בפתח הדיון על סבסוד מעונות,על רקע האירועים בדרום, הציג יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, בשורה לבעלי האולמות והמסעדנים, כאשר בעקבות פועלה של הוועדה, והצגת מתווה חקיקה שהציגה בדיון בשבוע שעבר, הגיעה הוועדה להסכמות עם רשות המיסים, על תיקון חקיקת המשנה הקיימת, ופיצוי המסעדנים ובעלי האולמות בעוטף עזה.

תיקון תקנות הקבע יפעל כך שיוכנסו אליהן המסעדות אולמות האירועים כמי שזכאים לפיצוי – באזור ה-0-7 עוטף עזה באופן קבוע ואוטומטי, בדומה לענפים כמו התיירות. הפיצוי יהיה גם לעניין מחזורים וגם בשל חומר גלם שהתקלקל. כמו כן בדומה להצעת החוק שהציגה ועדת הכספים – הפיצוי יינתן רטרואקטיבית ממאי 2019 כפי שניתן לתיירות ולחקלאות.

בדיון שקיימה הוועדה בשבוע שעבר הצהירו אנשי רשות המיסים, כי אמנם ישנם עסקים מענפים אלה שנפגעו, אך אין מובהקות לדבר, ולא ניתן להפעילה פרטנית במקרה של ענפים אלה. חברי הוועדה מתחו ביקורת קשה על עמדה זו. יועמ"ש הוועדה, עו"ד שגית אפיק, הצעת חוק, המסדירה פיצויים עבור ענפים אלה, מטעם הוועדה. בעקבות פועלה של הוועדה, הגיעו הצדדים כאמור לסיכום בדבר פיצוי בתקנות הקיימות.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אנחנו מקווים שסבב הלחימה יסתיים ללא פגיעות בחיילים או אזרחים, כולנו רוצים שזה יפסק לתמיד, וכל מה שנלווה לעניין הזה. אני רוצה להודיע לגבי המסעדנים ובעלי האולמות בעוטף עזה, שעד היום היו מחוץ לכל העניין של הפיצוי שקיבלו החקלאים, עסקי התיירות וכדומה, הגעתי להסכמה עם רשות המיסים שהם יביאו ונאשר תקנות בשבוע הבא".

בהמשך, במסגרת הדיון לעניין "ייקור שכר הלימוד במעונות ובמשפחתונים",  מתחו חברי הוועדה מתחו ביקורת קשה על משרדי הרווחה והאוצר על הקיצוץ בכספי המעונות המפוקחים והעלייה במחירים להורים. נוכח כך, ציין נציג המשרד כי בכוונת המשרד לפרסם עדכון של תעריף החיוב במעונות היום, שתביא לכך שהפגיעה בשכבות החלשות, במסגרת ייקור התעריפים "תהייה הכי נמוכה". יו"ר הוועדה לא הסתפק בכך, ודרש את ביטול ההתייקרות בתוך שבוע, וציין כי יעכב את תקציבי משרד הרווחה עד למענה כזה.

בפתח הדיון בנושא זה, ציין ח"כ גפני: "מה שנעשה בעניין הוא שלוקחים את המשפחות שחלשות כלכלית, ומקצצים להן. זהו מתווה למשפחות שמתקשות מאוד בתשלום שכר הלימוד הזה. נאמר כל הזמן ע"י אגף תקציבים, תביאו מקור תקציבי חלופי, הצבענו על תקציב בינוי המעונות שלא יתבצע השנה. נבקש להבין מהרווחה והאוצר הסברים".

ח"כ יעקב אשר: "בתקופה הזו של כאוס ניהולי ותקציבי שקיים, התוצאות שלו בד"כ זה עוולות על גב הציבור. עליות מחירים על חשבון האוכלוסיות החלשות ביותר, דבר כזה לא יכול להיות שיהיה. היו פה דיונים והיו הבטחות. יש תקציב של בינוי, התקציב הזה לא מנוצל במלואו. כל הזמן מטיחים ורוצים שאנשים יצאו לעבוד, כעת אומרים להם שבו בבית, טפלו בילדים ואל תלכו לעבוד. אני בטוח שהעניין הזה יתוקן, במסגרת הוועדה, שאני לא קורא לה וועדת הכספים, אלא ועדת האדם האחראי בישראל".

ח"כ אורלי פרומן: "כל נושא הגיל הרך, 0 עד 3 מופקר בישראל. בתוך כך יש נקודת אור – רבע מהמוסדות שתחת פיקוח משרד העבודה והרווחה. ביום האחרון של החופש להודיע לזוגות הצעירים ששכר הלימוד עולה בשיעור כה גבוה, וככל שההכנסה לנפש נמוכה יותר, כך העלייה הייתה גבוה יותר. עבור משפחה שמרוויחה מינימום, חצי מההכנסה הולכת למעון. ההורים הצעירים כורעים תחת הנטל. לצד העלייה בשכר הלימוד, חלה ירידה בסבסוד הממשלתי, זאת אומרת שגם סל השירות ירד באיכותו. אני מבקשת לבטל את העדכון, בטח לאוכלוסיות האלה".

ח"כ מיכאל מלכיאלי: "אין ספק, מי שישב פה בשבועות האחרונים, יודע שהמדינה צריכה לקצץ. אבל הסבסוד של המעונות לא בא לעזור לאדם עני, אלא לעזור למדינה. לקצץ כאן זה להעמיק את הגירעונות, הקטנת הסבסוד תפגע בסיוע למדינה, נוכח כך שאנשים פחות יצאו לעבוד".

ח"כ אורי מקלב הקריא מייל עם פניה מאם ל-7 ילדים, המתארת את עמל יומה ואת הפגיעה הקשה של עליית המחירים בהכנסתה, שהינה ממילא נמוכה:  "יש לי פה ביד מאות מיילים, מי שיקרא לא יוכל להישאר אדיש. על האוכלוסייה הזו אנו מדברים, לא מדובר על עניין שבאוויר. הכדאיות של האוכלוסייה הזו לצאת לעבודה, היא מדודה. כל מסגרת המעונות היא כדי לאפשר לאימהות לצאת לעבוד, נעשה כאן דבר והיפוכו".

ח"כ אורלי לוי אבקסיס: "כל ילד בחוק חינוך חינם, משלם 2,000 עד 3,000 שקלים למסגרת בשנה. שאנחנו מוספים את העלויות, מדובר על מחירים מטורפים שמקשים על הזוגות הצעירים להחזיק קורת גג מעל הראש, ובטח בשיקול אם להביא ילדים בשלבים אלה. המדינה לא השכילה לדאוג לתשתית לחינוך בגיל הזה. זה יהיה תנאי מבחינתנו בכל ממשלה שתקום".

ח"כ מיקי לוי: "העלות עולה כתוצאה מעליית המדד, העצוב הוא שהשכר של ההורים לא צמוד למדד. העול הכספי שעל מי שמרוויחה שכר מינימום, גבוה ממי שמרוויחה עשרת אלפים שקל. צריך למצוא יחס אחר. צריך לפחות לשמור על הדירוג, שמי שמרוויח יותר ישלם יותר ולא להפך".

ח"כ עאידה תומא סלימאן: "אי אפשר לעבור על זה שמשיתים את העלייה דווקא על ההורים, המדינה הולכת לשלם השנה פחות ממה ששילמה בשנה שעברה. זה פוגע בנשים אצלנו באוכלוסייה הערבית, המשפחתונים כ"כ חשובים לנשים שרוצות לעבוד. מנהלות המשפחתונים העצמאיות, לא מצליחות לגבות אפילו את המחיר הנקוב מצד הממשלה, כי רוב המשפחות לא מצליחות לעמוד בסכומים האלה".

ח"כ גפני: "משרד הרווחה, מדוע פגעו בתקציב סבסוד המעונות?".

נדב כץ, ראש מטה מנכ"ל משרד הרווחה: "היה קיצוץ רוחבי פלט בכל תחומי המשרד, לא רק בתחום הזה".

