפיין – פראייר מי שלא ממחזר. הסיבה לכך פשוטה: הריבית על המשכנתאות ירדה בשנים האחרונות ירדה (עד השנה שעברה שבה חזרה לעלות) והתוצאה של הירידה היא שהלוואות/ משכנתאות שנלקחו בעידן הריבית הגבוה, היו יקרות (מאוד).
מיחזור משכנתא משמעותו – ביטול של המשכנתא הקיימת, תשלום קנס (עמלת פירעון מוקדם) ולקיחת משכנתא חדשה, והתברר שלמרות הקנס (הבנקים רצו להבטיח לעצמם רווח במקרה שהלקוח פורע את ההלוואה), היה כדאי מאוד למחזר.
עכשיו זה כמובן כבר לא כדאי (לרוב הלווים). זאת משום שהריבית חזרה לעלות, וסביר להניח שמי שלקח משכנתא בשנים האחרונות, קיבל אותה בתנאים טובים יותר ממה שהוא יכול לקבל בתקופה הזו. עם זאת, כן כדאי לבחון החלפה של ביטוח המשכנתא. כן, מסתבר שניתן למחזר גם את ביטוח המשכנתא.
ביטוח משכנתא – לא דרך הבנק!
מהו ביטוח המשכנתא ולמה להחליף אותו?
בנק המעניק משכנתא רשאי לדרוש, כחלק מהתנאים לקבלת ההלוואה, לעשות ביטוח משכנתא המורכב משני ביטוחים שונים: ביטוח חיים וביטוח מבנה.
- מטרת הביטוח, בין היתר, היא להגן על הבנק ולהבטיח כי יקבל את כל סכום ההלוואה שנותר לתשלום במקרה שבו נפטר בעל המשכנתא בטרם ההלוואה שולמה (ביטוח חיים) ובמקרה שנגרם נזק משמעותי לנכס עבורו ניתנה המשכנתא (שריפה, רעידת אדמה, נזקי טבע וכו') וערכו נפגע (ביטוח מבנה).
ביטוח משכנתא ממוצע עולה כמה עשרות שקלים בחודש, ובגדול הסכום נע בין 50 שקלים ל-100 שקלים (ויכול גם להיות נמוך או גבוה יותר!) – מדובר בביטוח חיים וביטוח הנכס. הבנק רוצה בעצם להבטיח את עצמו במקרה שיקרה לו משהו ולא יהיה מי שיפרנס ומי שיחזיר את המשכנתא, ולכן הוא מחייב לעשות ביטוח חיים. כמו כן, הוא מחייב לעשות ביטוח על הנכס כדי לשמור על ערכו (רעידת אדמה, או כל נזק אחר) שכן הוא הבטוחה של הבנק.
רוב רוכשי הדירות עושים את ביטוח המשכנתא דרך סוכנות הביטוח של הבנק או במקום שאליו הבנק מפנה. אבל הסיבה לכך היא בדרך כלל עצלות (שלא לומר בורות) – למעשה, ניתן לבחור אם לעשות את הביטוח (חיים, מבנה או אחד מהם) דרך סוכנות הביטוח מטעם הבנק או באמצעות מבטח פרטי, ובדיקה מקיפה של העניין תוכל לחסוך חלק גדול מהתשלום החודשי, שכן התחרות כיום גדולה מאוד ואפשר להוזיל משמעותית את ביטוח המשכנתא. כאן תוכלו להרחיב על מדריך ביטוח משכנתא – עזבו את הבנקים ותחסכו סכום מצטבר של אלפים רבים (ואפילו רבבות שקלים) לאורך חיי המשכנתא.
אבל הרי לא בוכים על חלב שנשפך, אז חשוב שתדעו כי ניתן לעבור, בכל שלב וללא תשלום עמלה ממבטח אחד למבטח אחר (מסוכנות ביטוח מטעם הבנק למבטח פרטי וממבטח פרטי אחד לאחר), כל זמן שתנאי הפוליסה נשמרים.
– האם כדאי להחליף? האם החלפת ביטוח משכנתא אחד באחר – חדש – היא מסובכת, ואיך בעצם עושים את זה?
