חברת י. אגם הלוותה לאדם כסף. כשלא הצליח להחזיר את ההלוואה שעבדה את קרן ההשתלמות שלו. הוא טען שקרן ההשלתמות לא הייתה משועבדת ולאחר שפשט רגל וזכה לצו הפטר הורה הרשם להחזיר לו את הכספים. החברה התחמקה ועכשיו תשלם

חברת "י.אגם", העוסקת בהלוואות חוץ-בנקאיות, ובעליה ומנהליה, יחזירו כ-240 אלף שקל לאחר שמימשו כספי קרן השתלמות של אדם שלווה ממנה הלוואה  עם הוריו.

סיפורנו מתחיל כשהחברה חתמה על הסכם הלוואה עם התובע והוריו, ולפי החברה הלוותה להם 120 אלף שקל, שאותם הם התחייבו להחזיר ב-12 תשלומים חודשיים. הלווים לא פרעו את ההלוואה, והחברה פנתה להוצאה לפועל כדי לממש שטר חוב שמסרו לה כביטחון (בסך 60 אלף שקל), וכן לממש משכון שנרשם על זכויות הבן בקופת גמל שלו. בסופו של דבר הפך הבן לפושט רגל, וכונס נכסים עיקל שתי קרנות השתלמות שלו לטובת קופת פשיטת הרגל. לאחר מכן בית המשפט נתן לו צו הפטר מכל חובותיו שנוצרו לפני מתן צו הכינוס, ובהתאם לכך הורה על סגירת כל תיקי ההוצאה לפועל.

אך החברה לא החזירה את הכסף. בתביעה טען הבן שהחברה רימתה הן בשעבוד קרן ההשתלמות והן בכך שלא החזירה את הכספים. הוא לא הסתפק בתביעת החברה ודרש גם לחייב גם את בעלי החברה באופן אישי, כי דאגו לרוקן את החברה מהכספים, כך שלא עומד לה עקרון הישות הנפרדת (ראו הרחבה בהמשך)

לטענת החברה, ההפטר לא חל על ההלוואה כיוון שהתובע הוא שרימה אותה, כאשר הצהיר שהפרטים של הקרן בה מתנהלים כספיו הם אלה המצוינים בתלוש השכר שלו, ועל סמך הצהרתו ניתנה ההלוואה.

השופטת קבעה שהחברה לא הגישה ערר על החלטת הרשם להחזיר את הכסף, ולכן היא דחתה את טענת החברה שלפיה לא הייתה מודעת לכך שקרן ההשתלמות לא נכללה במסגרת המשכון. השופטת קבעה כי הראיות לא תומכות  בטענה, שגם הועלתה בשלב מאוחר מדי .

עוד היא הסבירה שאפילו אם בעלי החברה לא ידעו שאין להם זכות לממש את כספי הקרן, ברור שלאחר החלטת הרשם ופניות התובע אליהם בעניין זה, הם היו חייבים להחזיר לו את הכספים שניבו שלא כדין.

יתר על כן, השופטת החליטה על "הרמת מסך"  – הליך שבו מבוטלת הגנת הבעלים מתביעה בשל עקרון הישות הנפרדת – בין החברה לבין בעליה, וקבעה כי בעלי החברה ישלמו את הסכום לתובע מכיסם האישי.

בסופו של דבר, גם  החברה וגם בעליה ומנהליה  חויבו להשיב לתובע 240,425 שקל, כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל. בתוך כך נדחתה תביעה נגדית שהגישה החברה נגד התובע, משום שלא הוכח שפעל ברמאות.

עקרון הישות הנפרדת

עקרון הישות הנפרדת לעסק  הוא העיקרון שלפיו  לחברה יש זהות נפרדת מזו של בעליה ומנהליה. העיקרון חל על חברה בעלת הון מניות כך שבמקרה של פשיטת רגל אי אפשר לרדת לנכסים של בעלי המניות וכל שהם יכולים להפסיד הוא הכסף שהושקע ברכישת המניות.

אפשר לבטל את העיקרון הזה רק במקרים חריגים, הליך הביטול נקרא הרמת מסך. הרמת מסך היא כלי משפטי המאפשר לייחס את החובות והזכויות של חברה בערבון מוגבל לבעליה. הליך זה נעשה כשבית המשפט קובע שבעלי החברה  רימו, למשל בהברחת הנכסים מהחברה לבעלים או למקורב אליו או במתן אשראי חריג לחברה.

החשבונאות כשפה

איך פותחים חברה והאם כדאי

איך מקבלים הלוואה אונליין?

WeWork מנהלת מגעים לרכישת בסביבות 70% מ-WeWork הודו לפי הערכת שווי של 2.75 מיליארד דולר.

חברת חללי העבודה המשותפים WeWork מעוניינת להשתלט  על השליטה ב-WeWork הודו, הזכיינית שלה, כך לפי גורמים שביקשו להישאר בעילום שם. העסקה, אם תתממש תאפשר לחברה לאחד את התוצאות הפיננסיות מהחטיבה ההודית, שזינקה בצמיחה, כשהיא לפני ביצוע הנפקה ציבורית ראשונה  בוול סטריט בהמשך השנה.

הוספת הודו לתיק הנכסים שלה תועיל ל- WeWork לקראת ההנפקה .

הודו היא אחד השווקים הצומחים ביותר של החברה –רק שנה וחצי  לאחר השקתה במדינה היא מחזיקה ב-35 אלף מושבים ביותר מ-20 בניינים. עם החברות שעובדות במשרדים המשותפים נמנות מיקרוסופט ואמזון בבנגלור וסופוטיפיי ובאמבל במומביי. הזרוע ההודית מעריכה כי תגיע ל-90 אלף מושבים עד מרץ השנה הבאה.