ח"כ גפני: "לא נכון, אתם מדברים עם האוצר על קיצוץ, ובמקום הזה היה קיצוץ רחב הרבה יותר ממקומות אחרים".

כץ: "אנחנו מנסים לעשות את המיטב שהפגיעה בשכבות החלשות, 3 עד 5 תהייה הכי נמוכה. בתוך המסגרת הזו, נפרסם בימים הקרובים דרגות סבסוד מעודכנות, כך שתהייה פגיעה מינימלית בשכבות החלשות. זה יחול רטרואקטיבית. אם התוספת הכי גבוה בטבלה הייתה 142 שקל, העלות החדשה תהיה פחות מ-100 שקל, תהייה דלתא של 50 שקל".

איציק דניאל, רכז תעסוקה, משרד האוצר: "אנחנו רוצים לעודד נשים. יש הטבה להורים בזה שהמחיר מפוקח ע"י ועדת המחירים. בשל ההתייקרות של המדד, המחיר המפוקח עלה ב-50 עד 60 שקל לחודש. היו גם קיצוצים רוחביים, שקיצצו רוחבית בכל משרדי הממשלה, כולל בזרוע העבודה והרווחה. נקבע כי המשרדים יצטרכו לקבוע את התמהיל, ישבנו עם המשרד ולא ניתן היה לעשות תמהיל שונה בתוך המשרד".

ח"כ גפני: "אתם לא רוצים לעודד נשים, על מי אתם משקרים?! אתם רוצים כסף כדי שתוכלו לבוא ולהגיד אין גרעון גדול. תקציב סבסוד המעונות גדל משנה לשנה, יש בעיה בבינוי, לכן תקציב הגידול גדל. אני רותח מזעם על ההתנהלות של אגף התקציבים ומשרד הרווחה, אתם הולכים ופוגעים באוכלוסיות החלשות ביותר. האם יש או אין דרך להוריד את הקיצוץ ולסייע כפי שנעשה בעבר? המדיניות הזו קלוקלת. צריך לסבסד את האימהות שיוצאות לעבוד".

דניאל: "תקציב הבינוי הוא תקציב הרשאתי, המזומן לא יוצא השנה, כי לוקח זמן לבצע את הפרויקט".

ח"כ אבי ניסנקורן: "היו הבטחות לפני התקציב שישימו את המעונות בראש סדר העדיפויות וזה לא קרה, וזו התוצאה. משרד הרווחה שם את זה בתחתית סדר העדיפויות בתקציב. אנחנו ערב תקציב חדש, ויש לתת על זה את הדעת".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון בדרישה למענה תוך שבוע: "יש העברה גדולה של משרד הרווחה בקיצוץ הרוחבי, אני לא אביא את זה לדיון. אני רוצה תשובה לשאלה המאוד פשוטה, למה אי אפשר לתת מענה לפגיעה הקשה הזו באוכלוסייה החלשה ביותר?! אנחנו דורשים שהקיצוץ ימומן בדרכים אחרות, ותמצאו דרך למנוע את עליית המחירים במעונות. אנחנו מבקשים תשובה תוך שבוע".

במסגרת הדיון הוצג דו"ח חדש של מכון המחקר והמידע של הכנסת, שנכתב ע"י הכלכלנית אילנית בר, לפיו בשנת תש"פ יפעלו ברחבי הארץ 2,362 מעונות, גידול של כ-5% ביחס לשנת תשע"ח בה פעלו 2,247 מעונות יום.

מניתוח ההפרש בתשלומי ההורים במסגרות המפוקחות בין שנת תשע"ט לשנת תש"ף, שהובא בדו"ח, עולה כי בשנת הלימודים הנוכחית חלה עלייה בהשתתפות ההורים בשכר הלימוד החודשי בכל המסגרות שבפיקוח באופן הבא: במעונות יום בניהול מלכ"ר חלה עלייה בסכום של 114-108 שקלים בחודש בתשלומי הורים עבור ילד ועלייה של  142-123 שקלים בחודש בתשלומי הורים עבור תינוק בדרגות 15-3 (פרט לדרגות 12-11 בהן אין סבסוד ממשלתי). ככל שההכנסה לנפש נמוכה יותר, העלייה בתשלומי ההורים הייתה גבוהה יותר. עם זאת חשוב לציין, כי שיעור השתתפות של הורים בעלי הכנסה קטנה יותר מתוך סך שכר הלימוד נמוך יותר".

רשות ניירות ערך מקדמת הטמעת טכנולוגיות במתן שירותים פיננסיים לצורך טיוב, ייעול, והנגשת השירותים לציבור. במסגרת זו, בחודש אוקטובר, 2019 פרסמה הרשות "קול קורא –ניהול תיקים 2.0" המציע מודל ליצירת שירות חדש לציבור המשקיעים. "ניהול תיקים 2.0" יאפשר ניהול תיקים באמצעות פלטפורמה דיגיטאלית ייעודית. השירות החדש יתיר למנהלי תיקים לנהל תיקי השקעות ללקוחותיהם באמצעות קרן נאמנות ייעודית, על כל יתרונותיה, לרבות סוגיית המיסוי.  זאת בנוסף, למהלך שמקדמת הרשות, בימים אלה, לגיבוש ממשקי התקשורת של שירות "ניהול תיקים 2.0" למערכת הבנקאית.

ההוראה שפורסמה קובעת את התנאים והמאפיינים אשר מנהל תיקים נדרש לעמוד בהם, לצורך מתן שירות העונה לשם "ניהול תיקים 2.0". מאפיינים ותנאים אלה מתייחסים, בין היתר, לכך שמהות השירות היא שיווק השקעות דיגיטלי, שבמסגרתו יעבור הלקוח הליך של בירור צרכים. הליך בירור צרכים נועד לסווג את פרופיל הסיכון של המשקיע. בהתאם, יוצע למשקיע לרכוש יחידות קרן ייעודית אחת המתאימה לפרופיל סיכון זה. כמו כן, לצורך מתן השירות, נותן השירות נדרש לנהל (בהוסטינג) ארבע קרנות נאמנות ייעודיות עבור ארבעה פרופילי סיכון של לקוחות, אשר מוגבלות בשיעורי החשיפה המרביים שלהן למניות, למט"ח ולאג"ח שאינו בדירוג השקעה (בהתאם לדרגת הסיכון של הלקוחות עבורם הן מנוהלות).

לפי הרשות, קביעת כללי התנהלות אחידים וסטנדרטיים למתן השירות חיונית למימוש היתרונות הפוטנציאליים הגלומים בשירות זה לטובת ציבור המשקיעים. כך לדוגמה, מאחר שהמודל קובע סטנדרטים אחידים להתאמת הקרן הייעודית לפרופיל סיכון מסוים, עתידה ההוראה להתיר לנותני השירות לפרסם את תשואות הקרנות הייעודיות. פרסום התשואות יאפשר לציבור המשקיעים להשוות בין תשואות של קרנות ייעודיות אשר נותני שירות שונים מיעדים ללקוחות בעלי פרופיל סיכון מסוים.

נוכח המאפיינים הייחודיים של מודל שירות "ניהול תיקים 2.0", מבקשת הרשות להניע מהלך שתכליתו לייצר סטנדרטיזציה בקרב מציעי השירות גם בכל הנוגע להליך אפיון לקוח לפרופיל סיכון. הרשות מבקשת לגבש "מוצר מדף" של שאלון בירור צרכים אחיד ואלגוריתם מתאים לעיבוד הנתונים לצורך קביעת פרופיל הסיכון ללקוח המעוניין ברכישת השירות. בעל רישיון שיבקש להסתמך על בירור צרכים גנרי זה, עדיין יידרש להפעיל שיקול דעת מקצועי וימשיך להיות אחראי על התהליך ועל האלגוריתם שיעבד את הנתונים אשר ימסרו הלקוח.

