מדריך לחיסכון בפראג – כך תחקרו את פראג בזול

פראג היא אחת הערים המומלצות ביותר לטיול באירופה. בירת צ'כיה, המכונה "עיר הזהב", מציעה יופי בכל קרן פינה. בפראג תמצאו ארכיטקטורה מרהיבה, מבנים היסטוריים חשובים, כנסיות, טירות, פארקים, גנים, מרכזי קניות ועוד. לפראג רצוי להקדיש מספר ימים לפחות, החל מסוף שבוע אחד ועד לכשבוע, כשבנקודת ההתחלה העיר נחשבת לזולה מרוב היעדים שאפשר למצוא – בטח באירופה.

אבל מה אם אתם רוצים לקחת את החיסכון עוד כמה צעדים קדימה? ליהנות מהקסם של פראג בעלויות סבירות עוד יותר? אספנו עבורכם כמה טיפים שיאפשרו לכם לגלות את יופיה של פראג בזול.

טיסות

טיולים בפראג חייבים להתחיל עם עלייה על טיסה שמגיעה ליעד הנכסף הזה. טיסות לפראג לוקחות אותנו לשדה משחק רחב, עם הרבה אפשרויות – כיאה ליעד כל כך פופולארי. ניתן להגיע לפראג בטיסות סדירות או בטיסות שכר (צ'ארטר), כאשר בכל אופציה צפויות להיות חברות רבות שמציעות את שירותיהן. טיסות לפראג בהמשך לכך יוצאות לכל אורך השנה, הן בתקופת השיא של התיירות והן בחודשים אחרים.

מועד ההזמנה של הטיסה משפיע במידה ניכרת על המחיר. בטיסות סדירות (בעיקר) המחירים זולים במיוחד בעת הזמנה מוקדמת, ועולים ככל שהמטוס מתמלא ומועד הטיסה מתקרב. בטיסות השכר ניתן למצוא דילים משתלמים בדקה ה-90, וזו דרך של רבים לצמצם עלויות. רבות מהטיסות המגיעות לפראג הן טיסות Low Cost בהגדרה שלהן: המחיר הבסיסי הוא זול מאד, שהשירותים הנלווים (אם רוצים אותם) מוצעים בתוספת תשלום. מרחק הטיסה הדי קצר מפראג, בשילוב של המחירים הנוחים של הטיסות, הופכים את האופציה של טיסות קונקשן לפחות רלוונטית. אם אתם רואים טיסות עם עצירת ביניים לפרק זמן סביר במחיר נוח, אתם יכולים לשקול את זה בחיוב.

מלונות

לא קשה למצוא מלונות בפראג, כיאה לעיר תיירותית כל כך. כדי למצוא מלונות אטרקטיביים במיקום נוח ובמחיר מנצח, צריך להשקיע קצת יותר. כלל האצבע שנכון בפראג כמו ברוב הערים האירופאיות האחרות הוא שמחירי המלונות עולים ככל שמתקרבים למרכז העיר ולאטרקציות התיירותיות הבולטות שלה – במקרה הזה מדובר בעיקר על כיכר העיר העתיקה וגשר קארל. מי שרוצה לחסוך לכן יוכל לבחור במלונות הנמצאים במרחק הליכה קצר מהמקומות האלה, ופשוט להתנייד רגלית רוב הזמן. פראג היא עיר נוחה מאד לשיטוט רגלי, כשבמידת הצורך התחבורה הציבורית שבה יכולה לעשות את העבודה.

עוד פרמטר שמשפיע על מחיר המלון הוא הדרגה שלו. יש לציין בנקודה הזו שפראג אינה ידועה באטרקטיביות של המלונות שבה. למרות שיש בעיר מלונות יוקרתיים, החלק הארי של המלונות הוא פשוט למראה, נמצא במבנים ישנים ולא כולל תנאים משופרים מדי של לינה. בהתחשב ברמה הבינונית של רוב המלונות מי שמכוון מראש לעבר מלונות בסיסיים מדי – נניח כוכב אחד או שניים – עלול להתאכזב ולגלות שהרמה אינה מספקת. בחירה של מלון שלושה כוכבים או ארבעה כוכבים תהיה אמנם יקרה מעט יותר, אבל תספיק לצרכים של רוב המטיילים. מה גם שבנקודת הפתיחה מחירי המלונות בפראג הם בהחלט סבירים.

אתרי תיירות

בפראג יש אטרקציות תיירותיות רבות, חלקן כרוכות בתשלום אבל חלקן הגדול לא. זוהי עיר שחוקרים אותה בעיר דרך הרגליים, עם מסלולי הליכה שיחשפו אתכם ליופי שלה. הרבה מאתרי החובה של פראג מאפשרים להתרשם מהם בלי שתצטרכו להוציא סנט מכיסכם: גשר קארל שהתייר הממוצע הולך עליו לפחות מספר פעמים במהלך הטיול, כיכר העיר העתיקה על מופע השעון שלה מדי שנה, כיכר ואצלב התוססת, רובע מאלה סטרנה שמזמין אתכם לשוטט בסמטאות שלו ועוד. ברובע המצודה יש אתרי תיירות רבים, כולל כמובן מצודת פראג, כשרוב המבנים זמינים לביקור תמורת סכום מינימלי של כמה יורו, או בחינם.

יש לציין שבכל אחד מהמקומות האלה תמצאו גם דברים לעשות בתשלום. בגשר קארל יש אמנים וגם רוכלים למכביר, בעוד שבכיכר העיר העתיקה יש מסעדות ובתי קפה (די יקרים ולא מומלצים ביחס לאופציות אחרות בעיר). בגבעת פטרין תמצאו מעבר לנוף מרהיב של העיר כולה מספר אטרקציות בתשלום, אפילו גבוה באופן יחסי לעיר. מגדל רוזלנדה שמציע נקודת תצפית יפה, מבוך מראות, פלנטריום ועוד.

יש בפראג לצד זה אתרים שהכניסה אליהם היא במחירים גבוהים יחסית. הרובע היהודי הוא מאתרי התיירות החשובים בפראג, בטח מנקודת מבט של ישראלי המגיע לעיר. יש שטוענים שמחיר האטרקציות השונות בו גבוה, או אפילו לא פרופורציונלי. חשוב לשים לב תמיד כיצד ניתן להוזיל את העלויות, כי אתרים שונים כן מציעים את זה. בגן החיות המפורסם של פראג, מהותיקים והמומלצים באירופה, תוכלו לרכוש כרטיס משפחתי (שני מבוגרים ושני ילדים בגילאי 3-15) שמוזיל את העלויות, כשלצד זה ילדים עד גיל שלוש נכנסים ללא תשלום. מומלץ תמיד לראות מהן ההנחות שמספק המקום עבור אוכלוסיות היעד: ילדים, סטודנטים, פנסיונרים ועוד. לא תמיד יקבלו את המסמכים ה"ישראליים" שלכם, אבל מומלץ לנסות ולהביא אותם אתכם. זה נכון במידה רבה במוזיאונים של פראג, שאמנם לא מוגדרים לרוב ברשימת אתרי החובה בעיר אבל בהחלט יכולים להיות מרתקים בתחומם.

עוד משהו שחשוב לזכור הוא שיש אתרים בפראג שמעניקים הנחות או אפילו כניסה חינם במועדים ספציפיים. אם אתם נמצאים בעיר ורוצים לקבל הנחה, אתם יכולים להתאים את הביקור לשעות האלה. במוזיאון המוזיקה של פראג, שיעניין בוודאי את חובבי המוזיקה, יש כניסה חינם ביום ב' הראשון של כל חודש. מדי פעם – למשל בתחילת הקיץ – כל המבנים של מצודת פראג נפתחים לציבור.

תחבורה ציבורית

אם בחרתם במלון במיקום סביר יחסית, אתם לא צפויים להשתמש יותר מדי בתחבורה הציבורית. עדיין ייתכן שתצטרכו לעלות מדי פעם על אוטובוס, מטרו או רכבת חשמלית – למשל כשאתם נוסעים לגבעת פטרין (או לרכבל שלוקח אליה), או לגן החיות המומלץ של פראג. מחירי התחבורה הציבורית בפראג הם סבירים בהחלט, ויש מספר דרכים לחסוך בהם.

ניתן לרכוש כרטיס חופשי יומי או כרטיס התקף לשלושה ימים, ושניהם מציעים הפחתה במחיר הכרטיס. במצב הרגיל, כרטיס התקף ל-30 דקות עולה נכון להיום 24 קרונות צ'כיות למבוגר או 12 קרונות לילדים בגילאים 6-15. כרטיס לשעה וחצי יעלה 32 קרונות צ'כיות למבוגר ו-16 קרונות לילדים בגילאים 6-15. בשני המקרים ילדים עד גיל שש נכנסים ללא תשלום. אם מתכננים לעשות מספר נסיעות ביום, הכרטיס היומי (110 קרונות למבוגר, 55 קרונות לילד) יוכל לחסוך לכם כספים, וגם הכרטיס התקף ל-72 שעות (310 קרונות צ'כיות). כלומר, ארבע או חמש נסיעות הופכות את הכרטיס היומי למשתלם, בעוד שבמצבים אחרים הוא די מיותר. עשו את החישובים שלכם, ובדקו מה מתאים עבורכם.

אוכל

תחום נוסף שרוצים לחסוך בו במהלך טיול בפראג הוא האוכל, חיסכון שיהיה משתלם כל עוד אתם לא נשארים רעבים. התנאי המרכזי הראשון הוא שמחיר המסעדות נוטה לעלות ככל שהן ממוקמות באזורים מבוקשים של פראג, לעיתים ברמה של מלכודת תיירים. בלב פראג, למשל בסמוך לכיכר העיר העתיקה, תמצאו מסעדות שגובות מחיר מופקע על אוכל די פשוט. מסעדות אחרות מציבות מלכודות, דוגמת חיובים של הלקוח על לחם ודברים אחרים שהוא לא היה מודע להם. אפשר לשבת במקומות האלה כדי לטעום מהאווירה, אבל מומלץ לא לבנות רק עליהן. לגבי כל מסעדה מומלץ לראות את התפריט, ורצוי לחפש ביקורות של סועדים קודמים. אם אתם מגיעים עם אינטרנט בטלפון החכם שלכם, תוכלו לקרוא ביקורות של מבקרים קודמים.

כשמגיעים למסעדה מומלץ לראות האם היא מציעה ארוחה עסקית, שיכולה להציע חיסכון לא מבוטל במחיר. אופציה אחרת היא לרכוש מדי פעם אוכל בדוכני הרחוב של פראג. לא תמצאו רבים מהם באזורים הפחות מתוירים, אבל הם יכולים לספק מזון איכותי במחיר הוגן.

 מדריך לחיסכון בברלין – כך תגלו את ברלין בזול

ברלין היא כיום אחד היעדים הפופולאריים בקרב תיירים ישראלים. זוהי עיר יפה, אופנתית, עמוסת אטרקציות וכזו שאינה עוצרת לרגע. בשנים האחרונות התווסף פלוס נוסף לתוך המשוואה, והוא שמחירי הטיסות לברלין ירדו פלאים. היצע הטיסות עלה, המחירים ירדו (גם בשל השמיים הפתוחים בשדה התעופה בן גוריון) וברלין הפכה לנגישה הרבה יותר.

החדשות המעודדות עוד יותר הן שיש לא מעט דרכים לחסוך כספים במהלך השהות בברלין. הנה כמה דגשים שיסייעו לכם בהגשמת המשימה החשובה הזו.

נקודת ההתחלה: טיסה

טיסות לברלין יוצאות בכל ימות השנה, על ידי חברות תעופה ישראליות ובינלאומיות. היצע האפשרויות הרחב מגדיל את הסבירות למחירים זולים של טיסות – אפילו 300-400 דולר לשני הכיוונים בעונה – אבל מביא לצורך שלכם להשקיע קצת מאמצים במציאת הטיסה האידיאלית. לכל טיסה יש חוקים משלה, אבל בדרך כלל המחיר של טיסות סדירות יהיה זול כשמזמינים אותן מוקדם, ויעלה ככל שהמושבים במטוס יימכרו. במקרה של טיסות שכר, יכול להיות שהתמונה תהיה דומה אבל גם שיהיה תרחיש הפוך, בו דווקא ברגע האחרון תמצאו הצעות משתלמות במיוחד.

קטגוריית טיסות ה-Low Cost מצריכה התייחסות בפני עצמה, כשגם במקרה הזה גדל מספר האפשרויות עם השנים. ציפיות רבות למשל מעלה הקו של חברת הלואו קוסט רינאייר לברלין, שצפויים לעמוד על כמה עשרות יורו לכיוון (כמו בבדיקה הזו שערך אתר וואלה!). משך הטיסה הלא כל כך ארוך בברלין כן מאפשר את ההתפשרות הזו בתנאי הטיסה, מה גם שתמיד אפשר לשלם תשלום נוסף על שירותים נוספים לטיסה – ארוחות, בחירת מושב, מזוודות ועוד. האופציה לטוס לברלין עם עצירת ביניים (קונקשן) בהחלט קיימת, והיא אף עשויה להוזיל את התמונה. במקרה הזה חשוב לראות עד כמה עצירת הביניים משתלמת, פונקציה של משך הזמן שתמתינו בשדה התעופה. ממש לא בטוח שזה מומלץ להמתין שמונה שעות בשדה התעופה תמורת הוזלה של 20-30 יורו במחיר הטיסה.

מלונות

בברלין יש מאות רבות של מלונות, כך שזו לא צפויה להיות בעיה למצוא מלון פנוי. מה שכן, כדי להגדיל את אפשרויות הבחירה וגם את הסבירות לדילים משתלמים, מומלץ לבצע את החיפושים מספר שבועות לפני מועד הטיסה. יש פרמטרים שונים שמשפיעים על מחיר המלון. מלון בלב ליבה של ברלין צפוי לעלות יותר, אבל להיות פופולארי ונוח יותר. רובע מיטה, ושכונות דוגמת קרויצברג, טירגרטן, פרידריכסהיין או פרנצלווארברג מציעות הרבה אופציות ללינה, במחיר גבוה יחסית. כך גם מלונות לצד מוקדי העניין המרכזיים בעיר, דוגמת כיכר אלכסנדרפלאץ. רבים יטענו שמומלץ להתרחק קצת מהמרכז של ברלין, מרחק של מספר קילומטרים, מה שיוזיל את העלויות בצורה משמעותית. הסיבה שאפשר לעשות את זה בברלין היא שהתחבורה הציבורית בה פשוט מצוינת, ונחשבת לאחת היעילות באירופה כולה.

מבחינת דרגת המלון, יש עבורכם לא מעט אפשרויות. בברלין יש מלונות מפוארים, אבל חלק ניכר מהמטיילים לא יחפשו את זה. הם יעדיפו מלון נוח, ממוקם היטב עם תנאים גבוהים של שהות – מלונות שלושה או ארבעה כוכבים יכולים לעשות את העבודה. אתם יכולים להתפשר עוד בדרגת המלון ולהוזיל את המחיר, אבל במקרה הזה כדי לבדוק בזכוכית מגדלת את המלון בו אתם שוהים. בגדול, מחירי הלינה הדי סבירים בברלין מאפשרים לבחור במלונות באיכות משביעת רצון מבלי לקרוע את הכיס.

השאלה האם להזמין טיסה ומלון בנפרד, או לחלופין חבילת נופש לברלין, עולה תמיד. התשובה היא שאין לה תשובה חד משמעית. לעיתים החבילות הן המשתלמות, ולעיתים דווקא רצוי להזמין עצמאית. מומלץ בכל מקרה לבצע את הבדיקות בשני הכיוונים, ולבחור במה שהכי מתאים לכם.

אטרקציות חינמיות (או זולות מאד) בברלין

ברלין ידועה בהיצע העצום של האטרקציות שבה. בהקשר הנוכחי, חלק ניכר מאתרי החובה של ברלין לא יצריכו מכם תשלום, או יאפשרו כניסה במחיר די בסיסי. בגזרת החינם תמצאו בין היתר את כיפת הזכוכית של בניין הרייכסטאג המפורסם (מה שכן, היו מוכנים לתור ארוך), מהפארק המקיף את ארמון שרלונטבורג (שכשלעצמו הוא בתשלום), פארק טירגארדן שמטבע הדברים ניתן להיכנס אליו בחינם ועוד.

אם אתם רוצים לטעום מההיצע הרחב של המוזיאונים של ברלין – למשל בהגעה אל אי המוזיאונים – תשמחו לשמוע שיש מועדים בהם המוזיאונים מאפשרים כניסה ללא תשלום, אבל לא יותר מדי. עד לפני מספר שנים היו ערבי חמישי בחלק מהמוזיאונים פתוחים לציבור בחינם, אבל ההטבה הזו בוטלה. עדיין יש מספר מוזיאונים שמאפשרים כניסה במועדים ספציפיים, ביום ספציפי בשבוע או בחודש – מומלץ לברר לגבי כל מוזיאון שרוצים לבקר בו. בברלין ישנם מוזיאונים שהכניסה אליהם מעצם ההגדרה היא חינמית, אבל לרוב הם לא יהיו מוזיאונים מהטופים של העיר. בכל מקרה מומלץ לברר אילו הנחות מעניקים האתרים, כי בהרבה מקרים יש הנחות לסטודנטים או לפנסיונרים בהצגת תעודה מתאימה. ילדים נכנסים בהנחה או ללא תשלום, כשיש אתרים שמאפשרים לרכוש כרטיס משפחתי.

בדומה לערים תיירותיות אחרות, גם בברלין ניתן למצוא כרטיס שמאפשר כניסה חינם או במחיר מוזל לאתרים שונים בעיר. כרטיס ברלין פס (Berlin Pass) הוא המרכזי מהבחינה הזו, והוא מציע כמה דברים: כניסה חינם לאתרים חשובים בעיר (המוזיאון היהודי, קתדרלת ברלין, מוזיאון פרגמון, מדאם טוסו, מוזיאון בודה, הצינוק של ברלין ואחרים), אטרקציות בעיר (שייט בנהר השפרה או טיולי אופניים לדוגמא), עלייה וירידה חופשית על אוטובוס Hop on Hop Off ליום אחד ועוד. ניתן לרכוש את הכרטיס למשך יום או יומיים, כשהמחירים עומדים על כ-100 יורו למבוגר וכ-52 יורו לילד ליומיים, או כ-120 יורו למבוגר וכ-62 יורו לילד עבור שלושה ימים. בהזמנה מהאינטרנט מראש ניתן להוזיל את המחיר. כדי לדעת אם הכרטיס משתלם עבורכם מומלץ לתכנן מסלול טיול בברלין, לראות האם האטרקציות הכלולות בכרטיס מעניינות אתכם ולעשות חישוב האם זה יחסוך לכם כסף.

אופציה אחרת היא לרכוש את כרטיס ההנחות Get2Card Berlin , שמקנה כרטיסי 1+1 על אטרקציות שונות מהמיטב של ברלין. רשימת האטרקציות כאן גדולה יותר מאשר בכרטיס הקודם, ועומדת על יותר מ-500 אטרקציות. את הכרטיס ניתן לרכוש לפרקי זמן של שלושה ימים, חמישה ימים, שבוע או שנה (פחות רלוונטי לתיירים..), כשהמחיר מתחיל מכעשרים יורו. גם כאן, מומלץ לראות מה אתם מקבלים בכרטיס, ולראות האם זה עומד בקנה אחד עם תכניות הביקור שלכם בעיר. מההתרשמות שלנו הסיכויים שזה יקרה גדולים ביחס לכרטיס הקודם.

מסעדות ואוכל

במהלך טיול ממוצע בחול אתם צפויים לאכול במסעדות יותר מפעם אחת. ברור שזו האופציה הפחות משתלמת מבחינה כלכלית, בטח בהשוואה לרכישות בסופרמרקטים של ברלין (לא רק המילקי זול שם, אלא שלל מוצרי מזון אחרים). ניתן לכן להצטייד במוצרי מזון ולאכול אותם מפעם לפעם, אופציה שתתאים בעיקר כאשר לנים במקום שכולל מטבח עצמאי.

