285 אלף לקוחות עוברים בשנה בנק, המערכת המקוונת של בנק ישראל מיועדת להקל על התהליך אך עלותה מיליוני שקלים

בסך הכול 285 אלף לקוחות עוברים בישראל מבנק לבנק בממוצע בשנה. בהתייחסות לשנים  2018-2016 הם היוו כ-2.5% מסך חשבונות העו"ש במערכת הבנקאית. את הנתונים פרסם הפיקוח על הבנקים, בראשות המפקחת חדוה בר, במסגרת "קטע מתוך הסקירה השנתית של מערכת הבנקאות ל-2018" בנושא "מעבר מבנק לבנק ופיצול המוצרים הבנקאיים".

מהנתונים שפרסם הפיקוח עולה, בין היתר, כי שיעור המעבר בין הבנקים בישראל "דומה לשיעור הנאמד בעולם, ובפרט בבריטניה (כ-2%-3%)", ו"גם בארה"ב (שם הוא נאמד בכ-4%)".

על פי הפיקוח בכ-70% מהמעברים בין הבנקים "נצרך בתקופת המעבר לפחות מוצר אחד נוסף על העו"ש", כשהם מעריכים כי אפשר ו"אותו מוצר פיננסי שמספק המתחרה הוא אשר גורם ללקוח לעבור".

עוד עולה מהנתונים שאסף בנק ישראל כי כ-9% מהעברות חשבון העו"ש בשנים 2018-2016 התלוו לנטילת משכנתה. בנוסף, הם מצאו כי "לקוחות שעברו מבנק לבנק היו כ-37% מסך נוטלי ההלוואות החדשות לדיור בתקופה האמורה". כ-30% ממעבירי חשבון העו"ש דווקא נטלו הלוואה שאינה לדיור או הלוואה בדרך של ניצול מסגרת עו"ש, כך שלמעשה חלק ניכר מאלה שעברו בין הבנקים עשו זאת אגב לקיחת הלוואה מהבנק המקבל. לצד לקוחות אלה, ולעתים במקביל, כ-28% מהעוברים בין הבנקים גם פתחו חשבון פיקדון וכ-10% פתחו תיק ניירות ערך – בשני המקרים מדובר בשיעור גבוה בהרבה מזה שבכלל המערכת הבנקאית.

הסיבות המובילות  למעבר הן כדי לקבל משכנתה או הלוואה אחרת בתנאים נוחים יותר מהבנק שאליו עוברים, או כדי  לקבל ריבית טובה יותר עבור הפיקדונות שלהם. להרחבה: איך עוברים בנק?

עוד מצאו בפיקוח על הבנקים כי רוב העוברים בין הבנקים צעירים יחסית, כשהם מציינים כי בגילאי 30-40 בקרבם גבוה במקצת מהממוצע".

המערכת המקוונת נועדה להקל עם לקוחות לעבור בין בנקים באופן מקוון, מאובטח ונוח, במהירות וללא עלות ללקוח,ככלי להגברת התחרות  בין הבנקים.

בנובמבר 2018 פרסם בנק ישראל את סוגי חשבונות שהבנקים חייבים לאפשר את ניודם באמצעות המערכת המקוונת, "בלחיצת כפתור": חשבונות של משקי בית ושל עסקים קטנים הרשומים תחת תעודת זהות של בעליהם – שאין מניעה משפטית להזזתם. בבנק ישראל מציינים שמדובר בכ-80% מהחשבונות בשוק, כשחשבונות עסקיים עדיין לא כלולים בפרויקט.

עתה מציינים בפיקוח על הבנקים כי במהלך 2019 הם יפרסמו הוראות ש"יפרטו את סוגי החשבונות, המוצרים והשירותים השונים בבנקים שהם חייבים לאפשר את ניודם, ויציגו את תהליך הניוד לשלביו השונים ומול הממשקים הנדרשים".

צד נוסף שהפיקוח מקדם בהקשר זה הוא "פיצול סל השירותים הבנקאי". כך, מהנתונים שמפרסם הפיקוח עולה כי כיום "רבים מן הלקוחות מנהלים חשבון עו"ש בבנק אחד ונוטלים הלוואה לדיור בבנק אחר", כאשר "נכון ליוני 2018, קרוב ל-40% מלקוחות הבנקים צורכים לפחות מוצר אחד שלא דרך החשבון הראשי שלהם בבנק האם, כ-28% מלקוחות הבנק צורכים שירותים שונים משני בנקים, וכ-8.5% אף משלושה בנקים".

מעבר בין בנקים – למה כל כך קשה?

רפורמה במעבר בין בנקים – יותר פשוט, יותר מהר, יותר זול

מעבר בין בנקים בלחיצת כפתור

איך עוברים בנק?

אימפוסיביל פודס, יצרנית תחליפ הבשר, השיקה נקנינק צמחי חדש שמשוק בפיצרייה. יהיה טעים?

אימפוסיבל פודס, יצרנית תחליפי הבשר, הציגה מוצר חדש: נקניק צמחי. הנקניק ישתתף בפיילוט שהושק ברשת הפיצריות ליטל סיזרס,  מדטרויט. הפיצה עם הנקניק הצמחי תיקרא אימפוסיבל סופרים פיצה, ותשווק במחיר של 12 דולר ליחידה, תחילה תשווק רק בשלושה סניפים של הרשת: בוושינגטון, פלורידה וניו מקסיקו. והפעם גם צמחונים וגם שומרי כשרות יוכלו ליהנות ממנו.

הפיצה החדשה תכלול את רוטב הבית של ליטל סיזרס, בצלים מקורמלים, פטריות ונקניק צמחי, והפיילוט צפוי להימשך חודש לפחות.  הנקניק הצמחי פותח על ידי אימפוסיבל פודס ולאחר מכן הותאם לדרישות המיוחדות של ליטל סיזרס, שביקשה תיבול פיקנטי ומתקתק.

כבר לא מדובר במוצרים המיועדים רק לקהל הצמחוני ולאחרונה גם רשתות הבשר החלו לשווק אותם כמוצר בפני עצמו, ולא כתחליף. רשתות מזון מהיר בארה"ב מאמצות את טרנד תחליפי הבשר חדשות לבקרים. אלו כוללות בין השאר, את ברגר קינג, ווייט קאסל וקארל'ס ג'וניור. באירופה, רשת מקדונלד'ס משווקת המבורגר צמחי, ובאחרונה הודיעה רשת המזון המהיר טים הורטונ'ז כי תערוך פיילוט לשלושה כריכי ארוחת בוקר עם נקניק צמחי מתוצרת ביונד מיט, המתחרה של אימפוסיבל פודס. ביונד מיט הונפקה לאחרונה ומנייתה טיפסה מאז בכ־30%, לכ־88 דולר. ביום המסחר הראשון שלה ביונד מיט טיפסה לשיא שלא נראה שנים.