סגל הרשות זיהה שני יתרונות עיקריים לגיבוש בירור צרכים גנרי ואימוצו על ידי נותני השירות השונים:

1. אחידות כאמצעי מסייע להגברת השקיפות ולקבלת החלטת השקעה מושכלת – אחידות מלאה בקרב נותני השירות בכל הנוגע לאופן שבו הלקוח מאופיין על ידם תצמצם את האפשרות לפערים בפרופיל הסיכון שייוחס ללקוח מסוים בידי נותני שירות שונים ולאופן שבו השקעותיו ינוהלו בידם; בהתאם, תיפתח האפשרות לפיתוח כלים באמצעותם יתאפשר ללקוח פוטנציאלי ללמוד אודות פרופיל הסיכון אליו הוא מסווג עוד קודם לקבלת החלטה בדבר זהות נותן השירות. מידע כאמור, נוסף על מידע השוואתי על אודות ביצועי הקרנות הייעודיות השונות בפרופיל הסיכון הרלבנטי עבור אותו לקוח, יסייע ללקוח לקבל החלטת השקעה מושכלת;
2. שכלול ערוצי ההפצה השונים של השירות – מפיצי השירות (בעלי רישיון) יוכלו להפנות לקוח לנותן שירות מסוים וזאת בהתבסס על הליך בירור צרכים גנרי שערכו לו (מחוץ ליישום של נותן שירות כלשהו) ובהסתמך על השוואת ביצועי הקרנות הייעודיות המנוהלות (בהוסטינג) על ידי נותני השירות השונים.

גיבוש הליך בירור צרכים הוא בתחום מומחיותם המקצועית המובהקת של בעלי הרישיון. על מנת להתניע את תהליך גיבוש הליך בירור צרכים גנרי, הרשות מזמינה בעלי רישיון אשר מבקשים להציע לציבור את השירות ואשר מעוניינים לקחת חלק פעיל בתהליך של אפיון ההליך לפנות אליה וזאת עד ליום 24 בנובמבר 2019.  הרשות תעמוד בקשר עם גורמים שיפנו אליה על מנת לגבש פורום מייצג ככל האפשר לצורך קידום המהלך.

רשות ניירות ערך: זירות הסוחר יפחיתו את המינוף לסוחרים; כך הזירה תהיה פחות מסוכנת

רשות ניירות ערך: זירות הסוחר יפחיתו את המינוף לסוחרים; כך הזירה תהיה פחות מסוכנת

הוועדה המחוזית מרכז אישרה תוכנית להתחדשות עירונית במתחם הציונות בכניסה לעיר: במקום 124 דירות ישנות יוקמו 724 חדשות ■ הדיירים יעברו ישירות לבניינים החדשים ורק אחר כך ייהרסו הדירות הישנות

התחדשות עירונית ראשונה בעיר לוד: הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז שבמינהל התכנון, אישרה למתן תוקף תוכנית פינוי בינוי, במתחם הציונות בכניסה לעיר.

התוכנית חלה על קרקע בת 20 דונם, הממוקמת בין כביש 40 לבית המשפט המחוזי בעיר, וכוללת שבעה בניינים ישנים שבהם 124 דירות במצב ירוד, ברחוב גרינבוים 28-16. על פי התוכנית, שערך משרד כנען שנהב אדריכלים, הדירות הישנות ייהרסו ובמקומן יוקמו שישה מגדלים בני 30-23 קומות ו-724 דירות עם חניונים תת קרקעיים. 145 מבין יחידות הדיור יהיו קטנות.

בנוסף לדירות יוקמו 2,600 מ"ר שטחי תעסוקה ו-3,500 מ"ר שטחי מסחר, וכן 2,200 מ"ר מבני ציבור. בין כביש 40 לתוכנית יחצוץ שטח ציבורי פתוח בשטח 14 דונם.

מתכנן מחוז מרכז בוועדה המחוזית, גיא קפלן אמר: "חשיבותה של התוכנית בכך שהיא מהווה התחדשות עירונית ו"שער הכניסה" לעיר לוד. התוכנית כוללת הקמת מבני מגורים מודרניים לצד מסחר ותעסוקה, יחד עם שיפור התשתיות באזור, לרווחת תושבי המתחם ותושבי האזור".

התוכנית קודמה במשותף על ידי עיריית לוד, וחברת פיוצ'ר סנצ'ורי יזמות והשקעות, שבבעלות עו"ד שי צוקרמן והיזם קבלן ליאור אברהם חכם, והופקדה להתנגדויות הציבור בפברואר 2018.

צוקרמן מציין כי זה כמה שנים מקודמת במקום תוכנית מול הדיירים, וכעת שתי סוגיות תכנוניות נפתרו ותרמו לאישור הפרויקט בתמיכת הדיירים והעירייה: "עיריית לוד הסכימה כי הבנייה תחל על שטחים ציבוריים שלה, כאשר הדיירים יעברו ישירות לבניינים החדשים ורק אחר כך ייהרסו הדירות הישנות שלהם", הסביר צוקרמן, "המהלך של בינוי פינוי חוסך תקופת שכירות זמנית ועלויות. בנוסף, הוחלט על הקמת קרן תחזוקה שתממן עבור הדיירים את עלויות התחזוקה במגדלים החדשים במשך 10 שנים".

במהלך החודשים הקרובים צפויה פיוצ'ר סנצ'ורי להתקשר בשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת ביצוע גדולה, על מנת להביא למימוש הפרויקט במשותף.

ראש עיריית לוד יאיר רביבו, מסר: "לקחנו שכונה מוזנחת וחלשה והפכנו אותה למתחם אטרקטיבי למגורים. זהו תיקון עוול בן עשרות שנים שראיתי עוד כילד, וכיום אני מודה על הזכות לסגור את המעגל כמי שמוביל את המהלך.

"כמו בכל תוכנית מתקדמת, גם כאן יש צפיפות עירונית לצד עירוב שימושים והנגשת התחבורה הציבורית לתושבים ולעסקים. זהו צעד נוסף של העירייה והחברה הכלכלית לוד, במסגרת הפיכתה של העיר למרכז מגורים תעסוקה ותחבורה ראשי בלב ישראל".

פינוי-בינוי – איפה ומתי זה כלכלי? על מכפיל פינוי-בינוי

לוד – אושרה תוכנית ל-5,000 דירות

עובדי מדינה ומנבלים את הפה בהערות גזעניות בוואטסאפ? בקרוב יהיה לזה סוף. לפי הודעה שפרסמה נציבות המדינה,"על עובדי מדינה, מתוקף תפקידם ומעמדם, חלות מגבלות שונות, לרבות מגבלות על אופן התבטאותם. מגבלות אלו חלות הן במסגרת העבודה והן מחוצה לה. מגבלות אלו נועדו הן לקיים יחסי עבודה הולמים וראויים במסגרת שירות המדינה והן לשמור על דימוי שירות המדינה בעיני הציבור".

לאחרונה, התקבלו אצל הממונים על מניעת גזענות במשרדים השונים תלונות על הערות גזעניות שנכתבו על ידי עובדי מדינה בקבוצות   ב"ווטסאפ", פעמים רבות במסגרת קבוצות המשמשות את מקום העבודה. ההודעה מתייחסת בכלל להודעות ברשתות החברתיות.

כך  במקרה אחד הועמדה לדין עובדת רשות המסים בגין פרסום ושיתוף פוסטים פוגעניים ובלתי ראויים, בין היתר, ביחס לגופי ממשלה וצבא, ב"פייסבוק". העובדת הורשעה על ידי בית הדין למשמעת, שהחליט להחמיר עמה.

במקרה נוסף, עובדת משרד התרבות הועמדה לדין בגין פרסום ברשת הפייסבוק של תכנים בלתי ראויים שפגעו במשמעת שירות המדינה. בית הדין למשמעת, בגזר הדין, בעמדו על החומרה שבמעשים, קבע כי  "הנאשמת לא הפנימה כי בהיותה עובדת מדינה חלות מגבלות על חופש הביטוי שלה, וזאת מתוך מגמה לשמור על האיזון בין זכותה להביע את דעותיה ולפרסם אותם ברבים, לבין החובות המוטלות עליה כפועל יוצא ממעמדה כעובדת ציבור".