במסעדות עצמן יש מספר דרכים לחסוך. הדבר הראשון הוא לנסות להתרחק כמה שניתן ממלכודות התיירות, שקיימות גם בברלין – בעיקר במרכז העיר וליד מוקדי העניין העיקריים בה. רצוי לבדוק את התפריט לפני שמתיישבים, ולשאול לגבי כל פריט שמניחים על שולחנכם האם הוא כרוך בתשלום. מומלץ לחפש תמיד את הארוחות העסקיות, ולנסות להימנע מהדברים שבברלין הם יקרים יותר: שתייה קלה לדוגמא. אותה ניתן להחליף במים, אפילו מהברז, או כמובן בבירה שנשפכת בברלין כמו מים, במחיר זול במיוחד.

החיים האישיים של וורן באפט – מתי הוא נחשף לעולם ההשקעות? איך הוא צבר את הידע? מה העקרונות המנחים שלו בהשקעות, וגם מי האנשים המשמעותיים בחייו, איך נראים חייו האישיים

המשקיע האגדי, וורן באפט, אחד מעשירי תבל, הוא בסופו של יום – איש ביישן שמבלה את רוב יומו בקריאת דוחות כספיים, ניתוחים כלכליים ועיתונים. כך עולה מסרט דוקומנטרי על וורן באפט – "כיצד נהפכתי לוורן באפט".

באפט איש צנוע אוכל בבוקר ארוחה במקדונלד'ס בכ-3 דולר, והוא מציג בסרט  את הדילמה היומית – איזו ארוחה לקנות ב-2.61 דולר, 2.95 דולר או 3.17 דולר – ביום שבו הוא הפסיד הוא מעדיף לקנות את הארוחה הזולה. כך אומר האיש עם הון של 60 מיליארד דולר, אבל זה כי ככה הוא – כל חייו קשורים לשוק ההון ולמצב הבורסה, הוא יותר מתלוצץ מאשר רציני, והוא בטח שלא קמצן. האיש הזה שהתחיל מאפס, היכה את כל שועלי וול סטריט והגיע להון שלו בזכות ולא בחסד, בעשר אצבעות, ונשאר בן אדם – שלא כמו רבים שהתעשרו.

באפט –  ה"אורקל מאומהה" הפך חברת טקסטיל קטנה בשם ברקשייר התאוויי לחברה הרביעית בגודלה ברשימת פורצ'ן 500 עם שווי של 220 מיליארד דולר, ובכל זאת נשאר אדם פשוט. כאן תוכלו לקרוא את כללי ההשקעה של וורן באפט

באפט נולד ב­1930 באומהה שבנברסקה, ארה"ב. הוא היה ילד מבריק שאהב מספרים. ההתחלה שלו בעולם העסקים היתה בגיל צעיר במכירות של מסטיקים ובקבוקי קוקה קולה מדלת לדלת. הוא גם חילק עיתונים. העיקרון המנחה של הילד באפט, ושל המבוגר באפט – נשאר – ריבית דריבית. הוא השקיע את כספו בסבלנות ולאורך זמן, וכשמשקיעים כך, מקבלים תשואה על תשואה – ריבית על ריבית – משמע הכסף עושה כסף, התשואה שהרווחת בשנה הראשונה משמשת כבסיס שעלייה נצברת עוד תשואה בשנה השנייה וכך הלאה.

סוד המשחק לטענת באפט הוא הריבית דריבית, הסבלנות, וכמובן הניתוח הפנדנטליסטי של הדוחות הכספיים והחברה.

ילד שקורא ספרי השקעות

ב­1931, בזמן של השפל הגדול, פוטר אביו של באפט, הווארד באפט, מעבודתו והקים בית השקעות. וכך התחיל באפט הבן להיכנס לתחום – הוא פשוט קרא את כל הספרים שהיו במשרד של אביו – "המתנה הגדולה ביותר שקיבלתי בחיי היא להיוולד לאבי", אומר באפט בסרט. אביו אגב, הפך להיות פוליטקאי מצליח. אביו של באפט נתן לבאפט את הכיוון, וכמה טיפים להמשך – "הדרך חשובה יותר מהתוצאה", אמר האב, ובאפט הבן יישם זאת כל חייו.

באפט לא הצליח להתקבל להרווארד ולמד באוניברסיטת נברסקה. את הלימודים אגב, הוא סיים בגיל 19. הוא למד מנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה ושם הכיר את המשקיע האגדי (משקיע הערך) בנג'מין גראהם. באפט אימץ את כללי ההשקעה של גראהם –  החוק הראשון, אל תפסיד כסף; החוק השני, אל תשכח את החוק הראשון.

בתקופה ההיא הכיר באפט את אשתו הראשונה, סוזן (סוזי) תומפסון. לשניים נולדו 3 ילדים ­ סוזי הבת, הווארד ופיטר.

ב–1956 הקים באפט שותפות להשקעה במניות. השותפים היו בעיקר  בני שהשקיעו 100 אלף דולר והוא עצמו השקיע 100 דולר. באפט חיפש חברות על סף קריסה(אותם כינה בדלי סיגריות. עד 1962 השותפות צברה 7 מיליון דולר.

בשנת 1965 רכש באפט את חברת ברקשייר התאוויי. באפט שדווקא לא פועל מהבטן, הלך הפעם עם הרגש. "אם אתה רגשני בהשקעותיך, לא תצליח. לך אולי יש כל מיני רגשות כלפי המניה, אבל המניה לא מרגישה כלום כלפיך", אמר באפט, ודווקא הוא הלך עם הרגש בהשקעה החשובה מכולן. החברה הזו הפכה להיות חברת ההשקעות המובילה בעולם. יד ימינו של באפט צ'רלס מאגנר העביר את באפט לעולם החברות הבינוניות והגדולות (עד אז באפט היה פריק של חברות קטנות) והשניים הצליחו בכל קנה מידה.

באפט ואשתו סוזי שהיתה המשענת והעוגן של חייו, נפרדו, ובאפט נשא עם אשתו השנייה, אסטריד מנקס ב-2006.

באפט הקיף את עצמו בצוות של 25 אנשים, ולמרות זאת הוא מבלה את  רוב יומו בקריאת עיתונים מאחורי דלת סגורה. באפט אומר על עצמו שהוא מקבל מעט מאוד החלטות, אבל ההחלטות שהוא מקבל נעשות אחרי שהוא בחן אותן לעומק בצורה מקיפה. הוא גם טוען שהוא לא עובד קשה במיוחד, אבל המוח שלו ממשיך לעבוד כל הזמן ולנתח דברים

באפט – תורם את רוב הונו; הירושה לילדים קטנה (יחסית)

באפט הודיע לפני מספר שנים כי יתרום את כל הונו לקרנות הצדקה שבניהול ילדיו ולקרן ביל ומלינדה גייטס.

באפט, כך עולה מהסרט, רצה בכלל להיות מורה. הוא אוהב את החיבור לצעירים, הוא אוהב לדבר איתם ואוהב לעזור ולייעץ להם על החיים. המסר שלו הוא "עצב את חייך באופן המתאים לך ושמור על עקרונותיך והחלק העסקי פשוט יבוא מעצמו".

אנקדוטה מהסרט – אשה זקנה, רוז בלומקין מכרה את חנות הרהיטים שלה ­ Furniture NebraskaMart ­ לבאפט בשנת 1983 תמורת 50 מיליון דולר. באפט אמר עליה – "שים אותה בזירה עם כל אחד מהמנהלים של חברות פורצ'ן 500 והיא תנצח את כולם". בלומקין נולדה ב­1893 ברוסיה למשפחה יהודית והתחילה לעבוד בגיל 6 בחנות המכולת של אמה. היא היגרה לארה"ב וב-­1919 הגיעה לנברסקה.

ואז היא נכנסה לעסקי הרהיטים – לאחר שלוותה 500 דולר מאחיה, הקימה  חנות רהיטים. העיקרון שלה היה – קנה בזול, מכור בזול והיה ישר עם הלקוחות. בלומקין נתקלה בקשיים בתחילה כשהספקים בנברסקה הפסיקו למכור לה רהיטים, בגלל שהמתחרים התלוננו כי היא מוכרת בזול מדי. אבל, היא לא הרימה ידיים. היא עברה מספק לספק ופנתה לספקים מחוץ לנברסקה, והרימה את העסק שלה בכוחות עצמה. עסק שגדל וגדל.

בגיל 90 מכרה בלומקין את החנות לבאפט כשחוזה המכירה נכתב על דף אחד ובלומקין, שלא ידעה קרוא וכתוב, ציירה סימן במקום החתימה. אבל, היא לא הפסיקה להיות אשת מסחר. בגיל 95 פרשה בלומקין מהחנות, ופתחה חנות מתחרה ממול. החנות החדשה הפכה לספקית השטיחים השלישית בגודלה בנברסקה. באפט נאלץ לקנות את החנות הזו תמורת 5 מיליון דולר. אבל באפט לא התרגש – הוא התלוצץ ואמר "הטעות שלי הייתה שלא הכנסתי סעיף של אי־תחרות בעסקה הראשונה".

כללי ההשקעה של וורן באפט

מעודכן ל-08/2021

מטבעות דיגיטליים

זה התחיל בתור רעיון די בסיסי שהסתובב בפורומים השונים של סטודנטים לכלכלה והנדסת תוכנה, והפך תוך כמה שנים לאחד הדברים החשובים בזירה הכלכלית הנוכחית. הם מבטאים את המיקום המרכזי של עולם המחשבים בעת הנוכחית, ואת ההשפעה שלהם על הכלכלה. אנחנו מתכוונים למטבעות דיגיטליים, ולאפשרויות החדשות שהם פתחו.

המדריך הנוכחי מתייחס בעיקר לשיטה – הבלוקצ'יין, מדובר בעצם על טכנולוגיה של הצפנה שמשמת כאבטחה להפצה ומסחר של הביטקוין, המטבע הוירטואלי העיקרי ויתר המטבעות. אם אתם מעוניינים במדריך על הביטקוין להבין מה זה? מה המשמעות? מה הרעיון? האם יש לזה בסיס? תוכלו לקרוא כאן.

ואם תרצו לדעת יותר מה המומחים אומרים , מה כיוון הביטקוין, האם מדובר בבועה או מוצר אמיתי – תוכלו להרחיב כאן

בלוקצ'יין, מטבעות דיגיטליים ומה שביניהם

את הצורה הפיזית של המטבעות ה"רגילים" אתם מכירים, כל מטבע וסימני ההיכר שלו. מטבע דיגיטלי שונה מכך לחלוטין. זהו מטבע שקיים אך ורק בעולם אחד – והוא, ניחשתם נכון, העולם הדיגיטלי. בניגוד למטבעות שלמדנו להכיר לאורך ההיסטוריה, את המטבעות הדיגיטליים אין גורם רשמי אחד שמנפיק, והם לא נמצאים לכן תחת ההשפעות של ממשלות, בנקים בודדים או גופים ארגוניים גדולים. המטבע הדיגיטלי תחת זאת מנוהל על ידי מערכת המבוססת על קוד פתוח. המטבע הדיגיטלי הנפוץ והמרכזי ביותר שיש הוא ביטקוין (Bitcoin), כשמאחוריו נמצא המטבע המתחרה לייטקוין. ייתכן שיהיו מטבעות דיגיטליים איזוטריים יותר, שמי שיוצרים אותם הם אנשים בודדים או קבוצות – מטבעות אלה יאפיינו מן הסתם פעילויות שונות הנעשות בתוך הקבוצות או בחסותן.

מטבעות דיגיטליים מבטאים את התפיסה הרחבה יותר של "שרשרת בלוקים" (בלוקצ'יין, Blockchain). תפיסה טכנולוגית זו נוכחית בעולם המחשבים והאינטרנט כיום, והיא מבטאת קיום של פעילות עסקית מבלי שיש מערכת אחת המנהלת אותו. במקום אותו גורם מנהל משמשים בלוקים מוצפנים המבוססים על שיתוף P2P (ובמקרה הזה גם קוד פתוח). למעשה, מטבעות דיגיטליים הם שהביאו לשימוש הראשון בבלוקצ'יין, כאשר המצאת המטבע והגיית התפיסה נעשו בד בבד החל משנת 2009. זאת למרות שהמונח בלוקצ'יין היה קיים בספרות האקדמית עוד מתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20.

איך זה עובד?

כמו הביטקוין, המטבע הדיגיטלי הראשון שהשוק בשנת 2009, גם טכנולוגיית בלוקצ'יין פותחה על ידי מתכנת או קבוצת מתכנתים אלמונים, תחת שם הקוד – "סאטושי נקאמוטו". אף אחד לא באמת יודע מי עומד מאחורי השם הזה. המטבע התחיל עם גרסה דיגיטלית למטבע שיהיה ניתן להשתמש בו בעסקות עמית־לעמית (P2P), ללא צורך בגורם חיצוני כלשהו. בשוק הבנקאי המסורתי נחוץ גורם שלישי – מתווך, בנק מרכזי, בנק שמנהלים רישום ומעקב אחרי הכספים שעוברים סליקה, ובכלל אחראים על הסליקה השוטפת. אבל בעולם הדיגיטלי אפשר לוותר על זה, אבל נדרש מעקב אחרי הכספים (והעברות הכספים). אז איך עושים זאת? הפתרון הוא בטכנולוגיה. הטכנולוגיה מאפשרת מעקב, רישום, וידיעה מוחלטת איפה נמצא הכסף בכל רגע נתון. הטכנולוגיה הזו היא בעצם הבלוקצ'יין – שמאפשר בעצם תחליף לבנקים, ומאפשר רישום של הכסף במערכת, כאשר הרישום הזה כולל יתרות ותנועות ומונע הונאות. הרישום הזה, וזה היופי נמצא בו זמנית אצל כל המשתמשים במטבע הזה – זאת בעצם השרשרת, כולם "כאילו" משמשים כבנק אחד גדול – המידע הזה לא יכול להיעלם. המידע הזה כולל את כל החשבונות, יתרות, תנועות, ואת ההיסטוריה של התנועות והיתרות – אז, אם כך, למה צריך בנק?

כל המידע שנעשה בפרק זמן קצר (דקות – עד עשר דקות) נסגר ונחתם עם נוסחה מתמטית מורכבת שבצם סוגרת את חבילת המידע שנקראת – בלוק. הבלוק הזה מצטרף לשרשרת ארוכה של בלוקים וננעל בחתימה דיגיטלית ייחודית שקשורה לבלוק הקודם, וכך בעצם קיימת הגנה כפולה. באופן כזה, קיימת הגנה מפני רמאויות. כאשר משתמש ישנה פרט בבלוק קודם, הוא לא יוכל, כי המידע הזה כבר משמש את הבלוקים החדשים ולכן ההוראה/ השינוי לא יתקבל במערכת. עם זאת, כשמדובר על אבטחת מידע הרי שזו מלחמה שוטפת בין המפתחים (גם המפתחים בקוד פתוח – קוד שכל מתכנת בעצם יכול להוסיף לו) לבין ההאקרים, ואלו עשויים להפתיע. אם כי, ההיקף החישובי שנדרש כדי לפרוץ הוא ענק בכל קנה מידה, והסיכוי שזה יקרה רגע, נקרה קטן.

היתרונות של בלוקצ'יין

בלוקצ'יין בכללותה מציעה מספר מעלות ביחס לאופני ניהול אחרים, כפי שאנחנו מכירים אותם. הראשון הוא אבטחת המידע. כפי שעסקים וארגונים רבים חווים על בשרם מדי שנה, בסיס הנתונים המרכזי שהם מתבססים עליו נחשב לעקב אכילס של אבטחת המידע, עם סכנת חדירה מוחשית יותר מאשר לתשתיות אחרות. במקרה של בלוקצ'יין, הניהול הוא מבוזר ומבוסס על הקוד הפתוח. המשתמשים בונים שכבה על גבי שכבה של בלוקים, בכל אחד נתונים מוצפנים בשילוב מפתחות ציבוריים או פרטיים. כדי לבצע שינוי חייבים לשחזר את כל הבלוקים הקודמים. לא ניכנס יותר מדי לנושא של אבטחת המידע, אבל התמונה הכללית היא שאבטחת המידע העומדת בבסיס הבלוקצ'יין היא כאמור משופרת ביחס למה שלמדנו להכיר. ייתכן מאד שתפיסה ארגונית זו תבוא לידי ביטוי מוחשי יותר בארגונים בשנים הקרובות.

בלוקצ'יין מבטא במידה מסוימת את המעבר של הכלכלה העולמית ל"כלכלה חכמה" – המונח "חוכמה" הרי משויך היום בהרבה מקרים לפיתוחים טכנולוגיים ודיגיטליים. הצפי הוא שפלטפורמות המבוססות על בלוקצ'יין יהפכו לפשוטות יותר להתנהלות, מצד הגורמים המעורבים. אם ממירים הסכמים לשפה הדיגיטלית, שהופכת לשפת הקוד, ההתנהלות על פיהם עשויה לחסוך לדוגמא את פערי התיווך. כיום גורמים רבים "גוזרים קופון" וגובים עמלות אשר בכוחם של המטבעות הדיגיטליים לבטל. כך לדוגמא חברות כרטיסי האשראי שגובות עמלה על המרת מטבע, הבנקים שגובים עמלות שורה, שירותי התשלומים בהם עסקאות כרוכות בעמלה (Paypal) או אפילו המדינה שלוקחת לעצמה מכס ומע"מ על רכישות. מטבעות דיגיטליים בכלל, וביטקוין בפרט, מונעים חלק ניכר מהעמלות האלה, ולכן השימוש בהם עשוי להיות משתלם יותר מנקודת המבט של הצרכנים.

אפשרויות השימוש במטבעות דיגיטליים

מבחינה מעשית, המטבע הוירטואלי ביטקוין קיים בצורה של מספרים דיגיטליים. כל אחד מהמטבעות הדיגיטליים כולל קוד ארוך ומוצפן, שמגדיר את המטבע הספציפי וגם את המשתמש שהוא נמצא ברשותו. הכסף נשמר ב"ארנקי ביטקוין", שהם קבצים דיגיטליים בתוכם רצפי מספרים – כל רצף מציין מטבע ביטקוין אחד. הרצפים האלה כה מורכבים ומוצפנים בצורה מתוחכמת, שמשאירה אבק אפילו להצפנה של מערכות הבנקים, כך שנראה שהחשש מזיוף מטבעות דיגיטליים ממש לא במקום. הפקה של מטבעות חדשים נעשית באמצעות פעולה המכונה "כרייה", שהיא בעיקרה פתירת משוואות ממוחשבת במטרה ליצור בסוף התהליך קוד מוצפן שיהיה גם ייחודי. כיום ידועה הכמות המקסימלית של מטבעות ביטקוין – 21,000,000 ביטקוין. רוב הכספים כבר נכרו, ומכאן שאין סיכום ממשי מאינפלציה של הביטקוין.

עוד משהו שצריך לדעת על מטבעות דיגיטליים הוא שהם אנונימיים. להבדיל מכרטיסי אשראי, לדוגמא, עסקאות בביטקוין לא כוללות רישום של פרטי המשתמשים. פרטי העסקאות נשמרים בתוך הרשת עצמה, והמידע מופץ על בסיס הרעיון של P2P. עבור רוב המשתמשים בביטקוין אין חשיבות של ממש לנושא האנונימיות, אבל יש כאלה שכן ישמחו אם הפרטים של העסקאות שהם מבצעים לא יגיעו לידיהם של גורמים דוגמת חברות כרטיסי האשראי. הן משיקולי פרטיות, והן על רקע העובדה שידוע כיום שהגופים הפיננסיים משתמשים במידע הזה גם בשביל להתאים עבורנו פרסומות לא רצויות.