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.7% בחודש מאי 2019, בהשוואה לחודש אפריל 2019 והגיע לרמת מדד של 101.7 נקודות (הבסיס: ממוצע 100.0 = 2018 נקודות). מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-0.9% והגיע לרמת מדד של 101.7 נקודות. מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-0.6% והגיע לרמת מדד של 101.7 נקודות. מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-0.5% והגיע לרמת מדד של 101.3 נקודות.

המדד עלה משמעותית מעל התחזיות של הכלכלנים.

מחשבון מדד המחירים לצרכן

עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפי פירות טריים 10.2%, הלבשה והנעלה 7.8% ומזון, תחבורה ושונות 0.6%, כל אחד.

מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.5%, מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-1.8%, מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-1.3% ומדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-1.2%.

בשנים עשר החודשים האחרונים (מאי 2019 לעומת מאי 2018) עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.5%, מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה אף הוא ב-1.5%, מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה ב-1.2% ומדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות עלה ב-1.1%.

מדד המחירים לצרכן בניכוי עונתיות עלה ב-0.4% בחודש מאי 2019, מדד המחירים לצרכן ללא דיור בניכוי עונתיות עלה ב-0.5% ומדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור בניכוי עונתיות עלה ב-0.3%.

על פי נתוני המגמה לתקופה שבין פברואר 2019 – מאי 2019, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן וקצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא דיור הגיע ל-2.1%, כל אחד וקצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור הגיע ל-1.8%.

מדד  מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש מאי 2019 ב-0.1% והגיע ל-114.3 נקודות לעומת 114.2 נקודות בחודש קודם.

מדד תשומות הבנייה – מחשבון 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה נותר ללא שינוי ועמד על 106.8 נקודות.

ב-12 החודשים האחרונים (מאי 2019 לעומת מאי 2018) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב‑1.6% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-2.5%. המדד ללא שכר עבודה עלה ב-0.8% בתקופה זו.

בחודש מאי 2019 ירד מדד מחירי חומרים ומוצרים ב-0.1%. מבין החומרים והמוצרים ירדו במיוחד מחירי ברזל לבנייה (ב-4.0%) רשתות ברזל ומעליות (ב-1.1% כל אחד) ואריחי קיר ורצפה (ב-0.9%). לעומת זאת, עלו מחירי מדרגות (ב-1.2%).

שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות – מדד מחירי שכירת ציוד ורכב עלה בחודש מאי 2019 ב-0.1% ומדד הוצאות כלליות ירד ב-0.2%.

שכר עבודה –  מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש מאי 2019 ב-0.2%.

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, לפי פרקי הבנייה –  מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש מאי 2019, יש לציין ירידת מחיר של 0.7% בפרק מעליות. בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.

מדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים במאי 2019 – ללא שינוי

מדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים נותר בחודש מאי 2019 ללא שינוי ועמד על 107.8 נקודות (על בסיס ינואר 2012 = 100.0 נקודות) כמו בחודש קודם.

מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש מאי 2019, יש לציין ירידת מחירים של 0.7% בפרק בטון.

בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד 0.5%.

מדד מחירי תשומה בסלילה וגישור במאי 2019 – ירידה של 0.1%

מדד מחירי תשומה בסלילה וגישור ירד בחודש מאי 2019 ב-0.1% והגיע ל-125.2 נקודות לעומת 125.3 נקודות בחודש הקודם (על בסיס ינואר 2010 =100.0 נקודות). מדד מחירי תשומה בסלילה ללא גישור עלה בחודש מאי 2019 ב-0.1%. ב-12 החודשים האחרונים (מאי 2019 לעומת מאי 2018) עלה מדד מחירי תשומה בסלילה וגישור ב-1.6%.

המדד ללא גישור עלה ב-1.8% באותה תקופה.

חומרים –  בחודש מאי 2019 ירדו מחירי מוטות ורשתות פלדה ואביזרי מתכת שונים (ב-3.6%) ואביזרים לתאורת כביש ותשתית חשמל (ב-0.8%). לעומת זאת, עלו מחירי תערובות אספלט ומלט ובטון (ב-0.7%) וקורות ומקטעים לגשרים (ב-0.5%).

מדד שכירת ציוד עלה ב-0.2%. שכר העבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה ב-0.2%.

מעודכן ל-06/2019

כיצד תוכלו לקבל אזרחות פולנית? מהם המסמכים הנחוצים ולמה זה בעצם כדאי? – כל הפרטים במדריך שלפניכם

חושקים בכרטיס כניסה למדינות האיחוד האירופי? הצטרפות פולין לאיחוד האירופי לפני כ-15 שנה, פתחה בפני ישראלים רבים בעלי שורשים פולניים, את האפשרות להיות אזרח אירופי ולהשתייך לשוק האירופי המשותף, על כל היתרונות הגלומים בכך. הישראלים שמתעניינים בתהליך השגת דרכון פולני מעלים שאלות רבות בדבר תנאי הסף לקבלת האזרחות הפולנית והמסמכים הנדרשים כדי להתחיל את התהליך.

כיצד ניתן להוציא דרכון פולני (אירופי) ומהם יתרונותיו?

הדרכון הפולני נחשב לדרכון אירופי, וככזה גלומות בו זכויות והטבות רבות, כגון: לימודים אקדמיים חינם או בתנאים מועדפים, ויזות ורישיונות עבודה במדינות האיחוד האירופי, רכישת נכסים ונדל"ן, חופש תנועה והגירה ועוד ועוד. כמו כן, דרכון אירופי מאפשר לקבל ויזת עבודה מיוחדת בארצות הברית, בזכות אמנות הקיימות בין פולין לארצות הברית.