לפי ההודעה, כמה התבטאויות אסורות המהוות עבירת משמעת. בראשן התבטאויות פוגעניות העלולות לעיתים אף להוות עבירה פלילית, כגון – התבטאויות גזעניות או מפלות, התבטאויות שיש בהן הטרדה מינית והתבטאויות המהוות איומים או תמיכה בביצוע עבירות או בפעולות טרור.

כמו כן, האיסורים על עובד מדינה בתחום זה כוללים גם הגבלות ייחודיות לעובדי מדינה כגון איסורים על התבטאויות פוליטיות ומתיחת ביקורת בצורה מעליבה או פוגעת על מדיניות הכנסת או הממשלה.

בינואר 2018, ועל רקע פרסום מסקנות הצוות הבין-משרדי למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, הציע היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, לנציב שירות המדינה דאז, לשקול את הגברת האכיפה המשמעתית ביחס להתנהגויות או התבטאויות אלו במקרים המתאימים לכך, לצד נקיטת צעדים מנהליים נוספים המתחייבים לפי העניין.

תנאי העסקת ילדים בפרסומות, צילומים והופעות

שכנים קיללו: "זונה רוסיה" וישלמו פיצוי של 72 אלף שקל

• למרות המצב האוצר מציג את הסקירה השבועית שלו. המיקוד השבועי מציג את תחזית הצמיחה לרבעון השלישי על סמך ניתוח התפתחויות ברכיבי התוצר הנערך על בסיס הנתונים החודשיים הזמינים (Nowcasting). הערכה המתבססת על הנתונים הקיימים צופה כי שיעור הצמיחה ברבעון השלישי יעמוד בטווח של 3%-2.5% בקצב שנתי. יצוין כי האומדן בנוי על נתונים חלקיים, אשר מתעדכנים בדיעבד ולפיכך תיתכן סטייה משמעותית מקצב הצמיחה המדווח.
• ברבעון השני של שנת 2019 נרשמה צמיחה נמוכה בשיעור של 0.6% בקצב שנתי לאחר שברבעון הראשון נרשמה צמיחה גבוהה בשיעור 4.4%. עיקר הפער נבע מהקדמת היבוא של כלי רכב בשל שינוי מבנה המס הירוק באפריל 2019. ברבעון הנוכחי אנו צופים להתאוששות מהרבעון הקודם וחזרה לקצב צמיחה סביר. יחד עם זאת, רכישות כלי רכב נמצאות במגמת ירידה מאז תחילת השנה. בנטרול השפעת יבוא כלי רכב, הצמיחה ברבעון השלישי נמוכה יותר.
• הצמיחה בשלושת הרבעונים עומדת על כ-3.0-3.1 אחוזים. על כן, נתוני הצמיחה עד כה עקביים עם סביבת תחזית הצמיחה השנתית שפורסמה במסמך הנומרטור (3.1%)
• בסביבה העולמית נמשכת מגמת ההתמתנות. ה-OECD עדכנה כלפי מטה את תחזית צמיחה העולמית לשנת 2019 משיעור של 3.1% ל- 2.9%. בתוך כך בולטים שני גורמים לירידה בקצב הצמיחה: הסלמה במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין והמשך חוסר הוודאות סביב יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי. גורמים אלה משפיעים גם על הפעילות הכלכלית בישראל.
• במרכיבי הצמיחה נרשמות עליות בצריכה הפרטית 3.5% בקצב שנתי, ביצוא 2.6% ועליה קלה בצריכה הציבורית 8%. מנגד בסעיף השקעות נרשמת ירידה חדה של -9.9%  וביבוא -4.4%.
• שוק העבודה ממשיך להימצא בתעסוקה מלאה, אך ישנם מדדים מעורבים. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה רשם ירידה קלה הוא עומד על 63.3%. מנגד בשיעור האבטלה יורד לשיעור 3.7 . אם זאת בקצב יצירת משרות נרשמת ירידה כתוצאה מהירידה במגזר העסקי לעומת המגזר הציבורי בו נרשמת עליה קלה.

עיקרים

הסקירה מציגה את תחזית הצמיחה לרבעון השלישי על סמך ניתוח התפתחויות ברכיבי התוצר הנערך על בסיס הנתונים החודשיים הזמינים (nowcasting). התחזית הינה כלי עזר בגיבוש תחזיות צמיחה לטווחים ארוכים יותר ומסייעת לאתר שינויי מגמה שישמשו את קובעי המדיניות. הערכה המתבססת על הנתונים הקיימים צופה כי קצב הצמיחה השנתי ברבעון השלישי יעמוד בטווח של 2.5%-3%.

ברבעון השני של שנת 2019 נרשמה צמיחה נמוכה בשיעור של 0.6% בקצב שנתי לאחר שברבעון הראשון נרשמה צמיחה גבוהה בשיעור 4.4%. עיקר הפער נבע מהקדמת היבוא של כלי רכב בשל שינוי מבנה המס הירוק באפריל 2019. ברבעון הנוכחי אנו צופים להתאוששות מהרבעון הקודם וחזרה לקצב צמיחה סביר. בנטרול השפעת יבוא כלי רכב, הצמיחה ברבעון השלישי נמוכה יותר.

הצמיחה בשלושת הרבעונים עומדת על כ-3.0-3.1 אחוזים. על כן, נתוני הצמיחה עד כה עקביים עם סביבת תחזית הצמיחה השנתית שפורסמה במסמך הנומרטור (3.1%).

בסביבה העולמית נמשכת מגמת ההתמתנות בקצב הצמיחה מהרבעון הקודם. תחזית הצמיחה העולמית עודכנה כלפי מטה על ידי ה-OECD משיעור של 3.1% ל-2.9%. בארה"ב נרשמה ברבעון השלישי צמיחה בשיעור 1.9% ובסין 6.1%. הגורמים העיקריים להמשך ההתמתנות בצמיחה : הסלמה במלחמת הסחר שבין ארה"ב לסין והמשך חוסר הוודאות סביב יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי. גורמים אלה משפיעים גם על הפעילות הכלכלית בישראל.

  מרכיבי צמיחה

לאחר ירידה ברבעון הקודם, ברבעון השלישי צפוי שיפור בנתוני הצריכה הפרטית. ההתחזקות העיקרית ברכיב זה היא במוצרי צריכה בני-קיימא (3.5%) בעקבות עליה ביבוא כלי רכב שמהווה תיקון לרבעון הקודם. כזכור, בעקבות עדכון נוסחת מס קניה באפריל 2019, הקדימו הלקוחות את רכישות כלי הרכב לרבעון הראשון על חשבון הרבעון השני. תופעה מעין זו של הקדמת רכישות עקב עדכון המס ארעה לאחרונה ברבעון האחרון של 2016, העלתה את הצריכה ברבעון זה והובילה להתכווצות ברבעון שלאחריו, כפי שניתן לראות בתרשים ג'. חשוב לציין כי למרות הגידול ברבעון, מתחילת השנה חלה ירידה ברכישות כלי רכב לעומת התקופה המקבילה אשתקד (בחודשים ינואר-אוקטובר 2019 יבוא כלי רכב ירד ב-4.7%, ומסירות כלי רכב ירדו ב-5.7%).

מנגד, בסעיף הצריכה השוטפת נרשמה ירידה לעומת הרבעון הקודם, בעיקר ביבוא מוצרי צריכה שוטפת (4.9%-) ובפדיון סך ענפי המשק (0.6%-). במכירות ברשתות השיווק נרשמה עליה קלה של (0.4%), וסך המסים העקיפים עלו בשיעור מתון (0.6%). נרשמה  גם ירידה בצריכה הפרטית השוטפת, לעומת עליה במוצרי בני-קיימא. בסך הכולל הצריכה הפרטית צפויה להתרחב ברבעון השלישי בשיעור של 3.5% ולהביא לתרומה של 1.9% לקצב הצמיחה ברבעון. יש לציין כי עם נטרול השפעת הרכבים תרומת הצריכה הפרטית מצטמצמת משמעותית.