מטבעות דיגיטליים הם מטבעות כסף לכל דבר ועניין מבחינת השימוש בהם, כך שניתן להתבסס עליהם לביצוע תשלומים ולרכישה של מוצרים – בעיקר באינטרנט, אבל ממש לא רק. השימוש במטבע הופך לנפוץ הרבה יותר בשנים האחרונות בעולם: לא תמצאו ממשלות א מוסדות רשמיים שמקבלים אותו ושמשתמשים בו, אבל בהחלט אלפי בתי עסק, חנויות, מלונות, נותני שירותים ועוד. בשנת 2013 הוערך השימוש העולמי במטבעות ביטקוין בכמיליארד דולרים, כשהמספר עלה מאז בצורה משמעותית. שווי השוק העולמי הנוכחי של המטבעות הדיגיטליים מוערך בכ-40 מיליארד דולרים. ברור שאופן השימוש הזה במטבעות הדיגיטליים מקל מאד על המשתמשים, משני צידי המתרס, והופך את התשלום לפשוט פי כמה: באמצעות מספר לחיצות כפתור בהרבה מקרים.

כדי להשיג מטבעות דיגיטליים ניתן להשתמש בפלטפורמות המבצעות את הכרייה, אבל זה פחות מומלץ למשתמש פרטני כי מדובר בפעולה המצריכה משאבים רבים ונמשכת זמן רב – מה גם שעלול להיות מצב בו תהיה כמות פחותה יחסית של מטבעות שניתן לכרות. אפשרות אחרת ומעט נוחה יותר עבור המשתמש הממוצע היא להמיר כספים דוגמת שקל, דולר או אירו לביטקוין באמצעות אתרים ייעודיים של בורסה דיגיטלית. יש אתרים שמבצעים זאת אבל גם כספומט פיזי, הנמצא בשגרירות ביטקוין בתל אביב (ניתן באמצעותו רק להמיר שקלים לביטקוין, ולא בכיוון השני). כאן בדיוק שער החליפין של הביטקוין משחק תפקיד.

שער המטבע – במגמת עלייה, אבל…

יש להדגיש שאין ממש שער חד משמעי למטבע הביטקוין כמטבע דיגיטלי, אבל הוא כן נסחר בין סוחרים בזירות שונות לפי השער שנקבע לו. השער הזה נמצא במגמת עלייה רוב הזמן, אבל עם תנודתיות מאוד גבוה, וכמובן שאי אפשר להתנבא לגבי מחירו בהמשך – זה יכול לרדת בדיוק כפי שזה עולה. בשנים האחרונות הביטקוין שובר שיאים כשבשיאו (נכון לפברואר 2021) הגיע למחיר של 57,000 דולר.

מחיר הדולר בזמן אמת-

ושוב חשוב להבהיר – המטבע מפגין תנודתיות גבוהה מאד, עם עליות וירידות לסירוגין: אלה מושפעים ממגמות כלל עולמיות של רכישת המטבע, גורמים כלכליים ברמה הגלובאלית (למשל בחירתו של דונאלד טראמפ לנשיא ארצות הברית או מגמות במטבעות זרים בעולם). כך למשל בסוף 2013 עלה המטבע משווי של כ-120 דולר לשווי הגדול מכך פי עשרה. ב-2014 הוא איבד אחוז ניכר מהשווי שלו, כשברוב 2015 הוא עמד על כ-250 דולרים "בלבד". התוצאה היא שבשנים 2013, 2015 ו-2016 הוא הוגדר כמטבע שהביצועים השנתיים שלו היו הטובים ביותר, אבל לעומת זאת בשנת 2014 הוגדר כמטבע שביצועיו היו הגרועים ביותר. מכאן נובע שלמרות שהמטבע לכאורה חסין מפני נסיבות נקודתיות הקשורות לגורמים שמנפיקים מטבעות – בנקים או מדינות – הוא כן מושפע בשינויים שחלים בזירה הכלכלית הבינלאומית עם הזמן.

יש לציין שלמרות אבטחת המידע המשופרת בבסיס המטבעות הדיגיטליים, עדיין לא כל הנוצץ הוא זהב ביחס אליהם. העסקאות האנונימיות משכו בתחילת הדרך פושעים למיניהם, שמצאו דרך חדשה ויעילה עבורם לטשטוש עקבות. היו מספר מקרים נקודתיים שהראו את הבעייתיות של השימוש במטבע, למשל מעילת ענק בגובה של 450,000,000 דולרים שהביאה לפשיטת רגל של Mt. Gox, מי שהייתה בורסת הביטקוין המרכזית והגדולה ביותר בתבל. למרות האנונימיות של המטבע, כן היו מקרים בהם הצליחו לפזר את מעטה האנונימיות של עסקאות המטבעות הדיגיטליים – למשל הגישה של הממשל האמריקאי למלביני הון בפרשת Silk Road.

כך או כך, נראה שהמטבעות הדיגיטליים, כמו גם פלטפורמות אחרות מבוססות בלוקצ'יין, ימשיכו להיות משמעותיים מאד בשנים הקרובות. מהפכה של ממש בעולם הכלכלה? יכול מאד להיות.

עדכונים

פברואר 2021- אחרי שבתקופת הקורונה המטבע נסחר סביב שער של 8,000 דולר, במחצית השניה הביטקוין התחיל להמריא ושובר שיאים חדשים חודש אחרי חודש. נכון להיום שיא כל הזמנים של המטבע הוא 57,000 דולר למטבע.

נובמבר 2017 – תמר יסעור ראש תחום הבנקאות הדיגיטלית בבנק לאומי מתייחסת למטבעות הוירטואליים ולטכנולוגיית הבלוקצ'יין – "אם עד היום הפינטק עשה דיגיטציה לבנקאות המסורתית, היום כללי המשחק משתנים, שוב משתנים, זה הרי מתרחש אחת לתקופה. עולם הבלוקצ'יין שובר את כללי המשחק. הגורמים המתווכים לאט לאט מתייתרים, כבר לא צריך אותם, כי כשמדינה כמו רוסיה משיקה קריפטו-רובל זה סדרי עולם חדשים. בעולם של קוד פתוח וטיים טו מרקט יותר מהיר הפינטק יכול לעשות דברים מדהימים. אבל זה מסוכן. גם המעצמות החדשות של הארבע – ארבע מעצמות האינטרנט גוגל, פייסבוק, אפל ואמזון, מתחברות לעולם הזה של הבלוקצ'יין. אולי פה תהיה סימטריה בחלוקתה משאבים והזדמנות שווה לכולם ואז זה מבורך כמובן; אבל אם לומדים מההיסטוריה בסוף כנראה ישתמשו בזה לרעה".

ספטמבר 2017 – רוברט שילר, פרופסור בייל, חתן פרס נובל לכלכלה, ומומחה עולמי לזיהוי בועות – "מטבע הביטקוין הוא דוגמה חיה למצב של לבועה. ההתלהבות מהמטבע הווירטואלי היא לא רציונלית. מדובר בדוגמה העכשווית הטובה ביותר לבועה ספקולטיבית והתלהבות לא רציונלית". אבל בעודו אומר זאת המטבע הוירטואלי ממשיך לשבור שיאים – לא להאמין – 5,000 דולר למטבע

יולי 2017 – סוחר אלמוני במטבעות וירטואליים הרוויח 228 מיליון דולר בחודש. הסוחר השקיע 55 מיליון דולר ושוויו אחרי חודש – 283 מיליון דולר. לא ידועים פרטיו של הסוחר, כשלמעשה הדבר היחיד הידוע עליו הוא קוד הזיהוי של הארנק הווירטואלי שלו – x00A651D43B6e209F5Ada45A35F92EFC0De3A5184.

הרווח נוצר במסחר במטבע – אתר (ether), שהוא סוג של שילוב בין המטבעות הוירטואליים – אטריום וולוקצ'יין (Ethereum blockchain).

השווי של המטבעות הוירטואליים ובעיקר הביטקוין והאתר זינק בחודש שעבר למעל 100 מיליארד דולר.

אתר, הוא המטבע הווירטואלי השני הפופולארי ביותר אחרי הביטקוין, והוא משמש לשלם עבור אפליקציות או תכניות בבלוקצ'יין.

מאי 2017 – מי שהשקיע בביטקוין עם השקתו היה מרוויח פי 700,000 – לא נתפס, אבל אם בוחנים את העסקה הראשונה של הביטקוין לעומת מחירו הנוכחי מגלים שמי שהחזיק מטבעות בערך של 100 דולר, ולא מכר על פני התקופה – שבע שנים בסה"כ – מחזיק כיום במטבעות בערך של 73 מיליון דולר – להרחבה בביזפורטל

מדריכים נוספים:

ביטקוין – איך נוצר המטבע הדיגיטלי? מה השווי שלו (והאם זה מוצדק)? והאם אפשר להשקיע בו?

 הליש"ט – כל מה שצריך לדעת 

האירו – כל מה שצריך לדעת 

האם הבנקים גובים מכם עמלות יקרות? ככה תוכלו לגלות!

כלכלה שיתופית – מה זה? איפה זה קיים? ואיך זה משפיע על החיים שלנו?

מלחמת המטבעות הגלובאלית – מה יקרה לשקל?

אשראי חוץ בנקאי תחת רגולציה; מי בעצם יוכל לתת אשראי? מה יקרה ללווים, האם מצבם ישתפר?

ביוני 2017 יצאה לדרך רגולציה משמעותית על חברות האשראי חוץ בנקאיות, חלפני כספים, המרות מטבע (צ'יינג'ינג), חברות ניכיון צ'קים וכל מי שבעצם מספק שירותי מטבע ואשראי. המטרה להפוך את כל שוק האשראי לשקוף ומוסדר ותהיה לכך השפעה על מיליוני צרכנים.

בשירותי המרת מטבע משתמשים כמעט כולם, ובשירותי האשראי החוץ בנקאי משתמשים יותר ויותר על רקע יוקר המחיה העולה, האוברדראפט הגדל בבנקים, והגעה למצב שכבר לא ניתן לקבל אשראי מהבנקים. המצב הזה גורר אנשים לקבל אשראי ממקומות כמו – חברות כרטיסי האשראי, מקרנות הפנסיה וההשתלמות, ומחברות שמספקות מימון. זה יכול להיות בריביות מאוד גבוהות, אבל מה לעשות – אנשים צריכים כסף!

אז אפשר להגיד להם – פוס, זה משחק מסוכן. אתם עלולים להיגרר לצרות, לכו תדעו ממי אתם לווים, והלוואות צריך להחזיר. תנסו קודם כל, לרסן את ההוצאות שלכם, ובכל זאת –  יש כאלו שמגיעים לאשראי החוץ בנקאי. וזה לא תמיד רע, כיום עסקים רבים לוקחים מימון מחברות ניכיון צ'קים, וחברות ייעודיות שיש להם סכומים גדולים לספק לעסקים; וגם לקיחה של הלוואה פרטית ממקורות חוץ בנקאיים היא ממש לא אסון, רק צריך כמובן להיזהר ולהבין מה הריבית ומה היכולת שלכם להחזיר את הלוואה.

התחום של האשראי החוץ בנקאי פרוץ בחלקו – מול חברות כרטיסי האשראי המסודרות והשקופות וחברות ה-P2P (הלוואות חברתיות), יש גם חברות שוק אפור עם ריביות גבוהות.  הרגולציה שתיכנס ביוני דורשת רישיון מכל העוסקים בתחום של מתן שירותים פיננסיים; הרישיון יהיה בהתאם להיקף הפעילות של אותו גוף, וקבלת הרישיון מותנה בדרישה להון עצמי מינימאלי ובחינת יושרו של מבקש הרישיון. בנוסף, יחולו חובות דיווח שונות, חובות של הגופים האלו כלפי צרכנים, בין היתר בנוגע לאיסור הטעייה וגילוי נאות.

לרגולטור המפקח תינתן סמכות להטיל עיצומים כספיים, לפתוח בהליך פלילי ולשלול רישיון.

החוק החדש חל בפועל על כל מי שעוסק בתחום של מתן שירותים פיננסיים ובתחום של מתן אשראי. העוסקים בתחומים אלו מחויבים לקבלת רישיון, ומה זה בעצם על פי החוק שירות פיננסי/ שירות בנכס פיננסי?

שירות בנכס פיננסי כולל אפשרויות רבות, בין היתר  החלפה של נכס פיננסי בנכס פיננסי אחר, וחשוב להבין – הלוואה היא סוג של שירות פיננסי – הלקוח מקבל הלוואה, ומספק התחייבות להחזר ההלוואה, הגוף המלווה – נותן נכס: מזומנים ומקבל נכס אחר: התחייבות של הלקוח (הלווה) כלפיו. שירותים נוספים שנכנסים להגדרה הזו –  פריטה של כסף; פדיון, המרה, מכירה של נכס פיננסי, העברה של נכס פיננסי, ניהול או שמירה של נכס פיננסי (גם בכספת) ועוד.  נכס פיננסי הוגדר בחוק כמזומן, צ'ק, שטר חוב, שטר חליפין, מט"ח וגם מטבע וירטואלי (ביטקוין ועוד)

רישיון בסיסי לעומת רישיון מורחב

בפועל יהיו כמה סוגי רישיון. רישיון בסיסי יאפשר לגופים המחזיקים בו לתת שירותים פיננסיים בהיקף מצומצם. רישיון מורחב, יאפשר לגופים המחזיקים בו לתת שירותים בהיקף משמעותי יותר. כל הגופים צריכים להגיש בקשה, כלומר כל מי שעוסק באשראי, ניכיון, המרה וכו' מחויב להגיש בקשה לרישיון לרגולטור – רשות שוק ההון.

למעשה, החוק מגדיר ארבעה סוגי רישיונות לפי סוג השירות והיקף הפעילות – רישיון בסיסי למתן אשראי; רישיון מורחב למתן אשראי; רישיון בסיסי למתן שירותים בנכס פיננסי ורישיון מורחב למתן שירותים בנכס פיננסי.

עוסקים במתן אשראי נדרשים לקבל רישיון מורחב אם יש להם צבר אשראי של לפחות 25 מיליון שקל, ומה זה צבר אשראי? היקף החובות של מקבלי האשראי לנותן האשראי בתוספת 10%.

העוסקים במתן שירות בנכס פיננסי נדרשים לרישיון מורחב אם מחזור העסקים שלהם עולה על 30 מיליון שקל.

אגב, החוק פוטר מקבלת רישיון גופים שמפוקחים על ידי רשויות אחרות מטעם חוקים אחרים.  בנקים למשל מפוקחים מטעם חוק הבנקאות. אנשים פרטיים שמספקים אשראי דרך חברות / זירות ה-P2P אינם מחויבים ברישיון.

התנאים לקבלת רישיון בסיסי כוללים כאמור בדיקת מהימנות ובדיקת איתנות פיננסית, תוך אבחנה בין מבקש רישיון שהוא יחיד לבין תאגיד. החוק קובע כי מי שמממן למעלה מ-50% מהיקף הפעילות של נותן השירותים הפיננסיים הוא בעל השפעה, ולכן חייב לעבור בעצמו בדיקת מהימנות לצורך קבלת הרישיון. מעבר לכך, גם בעל שליטה בחברה צריך לעבור בדיקת מהימנות במקביל לבדיקה ולתנאים שחלים על החברה עצמה.

כדי לקבל רישיון בסיסי למתן שירות בנכס פיננסי נדרש הון עצמי מינימלי של 300 אלף שקל, וכדי לקבל רישיון בסיסי למתן אשראי נדרש הון עצמי מינימלי של 500 אלף שקל.

על מנת לקבל רישיון מורחב, צריך להיות חברה רשומה (בישראל),יהיה צורך בחבות ממשל תאגידי לרבות מינוי דירקטוריון המונה 3 דירקטורים לפחות ועוד (התייחסות דומה לחברה ציבורית). כדי לקבל רישיון מורחב כספק שירותים פיננסים צריך הון של 1 מיליון שקל; וכדי לקבל רישיון של נותן אשראי מורחב צריך הון עצמי מזערי של בין 1 מיליון ל-4 מיליון שקל (בהתאם לצבר האשראי של הגוף)

קבלת הרישיון מותנה בהגשת שורה ארוכה של מסמכים ואסמכתאות וזאת כדי לבחון את עברו ויכולתו לעמוד בדרישות שקבע החוק, לרבות  כאמור דרישות להון מינימאלי.

מהן הזכויות של הלווים?

החוק מתייחס גם ללקוחות/ הצרכנים – הלווים ועוד. חל איסור להטעות (איסור הטעיה) – בעל רישיון לא יטעה לקוח בכל עניין מהותי כמו זהות הגוף, סוגי השירותים, הוותק שלו ומהות העסקה.

אסור לפגוע בשיקול הדעת של הלווה, ובמילים אחרות – צריך שיהיה שיקול דעת חופשי של הלווה. נאסר על בעל רישיון לעשות מעשה העלול לפגוע ביכולתו של לקוח לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו. כלומר, אסור לעשות מניפולציה כלשהי כלפי הלקוח אסור לתמרן אותו, אסור לגרום לו לקחת הלוואה בריבית מסוימת, צריך לתת לו שיקול דעת מלא – הוא המחליט.

כמו כן, יש לתת גילוי מורחב – חובה לגלות ללקוח כל פרט מהותי לגבי תוכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות, הלוואה ועוד. וכן צריך לפרט את הסיכונים הכרוכים בשירות/ הלוואה ואת האפשרות לבטל עסקה (אם קיימת) ואז יש להסביר ולפרט את התנאים לביטול העסקה ואיך עושים זאת בפועל.

אסור גם להשפיע על הלקוח בדרכים אסורות, ואסור כמובן לנצל מוגבלות נפשית, שכלית או גופנית של לקוח, לנצל לקוחות שלא יודעים את השפה, ואסור להשתמש באיום או נקיטת צעדי הפחדה כלשהם כלפי לקוח או כלפי בני משפחתו. כמו כן, אסור לספק שירות והלוואה לקטינים.

ומה ההגבלה על הריבית? ובכן בינתיים, במסגרת החוק הזה אין הגבלה על הריבית. אבל זה בדרך, במסגרת חוק אשראי הוגן,  תוכלו להרחיב כאן.

טסים לאחת ממדינות אירופה? מעוניינים לרכוש מוצר מסוים מחו"ל? בחרתם במסלול עם הצמדה לשער מטבע חוץ (מט"ח)? אלו הם רק חלק מהתרחישים שעשויים להביא לכך שאתם תבדקו בדאגה את שער מטבע האירו, או לחלופין תבצעו המרת מטבע אל אירו או ממנו. במדריך הבא תוכלו לקרוא את כל מה שחשוב לדעת על המטבע שכל ישראלי צפוי להזדקק לו מפעם לפעם.

שער האירו ומחשבון הצמדה

כך הכל התחיל

מטבע האירו (Euro. סימון: €. סימן בנקאי: EUR) הושק מבחינה מעשית בתחילת שנת 1999, והוא החליף את יחידת המטבע האירופית. במעמד ההשקה של האירו היה הערך שלו שווה ל-1.17 דולר אמריקאי, כשלאחר מכן חלה הצמדה של המטבעות המקומיים במדינות שעברו להשתמש באירו לשער החליפין הקבוע והבלתי משתנה של האירו. קו פרשת המים מבחינת השימוש ביורו הוא ה-1 לינואר 2002 (יום ה-€), יום בו החלו להוציא משימוש את המטבעות והשטרות מהמחזור הכספי של המדינות הרלוונטיות, והחליפו אותם במטבעות ובשטרות של אירו. לאחר מספר חודשים הפך האירו להיות המטבע היחידי באותן מדינות.

