בעוד רבים מדברים על דרכי הקנייה הבטוחות והכדאיות באמזון, שוכחים את המוכרים. נזכור שכל אחד יכול למכור באמזון, אבל זו זירה בעיקר לעסקים קיימים, כל עוד הם מוגנים  בזכויות יוצרים. לאמזון חוקים משלו והמוצרים שיהפכו רווחיים באמזון הם לא דווקא  המוצרים הרווחים בחנויות אחרות שלכם ובאתר הרשמי.

מילות ביטוי

באמזון צריך  לבחור ביטוי ממוקד ולא כללי, למשל עפיפון גדול ולא עפיפון ואפילו יותר מפורט. כך מצליחים למקד את השוק וצוברים ניסיון לגבי המוצרים היותר מבוקשים.

משלוחים עמידים במהירות סבירה

אמזון שמה דגש על מהירות משלוחים ואיכותם, אבל מחיר המשלוח גבוה יותר כשהמשלוח מהיר. לכן כדאי להתמקד במשלוח במהירות ממוצעת ובמוצרים עמידים, קלים לפעול ולא  נוטים להתקלקל. אומנם לאמזון יש מדיניות החזרים נוחה, אבל למה שאתם תקבלו מוניטין שלילי?

זכרו מס קנייה

מחירי המוצרים למוכר המתחיל באמזון צריכים להיות עד 75 דולר, והסיבה היא פשוטה מעל מחיר זה משלמים מס קנייה, ומעל 500 משלמים אף מכס. בלי המיסוי אתם יכולים לשמור על יתרונכם התחרותי.

איזה מוצר לבחור

איזה סוג מוצר לבחור? עדיף לא לבחור מוצרים עונתיים, כמו תחפושות, מטריות או בגדי ים אלא מוצר שנמכר לאורך כל השנה, כך שאמזון תעבוד בשבילכם כל השנה.

חשבו עלויות

מבחינת עלויות אתם צריכים למצוא מוצר שיהיה לו ביקוש אבל לכם יעלה פחות בהרבה, כללו לא רק עלויות ייצור וקנייה אלא גם שיווק, לוגיסטיקה והפצה.

קטגוריות

שימו לב לקטגוריית מוצר מדויקת. חיפושים רבים מגיעים דרך הקטגוריה ואם לא קלעתם במדויק אפשר לפספס אתכם.

לא מעתיקים, לא מזייפים

הכלל הכי רלוונטי לאמזון ולא לכל עסק הוא שאמזון אוסרת מכירת מוצרים המפרים זכויות. אם אין לכם זכויות, אל תנסו לחקות יצרן אחר ובטח לא לזייף. הקפידו בשבע עיניים על כלל זה, גם אם זה בטווח האפור.

איך יודעים מה אחרים רוצים ולא עושים טעויות של מתחרים

באמצעות ביקורת מוצרים תוכלו לדעת מה אנשים אהבו בסוג המוצר שאתם מוכרים ומה אפשר לתקן, תוכלו לראות אילו מוצרים המכרים יותר, מה המוצרים הטרנדיים עכשיו.

שתי תוכניות לשני סוגי מוכרים

לאמזון יש שני פורמטים מרכזיים למכירה: תוכנית למוכרים פרטיים שמתאימה למי שמתכנן למכור עד 40 פריטים בחודש, ותוכנית למוכרים מקצועיים (PRO) אשר מאפשרת מכירת פריטים ללא הגבלה. ההבדל מתבטא גם בתשלום: מוכרים פרטיים משלמים עמלה של 0.99 דולר + עמלות על דמי סגירה שעשויים להשתנות.

המוכרים המקצועיים משלמים דמי מנוי בסך 39.99 דולר לחודש. בשתי התוכניות ניתן לשייך את הפריטים ל-20 קטגוריות שונות, אבל בפני מוכרים מקצועיים פתוחות כ-10 קטגוריות נוספות ייחודיות.

עליבבא רוצה להיות אמזון: מקצרת את המשלוח לישראל לשבועיים

המבצעים המוחבאים של אמזון ישראל

קנייה באמזון ישראל- המדריך

כוח עבודה אזרחי הוא סך כל האנשים הבוגרים באוכלוסייה (בגילאים 15-65), אשר מעוניינים ומסוגלים לעבוד.