יש לציין, כי הדרכון מונפק למבקש בשגרירות פולין בתל אביב, רק לאחר שאושרה בקשת האזרחות. תוקפו של הדרכון ניתן בדרך כלל לעשר שנים ולקטינים לחמש שנים.

בקשת האזרחות – שלבי התהליך

התהליך מורכב משלושה שלבים עבור הרוצים בדרכון, אולם ניתן לדלג על כל הדורות שאינם מעוניינים בו ולהגיש בקשה רק עבור המעוניין.

• שלב ראשון – אישור אזרחות
• שלב שני – תעתוק מסמכים ישראליים לפולניים
• שלב שלישי – הוצאת דרכון פולני בשגרירות בתל-אביב על ידי המבקש עצמו

איך תדעו אם אתם זכאים לאזרחות פולנית?

באופן כללי, החוק הפולני מגדיר מי זכאי להשבת אזרחותו הפולנית שפקעה עם חלוף הזמן ובאילו נסיבות מאבד אזרח פולני את אזרחותו לצמיתות.

אזרחות פולנית תאושר לכל אדם (וצאצאיו לדורותיהם) המוכיח כי נולד בפולין או שהוא צאצא של אדם שנולד בפולין (או בשטחים שהיו בחזקתה עד למלחמת העולם השנייה) אלא אם כן הוא איבד את אזרחותו הפולנית בנסיבות הקבועות בחוק הפולני.

גם צאצאיו של אדם יליד פולין שאינו עוד בין החיים זכאים להגיש בקשה לאזרחות פולנית, על סמך הוכחת היותו של ההורה, הסבא או הסבתא אזרחים פולנים.

כיצד מוכיחים? על סמך הגשת מסמכים פולניים מקוריים של קרוב המשפחה שנולד בפולין. אם לא קיימים מסמכים מקוריים,  ניתן לחפש מסמכים בארכיונים בארץ או בפולין וכן בארכיונים בינלאומיים כגון ארכיון הצלב האדום בגרמניה.

מיהו אזרח פולני בעיני מדינת פולין?

חוקי האזרחות הפולנית משנים 1920, 1951 ו-1961 קובעים את הדין בדבר הזכאות לאזרחות פולנית ביחס לתקופות השונות. באופן כללי, יש מקרים שבהם על פי הדין הפולני, אזרח עלול לאבד את אזרחותו הפולנית לצמיתות. אחת הדוגמאות לכך היא שירות בצבא זר (לא פולני) לפני תאריך 19/01/1951 שהוא המועד שבו שונה החוק הפולני.  אזרחים אלה יאבדו את אזרחותם הפולנית. גם נשים שקיבלו אזרחות זרה לפני 19/1/51, בהיותן מעל גיל 18, איבדו את אזרחותן הפולנית. באופן כללי, לאזרחים שהיגרו מפולין לאחר 19/1/51 יהיה קל יותר לקבל אזרחות פולנית וכך גם לצאצאיהם.

שלב ההוכחות – אילו מסמכים יידרשו כדי לאשר את הזכאות לקבלת אזרחות פולנית?

פרק הזמן הממוצע לאשרור האזרחות נע בין מספר חודשים עד שנה ואף יותר, תלוי במידת המורכבות של המקרה הפרטי שלכם.

ראשית, יש להוכיח את אזרחותו הפולנית של קרוב המשפחה שנולד בפולין על סמך מסמכים פולניים מקוריים, בין אם במסמכים ישירים כמו תעודת לידה פולנית, דרכון פולני ישן , תעודת נישואין פולנית ועוד, או במסמכים עקיפים כמו: כתובת מגורים אחרונה בפולין, תעודות מבית הספר וכו'.

גם אם אין בהישג ידכם אף מסמך פולני מקורי, ניתן לחפש מסמכים בארכיונים כגון ארכיון ארגון הצלב האדום – ארגון אשר כולל מאגר עצום של מסמכים ומידע מתקופת מלחמת העולם השנייה. כמו כן, במידת הצורך יש אפשרות לחפש בארכיונים המקומיים השונים בפולין או במדינות ברית המועצות לשעבר אשר היו בשליטת פולין ערב מלחמת העולם השנייה.

לאחר שריכזתם את כל המסמכים הפולניים המקוריים עבור קרוב המשפחה, יש צורך גם בהמצאת מסמכים נוספים עבורם ועבור כל מי שמבקש אזרחות פולנית כגון: תעודת אזרחות ישראלית ממשרד הפנים, תמצית רישום ממרשם האוכלוסין, תעודת לידה וכיו"ב, בהתאם לנסיבות.

פירוט התהליך: מה עליכם לעשות כדי לקבל אזרחות פולנית?

1. בדיקת זכאות ראשונית – בדיקה קצרה שנעשית באמצעות שיחה טלפון, כדי לבדוק עמידה בתנאי הסף לקבלת האזרחות.
2. בדיקת זכאות מקיפה – זהו שלב שבו מומלץ להתחקות באופן מעמיק אחר ההיסטוריה המשפחתית. כל שביב מידע עשוי להיות מהותי להוכחת השורשים הפולניים. בשלב זה כדאי שתדעו להשיב על שאלות כמו: מתי והיכן נולדו ההורים שלכם והוריהם, היכן שהו בתקופת המלחמה ולאחריה, מתי וכיצד עלו לארץ, מתי נישאו ועוד. האינפורמציה הזו תקל עליכם בתהליך קבלת האזרחות. מומלץ להיוועץ בעורך דין המצוי בתחום כדי שיבדוק את זכאותכם וימליץ לכם כיצד להגיש את הבקשה.
3. הגשת המסמכים הרלוונטיים המוכיחים את האזרחות הפולנית של קרוב המשפחה וכן מסמכים נוספים מגופים ממשלתיים בישראל.
4. משך זמן ההליך – באופן כללי, הזמן הממוצע לאשרור האזרחות נע בין מספר חודשים עד שנה ואף יותר, תלוי במידת המורכבות בכל תיק.
5. קבלת אישור האזרחות – לאחר קבלת האזרחות המיוחלת, ניתן להתחיל בהליך לצורך הוצאת דרכון פולני (אירופי).