כמובן שלמדינות שונות יש היסטוריה שונה מבחינת המעבר לאירו. שער החליפין של 11 מבין המטבעות המקומיים (ההצמדה שלהם לאירו למעשה) היה ב-31 בדצמבר 1998, יום לפני ההשקה הרשמית של האירו. בשנים שלאחר מכן חל התהליך על מדינות שונות, דוגמת יוון (2001), סלובניה (2006), קפריסין (2007) וסלובקיה (2008). המטבע האחרון שהוחלף לאירו, נכון לנקודת הזמן הנוכחית, הוא הליטאס הליטאי (2015).

כיאה לעולם מטבעות החוץ, גם במקרה של ההשקה הראשונית של האירו היו עליות ומורדות בשער המטבע, שנמשכות כמובן עד עצם היום הזה. העובדות מראות שבתחילת הדרך הפגין האירו חולשה, ועמד  על כ-0.8 דולרים בשנת 2000. לקראת שלהי 2000 ולאחר מכן הוא החל להתחזק, עד שעבר בשערו את הדולר: בשלהי 2003 הגיע שער האירו לרמה של 1.25 דולר לאירו, שער שהיה קבוע פחות או יותר במשך שנים (היו עלויות וירידות, אבל בסופו של דבר הערך נותר דומה). ב-2007 החל האירו לעלות את ערכו שוב, עד לשיא של 1.6 דולר לאירו ביולי 2008, ממש לפני שפרץ המשבר העולמי. בשנים שלאחר מכן חלה היחלשות מסוימת בשער האירו. נכון לחודש אפריל 2014 שווה אירו אחד כ-1.07 דולר. האירו נמצא בירידה משמעותית לאחרונה ביחס לשקל, כשבנקודת הזמן הנוכחית אירו אחד שווה פחות מארבעה שקלים. שערים היסטוריים של האירו לעומת הדולר, וגם מטבעות אחרים, ניתן למצוא באתר הבא.

אירו, סנטים ומה שביניהם

אם ביצעתם מספר עסקאות בחייכם באמצעות אירו, אתם בוודאי יודעים מהי יחידת המשנה של המטבע: סנט, כאשר באירו אחד ישנם 100 סנטים. מבחינת השטרות, יש לזכור שהם זהים במדינות השונות המשתמשות באירו. כדי שלא לשייך את האירו למדינות ספציפיות, האיורים על גבי השטרות – של גשרים ושטרות – הם בדויים ומופיעים בסגנונות אדריכליים מגוונים. בצד אחד של השטרות, שזהים בין המדינות השונות שמשתמשות בהן, תוכלו לראות את הדגל של האיחוד האירופי, שם המטבע כפי שהוא נכתב בכיתוב לטיני או יווני וכן מספר צורות של ראשי התיבות של הבנק המרכזי של אירופה – חמש הצורות האלה באות לייצג את 11 השפות הרשמיות השונות של אירופה.

שטרות של אירו מגיעים כיום בערך של 5 אירו, 10 אירו, 2 אירו, 50 אירו (השטר הנפוץ מכולם), 100 אירו, 200 אירו ו-500 אירו, כאשר שטרות של 200 ו-500 אירו הם לרוב נדירים: גם אם יש לכם אותם בארנק, יכול מאד להיות שבעלי עסקים רבים יסרבו לקבל אותם עקב החשש שהשטר מזויף, או לחלופין הקושי שעלול להיות להם לספק עודף מסכומים כה גבוהים.

באשר למטבעות, תמצאו מטבעות של 1 סנט, 2 סנט, 5 סנט, 10 סנט, 20 סנט, 50 סנט, 1 אירו ו-2 אירו. להבדיל מהשטרות במראה המטבע דווקא כן עשויים להיות הבדלים נקודתיים בכל מדינה המשתמשת באירו. צד אחד של המטבע הוא משותף לכלל המדינות, אבל הצד השני מותאם למדינה. ברמה המעשית אין הבדל בין המטבעות, כשגורמים הלוקחים תשלום באירו לדוגמא לא אמורים לסרב לקבל אותו רק מכיוון שהוא משויך למדינה ספציפית. יוצאים מכלל זה מטבעות המיועדים לאספנים, שלא אמורים להשתמש בהם לעסקאות שוטפות, ולרוב גם הם לא ניתנים לשימוש מחוץ למדינה שהנפיקה אותם. בחלק מהמקרים בוחרות המדינות להנפיק מהדורות מיוחדות של הצד השני של מטבע האירו, למשל כדי לציין אירוע לאומי חשוב.

איפה משתמשים באירו? והיכן לא?

אירו הוא מטבע אחיד של רוב המדינות המהוות חלק מהאיחוד האירופי (מדינות גוש האירו), כאשר נכון לנקודת הזמן הנוכחית מדובר על מטבע שנעשה שימוש בכ-20 מתוך 28 המדינות. מתוך המדינות יש כאלה שהאירו הוא המטבע היחידי בהן, והן לפי סדר ה-א' ב': אוסטריה, אסטוניה, איטליה, אירלנד, בלגיה, גרמניה, הולנד, יוון, לוקסמבורג, לטביה, ליטא, מלטה, סלובניה, סלובקיה, ספרד, פורטוגל, פינלנד, צרפת וקפירסין.

לצידן יש ארבע מדינות קטנות מאד – הנסיכות הצרפתית מונאקו, סן מרינו, קריית הוותיקן ברומא ואנדורה – שאמנם לא חברות עדיין באיחוד האירופי, אבל הן חתמו בפועל על הסכמים שמאפשרים להן להשתמש באירו בנוסף למטבע מקומי, ואפילו להטביע מטבעות ייחודיים לאותן מדינות.

בין המדינות האירופאיות הגדולות שלא משתמשות באירו אפשר להזכיר את מדינות בריטניה, רוסיה, שבדיה, הונגריה, פולין וצ'כיה. בדנמרק המטבע המקומי – הכתר הדני – מוצמד לאירו כך שניתן להשתמש במדינה לעיתים באירו, אבל לא כמטבע רשמי או מטבע המונפק במדינה. בטריטוריות צרפתיות קטנות ולא ממש מוכרות מחוץ לאירופה נעשה לעיתים שימוש באירו. בקרואטיה, בולגריה, רומניה ואחרות האירו אינו מטבע רשמי, לפחות עד שהמדינות לא תאמצנה את הכללים המוגדרים באמנת מאסטריכט. שתי מדינות נוספות (קוסובו ומונטנגרו) משתמשות באירו באופן חד צדדי, מבלי שהן קיבלו אישור מהאיחוד האירופי לעשות את זה וללא שיתוף פעולה. אפשר לשלם בהן לרוב באמצעות האירו, אבל המדינות עצמן אינן מנפיקות את המטבע.

כמה טיפים חשובים

הערה שאולי תיראה לכם מובנת מאליה, אבל עדיין מצריכה הבהרה: שער האירו לא רק משתנה ביחס למטבעות, אלא גם בהתאם לגורם שמבצע את ההמרה של הפועל (רכישה או מכירה של אירו ביחס למטבע מסוים). אם אתם ממירים אירו לקראת נסיעה לחו"ל או לכל צורך אחר, מומלץ שתבדקו בין מספר מקומות העוסקים בהמרת מטבע. סביר מאד להניח שבצ'יינג'ים, בדואר ובשירותים אחרים של המרת מטבע תמצאו שערים שונים בתכלית של אירו, שיביאו לכך שאתם פשוט תפסידו כסף. חשוב שלא להתפתות אחר בתי עסק שמציינים כי הם לא גובים עמלה על המרת המטבע – הם לא אמורים לגבות עמלה שכזו – ובפועל גורפים לעצמם רווח באמצעות שערים לא אטרקטיביים של המרה. מומלץ לבדוק את שער המכירה או הקנייה של האירו לפני שמבצעים את ההמרה, וגם לבדוק את השערים במספר נקודות. הבדל של עשירית הנקודה עלול להיות שווה עבורכם לא מעט כסף.

אנחנו ממליצים לבצע המרה של מטבעות לאירו לפני הנסיעה לחו"ל, אם אכן אתם טסים לחו"ל, ולהימנע ככל האפשר משימוש באשראי מעבר לים, וגם ממשיכת כספים בכספומטים. העמלות שתשלמו בכל אחד מהמקרים האלה עלולות להיות גבוהות, ולהביא לתשלום די מיותר מבחינתכם. אתם מוזמנים לקרוא עוד על הנושא במדריך מקיף שהכנו עבורכם.

לירה שטרלינג – כל מה שצריך לדעת

מדריך פורקס – כל מה שצריך לדעת על שוק המט"ח

קרנות השתלמות ידועות כאחד מאפיקי ההשקעה המומלצים ביותר, אם לא המומלץ שבהם. מדריך זה יתמקד בקרנות השתלמות לעצמאים, שבנוסף ליתרונות הידועים של מכשיר ההשקעה הזה טומנות בחובן הטבות נוספות, עבור המגזר הספציפי של העצמאים.

מה היא קרן השתלמות?

נתחיל בקרנות השתלמות בכלל (לשכירים ולעצמאים). מה זאת בעצם קרן השתלמות? ובכן, מדובר בתכנית חיסכון לטווח בינוני – את הכספים (והרווחים שהיא צברה) ניתן למשוך תוך שש שנים מרגע ההפקדה ללא תשלום מס.

עבור שכירים מדובר על קרן שאתם כעובדים מפרישים אליה מהשכר ברוטו באופן שוטף (2.5%), ובמקביל המעסיק מפריש גם כן (7.5%). היתרון הגדול של החיסכון בקרן הזו הוא הטבת המס, או יותר נכון פטור מלא ממס על הרווחים הנצברים בקרן.

אפשר להמשיך לחסוך באמצעות הקרן עד גיל הפנסיה, אך קרן השתלמות אינה מהווה תחליף לחיסכון פנסיוני באמצעות קרן פנסיה או קופת גמל.

פעם, קרנות השתלמות היו מיועדות למימון של השתלמויות מקצועיות עבור השכירים, ולאחר מכן לעצמאים. עם השנים הן נפתחו לכלל הציבור וכיום אין קשר להשתלמויות, כלומר, הכסף בקרן יכול לשמש לכל מטרה. בפועל, אפשר למשוך כספים מהקרנות לאחר שלוש שנים עבור השתלמויות או לימודים, אך לאחר שש שנים המשיכה אפשרית לכל מטרה. גברים מעל גיל 67 ונשים מעל גיל 62 יכולים למשוך את הכספים לאחר שלוש שנים, גם כאן מבלי שהם צריכים לשלם מס. לאור היתרונות של קרן השתלמות מדובר באפיק חיסכון חשוב לטווח בינוני עד ארוך. להרחבה – מדריך קרנות השתלמות

מה זאת קרן השתלמות לעצמאים?

במדריך הנוכחי נתייחס לשאלה נוספת שעולה: עד כמה קרנות השתלמות באמת משתלמות עבור עצמאים, שלא זכאים להפקדות של המעסיק אלא צריכים להפקיד בעצמם. האם כדאי שגם הם ישקיעו בקרנות השתלמות?

התשובה היא כן!

במיוחד לאור ההטבה הנוספת שהמדינה מספקת לעצמאים שיפקידו בקרן השתלמות לעצמאים.

מהן אפשרויות החיסכון של עצמאים בישראל?

בשונה מהמצב אצל שכירים, עצמאים נדרשים להפקיד את כספי החיסכון בעצמם, ללא השתתפות של גוף כלשהו. אולם הם יכולים לעשות זאת בדרכים שונות: חיסכון פנסיוני (שהוא חובה החל מתחילת 2017) באמצעות קופת גמל, קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וגם הפקדה לקרן השתלמות, בנוסף וללא קשר לחיסכון הפנסיוני.

מהם היתרונות של קרנות ההשתלמות על פני קרנות הפנסיה?

ההבדל המשמעותי ביותר בין חיסכון פנסיוני לקרן השתלמות הוא נזילות הכספים. את כספי הפנסיה יוכל לקבל העמית כקצבה רק לאחר שיגיע לגיל פרישה, ואילו הכספים בקרן ההשתלמות הופכים לנזילים כבר שש שנים לאחר ההפקדה הראשונה בה.

סיבה נוספת שמעודדת עצמאים להפקיד לקרנות השתלמות היא שתי הטבות מס בשווי גבוה מאוד הניתנות לעצמאים: ניכוי (הוצאה מוכרת) ופטור ממס רווח הון.

עצמאי רשאי להפקיד עד 4.5% מהכנסותיו החייבות במס ולקבל בגין זה ניכוי, כלומר שזה ייחשב כהוצאה מוכרת.

כך למשל, עצמאי שהכנסותיו החייבות במס עומדות על 200 אלף שקל יכול להפקיד 9,000 שקל. סכום זה יירד מהכנסתו החייבת במס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות.

בנוסף, מקבלים העצמאים פטור ממס רווח הון, על הפקדה שנתית של עד 18,600 שקל, נכון ל-2021 – ומדובר בהטבת מס משמעותית שכדאי להשתמש בה.

כיום עצמאים יכולים לפתוח קרן השתלמות ולהפקיד אליה כספים באופנים שונים. יש עצמאים שמחליטים על הפקדה חודשית של הכספים בסכומים סבירים שהם יכולים לעמוד בהם. רוב העצמאים מעדיפים לבצע את ההפקדות לקראת תום שנת המס. כך אפשר לדעת מהם הסכומים הזמינים שעומדים עבורו למטרת ההפקדה. מומלץ במקרה הזה להתייעץ עם רואה חשבון או גורם מוסמך אחר, ולהחליט יחד על סכום הפקדה שיאפשר לנצל את הטבות המס ומהצד השני לא לפגוע בהתנהלות הכלכלית השוטפת.

סוגים של קרנות השתלמות

לפתוח קרן השתלמות זה פשוט. צריך להציג אישור עוסק מורשה או את ההכנסות הקיימות מהעסק.

יש בישראל לא מעט גופים פיננסיים שמאפשרים לעצמאים לפתוח קרן השתלמות. לכל חברה יש כמה מסלולים, כשלרוב יש מסלול קרנות השתלמות מנוהלות, ומסלול השתלמות מחקות מדד. בקרנות ההשתלמות המנוהלות מדובר על מגוון רחב של מסלולי השקעה – אג"ח ממשלתי, אג"ח קונצרני, מניות, מסלול כללי ועוד.

מסלול מחקה מדד הוא מסלול שבו הכספים לא מנוהלים באופן אקטיבי על ידי מנהלי השקעות, אלא מפוזרים בהתאם לרמת הסיכון של המפקיד, בין מדדים שונים. כלומר, אחרי שנעשית בדיקה מול צרכי הלקוח והסיכונים שהוא יכול לעמוד בהם, מתאימים לו את קרן ההשתלמות המחקה המתאימה. הקרן הזו מורכבת ממכשירים עוקבי מדד. השיטה הזו הופכת ליותר ויותר פופולרית בעולם מהטעם הפשוט שברוב המקרים לא ניתן להכות את המדד על פני תקופה ממושכת (רק מעטים מצליחים לעשות זאת לאורך זמן), ולכן עדיף להשקיע במכשירים שמספקים את תשואת המדד.

אז איזו קרן השתלמות לפתוח? האם להעניק משקל גבוה יותר לאפיקים מנייתיים, או לבחור דווקא במסלול סולידי המבוסס על איגרות חוב? המסלול הראשון יתאים יותר להשקעות לטווח ארוך, בעוד השני מתאים לאנשים שלא רוצים לקחת סיכונים ו/או מחפשים השקעות לטווחים קצרים של מספר שנים.

על כל פנים, מומלץ לפני שבוחרים קרן השתלמות, וגם חברה שמנהלת אותה, לקרוא מעט על המסלולים של החברות השונות, ולהיעזר בגורמים מקצועיים. אגב, בכל חברה תוכלו לפגוש משווק פנסיוני מוסמך שיסביר מהם אפיקי ההשקעה המומלצים בשבילכם.

קיימת גם אופציה לבחור בקרן השתלמות בניהול עצמי – קרן השתלמות IRA שדמי הניהול שלה (דמי הניהול על הצבירה) יהיו נמוכים יותר, מהסיבה הפשוטה שבקרן הזו אתם משקיעים בעצמכם את הכספים, אתם מחליטים במה להשקיע.

בקרנות השתלמות אישיות ניתן להשיג דמי ניהול שנתיים של כ-0.3-0.5%. קרן השתלמות בניהול עצמי תצריך מכם בדרך כלל סכום של כמה עשרות אלפי שקלים בחשבון הבנק כתנאי לפתיחתה.

בשביל לנהל קרן השתלמות בעצמכם אתם צריכים הבנה מסוימת בשוק ההון, ותצטרכו לעקוב אחרי הקרן והביצועים, ולעשות שינויים במידת הצורך. זה מכשיר טוב, אבל הוא מיועד לכאלו שמבינים בשוק ההון – אולי לא הבנה לפרטי פרטים, אבל הבנה של המכשירים, היכרות עם ניירות הערך, ויכולת להתאים את הרכב תיק ההשקעות לסיכונים.

דמי הניהול בקרן ההשתלמות

בכל מקרה, דמי הניהול של קרן השתלמות לעצמאים עשויים בהחלט להיות סבירים ביחס לאפיקים אחרים של חיסכון ועומדים על עד 2% מהצבירה בשנה.

מומלץ לבחון הצעות של מספר גופים, להתמקח ולנהל משא ומתן. יש עצמאים שסבורים שאין להם יותר מדי כוח מיקוח מול הגופים הפיננסיים, להבדיל מגופים המעסיקים מאות או אלפי עובדים, אבל במציאות יש הרבה דברים שאפשר לעשות כדי לצמצם את דמי הניהול.

הטבת המס: השינויים של 2017

והגענו לבונוס הגדול, להטבה שהופכת את קרן ההשתלמות לעצמאים למוצר מנצח.

צריך להבין כהתחלה שהמדינה רוצה לעודד חיסכון, גם בקרן השתלמות, כדי לעודד עצמאות כלכלית וגם כדי להקטין את התלות במדינה בשנות הפנסיה.

לכן, חובת הפקדה לפנסיה בתור עצמאים משרתת את האינטרס הזה של המדינה. במקביל, המדינה הגדילה את הטבות המס הניתנות בעת הפקדה. במקרה של קרן השתלמות לעצמאים, חל החל משנת 2017 עדכון של שיעורי הטבת המס: במצב הקודם, העצמאי היה צריך לבצע הפקדה של 7% מההכנסה שלו על מנת שיקבל הוצאה מוכרת בגובה של 4.5% (הוצאה מוכרת לעסק – כלומר שניתן לקזז אותה מול מס הכנסה). מ-2017 הוא מקבל את הטבת המס כבר מהשקל הראשון שהוא מפקיד, כשהתקרה המקסימלית של ההפקדה לצורך קבלת הטבת מס היא 4.5%.

הרווח המיידי שלכם בהפקדה לקרן השתלמות לעצמאים

ושווה להמחיש את ההטבה הזו – נניח שההפרשה בחודש הסתכמה ב-1,400 שקל (7% מהשכר). במצב כזה רק 900 שקל (4.5%) הוכרו כהוצאה, וגרמו בעקיפין לחיסכון במס המוערך ב-300-400 שקל (תלוי במדרגת המס של העצמאי). מ-2017 כל הסכום עד תקרה של 4.5% יוכר כהוצאה. כלומר, העצמאי יפריש 900 שקל ויזכה להטבה במס של 300-400 שקל – הוא מפקיד פחות ומקבל אותו דבר. כלומר, מעבר להטבות בחיסכון עצמו, תהיה הטבה גדולה מאוד עם ההפקדה – בעצם המדינה מחזירה חלק משמעותי מהפקדה השוטפת של העצמאי.