ביונד מיט, מניית ההמבורגר הטבעוני שסיימה יום מסחר ב-4 מיליארד דולר

ביטוח בריאות לטבעוניים – זול יותר

מחיר הדיאטה – איזו דיאטה הכי זולה

 סולל בונה השיקה את אתר בילד דיל, שבאמצעותו יכול כל קבלן להעלות את עודפי הבנייה הנותרים לקבלנים הזקוקים להם

סולל בונה, חברת הבנייה,  העלתה לאחרונה  את "בילד-דיל", אתר מסחר מקוון לעודפי בנייה, הנותרים בידי חברות הבנייה השונות עם סיום הפרויקטים.

לדברי מנכ"ל החברה אהוד דנוך: "בענף הבנייה יש עודפים רבים של חומרי בנייה שאין בהם צורך יותר בסיום הפרויקט וכתוצאה הם נזרקים וגורמים לבזבוז כספי ומניעת חיסכון. חומרים כגון ריצוף, צנרת, אלמנטים מבטון, מעקות, ברזל, ועוד חומרים יקרים שיכולים להיות שימושיים לפרויקטים אחרים. הרעיון במיזם הוא להביא לחיסכון בעלויות רכש חומרים ועלויות פינוי והטמנה, גם לקונה וגם למוכר".

 הרווח של גזית גלוב קפוץ ברבעון ב-26% ל-171 מליון שקל

זית גלוב דיווחה על תוצאותיה לרבעון הראשון של 2019:

ה-NOIהיחסי בנטרול החזקותיה בעבר בחברות ריג'נסי וב-FCR, גדל ב-8.5% ברבעון הראשון והסתכם ב-331 מיליון שקל.

הגידול שרשמה גזית גלוב בהכנסות שלה מדמי שכירות מתואמים בנכסים זהים עמד על 2.8%. שיעור התפוסה בנכסיה ירד ב-0.5% והסתכם ב-96%, הירידה נובעת מתחלופת דיירים בנכסים בשטחים שאוכלסו לאחר תקופת הדוחות הכספיים.

גזית גלוב רשמה רווח נקי מנוטרל מהשפעות חד פעמיות (FFO) שזינק ב-26.6%, גם הוא הודות למימוש של חלק נכבד מהחזקותיה ב-FCR. בלי הנטרול של ההחזקה בריג'נסי ברבעון המקביל, צמח ב-1.8%. הוא הסתכם ב-171 מיליון שקל בתום הרבעון הראשון.

בעקבות יציאתה מההשקעה רבת השנים שלה ב-FCR הקנדית. התמורה הכוללת ברוטו עמדה על כ- 1.2 מיליארד דולר קנדי, כ- 3.2 מיליארד שקל. לאחר המכירה מחזיקה גזית גלוב עדיין ב-9.9% מ-FCR. אחת התרומות העיקריות של העסקה היתה הקטנת המינוף של גזית גלוב.

סך הנכסים בהחזקה ישירה של החברה עומד על כ-50% מסך שווי הנכסים והחוב נטו לסך מאזן (סולו מורחב) לסוף הרבעון הראשון הסתכם בכ- 45.6%. ירידה מרמה של 54% בסוף 2018.

לדברי מנכ"ל ומייסד החברה חיים כצמן "התוצאות התפעוליות שלנו ממשיכות להשתפר, תזרים המזומנים שלנו ממשיך לגדול ועולה באיכותו, המינוף קטן והוצאות המימון שלנו יורדות. התוצאות הטובות הינן בעיקר פועל יוצא של פעילות החברות הפרטיות שלנו בישראל, ברזיל וארה"ב אשר מציגות שעורי צמיחה נאים וממשיכות ליצר ערך ולהוות מנועי צמיחה מהותיים לקבוצה".

גזית גלוב בע"מ היא חברת נדל"ן גלובלית העוסקת ברכישה, השבחה, פיתוח וניהול מרכזים מסחריים ונכסים בעלי שימושים מעורבים, באזורים אורבניים צומחים בעיקר בצפון אמריקה, בברזיל, בישראל ובאירופה

חברה בת של גזית גלוב קנתה נכס בבוסטון ב-82 מיליון דולר

לאומי שוקי הון – מחיר יעד של 34 שקל לגזית גלוב; פרמיה של 17% על מחיר השוק

גזית גלוב מממשת את החזקתה ב-FCR; תיפגש עם 3.3 מיליארד שקל

מייסד פיוניר " אנשים לא יודעים למי שייכת אפליקציית התשלומים"; "הפיקוח על הבנקים הוא חלק מהסיבה שזה מצליח"; "אי אפשר לדעת מי יהיה השחקן הדומיננטי"

אם אתה מגיע לבנק ואתה רוצה להעביר כסף לטורקיה. הרסת לפקיד את היום. לקחנו דברים שהבנקים לא רוצים", אמר יובל טל, מייסד פיוניר (הרחבה כאן על חשבון וכרטיס פיוניר) בכנס כלכלכיסט על המערכת הבנקאית

הוא פתח את דבריו:

"להזמין יזם לכנס של פיקוח על הבנקים. יש בזה משהו חדשני, הגיוני, יפה, יצירתי ומאוד מרענן מהבחינה שבסופו של דבר כל יזמות פינטק, מאוד, מאוד קשורה, באווירה הרגולטורית ובדחיפה לקחת צ'אנסים, לעשות דברים, לנסות ולהיכשל ולהמשיך הלאה בתוך הסביבה. אמר הנגיד שבאנגליה עשו את זה וזה "בא בסופו של דבר עם שיתוף פעולה ותקשורת מאוד גבוהה בין הבנקים, היזמים והגופים הרגולטוריים.

"הקמתי שתי חברות, הראשונה שעשתה "פיימנט" במקרה זה 'פי אין' אפשרה  לחברות אמריקאיות למכור בכל העולם. נוספו עוד שירותים נוספים שקשורים למכס ולשילוח, וכן הלאה ואת החברה הנפקנו בסוף בנסד"ק. ב-2014, בינתיים ב-2005 הקמתי את פיוניר. בפיוניר אנחנו לקחנו רישיונות שיש לבנקים-  זה דברים שבנקים יכולים לעשות, אבל משום מה לא עושים או מתקשים, או מסובך להם –  והוצאנו את זה החוצה. במקרה הזה אנחנו לוקחים חברות בין מדינות שצריכות לשלם אחת לשנייה ועושים אאוט סורסינג לשירות הזה.

