מעודכן ל-01/2022

לקוחות המתקרבים לגיל 60 יכולים לחסוך בקופות גמל וליהנות מהטבות מס גדולות מאוד. מדובר בתכנון מס לגיטימי שמאפשר לשלם מס של 15% על הרווח הנומינלי ולא 25% מס על הרווח הריאלי. כמו כן, ניתן למשוך את הכסף דרך קצבה חודשית ולהפחית עוד יותר את תשלום המס. האפשרויות האלו נוצרו בזכות תיקון 190 בתקנות מס הכנסה.

תיקון 190 הוא מהפכה בעולם הפנסיוני ובעולם ההשקעות – לא פחות מכך. נסביר כאן מה המשמעות של התיקון על קופות הגמל, איך התיקון הזה מחזיר את קופות הגמל למרכז הבמה, ואיך זה ישפיע על הכיס שלכם.

קופות גמל היו פעם כלי השקעה נהדר – העמיתים היו מפקידים בקופה ונהנים מהטבות מס על ההפקדה, הרווחים מההשקעות היו פטורים ממס על רווחי הון, ולאחר 15 שנה הקופות היו נזילות. אבל ב-2008 השתנו הכללים – באוצר החליטו לעודד חיסכון לקצבה ולא חיסכון הוני ובעצם ביטלו את האפשרות לקופת גמל הונית (תיקון 3).

ההחלטה הזו חיסלה בעצם את היתרון של קופות הגמל לעומת חסכונות פנסיוניים אחרים, וביטלה את האפשרות לחיסכון הוני. כמו כן, היא בעצם חילקה כל קופה לשתיים – כספים שנחסכו עד 2008 ואחרי 2008. הכספים שנחסכו לפני 2008 ניתנים למשיכה על פי התנאים הקודמים כחיסכון הוני (משיכה חד פעמית), ואילו הכספים שהופקדו מאז יוכלו להימשך רק כקצבה אחרי גיל 60. משיכה לפני הזמן המותר עולה לכם ביוקר – ותיאלצו לשלם מס בגובה 35% על כל הסכום.

קופות גמל – אפשר למשוך במשיכה אחת (אחרי גיל 60 ואם יש לכם קצבה של 4,606 שקל)

על רקע זה, קופות הגמל סבלו מפדיונות – אנשים הנזילו את הקופות ועברו למסלולים פנסיוניים מפתים יותר, או להשקעה מוחשית כמו נדל"ן, וההפקדה השוטפת נעצרה כמעט לחלוטין. אבל זה השתנה הודות לתיקון 190 – תיקון לפקודת מס הכנסה הנוגע למיסוי בקופות הגמל.

על פי תיקון 190, העמית יכול להפקיד כל סכום בכל קופת גמל, ובהגיעו לגיל 60 לקבל קצבה פטורה ממס עד לתקרה של ארבע פעמים השכר הממוצע במשק. תיקון זה הופך שוב את קופת הגמל לכלי השקעה אטרקטיבי עבור חלק מהאנשים.

זאת ועוד: אם לעמית יש קצבה חודשית מינימלית של כ-4,606 שקל (נכון ל-2022) מקרן פנסיה וביטוח מנהלים, הוא יכול למשוך מקופת הגמל את היתרה כתשלום חד פעמי, ולשלם על הרווחים מס בשיעור של 15% על הרווח הנומינלי, להבדיל מהמס על הבורסה – 25% מהרווחים הריאליים.

ההיגיון שבהוראה הזו הוא פשוט – המחוקק אמנם מעוניין שהציבור יחסוך כדי שתהיה לו קצבה חודשית בפנסיה (וכאן הוא די כופה את החיסכון הקצבתי), אך גם המחוקק מבין שלא ניתן להגזים – אי אפשר לדרוש שכל החסכונות שלנו יהפכו בתקופת הפנסיה לקצבתיים, ואם הגענו לרף מסוים, אפשר בהחלט להפוך את היתרה לחיסכון הוני/משיכה חד פעמית, ולכן הוא מגדיר את הרף – כ-4,606 שקל (נכון ל-2022) ומאפשר למשוך את היתר באופן חד פעמי או כקצבה שסיכוי טוב שרובה פטורה.

מעבר לכך, בתיקון 190 יש התייחסות להעברה בין-דורית של הכספים – הורשת הכסף בקופה למוטבים שמגדיר החוסך. אז ראשית, בקופה ניתן להגדיר מוטבים לא דווקא לשארים. כמו כן, יש בקופה כספים שלא ניתן "לשים עליהם יד" במקרה של ערבויות, בעיות פיננסיות, חובות וכו'. הכסף עובר למוטבים, באופן מהיר ולרוב פטור ממס.

תיקון 190 – יתרון נוסף לקופת גמל אישית (IRA) 

סיכום ביניים – לאחר תיקון 190, קופת גמל נעשתה כלי אטרקטיבי יותר – בתנאי שהחוסך בגיל 60 ומעלה ובעל קצבה של כ-4,606 שקל ומעלה, ניתן למשוך את היתרה במס נומינלי של 15% להבדיל ממס ריאלי של 25%, אבל לא מדובר בהכרח במס נמוך יותר – בתקופות של אינפלציה נמוכה, סביר ש-15% נומינלי נמוך יותר מ-25% ריאלי, אבל לאורך זמן ועם אינפלציה סבירה של 2% פלוס מינוס זה ממש לא בטוח וחשוב לבדוק זאת.

על כל פנים, תיקון 190 מאפשר משיכה הונית, הטבת מס ושילוב בין משיכה הונית לקצבה שוטפת, כאשר יש הטבות מס משמעותיות על הקצבה מקופת הגמל (חלק משמעותי ממנה פטור).

זה עוד לא הופך את הכלי הזה למצוין, אבל מדובר בשיפור ניכר לעומת העבר. זאת ועוד – ניתן לשלב את המוצר הזה עם קופת גמל אישית (IRA), קופת גמל שבה אתם מנהלים את הכסף, ותתפלאו, רובכם יכולים לעשות זאת. היתרונות: שקיפות, שליטה ודמי ניהול נמוכים. זה הופך את הקופה למכשיר עוד יותר אטרקטיבי, כשמעבר לכך, חשוב להזכיר את קופת הגמל להשקעה, שהיא אמנם לא בדיוק קופת גמל סטנדרטית, אלא סוג של חיסכון נזיל עם יתרון בדחיית המס, וכן עם הטבות גדולות לפנסיה.

תיקון 190 – כלי השקעה לגמלאים

תיקון 190 פותח בפני גמלאים השקעה נזילה – גם של סכומים גדולים, לרוב בעלויות נמוכות, שכן דמי הניהול נמוכים יחסית, אם כי צריך להתמקח עליהם, ועם יתרונות מיסוי משמעותיים. זו הסיבה שהקופות הפכו בזמן האחרון לאבן שואבת של כספים של אנשים שכבר יצאו לגמלאות. הם מעדיפים את הנזילות, הם מעדיפים את המס הנומינלי בשיעור 15%, והם מזרימים כספים לקופות.

יתרון נוסף של הקופות הן במצב של הורשה – אם חלילה נפטר העמית עד גיל 75, הכספים בקופה עוברים למוטבים ללא מס. אם העמית נפטר אחרי גיל 75, המוטבים יכולים לפדות את כספי החיסכון ולשלם 15% מס נומינלי על הרווחים, או שהם יקבלו קצבה מכספי הקופה ופטור מלא ממס. כאמור היתרון העיקרי הוא לבני 60 ומעלה.

כל המכלול הזה מחזיר את קופות הגמל לחזית מוצרי ההשקעה. אבל חשוב להדגיש שלא מדובר במוצר מנצח באופן מוחלט, ובמבחן של כל אפיקי החיסכון – קרנות פנסיה, ביטוח מנהלים וקופות גמל – לכל מכשיר יש יתרונות לצד חסרונות. בביטוח מנהלים מקבלים החוסכים גם כיסויים ביטוחיים, בשאר האפיקים הם לא מקבלים זאת; בקרנות הפנסיה מקבלים החוסכים השקעה באפיק מובטח – אג"ח ייעודיות. מדובר על התחייבות של המדינה לספק לקופות איגרות חוב בריבית של 4.86% – זה המון בתקופה של ריבית אפסית, וזה מבטיח לקרנות האלו תשואה נאה, ועמדת פתיחה חזקה לייצר תשואה עודפת מול המכשירים האחרים – אם הן לא יצליחו לעשות זאת, אז באמת, אבוי לניהול בקרנות הפנסיה. בכל מקרה ההטבה הזו שמורה להן, לא לביטוחי המנהלים ולא לקופות הגמל.

מעבר לכך, קופות הגמל כאמור יכולות בתנאים מסוימים – גיל 60 וכ-4,606 שקל בקצבה לפחות, להפוך למזומנים בכיס (חיסכון הוני), אבל כדי שזה יקרה צריך קודם כל להעביר את הקופה למכשיר פנסיוני קצבתי, כמו ביטוח מנהלים או קרן פנסיה. אבל מי ואיך מעבירים? ויותר חשוב לפי איזה יחס המרה/מקדם המרה מעבירים את הכספים?

קיים חשש שכאשר נעשה את המעבר הזה, קרנות הפנסיה או ביטוחי המנהלים יחגגו עלינו. אם כי, משיחות שעשינו עם יועצים פנסיוניים נראה שמדובר בסוג של מתמטיקה ברורה, ואין כאן יכולת תמרון. נזכיר רק כי מקדם ההמרה הוא היחס שהופך את החיסכון לקצבתי – לדוגמה, יש לכם מיליון שקל ומקדם של 200 – תקבלו 5,000 שקל בכל חודש (1 מיליון שקל חלקי 200). כלומר, ככל שהמקדם נמוך יותר, כך הקצבה החודשית גדולה יותר. כאן תוכלו לראות הדגמות לתיקון 190 והשוואות לאפיקי החיסכון האחרים.

תיקון 190 רלוונטי כאשר עוזבים את מקום העבודה או פורשים, וזאת על ידי מתן אפשרות להשארת כספי הפיצויים בקופת הגמל וביצוע פדיון בעת הצורך, כסכום חד פעמי. קיימים מספר יתרונות בתיקון 190, והבולט בהם מאפשר לבצע איחוד בין מענקים שלהם היה זכאי הפורש, כאשר לאחר מכן יהיו הטבות מס.

גיל 60 נקבע כגיל הנכון מבחינת היערכות לקראת הפנסיה, כך שניתן לעשות כמה פעולות שיביאו לחיסכון אופטימלי בגיל הפרישה. תיקון 190 יכול להיות משמעותי ביותר ולעודד יצירת חיסכון לבני הגיל השלישי, תוך שמירת היתרונות של קופות הגמל והאפשרות להפקיד סכום חד פעמי. כמו כן, אפשר לעשות דרך קופת הגמל, תכנון מוטבים בצורה נכונה, בפטור מלא ממס רווחי הון, לדוגמה כאשר בעל הקופה הלך לעולמו לפני גיל 75.

יתרה מכך, קופות הגמל הן מוצר חשוב אחרי קרנות הפנסיה לחיסכון פנסיוני; הקופות נהנות גם משינויים בשוק ביטוחי המנהלים: קופות הגמל הפכו אטרקטיביות בשנים האחרונות בגלל ביטול המקדמים בביטוחי המנהלים, בהמשך לתיקון 190 ובהמשך לעידוד חיסכון דרך קופת גמל להשקעה. אך עם זאת, קרנות הפנסיה הן עדיין המוצר המוביל לחיסכון פנסיוני.