החלפת ביטוח המשכנתא עשויה להשתלם לכם
ובכן, הסיבה הראשונה שבזכותה הביטוח חיים אמור להיות זול יותר (הפרמיה החודשית נמוכה יותר) היא שעברה תקופה מאז שרכשנו את הדירה ועשינו ביטוח, ומאז היקף החוב שלנו ככל הנראה פחת – זה לא מחייב, ערך המשכנתא בשלב הראשון עולה ורק לאחר מכן מתחיל לרדת. אבל בחלק גדול מהמשכנתאות הקיימות, ערך המשכנתא נמוך מהמשכנתא המקורית בסכומים שיכולים להגיע למאות אלפי שקלים.
ביטוח חיים למשכנתא, עושים מי שנטלו את ההלוואה בהתאם לערך המשכנתא. לכן אם סכום המשכנתא ירד, אזי אתם, מי שלקחו את ההלוואה, אמורים לשלם בהתאמה סכום נמוך יותר. יש ביטוחים שמעדכנים את הסכום באופן אוטומטי, אבל הרוב משאירים את החוב כפי שהוא – בערך הגבוה. אז בהתחלה זה לא בולט, גם כי יש הנחה בחודשים הראשונים וגם כי המשכנתא פשוט גבוהה. אבל ככל שעובר הזמן, סכום ההלוואה מצטמק, אבל ביטוח המשכנתא לא בהכרח יורד. ואם הוא יורד, הירידה לא תואמת את הירידה האמתית בערך המשכנתא.
אלא שבעוד הירידה בגובה המשכנתא עשויה להקטין את הפרמיה החודשית, הרי שעל פניו, ביטוח החיים מתייקר ככל שאנו מתבגרים. לכן נראה שההצעות שנקבל בחידוש ביטוח המשכנתא תהיינה גבוהות יותר, ולא בטוח שתהיה כדאות כלכלית למחזר אותו. זה נכון – הגיל פרופורציונאלי לפרמיה הביטוחית. מסתבר שהפרמיות בשנים הראשונות לביטוח נמוכות במיוחד, ולאחר מכן הן עולות משמעותית.
כלומר, בשנים הראשונות קיבלנו הנחה, וזה יכול להיות במקרים מסוימים אפילו עד 75% מהתשלום החודשי. אבל אחרי כמה שנים, לרוב שנתיים, הפרמיה עולה. ואז, אם אנו עוברים לחברה אחרת אולי הפרמיה הכוללת אמורה לעלות, אבל מנגד נקבל הנחה, ונגיע למצב שהתשלום החודשי יהיה נמוך יותר ממה שנחנו משלמים עכשיו.
אז אתם בטח שואלים – טוב, אבל מה יקרה עוד שנתיים? וזה נכון, עוד שנתיים (פלוס מינוס) הפרמיה על ביטוח חיים החדש גם תעלה, אבל מנגד גם היקף המשכנתא אמור להיות נמוך יותר. כך שבכל מצב – מי שיש לו ביטוח משכנתא צריך לבדוק שוב, ואולי לחדש שוב את הביטוח בעוד שנתיים (פלוס מינוס).
המרכיב השני של הביטוח הוא ביטוח נכס. גם כאן יש הנחה משמעותית בשנים הראשונות, ולכן חשוב לבדוק אם מעבר יעניק ללווים חיסכון. אלא שהעלות של ביטוח הנכס מלכתחילה נמוכה. מעבר לכך, הביטוח על הנכס הוא עד לתקרה של ההלוואה, וכמובן שככל שההלוואה נמוכה יותר כך הביטוח יהיה נמוך יותר.