בעצם מאפשרים לחברה אמריקאית לשלם בארצות הברית בצורה שנוח להם  ACH, כאילו זה ספק אמריקאי, ולחברות בשאר העולם לקבל את הכסף איך שנוח להם, בתשתיות המקומיות, בין אם זה באוקראינה, סין, הודו וכל מדינה אחרת. וכמובן זה דורש לבנות איזה שהוא ספגטי מאוד מורכב של תשתיות מקומיות שמאפשרות לעשות את הדברים האלה הרבה  יותר קלים, הרבה  יותר פשוטים. יש מאז גם תשתית של מאסטר קארד וויזה ומאפשרים להשתמש בכל התשתיות הקיימות.  הבנקים לא רוצים את זה. אם אתה מגיע לבנק ואתה רוצה לכסף לטורקיה. הרסת לפקיד את היום. לקחנו דברים שהבנקים לא רוצים.

איפה חברת פינטק יכולה לתת ערך לבנק

"איפה חברת פינטק יכולה לתת ערך מוסף בשיתוף פעולה מאוד, מאוד הדוק עם הרבה מאוד בנקים? אני אתחיל דווקא בסיפור על סין, כי מה שקרה שם זה אולי אחת התופעות המדהימות בהיסטוריה של פיימנט –  קרה שם איזה שהוא שילוב של כמה דברים מיוחדים. מצד אחד גדל שם איזה שהוא עולם מקביל למה שיש בעולם המערבי של ווטסאפ, פייסבוק, אינסטגרם, וכן הלאה. וחבר'ה שקוראיםלהם ווי צ'אט. וזה היה התחליף המצונזר למה שיש בשאר העולם ובמקביל לזה הבנק המרכזי הצליח לעשות ועשה הרבה לפני כולם.

זה שירות שגם נבנה בתהליכים בישראל-  של העברת כסף בין בנקים בזמן אמת. השילוב הזה אפשר לפלטפורמה כמו וויצ' פי לקרות ואז בראש השנה הסייני ווי צ'אט הכריזו שאפשר לשלוח סכום כסף מתנה גם בווי צ'אט. ואז די בן לילה, נבנה הבנק הגדול בעולם. בעצם בבת אחת כולם השתמשו בפתרון הזה.  היתה איזו שהיא תשתית של I PAY לשלם ובבת אחת אנשים התחילו לשלם אחד  לשני עם ווי צ'אט ומיד אחר כך לבתי עסק דרך כלים גדולים: ווי צ'אט פי, ואלי פי.

הרגולטורים מסתכלים

על הרגולציה אמר טל:

הרגולטורים מאותו יום מסתכלים, בעצם הרגולטור מנסה להרגיע, כדי לתת לעוד שחקנים ולבנקים לתת איזה שהוא אחיזה בתוך עולם התשלומים הזה. אבל זה רק מראה כמה מהר יכולים להיות שינויים. כל כך משמעותיים שאין דרך אחורה. אני אתן עוד דוגמא של הודו, וגם זה לא מפתיע.

סין  והודו מדינות עתירות מזומן. זה אומר שיש שם הרבה מאוד אנשים שאין להם בכלל חשבון בנק וגם בהודו, RBI שזה גוף לא פשוט,  אנחנו עבדנו מולם כמה פעמים, זה גוף מאוד, מאוד בירוקרטי, כמו שמקובל בהודו, אבלן הם הצליחו לעשות את התשתית של  העברה מחשבון לחשבון, וכשזה קרה ביחד היא  לא שלטה בטנכולוגיה של השטרות הגדולים וקראה לאלי בבא, בבת אחת חברה שנקראת שיתנו את התשתית הטכנולוגית שמשרתת את הענק הכי גדול.

"יש פריחה מאוד גדולה של הרבה מאוד שחקנים חדשים שפונים בהתחלה לקהלים צעירים אבל בעיקר למחיר. אבל לאט, לאט זה נהיה נורמה, ובעיקר באירופה .

יש פה באמת איזה משהו פה שהוא הרבה יותר גדול ממה שנדמה. זה לא רק אפליקציה – זו אפשרות לוודא בזמן אמת שהעסקה תכובד ותהיה גישה לכל בתי העסק בעולם. כאשר יש שלושה שחקנים, ויזה, מאסטר כארד ואמריקן אקספרס, ובאסיה אמריקן אקספרס פחות מקובל, ובמשך עשרות שנים התשתית הזאת הייתה שלהם, ולא היה באמת מקום לשחקנים נוספים. יותר ויותר מדינות מאפשרות להעביר כסף בזמן אמת, בחשבונות הבנקים, אז הצורך בלוודא שהעסקה מאושרת יש לו אלטרנטיבה אמיתית.

זה מה שקרה בהודו, סין, סינגפור, אנגליה ובעוד ועוד מדינות. ואז לחלק הזה של ויזה, מאסטר כארד, כרגע, יש לו תחליף. הצד השני הוא נקודת המכירה, כאשר יש אפליקציה כמו גט, וכמו מדבר בארץ ומק דונאלדס, שאתה יכול לשבת בכיסא ולהזמין את הדיזרט מהאפליקציה בטלפון. זה לא רק יותר נוח לשלם ב…. מאשר עם כרטיס. אתה מדלג על התור בכלל. ואז חווית התשלום חוסכת לך ממש זמן ומשנה את כל חווית המשתמש. המהפכה הזאת היא לא נמנעת. אנחנו יודעים היום שתוך כמה שנים נשלם על היעד, אנחנו לא יודעים איזה שחקנים יהיו שם.  וזה יהיה מאוד מעניין לראות איך זה מתפתח.

בישראל השוק תחרותי מאוד

בישראל שלושת הבנקים הוציאו אפליקציות מדהימות (להרחבה על אפליקציות התשלום של הבנקים)  והן תפסו מהר מאוד, הרבה מאוד אנשים הורידו אותם. זה נוסף לתחרות של ישראכארט, לאומי קארד וכאל, אז בישראל השוק תחרותי מאוד. כי ברגע שמוסיפים את כל השחקנים האלה ביחד. בישראל יש לכל אחד בארנק או גוגל פי, או אפל פי, אז בעצם כבר כל אחד היום בטלפון הנייד שלו, כבר יש לא מעט ארנקים  שאפשר לחבר אותם לנקודות מכירה או לעסקים, כבר יש הרבה מאוד שחקנים בטלפון וזה חשוב.

מתי תהיה הנקודה שאני יכול להגיע  למעסיק ובמקום שאני אתן לו את מספר חשבון הבנק שלי, אני אתן לו את מספר הטלפון שלי. ואז אני אוכל להחליט לאן מגיע הכסף ואיזה ארנק מחזיק אותו? בנקודה הזאת זה כבר יכול לשנות ממש את השחקנים. בשלב הזה אם מגיעה המשכורת שלי לאן שהוא, אז הערך פה הוא ערך לייף פי וליו. יש פה בעצם אתגר עסקי, כיום הבנקים מממנים לחלוטין את כל מה שקשור לאפליקציות, אתה מעביר אחד לשני וזה בחינם. זה לא מודל עסקי שיכול להחזיק הרבה זמן מעמד.