הצריכה הציבורית ברבעון השלישי צפויה להתרחב בשיעור מתון, בשונה מהגידול הגבוה ברבעון הקודם. הצמיחה בצריכה הציבורית מושפעת משני גורמים עיקריים. גורם אחד הוא המשך הגידול בתעסוקה במגזר הציבורי. גורם שני הוא עלייה מתונה בהוצאות המשרדים שהייתה נמוכה בהשוואה לגידול הממוצע ברבעונים מקבילים בשנים האחרונות. כנגד, חלה ירידה ביבוא הביטחוני שברבעון הקודם היה גבוה במיוחד. הגידול בצריכה הציבורית צפוי לעמוד על שיעור של 0.8% בקצב שנתי ולתרום 0.2% לצמיחה.

ברכיב ההשקעות נמשכת מגמת הירידה. אחד הגורמים לכך הנו הירידה החדה ביבוא מכונות וציוד. הגורם הנוסף הוא הירידה הנוספת בהתחלות הבנייה, אולם, עקב הזמן הארוך שנדרש לתכנון ובנייה, לא ניתן להצביע על שינוי מגמה בענף הבנייה על סמך נתון רבעוני בודד. מנגד, יש לציין עלייה ביבוא המכוניות בה עסקנו בהרחבה בהתייחס לרכיב הצריכה הפרטית. יבוא המכוניות רלוונטי גם לרכיב ההשקעות, בעיקר עקב הרכישות של חברות הליסינג. בנוסף, חלה עליה קלה בסעיף מוצר קנין רוחני. בסך הכל, ההיחלשות ברכיב ההשקעות מסתכמת לשיעור שלילי של 9.9% בקצב שנתי ולתרומה שלילית של 2.1% לקצב הצמיחה ברבעון.

בשונה מרבעון הקודם, ברבעון השלישי נרשמה עליה ברכיב היצוא. יצוא הסחורות עלה בעיקר בשל שיפור חד ביצוא רכיבים אלקטרוניים ועליות קלות ביצוא יהלומים וכימיקלים. זאת לעומת הרבעון הקודם, בו נרשמה ירידה ביצוא הסחורות. בשאר רכיבי היצוא נמשכת מגמת הירידה המשקפת את הקיפאון השורר בסחר העולמי מתחילת השנה ובא לידי ביטוי בהמשך ירידה במדד מחירי הסחורות העולמית (CRB). בנוגע ליצוא השירותים, הנתונים החלקיים שבידינו מצביעים על היחלשות וירידה מסוימת בסעיף זה. בסך הכול היצוא צפוי לצמוח ברבעון השלישי בקצב שנתי של 2.6% ולהביא לתרומה של 0.8% לקצב הצמיחה ברבעון.

הפועלים: מדד יוני צפוי לעלות ב-0.2% ומדד יולי ב-0.3%

לפי דיווחי הלמ"ס, בחודש אוקטובר היצוא הסתכם ב-12.7 מיליארד שקל. לעומת זאת היבוא הסתכם ב-21.5 מיליארד שקל. כך שהגירעון בסחר הסחורות הסתכם ב-8.8 מיליארד שקל..

בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2019 חלה עלייה של 12.5% ביצוא תעשיות טכנולוגיה עילית,  וכן עלייה ביבוא חומרי גלם וביבוא מוצרי צריכה. יצוא הסחורות בחודשים ינואר-אוקטובר 2019, היווה 68.7% מהיבוא לעומת 71.2% באותם חודשים אשתקד.

הגירעון המסחרי (סחורות בלבד) בעשרת החודשים הראשונים של השנה הסתכם ב-70.5 מיליארד שקל לעומת גירעון של 65.2 מיליארד שקל בינואר-אוקטובר 2018.

נתוני מגמה

בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2019 ירד יצוא הסחורות (למעט אוניות, מטוסים ויהלומים), על פי נתוני המגמה, ב-2.6% בחישוב שנתי, בהמשך לירידה של 4.7% בחישוב שנתי במאי-יולי 2019. בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2019 עלה יבוא הסחורות (למעט אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה), על פי נתוני המגמה, ב-2.6% בחישוב שנתי. זאת, לאחר ירידה של 8.8% בחישוב שנתי במאי-יולי 2019.

יצוא הסחורות

יצוא הסחורות הסתכם בחודש אוקטובר 2019 ב-12.7 מיליארד שקל. 87% מסכום זה היה יצוא תעשייתי, כרייה וחציבה (למעט יהלומים). 12% יצוא יהלומים ו-1% יצוא חקלאי, ייעור ודיג.

פירוט נתוני המגמה

היצוא התעשייתי, כרייה וחציבה (למעט יהלומים) ירד באוגוסט-אוקטובר 2019 ב-0.5% בחישוב שנתי. זאת, בהמשך לירידה של 4.7% בחישוב שנתי, בחודשים מאי-יולי 2019.

• שלוש הנקודות האחרונות של המגמה עשויות להשתנות במידה ניכרת

יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית (המהווה כ-37% מכלל היצוא התעשייתי למעט יהלומים) עלה באוגוסט-אוקטובר 2019, על פי נתוני המגמה, ב-12.5% בחישוב שנתי. זאת, לאחר ירידה של 5.0% בחישוב שנתי במאי-יולי 2019. נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על עלייה של 20.4% בחישוב שנתי (עלייה של 0.7% בממוצע לחודש) ביצוא ענף ייצור תרופות.

יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית (43% מכלל היצוא התעשייתי) ירד על פי נתוני המגמה ב-13.4% בחישוב שנתי באוגוסט-אוקטובר 2019. זאת, לאחר עלייה של 2.5% בחישוב שנתי במאי-יולי 2019. נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על ירידה של 1.0% ביצוא ענף ייצור כימיקלים ומוצריהם בחישוב שנתי.

יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית (14% מכלל היצוא התעשייתי) ירד בשלושת החודשים האחרונים ב-20.2% בחישוב שנתי (ירידה של 1.9% בממוצע לחודש). זאת, בהמשך לירידה של 16.0% בחישוב שנתי, בחודשים מאי-יולי 2019. נתוני היצוא לפי ענף מראים על ירידה של 20.2% ביצוא ענף ייצור מוצרי מתכת בהרכבה, מכונות וציוד ומכשירי חשמל ביתיים (ירידה של 1.9% בממוצע לחודש).

בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2019 ירד יצוא תעשיות טכנולוגיה מסורתית (6% מכלל היצוא התעשייתי) ב-8.8% בחישוב שנתי, בהמשך לירידה של 8.4% בחישוב שנתי, בחודשים מאי-יולי 2019. נתוני היצוא לפי ענף מראים על ירידה של 13.8% ביצוא ענף ייצור מוצרי מזון, משקאות וטבק.

יצוא יהלומים נטו (מלוטשים וגולמיים) הסתכם בינואר-אוקטובר 2019, לפי נתונים מקוריים, ב-14.9 מיליארד שקל, לעומת 20.6 מיליארד שקל בחודשים המקבילים בשנת 2018.

היצוא החקלאי, ייעור ודיג הסתכם בינואר-אוקטובר 2019 ב-3.3 מיליארד שקל (נתונים מקוריים) דומה לחודשים המקבילים ב-2018. באותה תקופה עלה יצוא גידול הדרים ב-6.5%. לעומת זאת, יצוא ענף הדייג וגידול בעלי חיים ירד ב-15.0%.

יבוא הסחורות

באוקטובר 2019, הסתכם יבוא הסחורות ב-21.5 מיליארד שקל. מתוכם 45% מסכום זה היה יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 20% יבוא מוצרי צריכה, 14% יבוא מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות ו-21% הנותרים יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אוניות ומטוסים.

• שלוש הנקודות האחרונות של המגמה עשויות להשתנות במידה ניכרת

פירוט נתוני מגמה

יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה) עלה על פי נתוני המגמה, ב-5.0% באוגוסט-אוקטובר 2019, זאת לאחר ירידה של 8.6% במאי-יולי 2019. פירוט לפי קבוצות מראה כי יבוא תשומות לתעשיית מכונות ואלקטרוניקה עלה ב-11.8% בחישוב שנתי ויבוא עץ ומוצריו עלה ב-11.5% בחישוב שנתי.