פנייה לשגרירות

לאחר קבלת המסמכים הפולניים לדרכון, יש לגשת עמם לשגרירות הפולנית בתל אביב לצורך הגשתם לקונסול הפולני, על מנת שיונפק עבור המבקש הדרכון הפיזי. קביעת התור לשגרירות נעשית באמצעות אתר האינטרנט של השגרירות והרישום לתור באתר נפתח בדרך כלל אחת לחודש. עקב עומס פניות, זמן ההמתנה לתור פנוי הוא ממושך מאוד.

הליך הגשת המסמכים וקבלת הדרכון בשגרירות הפולנית בארץ

כאמור, יש להגיע לשגרירות מצוידים בכל המסמכים הפולניים המקוריים שהומצאו עבור המבקש. יש להגיש את המסמכים בשגרירות, לשלם אגרה במזומן ולחזור לאחר שבועיים-שלושה לקבלת הדרכון הפיזי. המועד לאיסוף הדרכון יימסר על ידי השגרירות. שימו לב: הגשת המסמכים הפולניים בשגרירות תיעשה בידי המבקש עצמו – ולא אדם אחר מטעמו – וכך גם איסוף הדרכון הפיזי.

עם איזה דרכון תיכנסו להכי הרבה מדינות בלי ויזה

מה עושים עם אזרחות כפולה? באיזה דרכון משתמשים?

רשות ני"ע מצאה הטעיות שונות שעושות חברות נדל"ן מסוימות להשקעה בארצות הברית ובהן הצגת היתר כהמלצה, החסרת מידע ושימוש בתשקיף של חברות מפוקחות

עם השנים, ובמיוחד לאחר משבר הנדל"ן בארצות הברית ועליית מחירי הדירות בישראל, הפכו השקעות הנדל"ן בארצות הברית ליעד אלטרנטיבי. כמובן חברות ההשקעות שיווקו את הנכסים בצורה אגרסיבית, עכשיו הרשות אומרת שהמסרים שלהן לא נכונים.

רשות ניירות ערך, בראשות ענת גואטה, מזהירה מפני פרסומים מוטעים של החברות המציעות לציבור השקעה בניירות ערך, שלא מיועדות להירשם למסחר בבורסה.

מדובר בחברות הפועלות לרוב בתחום הנדל"ן, כמו קרן הגשמה, HAP ואינטו, ושנעזרו בפלטפורמות שיווק שונות, בהן אתרי אינטרנט, רשתות חברתיות, כתבות בתקשורת, פרסומות בטלוויזיה, ועוד.

הטעיות נוספות הן החסרת המידע על הסיכון שבהשקעה או דבר מה שמאזן את ההשקעה. הכוונה לפרסומים שבהם פורסמו מצגים חיוביים ונתוני תשואות באופן שעלול להטעות את המשקיעים ולמקד אותו במידע חלקי בלבד. עוד מזהירים ברשות כי על התאגידים אסור לפרסם נתוני תשואות צפויות או נתונים כספיים חזויים של פעילות התאגיד.

עוד מצאו ברשות, כי כמה מהחברות הפרטיות מציגות ניירות ערך על פי תשקיף, ובמקביל מפרסמות הצעות לניירות ערך של תאגידים קשורים. כלומר, החברות משתמשות בתשקיף של החברה המפוקחת כדי לפרסם הצעות פרטיות. ברשות מזהירים את החברות שלא ינצלו את הנתונים שפורסמו בתשקיף לטובת הצעות פרטיות.

"התייחסות במסגרת פרסומים שיווקיים להיתר הרשות מעוררת חשש שהציבור יוטעה לחשוב שההיתר מעיד על איכות התאגיד וניירות הערך המוצעים על-ידו. זאת ועוד, כאשר ההנפקה נעשית על-ידי גורם המבצע במקביל גם גיוסים שאינם מפוקחים על-ידי הרשות, מתעורר חשש שהשימוש השיווקי בהיתר הרשות יוביל את הציבור לחשוב שכלל פעילות הגוף מפוקחת על-ידי הרשות", כך לפי נייר העמדה של הרשות. "לאור האמור, עמדת סגל הרשות היא כי לא ניתן להשתמש באופן שיווקי בהיתר הרשות לצורך הצעת ניירות הערך, ובכלל זאת אין לציין בפרסומים שיווקיים שההצעה היא 'בהיתר הרשות', 'בפיקוח הרשות', 'באישור הרשות', וכדומה. ברשות לא יראו בפרסום כהטעיה אם תצורף, בין היתר, האמירה לפיה ההצעה נעשית 'על פי תשקיף שקיבל את היתר הרשות'".

השקעה בנדל"ן בארצות הברית – מה צריך לדעת?

שכר הלימוד באוניברסיטאות בארצות הברית

רשות ני"ע פועלת להקלה על ייעוץ השקעות המוני

המשביר –  האם תצליח לשרת את החוב?

מהם סימני האזהרה שהגדירה רשות ניירות ערך? למה התזרים של המשביר משקר? ומדוע המשביר לא מפרסמת תזרים חזוי?