נכון ל-2021, גובה ההכנסה השנתית המקסימלית שאפשר להפריש כיום כדי לקבל את הטבת המס הוא 260,000 שקל, ומכאן שתקרת ההפקדה לצורך הטבת המס היא 11,700 שקל בשנה (4.5%). מי שמפקיד מעבר לסכומים אלה – נניח יותר מ-11,700 שקל עבור הכנסה הפחותה מ-260,000 שקל – לא יהיה זכאי להטבת המס על הסכום המופקד, אבל עדיין אפשר יהיה לקבל פטור ממס רווחי הון במועד המשיכה של הכספים, כל עוד לא עוברים את התקרה הבאה.

תקרת ההפקדה לצורך קבלת פטור ממס רווח הון של קרן השתלמות לעצמאים עומדת, נכון ל-2021, על כ-18,200 שקל (7%). לאחר סכום זה משלמים מס בגובה של 25% על הרווח הריאלי, כך שלא בטוח עד כמה כדאי לחרוג ממנו. כך גם בכל הנוגע להפרשה בסכום העולים על 7% מההכנסה השנתית. משיכה מוקדמת של הכספים – פחות משלוש שנים במקרה של השתלמות/אדם מבוגר ופחות משש שנים בכל מקרה אחר – תחייב תשלום מס רווחי הון.

רבים מתבלבלים ביחס לסכומים הרלוונטיים, ולכן חשוב לשים לב למספרים המדויקים, בעיקר על רקע הנטייה של חלק מהעצמאים להפקיד סכומים גבוהים מאוד בקרן השתלמות (אין הגבלה על הסכומים שניתן להפקיד), ולהתאכזב לאחר מכן כשרק חלק מסוים מהסכומים האלה מוכר לצרכי הטבת מס. זכרו את המספרים האלה: כ-11,700 שקל במועד ההפקדה מעניקים הטבת מס, בעוד כ-18,000 שקל במעמד המשיכה מעניקים פטור ממס רווחי הון. מומלץ לא לעבור את הסכומים האלה, ובכך ליהנות ממלוא פוטנציאל הטבות המס של הקרן.

כל אלה מאפשרים להגיע למסקנה כמעט חד משמעית: חיסכון בקרן השתלמות לעצמאים אטרקטיבי לא פחות מאשר עבור שכירים, ולכן מומלץ שגם אתם תחשבו על פתיחת קרן – ורצוי לחסוך בה זמן ארוך ככל האפשר.

עוד מוצרים שכדאי להכיר:

קופת גמל להשקעה – בעיקר יתרונות

פוליסות חיסכון  – יתרונות וחסרונות

חשוב מאוד – גילאי 70, יכולים לקבל פטור ממס על רווחים בפוליסות חיסכון

לירה שטרלינג ("פאונד"), הוא המטבע הרביעי בעולם מבחינת היקף המסחר בו. זהו המטבע הרשמי של מדינות ההמלכה המאוחדת של בריטניה – אנגליה, סקוטלנד, וויילס, אירלנד וצפון אירלנד; כאשר ההשפעה של המטבע, ובעיקר ההשפעה על השינויים במטבע מגיעה גם אלינו. ראשית אנחנו צרכנים, וכצרכנים אנחנו קונים מוצרים מיובאים שחלקם נרכש גם בבריטניה. ולכן ברור ששינויים במטבע משפיעים גם עלינו – אם לדוגמה, אנחנו מתכוונים לרכוש רכב תוצאת בריטניה והליש"ט עלתה, אז מחיר הרכב בשקלים יעלה בהתאמה. זו דוגמה של מוצר "כבד", אבל העיקרון תקף גם למוצרים "הקטנים".

שער הליש"ט  – וגם שינויים בכל תקופה שתגידרו

ליש"ט – אחד המטבעות החשובים ביותר

וזה לא נגמר בזה – הכסף שלנו נמצא אצל הגופים המוסדיים שמנהלים בשבילנו את קרנות הנאמנות, קופות הגמל, קרנות הפנסיה ועוד. חלק משמעותי מהכספים של החיסכון לטווח ארוך (פנסיה וגמל) מושקע בנכסים לא סחירים, בעיקר נדל"ן מניב בחו"ל, כשבריטניה לצד ארה"ב וגרמניה, הם יעדי השקעה נפוצים. ולכן, שינוי המטבע באזורים האלו ישר משפיעה על החיסכון שלנו בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל.   השינויים האלה הם כמובן לטוב ולרע – לטוב אם המטבע – הליש"ט מתחזקת, ולרע אם השקל מתחזק. הבעיה שבשנים האחרונות השקל חזק מול המטבעות המשמעותיים בעולם – הדולר, האירו, הליש"ט, כך שבעצם נוצרים לנו הפסדי מט"ח (הפסדים כתוצאה מירידה בשער המטבע).

שימוש נוסף בליש"ט הוא כאשר אנחנו…מטיילים בבריטניה.חשבו על טיול באי הבריטי (כי לונדון מחכה לכם תמיד, לצד ערים ומדינות אחרות), , ומעבר לכך –  אנחנו רוכשים דרך האינטרנט, גם דרך אתרים בבריטניה (תשלום בליש"ט). במילים אחרות, השימוש בליש"ט הוא אמנם לא כמו בשקל, ונראה שגם פחות מהשימוש בדולר, ובכל זאת אנחנו משתמשים בו והשינויים במטבע משפיעים על הכיס שלנו.

מעבר לכך, מדובר במטבע סחיר מאוד בשווקים הפיננסים – רכישת מניות בבורסה הלונדונית נעשית בליש"ט, סחורות בבורסה הלונדונית בעיקר בליש"ט, ובכלל – הליש"ט מהווה חלק משמעותי במסחר העולמי במטבעות – מסחר שנועד לגדר השקעות ועסקאות, ומסחר שנועד להשגת רווחים – ראו כאן הרחבה – מסחר במטבע חוץ.

בשנים האחורנות, גם בעקבות הברקזיט, הליש"ט נחלש בשיעור חד. הברקזיט שמשמעותו יציאת בריטניה מגוש האירו, עלול להכביד על הכלכלה האנגלית, ובהתאמה בהיוודע תוצאות משאל העם על הברקזיט (העם הצביע כאמור על יציאה מגוש האירו), המטבע צנח בשיעור חד (מאז התרסק בכ-20%). השאלה שמשקיעים רבים שואלים היא האם המטבע לא הגיע לתחתית? האם לא הגיע הזמן לבצע השקעות בנדל"ן בבריטניה (במטבע הנמוך)? אז כמובן שאין נביאים, במיוחד לא במטבעות, אבל אנחנו יכולים לההפנות אתכם למשקיע האגדי ג'ורג סורוס שטעה בכיוון המטבע (הימר על הישארות בברקזיט) – להרחבה

איך משקיעים בדולר?

ההיסטוריה של הליש"ט

ההיסטוריה של לירה שטרלינג מחזירה אותנו עוד למאה ה-16, כאשר בשנת 1560 הוגדר כסף שטרלינג בתור המטבע הראשי של בריטניה. בשנים אלה הייתה זו סגסוגת שהורכבה בעיקר מכסף, וכללה לצד זה מתכות נוספות. השימוש הראשון בלירה שטרלינג בתחילת הדרך היה באנגליה בלבד, כשלאחר מכן כשאנגליה אוחדה עם סקוטלנד ואירלנד הפך המטבע לרשמי בכל הממלכה המאוחדת. על גבי מטבעות לירה סטלרינג מתנוססת כיום בגוואה דמותה של המלכה אליזבת' השנייה, פועל יוצא של העובדה שהם נושאים הם הדמות של המלך המכהן בבריטניה.

מאפיינים של לירת השטרלינג –  לירה שטרלינג, המכונה בפני הבריטים "קוויד" (Quid), היא בעלת הסימון £ – הסימן מתכתב עם עיצוב האות L, האות הראשונה בשמו הראשון של המטבע, "ליברה". על פי תקן ה-ISO 4217 הבינלאומי הסימון של המטבע הוא GBP. במקומות שונים אתם עשויים להיתקל בסימון UKP, סימון לא תקני של לירה שטרלינג שהפך למקובל במחוזות מסוימים. דעו שהכוונה היא לאותו מטבע.

את לירה שטרלינג מחלקים ל-100 פני, כשגם כאן אפשר להבחין בשינוי שחל במהלך ההיסטוריה. עד שנות ה-70 של המאה הקודמת היה מחלקים לירה שטרלינג אחת ל-20 שילינג, וכל שילינג ל-12 פני (בלירה שטרלינג אחת היה 240 פני). בנוסף לכך היצע המטבעות השתנה עם הזמן. עד לשנות ה-50 של המאה ה-20 המטבע הקטן ביותר היא "פרת'ינג" – רבע פני ו-1/960 לירה סטלינג. קודם לכן הונפקו מטבעות בערכים של חצי, שליש ורגע פרת'ינג. כשעברו לשיטה העשרונית החליפו את המטבע הקדם עשרוני של שישה פני בשניים וחצי פני עשרוניים, והנהיגו מטבע חצי פני חדיש (1/200 לירה שטרלינג). עם האינפלציה הבריטית נשחק ערכו של המטבע, שהפך לרלוונטי הרבה פחות בקרב תושבי האי ואף יצא ממחזור הייצור בשנת 1984. בתקופות שונות חילקו את הלירות באופנים אחרים: למשל לרבעים ("כתר", Crown = 60 פני ישנים) או שמיניות ("חצי כתר", Half a Crown – 30 פני ישנים). מטבעות אחרים שהיו רלוונטיים אז היו גינאה (21 שילינג, או 1.05 לירות שטרלינג), ולאחר מכן מטבע בשם סובריין. בגינאה המשיכו להשתמש במשך תקופה מסוימת לאחר הביטול הרשמי שלו, בעיקר בקרב בעלי המקצועות החופשיים או אנשי המעמדות הגבוהים בבריטניה.

פריט מעניין נוסף ביחס ללירה שטרלינג: גם על ישראל המטבע השפיע, מה שלא מפתיע על רקע המנדט הבריטי שהיה בארץ ישראל טרם קום המדינה. בשנים אלה הייתה ישראל חלק מגוש השטרלינג, והונהגה בה לירה ארץ ישראלית שהייתה זהה בערכה ללירה הבריטית. ההבדל היה החלוקה למטבעות קטנים יותר, כאשר בארץ ישראל עשו את החלוקה למילים: 10 מיל ("גרוש"), 50 מיל או 1,000 מיל. ב-1948 הוחלט להוציא את ישראל מגוש השטרלינג.

כיום, אפשר למצוא ארבעה סוגי שטרות של לירה שטרלינג: 5 לירה שטרלינג, 10 לירה שטרלינג, 20 לירה שטרלינג ו-50 לירה שטרלינג. בגזרת המטבעות, תמצאו מטבעות של פני 1 פני, 2 פני, 5 פני, 10 פני, 2 פני, 50 פני,1 לירה שטרלינג ו-2 לירה שטרלינג. באופן לא מפתיע גם כאן אנחנו רואים שטרות ומטבעות יוצאים מהמחזור מפעם לפעם, תוך שהם מוחלפים באחרים. בשנת 2014 למשל הוחלפו שטרות של 50 לירה שטרלינג באחרים, כך ששטרות עליהם התנוסס אז הדיוקן ל הנגיד הראשון של הבנק המרכזי של בריטניה, סר ג'ון הבלון, יצאו מהמחזור. מי שהיה לו (או שעדיין יש לו) את השטרות הישנים לא יוכל להשתמש בהם בצורה חוקית למטרות מסחר, אבל כן יכול לפקיד אותם בחשבונות פקדונות בבנקים.

אחת למספר שנים אנחנו עדים לשינוי במראה השטרות והמטבעות של הפאונד. בחודש ספטמבר 2016 הודיעה הבנק המרכזי של אנגליה על השקת שטר חדש של חמישה פאונד, שהחידוש בו הוא הייצור של השטר מפלסטיק ולא מכותנה כפי שנהוג לעשות באופן מסורתי. במטרה בכך היא להביא לשטר שיהיה חזק, נקי ובעיקר מורכב הרבה יותר לזיופים: השטרות מכילים חלקים שטופים וגם תמונות של הביג בן, מודפסות בזהב או בכסף שהזיוף שלהם מורכב הרבה יותר. בבריטניה התגאו ביכולת השרידות הגבוהה של השטר, שבעקבות השינויים יכול לדבריהם לשרוד כביסה או לעיסה על ידי חיית מחמד. כמובן שמומלץ שלא לנסות לבחון את העמידות של השטרות, כמו כל שטר למעשה. בשנים הקרובות צפויים להיות מוחלפים שטרות נוספים, כשבין היתר תופיע תמונה של הסופרת הבריטית ג'יין אוסטין על גבי שטר של עשרה לירה שטרלינג ותמונה על האמן וויליאם טרנר על גבי שטר של 20 לירה שטרלינג שאמור להיות מושק עוד מספר שנים.

השפעת הברקזיט: האם היא קיימת?

כולנו שמענו על יציאתה של אנגליה מהאיחוד האירופי בשנת 2017.  מה שידוע בתור "ברקזיט". ובכן, ליציאה הזו אמנם לא צפויה להיות השפעה של ממש מבחינת המטבע, מהסיבה הפשוטה שמאז ומתמיד בריטינה לא השתמשה באירו. גם כאשר היא הייתה חלק מהאיחוד האירופי, הממלכה הבריטית שמרה בקנאה על המטבע המקומי, בסמכותו של בנק אנגליה. כך שהיציאה אינה משמעותית מהבחינה הזו. אלא שליציאה גם אם אין לכאורה השפעה ישירה על המטבע, בטח שיש השפעה על הכלכלה הבריטית ומכאן שגם על שער המבטבע המקומי ביחס למטבעות אחרים.

למעשה התקופה שמאז דווח על הברקזיט מוכיחה שההשפעה על שער המטבע היא גדולה. מאז ההכרזה הוא נמצא בגדול במגמת ירידה, ושבר כמה שיאים שליליים. ביולי 2016 הגיע הפאונד לשפל של יותר משלושה עשורים ביחס, וירד מתחת לרף חמישה השקלים ללירה שטרלינג אחת. נכון לנקודת הזמן הנוכחית ( ספטמבר 2018), לירה שטרלינג אחת שווה לכ-4.7 שקלים. בטווח של השנה האחרונה נע המטבע בין כ-4.4 שקלים לכ-5.7 שקלים. אם חוזרים כמה שנים אחורה, אפשר להיזכר למשל בשלהי שנת 2012 בה שער הפאונד היה כמעט 6.5 שקלים.

השטרלינג משפיע בצורה משמעותית על שערי מטבעות אחרים, למשל הדולר או האירו. ירידה בשער השטרלינג, כפי שהמגמה היא כיום, מביאה להיחזקות של הדולר. אולם, היחלשות הדולר עלולה להיות גם בלתי תלויה בשער הלירה שטרלינג.

על מה חשוב לשים לב?

בכל פעם שמתנהלים עם לירה שטרלינג, כמו כל מטבע אחר למעשה, רצוי לשים לב למספר דברים. הראשון הוא שער המטבע, שהופך לרלוונטי כאשר רוכשים או מוכרים מט"ח. לפני שעושים את ההמרה של המטבע – בין אם דרך הציינג'ים למיניהם, דואר ישראל או כל מקום אחר – חשוב לראות מהם השערים היציגים של המטבע, וגם לקחת בחשבון הבדלים בין כל מקום בשערים.

מי שלא עושה את זה עלול לגלות שהוא מבצע את ההמרה עם שערים שאינם אטרקטיביים, שיביאו לרווח נקי לגורמים הממירים את הכסף. גם אם המקום מכריז בראש חוצות כי "אין עמלה", יכול להיות שהיא תיגבה בצורה עקיפה בזכות שערים לא אטרקטיביים. מומלץ לבדוק מהם השערים המוצעים במספר מקומות לפני שמקבלים את ההחלטה. מידע נוסף תוכלו לקרוא כאן.

אם אתם טסים לחו"ל, אנחנו ממליצים לכם לבצע את ההמרה ולא להשתמש בכרטיס האשראי. העמלות הנגבות על שימוש באשראי בחו"ל, וגם על משיכת כספים בחו"ל, הן יקרות ולפעמים גם די מיותרות (למה לשלם כ-3% עמלה?).

לשערי מטבעות ומחשבוני הצמדה (חישוב הצמדה לתקופה):

שער הליש"ט  – וגם שינויים בכל תקופה שתגידרו

שער הדולר  ושינויים לתקופה

שער האירו ושיינויים לתקופה

מדריך פורקס – כל מה שצריך לדעת על שוק המט"ח

מעודכן ל-07/2021

המונח ניכוי מס במקור מתייחס לחובה החלה על המשלם לנכות מס הכנסה מהתשלום למוטב ולהעביר לרשויות המס את הסכום שנוכה. למעשה חובת המס היא של המוטב הזכאי לתשלום, אך החובה לנכות את המס, באופן מלא או חלקי, חלה על המשלם. את המס מנכה הגורם המשלם בצורה חלקית או מלאה (הסכום שממנו מנכים הוא מלוא הסכום, כולל המע"מ), כשחובת תשלום המס עצמו היא כמובן על המוטב – הניכוי נעשה בפועל במועד התשלום עצמו.

סעיפים 162 – 173 לפקודת מס הכנסה עוסקים בחובת הניכוי במקור, ומכוחם הותקנו תקנות וצווים המפרטים את כללי הניכוי במקור במגוון רחב של תשלומים, כגון משכורת, שכר מרצים, שכר סופרים ועוד.

אם אתם עצמאיים, בעלי עסק או מנהלים בחברה, סביר שאתם יודעים שכאשר אתם צריכים לשלם לגורם כלשהו עליכם גם להפריש את המס בגין העסקה הזו – אלא אם לגורם המקבל את הכסף יש אישור ניכוי מס במקור, אישור שמשמעותו שלא צריך לנכות מס במקור (במקור – כלומר בעת העסקה המקורית), אלא שהוא משלם את המס במסגרת דוחותיו השוטפים.

התשלום של מס במקור נועד להבטיח שרשות המס תקבל כסף בגין העסקה, והוא סוג של ברירת מחדל – מס הכנסה בעצם רוצה את הכסף מראש כדי שהעסקאות לא יברחו (שתשלום המס על העסקאות לא "יתפספס"). מי שמקבל אישור מס במקור (וכמעט כולם יכולים לקבל אישור כזה, למעט חברות חדשות שמס הכנסה מטיל עליהן שיעור מס נמוך במקור), לא משלם את הכסף במקביל לביצוע העסקה אלא במקביל לתשלום השוטף למס הכנסה (דרך המקדמות השוטפות והתשלום בדיווח השנתי).

דוגמאות לניכוי מס במקור:

מעסיק מנכה מס במקור משכר העובד ומעביר את המס ישירות לרשות המסים בישראל כמס הכנסה.

בנק מנכה מס על דיבידנד, כאשר בעל חשבון המנהל תיק ניירות ערך קיבל דיבידנד על ניירות ערך בחשבון.

לקוח מנכה מס במקור לספק מהתשלום שהוא חייב לו (כאשר הלקוח חייב בניכוי מס במקור מתשלומיו לספקים, ולספק אין פטור מניכוי מס במקור מתשלומים המגיעים לו).

ניכוי מס בשוק ההון

ניקח כדוגמה עסק בתחום הצרכנות, שסגר על עסקה גדולה לאספקת ציוד משרדי בגובה של 40,000 שקל + מע"מ לגורם כלשהו. אם שיעור ניכוי המס שנקבע לחנות הוא 20%, היא תציג לגורם שמעביר לה את התשלום, את אישור ניכוי המס לצד אישור ניהול ספרים. התשלום שמשלם הלקוח יהיה בניכוי המס, כלומר, 32,000 ש"ח (40%) בתוספת מע"מ. לצד זה הלקוח של נותן השירות צריך לשלם את המס המנוכה, 8,000 שקל, עד ה-15 בחודש העוקב.