איכות כוח העבודה היא אחד הגורמים המשפיעים על פריון העבודה. שינוי בממדיו של כוח העבודה משנה את פריונו של ההון הצבור. ככל שכוח העבודה גדול יותר יחסית, כן גדל פריונו של ההון. אם קצב היווי ההון גדול מקצב גידולו של כוח העבודה, נוצר לחץ על פריון ההון.

"מחירי הדיור הגבוהים נובעים גם מהיעדר כוח העבודה בענף; הנושא דורש פתרון מיידי"

איזון בין חיי בית לעבודה – האם קיים בישראל?

לאן נעלמים העובדים הצעירים – על גוסטינג בעולם העבודה

עקומת אפשרויות התצרוכת

עקומת ביקוש

עקומת היצע

בד"כ עקומת ההיצע היא עקומה עולה משמאל לימין, שמשמעותה:  ככל שהמחיר עולה, היצרנים רוצים לייצר יותר.

עקומת לורנץ

עקומת תמורה 

עקומת תצרוכת

עלות בכלכלה מתייחסת לכמה היבטים. עלות המוצר היא למעשה מילה נרדפה להוצאה, ההוצאה הדרושה בפיתוח המוצר או במתן השירות. עלות ממוצעת. למוצר היא העלות הדרושה לייצור יחידה אחת של מוצר.  סך עלויות הייצור חלקי כמות היחידות המיוצרות. בארגונים יצרניים קיימת הבחנה בין עלות הייצור של מוצר (או שירות), שהיא סכום התשלומים ששולמו כדי לייצר לפרסם ולשווק את המוצר, ובין מחיר המוצר לצרכן. כדי שהארגון ירוויח עליו לוודא כי העלות המשולמת קטנה מן המחיר המתקבל.

עלות שולית היא למעשה הוצאה שולית. מדובר בסך ההוצאה הכרוכה בייצור מוצר נוסף.  אם, למשל, סך ההוצאה הדרושה לייצור שני שולחנות היא 100 שקל, וסך ההוצאה הדרושה לייצור שלושה כשולחנות היא 160 ,  הרי שהעלות  השולית לייצור הכיסא השלישי היא 60 .

• לשאר דורשי העבודה".

'מעגלי תעסוקה', תכנית הדגל של שירות התעסוקה, שנחלה הצלחה גדולה, התקיימה ב-5 השנים האחרונות (החלה כפיילוט במרץ 2014) ב-36 לשכות ברחבי הארץ, עם למעלה מ-60 אלף משתתפים דורשי עבודה, כ-120 אלף אימונים אישיים כ-2100 סדנאות, וכ-52 אלף דורשי עבודה שהשתלבו בשוק התעסוקה. לדעת שירות התעסוקה, זוהי התכנית הגדולה ביותר ובוודאי האפקטיבית ביותר בטיפול בעוני בכך שמעבירה את עשרות אלפי משתתפיה מחיים תלויי קצבאות (נמוכות מאוד, בסביבות 2,000 שקל בחודש) – לחיים עצמאיים ומפרנסים.

מדו"ח מבקר המדינה, שפורסם במאי 2018, ציין המבקר בחיוב את פעילותו של שירות התעסוקה בשנים האחרונות; "לאור האפקטיביות המוכחת של תכנית 'מעגלי תעסוקה' שהבשילה לשלב של יישום קבוע", והמליץ "לתקצב ולהרחיב את תכנית מעגלי תעסוקה".

מתוך כך, שירות התעסוקה מיישם את המלצות המבקר ומרחיב את תכנית מעגלי תעסוקה ל-30 לשכות נוספות ברחבי הארץ. בשל ההתרחבות הגדולה שירות התעסוקה מעריך כי יחול גידול של למעלה מ- 7,500 דורשי עבודה בשנה שייקחו חלק בתכנית, זינוק של 50% מהכמות השנתית עד כה, כשרובם יכנסו לתכנית כבר במהלך השנה הבאה.

'מעגלי תעסוקה' הינה תכנית המאפשרת לתובעי הבטחת הכנסה להשתלב במהירות בעולם העבודה ומסייעת להם בשימור וקידום הקריירה. התכנית כוללת מגוון מסלולים ותכניות השמה ייחודיות בהתאמה למגוון דורשי העבודה. תכניות ההשמה מורכבות משילוב של אימון, סדנאות, השתלמויות וליווי לשכתי ממוקד, לצורך טיפול רציף ועקבי בתובעי הבטחת הכנסה תוך שילובם בעבודה מתאימה לרצונם ויכולתם, ומניעת גלישתם לעומק אבטלה ותלות רבת שנים בקצבאות.