המשביר של רמי שביט, דיווחה על רבעון קשה – הפסד של 14.5 מיליון שקל,  גירעון בהון החוזר,  הון עצמי מכווץ של 41 מיליון שקל, שמחזיק מאזן של 1.56 מיליארד שקל, גירעון בהון העצמי של החברה הבת המרכזית. לא משהו להתגאות בו, כן משהו שצריך לחשוש ממנו –  המשביר לא מצליחה לייצר רווח ותזרים מפעילות הליבה כבר שנים, הונה נשחק, ובקצב הזה, היא עלולה למצוא את עצמה עם קושי לשרת את החוב.

אבל, במשביר משדרים אופטימיות. הרבעון היה חלש, אבל התחזית לשנה כולה היא לגידול בהכנסות ומעבר לרווח. חוץ מזה מתכוונים במשביר למכור את 365 טכנולוגיות, להכניס שותף נוסף למועדון פיננסים, להכניס משקיע אסטרטגי לחברה או לחברה הבת – המשביר בתי כלבו (שעברה לגירעון בהון העצמי ברבעון האחרון) ועוד שורה של צעדים תפעוליים ומימונים.

ואכן, לזכותם של המשביר והעומד בראשה – שביט, ייאמר שהם מצליחים לייצר מדי תקופה מימוש מוצלח בחברות בנות ומוחזקות שמעשיר את הקופה. זה נותן להם חמצן לתקופה ממושכת, אבל הבעיה שהעסקים השוטפים – עסקי הכלבו, מדשדשים בכיוון מטה.

אז האם המצב הפיננסי תקין או שיש חשש מהבאות? תלוי את מי שואלים, ובדיוק מכיוון שהתשובה היא בעיני המתבונן, החליטה רשות ניירות ערך, כבר לפני כעשור לקבוע כללים ברורים לשאלה – האם קיים חשש שהחברה לא תשרת את חובותיה?.

רשות ניירות ערך הגדירה סימני אזהרה – גירעון בהון העצמי, הפניית תשומת הלב של רואי החשבון,  הון חוזר שלילי בצירוף תזרים מזומנים שלילי מתמשך מפעילות שוטפת וגם כל אחד מהיחסים האחרונים בנפרד – הון חוזר שלילי, תזרים מזומנים שוטף מתמשך ושלילי.

המצבים האלו הם סימן אזהרה, וכשיש סימן אזהרה, המנהלים צריכים לספק תזרים מזומנים חזוי לשנתיים הקרובות, אלא אם הם סבורים שאין בסימן האזהרה להעיד על קושי פיננסי/ תזרימי ואין סיבה לחשוש שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה.

תזרים המזומנים החזוי מלמד את המשקיעים ומחזיקי החוב, איך ומאין החברה מצפה לשרת את חובה. בתזרים הזה, חברות מציינות את כוונתם למכור פעילויות ונכסים כדי להיפגש עם מזומנים, הן מדווחות על הסכומים הצפויים מאותם מימושים, על התזרים מפעילות, על דיבידנדים ותקבולים מחברות בת ומוחזקות, על גיוסים צפויים ועוד.

מדובר על הערכת הנהלה לגבי העתיד, ולכן זה מידע כל כך חשוב. ההנהלה כותבת שחור על גבי לבן, מה להערכתה הולך להיות קדימה. מידע נהדר למשקיעים ולמחזיקי החוב, אלא שקיימת בעיה אחת – הערכות זה סבבה, רק שאם תבדקו את החברות שמספקות תזרים חזוי ותעקבו אחרי מה שקרה בפועל, תקבלו ב-90% מהמקרים ( ואני שמרן) שהן לא עמדו בתחזית שלהן.

ובכל זאת – מדובר באמירה חזקה של ההנהלה, שמבטאת את כוונתה, איך להיפגש עם כסף.

המשביר – מצבנו טוב, אין צורך בתזרים חזוי

האמירה הזו לא נאמרה במשביר. מנהלי החברה מדגישים כי בדקו את סימני האזהרה ולא מצאו צורך להציג תזרים כי אין בסימני האזהרה להעיד על בעיה ביכולת שירות החוב. בין היתר נכתב בדוח דירקטוריון ביחס לסימן האזהרה השלישי הון חוזר שלילי בצירוף תזרים מזומנים שלילי מתמשך מפעילות שוטפת – "סימן אזהרה זה אינו רלוונטי מאחר ועל פי הדוחות הכספיים (מאוחדים וסולו) של החברה, לחברה קיים תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת.

ולגבי סימן האזהרה הרביעי הון חוזר שלילי או תזרים מזומנים שלילי מתמשך מפעילות שוטפת, נכתב – "דירקטוריון החברה לא קבע כי אין בכך כדי להצביע על בעיית נזילות – על פי הדוחות הכספיים המאוחדים של החברה, לחברה הון חוזר שלילי בסך של 110.8 מיליון שקל, הנובע בעיקרו מיישום לראשונה של תקן IFRS16 ,ותזרים מזומנים חיובי מתמשך מפעילות שוטפת. על פי הדוח הכספי סולו של החברה, לחברה הון חוזר חיובי בסך של 13.7 מיליון שקל ותזרים מזומנים חיובי מתמשך מפעילות שוטפת בסך של כ-3 מיליון שקל. דירקטוריון החברה דן בנושא וקבע, כי לאור יתרות המזומנים הקיימות, יכולות גיוס החוב של החברה ותחזיותיה של החברה לרווחים בשנת 2019 ,אין בכך כדי להצביע על בעיית נזילות בחברה".

טוב, הדירקטוריון החליט והוא קובע. אבל שימו לב איך בדלת האחרית החשבונאות משפיעה בצורה אקוטית גם על סימני האזהרה – מדובר בסימנים כלכליים, אמיתיים, על העסק עצמו. שינוי בשפה, לא אמור להשפיע על סימני אזהרה. עסק לא הופך ליותר בטוח או פחות בטוח, בגלל שינוי השפה החשבונאית.