לכאורה הדברים פשוטים למדי (באופן יחסי, כי בכל מקרה נושא המס הוא די סבוך). אולם בפועל, כשנכנסים לעובי הקורה מבחינים שיש הרבה דברים פחות מובנים מאליהם שצריך לדעת על ניכוי מס במקור. את התשובות לשאלות חשובות אלה נספק במדריך הנוכחי.

המקרים שבהם חלה חובת ניכוי מס במקור

ניכוי מס במקור נעשה באופנים שונים בהתנהלות הכלכלית שלנו. המקרים השונים מפורטים בפקודות מס הכנסה, והם עברו שינויים ועדכונים שונים במהלך השנים. המקרה הבסיסי הראשון הוא ניכוי מס מהשכר של עובד שכיר – במקרה זה מי שמנכה את המס ומעביר אותו לרשות המיסים הוא המעסיק. ברוב מהמקרים נעשה ניכוי מס במקור מהתשלום שניתן עבור שירותים של עצמאים, למעט מקרים נקודתיים שאליהם נתייחס בהמשך. בעיקרון עסקים קטנים שלא צריכים לנהל את החשבונות שלהם בשיטה הכפולה לא צריכים תמיד לבצע את הניכוי. לעומתם החובה הזו דווקא כן תחול על חברות עסקיות.

את ניכוי המס מבצעים מוסדות ציבוריים מכל סוג – למשל: בתי חולים, מוסדות אקדמיים, קופות חולים, המוסד לביטוח לאומי, רשויות מקומיות ועוד (שימו לב שלא מול כל הגופים האלה צריך לנכות מס במקרה שהתשלום נעשה על ידם). מקרה נוסף הוא ניכוי מס במקור של ספק, הנעשה על ידי הלקוח מהתשלום שהוא חייב לו.

ניכוי מס בשותפויות ייעשה כשיש חובה לניכוי מס על לפחות שותף אחד. במקרה של חברות (חברה בע"מ כמו גם חברות אם ובת), ייעשה ניכוי המס על פי המחזור השנתי. בתחום הבנקאות, מתבצע ניכוי המס על דיבידנדים, על ידי הבית.

חשוב לדעת – מס הכנסה מספק הפחתה בניכוי מס במקור במקרים רבים לאפס באם הוא משתכנע שהעסק ישלם בסוף הדרך – עם פרסום הדוח השנתי. לרוב בעסקים חדשים מס הכנסה דורש שיעור מסוים של מס במקור, אך בהמשך זה יורד בהדרגה ואפילו מתאפס. טוב שכך, מס במקור הוא לא עניין פשוט כשעובדים מול גופים מסוימים. מול גופים קטנים זה לא ביג דיל, אבל אם תעבדו מול גופים גדולים, זה טרטור גדול לעבוד מול ניכוי מס במקור.

ולכן כדאי לעשות כל מה שאפשר שלא תהיה לכם חובת ניכוי מס במקור. בין היתר – לדווח בזמן. פרטיים וחברות שלא מדווחים בזמן מאבדים את "ההטבה" של מס הכנסה ומשלמים מס במקור. זה הופך את העבודה השוטפת לקשה ולפעמים מייגעת ולכן זה עונש די הולם. רשות המסים צודקת – היא לא צריכה לתת פרס לכאלו שלא מדווחים בזמן. אז תדווחו בזמן.

נקודות זיכוי ממס הכנסה – כמה מגיע?

מחשבון נקודות זיכוי

החזרי מס – האם מגיע לכם כסף ממס הכנסה

מס הכנסה שלילי – מה זה, והאם זה רלבנטי אליכם?

תיאום מס – איך עושים את זה ומתי?

הכנסות שמהן צריך לנכות מס

בעיקרו של דבר, חובת ניכוי המס במקור חלה על מרבית ההכנסות, כשרשימת המקרים מפורטת בפקודות, בצווים ובתקנות השונות שנחקקו בתחום במרוצת השנים. את המס מנכים כאמור על שכר עבודה, וכן על תשלום לעצמאים לסוגיהם: שכר של אמנים וסופרים, שכר מרצים, שכר בוחנים ועוד. את המס מנכים גם מדמי שכירות, ממענקי פרישה, מרווחים המתקבלים דרך הגרלות ופרסים, מתשלומי דיבידנד וריבית, ממענקים שונים ועוד.

גובה הניכוי תלוי בסוג התשלום ובמהות שלו, כשיש מצבים בהם אפשר להפחית את שיעור הניכוי דרך פקיד השומה הרלוונטי במס הכנסה. באופן כללי השיעור עבור שירותים או נכסים עומד על 20% או 30% לרוב, אלא אם נקבע שיעור אחר על ידי פקיד השומה.

אי אפשר לדעת באופן גורף מהו שיעור ניכוי המס שעליו יוחלט – שיעור הניכוי תלוי בפרמטרים דוגמת סוג העסק, האופי שלו והתחום המקצועי שבו הוא פועל. ממש כשם שתשלום מס ההכנסה עצמו נעשה בהתאם להכנסות, על פי שיטת המדרגות במסגרתה משלמים יותר מס על הכנסות גדולות.

מכאן נובע שההערכה של הכנסות העסקים או העוסקים היא מהותית בקביעת גובה ניכוי המס במקור, כשלצד זה לוקחת רשות המיסים בדרך כלל מקדם ביטחון. אם פקידיה סבורים שקיים סיכון מסוים שהעסק לא יעמוד בתשלומים השוטפים של מקדמות המס, ייתכן שייקבע עבורו שיעור גבוה יותר של ניכוי מס במקור.

יש כמה מקרים המוגדרים בחוק מבחינת ניכוי המס, שאותם צריך להכיר לפני שמקבלים או נותנים תשלומים. כך לדוגמה, עבור דמי שכירות של נכס מסחרי שהגורם העסקי שמשתמש בהם מעוניין להכיר בהם כהוצאה, נדרש ניכוי מס של 35%. על תשלום שכירות של נכסי נדל"ן למגורים עומד ניכוי המס לרוב על 30%. בשני המקרים על השוכר לפתוח את תיק הניכויים דרך משרד השומה, ולבצע את ניכוי המס במקור אחת לחודש: ב-15 בחודש שלאחר מועד תשלום דמי השכירות.

דוגמה נוספת היא תשלומים המועברים לתושבי חוץ, כמו גם העברה של כספים לחו"ל, עליהם שיעור המס שנקבע לרוב הוא 25%. במקרה של תשלום לתושב חוץ יש מספר החרגות מבחינת ניכוי המס, כאשר אין צורך לבצע את זה אם השירות ניתן ובוצע באופן מלא על ידי נותן שירותים בחו"ל (שירותי תיירות או שירותי ביטוח בחו"ל); עבור דמי השתתפות במכרזים שונים מעבר לים; עבור רכישה של טובין מוחשיים בצירוף רשימון ייבוא; עבור מקדמות שמחזירים ללקוחות (בתנאי שההחזר אינו גבוה מסכום המקדמה ולא כולל בתוכו ריבית) ועוד.

החדשות הטובות: ניתן להפחית וגם לקבל פטור מהניכוי

יש מצבים שונים שבהם ניתן לקבל פטור מניכוי מס במקור, מה שכמובן יקל על ההתנהלות ואף צפוי להגדיל את הרווח בפועל של מקבל התשלום.

כמובן, מי שאינו קיבל את הפטור אבל בכל זאת לא מבצע את הניכוי, מסיבה זו או אחרת, עובר על החוק. בגין עבירות מהסוג הזה עלולות להינקט נגדו סנקציות כלכליות שונות: כך למשל עשויים פקידי השומה לא להכיר כלל בהוצאות עבור התשלומים שביחס אליהם לא בוצע ניכוי המס. בתרחיש אחר עלול להידרש ממס הכנסה לבצע תשלום של המס שטרם נוכה יחד עם קנסות וריביות, מצב שהוא כמובן לא מומלץ.

לא תמיד מס ההכנסה מגלה הבנה ל"תירוצים" לחוסר הניכוי, גם אם מנקודת המבט של הצדדים המעורבים הם לגיטימיים – למשל חוסר ידיעה לגבי חובת הניכוי או סיווג אופי הניכוי – כך שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם המצב היא פשוט למנוע אותו מלכתחילה.

עבור עסקים חדשים לא ניתן בדרך כלל פטור מלא מניכוי מס במקור, אבל אפשר להפחית את שיעור הניכוי (שתלוי כאמור בהיקף ההכנסה). בהרבה מקרים מוגדר שיעור התחלתי של 15% ניכוי מס במקור, כשעם הגדלת ההכנסות צפוי שיעור הניכוי לעלות. עם זאת, אם העסק אכן הוכיח במהלך השנים כי הוא עומד בחובת תשלומי המס, דיווח בזמן והעביר את התשלום, הוא עשוי לקבל פטור מלא מניכוי מס במקור – עוד סיבה לנסות לעמוד בתשלומים הדרושים על ידי מס ההכנסה, ובכלל. מהניסיון שלנו רוב העסקים והעוסקים מקבלים פטור מניכוי מס במקור ללא יותר מדי קשיים, בעיקר לאחר שהעסק כבר פועל כמה שנים ומתנהל על פי הספר מבחינה בירוקרטית.

פטור אוטומטי מניכוי מס במקור לעוסקים פטורים

בספטמבר 2017 החלה רשות המיסים להעניק אישורים לפטור מניכוי מס במקור לבעלי תיק חדש במס הכנסה למי שמוגדר כ"עוסק" פטור, זאת במטרה להקל על עסקים קטנים ולסייע להם בראשית דרכם.

עד אז הכלל המנחה ברשות היה כי גם מי שזכאי לניכוי מס במקור נדרש לשלם למשך חצי שנה ראשונה לפחות 5% מס ולהתקזז עליו רק בהמשך.

"עוסק פטור" במע"מ מוגדר כעסק שמחזור כלל העסקאות שלו לא עולה 98,700 שקל לשנה.

יש להדגיש שעוסקים וחברות משלמים את ניכוי המס במקור כחלק מהתשלומים השוטפים שהם מעבירים לרשות המיסים. הם צריכים לבקש מהלקוחות בסוף השנה הקלנדרית אישור על שיעור ניכוי המס שבוצע, ולצרף את האישור לדו"ח השנתי שהם מגישים לרשויות המס. לא תמיד יש הלימה בין ניכוי המס במקור לבין שיעור המס שהאדם יצטרך לשלם בפועל, כי מס ההכנסה מבצע את החישוב שלו באופן שנתי. במקרים אלה הוא יעמיד את הניכויים שבוצעו בפועל מול מדרגת המס המחושבת בצורה שנתית, כשהתוצאה היא החזר מס (נניח ניכוי של 15% מהתשלום, אבל מדרגת מס שנקבעה והיא נמוכה מכך) או לחלופין תשלום מס עודף.

נקודה חשובה נוספת: חובת העוסק, העובד או בעל העסק לוודא שאכן יש לו אישור לביצוע ניכוי מס במקור, מה שלא תמיד מובן מאליו. בהיעדר אישור זה אמורים הגורמים שמעניקים לו את התשלום לבצע ניכוי מקסימלי. כיום אפשר להנפיק את האישור דרך האתר של רשות המיסים, וכן לקבל מידע מצד המשלם על אישורים פרטניים (עד 10 תיקים, המוזנים למערכת), מערכת 1000 (עד 1,000 תיקים, הנשלחים ומתקבלים בצורה מקוונת) או מערכת מבזק (מעל 1,000 תיקים, בתיאום). מידע נוסף על האישורים ואופן הקבלה שלהם תוכלו לקרוא כאן.

ואם האתר של רשות המיסים לא עזר לכם (ותתפלאו הוא מאוד מסודר ופשוט לשימוש), אז אתם יכולים להשתמש בטופס אצלנו, טופס בקשה לפטור/ הפחתה של ניכוי מס במקור – טופס 2542

מנקודת המבט של המשלם, עליו לברר האם הוא צריך לבצע ניכוי מס לכל עסקה/לקוח, וכמובן שלברר את היקף ואופן התשלום. מומלץ שהוא ינסה לברר מול האם יש לגורם מולו הוא מתנהל פטור מניכוי מס במקור, מה שיקל כמובן על שני הדדים. באופן שנתי יש לשלם מדי שנה, עד סוף חודש מרץ, פירוט של התשלומים שאותו גורם שילם לספקים או לנותני השירותים שלו, כמו גם המס שנוכה מהם.

אישור ניכוי מס במקור – איך מקבלים

ובכן,אתם כבר מבינים שהדרך הכי טובה, הכי נכונה, הכי קלה גם מבחינה תפעולית היא פשוט להוציא אישור ניכוי מס במקור מרשות המיסים, והיום זה יחסית בקלי קלות.   כל מה שצריך לעשות זה להיכנס לעמוד האישורים באתר של רשות המיסים  למלא כמה פרטים על העסק לבקש אישור ניכוי מס במקור (ולרוב כדאי באותה הזדמנות להפיק אישור ניהול ספרים – אישור שגם נדרש על ידי הלקוחות בעת מתן תשלום). את האישורים שולחים ללקוחות, ואז הם לא צריכים לנכות מס במקור. האישור הזה לרוב הוא שנתי, כלומר פעם אחת בשנה, ואין לכם עניין של ניכוי מס במקור, פשוט מקבלים את כל התמורה, ובהמשך מגיישם דוח שבמסגרתו מחשבים כמה מס משלמים.

מדריכים קשורים :

נקודות זיכוי ממס הכנסה – כמה מגיע?

מחשבון נקודות זיכוי

החזרי מס – האם מגיע לכם כסף ממס הכנסה

מס הכנסה שלילי – מה זה, והאם זה רלבנטי אליכם?

תיאום מס – איך עושים את זה ומתי?

הטלפון החכם שלנו הפך עם השנים להיות הכלי דרכו אנחנו מתנהלים בהרבה מאד מובנים. אנחנו מתקשרים באמצעותו, מקבלים באמצעותו מידע, גולשים באינטרנט, משחקים באפליקציות, מצלמים ומה לא. המדריך הבא בא להראות לכם שהסמארטפון יכול להיות אחד החברים הטובים ביותר שלכם גם בכל הנוגע לניהול השוטף של התקציב שלכם. יש שורה ארוכה של אפליקציות לניהול תקציב דרך הסמארטפון, חלקן מוצלחות יותר וחלקן פחות, שאפשר בהחלט להכניס לתמונה.

ניהול חשבון בנק

פעולה בסיסית במיוחד של ניהול חשבון מכניסה לתמונה את אתר הבנק בו מנוהל החשבון שלנו, או כיאה לשנת 2017 – גם האפליקציה שלו.  לרוב הבנקים בישראל יש אפליקציה ייעודית, שמציעה בדרך כלל הרבה מאד דברים, ולפעמים יכולה להחליף את הכניסה לאתר האינטרנט ובעיקר הביקור בסניפים. האפליקציות מאפשרות לראות את מצב החשבון (עובר ושב, פיקדונות, חיובים עתידיים וכן הלאה), ולבצע פעולות פיננסיות מגוונות: החל מהעברת כספים או תשלום חשבונות, דרך העברת כספים ועד לשיחה עם בנקאי. לאחרונה החלה להתאפשר הפקדת צ'קים דרך האפליקציות: כל מה שצריך לעשות הוא להגדיר את הסכום ולצלם את הצ'ק מלפנים ומאחור, לאחר שחותמים עליו כמובן. השירות קיים ברוב האפליקציות של הבנקים המרכזיים בישראל, ולהתרשמותנו מקל מאד על בעל החשבון. אתם מוזמנים לקרוא עוד על השירות בסקירה מקיפה שהכנו לא מזמן.

מעבר להתקנת האפליקציות, חלק מהבנקים מציעים תוספים אחרים לטלפונים החכמים. בבנק דיסקונט למשל קיימת אופציה להתקנת ווידג'ט, שמאפשר לקבל מידע על החשבון (שלוש פעולות אחרונות, יתרת עובר ושב, כרטיסי אשראי ותיק ניירות ערך) דרך המסך הראשי של הטלפון, בלי שצריך להכניס בכל פעם את שם המשתמש והסיסמא.

שאלת השימוש באפליקציות של הבנקים ביחס לאפיקי שירות אחרים של הבנק נשאלת פעמים רבות. אין ספק שזה מאד נוח ופשוט להשתמש באפליקציה, שמאפשרת להיות מעודכנים ולבצע פעולות שונות בלחיצת כפתור, ללא צורך להגיע לבנק ובלי קשר לשעות הפעילות שלו (כמובן שפעולות שמצריכות התעסקות של אנשי הבנק תיעשנה בפועל בשעות הפעילות שלהם). האפליקציות אף עשויות להביא לתעריפי עמלות נמוכים יותר על חלק מהפעולות בהשוואה לביצוע שלהן על ידי מצד שני, האפליקציות לא מאפשרות קבלת ייעוץ וליווי אישי מאנשי הבנק, שאנשים רבים מצפים לו כשהם מבקרים בסניפים – גם בעידן האינטרנט עדיין אנחנו מחפשים לפעמים את המגע האנושי. כמו כן, למרות אמצעי האבטחה המחמירים של אפליקציות הבנקים יש שעדיין חוששים לבצע פעולות דרך הטלפון, בעיקר כאשר משתמשים ברשת אלחוטית (Wi Fi) שעלולה להיות פרוצה יותר.

מחשבון לניהול תקציב 

אפליקציות לניהול תקציב – מספר המלצות

חלק מרכזי בניהול התקציב שלנו קשור להכנסות ולהוצאות השוטפות: אפשר לקבל חלק מהמידע הזה דרך הבנק, אבל לא את כולו. אם מתייחסים להוצאות האשראי, הרי שגם כאן יש אפליקציות לחברות האשראי שאפשר להוריד, לראות את החיובים העתידיים או הנוכחיים, וכמיטב המסורת – גם להזמין הטבות שונות. אפרופו הטבות, בחלק מהמקרים תמצאו אפליקציה נפרדת למטרה זאת, דוגמת אפליקציית לאומי קארד – פינוקים.

באשר לאפליקציות ניהול התקציב ה"חיצוניות", יש כמה שמות שיוכלו לסייע לכם. אפליקציית Handwallet הושקה לפני מספר שנים והיא מיועדת לניהול המזומנים, חשבונות הבנק, כרטיסי האשראי וכרטיסי מתנות גם יחד. האפליקציה הזו היא בהחלט מקיפה, עם למעלה מ-100 קטגוריות ותת קטגוריות. בנוסף, ניתן לראות גרפים של ההוצאות וההכנסות, החסכונות וכן הלאה. פיצ'רים מעניינים באפליקיה הם חישוב תשלומים ומועדים בכרטיסי האשראי (על פי מועדי הפירעון שמגדירים), חישוב ריביות והצמדות על הלוואות ועוד. יש בה אופציה לתכנון תקציב, ובחינה האם עומדים בו בפועל. עבור עוסקים או בעלי חברות אפשר לנהל בנפרד את המאזנים הכספיים של העסק לעומת הבית, ובנוסף לצלם את המסמכים, הקבלות, תעודות המשלוח וכדומה. האפליקציה מסתנכרנת מול רוב הבנקים וחברות האשראי בישראל. בעיה מסוימת שמצאנו בה היא שהנתונים נשמרים על גבי המכשיר עצמו או בסנכרון עם גוגל, מה שעלול להביא למצב בו במחיקת האפליקציה או החלפת הטלפון נתונים ייעלמו.