כיצד הצלחת התכנית השפיעה עד היום על המשק?

מזה כ-50 שנה המשק הישראלי לא היה בשיעור אבטלה כה נמוך, העומד על פחות מ- 4%. ישנן סיבות שונות למצב התעסוקה המצוין בו אנו נמצאים כיום, אולם נתון אחד בטוח: אלמלא תכנית מעגלי תעסוקה לא הייתה קיימת – אחוז האבטלה הרשמי היה גבוה בהרבה.

מאז תחילת פעילותה של תכנית "מעגלי תעסוקה" בתחילת שנת 2014, ירד מספרם של תובעי הבטחת הכנסה המתייצבים בשירות התעסוקה בחודש ממוצע ביותר מ-50 אלף איש(!), מ-115.6 אלף דורשי עבודה בחודש דצמבר 2013 ל-61.5 אלף איש בחודש אוגוסט 2019. מחלקת המחקר של שירות התעסוקה ערכה ניתוח עומק של אחוז האבטלה של הלמ"ס ומצאה כי תכנית מעגלי תעסוקה שהשפיעה בצורה דרמטית על שיעור האבטלה הנמוך במשק, עם למעלה מ-52,000 השמות של דורשי עבודה שהשתלבו בשוק התעסוקה. מדובר בנתון שהוא שווה ערך לכ-2% בשיעור האבטלה הכללי של המשק.

עוד ניתן לציין בהשפעת מעגלי תעסוקה על מצב המשק את החיסכון לקופת המדינה מצד אחד בהפסקת תשלומי הקצבאות, ומצד שני תרומתו של האדם העובד להכנסות המדינה, למשק, לפריון וכמובן לאדם עצמו; המחקר שבוצע מוכיח שבעקבות התכנית עלתה הכנסתו ב2000 שקל בחודש. בחישוב פשוט אם הקצבה הממוצעת נעה בסביבות ה2,000 שקל בחודש ומהתחלת התכנית ועד היום ירד מספר תובעי הקצבה המתייצבים בשירות התעסוקה בלמעלה מ50,000 איש – הרי שמדובר בהיקף ענק של חיסכון לקופה ותמורה למשק.

ראשונים בממשלה לבחון אפקטיביות במחקר פורץ דרך

שירות התעסוקה הוא הגוף הציבורי הראשון והיחיד בישראל, עד יום זה, שהשכיל (כבר בשנת 2014) לערוך מחקר חיצוני הבוחן את אפקטיביות התכנית טרם הוצאתה לפועל במתכונת מלאה. המחקר בחן האם התכנית החדשה תסייע לעשרות אלפי ישראלים להשתלב בשוק העבודה והאם היא תצדיק את התקציבים שיושקעו בה. יודגש כי אין במדינת ישראל עוד גוף ממשלתי שאימץ שיטת מחקר זו בבואו לבחון את אפקטיביות תכניותיו.

בכדי לבחון זאת בצורה נטולת פניות, הפקיד שירות התעסוקה את המחקר בידי חוקרת מנוסה מאוניברסיטת ת"א, שאימצה את שיטת המחקר RCT הנהוגה בעולמות הרפואה והמדע – לשדה המדיניות הציבורית. מהלך זה, בו מאמצים מתודולוגיה מחקרית זו במסגרת בחינת ההתמודדות במיגור העוני זיכתה לפני ימים ספורים את אסתר דופלו בפרס נובל לכלכלה. בבסיס שיטת המחקר RCT (randomized controlled trial: התערבות בקבוצת טיפול וקבוצת ביקורת) ניגשים לבחון האם התערבות כלשהי אפקטיבית בעולם הטיפול בעוני (לטעמנו "מעגלי תעסוקה" היא תכנית הטיפול בעוני הגדולה והאפקטיבית בישראל) בדומה לבחינת אפקטיביות של תרופה חדשה בעולם הרפואה, לוקחים קבוצה אחת, נטולת כל השפעה חדשה, וקבוצה שלוקחת את ההתערבות החדשה הרצויה ורואים כיצד ההתערבות החדשה משפיעה על הקבוצה בהשוואה לקבוצת הביקורת. ממש כמו ברפואה רק במדיניות חברתית או ציבורית.