הטבות מס לגילאי 60 – אל תוותרו על הזכויות שלכם

שאלות ותשובות

תיקון 190 – למה זה טוב?

תיקון 190 – תיקון לפקודת מס ההכנסה עם השפעה רבה על עולם קופות הגמל והחיסכון הפנסיוני-  נכנס לתוקף בתחילת 2012, במטרה להפחית את הנזק שבהפיכת קופות הגמל למכשיר חיסכון פנסיוני בלבד. תזכורת: בשנת 2008 נקבע כי קופות גמל יהיו חלק מההשקעות לפנסיה, ויבוטלו ההטבות בהן לחוסכים שיכלו להשקיע בהן על פני כמה שנים טובות ולמשוך את הכסף. המטרה הייתה להקטין את הפגיעה בחיסכון לטווח הבינוני, במיוחד בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי – גילאי 60 ומעלה.

על פי התיקון, בני הגיל השלישי יוכלו להשקיע באמצעות הפקדת סכום חד פעמי לקופת גמל וליהנות מהטבות מס משמעותיות, תוך שמירה על נזילות מלאה – כלומר, מדובר בדרך להשקיע בשוק ההון, מבלי לשלם מס!

יש תנאים?

כן, גיל 60 ומעלה, ובתנאי שאתם זכאים לפנסיה מזערית בסך 4,606 שקל לערך (נכון ל-2022, הסכום מתעדכן באופן שנתי). מדובר באפיק השקעה מאוד מאוד מוצלח בזכות הטבת המס.

תוכלו לחדד בבקשה את עניין הטבות המס?

הכספים המושקעים בקופת גמל לפי תיקון 190 ניתנים למשיכה כקצבה (סכום חודשי שוטף) או כסכום הוני חד -פעמי (אם יש לכם סכום קצבה מזערי). בעת משיכת הכספים כקצבה מקבל החוסך פטור מלא ממס רווחי הון. כאשר מדובר במשיכת כספים בצורה הונית, משלם החוסך מס רווח הון מופחת של 15% מהרווח הנומינלי.

יש יתרונות נוספים?

כן, כאשר מעבירים כספים ממסלול השקעה, וממכשירים שונים לקופת הגמל, אזי לא מדובר באירוע מס, כלומר אין מס על רווח ההון בקופה או במכשיר הקודם.

מעבר לכך, יש אפשרויות השקעה רבות – סולידיות מאוד ועד מסוכנות מאוד; דמי הניהול יחסית נמוכים (ואפשר וצריך להתמקח), וכן יש אפשרות להעביר את הכספים לילדים/יורשים. מגדירים מוטבים בקופת הגמל, כאשר בעת פטירה יקבלו פטור מלא ממס רווחי הון על כל הרווחים שהצטברו בקופה, אם הנפטר הלך לעולמו לפני גיל 75. אם הוא נפטר לאחר גיל 75, ניתן לבחור בין משיכת הכספים בתשלום מס רווח הון של 15% על הרווח הנומינלי או לקבלם כקצבה בפטור ממס רווחי הון.

חוץ מזה, אפשר לקבל הלוואה בתנאים טובים מול קופת הגמל. זה תלוי בגופים השונים אבל בגדול מאוד (ונתון לשינויים) ניתן לקבל הלוואה של 70%-80% מערך הקופה בריבית של פריים מינוס 0.4%-0.5%.

יתרון נוסף – מדובר במכשיר שמתאים לכולם. גם לכאלו שאין להם חיסכון פנסיוני. המכשיר הזה יאפשר להם להפקיד סכום חד פעמי לקופת גמל ולהפוך אותו לקצבה קבועה ופטורה ממס. כמו כן, לאנשים עם קצבת פנסיה מזערית מובטחת תיקון 190 יאפשר להשקיע/להפקיד כספים ולקבל הטבות מס וגם בעת משיכה הונית (חד פעמית) של הכספים.

כמה ניתן להפקיד?

קיימת הגבלה על ההפקדה במסגרת תיקון 190 – מכפלה של השכר הממוצע במשק במקדם מוגדר, בהתאם לגיל החוסך – עד גיל 67 – מכפלה של ארבע פעמים השכר הממוצע במשק במקדם המתאים לגילם; חוסכים בני 67 ומעלה – מכפלה של חמש פעמים השכר הממוצע במשק במקדם המתאים לגילם.

אתם יכולים לסכם בקצרה – למי כדאי?

קופות גמל לאחר תיקון 190 כדאיות מאוד לבני 60 ומעלה. היתרונות שלהן הן הטבות מס – ניתן למשוך את הכספים כקצבה או כסכום הוני חד פעמי (במידה שיש לכם כבר סכום קצבה מזערי). בעת משיכת הכספים כקצבה מקבל החוסך פטור מלא ממס רווחי הון.

בעת משיכת הכספים בצורה הונית, משלם החוסך מס רווח הון מופחת של 15% הרווח הנומינלי.

יתרון נוסף – העברת הכספים ממסלול השקעה בין קופות ובין מסלולים שונים, לא נחשבת אירוע מס ומכאן שאין חובת מס.

בקופות האלו יש מגוון גדול של מסלולים – סולידיים ומסוכנים, הכול לפי הנוסחה של סיכון סיכוי – רוצים תשואה תצטרכו להסתכן, חוששים להסתכן תקבלו תשואה סולידית.

דמי הניהול בקופות יחסית סבירים, במיוחד לעומת מכשירים אחרים כמו ניהול תיקים, פוליסות חיסכון ועוד. ויתרון בולט נוסף, ולמען האמת מאוד חשוב – אתם יכולים להגדיר בקופת הגמל מוטבים, שיקבלו בעת פטירת החוסך פטור ממס על רווחי הון (על כל הרווחים בקופה) וזה במקרה שבו החוסך הלך לעולמו לפני גיל 75. כמו כן, למוטבים יש אפשרות לבחור בין משיכת הכספים בתשלום מס רווח הון של 15% על הרווח הנומינלי או לקבלם כקצבה בפטור ממס רווחי הון אם ילך לעולמו אחרי גיל 75.

החסרונות הם שהכספים סגורים עד גיל 60; משיכת הכספים מקופת הגמל כסכום הוני (חד פעמי) תוכל להתבצע רק במידה שיש לחוסך קצבה העולה על הקצבה המזערית  – 4,606 שקל, נכון ל-2021. כמו כן, סכום של 33.4 אלף שקל ניתן למשיכה רק בכפוף לקבלת אישור מרשויות המס, לאחר הגשת טופס 161 ד' בגיל פרישה.

מדריכים נוספים 

הטבות מס לגילאי 60 – אל תוותרו על הזכויות שלכם

קופת גמל להשקעה

ככה תחסכו לפנסיה

קופת גמל אישית (IRA) – אל תוותרו על זה

הפנסיה שלכם עומדת להתכווץ

חיסכון לכל ילד – מה זה? ואיך תבחרו חיסכון מתאים?

ככה תשקיעו את הכסף שלכם לבד…

השקעה במניות או השקעה בדירה – מה עדיף?

תעודות הסל הופכות לקרנות סל – מדברים על זה כבר כמה שנים והנה זה מגיע. רשות ניירות ערך מעדכנת כי הרפורמה בתחום תעודות הסל יוצאת לדרך –  פורסמה טיוטת הצעת חוק להפיכת תעודות הסל מנכס מתחייב (כלומר מהתחייבות= אגרות חוב) לקרנות סל. אבל, מדובר על מוצרים שונים – תעודות סל הן מוצר שעוקב באופן מדוייק אחרי המדדים המסויימים, וקרנות סל לא מחוייבים לספק בדיוק את המדד. ולכן, מאפשרת רשות ניירות ערך לחברות המנהלות לספק רצועת ביטחון מפני טעויות עקיבה בשיעור מוגבל – כלומר, תהיה התחייבות מוגבלת (מה זה שווה?) , אך בתמורה למחויבות הזו, תעודת הסל תוכל לדרוש דמי ניהול גבוהים יותר (נו, אז מה זה שווה?)

חשוב לזכור שתעודות הסל הן באמת מוצר מדהים, בעיקר מהטעם הפשוט שהן מתאימות לכולם  – לא צריך להיות גאון השקעות, לא צריך לנתח דוחות כספיים, לא להבין בריביות, פשוט צריך לעקוב אחרי השוק ותעודות סל הן מוצר עוקב מדדים. הגישה עוקבת המדדים התפתחה בארה"ב והיא הפכה להיות הדומיננטיות בעולם ההשקעות מהסיבה הפשוטה – לאורך זמן לא ניתן להכות את השוק, כלומר, לא ניתן לפסק תשואה עודפת על השוק, ואם כך, אז עדיף להיצמד למדד המניות – למשל, במקום להשקיע בקרן נאמנות שמשקיעה במניות , אפשר להשקיע בתעודת סל על מניות – ככה מקבלים את הממוצע, ומכיוון שהגישה הזו נתמכת במחקרים אקדמאיים ומכיוון שדמי הניהול אפסיים, היא צוברת תאוצה מרשימה, גם בארץ.

אבל, לא צריך לזנוח את הניהול האקטיבי – יש בכל זאת מנהלי השקעות שיודעים לייצר ערך על פני זמן – הבעיה שהם אכן מעטים.

לצד תעודות הסל יש בשוק מכשיירם עוקבים נוספים, ובעיקר – הקרנות המחקות שהן קרנות נאמנות מחקות מדדים (והמדדים יכולים להיות מדדי מניות לצד מדדי אג"ח, מדדי סחורות ועוד). קרנות מחקות הן התשובה של תעשיית הקרנות לתעודות הסל, והן אכן מהוות חלק ממשעותי מניהול הכספים בשיטה הפאסיבית. עם זאת, הקרנות המחקות לא מחויבות להשיג בדיוק את תשואת המדד, הן מחויבות לעשות הכל כדי להגיע לתשואת המדד. כאן תוכלו לקרוא את מדריך קרנות המחקות – האם כדאי? , וכאן תוכלו להבין לעומק מהן תעודות סל, וקרנות סל

על כל פנים, פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, אמר במקביל להתפתחות והפיכת התעודות לקרנות סל – "הצעת החוק מאפשרת כלי השקעה טוב, שקוף ובטוח יותר, מפחיתה את הצורך בפיקוח יציבותי ומגבירה את הוודאות הרגולטורית בתחום". זה אולי נכון, צריך לזכור שתעודות סל הן מכשיר התחייבויותי ואם (חס וחלילה) קורה משהו לחברה המנהלת הכספים לא מובטחים. בקרנות מנגד, הכספים מובטחים מכיוון שהם מנוהלים בחשבון נאמנות נפרד – זה היה החשש הגדול של רשות ניירות ערך וכך הן אכן תגברו עליו. אלא שאליה וקוץ בה – לא ניתן יהיה כאמור להבטיח הצתמדה למדד

ברשות מסביירם כי  כפי שפורסם בחודש מאי 2015, רשות ניירות ערך יזמה בתיאום ובשיתוף עם ראשי בתי ההשקעות המנהלים תעודות סל רפורמה בתחום, במסגרתה תעודות הסל יחדלו להתקיים כנכס מתחייב ויהפכו ל-ETF ("קרן סל") עם אפשרות לקביעה של רצועת ביטחון מפני טעויות עקיבה בשיעור מוגבל. רשות ניירות ערך פועלת זה מספר שנים להסדרת תחום תעודות הסל ולהעברתן למשטר פיקוח תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות, ואף פרסמה במסגרת זו בעבר הצעה לתיקון חקיקה רחב היקף. פיקוח מסוג זה, ללא שינוי מאפייני המוצר כנכס מתחייב, היה מצריך פיקוח יציבותי בדומה לזה הקיים בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, וקביעה של רגולציה מחמירה.