אפליקציה נוספת היא "פיננדה – פשוט לשלוט בכסף", שאף היא מציעה מעקב אוטומטי אחר ההוצאות וכלים של ניהול תקציב. אפשר להכניס בה את חשבונות העובר ושב וכרטיסי האשראי (אמריקן אקספרס, ישראכרוט, קאל ולאומי קארד. ללא כרטיסי דיינרס) להגדיר יעדים חודשיים, רבעוניים או שנתיים, לראות גרפים חודשיים של הוצאות, הכנסות וחיסכון ואף לעדכן את יתרת המזומנים בארנק: מבחינה מעשית, הכספים שמשכתם מחשבון הבנק שלכם, על פי הנתונים שבאתר שלו (לנו זה היה מעט בעייתי לחזור כמה חודשים אחורה ולנסות להבין להיכן הלך הכסף המזומן שמשכנו). מהבדיקה שעשינו האפליקציה די נוחה לשימוש ומציגה את המידע בצורה פשוטה, אם כי היו כמה דברים שהפריעו לנו: החסכונות בבנקים לא מוצגים במקום נוח, ואי אפשר לדעת דרך המסך הראשי כמה יש לנו בתכניות החיסכון ובפקדונות השונים. אם כל החשבונות שלכם וכרטיסי האשראי יכולים להיות מוגדרים באפליקציה, אפשר בהחלט לנסות אותה ולהיעזר בה. אחרת, נראה שהפונקציונליות שלה יורדת מעט.

עבור בעלי מכשירי אייפון ואייפד שרוצים לקבל בקרה על ההוצאות דרך כרטיסי האשראי, עומדת אפליקציית "כמה שילמתי" – אין נכון להיום גרסה למכשירי אנדרואיד. זוהי אפליקציה חינמית, אבל אליה וקץ בה: ניתן להגדיר רק שני פרטי כרטיסי אשראי בגרסה החינמית, כשמי שיש לו יותר כרטיסי ייתקל בקשיים (ההמלצה שלנו, כפי שקראתם במדריך נפרד, היא להחזיק בכמה שפחות כרטיסים). יתרון משמעותי באפליקציה הוא שאפשר להכניס אליה את הכרטיסים של כלל בני המשפחה, ובכך לקבל מבט כולל על ההוצאות. כמו כן, יש חלוקה שנעשית אוטומטית לקטגוריות של הוצאות, ואפשרות לפילוח של ההוצאות לאחוזים (לדוגמא, מטרה שאחוז מסוים מההוצאות יוקדש לבילויים). הבעיות הן שאין כאן כל בקרה על ההכנסות, וגם לא על הוצאות שאינן החיובים הישירים בכרטיס: הוראות קבע, תשלומים במזומן, תשלומים באשראי ועוד. היינו שמחים אם בנוסף לכרטיסי האשראי הייתה כאן אופציה להתחבר לחשבון הבנק של המשתמש.

ניהול תקציב הוא לא משחק ילדים, אבל מסתבר שהוא בהחלט יכול להית ידידותי ואפילו נעים לעין – גם אם בשפה האנגלית ולא העברית. אפליקציית Toshl מציעה גרפיקה צבעונית, אבל מיועדת לעשות את ניהול התקציב בצורה מוקפדת. מכניסים כאן באופן ידני את הפרטים של ההוצאות וההכנסות, כשהם מתעדכנים ונשמרים גם באתר אינטרנט ייעודי (יתרון ביחס לאפליקציות אחרות שלא תמיד מעניקות גיבוי מלא לנתונים). האפליקציה מאפשרת לנו לנתח את היחס ביניהם: המפלצת המופיעה בין מסכי האפליקציה תטפוח לנו על השכם כשנעמוד ביעדים או כשנצליח לחסוך, אבל תזהיר אותנו מהתנהלות כלכלית לא אחראית. את היתרה מחודש מסוים אפשר להעביר לחודש הבא. החסרונות של האפליקציה נוגעים לכך שחייבים לעדכן את הנתונים באופן ידני (לכן אנחנו עלולים לשכוח הוצאות דוגמת הוראות קבע או רכישות בתשלומים), וגם שחלק ניכר מהפונקציות כאן זמין רק בגרסה המלאה של האפליקציה, ששימוש בה כרוך בתשלום.

אפליקציית Spending Tracker פועלת פחות או יותר על אותו עיקרון, אלא שכאן את העיצוב הצבעוני מחליף עיצוב די פשוט ובסיסי. האפליקציה הזו מאד נוחה לשימוש, ואפשר ללמוד אותה במהרה. היא משמשת להכנסה ידנית של נתוני הכנסות והוצאות, וחלוקה של ההוצאות השונות לקטגוריות. הנתונים ניתנים לחלוקה באופנים שונים, בבחינה שבועית, חודשית או שנתית. גם כאן קיימת אופציה להגדיר תקציב ולנסות כמובן שלא לחרוג ממנו. אופציה מעניינת אחרת היא להגדיר מספר חשבונות נפרדים, למשל חשבון עסקי מול חשבון חסכונות, ולהחליף ביניהם בקלות. מבחינת הגיבוי, האפליקציה מאפשרת ליצור גיבוי של הנתונים דרך הדרופבוקס, וגם לעשות סנכרון בין מכשירים סלולריים שונים (אופציה הקיימת רק בגרסה בתשלום, כמו תכונות אחרות). את האפליקציה תוכלו להוריד עבור מכשירי אנדרואיד וגם מכשירי אפל.

המסקנה: אפשר להיעזר, אבל לא באופן מוחלט

ההיצע הרחב של אפליקציות לניהול תקציב וחשבון בנק דרך הטלפונים החכמים מראה שבהחלט כדאי לחשוב על להשתמש בהן. את האפליקציה של הבנק או הבנקים שלכם מומלץ שתורידו בכל מקרה, כי היא תסייע לכם ללא כל ספק. להתרשמותנו ומהניסיון שלנו לא בטוח שהאפליקציות יבטלו לחלוטין את הביקור שלכם בבנקים, אבל בהחלט צפויות לצמצם אותם. תוכלו לחסוך לכן זמן ואולי גם כסף.

באשר לאפליקציות המשלימות, חלק מהן בהחלט מועילות ויכולות להציע לכם בקרה על הכספים שאתם מוציאים או מכניסים. בבדיקה שעשינו לא נתקלנו עדיין באפליקציה שיכולה לכלול בתוכה את כל המידע הפיננסי שיש – אסור לשכוח שיש לרבים מאיתנו גם חסכונות מחוץ לבנקים – אבל מבחינת הבנק וכרטיסי האשראי תוכלו לקבל את רוב הנתונים. האפליקציות האלה מצריכות קצת עבודה, בעיקר בהתחלה (הכנסת הכרטיסים והחשבונות הרלוונטיים), וצריך לקחת בחשבון גם שהמידע עלול להתעדכן מאוחר מאשר במקורות אחרים. האפליקציות שסקרנו כאן אמורות להיות מאובטחות מבחינת המידע שמוכנס אליהן, אבל מומלץ לוודא זאת פרטנית מול כל אפליקציה.

מדריכים קשורים:

סמארטפון במקום כרטיס אשראי

פפר הבנק הדיגטלי של לאומי – הכל דרך הסמארטפון

יש אנשים ששומעים את המילה "השקעה", וסבורים מיידית שהם נכנסים למים עמוקים מאד. תחומי ההשקעות המסורתיים, למשל השקעות בשוק ההון, מעלים חשש אצל רבים: יש כאן חוקי משחק שלחלק מהאנשים הם קשים, למרות שבמדריכים שלנו אנחנו משתדלים לפשט ולהראות לכם שזה ממש לא תורה מסיני. כאן  תוכלו לקרוא את מדריך ההשקעה במניות, כאן את מדריך ההשקעה באג"ח, וכאן את מדריך ההשקעות העצמי (כל מה שצריך בעצם לדעת לפני שנכנסים לעולם ההשקעות).

ועדיין חלק גדול מהציבור חושש משוק ההון. לא מעט מעוניינים למצוא פתרונות השקעות שלא יצריכו כניסה לעולם שוק ההון, המניות, הבורסות וכדומה, אלא בתחומים שהם פחות או יותר מכירים. בהרבה מקרים, השקעות אלה מקבלות את הכינוי "השקעות אלטרנטיביות", למרות שהמושג הזה דווקא כולל סוגים רבים של השקעות לרבות במכשירים מגוונים ומסוכנים.  הנה מספר דוגמאות, תוך דגש על המגמה הדי בולטת כיום של ישראלים – השקעה בנדל"ן בחו"ל, ולפני שנתחיל כמה דגשים – מדובר בהשקעות עם תשואה מרשימה בעבר, אבל מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה. חוץ מזה, מדובר על השעות מעבר לים עם חוקי מיסוי שונים לגמרי. לדוגמה – חשוב לדעת שאם אדם שמשקיע בחו"ל נפטר, אז חל מס עיזבון/ מס על הירושה בשיעור מאוד גבוה על הנכס הזה – ראו כאן הרחבה (בתחתית המדריך). והכי חשוב – אל תתפתו להבטחות של תשואות גבוהות. שוב – זה אכן היה בשנים האחרונות, אבל ברוב הגדול של המקרים אין דבר כזה סיכוי בלי סיכון, כלומר אין דבר כזה תשואה מרשימה בלי סיכון מרשים – זה החוק הראשון של עולם ההשקעות, והכל סובב סביבו. רוצים ביטחון תקבלו תשואה סולידית, רוצים תשואה גבוה? תצטרכו לקחת סיכון.

מהן בכלל השקעות אלטרנטיביות? 

קשה להעניק הגדרה חד משמעית למונח "השקעה אלטרנטיבית", אבל בדרך כלל מתכוונים להשקעה שאינה בשוק ההון. יש מספר אפיקים שמוגדרים כאלטרנטיביים. את מירב תשומת הלב מקבל כאמור תחום הנדל"ן, כשאפיקי השקעה פוטנציאליים אחרים הם סחורות, מתכות, מטבעות דיגיטליים , פורקס – ראו כאן מדריך פורקס, ועוד.

לפעמים, מה שאלטרנטיבי הוא לא סוג הפריט שמשקיעים בו, אלא אופן ההשקעה. במילים אחרות: גם השקעה באגרות חוב או במניות עשויה להיות אלטרנטיבית אם נוקטים באסטרטגיה המוגדרת ככזו. כאן אנחנו מתחילים לדבר על שימוש באסטרטגיית הלונג / שורט, אסטרטגיות שוק נייטרליות ועוד. כלומר אסטרטגיות מתקדמות יותר, לא השקעה ישירה בנייר הערך, אלא סוג של מכשיר מתוחכם, מגודר (גידור של ההפסד והסיכון)

למי מתאימות ההשקעות?

השקעות שהיא לא סולידיות, מיועדות לאנשים שרוצים לסכן סכום כסף מסוים תמורת האפשרות לרווח גבוה (תשואה), שיינתן בהתרחש מקרים שונים. אלא שכיום המצב של חלק מאפיקי ההשקעה המסורתיים הוא בעייתי מעט. הריביות בלא מעט תחומים הן נמוכות מבעבר, כך שהפוטנציאל לרווח באפיקים סולידים ובאגרות החוב , הוא נמוך. מעבר לכך, מחירי המניות עלו בשנים האחרונות מה שמגדיל את הסיחכן בהם. אז מה האפשרויות? יש כאמור אפשרויות מחוץ לשווקים הפיננסים הסטנדרטיים/ הרשמיים. פעמים רבות רואים אנשים פונים לשדה המשחק של ההשקעות האלטרנטיביות כדי לחפש השקעות סולידיות ו"בטוחות" יותר מאשר האפיקים המסורתיים, עד כמה שהשקעה יכולה להיות בטוחה (תמיד יש כאן דרגת סיכון זו או אחרת), רק שצריך לחזור שוב – זה לא בהכרח נכון, גם השקעות בנדל"ן הן מסוכנות, במיוחד אם הם מעבר לים, רחוק מהשליטה שלכם – הכל כאמור עניין של סיכון וסיכוי. זה לא אומר שההשקעות האלו לא טובות, זה רק אומר שאתם צריכים לבחון את הסיכון ואת הסיכוי ורק אז להחליט אם להשקיע.

השקעות אלטרנטיבות קפצו מדרגה בשנים האחרונות, על רקע הריבית הנמוכה. ישנן קבוצות שונות שנוהגות להשקיע באמצעים אלטרנטיביים. ראשית יכולים אלה להיות משקיעים מוסדיים שכבר מחזיקים בתיק השקעות זה או אחר. הם מעוניינים ליצור גיוון של תיק ההשקעות שלהם, במטרה להוריד את פוטנציאל הסיכון. הגופים המוסדיים בעצם משקיעים את הכספים שלנו (כספי הפנסיה והגמל) בנדל"ן ברחבי העולם, והם לא היחידים. בשנים האחרונות קמו הרבה גופים שמשקיעים בשביל אנשים פרטיים בנדל"ן בחו"ל הן בנדל"ן מניב (כלומר נדל"ן שמושכר ואז המשקיעים מקבלים תשואה שוטפת) והן בנדל"ן יזמי (נדל"ן שמוקם במטרה להימכר, ואז משך הפרוייקט ארוך והסיכון בהתאם גדול יותר – אך גם פוטנציאל התשואה).

על פי ההערכות כמה רבבות אנשים כבר נמצאים שם – בהשקעות בנדל"ן בחו"ל דרך הגופים האלו או ישירות, והנתח של ההשקעות בנדל"ן בחו"ל הולך וגדל. בעיני לא מעט אנשים, השקעות אלטרנטיביות הן קרש הקפיצה לעולם ההשקעות. ההשקעות האלה נחשבות בעיניהם לפשוטות יותר לביצוע, כי הן בתחומים שאנשים מכירים פחות או יותר (נדל"ן לדוגמא). אלא שזה לא נכון להתבונן בהשקעות באופן כזה, כי כשחוקרים את התחומים האלה מבינים שהם עשויים להיות מורכבים יותר, וכן –  לכלול פוטנציאל סיכון לא קטן.

אוכלוסייה נוספת שעשויה לפנות לעולם ההשקעות האלטרנטיביות היא לקוחות המוגדרים כ"כשירים", לאחר שהם עומדים בשניים מבין שלושת המבחנים הבאים: מבחן הנכסים הנזילים (צריך ששוויים הכללי של המזומנים, הפיקדונות והנכסים הפיננסיים בבעלותו יעלה על 12 מיליון שקלים), מבחן המומחיות (ללקוח יש כישורים ומומחיות בתחום, או לחלופין הוא הועסק שנה לפחות בתפקיד מקצועי בתחום) ומבחן מספר העסקאות (בכל ארבעת הרבעונים האחרונים האדם ביצע יותר מ-52 עסקאות בממוצע).

המקרה של השקעות נדל"ן בחו"ל

אחד התחומים שמושכים בשנים האחרונות מספר הולך וגובר של משקיעים "אלטרנטיביים" הוא תחום הנדל"ן. השקעות נדל"ן בישראל מצריכות דיון בפני עצמו, בטח במצב הנוכחי של שוק הנדל"ן: האם עליית המחירים בישראל תיעצר בעתיד הנראה לעין, או תמשיך? איזו השפעה, אם בכלל, תהיה למחיר למשתכן? מהם השינויים הצפויים בשוק השכירויות? איזה השלכות יהיו לחוקי המס החדשים על שוק הדירות? וכן הלאה. כל אחת מהשאלות האלה מצריכה דיון מקיף בפני עצמו (כפי שתוכלו לקרוא במדריכים קודמים באתר).

בחרנו להתייחס כאן להשקעות נדל"ן מעבר לים, שמן הסתם משנות את חוקי המשחק ביחס להשקעות בישראל. יש כיום מספר יעדים שמושכים אליהם ישראלים רבים עקב השילוב בין עלויות סבירות של נכסים (בעיקר בהשוואה לישראל..) ופוטנציאל רווח כתוצאה בעליית מחירים הצפויה בשנים הקרובות, עם הגדלת הביקוש ושינויים כלכליים אחרים. בין המקומות הפופולאריים להשקעות נדל"ן כיום תמצאו יעדים דוגמת ברלין, בוקרשט או ברצלונה לדוגמא ביבשת אירופה, נכסים באחת המדינות של ארצות הברית (ניו יורק, מיאמי, וושינגטון) ועוד. אלא שזה לא בלי סיכון!

העיקרון המרכזי של השקעות אלטרנטיביות בנדל"ן בחו"ל דומה למה שאנחנו מכירים בישראל – רוכשים נכס נדל"ן פרטי (שיכול להיות גם דירת נופש) או מסחרי (למשל משרד), ומרוויחים את התשואות הפוטנציאליות דרך מכירה עתידית או השכרה שלו לאחרים. כאשר מקבלים רווח מהנכס הוא יוגדר כ"נכס מניב", בשיעור שנצפה כמובן שיהיה הגבוה ביותר האפשרי.

יחד עם זאת, חשוב לציין שיש כאן מספר הבדלים שחייבים להתייחס אליהם. הראשון הוא שההליך הטכני הנדרש לצורך רכישת הנכס ומימוש הדירה יהיה מטבע הדברים מורכב, ותלוי בחוקים ובמדיניות בכל אחד מיעדי ההשקעות. בדרך כלל המשקיע לא יהיה בקיא בתקנות האלה, מה שעלול להגדיל את הסיכון שלו ולהביא לכך שייתכן שהוא ירכוש "חתול בשק", ייפול במלכודות שונות בחסות החוק ועוד. כך למשל כאשר רוכשים דירה בברלין חשוב לדעת שקיים שם חוק מלא בסעיפים שמטרתו להגן על הדייר. זה לא פשוט לסלק דייר שלא משלם, זה גם לא אפשרי במקרים רבים להעלות את שכר הדירה. לכל מקום יש את החוקים שלו – אז צריך לעשות שיעורי בית!

בנוסף, ברוב המקרים המשקיע לא מכיר היטב את השוק הספציפי. חשבו לדוגמא על עיר מסוימת: האם כל אדם יודע מהו סוג הנכסים המאפיין אותה? מהן העלויות הסבירות לנכסים? מה פוטנציאל הרווח בכל אזור? וכן הלאה (שאלות שהתשובות להן משתנות מפעם לפעם).

הנה רק חלק מהסעיפים שצריך לשים אליהם לב:

• ערכו של הנכס – ביחס לנכסים אחרים מאותו סוג, נכסים דומים באותו אזור ועוד.
• הביקוש לשכירויות של נכסים דומים באזור, עלויות סבירות ועוד.
• אחוזי האכלוס – עדיף כמובן לבחור באזור עם אחוזי אכלוס של 90% ומעלה.
• ההוצאות הנלוות – ארנונה, עלויות החשמל, שירותי חברת הניהול (פעמים רבות שירותי חברות מהסוג הזה הם חיוניים) ועוד.
• שקיפות – כמה שיותר מידע "טכני" על הנכס: היסטוריית מכירות, גודל הנכס, משך הזמן שהוא מוצע למכירה, שיעבודים, עיקולים, זכויות לצד שלישי ועוד.
• אפשרויות המימון – למשל בכל הנוגע למועד המימוש. משתנות בכל אחד מיעדים.
• מיסוי – אילו מיסים יש לשלם? האם יש דרכים להקטין את ההכנסה החייבת במס?
• ועוד

יש יעדים בהם התשובות לשאלות האלה יהיו ברורות, ולעומתם אחרים שהמים שהם יכניסו אתכם יהיו עמוקים הרבה יותר. לכן לא מפתיעה העובדה שרבים מהם בוחרים להיעזר בחברות השקעות מקצועיות, אליהן נחזור בהמשך.