נתוני המגמה מצביעים על ירידה ביבוא מוצרי השקעה (למעט אוניות ומטוסים) של 5.6% בחישוב שנתי בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2019. זאת, בהמשך לירידה של 20.5% בחישוב שנתי בחודשים מאי-יולי 2019 (ירידה של 1.9% בממוצע לחודש). יבוא מכונות וציוד (המהווה כ-65% מיבוא מוצרי השקעה ללא אוניות ומטוסים) ירד ב-39.9% (ירידה של 4.2% בממוצע לחודש). לעומת זאת, יבוא כלי תחבורה להשקעה עלה ב-44.9% בחישוב שנתי (עלייה של 3.1% בממוצע לחודש).

בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2019 עלה יבוא מוצרי צריכה, על פי נתוני המגמה, ב-12.0% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 4.4% בחישוב שנתי בחודשים מאי-יולי 2019. יבוא מוצרים לצריכה שוטפת (תרופות, מזון ומשקאות, הלבשה והנעלה) ירד באוגוסט-אוקטובר 2019 ב-5.8%. עיקר הירידה הייתה ביבוא תרופות.

יבוא מוצרים בני קיימה (ריהוט, מוצרי חשמל ביתיים וכלי תחבורה) עלה באוגוסט-אוקטובר 2019 ב-47.5% בחישוב שנתי (עלייה של 3.3% בממוצע לחודש). עיקר העלייה הייתה ביבוא כלי תחבורה.

יבוא יהלומים (גולמיים ומלוטשים נטו) הסתכם בחודשים ינואר- אוקטובר 2019 ב-11.6 מיליארד שקל, לעומת 16.8 מיליארד שקל בחודשים המקבילים של שנת 2018.

יבוא חומרי אנרגיה (דלק גולמי, תזקיקים ופחם), הסתכם בעשרת החודשים הראשונים של השנה ב-28.9 מיליארד שקל, נמוך ב-4.4% בהשוואה לאותם חודשים אשתקד.

הנתונים כוללים את הסחורות שעברו במכס אך אינם כוללים את נתוני הסחר בין ישראל לרשות הפלסטינית, היבוא הביטחוני, ויבוא ויצוא שירותים (לרבות שירותי תוכנה). נתונים על כלל יצוא ויבוא סחורות ושירותים מתפרסמים במסגרת מאזן התשלומים מדי רבע שנה. הנתונים נתונים ארעיים, נתונים סופיים לשנת 2019 צפויים להתפרסם בחודש אפריל 2020.

נתוני המגמה ומנוכי עונתיות מתקבלים לאחר ניכוי השפעת העונתיות והשפעת חגים וימי פעילות, מהנתונים המקוריים. נתוני המגמה נאמדים לאחר הסרת השפעת האי סדירות (רעשים) מהנתונים מנוכי עונתיות. הנתונים מנוכי עונתיות ומגמה המתפרסמים עשויים להתעדכן כאשר מתקבלים נתונים מקוריים חדשים.

יצוא – מהו ומה צריך לדעת

";סין החליפה את ארה";ב כיעד הייצוא הגדול ביותר עבור כלכלות השווקים המתעוררים הגדולים

כיום כשהולכים לחנות רהיטים, יש חובת סימון של הרכיבים  באמצעות שלט בקרבת הרהיט. יש גם סימון על גבי האריזה או על גבי הרהיט באמצעות הטבעה, חריטה וכו'. עוד מחייבת ההוראה שמקום שבו לא קיימת אפשרות לסמן את הטובין באופן קבוע מהסימון ייעשה על גבי תוויות באופן שלא ניתן יהיה להסירה בקלות מהטובין. לפי הרשות להגנת הצרכן  רוב הרהיטים מגיעים ללא אריזה, ולכן הסימון צריך להיעשות על גבי הרהיט עצמו, על פי רוב בתחתית הרהיט או במקום נסתר אחר כדי לא לפגוע במראה הרהיט..

בעיה אחרת שהתגלתה היא שבמקום שבו קיים סימון על הרהיט זה במקום נסתר מהעין, במיוחד כאשר מדובר בריהוט כבד ולא פעם אין אפשרות להזיז את הרהיט ולעיין בסימון.

לכן הוחלט ברשות כי צרכן או יבואן יוכלו לבחור כיצד לסמן את הרהיטים – באמצעות סימון על גבי הרהיט או אריזתו (כפי שהיה טרם התיקון) או באופן מקוון, שיקל על הצרכן למצוא בעתיד את סימון רכיבי הרהיט (בדרך מקוונת).לפי התנאים הבאים:

• עקרונות הסימון באופן מקוון – בתנאי שהצרכן יוכל בחיפוש פשוט לעיין בהם, ובתנאי שיופיעו למשך 7 שנים מהמועד האחרון שנמכרו.
• אם הוצג הרהיט בקטלוג – הוספת חובת הסימון בקטלוג.
• אם העסק לא סימן את מרכיבי הרהיט על גבי הרהיט או אריזתו – ימסור  את פרטי הסימון לצרכן, או קישור לאתר אינטרנט של היצרן או היבואן עם פרטי הסימון – וזאת במעמד העסקה.
• סימון רהיטים בתצוגה – בתצוגה על גבי שלט שיונח על הרהיט או בסמוך אליו (נשאר מההוראה המקורית).

 חובת סימון רכיבי הרהיטים כוללת:

• רהיט עץ – סוג העץ שממנו עשויים החלקים העיקריים, סוג הציפוי של החלק החיצוני של הרהיט, סוג הגימור של הרהיט.
• רהיט מתכת – סוג המתכת ממנה עשוי הרהיט, החומרים מהם עשויים החלקים הלא מתכתיים של הרהיט, סוג הציפוי של המתכת, סוג הצבע ומספר שכבותיו.
• רהיט מרופד – החומר שממנו עשוי בד הריפוד ותוכו של הריפוד, הוראות ניקוי בד הריפוד.
• מידות – אורך הרהיט, רוחבו וגובהו, אם שולחן שניתן להאריך – מידות לפני ואחרי הארכה.

ח"כ אלי כהן, שר הכלכלה, מציין כי: ״התיקון הנוכחי הוא צעד מתבקש לטובת העוסקים והצרכנים . שינוי שיטת הסימון יביא להפחתת הנטל הרגולטורי על היצרנים והיבואנים מן הצד האחד, ויקל על הצרכנים שיוכלו לקבל את המידע באופן נוח ויעיל מן הצד השני. זהו צעד נוסף להורדת חסמים שמפחיתים רגולציה ומוזילים את יוקר המחייה״

עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, מוסיף: "מדובר בצעד נוסף לקידום הצרכן והתנהלותו לעולם הדיגיטלי שבו הסחר הפרונטלי משולב עם סחר האלקטרוני. מעתה יוכלו היצרנים והיבואנים לבחור בדרך הדיגיטלית ולהעלות לאתרם את רכיבי הסימון הנדרשים לרהיטים על פי החוק. השינוי בכללותו ישפר את יכולתו של הצרכן לעמוד על פרטי המידע החשובים לו בין בטרם הקניה ובין לאחריה."

בכנס MAX השנתי של החברה נחשפו פיתוחים מעניינים בתוכנות שהיו קיימות עד כה לצד תוכנות חדשות – למשל קובץ קול שבחיבור לציור הבסיסי ביותר יהפוך אותו לאנימציה

חברת Adobe (אדובי), שעומדת מאחורי חלק מכלי העריכה הגראפית ועריכת הוידיאו הפופולאריים בשוק, ערכה השבוע את כנס MAX השנתי שלה – שבו הציגה כמה פיתוחים מעניינים ביותר – הן בתוכנות קיימות שלה והן בתוכנות חדשות שיצרה. חלק מהכלים החדשים הן פרי שימוש באינטליגנציה מלאכותית ולמידת מכונה ככלים בעבודה הגרפית.