לאור התמשכות הליכי החקיקה מחד, וצמיחתו המהירה של שוק תעודות הסל מאידך, החליטה הרשות לקדם מהלך שיאפשר מעבר מהיר יותר של התעודות לפיקוח תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות ויצמצם משמעותית את הסיכון המערכתי הגלום במכשיר זה. במהלך החודשים האחרונים עמדה רשות ניירות ערך בקשר שוטף בנוגע לגיבוש המהלך עם מנפיקי תעודות הסל, מנהלי קרנות הנאמנות והבורסה, על מנת לקדם את הרפורמה בצורה מיטבית.

על פי המנגנון המוצע, שעקרונותיו סוכמו עם מנהלי תעודות הסל, ישתנה המבנה המשפטי של תעודות הסל מאגרת חוב לקרן נאמנות, תוך ביטול התחייבות של תעודת סל להשיג את תשואת הנכסים אחריהן היא עוקבת. ביטול ההתחייבות יביא לנטרול הסיכון היציבותי לו חשופה החברה המנפיקה את תעודת הסל. על מנת לצמצם את הסבירות לקיומה של טעות עקיבה של התעודה ביחס למדד אחריו היא עוקבת, הרשות תאפשר למנהלי תעודות הסל במתכונתן החדשה, ככל שיחפצו בכך, לספק למשקיעים מעין "רצועת ביטחון" בשיעור מוגבל באופן שימנע התממשותו של סיכון מערכתי בשוק ההון. רצועה זו תתבטא באפשרות לגבות בנוסף לדמי הניהול הקבועים, דמי ניהול משתנים בשיעור מוגבל. דמי ניהול אלה ישולמו למנהל התעודה מתוך התשואה העודפת מעבר לשינוי המדד אחריו התעודה עוקבת ומצד שני ישולמו על ידי מנהל התעודה למחזיקים בה במקרה שהתעודה תשיג תשואת חסר עד לשיעור האמור. טעויות העקיבה כאמור יוגדרו כסטייה המרבית, חיובית או שלילית, של שווי התעודה יחסית למדד אחריו היא עוקבת במשך פרק זמן של שנה קלנדרית.

מהלך זה נותן גם מענה לסוגיית העלויות הסמויות הכרוכות בהשקעה בתעודות הסל, אשר מאופיינות בדמי ניהול נמוכים. נוכח המעבר של תעודות הסל ממבנה משפטי של אגרת חוב למבנה משפטי של קרנות נאמנות, ייהנו מחזיקי התעודות מכל הפירות הנובעים מהשקעת נכסי התעודה (לרבות דיבידנדים, ריביות ועוד), וזאת בניכוי שכר מנהל התעודה ודמי הניהול הנוספים בגובה רצועת הביטחון בלבד, ככל שיעמיד כזאת. לאחר המהלך יהיו תעודות הסל דומות יותר למכשיר ה- ETF המקובל והמצליח בעולם.

המבנה החדש של תעודות הסל יאפשר:

• הקטנה דרמטית של דרישות ההון הצפויות ממנהלי תעודות הסל;
• צמצום משמעותי של הרגולציה הקיימת והמתוכננת על תחום זה;
• הורדת החסמים לכניסת מנהלים חדשים לשוק, ובכך תתאפשר תחרות בתחום זה, שכולל היום ארבעה מנפיקים בלבד.

מהלך זה יחליף את יזמת הרשות להסדרה של שני מוצרים שונים – "תעודת סל" ו"קרן סל" – ובעקבותיו יסחר בבורסה בישראל מוצר השקעה פאסיבית אחד בלבד. ככל שהמנהל יבחר שלא לגבות דמי ניהול נוספים לדמי הניהול הקבועים וכתוצאה מכך גם לא יעמיד כנגדם רצועת ביטחון באותו שיעור, יהיה המוצר דומה במהותו ל"קרן סל" (ETF) במתכונתה המוכרת, אשר בה נהנה המשקיע מכל פירות נכסי הקרן, אך גם חשוף באופן מלא לכל טעות עקיבה ביחס למדד, חיובית או שלילית. לאחר השלמת ההסדרה יתאפשר למנהלי קרנות מחקות שיבחרו בכך לרשום את הקרנות למסחר בבורסה ולהפוך להיות מוצר השקעה פאסיבית נסחר, בהתאם למודל זה.

מיטב דש מדווחת על הפחתה בשיעור ההוספה בקרן הנאמנות – מיטב זהב (5100961) משיעור הוספה של 0.75% לשיעור הוספה – אפס. שיעור ההוספה המעודכן ייכנס לתוקף ב-4 באפריל.

שיעור הוספה הוא סוג של עמלה שנגבית בעת רכישת חלק מקרנות הנאמנות. שיעור ההוספה הוא בעצם פער בין מחיר הקנייה של היחידה בקרן הנאמנות למחיר הכלכלי שלה (הנגזר משווי כל הנכסים בהן היא מחזיקה חלקי מספר היחידות), ולהמחשה נניח שמחיר כלכלי של קרן הוא 100 אגורות, והיא נמכרת לציבור במחיר מכירה של 101 אגורות, משמע הקרן גובה שיעור הוספה של 1% – השיעור הזה מכביד מאוד ויוצר קנס כבר בעת ההשקעה

שיעור ההוספה הוא עלות היסטורית ולא הגיונית שמצטרפת לעלויות הנוספות של המשקיעים בקרנות הנאמנות. העלות העיקרית היא לרוב דמי הניהול השוטפים וכן יש את דמי הנאמן/ שכר נאמן הקרן.

שיעור הוספה נועד בראש וראשונה להגדיל את הרווחים של מנהל קרנות הנאמנות, וכן זו דרך של מנהל הקרן לווסת את התנועה – יצירות ופדיונות בקרן, זה סוג של קנס על אחזקה קצרה בקרן. ככל שהמחזיק יחזיק בקרן לתקופה ארוכה יותר שיעור ההוספה מעין יתפזר על פני תקופה ארוכה יותר והמשמעות והחשיבות שלו תפחת. השימוש בו, לטענת מנהלי קרנות נועד לגרום לכך שלא יהיו תנודות משמעותיות בהיקף נכסי הקרן, שהמשקיעים ידעו מראש שהם יקנסו על יציאה מהירה. זה נוח ומתאים לקרנות כי הן רוצות לחיות בעולם עם פחות תנודות ביצירות ובפדיונות. אבל, יש לשימוש בשיעור ההוספה גם יתרונות למשקיעים בקרנות –  ניתן לצפות שבמקביל לשיעור הוספה יהיו דמי ניהול נמוכים – הרי מדובר בטרייד אוף בין העמלות האלו, וניתן להעלות את שיעור ההוספה, ובמקביל לתת פיצוי דרך הפחתת דמי הניהול.

למדריכים קשורים:

שיעור הוספה – מה זה? למה מנהלי קרנות מוסיפים שיעור כזה? ואיך אתם צריכים להתייחס לקרנות עם שיעור הוספה?

השקעה בזהב – איך משקיעים בזהב, כל האפשרויות

מכירים את הביטוי: "מרבה נכסים מרבה דאגה"? ובכן, זה ללא ספק "מרבה דאגה" אצל זוגות, שיש ביניהם פערי רכוש. וככל שפערי הרכוש גדולים יותר, כך קשה יותר להגיע להסדרי ממון כלשהם בין בני הזוג, ובכלל, קשה מאוד לקיים את הקשר עצמו.

כשאני כותב על "זוגות"- כוונתי היא לכל הזוגות, הנמצאים בשלב כלשהו בחייהם, בין אם הם זוג המקיים אורח חיים של זוג "ידועים בציבור", או שהם זוג לפני נישואין, זוג נשוי, זוגות מאותו המין, חילוניים, דתיים, זוגות שאחד מהם ישראלי או יהודי, והשני לא, משכילים יותר או פחות, בקיצור: לגבי כל הזוגות, הקושי הוא אותו הקושי בדיוק, כאשר קיימים בין שני בני הזוג פערי רכוש או פערים בהכנסות השוטפות שלהם.

בהחלט ניתן להחיל את האמור במאמר הזה, גם לגבי פוטנציאל פערי רכוש עתידי, כלומר, לגבי רכוש שיתקבל יום אחד מהמשפחות של בני הזוג, כמתנה או כירושה, ויהיה בלתי שווה.  מצב שבו המשפחה של אחד מכם עשירה, והמשפחה של בן זוגכם עניה.

הקונפליקט:

מצד אחד, יש חברות. אהבה. יחסי מין. הולדת ילדים משותפים. משפחתיות.  שיא השותפות. חיבור שאין למעלה ממנו. איחוד מלא "בגוף ובנפש".

מצד שני, רק לאחד מכם יש רכוש, לעתים רב. לשני אין, או יש פחות. לאחד מכם יש משכורת או הכנסה גבוהה. לשני, משכורת והכנסה נמוכה. אחד מכם הוא אולי בעל עסק, או שהוא עתיד לרשת עסק משפחתי, או רכוש אחר ממשפחתו. פוטנציאל ההתעשרות שלו ( וגם ההסתבכות בחובות כמובן ), גבוה. לעומתו, בן זוגו, במקרה הטוב, יישאר עם רמת ההכנסה והרכוש שלו, עד למקרה של פרידה בין בני הזוג. אין מה לדבר על ירושה משמעותית לגביו, שכן למשפחתו אין רכוש. או שיש לו הרבה אחים ואחיות, ואז הירושה שלו תקטן.

וכל אחד עם שלו. דבר אתם, עם בני הזוג ( בעיקר, דבר עם בעל הרכוש ), שיחילו על רכושם הנפרד את אותו "איחוד בלב ובנפש" הנ"ל, או לפחות איחוד ( או איזון ) חלקי כלשהו, מדורג, לאט לאט,  וזה יהיה, בדרך כלל, כמו לדבר אל הקיר. ( ובהחלט יש הבנה לכותב המאמר הזה, לעמדתו, אבל גם יש הבנה לזוית הראייה המשפחתית של בן זוגו ).

וגם אם יתרצו בני הזוג, לאזן קצת את פערי הרכוש, תהיו בטוחים שמשפחתו של בעל הרכוש מבניכם, תזדעק, ותתנגד נחרצות. אני יודע את זה. כעורך דין הסכם ממון, מתקשרים אלי לעתים המשפחות שלכם, בעיקר המשפחה של בעל היותר רכוש מבניכם, או בעל הפוטנציאל לרשת רכוש בעתיד, כדי לנסות ולהשפיע דרכי, על תוכנו של הסכם הממון, שישמור היטב, על הרכוש של בנם, מכל משמר ( ובמיוחד מבן הזוג החמדן, כביכול, לשיטתם..)

אז זה המצב: אתם מאוחדים "בלב ובנפש", "שווים" באהבתכם.  אבל לא מאוחדים, ולא שווים, ולא מאוחדים ברכוש. ביחד אבל לחוד. צמיחה משפחתית משותפת- כן, כל אחד לעצמו עם רכושו.