יזמות/ שותפות

בהרבה מאד מקרים המשקיעים לא רוכשים את הנכס בכוחות עצמם, אלא מהווים חלק מקבוצה של רוכשים/משקיעים, מה שידוע בתור המודל היזמי. בתנאים האלה המשקיע הספציפי רוכש רק אחוז מסוים מהנכס – "יחידת השקעה" אחת ומעלה – ובתמורה מקבל רווח יחסי דומה מהרווחים הצפויים עליו. המשמעות היא שהסכום הראשוני הדרוש להשקעות נדל"ן בחו"ל עשוי לרדת, וכך גם רף הכניסה לעולם ההשקעות. כיום יש גופים רבים שמציעים השתתפות בסכום מינימלי של 70-80 אלף שקל. זה לא אומר שאפשר להתייחס אל ההשקעות האלה בביטול או לא להעניק להן את תשומת הלב, אבל בהחלט שמדובר בתחום שיכול להיות נגיש למי שהשקעות מקבילות בישראל לא אפשריות עבורו עקב מחיר גבוה או מחיר לטעמו לא פרופורציונאלי  של נכסי הנדל"ן. הסיכון כאן מטבע הדברים קטן יותר, אך לצד זה גם פוטנציאל הרווח האבסולוטי קטן יחסית (אם כי התשואה עשויה להיות מרשימה). כמו כן, חשוב להדגיש שבמקרה הזה רושמים את הנכס על שם השותפות שהמשקיע הצטרף אליה, ולא על שמו של המשקיע: יש מקרים שההגדרה הזו פוגעת מעט באטרקטיביות ההשקעה מבחינתם של המשקיעים. וכפי שכתוב בפתיח – המשקיעים צריכים לבחון את היבטי המס השונים (מעבר לבחינת כל היבטי ההשקעה)

במי נעזרים בביצוע השקעות אלטרנטיביות בנדל"ן?

כפי שציינו קודם לכן, בחירה מקובלת של אנשים הפועלים בתחום של השקעות נדל"ן בחו"ל – או השקעות אלטרנטיביות כמכלול – היא להיעזר באנשי מקצוע שונים שמכירים את "השטח".  במקרה של נדל"ן באחת ממדינות העולם, החברות/ הגופים האלה מסייעים בהרבה מאד היבטים. הן מאתרות נכסים פוטנציאליים, עוזרות בתהליך הרכישה או לחלופין מכירה עתידית או איתור שוכרים, מתנהלות בסבך הבירוקרטי שמאפיין את התחום ועוד. יש חברות שפועלות באופן גלובאלי, בעוד אחרות מתמקדות במדינה או בעיר ספציפית.

השירות הזה מן הסתם יהיה כרוך בתשלום, שמקטין את הרווח הפוטנציאלי, אבל עבור רבים הוא מבטל את החסם העיקרי של תחום הנדל"ן בחו"ל: העובדה שלא מכירים את חוקי המשחק באופן מלא, לא יכולים לבצע בדיקות ביחס לנכס עקב פרמטר המרחק ולא מעורים תמיד בשינויים ובמגמות המאפיינים את תחום הנדל"ן הספציפי.

רוב הגופים הפועלים בשדה המשחק הבינלאומי מתנהלים על פי המודל היזמי, כשביניהם אפשר למנות את חברת ההשקעות הגשמה,  קרן 35, פסיפיק הולדינגס, AG Properties ואחרים. יש שבוחרים להעניק עדיפות לחברות הפועלות בעיר ספציפית. כך לדוגמא במקרה של נדל"ן בברצלונה (או בספרד כמכלול) יש מספר חברות פוטנציאליות דוגמת BCN Investment, Umbrella Investments ואחרות. אל תראו באמור המלצה מכל סוג, יש עשרות ויותר חברות מהסוג הזה – המידע כאן הוא חלקי ביותר.

וכמובן צריך להיזהר – בתחום של השקעות אלטרנטיביות בכלל, והשקעות נדל"ן בפרט, יש לא מעט חברות ואנשי מקצוע שמבטיחים הרבה מאד דברים אבל לא מצליחים לקיים במבחן התוצאה. יש גם חברות מפוקפקות, לעיתים עד לרמה של הונאת נדל"ן לכל דבר ועניין. מומלץ לעשות שיעורי בית לגבי כל גורם שמעניק את הליווי והסיוע בדרך לביצוע ההשקעה, או אפילו לשוחח עם לקוחות קודמים. מומלץ להיפגש עם מספר חברות לפחות הנוגעות ליעד מסוים, כשרצוי שהפגישה תהיה עם אנשי החברות ולא "מקורבים" בלבד, והכי מומלץ לבחון את ההיסטוריה של הגוף הזה, את האמינות שלו על פני זמן, את ההישגים שלו על פני זמן, ולדבר כאמור עם אנשים שכבר השקיעו דרכו.

השקעות אלטרנטיבות:

הלוואות חברתיות – פתרון טוב גם למשקיע סולידי  

גיוס המונים – כל אחד יכול להשקיע בסטארט-אפ; איך משקיעים? איך מגייסים? וכמה אפשר להשקיע ולגייס?

השקעה בנדל"ן בארצות הברית – מה צריך לדעת?

תמיד רצית להיות בנק? השקעה בקרנות P2P היא השקעה במתן הלוואות – יתרונות וחסרונות

השקעה במניות – כל מה שצריך לדעת

השקעה באג"ח כל מה שצריך לדעת

מעודכן ל-09/2018

רכב היברידי, ברמת ההגדרה, הוא רכב המשלב בפעילותו שני סוגי מנועים: מנוע בעירה פנימית "מסורתי", בדרך כלל מנוע בנזין, ולצד זה מנוע חשמלי. שני המנועים פועלים יחדיו, כשאופן הפעילות משתנה בהתאם לסוג הרכב (האבחנה העיקרית היא בין רכבים מקביליים לטוריים) – בכל מקרה מערכות המחשוב של הרכב הן שמחליטות איזה מנוע יפעל ובאיזה אופן. פעמים רבות, מדברים על רכבים היברידיים במונחים אקולוגיים.

הרכבים משפרים את נצילות הדלק – מנוע הבעירה פועל כאן פחות – ומנגד מפחיתים את החומרים המזהמים שהוא פולט במהלך הנסיעה. יחד עם זאת יש לציין שאין כיום תמימות דעים לגבי ההיבט הסביבתי של הרכבים האקולוגיים, למשל עקב חשש שהם עלולים להפיץ קרינה שעלה לפני מספר שנים.

עם כל החשיבות האקולוגית של הרכבים ההיברידיים, אנחנו כאן כדי לדבר כלכלה וצרכנות. אז האם הרכבים האלה באמת מצליחים לחסוך כסף? ועד כמה הם כדאיים? כפי שתראו, לשאלות האלה תשובות שהן ממש לא חד משמעיות. מעבר לכך, הפתרון המוביל כיום בעולם הרכב הוא הרכב האוטונומי כשרבות מהמפתחות והיצרניות מדברות על רכב אוטונומי חשמלי. אז נכון שזה עדיין רחוק יחסית (מדברים על 2019-2020), אבל זה לא רחוק מאוד, ואם זה יצליח הפתרון הזה אמור להיות חזק הרבה יותר מהרכב ההיברידי. זו עשויה להיות תחלופה של ממש לרכבים הקיימים – ומעבר לכך שהרעיון הוא שהם יהיו רכבים חשמליים וידידותיים לסביבה, הם גם יהיו עם נהג אוטומטי.  ראו הרחבה על רכבים אוטונומיים

החיסכון העיקרי: דלק

רכבים היברידיים, כאמור, מאפשרים צמצום של צריכת הדלק של הרכב, כתוצאה מכך צמצום של ההוצאות עבור דלק (על דרכים אחרות להפחתת צריכת הדלק תוכלו לקרוא כאן). עד כמה ההבדל הוא משמעותי? זה תלוי כמובן בסוג הרכב, באופן שבו המנועים שלו עובדים וגם בהרגלי הנסיעה הספציפיים של הנהג, אבל בגדול יש כאן חיסכון כלכלי: במהירויות נמוכות המנוע החשמלי יפעל במידה רבה במקום מנוע הבנזין או הדיזל, ומנגנון ה"עצור וסע" הקיים ברכבים אלה (כיבוי מנוע הרכב בעת עצירה מוחלטת, אפילו ברמזור) מאפשר למנוע בזבוז יקר ודי מיותר של דלק.

נהוג לחשוב שרכב היברידי מאפשר חיסכון של כ-30-50% בצריכת הדלק ביחס לרכב מקביל, פחות או יותר, המבוסס על מנוע בנזין או דיזל. כדי לסבר את האוזן, ניקח לדוגמא מצב בו בעל הרכב מתדלק ארבע פעמים בחודש בסכום של כ-200 שקלים, כך שבשנה הוא מוציא על דלק כ-9,000-10,000 שקלים. עם רכב היברידי מקביל שיאפשר לו את החיסכון שתואר מעלה הוא עשוי לשלם כ-4,000-5,000 שקלים – בחישוב גס ולא מחייב כמובן. בתקופה של חמש שנים החיסכון יגיע לעשרות אלפי שקלים.

אפרופו חמש שנים, נהוג לחשוב שזהו פרק הזמן המינימלי שדרוש להחלפת סוללה ברכב היברידי, כשבמקרים רבים מדובר על עד עשר שנים. מכאן נובע שברוב המקרים מקבלים שקט נפשי די גדול מהבחינה הזו. השקט הנפשי נשמר לרוב גם ביחס לרכיבים האחרים במערכת החשמלית, שנשמרים היטב לאורך שנים ולא מייקרים בצורה משמעותית (או אפילו מייקרים בכלל) את עלות הטיפולים השוטפים ברכב. ובכלל – הרכבים ההיברידיים נחשבים אמינים מאוד ושקטים – עלויות הטיפולים יחסית נמוכות, ולרוב אין בעיות מכניות כבדות. הנסיעה, לטענת נהגים רבים – מצויינת ולא נופלת בכלל מרכבים רגילים.

כיום המיסוי על רכבים היברידיים הוא פחות ביחס לכלי רכב רגילים, כך שעשויים לשלם – על פי דרגת הזיהום של הרכב – כ-30% מס בלבד, מה שמביא לכך שהם נכללים בקבוצת שווי שימוש 4 מהבחינה הזו. עם זאת, יכול להיות שאנחנו נמצאים בתקופת ביניים מהבחינה הזו (בהמשך נרחיב על סוגיית המיסוי על רכבים ירוקים, שהיא לא חד משמעית), שתקטין מעט את הטבת המיסוי.

מעבר להיבט הכלכלי, יש נהגים עבורם הנסיעה בכלי רכב היברידיים תהיה נוחה יותר מאשר כלי רכב מונעי מנועי הבעירה החשמלית. הסיבה הראשונה היא שהרכבים ההיברידיים מספקים כוח מקסימלי מיד כשלוחצים על דוושת הגז. בחלק מהמקרים הרכב ההיברידי יהיה שקט יותר מחברו מבוסס מנוע הבנזין או הדיזל, בעיקר בסביבה עירונית (מנוע חשמלי נחשב לשקט יותר ממנוע בעירה חשמלית). כמו כן הוא ירעד פחות במהלך הנסיעה.

החסרונות של הרכב ההיברידי

בצד השלילי, יש מספר חסרונות של הרכבים ההיברידיים – כולל מבחינה כלכלית. מחיר הרכישה הראשוני שלהם נוטה להיות גבוה ביחס לכלי רכב "רגילים". יש לציין בהקשר הזה כי ממשלת ישראל החליטה ב-2009 על הטבות מיסוי ברכישת רכב היברידי, במטרה להפוך אותם לפופולאריים יותר: כך הוחלט שמס הקנייה על הרכבים ההיברידיים ייפחת בהתאם לדרגת הזיהום שלהם, החל מ-83% (מס הקנייה על רכבים "רגילים") ועד לניכוי של 16,500 שקלים מהמחיר. כאשר הרכבים הפכו למזהמים פחות והכנסות המדינה ממיסים הופחתו, הוחלט ליצור קריטריונים חדשים שהיו אמורים להיות מחמירים יותר. על פי התחזיות העדכון של 2016 היה אמור להביא להתייקרות משמעות במחיר הרכבים ההיברידיים, באופן שעלול אפילו להפוך את הרכישה שלהם למומלצת פחות. על פי בדיקת כלכליסט השינוי הזה עדיין לא התרחש, נכון לתחילת השנה לפחות, עקב שחרור של אלפי מכוניות היברידיות מהמכס בשלהי השנה שעברה, מכוניות שעדיין לא נמכרו. בדרך כלל, רכב היברידי יהיה יקר יותר בכמה עשרות אלפי שקלים מרכב בעל מנוע דיזל או בנזין בעל ביצועים פחות או יותר דומים. יש אנשים שההבדל הזה הוא שמרכזי בשבילם יותר מאשר החיסכון שאפשר לקבל דרך צריכת הדלק.

לצד זה, היתרונות של הרכב מבחינת נצילות הדלק תלויים גם באופי הנסיעות שמבצעים, כך שיש אנשים שלא בהכרח ייהנו ממלוא פוטנציאל החיסכון הכלכלי. הרכב יהיה חסכוני בעיקר בנסיעות במהירויות איטיות יחסית, בסביבה עירונית או פרברית (מכיוון שהמנוע החשמלי בא על חשבון חלק מהשלבים היותר בזבזניים של מנועי הבעירה במצבים אלה). למי שנוסע בסביבה עירונית, שבישראל היא לרוב גם פקוקה, יוכל ליהנות יותר מהיתרונות הכלכליים שלו. מנגד נסיעות במהירויות גבוהות יותר, לדוגמא בכבישים בין עירוניים, ינצל פחות את המערכת ההיברידית ולכן יחסוך הרבה פחות כספים ממה שמצפים.

אופי הנסיעה ברכב היברידי שונה, ולא מתאים לכל אחד. חלק מהאנשים סבורים שהוא כבד מדי, ולכן גם מסורבל או איטי (גם אם בפועל רכבים היברידיים אמורים כמובן להגיע לאותן מהירויות של כלי רכב מבוססי מנועי בעירה פנימית). החשש הוא שתוספת המנוע והמערכת החשמלית המסועפת יותר יביא לבזבוז גדול יותר של משאבים, בזבוז שישפיע בעיקר בנסיעות למרחקים ארוכים. קושי אחר הוא שעלות הטיפולים של רכיבי ומערכות הרכב ההיברידי, אם יש צורך בטיפולים, נוטה להיות גדולה ביחס לכלי הרכב הרגילים. כל תקלה ברכב עלולה להביא להוצאה גדולה שתפגע במידה מסוימת בפוטנציאל הרווח הכלכלי שהרכבים ההיברידיים אמורים להציע מעצם ההגדרה שלהם.

אם תיארתם עד כמה תמונה מושלמת של שמירה על הסביבה, באמצעות כלי הרכב האקולוגיים, זכרו שגם בהם יש פגיעה מסוימת בסביבה – ממש כמו שמחזור הוא אמנם פעולה מבורכת, אבל מביאה לזיהום נקודתי של הסביבה כשלעצמה. מכוניות היברידיות מבוססות על סוללה חשמלית שאמנם אין צורך להטעין לאחר כל נסיעה, אבל שבהחלט עלולה להתרוקן בשלב מסוים. במצב הזה מטמינים לרוב את הסוללה בקרקע, והחומרים הכימיים בה עלולים להביא לפגיעה בסביבה.

לצד זה יש את החשש מקרינה אלקטרומגנטית אותו הזכרנו מעלה. המדיניות הרשמית היא המשרד לאיכות הסביבה היא שאין כאן פוטנציאל מוגבר לקרינה מזיקה – לדבריו, "לא ניתן לקבוע, כי נשקפת סכנה לבריאות של היושבים ברכב הברידי, כתוצאה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת. לפיכך, עמדת המשרד להגנת הסביבה היא כי הוא אינו מסיר את המלצתו לגבי השימוש בכלי רכב מפחיתי זיהום אוויר בכלל ובכלי רכב היברידיים בפרט". עדיין,  לא קשה למצוא אנשים שיתבוננו בעמדה הזו בספקנות.

אז איך יודעים מה לבחור?

כמו בהרבה החלטות אחרות שצריך לקבל ביחס לרכבים שלנו, גם לשאלת הכדאיות של הרכב ההיברידי לא תמצאו תשובה חד משמעית. זה ברור שהם עדיין מהווים מיעוט, סובלים ממספר בעיות ולא קרובים לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם. ועדיין, יש אנשים עבורם החיסכון הכלכלי שהם מספקים בצריכת הדלק יכול לעשות את כל ההבדל.

למי ששוקל אם לרכוש רכב היברידי מומלץ כצעד ראשון לקבל הצעות מחיר של מספר דגמים שיכולים להתאים לו מבחינת המפרט הטכני, בין אם היברידיים ובין אם לא. לגבי כל רכב מומלץ לבחון את צריכת הדלק המשוערת, ולהעמיד אותה מול דפוסי הנסיעה והמרחקים שאמור הרכב לעבור. אף פעם לא תוכלו להגיע לתשובה חד משמעית, כי הרבה מהנתונים שתיתקלו בהם יישארו על הנייר בלבד, אבל כן אפשר לקבל תמונה כללית, לפיה אפשר לחשוב מה יכול להיות כדאי יותר עבורכם. בהרבה מקרים רכב היברידי מחזיר את ההשקעה בו לאחר משהו כמו חמש עד שבע שנים, במהלכן כמובן הרבה דברים עשויים להשתנות.

עדכונים

אפריל 2018: כמה תחסכו בשנה אם תעברו לרכב היברידי – על פי הבדיקה סביב 5,000 שקל (הרחבה בוואלה רכב)

ינואר 2018: מנכ"ל פיז'ו: "עד 2025 – כל המכוניות החדשות שלנו יהיו חשמליות". המנכ"ל, קרלוס טווארס, הוסיף כי עד ל-2030, 80% מרכביה של יצרנית הרכב הצרפתית יכללו מערכת ניווט עצמאית בתנאים מוגבלים ואילו 10% יהיו ברמה אוטונומית גבוה ביותר ללא צורך בהתערבות אנושית – להרחבה

רכבים היברידיים הם חיסכון – גם לרוכש פרטי וגם לעסק. הנה חישוב לבעל העסק – כמה ניתן לחסוך על רכבים – להרחבה 

דצמבר 2017: מקבלים רכב היברידי צמוד? האם תמשיכו לקבל הטבה במס – הרחבה ב-ynet

אוגוסט 2017 – הטבת המס על כלי רכב היברידיים. במסגרת "המיסוי הירוק" משנת 2010 נקבע  מס קנייה של 30% בלבד (במקום 82%) על מכוניות היברידיות. מאז, הצו חודש באופן אוטומטי, כשהחידוש האחרון הוא עד לסוף השנה הנוכחית.

האלה אם המס הנמך יישאר? נראה שמצד אחד הממשלה היתה שמחה להשאיר את המיסוי הנמוך כל עוד מספר העסקאות בתחום ההיברידי נמוך. זה היה נכון עד לאחרונה, בזמן האחרון היקף העסקאות של הרכבים ההיברידיים עולה מאוד, וזה אומר שהעלות של המדינה (סבסוד המס לכאורה) עולה. ולכן, הפעם תהיה התלבטות בקשר להעלאת המס.

ולמה המצב השתנה? התחרות בשוק ההיברידיות העולמי גרמה לכניסת דגמים חדשים והייצור ההמוני גורם כמובן להקטנת עלויות. בפועל, ההשפעה של המהלך על שוק המכוניות הוא שבשנת 2010 עם הכנסת הרפורמה היקף ההיברידיות עמד על 1.4% ועכשיו הוא מהווה כ-9% מהרכבים החדשים! זה הישג חסר תקדים, והוא מיוחס בין היתר להנחה במיסוי שמוערכת בכ-15 אלף שקל.

אבל אליה וקוץ בה – ההנחה הזו עשויה לגרום לכך שהממשלה תבטל את הקלות המיסוי, או תפחית אותם. פרטים בקרוב.

אוגוסט 2017 – יונדאי איוניק היא הרכב ההיברידי הראשון שמגיע לראש טבלת המכירות החודשית בארץ (ביולי 2017) עם מכירות של כ-1.2 אלף רכבים. ובכלל – ההיברידיות בחודש יולי הגיעו ל-9% מהמסירות.

למחשבון אחזקת רכב

למדריך – כמה עולה להחזיק רכב