ואז השאלה האם בסופו של דבר זה הולך לכיוון של לקבל עוד לקוחות שלאורך זמן תוכל להרוויח מהם, כאשר הם ייקחו הלוואות ויעשו פיקדונות ויעשו השקעות, כרגע גם בישראל וגם בכל שאר המדינות, הפיתרונות הם לוקאליים. אין פיתרון ולא ברור לאן הולך הפיתרון. כאשר מדברים על בינלאומי. אז ויזה, מאסטר קארד בחלק הבינלאומי כמעט לא מאוימים. מה שכן יכול להיות וזה סביר אפילו שיום אחד זה יקרה, אם כמו שבהודו גוגל פי, תפסו נתח שוק משמעותי, אז גם בישראל יכול לקרות שבנק קטן אני לא יודע, בנק ירושלים לצורך העניין, אם הוא סוגר הסכם עם גוגל, ומייצג את הארנק של גוגל אז ביום אחד יש לכולם מה שיש להם – הארנק שמשמש בישראל.

"אז העולם הזה של מי השחקן הדומיננטי, לדעתי עוד לא נקבע, בטח לא בישראל. יש שאלה מאוד גדולה של מודלים עסקיים, ושם אני עושה צפי, אני פה שומר את הזכות לשנות את דעתי, אבל מה שהולך לקרות בעצם, לכל אחד יהיה בתוך הטלפון כמה ארנקים, ואז יהיה רנסנס מאוד משמעותי של מועדוני לקוחות. כי מועדון לקוחות בשלב הזה אם אתה נמצא שם, אתה יכול לשלם דרך הבית באיזה ארנק שיש לך. אתה תשלם בארנק שייתן לך לא יודע, עוד קפה חינם בפעם השמינית, או שייתן לך איזה שהם נקודות שמצטברות, או שאל על יתחברו למישהו ויתנו נקודות.

אני לא יודע מה זה בדיוק הסטטוס במועדון ובארנק. אבל ראיתי שיש לי עוד תשעת אלפים נקודות להגיע משהו. ואז אני רוצה להגיע לסטאטוס של משהו שאני לא יודע מה הוא עושה. אז יש פסיכולוגיה שלמה סביב הנקודות האלה והמועדונים וזה הולך להיות מעניין.

"תיווצר כאן כלכלה חדשה כשמסתכלים על מודלים עסקיים. סביב מה בית העסק מקבל. כי בעצם מתחלפים הרבה מאוד שחקנים או בוא נגיד נוספים שחקנים, בין כאן לכאן

אבד הטלפון

"הלך לאיבוד הכרטיס. לוקח יום, יומיים, שלושה, עד שאתה מוכן להודות שהכרטיס הלך לאיבוד, ורק אז אתה מדווח. כשהטלפון נעלם, תוך עשר דקות מתחילות רעידות ונכנס העניין הביומטרי. פתאום אפשר לזהות איפה אתה נמצא.

אפשר לזהות דברים שלא סגורים גם כן, איך יהיה הממשק בין הטלפון לבין בית העסק, זה עוד לא סגור.  זה יכול להיות שזה יהיה באפליקציות כמו שעושים מק דונלד וגט בארץ יש גם קוד, יש גם פתרונות שהם דרך בלוטות'. החלק הזה עדיין הוא באוויר וזה יהיה מעניין לראות איך זה קורה. ההמלצות שאני חושב לקחת אני מסתכל מהעולם, אז קודם כל לעקוב אחרי זה.

רוב האנשים לא יודעים למי האפליקציה שייכת

"רוב האנשים אפילו לא יודעים למי האפליקציות שייכות, זאת אומרת אם תשאל מישהו למי שייך …. לא בטוח ידע שזה בנק הפועלים, אין לו חשבון.  וזה פותח גם הזמנות וגם ממש דמוקרטיזציה של האפליקציות ולכן שווה לראות איך זה מתפתח, זה יכול לקרות נורא מהר, נורא אגרסיבי.

הפיקוח  הוא חלק מהסיבה שאפליקציות התשלומים פורחות

"דבר נוסף הפיקוח על הבנקים, אני חושב שיש עניין בפיקוח כי זה חלק מהסיבה שזה פורח בישראל, חלק מזה נובע מזה באמת שיש אמון מאוד, מאוד גבוה במערכת הפיננסית. כל מי שמוריד אפליקציה כזאת, שם את הכסף, שם את כרטיס האשראי לרגע לא חושש מי זה, מה זה כי יש באמת אמון במערכת הפיננסית. מצד שני יש פה באמת אתגר של מודל עסקי. כי כרגע השוק זה בחינם. אז ההמלצה שלי זה לתת לשוק להתייצב מבחינת המודל העסקי לפני שמתערבים ומגבילים, כדי לראות לאן זה הולך ורק לשמור על יציבות. זה אחד הדברים היותר מרתקים שקרו אי פעם, אני חושב ב"פיי מנט"  כי זה קורה נורא, נורא מהר. זה הסיום שלי. תודה רבה.

חשבון פיוניר – כל מה שצריך לדעת

כרטיס פיוניר – הפתרון האידיאלי למסחר באינטרנט!

SafeCharge של טדי שגיא נמכרת בכ-900 מיליון דולר. שגיא ייקח לכיסו 600 מיליון 

להון נודע כי חברת נואבי הקנדית רוכשת את SafeCharge, חברת שירותי הסליקה של טדי שגיא בכ-890 מיליון דולר.  העסקה משקפת פרמיה של 25% על מחיר המניה כיום. שגיא עצמו, בעל השליטה, ירוויח כ-600 מיליון דולר מהעסקה.

בשנה שעברה ניהלה פלטפורמת התשלומים  של החברה מחזור עסקאות כולל של כ-14 מיליארד דולר. הכנסותיה באותה שנה עמדו על 138.5 מיליון דולר וה-EBITDA(רווח לפני הוצאות מימון, מס, פחת והפחתות) עמד על.3 מיליון דולר – צמיחה שנתית של 24% ו-11% בהתאמה. מאז הנפקת החברה לפני חמש שנים, צמחו ההכנסות וה-EBITDAביותר מפי שלושה.

, החברה מתמחה בטכנולוגיות סליקה, תשלומים וניהול סיכונים ורוב לקוחותיה הן חברות אונליין .לחברה 400 עובדים; בארץ יש לה מרכז פיתוח מתקדם במגדל עזריאלי שרונה שבתל אביב. יתר עובדי החברה מועסקים בבולגריה, אנגליה, אוסטריה, הולנד, סינגפור, קפריסין, הונג קונג, מקסיקו וארה"ב. בין לקוחות החברה הישראלים נמנות Gett, אל על, Kiwi, Just Eat ו-World Duty Free.