מוציאים לכם את המילים מהפה

אחד החידושים המעניינים ביותר שהציגה אדובי בנאום Sneaks, שבו מציגה החברה כמה מהפרויקטים החשאיים שלה והעתידניים שלה, הוא Sweet Talk. הכלי החדש של אדובי מאפשר למשתמשים לקחת דיוקן מצויר, לזהות את הפרצוף שבו ולהנפיש את הפרצוף והפה של אותו דיוקן באמצעות אלגוריתם בהתאם להקלטת קול שיבחר המשתמש.

לאדובי יש כיום כלי בשם Character Animator שיכול להגיע לתוצאה די דומה, אך מוגבל באנימציות שניתן לייצר בעזרתו, במיוחד בכל הקשור לאנימציה של הפרצוף וההבעות שניתן לייצר עם Sweet Talk. הכלי החדש של אדובי מנתח את הקול שאתם רוצים לשייך לציור ומשתמש באלגוריתמי אינטליגנציה מלאכותית כדי להנפיש את הראש ואת הפה של הדמות.

הצוות שמאחורי הפרויקט החדש כולל ארבעה חוקרים מטעם מחלקת המחקר של החברה, אחד מהם הוא ישראלי בשם אלי שכטמן. הם הזינו אלפי שעות וידאו של אנשים שדיברו מול מצלמה ביוטיוב, והמודל שלהם הלביש בצורה מוצלחת את הקול שלהם על הציורים – חלקם אפילו בסיסיים מאוד.

היתרון של הטכנולוגיה החדשה שהציגה אדובי  (אם אתם שומרי חוק) הוא בעובדה שמדובר באלגוריתם שמבוסס על זיהוי ציורים דו-ממדיים בעיקר ולא על תמונות של בני אדם – כך שהיא לא יכולה לשמש ליצירת DeepFake, שהפכו להיות פופולאריים ומסוכנים כאחד.

עיצוב במציאות רבודה – גם לחובבנים שבכם

מוצר נוסף שהוצג בכנס הוא Aero, כלי חדש לעיצוב גרפי במציאות רבודה, שאינו מצריך ידע כלשהו בתכנות ושיהיה זמין להורדה בחינם למכשירי iOS. הכלי החדש של אדובי מאפשר למשתמשים לייבא קבצי תלת-ממד מתוכנת העיצוב Dimension או שכבות (Layers) מפוטושופ ו-Illustrator.

מטרת התוכנה החדשה של אדובי היא ייצור חוויית עיצוב בתלת-ממד, גם למעצבים שאינם מנוסים בתחום, באמצעות עריכת סצנות במציאות רבודה בתוך האפליקציה – שתספק לכם הוראות שלב אחר שלב. המשתמשים ב-Aero יכולים לשלב אובייקטים תלת-ממדיים בנופים שהם רואים היישר ממצלמת האייפון שלהם, ולהוסיף אנימציות שיגיבו למגע.

מווידיאו לאנימציה ב'לייב'

אדובי גם הציגה בכנס לראשונה פיצ’ר חדש שעתיד להיכנס לתוכנת עיבוד הווידיאו שלהAfter Effects, שיכול לעקוב אוטומטית אחרי תנועות של בני אדם ולשייך אותן לאנימציה שהמשתמש בוחר מראש. הפיצ’ר, שזכה לשם GoFigureSneak, מזהה את התנועות שעושה בן אדם בווידיאו ומייצר 18 נקודות מעקב לאורך גופו – באזור הידיים, בית החזה והרגליים – שניתן להתאים לדמות המצוירת. מעין Motion Capture בסיסי.

הפיצ’ר החדש באפטר אפקטס יכול לשמש עורכים ויוצרי וידאו ליצירת אנימציה (די בסיסית) בקלות ובזריזות,

בדומה לתוכנה Adobe Character Animator. הפיצ’ר מבוסס על שימוש בפלטפורמת ה-AI של אדובי, סנסייי, שאומנה באמצעות סריקה של למעלה מעשרת אלפים תמונות, כדי לזהות נקודות מעקב על גוף בני האדם שבתמונות באופן מדויק ואוטומטי.

הפיצ’ר החדש יכול ליצור “מסכה” סביב הגוף שזיהה, מה שיכול לשמש בין השאר ליצירת אפקטים נוספים סביב הדמות – לביצוע Color Grading סביבה או יצירת אפקט “מצב פורטרט” עם הדגשת הרקע שמאחורי הדמות. יתרון נוסף של פיצ’ר הוא היכולת להשתמש בו לזיהוי אלמנט שאתם רוצים להסיר מווידיאו – כשהשטח הריק מתמלא בתוכן בהתבסס על האזור המקיף אותו.​

אדובי הציגה בכנס עוד כלים מעניינים, כולל אפליקציית צילום חינמית של פוטושופ המבוססת על בינה מלאכותית, שתהיה זמינה לשוק הרחב בעתיד. בנוסף השיקה אדובי פיצ’ר חדש ומעניין לתוכנה עריכת הווידאו שלה, Premiere Pro, שתיעזר ב-AI כדי לתת לכם את היכולת לשנות את יחס התצוגה של הווידאו שלכם, כמעטו בלי לאבד מידע.

מצא את הקול

החברה הציגה גם כמה כלים חדשים ומעניינים בתחום הסאונד, כמו Sound Seek שיעזור למצוא באמצעות למידת מכונה קטעים שתרצו להוציא לדוגמה מילות קריאה כמו “אה” ו”אמממ” שקוטעים את הרציפות (משאת נפשם של פודקאסטרים?). פשוט סמנו קטע אחד כזה והכלי החדש יזהה את כולם ויזרוק אותם מהקובץ. באדובי הציגו גם כלי בשם Awesome Audio שאמור לעזור לכם לשדרג בקלות קטע קול שנשמע חובבני או פשוט לא מוצלח ולגרום לו להישמע מקצועי. הכלי החדש יציע כפתור שיאפשר למשתמשים לעשות “Awesomize” לקובץ ולשדרג אותו.

האפליקציות שמשדרגות את הוואטסאפ

גוגל מאפשרת ליצור אפליקציית למידת מכונה בלי ללמוד לתכנת

סטיות משיווקי משקל כלכלי

אם המחיר הוא מעל נקודת שיווי המשקל יש עודף של היצע לעומת הביקוש. אם המחיר הוא מתחת לנקודה זו, יש מחסור בהיצע לעומת הביקוש. לעקומות היצע שונות ועקומות ביקוש שונות יש נקודות שונות של שיווי משקל כלכלי. כלומר, נקודת שיווי המשקל תלויה בהעדפות הצרכנים (עד כמה הם "אוהבים" את המוצר ובאילו מחירים הם מעוניינים לרכוש אותו) ובטכנולוגיה של היצרנים (כמה עולה להם לייצר יחידת מוצר).

כך הגברת ההיצע תשנה את שיווי המשקל, ותביא למחירים נמוכים יותר. בסופו של דבר, יימצא בדרך כלל שיווי משקל חדש. אז לא יהיה שינוי במחיר ובכמויות הנסחרות – עד לשינוי חיצוני בביקוש ובהיצע (לדוגמה, שינוי בטכנולוגיה או באופנה).

סוגי שיווי משקל כלכלי

יש כמה סוגי שיווי משקל:

שיווי משקל חלקי ומלא

 שיווי משקל חלקי נוגע לשיווי משקל בשוק אחד, שבו נסחר מוצר אחד, או במספר שווקים קשורים זה לזה. היות שכל השווקים במשק מסוים מקיימים קשרי גומלין ביניהם, מצוין גם שיווי משקל כללי, שכולל את שיווי המשקל של כל השווקים במשק בו-זמנית.