לעבור רק אם יש אישור של חברת הביטוח להצהרת הבריאות
למרות שבאמצעות מעבר לחברת ביטוח אחרת אולי נוכל לחסוך כמה עשרות שקלים (ואולי יותר) בכל חודש – צריך להיזהר ממלכודת. ביטוח החיים שעשינו בעבר היה תחת הצהרת בריאות, ואם אנחנו עומדים להחליף את הביטוח אנחנו צריכים לעמוד בהצהרת בריאות חדשה. אבל אם מאז הביטוח הקודם מצב בריאותנו הורע, ייתכן שמעבר לביטוח אחר יכול להיות טעות!!! ההרעה במצב הבריאותי שלנו עלולה לגרום לפרמיה להיות גבוה יותר, או שפשוט בזמן אמת כשחברת הביטוח תצטרך להפעיל אותה, היא עלולה להתנער מהפוליסה בגלל מצב בריאותנו. הסיבה לכך תהיה הצהרת בריאות לא מעודכנת, או כזאת שלא תואמת את המצב הבריאותי שלנו בפועל.
למה הכוונה? סוכן הביטוח הנחמד הוא איש שיווק, והוא יגיד לכם – תחתמו כאן זה בסדר, הוא אולי ירמוז לכם אפילו שזה לא חשוב שהמצב הבריאותי השתנה. אבל האמת היא שהטפסים שאנו חותמים עליהם כשאנחנו רוכשים פוליסת ביטוח משכנתא עוברים לחברת הביטוח ושוכבים שם. כל עוד המצב בסדר, לא קורה כלום ולאיש לא אכפת על מה חתמנו. אבל אם חס וחלילה קורה משהו, חברת הביטוח יכולה להתעורר ולהגיד – מה לעשות, הוא סבל מבעיה מסוימת ולא הצהיר עליה. לחלופין, הבקשה לביטוח החדש יכולה לקחת הרבה זמן, וכל עוד לא אומרים לכם שהביטוח מאושר, אין לכם סיבה אמתית לעזוב. במקרים רבים, אם יש הרעה בריאותית זה יתבטא בפרמיה גבוהה יותר, שכאמור תהפוך את המעבר ביטוח משכנתא חדש ללא כדאי.
ובכל מקרה – דווחו על המצב הבריאותי האמתי שלכם, בלי לעגל פינות – אם משהו יתברר כלא מדויק או לא נכון, זה יפגע בשארים, שיצטרכו להתמודד עם ביטוח שאינו תקף.
עדכון הפוליסה בחברת הביטוח הקיימת
אחת האפשרויות לעדכן את ביטוח המשכנתא, היא לבצע את העדכון בחברת הביטוח שדרכה רכשנו את הפוליסה המקורית. במרבית המקרים, החברה תבצע את העדכון תוך שהיא משתמשת בהצהרת הבריאות הקיימת ולא תדרוש הצהרת בריאות חדשה. מבחינת החברה, מדובר בהמשך הפוליסה תוך הפחתת הסיכון. כי בינתיים סכום המשכנתא פחת. לכן חברת הביטוח תסכים להפחית את תשלומי הפרמיה. מבחינת הלווים, מדובר בהקטנת התשלום, ללא צורך בהצהרת בריאות חדשה, מה שעשוי להיות גורם משמעותי שישפיע בסיכומו של עניין על התוצאה הסופית. במקרה כזה, גם אם המבטחת המקורית תפחית את הפרמיה בסכום קטן מזה שהבטיחו חברות אחרות, כדאי לשקול ברצינות לחגש את הביטוח דווקא אצלה ולא לעבור לחברה אחרת. שוב – מדובר כאן בסיכון מול סיכוי.
אל תשכחו את ביטוח התכולה
דבר נוסף שכדאי לשים אליו לב הוא שביטוח משכנתא (מבנה) מטעם הבנק, אינו כולל כיסוי לתכולה, ולכן אם נרכש ביטוח תכולה אצל מבטח פרטי, במקרה של נזק למבנה וגם לתכולה יצטרך הלווה להתנהל מול שני מבטחים שונים (סוכנות הביטוח מטעם הבנק והמבטח הפרטי) ויצטרך לשאת בתשלום השתתפות עצמית לשני ביטוחים.
חשוב לדעת: ניתן לקבל החזר בגובה 25% מהתשלומים ששולמו עבור ביטוח החיים (הן בביטוח מטעם הבנק והן אצל מבטח פרטי) במסגרת הגשת דוח שנתי למס הכנסה.