נואבי, הרוכשת הקנדית, עובדת עם יותר מ-1,500 ארגוני מכירות עצמאיים (ISO), ספקי תוכנה עצמאיים (ISV), סולקי תשלומים, מפתחים ופלטפורמות מסחר אלקטרוני תוך שהיא מספקת את התמיכה הטכנולוגית, המומחיות ושירות הלקוחות הדרושים לצורך בידול בשוק. פלטפורמת התשלומים של נואבי מנהלת מחזור עסקאות כולל של 16 מיליארד דולר בשנה המבוסס על 52 אלף בתי עסק ו-1,500 שותפי הפצה.

את SafeCharge מנהלים דוד אבגי, המנכ"ל והמייסד וצח ענב, סמנכ"ל הכספים. שגיא, שהקים את SafeCharge יחד עם דוד אבגי, מנכ"ל החברה, מחזיק ב-68.3% מהון החברה, ויקבל מהמכירה כ-600 מיליון דולר. חלקו של שגיא בדיבידנדים שחילקה מהקמתה (כולל לפני הנפקתה לציבור) עומד על כ-100 מיליון דולר, ולכן סך רווחיו מהצלחת החברה עומד על כ-700 מיליון דולר (2.5 מיליארד שקל). בעלי המניות ב-SafeCharge זכאים לקבל את הדיבידנד האחרון עליו הכריזה החברה, 7.22 פני למניה (9.45 סנט).

טדי שגיא סוף סוף מדבר

יבואנית אדידס וריבוק זכתה במכרז לנהל  את חנות הספורט בדיוטי פרי

מ-2008 רף ההסכמה הנדרשת לביצוע פרויקט תמ"א  הוא שני שלישים מבעלי הדירות.על פי התיקון לחוק, יותר ביצוע "עבודה ברכוש משותף, על פי תוכנית החיזוק", גם ללא הסכמת כל בעלי הדירות, "ובלבד שנתן לכל בעל דירה בבית המשותף הזדמנות לטעון את טענותיו". מכאן נובע שבעלי הדירות יכולים להחליט יחדיו על הרכוש המשותף, אך בלי לבצע שינויים בדירה הפרטית ללא הסכמת הבעלים.

אלא שהפסיקה האחרונה שינתה את התמונה. כך למשל  במקרה שהיה ברחובות ביקשו הדיירים לקחת חלק מדירה של דייר שלא הסכים לפרויקט לטובת מעלית. בעלי הדירה טענו שלמפקחת על רישום מקרקעין  אין סמכות לדון בגריעה מתוך רכוש פרטי. המפקחת דחתה את בקשת הבעלים בטענה שהיא מוסמכת לדון בזה.

המפקחת הסתמכה על פסיקה קודמת הנוגעת להריסת מחסן בבית משותף ללא אישור בעליו, ובה נקבע כי המפקחת מוסמכת לאשר את ההריסה. אלא שהחוק לא מאשרר את פסק הדין או לפחות לא מתייחס לסוגיה.  הרי בתמ"א 38 אין זכר להריסת חלק מבניין ובנייתו מחדש שלא במסגרת פרויקט של הריסת כל הבניין ובנייתו מחדש. בפסק הדין, שלא כלל התייחסות להוראות תמ"א 38, כנראה צוטט הסעיף בנוסח מוטעה כאילו הסמכות הינה לאשר "ביצוע עבודה ברכוש המשותף שמטרתה הריסת בניין קיים והקמתו מחדש בהתאם לתוכנית חיזוק" ולא "תוכנית החיזוק", תמ"א 38 מסוג חיזוק. בסופו של דבר גריעה של דירה לטובת תמ"א 38 היא פגיעה חמורה בזכות הקניין, והן המחוקק והן השופטים וגם המפקחת צריכים לתת את הדעת על כך.

משרד הפנים הודיע כי הארנונה תעלה ב-2020 ב-2.56%, והסיבה: השכר של עובדי המדינה שעלה בכ-20% בעשור

הארנונה תתייקר ב-2020 בשיעור של 2.58% לכל בתי המגורים והעסקים בארץ, כך דיווח משרד הפנים. זו התייקרות הנובעת מנוסחת העדכון הקבועה העולה בשיעורים גבוהים. בתוך עשור  התייקרה הארנונה בכמעט 30%. לא זו בלבד, אלא שרשויות יכולות לבקש ממשרדי הפנים והאוצר אישור נוסף (חריג) להעלאות נוספות . הרשות המקומית יכולה גם לבקש להוריד את שיעור העדכוון או לבטלו בכלל.

מדובר בשיעור העלייה הגבוה ביותר בארנונה מאז שנת 2014, אז הארנונה התייקרה ב-3.36%. בשנת 2019 שיעור הארנונה עלה ב-0.32%, בשנת 2018 ב-2.18% וב-2017 ב-1.77%. במצטבר התייקרה הארנונה מאז 2007 בכמעט 32%.

הדרך לחישוב ההתייקרות האוטומטית היא על ידי ממוצע בין מדד המחירים שעלה ב-12 החודשים האחרונים ב-1.3% לבין מדד השכר במגזר הציבורי שהתייקר ב-3.85%. כלומר מדד המחירים הוא השפעה שולית, ותוספות השכר הרבות שניתנו למגזר הציבורי ייקרו את הארנונה ב-כמעט 2%.

בתוך עשור זינק שכר עובדי המדינה ביותר מ-20%, .שיטת התייקרות הארנונה, המבוססת על מודל מיושן במדד השכר של עובדי המדינה, זכתה לביקורות רבות בשנים האחרונות, אולם במשרד הפנים מסרבים להתרגש.

במשרד הפנים מוסרים ששיעור ההתייקרות הבסיסי אינו נתון להחלטתם, אלא מבוסס על הנוסחה הקבועה בסעיף 7 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב). עוד מציינים במשרד כי כ-100 רשויות מקומיות הגישו בקשות לייקור הארנונה מעבר לקבוע בחוק ובימים אלה הן נבחנות.

כפל ארנונה על דירות רפאים – זה לא עובד

חשבון ארנונה – למה צריך לשים לב

בניגוד לעבר, תושבי הערים הגדולות כבר לא כל כך מעוניינים בתמ"א או פינוי בינוי. הם מבינים שהם עומדים לגור באתר בנייה, שהוספת דיירים לעיר תקשה על התחבורה ועל היציאה מהעיר. ראשי הערים החדשים נבחרו בין היתר הודות להבטחות המשקפות את רחשי הציבור. לכן ראשי ערים רבים בתקופה האחרונה מתנגדים לבנייה חדשה בשטחם, ובעיקר למיזמי תמ"א השונים.