איך מקיימים זוגיות, שבה בעל הרכוש יכול לנהל אורח חיים עשיר, לרכוש מכוניות, לטייל בעולם, לאכול במסעדות וכו', ואילו בן זוגו, לא יכול להרשות לעצמו את זה? שניכם יושבים במסעדה יקרה. העשיר מבניכם יאכל קוויאר, והעני יסתכל, או יסתפק בחומוס? האם העשיר, שמעוניין לטייל בכספו בעולם, ייסע לבד ( מאחר ולבת זוגו אין כסף ), או האם יהיה עליו לממן אותה?

מכירים את הביטוי "בעל המאה הוא בעל הדעה"?, ובכן, האם לאורך הקשר הזוגי, מי שאין לו, לעולם יהיה תלוי במי שיש לו? ברצונו של בעל הממון? ירצה, תתאפשר הפעולה. לא ירצה- לא תתאפשר?

וכשיהיו לכם ילדים, הם ודאי ידעו למי לפנות, כדי לקבל כסף. הילדים חכמים, נכון? ואז, האם יחסם אל כל אחד מכם, יהיה מושפע ממעמדכם הכלכלי השונה?

המצב הזה הוא, ללא ספק, לא נוח. אבל תרשו לי להוסיף, שהמצב הזה גם לא תמיד נוח לבעל הרכוש. לא קל לשניכם.

ההסדר המשפטי הקיים

לגבי רכוש נפרד, שהיה שייך לכל אחד מכם עד ליום נישואיכם, ישנו הסדר, הקיים  לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, החל על זוגות נשואים בלבד. ( אבל גם  לגבי זוגות מכל הסוגים, שאינם נשואים, קיימות הלכות משפטיות, התואמות, בדרך כלל, להוראות החוק ).

על פי ההסדר החוקי וההלכתי הקיים, רכוש שהיה של כל אחד מכם ערב הנישואין ( ולגבי ידועים בציבור, עד שהפכתם מ"סתם חברים", ל "ידועים בציבור" ), נישאר של אותו בן זוג שזה היה שלו, ובפרידה, הוא "יוצא אתו". כך גם לגבי ירושות ומתנות עתידיות שיתקבלו במשך שנות קיום הקשר הזוגי. ירושה שתתקבל על ידי אחד מבני הזוג, היא אישית שלו, והוא "יוצא אתה" בפרידה.

מאידך, על פי אותן הנורמות המשפטיות הנ"ל, רכוש שנצבר על ידי שני בני הזוג, במהלך שנות הזוגיות ( כולל הצבירות הסוציאליות הנפרדות!! ), הוא משותף, בחלקים שווים, לשני בני הזוג, גם אם ההשקעות של כל אחד מכם באותו רכוש משותף היו שונות.

אם כך, למה צריך הסכם ממון?

גם אם ההסדר שבחוק ובפסיקה, מקובל עליכם, עדיין אתם צריכים הסכם ממון. למה? כיוון שהחוק לאקוני. קצר. קצת סתום. הוא  איננו מסדיר למשל, מצבים, שבהם אותו רכוש אישי "מתערבב" במשך השנים, בנכסים הזוגיים, שיצבור הזוג במשך השנים. הוא איננו מסדיר מצבי ביניים, תחומים "אפורים", שבהם הובטחו ( כביכול או לא כביכול ) דברים, זכויות, שותפויות, במהלך שנות הזוגיות, בעל פה או בהתנהגות,  לבן הזוג האחר, לגבי הרכוש הנפרד. הוא איננו מסדיר עליית ערך, השבחות, הכנסות מאותו רכוש נפרד, במהלך שנות הזוגיות. הסכם הממון ישלים ויבהיר את החסר והסתום.

אבל עיקר תפקידו של הסכם הממון הוא, לקבוע הסדרים שונים, לעתים הפוכים מהוראות החוק. זה עיקר תפקידו של הסכם הממון. התפקיד של הסכם הממון הוא, שאתם תקבעו את הסדרי הממון שלכם, על פי מה שבא לכם. על פי מה שמתאים לזוגיות שלכם. תרצו לשתף האחד את השני, ועד כמה שתרצו לשתף, תקבעו את זה בהסכם הממון. תרצו לשמר את הנפרדות הרכושית- עשו את זה בהסכם הממון, לפרטי פרטים, כדי למנוע בפרידה עכורה, מאבקים משפטיים מיותרים.

הסכם הממון שתעשו, יהיה תקף, כל עוד הוא לא שונה בהסכמה ( ובכתב ) על ידי שניכם, עד לשעת הפרידה, גם אם היא תקרה 50 שנים לאחר שחתמתם עליו.

פתרון לאיזון הפערים

אין פתרון מושלם אחד. אבל הפתרונות הם בכיוון של איזון הפער, על פי נוסחאות שאת העיקרון שלהם אפרט להלן.

בשוטף:

יש אפשרות לקבוע שכל ההכנסות ( אולי לא כולל בונוסים, דיבידנדים, מניות,  אופציות וכיו"ב ), של כל אחד מכם, בלי קשר לגובה ההכנסה של כל אחד מכם, יופקדו לחשבון המשותף, וישמשו את שניכם באופן משותף ושוטף, עבור הוצאות המחייה שלכם.

אופציה אחרת היא, לקבוע יחס כלשהו להפקדה לחשבון המשותף, למשל, שבעל ההכנסה הגבוהה, יפקיד ב 50% יותר, או אפילו כפול, מבעל ההכנסה הנמוכה.

במצבים המתוארים, לא יצטרך בן הזוג "העני", לפנות על כל דבר ועניין שוטף, לבן הזוג העשיר, שכן, הכסף יהיה זמין עבורו בחשבון המשותף.

קביעה אחרת, ולפיה בני הזוג יפקידו סכומים משתנים לחשבון המשותף, על פי החלטות משתנות שלהם, לפי הצרכים המשתנים, משאירה עדיין תלות מסוימת של "העני", "בעשיר", והיא איננה עושה איזון אמיתי.

הסדרים מהסוג שתואר, מצמצמים את התלות של החלש בחזק, במהלך החיים השוטפים.

בפרידה:

אפשר לקבוע נוסחה, ולפיה, ככל שהקשר מאריך ימים יותר, ( ואולי גם בשילוב של הולדת ילדים ) כך, על פני השנים, באופן איטי ומדורג, יאוזן ויקטן הפער שביניכם. הרכוש הנפרד, יהפוך להיות לאט לאט למשותף. ואז, אם תהיה פרידה, בשלב כלשהו, ייערך חישוב לגבי מה שהספיק בן הזוג "העני" לצבור, עד למועד הפרידה, ויקבל את זה בשעת הפרידה.

לחילופין או בנוסף, לקבוע שבפרידה, ישלם העשיר לעני, סכום כספי, או "הענקות הסתגלות" אם תרצו, באופן ועל פי נוסחה, שתבטא את הפער ביניכם בשעת הפרידה. ככל שהפער הכלכלי יהיה גדול יותר בשעת פרידה, כך ישולם למי שיהיה חלש יותר, סכום כספי גבוה יותר.

צריך לעשות כל מאמץ, על מנת לרכוש דירה משותפת, גם אם חלקי הבעלות בה יהיו שונים, בצירוף משכנתא, שמחציתה תיוחס לכל אחד מכם. ברכישה כזו, תהיה לבן הזוג העני, הזדמנות ל"היאחזות במקרקעין", שהערך שלו תמיד עולה. זה בהחלט ישפר את ההרגשה, והחיסכון במקרקעין, בדירה.

דוגמא: ייקבע סעיף שאומר לערך כך:

1. בפרידה בתוך 5 השנים הראשונות מיום הנישואין ( או ממועד כלשהו אחר, לגבי זוגות שאינם נשואים, למשל, מיום חתימת הסכם הממון, או אישורו ), כל אחד יוצא עם רכושו הנפרד.
2. בתום 5 השנים, ועל פני 20 השנים הבאות, יהפוך להיות 1 חלקי 20 ממחצית הזכויות של כל אחד מבני הזוגות, משותף לשניהם, כך שבתום 25 שנות זוגיות, הרכוש יהיה משותף בחלקים שווים, בין שני בני הזוג.

אפשר להחריג מההסדר הזה ( ולדעתי גם מומלץ ), ירושות ומתנות שיתקבלו בעתיד מהמשפחות שלכם ).

יתרונות הסכם ממון והאיזון

אם הצלחתם לאזן קצת את פערי הרכוש, מתוך הבנה והכרה אמתית בחשיבות האיזון לקשר שלכם,  ועברתם את התהליך "בשלום",  זה נותן תחושה טובה של תמיכה הדדית בקשר, של התחשבות מצד מי שיש לו יותר רכוש, במי שיש לו פחות. מחזק את הקשר. מחזק את החברות והשותפות. מחזק את התא המשפחתי. עצם העובדה שצלחתם בשלום את המשוכה הזו, העליתם את הנושא לדיון ולהכרעה, מחזקת אתכם. שמתם את זה מאחוריכם.

חסרונות האיזון

החיסרון הבולט, כך יטענו רבים, הוא בפגיעה באמון בין בני הזוג, או בין אחד מבני הזוג, לבין משפחתו של בן הזוג בעל הרכוש והממון.

בדרך כלל, מי שיוזם את החתימה על ההסכם, הוא בעל הרכוש והממון. הוא מבקש להגן עליו, מפני בן זוגו. עצם הדרישה לערוך הסכם ממון, יכולה לפגוע בבן הזוג האחר, שיראה בכך הבעת חוסר אמון בו, כאילו חושדים בו, שירצה לגזול, את הרכוש האישי הזה. ופגיעה באמון, בין שותפים לדרך המשפחתית רבת השנים, יכולה ללוות את שנות הזוגיות, לחלחל עמוק פנימה, לפגוע בחברות ובאהבה, וכתוצאה מכך, לערער את הקשר, ולהחליש אותו.

אם ערכתם נוסחאות איזון בינכם לצמצום פערי הרכוש, בהחלט יכול להיות, שמי שמשתף את בן זוגו ברכושו הפרטי והנפרד, שצבר במו ידיו, או שקיבל ממשפחתו, ירגיש, תסלחו לי, "פראייר". מקופח. נגזל. ואם זו תהיה הרגשתו, זה יחלחל לזוגיות, ויפגע בה.

חסרון נוסף, נעוץ בתגובת משפחתו של בעל הרכוש. המשפחה שלו, בדרך כלל, לא תאהב את זה, במיוחד אם צבירת הרכוש על ידו, הייתה קשורה לנתינה שלהם. אפשר והדבר יגרום לטינה, מצדם, כלפי בן הזוג הנהנה מנוסחת המדרג שתוארה, והדבר לא יהיה נוח לשני בני הזוג.

אם נרחיק לכת, אפשר ותגובת המשפחה כאמור, תגרום להם לנשל את בנם, מירושתם העתידית, בחששם, שמא רכוש שיורישו לו, יזלוג לבן הזוג האחר.

ללא ספק, היתרון שבעריכת הסכם ממון, עולה על החיסרון.

מניסיוני הרב בתחום, 95% מהזוגות שהגיעו אלי לערוך הסכמי ממון ( מאות זוגות ), חתמו על ההסכם, בתהליך שהיה בין "נעים" ל "נעים פחות", אבל ברכו על המוגמר, ויצאו מחוזקים.