שיווי משקל יציב

שייו משקל יציב נגרם ממצב התחלתי שבו הכמויות והמחירים מתכנסים אל ערכי שיווי המשקל.  כדי לקבוע אם שיווי משקל הוא יציב, יש להוסיף הנחות מפורשות בדבר התנהגות היחידות הכלכליות במצב של חוסר שיווי משקל .על פי נתונים אמפיריים אפשר לראות ששיווי משקל הוא יציב אם שיפוע עקומת .הביקוש קטן, בערכים מוחלטים, משיפוע עקומת ההיצע וששיווי משקל הוא בלתי-יציב במקרה ההפוך

שיווי משקל דינמי וסטטי

 שיווי משקל דינמי הוא שיווי משקל "שמביא בחשבון" מספר תקופות. בדרך כלל, בשיווי משקל דינמי כל תקופה זהה לתקופה הקודמת לה, או לחלופין שיעור השינוי בגדלים מסוימים קבוע. מודלים דינמיים בדרך כלל מבקשים לפתור בעיות מאקרו כלכליות מורכבות המשפיעות לאורך זמן. המודלים הדינמיים הם בדרך כלל מורכבים יותר מאשר מודלים סטטיים ולכן הם בעיקר נלמדים בתארים מתקדמים לכלכלה, או לחלופין בתואר ראשון באוניברסיטאות איכותיות.

שיווי משקל סטטי הוא תיאור של מצב שיווי משקל בלי התייחסות להיבט הזמן. שיווי משקל סטטי הוא שיווי משקל המתואר בספרות של כלכלה נאו-קלאסית ונפוץ באופן כללי בחקר הכלכלה בלימודי המבואות. שייוי משקל חקקי ומלא הם ביטויים של שיווי משקל סטטי.

דר פלוג במבט על שוק העבודה: אבטלה נמוכה, האי שיוויון מצטמצם

עליית מדרגה במאבק שמנהל כרמל שאמה-הכהן נגד הקבלנים: דרישה לעצור פרויקטים בעיר בטענה כי נפלו פגמים מהותיים בפסק הדין ■ העירייה: "בית המשפט נכנס לנעלי הוועדה המקומית והחליף את שיקול דעתה בשלו"

ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה-הכהן, לא נכנע לקבלנים: כחודשיים אחרי שבית המשפט הורה לעירייה לחדש את מדיניות תמ"א 38 בגלל חריגת הוועדה המקומית מסמכויותיה, מערערת השבוע העירייה לבית המשפט העליון ומבקשת לשוב ולעצור פרויקטים בתחומה, בטענה לפגמים מהותיים בפסק הדין.

בערעור טוענת העירייה כי "מדובר בשגיאה משמעותית של בית משפט, בכובעו ובאופיו המנהלי, שתחת לאפשר לוועדה לבחון אפשרות לתיקון פגמים שעליהם הצביע היועמ"ש, החליט לדחות הבקשה (ללא כל נימוק) ובכך למעשה להיכנס בנעליה המקצועיות של הוועדה המקומית ולהמיר את שיקול דעתה בשיקול דעתו, תוך שהוא מבטל את מדיניות 2019 ומחיל מדיניות קודמת, מדיניות 2017".

ראש העירייה שאמה-הכהן שינה לדבריו את המדיניות כלפי תמ"א 38, עקב היעדר תשתיות להקמת פרויקטים חדשים לחיזוק מבנים נגד רעידות אדמה בעיר הוותיקה. "הגעתי למסקנה כי בקביעת המדיניות החדשה חרגה הוועדה המקומית מסמכותה, תוך התעלמות מכך שבבסיס תמ"א 38 מצויה הגנה על חיי אדם". כך קבע השופט איתן אורנשטיין, נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בעקבות עתירת התאחדות בוני הארץ. בכך ביטל את המדיניות החדשה של העירייה והשיב לתוקף את המדיניות העירונית הקודמת מ-2017.

אלא שכעת החליטה כאמור העירייה לערער על ההחלטה, באמצעות הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. הערעור יוגש השבוע באמצעות משרד עורכי הדין הררי טויסטר ושות'. המשיבות הן התאחדות בוני הארץ והיועץ המשפטי לממשלה. בערעור יטענו כי בניגוד להחלטת השופט, "כבר במתכונתה המקורית של תמ"א 38, בנוסחה מ-2005, עוגנו הוראות המקנות שיקול דעת רחב לוועדות המקומיות באשר ליישום הוראותיה, ובדברי ההסבר הודגש כי כחלק ממטרותיה יש לדאוג גם 'לשמירה על איזון בין הצורך לחיזוק ומימונו ובין שיקולים עירוניים רחבים אחרים'".

לטענת העירייה, היעדר מדיניות הובילה לעלייה מטאורית בהגשת בקשות להיתר מכוח תמ"א 38 בעיר ולאישור תוספת של אלפי יחידות דיור בעיר – ללא בקרה וללא בחינה מקצועית של הההשלכות על התשתיות והמענה שניתן לצורכי הציבור, וכי רמת־גן לבדה הוסיפה כ-18% מכלל הדירות בארץ.

הקבלנים טענו בביהמ"ש כי מדיניות 2019 אינה חוקית והתקבלה בחוסר סמכות, שכן היא סותרת את תמ"א 38 ובעצם מביאה לביטולה בעיר, היות שהתנאים שנקבעו בה מגבילים כמעט לחלוטין את היכולת להוציא לפועל פרויקטים מכוח תמ"א 38. הקבלנים ציינו כי מדיניות 2019 התקבלה באופן חפוז, שרירותי ובהיעדר תשתית עובדתית-תכנונית מספקת, וכי החלטה הושפעה משיקולים כלכליים־תקציביים לא רלוונטיים, זרים ופסולים.

עיריית רמת גן מבקשת מבית המשפט העליון לבטל את פסק הדין ולתת לוועדה המקומית את השהות הנדרשת להכנת מדיניות ברוח עמדת היועץ המשפטי לממשלה.

החלטת בית המשפט: עיריית רמת גן לא תוכל להפסיק את התמ"א

תמ"א 38 ברמת גן – אילו פרויקטים יבוצעו ואילו ייעצרו

קרטל הוא מצב שבו קיימת התארגנות של כמה חברות מאותו ענף, כדי לצמצם את התחרות בו לטובתן העסקית.  במצבים קיצוניים הקרטל הופך בפועל למונופול – בעלות של חברה אחת.

במדינות רבות בעולם, ובהן ישראל. אסורה התאגדות במסגרת קרטל ללא היתר והגוף שמפקח על פעילות הקרטלים והמונופולים הוא רשות התחרות, הממונה על הגבלים עסקיים לשעבר.

קרטל מוזכר כבר בכתבי אדם סמית':

"אנשי מקצוע מאותו הענף נפגשים לעתים רחוקות, אפילו רק באירועי בידור, אך השיחות ביניהם מסתיימות בקנוניה נגד הציבור, או בתחבולה לשם העלאת מחירים." מתוך  עושר האומות.

למרות האיסור החוקי,  יש מקרים של קרטלים לאומיים שמקבלים הכשר חוקי. קרטלים כאלו הם ארגון המדינות יצרניות נפט OPEC וקרטל היהלומים דה-בירס. OPEC, שהוא ארגון של מדינות כמשתמע משמו, חומק מאכיפת חוקים נגד קרטלים כיוון שמדינות, בניגוד לחברות, זוכות לחסינות במסגרת המשפט הבינלאומי.

סוגי קרטלים

.:קרטלים יכולים לתאם ביניהם מחירים, כמויות ייצור, דרכי שיווק, לקוחות ואזורי מיקוד

קרטל מכסות – שליטה בכמות היצור של כל חבר בקרטל על מנת למנוע היצע רב שיוביל לירידת מחירים.

קרטל שיווק – קיומו של משווק בלעדי הקובע מחיר מכירה לשווק בהיעדר מתחרים, וקונה את המוצר מהספקים במחיר קבוע.

קרטל מחירים – קביעת מחיר אחיד לשיווק הסחורה.

קרטל מחירים ומכסות – שילוב של קביעת מחירים ומכסות ייצור.

קרטל גאוגרפי – קביעת בלעדיות לפי שטח גאוגרפי.

בתחום הפשע המאורגן נפוץ הביטוי קרטל סמים, על ארגוני פשיעה גדולים המהווים איום על ארגונים אחרים ועל האזרחים.

משרד הבריאות חושד בקרטל בענף הקנאביס הרפואי, דורש פיקוח