לעומת זאת, בימים אלה בוחנים במשרד המשפטים אפשרות להגביל את כוחם של ראשי הערים בשינוי מדיניות תכנונית בשטחם, מדיניות שפוגעת ביזמים ובקבלנים, שבחלקם כבר החלו פרויקטים או קיבלו היתרים. הבעיה היא שמסמכי המדיניות המגובשים ברשויות המקומיות אינם בעלי תוקף סטטוטורי. ובמסגרת הדיונים המתקיימים בנושא נבחנת האפשרות למתן תוקף סטטוטורי למסמכים אלה. המשמעות של זה יהיה שיהיה קשה לשנות מדיניות באופן תכוף.

אם אכן יוחלט להעניק תוקף סטטוטורי למסמכי מדיניות שמגבשים ראשי ערים, תהיה גם יציבות להחלטותיהם, וגם היזמים יוכלו לקדם תוכניות ללא חשש שייפגעו משינוי החלטה פתאומי של ראש עיר חדש. בכנס בוני הארץ (הקבלנים) אמרו לא אחת שהמחלוקת בין היזמים לראשי הערים תגיע לבית משפט.

בתוך כך נבחנת גם סוגיית היטלי ההשבחה בפרויקטי התחדשות עירונית, הפטורים ממס, ואחת הסיבות שראשי הערים מתנגדים להם. עם זאת, בתל אביב למשל יש ויכוח בנושא על רקע תוכנית הרבעים. במשרד המשפטים מבקשים לחזק את הוודאות בנושא כבר בתחילת ההליך התכנוני, ולא בשלביו המאוחרים כפי שמתרחש היום. במשרד דרכים לעגן בחקיקה מהלך שיביא לוודאות תכנונית  כך שיהיה ברור מוקדם ככל הניתן אם פרויקט התחדשות עירונית יחויב בהיטל השבחה או לא.

כיום היזמים בשוק בחוסר ודאות בנוגע לשאלה אם יידרשו לתשלום היטלי השבחה בפרויקט, ויש לכך השפעה על חישובו הכלכלי של הפרויקט.

על פי התיקון בחוק התכנון והבנייה, פרויקטי התחדשות עירונית המקנים תוספת של 2.5 יחידות דיור, בהתאם לתוכנית המתאר הארצית, לא יידרשו להיטלי השבחה כלל; או במקרים שבהם הרשות המקומית מחליטה להעניק את הפטור ליזם. עם זאת, במקרים מסוימים, כדוגמת מתן זכויות בנייה נוספות על המקובל, תתאפשר גבייה של היטלי השבחה בשיעור מופחת. כך או כך בלי שיתוף פעולה של היזמים,  עם ראשי הערים והתושבים, ושיתוף של אלו עם הרשות להתחדשות עירונית ועם המיזמים, שום חוק לא יהיה מרפא לבעיה.

חיים אביטן, מנהל הרשות להתחדשות עירונית: ראשי הערים לא יקבעו

שלוש תוכניות התחדשות עירונית מזורזות: באום אל פחם, באור יהודה ובגבעת שמואל

הרווח ליזמים בפרויקטים של התחדשות עירונית – 18%; ;אין דייר סרבן, יש דייר מתנדנד. זה הכול עניין של ידעt;

בנק ישראל מפרסם סקירה על מערכת הבנקאות הישראלית, ואלו עיקרי הדברים:

מעבר מבנק לבנק ופיצול המוצרים הבנקאיים

• הפיקוח על הבנקים פועל להגברת התחרות במערכת הבנקאית באמצעות קידום מספר פרויקטים ושינויים מבניים גדולים בשוק. (ראו פרקים ב' ו-ג' בסקירה השנתית של הפיקוח על הבנקים לשנת 2018 הצפויה להתפרסם בימים הקרובים.) זאת, בין היתר, באמצעות פרויקט משותף עם משרד האוצר לפישוט המעבר של לקוחות מבנק לבנק באופן מקוון.
• במסגרת זו, וכחלק מיישום תיקון מס' 27 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 (להלן – תיקון החוק), נקבע כי על כל בנק להקים מערכת מקוונת לניוד חשבונות בנק (להלן "המערכת המקוונת") עד מדובר בפרויקט מורכב  מבחינה תפעולית – שעלויותיו גבוהות מאוד, ומוערכות בכמה מאות מיליוני ש"ח.
• מטרת המערכת המקוונת היא להקל על לקוחות לעבור בין בנקים באופן מקוון, מאובטח ונוח, במהירות וללא עלות ללקוח. מטרה נוספת היא הגברת הלחץ התחרותי על כל הבנקים.  ייתכן גם שהמערכת תניע לקוחות לפצל את סל המוצרים הפיננסיים שלהם בין בנקים, כלומר לנהל חשבון עו"ש בבנק אחד ולצרוך מוצרים פיננסיים שונים מבנקים ומגופים חוץ-בנקאיים אחרים.
• כיום, טרם השקת המערכת, מספר הלקוחות העוברים בישראל מבנק לבנק הוא כ-285 אלף בממוצע בשנה, ואלה החזיקו, בשנים 2016–2018, בכ-2.5% מסך חשבונות העו"ש במערכת הבנקאית. מדובר בשיעור דומה לזה הנאמד בעולם, ובפרט בבריטניה, שבה כבר פועלת מערכת כזאת.
• כאשר בוחנים מיהם העוברים בין הבנקים מתברר כי שיעורם של גילאי 30–40 בקרבם גבוה במקצת מהממוצע, וכי בכ-70% מהמעברים נצרך בתקופת המעבר לפחות מוצר בנקאי אחד נוסף על חשבון העו"ש. ב-9% מהמעברים המעבר מתבצע יחד עם נטילת הלוואה לדיור (ושיעור העוברים בסך נוטלי ההלוואות החדשות לדיור בשנים 2016-2018 הוא כ-37%); כ-30% מהמעברים מתבצעים בלוויית נטילת הלוואה שאינה לדיור או עם ניצול מסגרת עו"ש, וכ-28% – בלוויית פתיחת חשבון פיקדון בבנק החדש.
• בבריטניה, שבה כבר הוטמעה, כאמור, מערכת לניוד מקוון של חשבונות עו"ש, נמצא כי לאחר הקמתה לא השתנה שיעור מעברי חשבונות העו"ש. לפיכך אני מעריכים שהקמת מערכת כזאת בישראל לא תגדיל משמעותית את מספר המעברים. לעומת זאת הביאה המערכת בבריטניה לגידול של מספר המוצרים הפיננסיים המוצעים ללקוחות ומגוונם. צפוי אפוא כי גם בישראל הבנקים ישתכללו באמצעות המערכת הנבנית, ותגבר התחרות לא רק בהיבטים מסורתיים על סל השירותים הבנקאיים, אלא גם על שירותים ספציפיים.