ולסיום, אל תחליטו רק על סמם הפרמיות לזמן הקרוב. הפרמיות כאמור אמורות לעלות בהמשך. אז אם אתם משוכנעים שתעברו שוב בעוד שנתיים/ שלוש, תתייחסו רק לתקופת הזמן הזאת, אבל אם אתם לא משוכנעים, תבדקו את סך כול הפרמיות לאורך חיי המשכנתא, ביחס לפרמיות הנוכחיות. אולי התשלום הראשוני/ הקרוב יהיה נמוך, אבל השאלה איך זה מתפתח בהמשך. וזו גם ההשוואה הנכונה, כי אתם לא באמת יודעים אם תעברו עוד כמה שנים ותזכו לפרמיה נמוכה – אולי מצבכם הבריאותי יורע, ואולי התנאים בשוק הביטוח ישתנו?
מדד תשומות הבנייה באוגוסט היה ללא שינוי, בעוד מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.3% – המשמעות פשוטה וברורה, מדד תשומות הבנייה עלה ריאלית ב-0.3% – זה הרבה, לא סתם הרבה, זה פער ריאלי של 3.6% בשנה – אז אולי חודש אוגוסט היה חריג, אבל מתחילת השנה עלה מדד תשומות הבנייה למגורים ב-1%, ואילו מדד המחירים לצרכן מגרד את האפס. זאת ועוד – מדד תשומות הבנייה למגורים, צפוי על פי ההערכות לעלות בחודשים הקרובים ואילו מדד המחירים לצרכן אמור לרדת. יש לזה משמעות גדולה לרוכשי דירות חדשות שהתשלומים שלהם צמודים לקבלן, צמודים למדד תשומות הבנייה – אז אולי זה נקודתי, למרות שזה כבר שנים ארוכות כך (מדד תשומות עולה על מדד המחיירם לצרכן), אבל האמת שאף אחד לא יודע מה יהיה בהמשך – יש תחזיות, אבל גם אם (נניח) תוכלו "לכופף" את הקבלן ולקבוע שההצמדה תהיה למדד המחירים לצרכן אז ממש לא בטוח שזו עסקה טובה.
מה יהיה מדד תשומות הבנייה בספטמבר ואילך?
כך או אחרת, בקבוצת הפיננסים הראל מעריכים כי מדד תשומות הבנייה יעלה בשלושת החודשים הקרובים (ספטמבר, אוקטובר, נובמבר) ב-0.3%, בעוד שמדד המחירים לצרכן יעלה בתקופה זו יירד ב-0.3%. עוד מעריכים בהראל כי מדד מחירי הדירות יעלה בשלושה חודשים אלו ב-0.5%, ובכלל בהראל סבורים שהמדדים הקשורים לדיור יהיו במגמת עלייה, למרות מדד המחירים לצרכן השלילי.
כאן, תוכלו לחשב את השינויים במדד המחירים לצרכן
כאן את השינויים במדד שכר הדירה
כאן את השינויים במדד מחירי הדירות
בחודש אוגוסט לא נרשם שינוי במדד תשומות הבנייה למגורים. הלמ"ס מסרה כי המדד נשאר ברמה של 108.5 נקודות, כאשר ללא שכר עבודה ירד המדד ב-0.2% . ב-12 החודשים האחרונים (אוגוסט 2016 לעומת אוגוסט 2015) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-1.5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-3.4%. המדד ללא שכר עבודה עלה ב-0.1% בתקופה זו.
חומרים ומוצרים – בחודש אוגוסט 2016 ירד מדד מחירי חומרים ומוצרים ב- 0.3%. מבין החומרים והמוצרים ירדו במיוחד מחירי מחיצות מתועשות (ב-5.1%), ברזל לבנייה (ב-3.7%), רשתות ברזל (ב-3.5%) ומחירי אבן (ב-1.8%).לעומת זאת, עלו מחירי עץ לבנייה (ב-1.8%) ומחירי מוצרים לחימום מים והסקה (ב-1.6%).
שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות – מדד מחירי שכירת ציוד ורכב עלה בחודש אוגוסט 2016 ב-0.2% בשל עלייה במחירי שכירת רכב (ב-0.6%). מדד הוצאות כלליות עלה ב-0.8%.
שכר עבודה – מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש אוגוסט 2016 ב-0.3%.
תחזית מדד המחירים בספטמבר – מינוס של 0.1%-0.2%. מדד המחירים לצרכן בחודש אוגוסט הפתיע בירידה של 0.3%, ונראה שאנחנו חוזרים במהירות לטריטוריית מדד שלילית. אחרי שבשנים 2014 ו-2015 נרשמו מדדים שנתיים שליליים, התחילה גם 2016 במדדים שליליים, אבל בהמשך נראה שהמדדים החיוביים יגרמו למדד שנתי חיובי. אלא שאחרי ההפתעה של החודש הקודם, ובהינתן התחזיות לחודשים הקרובים, ייתכן שגם השנה יהיה המדד שלילי או סביב האפס.
פועלים – מדד ספטמבר ירד ב-0.1%
כלכלני בנק הפועלים סבורים שמדד ספטמבר ירד ב-0.1% (להערכתם באוקטובר יעלה המדד ב-0.3% ובנובמבר יירד ב-0.2%) – "המדד של חודש אוגוסט היה נמוך באופן ניכר מהתחזיות המוקדמות. רוב הסעיפים ירדו (או עלו פחות) מהתוואי העונתי שלהם", מדגישים כלכלני הבנק ומוסיפים – "התחרותיות הגוברת מהארץ ומהעולם מוזילה את מחירי המוצרים הסחירים, והשפעה זו בולטת בסעיפים כמו הלבשה והנעלה, ריהוט וציוד לבית וכן במחירי המזון. המדיניות הממשלתית להפחתת יוקר המחייה תומכת אף היא במגמות אלו סעיף הדיור (שכר הדירה) שומר על קצב התייקרות שנתית של כ-2% ,והוא כמעט הסעיף היחיד שהתייקר בשנה האחרונה. אנו ממשיכים להעריך שהשפעת העלייה בשכר טרם באה לידי ביטוי בסעיפי המדד השונים, ולכן תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.8% ב-12 החודשים הקרובים.
"אנו מעריכים כי סעיף הדיור (שכר הדירה) ימשיך להיות התורם העיקרי לאינפלציה עם התייקרות של 2% בשנה", כלכלני הבנק מנתחים גם את השלכות המדד הנמוך על מדיניות בנק ישראל כשלהערכתם, האינפלציה אינה מהווה כרגע שיקול משמעותי בהחלטות הריבית – "כל עוד לא נראה עלייה משמעותית בציפיות לאינפלציה לכיוון מרכז היעד, בנק ישראל לא ישנה את הריבית. נתוני המשק הם טובים, אך הלחץ לייסוף השקל נותר גבוה, ובבנק המרכזי מקווים שהתרחבות פערי הריבית בין ישראל לארה”ב יסייעו למתן את הייסוף".
הראל – מדד ספטמבר ירד ב-0.2%
בקבוצת הפיננסים והביטוח הראל סבורים שמדד ספטמבר ירד ב-0.2%. כלכלני הראל , כמו יתר הכלכלנים הופתעו מהמדד הנמוך בחודש אוגוסט. לטענתם – "בחינת ביצועי העבר במדד מלמדת כי מדד אוגוסט הוא המדד התנודתי ביותר במהלך השנה, בעיקר בשל המשקל הגבוה שיש לסעיף הדיור במדד, נוכח מספר העסקאות הגדול שנעשה במחירי שכר דירה בחודש אוגוסט , מעבר שוכרים רבים בחודשי הקיץ בין הדירות לפני תחילת תקופת הלימודים בבתי הספר ובאוניברסיטאות", מסבירים כלכלני הראל את המדד השלילי והמפתיע, "ביצועי העבר מלמדים גם כי רוב ההפתעות במדד אוגוסט היו דווקא כלפי מעלה.