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "תכנית מעגלי תעסוקה הוכיחה בשנים האחרונות את יעילותה והשפעתה הרבה על המשק הישראלי בכלל ועל מצב דורשי העבודה בהבטחת הכנסה בפרט. לאור כך, החלטנו להרחיב את התכנית ל-30 לשכות נוספות בכדי לתת מענה מקיף ואפקטיבי בכל חלקי הארץ. יחד עם זאת, אנו לא עוצרים בסיוע המשמעותי לתובעי הבטחת הכנסה. בכוונתנו להיערך עם תכנית מקיפה לכלל דורשי העבודה התובעים דמי אבטלה, תוך התאמת התכנית לצרכי השוק ולמאפייני דורשי העבודה ובשיתוף פעולה רחב וחוצה מגזרים. לאחר שסייענו ועודנו מסייעים לתובעי הבטחת הכנסה בעזרת "מעגלי תעסוקה" – משימתנו המרכזית כעת היא להטמיע את תכנית האבטלה אותה נשיק בקרוב לשאר דורשי העבודה".

עוני הוא מצב שבו יחיד אינו יכול לספק את צרכיו ותנאי חיים נאותים ומסופקים.  יש כמה גישות למדידת עוני. בישראל, כמ ובמרבית המדינות המפותחות, עוני אינו משוג אבסולוטי, אלא נמדד באופן יחסי לרמת החיים הכללית במדינה, כך שעני במדינה מפותחת יכול להיחשב "עשיר" במדינה נחשלת. עוני מוחלט נוצר שאין ליחידים אמצעים כלכליים לבסס את עצמם.

בישראל 'קו העוני' מוגדר כ-50% מההכנסה החציונית. החלק מבמדינות המפותחות מוגדר 'קו העוני' כ-60% מההכנסה החציונית. החישוב בישראל ובמדינות המפותחות נעשה לפי מספר ה"נפשות הסטנדרטיות" במשק בית, ולכן קו העוני לאדם יחיד נמוך משמעותית מקו העוני למשפחה שבה שלושה ילדים. עם זאת, החישוב. זה העוני היחסי.

שיעורי מדידה אחרים הם:

• בחירת"סל מוצרים" שנחשבים בעיני רוב תושבי המדינה להכרחיים לצורך קיום אורח חיים תקין, ובדיקת שיעור התושבים שהכנסתם נמוכה מכדי לקנות את "סל המוצרים" הזה. שיעור העוני הנמדד בשיטה זו קרוב יותר להגדרת "עוני מוחלט". קביעת המוצרים ההכרחיים נעשית ביחס למקובל במדינה המסוימת.
• קביעה שרירותית של סכום כסף נמוך מאוד, ובדיקת שיעור האנשים שהכנסתם נמוכה ממנו. שיטה זו מודדת "עוני מוחלט" והיא מקובלת במדידות בינלאומיות, שבהן קשה להגדיר מהו "סל מוצרים" הכרחי.

תיתכן חפיפה רבה בין המדידה הראשונה (עוני יחסי) לשנייה (לפי סל מוצרים בסיסי). רף ההכנסה לקביעת העוני היחסי נעשה לפי מה שנתפס כהכנסה הנדרשת לסיפוק צרכיו הבסיסיים של האדם באותה מדינה ולא ביחס למדינות אחרות. מנגד, גם "סל המוצרים" הבסיסי הוא, במידה רבה, תוצר של יחסיות חברתית. בחברה עשירה יותר שירותים ייחשבו כהכרחיים מאשר בחברה ענייה.  לדוגמה, בחברות עניות הקשר של האזרחים עם רשויות המדינה עשוי להתבצע באמצעים פשוטים כגון שליחת מכתבים או שליחת שליחים, בעוד שבחברה עשירה יש יותר שימוש בטלפון ובמחשבים.  כך למשל אזרח בחברה עשירה, שידו אינה משגת לשלם עבור שירותי טלפון, ייחשב עני ואף מוגבל בהשגת עבודה, בעוד שאזרח במצב דומה בחברה ענייה לא ייחשב עני.

לעומת זאת, עשוי להתקיים פער ניכר בין המדידה בשיטה היחסית ובין המדידה בשיטת "העוני המוחלט". למשל, לפי הסף המוחלט של האו"ם, 2 דולר ליום, אין בישראל עניים כלל

זוכי פרס נובל לכלכלה מייקל קרמר, אבהי"יט בנר"י ואסתר דופלו – איך לפרק את העוני

מהו מחיר, איך קובעים אותו ואילו סוגים יש

.