רקע

חשבון העו"ש הוא המוצר הפיננסי המרכזי שהציבור צורך, ולקוחות רבים בארץ ובעולם משאירים את חשבונם זה בבנק אחד לאורך שנים רבות. אחד ההסברים לנאמנות הלקוחות לבנק שלהם נעוץ בקושי הבירוקרטי הכרוך בהעברת חשבון העו"ש. קושי זה הוא בבחינת חסם אפקטיבי לתחרות בין הבנקים, שכן הלקוחות "נשבים" בבנק שבו הם מנהלים את החשבון, ולכן צורכים ממנו גם שירותים נוספים, כהלוואות ופיקדונות. קושי זה מאפיין משקים רבים  ברחבי העולם. בריטניה פיתחה פתרון לבעיה באמצעות הקמת מערכת מקוונת לניוד חשבונות ((CASS- Current Account Switching Services, שבאמצעותה העברת החשבונות נעשית בצורה פשוטה ללקוח, בתוך שבעה ימים, והבירוקרטיה הכרוכה בה אינה מצריכה את  מעורבותו.

הפיקוח על הבנקים, יחד עם משרד האוצר, מקדם כיום פרויקט שבמסגרתו הבנקים בישראל יקימו מערכת מקוונת לניוד חשבונות בנק, בדומה לזו הפועלת בבריטניה. הקמת המערכת היא מורכבת, ועלויותיה גבוהות, אולם השלמתה צפויה להביא לשיפור תנאי ההתקשרות של הלקוח, בין אם בבנק החדש שאליו הלקוח שוקל להעביר את פעילותו הפיננסית ובין בבנק שבו היא מתנהלת כעת, וזאת בזכות הגברת האיום התחרותי וחיזוק כוח המיקוח של הלקוח. אף על פי כן המערכת לא תביא בהכרח לגידול שיעור המעברים כפי שאנו למדים מהניסיון בבריטניה, שם הוא לא עלה בעקבות הפעלת המערכת, גם לאחר פעולות הסברה רבות, שנועדו להגביר את מודעות הציבור לקיומה. עם זאת חשוב להדגיש כי בבריטניה נמצא שלמערכת ניוד החשבונות יש השפעות נרחבות על התחרות: מספר המוצרים הפיננסיים המוצעים ללקוחות ומגוונם גדלו, הוגבר שיתוף הפעולה בין בנקים גדולים לבין פינטקים, איכות השירות ללקוח השתפרה והופחתו חסמי כניסה לבנקים חדשים. לכן ייתכן כי גם בישראל הקמת המערכת לניוד חשבונות, תתרום להגברת התחרות – שיפור שלא יתבטא בהכרח בגידול של שיעור המעברים. זאת, כמובן נוסף על הקלה רבה  על הלקוחות הבוחרים להחליף בנק.

באמצעות מסד נתונים חדש, אשר נאסף בפיקוח על הבנקים על גבי השנים 2018-2016 ניתן לבחון פתיחה של חשבונות במערכת הבנקאית בחלוקה לסוגי פעילות שונים: עו"ש, פיקדונות, חסכונות, הלוואות צרכניות, הלוואות לדיור וניירות ערך. כך ניתן ללמוד על העברת חשבונות הבנק בישראל לסוגיהם. מסד הנתונים גם מאפשר לנו ללמוד על פיצול סל המוצרים הבנקאי של הלקוחות בין הבנקים השונים, וכך להיטיב וללמוד על התנהגות לקוחות הבנקים בישראל.

מעברי חשבונות בנק – מגמות בעולם וישראל

מספר מעברי חשבונות העו"ש בישראל הוא כ-285 אלף בממוצע בשנה – כ-2.5% מסך חשבונות העו"ש במערכת הבנקאית בשנים 2016–2018, בדומה לשיעור הנאמד בעולם, ובפרט בבריטניה (כ-2%-3%; לוח 1). גם בארה"ב לקוח מחזיק באותו חשבון בנק כ-16 שנים בממוצע, ומעל רבע מהציבור – יותר מ-20 שנים.

לוח 1

שיעור מעבר חשבונות העו"ש מבנק לבנק

המקור: עבור בריטניה- CMA; עבור ארה"ב- J.D Power; עבור ישראל- דיווחים לפיקוח על הבנקים ועיבודי הפיקוח על הבנקים.

שיעור נמוך של העברת פעילות עו"ש צפוי מטבעו, ולו רק מפני האמון שהלקוח רוחש לבנק בהפקידו בו את כספו. מסקר שערך ה-BankRate עולה כי הסיבות המרכזיות למעבר בין בנקים בארה"ב הן שינוי מקום המגורים, שינויים במקום העבודה ושינויים במעמד האישי (כגון נשואים או גירושים). רק לאחר מכן באות סיבות הנוגעות למחיר המוצרים, ובהם גובה העמלות, הן בחשבון העו"ש והן בשאר המוצרים. רשות התחרות בבריטניה (CMA- Competition & Markets Authority) מסבירה שלקוחות לא ייטו לעבור בנק – אם לא נתקלו בבעיה נקודתית מול הבנק שלהם –כל עוד הם אינם רואים לנגד עיניהם תועלת פיננסית מהמעבר, בייחוד כאשר חשבון העו"ש עצמו אינו גורר עלויות רבות בעיני הצרכן.

בישראל העלות החודשית הממוצעת של ניהול חשבון עו"ש בודד בבנק היא כ-25 ש"ח לחודש. בהשוואה למוצרים פיננסיים אחרים זו אינה עלות גבוהה, וייתכן שהחיסכון הפוטנציאלי בעלויות מהעברת חשבון הבנק, אין בו כדי להניע את הלקוח לפעולה. זאת ועוד, כאשר לקוח שאינו מרוצה מהשירות בבנק ומאופן ניהול החשבון מאיים בעזיבה, הבנק צפוי להציע לו הטבות שונות כדי לשמרו.

צעירים עוברים יותר

בישראל אצל לקוחות בני 30–40 שיעור ההעברות של חשבונות עו"ש – 3% – גבוה מעט מאשר בכלל אוכלוסיית בעלי חשבונות העו"ש, וזאת בדומה  למגמות בעולם: לפי סקרים שנערכו בארה"ב  צעירי דור ה-Y (ילידי שנות ה-80 וה-90), צפויים לעבור מבנק לבנק פי 2.5 מאשר בני 50–70, ופי 1.5 מאשר דור ה-X (ילידי שנות ה-60 וה-70).