נתונים סטטיסטיים

אין נתונים סטטיסטיים על מספר הזוגות שעושים הסכמי ממון ( בכל שלב של הזוגיות שלהם ).

כמי שערך מאות הסכמי ממון, בכל רחבי הארץ, אני יכול להעיד על כך, שהסכם הממון נהיה נפוץ, יותר ויותר, בכל מגזרי החברה הישראלית. תתפלאו, אבל הסכמי ממון רבים נערכים בין זוגות, במגזר הדתי, והדתי חרדי, וגם בקרב ערביי ישראל.

ככל שרמת החיים עולה, ככל שאנשים צוברים יותר רכוש נפרד, עוד בטרם הקמת הקשר הזוגי ומיסודו, ( וגם במהלכו, על פי הכישרון האישי של כל אחד מבני הזוג ), כך יש יותר מה להסדיר, ומספר הסכמי ממון נמצא בעלייה מתמדת.

עיקר הסכמי הממון נערכים בין בני זוג החיים כידועים בציבור ( בעיקר מאחר ועליהם לא חל חוק יחסי ממון בין בני זוג, המסדיר ענייני רכוש בין בני זוג ), וכן בין זוגות לפני נישואין. בדרך כלל, זוגות נשואים, פחות ייטו לערוך הסכמי ממון, אבל העניין הולך ומתפשט גם בין נשואים.

להערכתי, כ 50% מהזוגות החיים כידועים בציבור, עורכים ביניהם הסכמי ממון.

כ 60% מהזוגות שמתכוונים להינשא, עורכים הסכם ממון.

כ 20% מהזוגות הנשואים, יערכו במהלך שנות הזוגיות הסכמי ממון.

80% מהסכמי הממון נערכים בין זוגות חילוניים, לעומת רק 20% הנערכים במגזר הדתי והדתי חרדי.

אחוז קטן, אולי 5% כעת, אך הולך וגדל, מהזוגות במגזר הערבי, עורכים הסכמי ממון.

הסכם ממון – האם כדאי?

גירושין – איך מחלקים את ההון? כמה מזונות משלמים (מקבלים), וכל מה שצריך לדעת

איך בוחרים פוליסת רכב מתאימה? האם ללכת על מקיף מלא, או רק על צד ג'? זו בחירה לא פשוטה וצריך לקחת בחשבון מספר פרמטריים ומאפיינים ספציפיים כמו סוג הרכב בו אתם נוהגים, האזור שאתם גרים בו, מי מיועד לנהוג ברכב ועוד. בתוך המגוון הרחב של פוליסות לרכב שהשוק מהציע היום, קשה מאוד לבחור את הפוליסה המתאימה ביותר עבורכם. ובכל זאת – איך תדעו אם פוליסת הרכב שלכם מתאימה לכם, או אם כדאי לכם לשקול להחליפו בפוליסה מתאימה יותר?

תעריף הביטוח לרכב שלכם נקבע בהתאם למאפייני הנהג העיקרי ברכב (גיל, וותק על הכביש, עבר ביטוחי ועוד), סוג הרכב והמאפיינים שלו (מודל, נפח מנוע, אמצעי בטיחות ומיגון ועוד) ומאפייני הנהגים הנוספים הנוהגים ברכב. ישנן פוליסות רבות המיועדות לקהל מאוד מסוים, ואם אתם חלק מהקהל הזה, זה יכול לחסוך לכם הרבה מאוד כסף לטווח הקצר והרחוק. זהו נושא שבהחלט כדאי לבדוק לעומק ולא לזלזל בו, בעיקר למען הכיס שלכם.

להלן כמה דוגמאות לסוגי פוליסות ביטוח לרכב, מהם תוכלו לבחור את המתאים ביותר עבורכם:

נהגים חדשים –  פוליסת ביטוח רכב למספר ימים מוגבל

להורים אשר ילדיהם לא משתמשים באופן קבוע ברכב, רכישת ביטוח רכב למספר ימים מוגבל הוא פתרון אפקטיבי ואטרקטיבי מבחינה תקציבית. ביטוח כזה יכול גם להתאים אם אתם צריכים להזיז רכב בלי ביטוח טסט או מקום, למעביד שרוצה להרחיב באופן זמני את הפוליסה על אחד מרכביו, אורח מחו"ל אשר מגיע לביקור קצר בארץ ועוד.

סטודנטים – פוליסת ביטוח לסטודנטים

הרוב המכריע של סטודנטים נאלץ להתמודד עם עומס כלכלי גבוה יחסית. רבים מהם מתקשים לעמוד בעומס הזה, ולכן נאלצים למצוא דרכים יצירתיות לקצץ בהוצאות. ישנן מספר חברות ביטוח המציעות הנחות מיוחדות לסטודנטים בעלות ביטוח הרכב וכדאי לברר לאיזה חברה יש את התנאים הטובים ביותר עבור סטודנטים.

נשים – פוליסת ביטוח מקיף מיוחד לנשים

מחקרים אשר נעשו ברחבי העולם מראים שנשים זהירות יותר על ההגה מגברים . גם בישראל נראה כי נשים זהירות יותר ומעורבות פחות בתאונות ולכן חלק מחברות הביטוח יצרו פוליסות מיוחדות לנשים אשר זולות בכ25-35 אחוזים מפוליסה רגילה.

 עובדי מדינה – פוליסת ביטוח רכב לעובדי מדינה

מקומות עבודה גדולים בעלי ועדי עובדים חזקים משתמשים בכח הקניה כדי לקבל תנאים טובים יותר בהרבה מאוד תחומים. עסקים אלו מציעים עצמם לחברות ביטוח כקולקטיב על מנת לקבל הטבות מסויימות. לביטוח מסוג זה ישנם יתרונות רבים כגון תנאי הביטוח, ההשתתפות העצמית, הרחבה לצד ג' ועוד. כדאי לבדוק התאחדות של עובדים במקום העבודה שלכם.

נהגים ותיקים – פוליסה מותאמת גיל

חברות הביטוח רואות בגיל ובניסיון פרמטרים חשובים ע"מ לקבוע את עלות הכיסוי. נהגים ותיקים יכולים לקבל פוליסה במחירים אטרקטיביים בהתאם לגילם, כאשר הם הנהגים הבלעדיים על הרכב. חשוב לציין שכל אדם אשר נוהג על רכבם יכוסה על ידי ביטוח החובה ע"פ חוק, אך לא הכיסוי לא יהיה תקף לביטוחים אחרים כגון ביטוח צד ג' לרכב.

הדבר הכי חשוב שאתם יכולים לעשות בעת בחירת פוליסת ביטוח לרכב היא להשוות בין הפוליסות השונות ולקחת בחשבון את כל האלמנטים היכולים להשפיע על מחיר הפוליסה שלכם. זה אמנם לוקח קצת זמן והשקעה, אך זה יכול להוביל אתכם אל חסכון משמעותי של עד 50% ולפעמים אפילו יותר בביטוח מקיף לרכב שלכם.

למדריכים קשורים:

האם כדאי לקנות רכב אפס קילומטר מליסיג?

איך קונים רכב משומש מחברת ליסינג

אחזקת רכב – כל ההוצאו וכמה זה עולה? 

מה עדיף – לקנות רכב או לשכור (בליסינג)? 

מה עדיף – רכב אמריקאי או יפני? 

בנק לאומי מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה על מניות סייבר. מדובר על פיקדון שקלי ל-2.5 שנים עם קרן שאינה בסיכון ומענק מותנה. קבלת המענק ושיעורו של המענק תלויים בהתנהגות סל המניות במהלך התקופה. סל המניות מורכב מהמניות הבאות – פאלו אלטו , צ'קפוינט, סייברארק, פורטינט, פייראיי (משקלה של כל מניה – 20%).

בלאומי מסבירים את מנגנון המענק המותנה –  במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב כדלהלן:

– לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 42% (לא כולל)  ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה.

– במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית.

– במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של אפס למשך תקופת הפיקדון ("ריבייט").

– המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל. השתתפות של 100% בשיעור השינוי של סל המניות. בכל מקרה, הלקוח יקבל את קרן ההשקעה במלואה בתום תקופת הפיקדון.

המחיר הבסיסי של כל מניה יהיה מחיר הסגירה של המניה ב-11 באפריל 2016. המחיר הקובע של מניה יהיה מחיר הסגירה ב-5 באוקטובר 2018.

אירוע מזכרה ריבית של מניה נקבע כעלייה של 42% או יותר במחיר הסגירה של מניה ביחס למחיר הבסיסי ביום מימי התקופה הקובעת. הבדיקה היא אחת ליום בהתאם לשער הסגירה.

שיעור השינוי של המניה לצורך חישוב המענק נקבע כך – אם לא אירע אירוע מזכה ריבית: שיעור השינוי (חיובי או שלילי) בין המחיר הקובע של מניה לבין המחיר הבסיסי של מניה. אם קרה אירוע מזכה ריבית של מניה – שיעור השינוי של אותה מניה יהיה שיעור של 0% לאורך כל תקופת הפיקדון.

שיעור הסישנוי של סל המניות נקבע כסכום המכפלות של משקל כל מניה בסל המניות בשיעור השינוי באותה המניה. המענק יהיה השתתפות בשיעור של 100% בשינוי של סל המניות. מינימום העסקה – 15 אלף שקל.

האם זה מעניין? זה כבר תלוי בכם – בסגנונות ההשקעה שלכם, בפיזור , בשנאת הסיכון שלכם ופרמטרים נוספים. אין כאן כמובן עצה או המלצה, אלא הצגה של יתרונות וחסרונות. הפיקדונות השליליים סובלים מתדמית מאוד שלילית בשנים האחרונות  – הם מואשמים כסוג של מכשירים סינטטיים מהסוג שהפיל את הבורסות והיה אחראי למשבר של סוף 2008. אז,  מצד אחד יש בזה משהו – המכשירים שגרמו למשבר הפיננסי הגדול הם נגזרי הסאבפריים (נגזרים על הלוואות משכנתא) – מכשירים שמבוססים על  אופציות ומינופים אבל הפיקדונות המובנים לא ממש מהמשפחה הקרובה – הם גם מכשיר סינטטי/ מלאכותי שנוצר לגוון   את אפשרויות ההשקעה, אבל הסיכונים והסיכויים שלו יחסית מוגבלים. הסיכון הגדול ביותר הוא שיצרן המכשיר ייעלם, יפשוט רגל וכו', אך לרוב (וצריך לוודא זאת) הבנקים המקומיים ובעיקר לאומי שבולט בתחום, ערבים בעצמם למכשיר, ואז הסיכון בהתאמה יורד משמעותית.

ואם כך מדובר בעצם במוצר שמספק רצפה – קבלת הקרן הנומינלית בסוף התקופה, ומאפשר לייצר תשואה בהינתן שסל המניות עלה (עד תשואה מסוימת – 42%, אחרת התשואה של המניה מתאפסת). נשמע מפתה, רק צריך לזכור – זאת אכן רצפה, אבל רצפה נומינלית, אם התרחיש השלילי יתקיים, אז תקבלו את ההשקעה שלכם ובעצם תפסידו ריאלית את עליית המדד או את התשואה האלטרנטיבית . רצפה נומינלית שווה להפסד ריאלי, אבל האמת שבריבת של היום זה לא ממש הפסד משמעותי – הריבית היום היא כמה עשיריות אחוז בשנה, ואם תסגרו את הכסף לשנתיים וחצי, אז תקבלו אולי 2%-3% ואנחנו נדיבים.