ובכל זאת – מכיוון שסימני האזהרה מאוד נוקשים  וכמותיים, הרי שהתשובה אם חברה עוברת אותן  או לא, נגזרת מהחשבונאות. החשבונאות באימוץ התקינה החדשה בנושא חכירות (Ifrs16 ) גרמה למהפך בדוחות, וגם ליחסים הנמדדים בסימני האזהרה.

הנהלת החברה הדגישה כי רוב ההון החוזר השלילי במאוחד נובע מיישום התקינה של חכירות. אך, מנגד, החברה מדווחת על תזרים מרשים שכל כולו בזכות החשבונאות. אלמלא החסות של החשבונאות, החברה היתה גבולית ביחס לתזרים השוטף (חיובי אבל נמוך מאוד), עם הון חוזר שלילי, ואז לא בטוח לחלוטין שהדירקטוריון היה מחליט כפי שהחליט.

והנה הנתונים – התזרים מפעילות שוטפת בדוח המאוחד הסתכם ברבעון הראשון ב-27.6 מיליון שקל, לעומת 400 אלף שקל ברבעון המקביל ב-2018. תזרים מצוין, רק שאין קשר בינו לבין התזרים מתקופה מקבילה – מדובר על השוואה של תפוזים לתפוחים. התזרים ברבעון הראשון היה ללא תשלומי שכירות, וזה למרות שלמשביר לצרכן יש הרבה הוצאות שכירות. הסתירה הזו נובעת ממתודה חדשה – לא מדובר בשכירות. מדובר בחכירה ולכן יש לראות את ההתחייבות העתידית לתשלומי שכירות כהתחייבות לזמן ארוך ואת הזכויות בשימוש בחנויות כנכס. כלומר מדובר על עסקה שהיא יותר קרובה לרכישה מאשר לשכירות.

ואז, אין הוצאות שכירות, יש פחת. פחת לא משפיע על התזרים (הוצאה שאינה במזומן). וככה בכזו קלות נעלמים הוצאות השכירות מהתזרים. בדוח השנתי מודגש כי מדובר על הוצאות שנתיות של 116 מיליון שקל והסתמך על זה, הרי שמדובר בשכירות (בהנחה ליניארית) של 29 מיליון ברבעון, ואופס – לכאורה המשביר בתזרים שלילי (27.6 מיליון פחות 29 הערכה בהתבסס על דוח שנתי). בפועל, החברה מוסרת בדוח דירקטוריון מידע על התזרים לפי העקרונות החשבונאיים הקודמים – 1.6 מיליון שקל, חיובי, אבל "בקטנה" ורחוק מאוד מה-27.6 מיליון שדווח.

קייטנות ציבוריות הן קייטנות בבעלות גופים ציבוריים ולרוב זולות יותר מהקייטנות הפרטיות, אלו צריכות לעמוד  בכמה תנאים ויש להן מחיר מקסימלי. קייטנה ציבורית מיועדת לילדים מגיל 3 ו-7 חודשים עד כיתה ז', כל עוד התלמידים לומדים בגן או בבית ספר.

המספר המינימלי לקייטנת גן ציבורית הוא 28 ילדים ולקייטנת בית ספר 66 שקלים.

שירותי קייטנה ציבורית

קייטנה ציבורית חייבת לכלול ארוחת בוקר הכוללת שתי פרוסות לחם או לחמנייה אחת או פיתה אחת, ממרח ומנת ירק. כמו כן חייבת להיות על הקייטנה שמירה. הקייטנה חייבת להימשך שלושה שבועות שלא במסגרת הלימודים בימים א'-ה'-  בשעות13:00-8:00.

כמו כן קייטנה ציבורית צריכה לכלול  פעילויות המועברות על-ידי מדריך מקצועי שאינו חלק מצוות הקייטנה – המתקיימות בתוך אתר הקייטנה או מחוצה לו. בקייטנות עבור ילדים שכבר החלו את לימודיהם בכיתה א' – נדרשת פעילות אחת לפחות מחוץ לאתר הקייטנה, הכוללת כניסה לאתר שגורם חיצוני מפעיל אותו.

אם קייטנה ציבורית נמשכת אחרי 13:00, היא יכולה לדרוש תשלום נוסף אם היא תכלול גם ארוחת צהריים בהתאם לנדרש בצהרונים. הקייטנה תימשך עד השעה ארבע אחר הצהריים ועבור ילדים שהחלו את לימודיהם בכיתה א': תשע פעילויות פנים או חוץ

מחירים מרביים לקייטנה ציבורית

*המחירים נכונים ל-2019 ומתעדכנים בנובמבר עם עדכון מדד המחירים לצרכן

*המחירים משתנים בהתאם לגוף שמפעיל  את הקייטנה ולפי מספר הילדים הרשומים

המחיר המירבי לקייטנות ציבוריות בין השעות 8:00 עד 13:00

• עבור ילדים שטרם עלו לכיתה א': בין 699.3 שקל ל-812 שקל.

• עבור ילדים בבית ספר יסודי: בין 612 שקל ל-724.7 שקל.

המחיר המרבי לקייטנות ציבוריות בשעות 8:00 עד 16:00

• עבור ילדים שטרם עלו לכיתה א': בין 1,051.5 שקל ל-1,236.3 שקל.
• עבור ילדים בבית ספר יסודי: בין 991.6 שקל ל- 1,183.5 שקל.

מחיר מרבי עשוי להשתנות במקרים הבאים:

עובדים מתחלקים לשני סוגים עיקריים, אלו שצועדים על קיבתם, או יותר נכון דואגים בעצמם להזין את קיבתם, ואלו שמקבלים ארוחה מהעבודה או תשלום לארוחה. הראשונים נאלצים לשלם עבור הארוחה בלי שהמעסיק ישתתף. יש גם מעסיקים שמפעילים מסעדות בעסק, ויש כאלו המגיעים להסדרים עם המסעדות בתחום מקום העבודה.