" התחזית לספטמבר היא לירידה של 0.2%, ירידה עונתית שלאחר חודשי הקיץ שתקוזז חלקית בעלייה במחירי הדלק. מדד אוקטובר צפוי לעלות ב-0.1% בשל עלייה עונתית בחגים שתקוזז עם הירידה החדה המתוכננת במחירי ביטוח החובה. האינפלציה ב-12 החודשים הבאים צפויה להערכתנו לעמוד על 0.7% – נמוכה מהגבול התחתון של יעד בנק ישראל, אך גבוהה מהציפיות הגלומות בשוק האג"ח"
בהראל מדגישים את העלייה החדה במדד מחייר הדירות – בחודש אוגוסט פורסם כי מחירי הדירות (בין אמצע יוני לאמצע יולי) עלו ב-0.1%, וב-12 החודשים האחרונים עלו הדירות בכ-6%.
בנק לאומי – המדדים הנמוכים יהיו גם בהמשך השנה
כלכלני בנק לאומי מדגישים בסקירות האחרונות שלהם כי אלמלא העלייה במדדים הקשורים לדיור (ושכר דירה) המדדים היו נמוכים במיוחד גם בחודשים האחרונים – "בעקבות מדד אוגוסט השלילי חלה התמתנות 'בסביבת האינפלציה', אשר מתחשבת בהתפתחות בפועל של המחירים בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה וכן בהתפתחות הצפויה לשנה הקרובה", אומרים כלכלני הבנק ומוסיפים – "ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד ב-0.7% כשבנטרול השפעת סעיף הדיור, המתבסס על מחירים בחוזים מתחדשים של שכר הדירה, המדד ירד בשיעור משמעותי של 1.6%".
וזה נתון שצריך להתעכב עליו – הדירות עולות, שכר הדירה עולה, וכל יתר המוצרים והשירותים יורדים! זה אומר שהפער בין מחזיקי הדירות לבין שוכרי הדירות רק הולך וגדל – מחזיקי הדירות פשוט ממשיכים להרוויח ולהתעשר, ושוכרי הדירות (ואלו שאין להם דירה) מתרחקים כל יום מרכישת דירה.
בלאומי מדגיישם את העלייה בסעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים) – 0.5%, העלייה המתונה ביותר אמנם בחודש אוגוסט בעשור האחרון, אבל עלייה חדה לחודש אחד. קצב העלייה בשכר הדירה השנתי עומד על 2.1%, ובלאומי מדגישים כי הקצב ירד. כמו כן, נרשמה גם ירידה בקצב העלייה השנתי של מחירי הדירות – עלו ב-6%, לעומת 7% בשנה שעברה. אבל, זה כמובן עדיין גבוה, גבוה מאוד! וזה להערכת כלכלני לאומי יימשך
"במבט קדימה, סעיף הדיור (מבוסס שכר דירה) צפוי להמשיך ולהיות גורם ההתייקרות הדומיננטי במדד בעת הקרובה", אומרים כלכלני הבנק, "שיעור השינוי השנתי של מדד המחירים לצרכן (המצוי כיום בסביבה שלילית) צפוי לעלות באופן הדרגתי מאוד (להיות פחות שלילי), ולצאת מהתחום השלילי לקראת סוף שנת 2016 . פירוש הדבר, שהאינפלציה בשנת 2016 תוסיף להיות נמוכה באופן משמעותי מיעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%) ואילו רק לקראת סוף 2017 היא צפויה להיכנס לתחום היעד".
מיטב דש – מדדים נמוכים בהמשך
גם במיטב דש סבורים שהמדדים הקרובים יהיו נמוכים במיוחד, כאשר בחודש ספטמבר הוא יירד ב-0.1%. אלכס זביזינסקי, כלכן המאקרו של מיטב-דש מדגיש בסקירות האחרונות כי האשראי הצרכני ממשיך לגדול בקצב גבוה – "הסיכונים יתגלו רק כשהמצב במשק יורע גידול באשראי הנו אחד הגורמים שדוחפים את הצריכה הפרטית במשק.