כך או כך, חשוב לשים לב שמבין 5 המניות בסל 3 הן ישראליות (או נוסדו על ידי ישראליים) – צ'ק פוינט שנחשבת למובילה בתחום, פאלו אלטו וסייבר ארק. ובכלל – חברות ישראליות מאוד דומיננטיות בשוק הסייבר הצומח. לפי דוח של IVC על תעשיית אבטחת הסייבר הישראלית, פועלות בארץ 430 חברות.

לפי כתבה בגלובס הסייבר הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בעולם, כאשר היקף נזקי הסייבר בעולם מסתכם ב-500 מיליארד דולר

לכתבה – איך להיחשף לתחום הסייבר

הלוואות חוץ בנקאיות לעסקים: כל האפשרויות והשחקנים העיקריים בשוק

שוק ההלוואות לעסקים בישראל עובר מהפכה של ממש בשנים האחרונות, בעקבות רפורמות שמטרתן להגביל את שליטת הבנקים בשוק ההלוואות. היום  פועלות מגוון רחב של חברות פרטיות המעניקות פתרונות מימון שונים לעסקים, כמו  הלוואות מהירות קצרות טווח, ניכיון שיקים או הלוואות למימון ציוד או רכבים, והן שייכות למגזר ההלוואות החוץ בנקאיות.

מימון חוץ בנקאי מקטין את התלות בבנקים, כיוון שהבנק הוא כבר לא הספק היחיד של כסף, ועל פי הנתונים בשנים 2004-2017 סך האשראי החוץ בנקאי גדל פי שש לכ-320 מיליארד שקל. כך שחלקו של האשראי החוץ בנקאי מסך האשראי העסקי במשק גדל מ-14% ל-40%.

אבל לפני שתחליטו לבקש הלוואה, כדאי שתדעו איזו הלוואה היא המתאימה לכם ביותר, ומי הם השחקנים העיקריים בשוק המתפתח הזה.

למי כדאי לקחת הלוואה חוץ בנקאית

בניגוד לתהליך קבלת הלוואה מהבנק, שיכול להיות מייגע וארוך, תהליך קבלת הלוואה בחברה המעניקה הלוואות חוץ בנקאיות היא מהיר ויעיל ברוב המקרים. כך שאם הפרמטר שהכי חשוב לכם הוא קבלת הלוואה מיידית במינימום זמן,  החברות החוץ בנקאיות מתאימות לכם יותר.

יתרון נוסף הוא בכך שהלוואה חוץ בנקאית אינה משפיעה על מסגרת האשראי הבנקאית, ואינה  מגדילה את האובליגו. במקרים רבים עסקים משתמשים בהלוואה חוץ בנקאית כדרך לצאת המינוס ומההתחייבות השונות לבנק. במקרה כזה חשוב לבדוק על מה תשלמו ריבית גבוהה יותר, המינוס בבנק או ההלוואה. אם יש לכם חובות לכמה בנקים או גורמים שונים, לעתים כדאי  לאגד את כל ההתחייבויות במקום אחד.

חברות הלוואות חוץ בנקאיות נוטות לאשר ללקוחות היקפי אשראי גדולים יותר מאשר הבנקים. הבנקים זהירים מאוד במתן אשראי לעסקים, וגם כפופים לרגולציה שונה מזו של החוץ בנקאיות.

מימון חוץ בנקאי עשוי לשפר את תנאי האשראי שמציעים בבנק, בעיקר כאשר עדיין לא ניצלתם את מסגרת האשראי שלכם. במקרה כזה, כדאי  לנהל משא ומתן על גובה הריבית והעמלות שהבנק דורש עבור ההלוואה. כאשר הבנק מודע לכך שיש לכם אפשרויות נוספות,  הוא עשוי להגמיש  את תנאי האשראי.

החיסרון העיקרי והמשמעותי בהלוואות חוץ בנקאיות הוא בכך שהריביות הגבוהות יותר מהנהוג בבנקים.  תנאי ההלוואות וסוגי האשראי משתנים מחברה לחברה,אבל רוב החברות מעניקות תנאי הלוואה יחסית דומים בממוצע למתחרים. חיסרון נוסף הוא בכך שלא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי החברה שמציעה לכם הלוואה, ותמיד יש סכנה שמדובר בגורמים הקשורים לשוק האפור. לכן חשוב לבחור בחברות ידועות ומוכרות בתחום, גם אם חברות שאינכם מכירים מציעות לכם תנאים אטרקטיביים.

ניכיון צ'קים

ניכיון צ'קים הוא צורת מימון פופולארית שבה בית-העסק מקבל את ערכו הכספי של צ' ק דחוי תמורת ריבית עבור הזמן שנשאר עד למועד פירעון הצ'ק. העמלה והריבית תלויים בגוף המנכה, בבית-העסק ובצ'ק עצמו. ככל שמועד הפירעון של הצ'ק רחוק יותר והסיכון שהצ'ק לא יכובד גבוה יותר, כך העמלה והריבית גבוהות יותר. ניגוד לתפיסה לפיה מי ששולט  בענף הוא השוק האפור, את רוב ניכיון הצ'קים בישראל עושים הבנקים שמחזיקים עלפי הערכות 80% מהענף. ביתר מתחלקים עסקים למימון חוץ בנקאי ולניכיון צ'קים וכן חלפנים (Change) שעובדים על-פי חוק ומפוקחים על ידי משרד האוצר. על-פי הערכות, ענף הניכיון מגלגל בין 25 ל-30 מיליארד שקל בשנה ולוקחים בו חלק עשרות אלפי עסקים.

בחברות לניכיון צ'קים ובעמדות המרה, העלויות בדרך כלל גבוהות יותר מאשר בבנקים.  היתרון במסגרת הניכיון של הבנקים הוא שלכל בית-עסק יש מסגרת אשראי בבנק שבדרך כלל מכיר את העסק ויודע להתאים לו מסגרת ניכיון. לעומת זאת,  לחברות הפרטיות יש שני יתרונות מרכזיים: העמדת אשראי של 100% מערך הצ'ק, לעומת הבנק שמעמיד 50%-70%, והעובדה שניכיון בחברה פרטית לא מכביד על מסגרת האשראי הקיימת בבנק.

חברות המימון החוץ בנקאי הבולטות ביותר הן האחים נאווי, פנינסולה, אופל באלאנס ואס.אר אקורד. האחים נאווי היא חברת ניכיון הצ'קים הגדולה בבורסה, והיא נסחרת בשווי של 555 מיליון שקל. בין 2011 ל-2014 צמח תיק האשראי של החברה בקצב מסחרר מ-250 מיליון שקל ל-1.1 מיליארד שקל; התשואה על ההון, שהגיעה בשיאה ל-34%, היתה גבוה פי כמה מהבנקים הגדולים במשק; ושווי החברה הכפיל את עצמו ליותר מחצי מיליארד שקל בתוך 3 שנים בלבד. המודל העסקי של החברה מבוסס על פירעון מוקדם של צ'קים ללקוחות תמורת גזירת "קופון", ומתן הלוואות ללקוחות עסקיים לטווח קצר. החברה מממנת את פעילותה באמצעות הון עצמי, 284 מיליון שקל בסוף הרבעון, והלוואות בנקאיות.

חברת  פנינסולה פועלת מאז 2004, בבעלות מיכה אבני ומגדל ביטוח (גם לקבוצות הביטוח כלל והפניקס חברות שעוסקות בתחום). על פי דיווח של הבעלים, החברה מנכה עשרות אלפי צ'קים בשנה בהיקף של כמיליארד שקל. רוב לקוחות החברה הם עסקים בעלי מחזור של 5-200 מיליון שקל בשנה.

החברה יצרה שיתוף פעולה עם דואר ישראל, שמציע את  שירותי הניכיון של החברה ב-100 סניפי דואר. לדברי החברה, אחוז החזרות הצ' קים נמוך יחסית והחברה מפרישה לחובות אבודים 0.5%-1% בשנה.

עלויות ניכיון הצ'קים בחברות השונות דומות מאוד וכאמור מציעות תנאים טובים יותר מאלה של הבנקים.

פקטורינג וליסינג 

פקטורינג הוא למעשה כלי שמאפשר להפוך עסקאות אשראי לעסקאות מזומן. עסקת פקטורינג היא עסקה שבה חברות הפקטורינג "קונות" מבעל העסק חשבוניות עבור עסקות פירעון דחויות ומשלמות במזומן כשמונים אחוזים מסך החשבונית ואת היתרה בהגיע מועד פירעון החשבונית. הנה מדריך פקטורינג

חברות פקטורינג מציעות בדרך כלל הלוואות לגופים עסקיים, המצויים בשלבי הקמה או תחילת פעילות ולא השיגו אישור אשראי מהבנק.

מחיר פקטורינג מושפע משני פרמטרים עיקריים. הראשון הוא עמלה שגובה חברת הפקטורינג, והיא נועדה לכסות את הסיכונים שהיא לוקחת בעצם הכניסה לעסקה. המשתנה השני הריבית  שתקבע בהתאם לרמת הסיכון בתיק, היקף החוב והמאפיינים הכלכליים של העסק.
היתרון המרכזי של פקטורינג הוא העברת הסיכון מהעסק לחברת הפקטורינג. במידה והחוב לא ישולם, חברת הפקטורינג תגבה אותו מהחייב, ללא מעורבות של בעל העסק. יתרון שני הוא שהעסקה מאפשרת לבעל העסק לקבל תשלום במועד שנחוץ לו ללא קשר למועד התשלום בפועל.

קיימים כמה סוגים של עסקאות פקטורינג. הראשון הוא פקטורינג מקומי שמתייחס לעסקאות מכירה וקנייה בישראל. הסוג השני הוא פקטורינג הבינלאומי, הכולל מכירות בהן מעורבים גורמים בחו"ל.

הסוג השלישי הוא פקטורינג ייבוא, בו משלמת חברת הפקטורינג את החוב ליבואן  ונותנת לו הלוואה בשיעור של למעלה מ-85% .

עסקאות פקטורינג מתאימות לחברות עם נפח פעילות של לפחות מיליון דולר בשנה, או חברות הצפויות לנפח פעילות דומה.
ליסינג הינה שיטת אשראי המקובלת בעיקר ברכישת רכב או ציוד מכני  לחברות או גופים פרטיים.
ההלוואה ניתנת על פי מודל של מעין השכרת הרכוש מהחברה המלווה ומאפשרת את הוזלת עלויות הרכישה הראשונית

בדומה לבנקים, חברות מימון חוץ בנקאיות לא ממהרות לפרסם את גובה הריבית או העמלות שהן גובות מעסקים, בטענה שהריביות מותאמות לרמת הסיכון שהן לוקחות ומשתנות מלקוח ללקוח.  לכן לפני שאתם מחליטים לקחת הלוואה, חשוב שתעשו שופינג בין החברות ותשוו מחירים. התחרות בין החברות השונות מאפשרת לכם במקרים רבים להתמקח ולהשיג תנאים טובים יותר.

בשוק ההלוואות החוץ בנקאיות פועלות חברות רבות, וחשוב לבחור בחברה מוכרת וידועה, עם רקורד חיובי כיוון שלצד החברות הלגיטימיות בתחום פועלות חברות מפוקפקות, ששייכות לשוק האפור.