לצערם של אלו שמשלמים על הארוחה, אין חוק המחייב את המעסיק לשלם על הארוחה, החוק מחייב אותו רק לאפשר זמן להפסקת אוכל (קראו פה: הפסקה בעבודה: כמה זמן מגיע והאם זה בתשלום?)

לא רק שהמעסיק לא חייב לשלם, אלא שגם הסעדת עובדים אינה הוצאה מוכרת למס ולכן מעסיקים יכולים לחייב את העובדים על שווי הארוחה או ההטבה. המעסיק יכול גם לתת מרצונו הטוב את הארוחה או ההטבה ואז זו חייבת במס על חשבון העובד. כמו כן, משווי הארוחות מנוכה גם ביטוח לאומי, והמעסיק יכול לגלם את מס ההכנסה והביטוח הלאומי. כלומר, "לפצות" את העובד בחיוב של מס ההכנסה והביטוח הלאומי.

באילו ענפים יש הסדרי ארוחות

מי שארוחה על חשבון מקום העבודה קורצת לו, אז בסקר שנעשה בשנים האחרונות התגלה שלחצי מהעובדים יש הסדר כלשהו על ארוחות. באילו מקומות עבודה זה הכי מקובל? ובכן, בענפי ההייטק, הביטוח והפיננסים לרוב מוחלט של העובדים יש הסדר כלשהו. מנגד, בענף המתכת לרוב מוחלט אין הסדר כזה. דווקא בענף המזון רק לקצת יותר מחצי מהעובדים יש הסדר כזה. עם זאת, בענף המזון כשיש הסדר כזה הוא ברובו במימון מלא של המעסיק. במסחר ושירותים לכ-40% מהעובדים יש הסדר הסעדה בעבודה ושם גם ההשתתפות הנמוכה ביותר של המעסיק. הארוחות היקרות ביותר הן בענפים היוקרתיים ביותר, הייטק וביטוח ופיננסים. בשנים האחרונות, ככל שתעשייה ההייטק פרחה והתרחבה, אחד הדברים שבאמצעותם ניסו בחברות לפתות עובדים לבוא לעבוד דווקא אצלן היה הבאת שפים מפורסמים ונחשבים כדי לבשל ארוחות מושקעות במיוחד.

בתעשיית המתכת והמזון המחירים הנמוכים ביותר לארוחה. אפשר להבין את זה בענף המזון, כי שם כאמור הארוחה ממומנת לרוב על ידי המעסיק, אך לא זה המצב בענף המתכת שהכי חוסך בארוחות לעובדים, כאמור.

כמובן שייתכן שמכורח הסכם אישי או קיבוצי יהיו סעיפים הנוגעים לזכות לקבלת תשלום על ארוחה במשימות הרחוקות מהעבודה או בשעות נוספות או בכלל.

ארוחה עם באפט: תשלמו 3.5 מיליון דולר?

כמה עולה טיול תרמילים במזרח הרחוק?

איך לבנות תקציב למשפחה

 נוני מוזס ובעלי המניות הנוכחיים של "ידיעות"  ירכשו את מניות בנק הפועלים (34%) בידיעות

לאחר השלמת העסקה בנק הפועלים יישאר עם תספורת של כ-700 מיליון שקל בגין האשראי שניתן לאליעזר פישמן לרכישת מניות אלה

ושג הסכם למכירת מניות "ידיעות אחרונות" שהיו שייכות לאליעזר פישמןו שהועברו לבעלות בנק הפועלים, לבעלי ידיעות אחרונות.  סכום העסקה 215 מיליון שקל.

הכונסים למניות פישמן שכיום בידי בנק הפועלים הגישו בקשה לאישור העסקה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, לאחר שרשות התחרות כבר נתנה את אישורה למהלך. אם בית המשפט יאשר העסקה תצא אל הפועל.

העסקה מבוצעת באמצעות מנגנון של Buy-beck – כלומר, רוכשות המניות הן שלוש חברות בקבוצת ידיעות, והמשמעות היא שכל בעלי המניות אמורים להגדיל את חלקם באופן פרופורציונלי לחלקם הנוכחי. עם זאת, צפויות להיחתם עסקות נוספות שבמסגרתן בעלי המניות שיישארו בעיתון הם רק נוני מוזס, אחותו ג'ודי שלום ניר מוזס ובת הדודה שלהם מרים נופך מוזס.

המניות ש"ידיעות אחרונות"  מעוניינים בהן נרכשו לפני כשני עשורים על-ידי אליעזר פישמן, שבסופה של סדרת רכישות של מניות בקבוצת "ידיעות אחרונות" מידי משפחת מוזס, הגיע להחזקה של כ-34% מהקבוצה במונחי זכויות לקבלת דיבידנד.

המניות שנמכרות עתה על-ידי הפועלים  הוחזקו במישרין ובעקיפין דרך חברת פולן שהייתה שותפה של פישמן ושל מוזס, שמחזיק בה בשליטה. האשראי ניתן לפישמן על-ידי הפועלים כבר ב-1999. העסקאות ההיסטוריות של פישמן נעשו לפי שווי גבוה מאוד של 700-800 מיליון דולר ומומנו על-ידי בנק הפועלים.

עם הסתכויותיו הכלכליות של פישמן הוא ניסה למכור את המניות באופן עצמאי ללא הצלחה. ב-2016 בנק הפועלים מימש את השיעבוד שהיה לו על המניות, ומונו הכונסים. מאז היו ניסיונות של הכונסים למצוא קונה, גם כן ללא הצלחה.