עודף בכלכלה הוא ההפך ממחסור. עודף נוצר כשיש יותר ייצור מהביקוש. במקרה כזה יש ירידה במחירים. היצע גדול מדי על הביקוש עלול להוביל לירידת מחירים עמוקה ובתוך כך לירידת הכנסה ולבסוף למיתון.

ערך עודף של היצרן

לפי התפיסה  המרקסיסטית,עודף נוצר עקב כל הכנסה מרכוש שלא  נקבע ערכה לפי שעות העבודה שהושקעו בייצורה.  לפי מרקס, הערך העודף הוא ההפרש שבין ערך המוצר וערך האלמנטים שנצרכו ביצירת המוצר, במלים אחרות, של אמצעי הייצור וכוח העבודה.מכאן שהון נוצר מלקיחת הכספים של שעות העבודה לבעלים, ומכאן שמדובר בניצול ואפילו בעבודה בחינם. זה נקרא ערך עודף של יצרן.

התנגדות לרעיון זה הופיעה עוד בימי חייו של מרקס, עם הופעת תאוריית הערך השולי בשנת 1871. תאוריה זו הראתה כי למוצר אין ערך מובנה, אינטרינסי, וכי ערכו בכסף (כלומר, מחירו בשוק) כפוף להעדפות הצרכן. עלות הייצור, לפי תאוריה זו, היא נתון חשוב עבור היצרן בבואו לקבוע מה כדאי לייצר, אך היא אינה קובעת את מחיר המוצר.

עודף תקציב

עודף תקציב, מצב שבו ההכנסות בתקציב גבוהות מההוצאות (היפוכו של גירעון בתקציב).  בתקציב מדינה עודף תקציבי הוא היתרה הנוצרת בו כאשר הכנסות הממשלה ממִסים, מאגרות וממִלוות עולות על הוצאותיה, או שלא הוצאו כל הסכומים שהוקצבו למטרה מסוימת.עודף כזה משמש דרך לספיגת כספים מהציבור על ידי הקטנת הכנסתו הפנויה ולכן הוא מכשיר אנטי אינפלציוני ומייצב

מהו גירעון תקציבי

ועדת הכלכלה חושפת את הדיונים על הסכם הלוואה לדיור ללא עמלת פירעון מוקדם

מס הוא תשלום חובה שיש לשלם לגוף ציבורי ללא תרומה ישירה, אך יכולה להיות לו תרומה עקיפה כמו שירותים ציבוריים. המסים הם ההכנסה העיקרית לפעילות הממשלה ולארגונים תחתיה כמו רשויות מקומיות.

קיימים כמה סוגים למס:

מס ישיר

מס עקיף

.ס עקיף מתאפיין בכך שמוטל על המוצר עצמו. זהו מס המתלווה למוצר או שירות מיסוי, כך שאם תיאורטית  אדם לא מבצע קנייה כלל הוא לא ישלם את המס.

דוגמאות למיסים עקיפים – מס ערך מוסף, מס קניה, מכס, מס בלו

מס פרוגרסיבי

זוהי למעשה שיטת מס שבה שיעור המס עולה ככל שההכנסה עולה. זו שיטת המס הנהוגה בישראל. כך למשל מי שמרוויח פחות מ-5,000 שקל לא ישלם מס, ומי שירוויח מעל 30 אלף שקל ישלם 40% מס.

מס רגרסיבי

זוהי למעשה שיטת מס שבה ככל ההכנסה עולה המס עליה יורד. מס רגרסיבי מרחיב את פערי ההכנסות במשק נחשב למס שאינו הוגן ולכן נדיר.

מס ניטרלי או מס שטוח

במיסוי נייטרלי  או שטוח שיעור המס אינו תלוי בגובהו של בסיס המס, משמע גם העניים וגם העשירים משלמים אותו שיעור מס. מס ערך מוסף הוא מס נייטרלי מאחר שכולם משלמים אותו שיעור מס. מס שטוח נהוג באסטוניה וכן אצל אזרחי חוץ באיטליה

חלק מהכלכלנים מסווגים מיסים לפי הכנסת הנישום במקום לפי בסיס המס הרלוונטי, ולפיכך מסווגים את מס ערך מוסף כמס רגרסיבי, כי ההוצאות שאדם מוציא ועליהן הוא נדרש להוסיף מס ערך מוסף, אינן גדלות באופן פרופורציונלי יחד עם הכנסותיו.