ריבית פריים – הריבית שגורמת לכם לשלם יותר!

קרדיט shutterstock איך מקבלים הלוואה אונליין?

קצבת הילדים הופכת לחיסכון לטווח ארוך – איך עושים את זה?

שר האוצר, משה כחלון הודיע כי יאפשר להפקיד 50 שקל מקצבת הילדים של ביטוח לאומי לחיסכון לכל ילד, וזאת בנוסף ל‐50 שקל שמפקידה המדינה עבור הילדים. מדובר בבשורה – 100 שקלים של חיסכון חודשי, 1,200 שקלים בחודש, ולילד יש כבר כמה עשרות אלפי שקלים אחרי הצבא. זה חשוב וזה נכון, אבל חשוב גם שהחוסכים ידעו במה הם משקיעים – בשלב הראשון הוריהם, בשלב מתקדם יותר הם עצמם. מעבר לכך, חשוב שהכספים האלו ינוהלו בעלויות נמוכות ובמקום שידע לדווח למשפחה גם על היקף הכספים בחיסכון וגם בכלל שהם קיימים, אחרת נגיע למצב כמו היום שחלק גדול מהאוכלוסייה לא יודעת שיש לה חסכונות, קרנות פנסיה, קופות גמל, ועשרות אלפים מחפשים מדי חודש את החסכונות שלהם ושל קרוביהם.

הדרך לעשות זאת היא כבר בשלב ראשון למחשב את כל התשלומים לחסונות האלו ולעקוב אחריהם – היום זה יותר קל, בהינתן הטכנולוגיה והאינטרנט.

על כל פנים, החיסכון עד כה היה בסכום של 50 שקלים ועכשיו זה יעלה ל-100 – 50 שקל מהמדינה ו-50 שקל שהמשפחה תוכל להפריש.

במכתב שהעביר שר האוצר ליו"ר וועדת הכספים, ח"כ משה גפני, הוא ביקש והדגיש כי יש לקחת בחשבון שלצורך מהלך זה נדרשת היערכות תפעולית משמעותית מצד המוסד לביטוח לאומי וסנכרון בין מערכת קצבאות הילדים לבין מערכת ההפקדות לחיסכון, שתאפשר להפקיד עבור כל ילד את הסכום המבוקש.

ההפקדה כיום של ה-50 שקלים נעשית ישירות מביטוח לאומי, עבור כל ילד במשך 18 שנים בחשבון אישי. בהתאם להחלטת שר האוצר, יוכלו הורים לבחור אם להפקיד סכום זהה נוסף לחיסכון באמצעות המוסד לביטוח לאומי. החיסכון ינוהל בחשבון נאמנות משותף לילד ולהוריו. בגיל 18 יוכל כל ילד למשוך את הסכום שהצטבר באישור ההורים ובגיל 21 יוכל למשוך את הכספים ולנצלם לכל מטרה. כמו כן, יקבל כל ילד בגיל 18 מענק של 500 שקל. אם יבחר שלא למשוך את הכספים, יקבל מענק נוסף של 500 שקל בגיל 21.

באוצר סבורים כי החיסכון לכל ילד יגביר את המודעות לחיסכון ולצבירת נכסים ואף יהווה כלי נוסף לשוויון הזדמנויות, באמצעות מתן סכום ראשוני לצעירים בתחילת דרכם. שר האוצר, משה כחלון, אמר: "החיסכון המתלווה לקצבת הילדים יאפשר לכל ילד בישראל נקודת פתיחה טובה יותר לחיים. הילד יוכל להשתמש בחיסכון ללימודים, פתיחת עסק או שימושים חשובים נוספים שיעזרו לו בהמשך חייו הבוגרים. אני שמח שיש לנו את האפשרות להגדיל את סכום החיסכון בתנאים הטובים שתשיג המדינה ובכך להגדיל את ההטבה באופן שיסייע לילדים ולהורים".

כחלון הגביל את סכום ההשקעה של ההורים בחיסכון ל-50 שקל, אבל למה בעצם שההורים ירצו להשקיע באפיק הזה? ובכן, נראה דמי הניהול יהיו אפסיים, וזה עשוי להפוך את החיסכון לאטרקטיבי. זו הסיבה שגפני רצה שתהיה אפשרות להוסיף 140 שקל בחודש (בגובה הקצבה החודשית), אלא שבאוצר טענו שזו תהיה אפליה לטובת בעלי האמצעים, למרות שלא ברור כלל מה היתרון הגדול של החיסכון הזה, מעבר לדמי ניהול.

איפה יושקע הכסף?

איפה יושקע הכסף? מי ינהל אותו? בהתחלה רצו להפוך את בנק הדואר למרכז ומנהל הכספים, אבל בהמשך החליטו לקחת ניהול חיצוני, ומונתה וועדה לבדוק את האפשרויות השונות לרבות מכרז על ניהול הכסף, כשהשאלות החשובות ביותר – האפיקים שבהם יושקע הכסף, דמי הניהול, וקריטריונים נוספים שייושמו במכרז. מדובר על ניהול כספים בעשרות מיליארדי שקלים – 50 שקלים משמע סדר גודל  1.5 מיליארד שקל של הפקדות בשנה, ואם מאפשרים למשפחה גם להפקיד זה עשוי להגיע ל-2-2.5 מיליארד שקל של הפקדות, במשך 18 שנה מדובר על   עשרות מיליארדים– בין 20 מיליארד שקל ל-30 מיליארד שקל, זה הרבה כסף, גם לגופים המוסדיים הגדולים ביותר.

חיסכון מהמדינה לכל ילד – רעיון טוב?

האם המדינה צריכה לחסוך לכל ילד עד הגיעו ל-18 או ל-21 שנה. בואו נבדוק את המשמעות – 50 שקל (נתייחס לחלק המדינה; ההורים יכולים לחסוך לילדים בהרבה אופנים) על פני כל התקופה זה באזור ה-12.5 אלף שקל של הפקדות, עם תשואה ממוצעת סבירה זה יכול להתקרב ל-20 אלף שקל, אם כי בסביבת הריבית השוררת כעת זה אולי יגיע ל-15 אלף שקל. לא קצת, אבל האם כך צריכה המדינה לתמוך בילדים? אולי היה עדיף לתמרץ את החיילים המשוחררים? אולי היה עדיף להוסיף את הסכום הזה כמשכורת לחיילים? א להעניק שנת לימודים ראשונה חינם באוניברסיטה?

אלא שאנחנו עם שבטי וכל שבט נלחם על הנתח שלו, והחיסכון הזה היה סוג של פשרה בין הסיעות החרדיות לממשלה – החרדים מיתנו את דרישתן להעלאת קצבת הילדים בשיעור חד, בתמורה להפקדת כספים לטובת הילדים בתוכנית חיסכון.

הסכום בחיסכון יהיה ניתן למשיכה בגיל 18 באישור ההורים (חתימת ההורים); ובגיל 21 אפשר יהיה למשוך את הכסף בלי "אישור" מההורים. בחיסכון יש הטבה חשובה – הכסף יהיה פטור ממס על רווחי הון (על הצבירה) בעת המשיכה כמו כן, בעת המשיכה יקבל המושך מענק מהמדינה, שיפצה אותו על המס על הריבית שתיצבר על פני השנים.

משיכה לפני גיל 18 אפשרית  לצרכים רפואיים באישור רופא מומחה.  משיכה כזו גם תזכה ב-500 שקל נוספים.

מחצית מקרנות הנאמנות של אי.בי.אי הן קרנות מחקות – מתוך 11.7 מיליארד שקל שנוהלו בקרנות הנאמנות נכון לסוף 2015, כ-5.4 מיליארד שקל הן קרנות מחקות.  קרנות אלו, כך עולה מהדוח השנתי של בית ההשקעות עשויות להפוך לקרנות סל עם השלמת החקיקה ויישומה. כזכור רשות ניירות ערך מקדמת את הפיכת המכשירים הפסיביים למכשיר מפוקח אחד – קרנות סל.

עוד עולה מהדוח של אי.בי.אי כי תחום הקרנות הניב לחברה הכנסות של 86 מיליון שקל בדומה להכנסות בשנה שעברה.  נוסף לקרנות המחקות, לאי.בי.אי קרנות בהיקף של 1.8 מיליארד שקל שמתמחות  באגרות חוב בארץ.  כמו כן, מנהלת החברה קרנות כספיות בסך של 915 מיליון שקל (הנתונים נכונים לסוף 2015). כאן, תוכלו לראות את המידע המפורט על הקרנות של אי.בי.אי (לחצו להגדלה) –

ניהול תיקים – 29.3 מיליארד שקל

אי.בי.אי מנהלת תיקים בעיקר לגופים מוסדיים וחברות בהיקף כולל של 29.2 מיליארד שקל. את התיקים הקטנים יחסים (בעיקר לפרטיים) היא מנהלת דרך קרנות נאמנות. מהדוח השנתי מתברר שבתיקי הלקוחות יש קרנות נאמנות בהיקף של 2.2 מיליארד שקל, לעומת 2.3 מיליארד שקל בשנה שעברה. אלו מעין מספרים כפולים  – נכון שהחברה מזכה את הלקוחות על כפל דמי הניהול (הלקוח אמור לשלם רק את דמי הניהול על הקרנות), אבל גם בהצגה בדוחות, הרי שיש להוריד את סכום הקרנות שמוחזקות בתיקים כדי להבין את הסך הכולל שמנהלת הקבוצה. מעבר לכך – כשהבית מנהל את התיק ורוכש קרנות נאמנות הוא לא משל דמי הפצה, אז הוא מעין "מרוויח" את עמלת ההפצה.

1,140 לקוחות מנהלים תיקים באי.בי.אי  דרך קרנות בלבד, בסכום מצרפי של כ-500 מיליון שקל. כמו כן,  לחברה יש עוד 3,266 תיקים שמנוהלים דרך קרנות וניירות ערך ("מעורבבים") בהיקף של 28.7 מיליארד שקל.

שנת 2015 היא שנת מפנה בתוצאות של רשתות האופנה הגדולות – לראשונה אחרי שנים של עלייה בהיקפי הפעילות וברווחים, רושמות הרשתות ירידה ברווחים. הכתובת, היתה על הקיר – מותגים חדשים ורשתות חדשות שנפתחות באופן מואץ ומגבירים את התחרות בין השחקניות בתחום; שכר דירה גבוה מאוד בקניונים; העלאת שכר המינימום, וגם – דשדוש והאטה בשוק המקומי.

רשת גולף סבלה במיוחד בשנת 2015, כשבמקביל להרעה בתוצאות, החלה הרשת במהלך של התייעלות וצמצומים (לרבות סגירת סניפים), וגם הרשתות המתחרות – פוקס וקסטרו,  סבלו מירידה ברווחים, אם כי הן גדלו במספר החנויות והמותגים, והצליחו ברבעון האחרון לספק תוצאות סבירות. הפעילות המקומית של דלתא אמנם  סבלה מהחולשה בשוק המקומי, אך הפעילות הזו היא בהיקף נמוך ביחס לכל עסקיה הגלובליים. אז מה קרה ב-2015? לחברות שמלבישות אותנו?