עתה בנק הפועלים ימכור באמצעות הכונסים את המניות לפי שווי חברה נמוך בהרבה. לאחרונה נחתמה עסקה, שלפיה הכונסים מוכרים את המניות ששועבדו לבנק ב"ידיעות אחרונות", שבשליטת מוזס, בתמורה לסך של כ-215 מיליון שקל בניכוי דיבידנדים בתנאי שיש כאלה מאז נובמבר האחרון, שמשקפים ל"ידיעות אחרונות" שווי של כ-620 מיליון שקל במונחי זכויות לקבלת דיבידנד מקבוצת התקשורת.

כך או כך הסכום נמוך בהרבה מיתרת החוב שהמניות שועבדו אליו מלכתחילה, ושעומדת על רמה של 1.2 מיליארד שקל. את המחיר הנמוך יחסית עבור המניות מסבירים בנחיתות של חלק מהמניות.

בכל מקרה, התמורה בעסקה מעלה כי בנק הפועלים, שכבר מימש רכוש של פישמן שמוערך בכ-300 מיליון שקל, ירשום עתה הכנסה נוספת של כ-200 מיליון שקל. מכאן שמתוך חוב של 1.2 מיליארד שקל, יוחזרו כ-500 מיליון שקל, כך שהבנק עדיין נותר עם החוב לכאורה של כ-700 מיליון שקל.

עם זאת, לאורך השנים הבנק כבר מחק את החוב, רובו ככולו ככל הנראה, כך שהוא לא צפוי למחוק מחדש.  יתר על כן, ואף בהשלמת העסקה צפוי לבנק סכום יפה שדווקא יתרום לתוצאות הבנק.

בכל אופן, בשל החוב  הכונסים מטעם הפועלים צפויים לתבוע את הנאמן לנכסי פישמן כך שאם ייוותרו כספים בסוף ההליך, הבנק יהיה אחד מהנושים הלא מובטחים ואולי יקבל החזרים נוספים, נוסף לעוד זכויות של פישמן שבידי הפועלים, בסכומים לא משמעותיים.

לאחר העסקה יהפוך נוני מוזס לבעל המניות הגדול ביותר בעיתון. בימים אלה נערך מוזס לשימוע לפני הגשת כתב אישום בעניינו במסגרת תיק 2000. בשל מודל העסקה, שבו שלוש חברות בקבוצת ידיעות רוכשות את המניות, כל בעלי המניות אמורים להגדיל את חלקם. ואולם, מרים נופך מוזס צפויה למכור חלק ממניותיה כך שחלקה לא יגדל בהתאם בעסקה.

פיטורים במעריב – העיתון היומי ייסגר

החברה הנרכשת קנאבליס פיתחה מוצרים ייחודיים שאינם מיועדים לעישון, והיא מוכרת אותם בתחנת חלוקה בבית החולים הדסה עין כרם

טוגדר פארמה, חברת גדיול הקנאביס שהודיעה לאחרונה על הקמת חוות גידול קנאביס בישראל ובאוגנדה, הודיעה שתרכוש חברת יצור מוצרי קנאביס ייחודיים בשוק הישראלי. בעקבות ההודעה טוגדר זינקה מניית החברה, והיא נסחרת לפי שווי של 215 מיליון שקל.

החברה הנרכשת קנאבליס פיתחה מוצרים ייחודיים שאינם מיועדים לעישון, והיא מוכרת אותם בתחנת חלוקה בבית החולים הדסה עין כרם. על פי ההערכות בשוק, החברה משרתת כ-1,000 מטופלים בחודש. להבדיל מטוגדר, היא אינה מגדלת קנאביס בעצמה, אלא רכשה עד היום חומר גלם מאחת מהמגדלות הוותיקות, ויצרה את המוצרים במתקן גידול משלה. בשל בעיות עם הרגולציה החברה בחרה לא להשקיע בשדרוג המפעל לתקן GMP.

טוגדר תרכוש את החברה ב-14 מיליון שקל במזומן ומניות (4 מיליון במזומן, 10 מיליון במניות). כמו כן יקבלו בעלי קנאבליס אופציות ל-3% נוספים בחברה אם יעמדו ביעדים מסוימים. במסגרת ההסכם, תמשיך הנהלת קנאבליס לנהל את החברה.

ניסים ברכה, מנכ"ל טוגדר פארמה, אמר כי "אנו שמחים על הצטרפותם של צוות ההנהלה והעובדים של קנאבליס לטוגדר. הם מביאים עימם ניסיון וידע מקיף בהשתתפות מחקרים, פיתוח וייצור מוצרי קנאביס רפואי עבור אלפי מטופלים וקיום מחקר ופיתוח משותף עם בית החולים הדסה. ערכים מוספים אלה, לצד קניין רוחני ייחודי, תומכים ביכולות הקיימות שלנו, בגידול, ייצור וריבוי קנאביס רפואי בישראל ובחו"ל עם בסיס לשיתופי פעולה מסחריים ושיווקיים בינלאומיים".

משה יחיה, מנכ"ל קנאבליס,  אמר כי "מצאנו בטוגדר את הפלטפורמה האנושית והעסקית המתאימה למימוש חזון קנאבליס ופיתוח המוצרים העתידיים. צוות המנהלים, התשתית האיתנה שהוקמה בטוגדר וההיערכות לחדירה לשווקים בינלאומיים התאימה מאוד לפרופיל החברה ולאסטרטגיה השיווקית שלה אנו מאמינים כי השילוב של של הידע והניסיון הרב שצברנו יחד עם החזון והבסיס האיתן של טוגדר הינן ערובה להצלחה ולשגשוג משותף".

הכשרה לביטוח תשקיע בטוגדר – השקעה ראשונה של מוסדי בחברת קנאביס

טוגדר – יש לנו את כל האישורים הנדרשים לייצור קנאביס באוגנדה