מס רכוש

מס רכוש נדיר היום ומוטל על שווי רכוש או לפי מדד מסוים של שווי רכוש, מאחר שקשה לאמוד שווי מדויק. בישראל הוא מוטל בעיקר בצורת ארנונה, המחושבת לפי גודל הבית ומיקומו. בתים בעלי שווי יותר גבוה חייבים בשיעור ארנונה יותר גבוה. אומנם הארנונה אינה מייצגת מדד מדויק אך היא מספיק מדויקת לצורך גבייה קלה. המס מוטל בעיקר על רכוש שקל לגבות ממנו (אף על פי שלכאורה ניתן לגבות אותו מכל רכוש): בתים, כלי שיט, כלי טיס ועוד. אפשר לראות גם במס שבח ומס רכישה מסים על רכוש.

מס פיגוביאני

 מס פיגוביאני  (Pigovian tax) הוא מס המוטל על פעילות מסחרית המייצרת עלויות חיצוניות שליליות, כלומר עלויות המשפיעות על צדדים שלישיים או על סביבה בנוסף על מי שעליו הוטל המס

משה כחלון: ההישג הגדול שלי הוא צמצום הפערים החברתיים דרך הורדת מיסים לשכירים ותוכנית חיסכון לכל ילד;

מנהל רשות המסים: יש מידע על חשבונות ישראליים באיי קיימן – גילוי מרצון לא יחודש

מלכ"ר הם ראשי תיבות של מוסד ללא כוונת רווח,  והכוונה שאין מטרת המוסד להניב רווח לבעליו. המוסד אפילו יכול להיות רווחי, אך הרווח מיעוד לחיזוק ולשיפור המוסד. לרוב מוסד ללא כוונת רווח נתמך על ידי המדינה, הרשות או פילנתרופ.

דוגמאות למלכ"רים: עמותות למטרת צדקה, סיוע לנזקקים, תמיכה בתרבות ובאומנות, וכו'.

המלכ"רים שייכים ברובם למגזר השלישי ומתחלקים לכמה קטגוריות:

• מגזר שלישי: ארגונים שאינם תחת הממשלה או הרשות המקומית ופועלים במגוון רחב של תחומים כמו אמנות, ספורט, דת, פוליטיקה, מחקר, צדקה לנזקקים, סיוע לאוכלוסיות מוגדרות ועוד
• מגזר הרשויות המקומיות, הפועל בתמיכת המגזר הממשלתי
• המגזר הממשלתי: משרדי הממשלה וגופים אחרים המשמשים את הממשלה, כגון צבא, משטרה ורשויות ממשלתיות

• חברה לתועלת הציבור – חברה הפועלת למטרות ציבוריות סגורות ואינה מניבה דיבידנד לבעליה
• הקדש ציבורי –  מוסד משפטי, חוקי, המסדיר נכסים המיועדים למימוש למטרות ציבוריות, בעלות אופי הומניטרי בתחומים שונים

הגדרת המלכ"ר עם זאת היא לפי המטרות שלו ולא לפי הבעלות עליו, כך שחברות בבעלות ממשלתית או רשות מקומית אינן בהכרח מלכ"ר.

ההגדרה בחוק בישראל היא:
1) המדינה, רשות מקומית או איגוד ערים;(2) חבר-בני-אדם, מואגד או לא מואגד, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים ושאינו מוסד כספי;(3) תאגיד שהוקם מכוח דין, ואינו רשום כחברה, כאגודה שיתופית או כשותפות;(4) קופת גמל הפטורה ממס הכנסה על פי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה;

מיסוי מלכ"ר

המוצרים והשירותים שמלכ"ר מוכר פטורים ממס ערך מוסף. המלכ"ר עצמו חייב במס שכר על השכר שהוא משלם לעובדיו בשיעור כמחצית משיעור המע"מ. כאשר השכר הכולל שמשלם המלכ"ר נמוך מסף מסוים  המלכ"ר פטור ממס שכר.

דוחות של מלכ"ר

למלכ"ר כמה דוחות המקבילים לדוחות בגופים עסקיים.

• דו"ח על הפעילויות – דו"ח מקביל לדוח רווח והפסד שמפרסמים גופים עסקיים. הד"וח המציג את ההכנסות (מתרומות, למשל) ואת ההוצאות (חלוקת מלגות, למשל) של המלכ"ר בתקופה מסוימת.
• דו"ח על השינויים בנכסים, נטו – דוח המקביל לדוח על השינויים בהון העצמי בגופים עסקיים.

עמותה – איך מקימים? כמה זה עולה? ואיך מגייסים כסף?