לניתוחים ומדריכי שוק הון

גולף  – מתארגנת מחדש

גולף רכשה  בשנה החולפת מספר פעילויות כשרכישה הגדולה שלה היא עדיקה – אתר אופנה שבו היא תולה תקוות רבות, אם כי, בינתיים הוא הסב לה הפסדים. הרשת כולה שמפעילה לצד רשת הביגוד גם רשת אופנה לבית, הפסידה בשנת 2015 5.8 מיליון שקל, לעומת רווח של 35.7 מיליון שקל בשנת 2014. המעבר להפסד הוא למרות הגידול במכירות (כתוצאה מרכישת פעילויות)  מ-721 מיליון שקל ל-818 מיליון שקל, ועל רקע השחיקה הגדולה במרווחים, ורישום הוצאות רה-ארגון במקביל לארגון מחדש שעוברת הרשת.

החולשה בפעילות והמעבר להפסדים באמצע השנה הביא את הנהלת החברה לנקוט באסטרטגיה של צמצום סניפים ומתן דגש לפעילות האינטרנטית – "הוחלט על צמצום בהוצאות התפעוליות של החברה ובהוצאות השיווק באופן שאין בו כדי להביא לפגיעה מהותית במכירות והמאפשר את התאמת יישום התוכנית האסטרטגית של החברה לתוצאותיה ולמגמות המאפיינות את סביבתה", כותבים מנהלי החברה בדוחות השנתיים ומוסיפים – "מהלך זה כולל, בין היתר, האטה בקצב פתיחת חנויות לצד האצת סגירת חנויות מפסידות כך שבמהלך שנת 2016 תיסגרנה עשרות חנויות. הרשת  מתכננת סגירה ו/או הסבה של מרבית חנויות בלו בירד ומקס מורטי וכן, בכוונת החברה להרחיב את מכירות ה-On line ביחס למותגים נוספים במהלך שנת 2016 לרבות, מכירה On line של מוצרי המותגים בלובירד, טופשופ ו-.Golf & co".

פוקס – ההכנסות גדלו – הרווח ירד

רשת פוקס היא כבר לא רק פוקס. מדובר בתאגיד אופנה שמרכז פעילות אופנת הלבשה לצד אופנת הבית, וכן אחזקה בפעילות מוצרי אווירה וטיפוח.

המותגים העיקריים של פוקס בתחום האופנה –   "FOX" בישראל ובחו"ל ו-"FOX Home","Mango",  "Charles & Keith" ,"The Children's Place" ,"Aerie" ,"American Eagle Outfitters" בארץ.  בתחום מוצרי האווירה המותג הוא ללין.

רשת פוקס דיווחה בשנת 2015 על הכנסות של 1.32 מיליארד שקל, בהשוואה ל-1.1 מיליארד שקל בשנת 2014 ו-1.05 מיליארד שקל בשנת 2013 – מדובר על מגמת צמיחה מרשימה, במיוחד כשבוחנים את התוצאות על פני זמן ממושך – פוקס צמחה השנה ב-20%, ובעשור האחרון קצב הצמיחה השנתי שלה  אפילו גבוה יותר. הסיבה לגידול היא החדרת מותגים חדשים מדי שנה לצד רכישות של פעילויות, כשבמקביל מנסה פוקס להגביר את הפעילות הגלובלית שלה.

ולצד העלייה בהכנסות, מדווחת החברה על ירידה ברווח התפעולי מ-84 מיליון שקל בשנת 2014 ל-68 מיליון שקל בשנת 2015. הרווח ירד על רקע השחיקה במרווחים לאור הגברת התחרות והעלייה בהוצאות השכר, וכן כתוצאה מעלייה משמעותית בהוצאות המכירה והשיווק.  "הירידה בשיעור הרווח התפעולי בתקופה המדווחת בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד נובעת מעליה בהוצאות המכירה", אומרים מנהלי החברה , "עקב גידול בשטחי המסחר נטו, של החברה, בין היתר בשל השקת מותגים חדשים כאמור, מגידול בהוצאות שכר עבודה ונלוות ומהשפעת הירידה בשיעור הרווח הגולמי ממחזור המכירות בערוץ זה".

בשורה התחתונה הרוויחה פוקס 55 מיליון שקל לעומת 76 מיליון שקל בשנת 2014.

קסטרו – מאיצה את פתיחת הסניפים החדשים

רשת קסטרו דיווחה כי בשנת 2015 עלו ההכנסות ל-917 מיליון שקל – עלייה של 5% ביחס לשנה הקודמת. אך העלייה הזו נובעת מפתיחת סניפים חדשים. בחנויות הדומות נרשמה ירידה במכירות וירידה בהתאמה בפדיון החודשי למ"ר (מ-1,570 דולר ל-1,405 דולר ).

הוצאות התפעול של קסטרו, בדומה לתחום כולו עלו, במיוחד הוצאות המכירה והשיווק, כאשר החברה מדווחת כי עלויות שכר הדירה, והאחזקה הסתכמו ב-17.6% מהפדיון. הרווח התפעולי ירד מ-69 מיליון ל-52 מיליון שקל והרווח הנקי ירד מ-58 ל-40 מיליון שקל.

קסטרו האיצה בשנה שעברה את פתיחת הסניפים החדשים ופתחה סה"כ 24  סניפים. למעשה, במהלך השנה הקודמת פתחה קסטרו שטחי מסחר בהיקף של 12 אלפי מ"ר נטו לעומת 8.2 אלפי מ"ר שנפתחו בשנת 2014. בהינתן סגירה של חנויות, פתחה קסטרו 11 חנויות נטו בפורמט משולב נשים-גברים ו-8 חנויות ילדים עצמאיות.

במקביל לפעילות האופנה, לקסטרו גם מותג קוסמטיקה שפעילותה עדיין נמוכה ביחס לפעילות הרשת כולה (4 סניפים בסוף 2015, 6 סניפים כיום).

דלתא – נפגעה, אבל מעט

המכירות של פעילות דלתא בישראל (רשת חנויות בגדים) ירדה ב-1% ל-491 מיליון שקל, והרווח התפעולי ירד ל-26 מיליון שקל לעומת 33 מיליון שקל בשנת 2014. יחסית לאחרות, דלתא נפגעה בשוליים, ומעבר לכך – חשוב להזכיר, הפעילות המקומית של דלתא היא יחסית קטנה ביחס לפעילות הבינלאומית של הקבוצה.

קרנות נאמנות מחלקות דיבידנדים – מי הן , כמה הן מחלקות?

מנהל קרן הנאמנות הראל מדד מחלקת מדווח על חלוקת דיבידנד קרובה –  ביום 05/04/2016 ישולם מנכסי הקרן תשלום לבעלי יחידות בסך של 0.4% מהערך הנקוב. היום הקובע לזכאות לחלוקה יהיה ה-1 באפריל.

היקף הנכסים בקרן מסתכם במעל 140 מיליון שקל.  דמי הניהול בה -1.17%, והתשואה מתחילת השנה 0.56%. התשואה ב-12 החודשים האחרונים שלילית – מינוס 2.84%.

דיבידנד של 0.45 מהערך הנקוב משמעו – שיעור דיבידנד של כ-0.5% (שער הקרן הוא כ-77 אגורות).

 קרן נוספת של הראל –  הראל 10/90 מחלקת, תשלם לבעלי היחידות שלה 0.5% – היום הקובע נקבע על 1 באפריל והחלוקה 5 באפריל. הקרן מנהלת כ-163 מיליון שקל ומחיר היחידה הוא כ-78 אגורות, כך שמדובר על דיבידנד בשיעור של כ-0.6%. מתחילת השנה עלתה הקרן בכ-0.5%, אבל ב-12 החודשים האחרונים היא ירדה ב-0.3%.

בנוסף לקרנות המחלקות האלו יש קרנות מחלקות נוספות. להראל יש גם את הקרן הראל אג"ח סולידי מחלקת, וכן יש קרנות לגופים אחרים –  פסגות סולידית מחלקת שיש לה מדיניות של חלוקה חודשית; אקסלנס מחלקת ומגדל מניות דיבידנד מחלקת.

מגדל מניות דיבידנד מחלקת מדווחת גם על דיבידנד קרוב – 38.5% לבעלי היחידות שיחזיקו ב-3 באפריל, כשהדיבידנד יתקבל ב-5 באפריל. שווי הנכסים של הקרן – כ-9 מיליון שקל בלבד, ומחיר הקרן – 2,547 אגורות, כך שמדובר על דיבידנד בשיעור של 1.5%.

קרנות הנאמנות האלו חייבות במס, כלומר הן משלמות את המס השוטף והמשקיעים בהן פטורים. ולכן, בחלוקת דיבידנד החלוקה פטורה במס  אצל מקבל הדיבידנד.

פגיעה במשפרי דיור  – יצטרכו למכור את הדירה הקודמת תוך שנה וחצי ולא תוך שנתיים (אחרת מס רכישה יהיה גבוה)

ועדת הכספים אישרה  לקריאה שנייה ושלישית הצעה של משרד האוצר לשינוי אופן המיסוי של "משפרי דיור" בקשר לדירה הראשונה שלהם. עד עכשיו יכלו  משפרי הדיור להחזיק בשתי דירות במשך שנתיים, מבלי שימוסו כמשקיעים בעת מכירת הדירה הישנה. כלומר, מבלי לשלם מס רכישה גבוה (מס רכישה על משקיעים גבוה משמעותית ממס רכישה לרוכשי דירה יחידה). הרציונל היה שיש משפרי דירות (רבים) שמעדיפים קודם לקנות ואז למכור, אלא שבינתיים יש להם שתי דירות ולכאורה הם מוגדרים כמשקיעים ולכן יש למסותם באופן מלא. אלא שאז טענו ובצדק שלוקח זמן למכור את הדירה המקורית, וניתנו למשפרי הדירות שנתיים לעשות זאת ועדיין לשלם מס רכישה מופחת. היכנסו למדריך מס רכישה למשפרי דיור

מחשבון מס רכישה

למדריך מס רכישה

המצב הזה היה גם נכון מבחינת מס שבח – יש מועדים שבהם נכון יותר מבחינה מיסויית למכור את הנכס , וככל שפרק הזמן ארוך וממושך יותר כך תכנון תזמון המכירה ותכנון המס, נוחים יותר לבעלי הדירה. עכשיו משנים את הכללים ומפחיתים את הזמן לשנה וחצי. האוצר ניסה להגביל את התקופה לשנה אחת כדי ליצור לחץ בשוק הדירות ולגרום להיצע גדול של דירות, אלא שבסוף נקבע בוועדות הכנסת כי הזמן הראוי הוא שנה וחצי. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני אמר "החוק שאישרה היום ועדת הכספים הוא מידתי. החוק גם יתרום להגדלת היצע הדירות במידת מה וגם יימנע פגיעה קשה מדי במי שמבקשים לשפר דיור ומתקשים למכור את דירתם הישנה".

החוק ייכנס לתוקף במאי 2016, כהוראת שעה שתהיה בתוקף עד 2021.

בנוסף, נקבע בוועדת הכספים כי  שני אחים יורשים שלכל אחד מהם דירה בנפרד, לא ייחשבו כמחזיקים דירה נוספת להשקעה בשל חצי הדירה הנוספת שקיבלו בירושה, וכמובן שברגע שיש יותר יורשים, אז הנתח של כל אחד מהאחים קטן מחצי והתוספת הזו לא תיחשב כדירה נוספת, והם לא יוגדרו כמשקיעים. המשמעות היא בהיבט המס – למשקיעים יש מיסוי גבוה יותר.

מדריכים קשורים:

מדריך מס רכישה

מדריך מס שבח