עם הסיבות האפשריות לכך נמנית הירידה בקשר האישי עם הבנק בדור הצעיר יחסית, אשר מנתקת קשר הנאמנות ארוך השנים בין הלקוחות לבנק שלהם. במשך שנים פעלו הלקוחות מול הבנק דרך בנקאי אישי, וכך נוצר קשר אישי בין הלקוח לבנקאי ששירת אותו. עם התפתחות הערוצים הדיגיטליים, המאפשרים ללקוחות צפייה במידע פיננסי וביצוע פעולות בנקאיות רבות יותר ויותר באופן מקוון  (כפי שמתואר בהרחבה בפרק א' בסקירה השנתית של הפיקוח על הבנקים לשנת 2018 הצפויה להתפרסם בימים הקרובים) – כמעט אין צורך להתנהל מול פקיד בבנק, ולאותם צרכנים המתנהלים באמצעות אפליקציות אין בנקאי אישי. כתוצאה מכך לבנק "אין פנים" כפי שהיה בשנים שעברו. לכן ככל שיותר לקוחות יעברו לערוצים הדיגיטליים, הקשר בין הבנק ללקוח ילך וייחלש. סיבה אפשרית נוספת לשיעור מעברים גבוה יחסית בפלג אוכלוסייה זה היא ערנות גבוהה יותר למחירים. זאת משום שגילאים אלה נוטלים יותר הלוואות, ולכן מקפידים בניהול כספם.

מעבר חשבונות עו"ש –  אינדיקציות לסיבות המעבר

העו"ש הוא, כאמור, שירות שעלותו אינה גבוהה יחסית – שלא כשירותים נוספים שהמערכת הבנקאית מציעה ללקוחות, ובראשם הלוואות – בפרט ההלוואות לדיור –  וכן פיקדונות, חסכונות, ותיק ניירות ערך. לנוכח העלות הגבוהה של שירותים אלו נודעת לבחירת הבנק שבו הם יתנהלו חשיבות כלכלית רבה יותר מאשר לבחירת הבנק שבו יתנהל חשבון העו"ש. ואכן, כאשר מתחקים אחר סיבת המעבר מבנק אחד לאחר מוצאים כי במרבית המקרים (כ-70% מהמעברים)  נצרך בתקופת המעבר לפחות מוצר אחד נוסף על העו"ש (איור 1). ייתכן אפוא כי אותו מוצר פיננסי  שמספק המתחרה הוא אשר גורם ללקוח לעבור מהבנק שלו אליו. כך בוצעו 9% מהעברות חשבון העו"ש בשנים 2018-2016 יחד עם נטילת הלוואה לדיור (משמע שבשנה הראשונה לפתיחת החשבון נטל הלקוח גם הלוואה לדיור). לקוחות שעברו מבנק לבנק  היו כ-37% מסך נוטלי ההלוואות החדשות לדיור בתקופה האמורה. כ-30% ממעבירי חשבון העו"ש  נטלו הלוואה שאינה לדיור או הלוואה בדרך של ניצול מסגרת עו"ש, כ-28% מהעוברים פתחו חשבון פיקדון (לעומת כ-3% חשבונות פיקדון חדשים שנפתחו בממוצע בשנה), וכ-10% פתחו תיק ניירות ערך (לעומת פחות מ-1% חשבונות ניירות ערך חדשים שנפתחו בתקופה; לוח 2).

לוח 2

התפלגות¹ העוברים, לפי סוג המוצרים הנוספים הנצרכים² בנוסף לחשבון העו"ש בתקופת פתיחת החשבון, סך המערכת הבנקאית, ממוצע 2018-2016

¹ תיתכן חפיפה בין צריכת המוצרים השונים, ולכן ההתפלגות אינה מסתכמת לכדי 100%.

² המוצרים הנוספים אשר נבחנו במסגרת ניתוח זה הם: הלוואה לדיור, הלוואה שאינה לדיור, פיקדון ותיק ניירות ערך.

המקור: דיווחים לפיקוח על הבנקים ועיבודי הפיקוח על הבנקים.

פיצול סל השירותים הבנקאי

המערכת הבנקאית מציעה ללקוחותיה שירותים שונים נוסף על חשבון העו"ש, ובהם חשבון פיקדון (וכן תוכניות חיסכון), הלוואות (צרכניות ולדיור), ניהול תיק ניירות ערך ועוד. מכלול שירותים אלה אמנם מוצע כיום כמעין "סל מוצרים" שהבנק מספק ללקוח המעוניין בהם כמקשה אחת,  אך כבר כיום ישנם לקוחות הבוחרים לפרק את אותו הסל, לצרוך מוצרים שונים מבנקים שונים, ובכך ליהנות מההטבות והתנאים שאלה מציעים במוצרים השונים, מתוך הבנה כי אין צורך להעביר חשבון כדי ליהנות מאותם שירותים. עצם פירוק הסל מגדיל את יכולת הבנקים להתחרות ביניהם לא רק על לקוחות המעבירים אל הבנק החדש את כלל פעילותם, אלא גם על מתן שירותים ספציפיים.

דוגמה בולטת לכך היא שוק ההלוואות. רבים מן הלקוחות רבים מנהלים חשבון עו"ש בבנק אחד ונוטלים הלוואה לדיור בבנק אחר. כמו כן ישנם בנקים שמציעים הלוואות ישירות גם למי שאינם לקוחות שלהם. לעיתים הבנק שבו מנוהל תיק ניירות ערך הוא נגזרת של חברת ההשקעות שהצרכן בחר להיעזר בשירותיה (אשר לה יש הסכם עם בנק מסוים), ולא החלטה שלו לנהל את תיק ניירות ערך באותו הבנק. כללו של דבר, לא אחת לקוחות נוטלים מוצרים שונים בבנקים שונים.

נכון ליוני 2018, קרוב ל-40% מלקוחות הבנקים צורכים לפחות מוצר אחד שלא דרך החשבון הראשי שלהם בבנק האם, כ-28% מלקוחות הבנק צורכים שירותים שונים משני בנקים, וכ-8.5% אף משלושה בנקים (איור 2). חשוב להדגיש כי נתונים אלה מתייחסים למערכת הבנקאית לבדה, ולא לכלל המערכת הפיננסית. מאחר שהאשראי מגופים חוץ-בנקאיים התרחב משמעותית (איור ב'- 3 בסקירה השנתית של הפיקוח על הבנקים לשנת 2018 הצפויה להתפרסם בימים הקרובים), שיעור הלקוחות הנוטלים הלוואה מגוף שאינו בנק האֵם שלהם הוא מטבע הדברים גבוה יותר מאשר לפי הנתונים שהוצגו לעיל. ישנם גם לקוחות רבים המנהלים תיק ניירות ערך בבתי השקעות שאינם בנקים.

המערכת המקוונת לניוד חשבונות בישראל

מטרת הקמתה של המערכת המקוונת לניוד חשבונות בנק היא הגברת האיום התחרותי וחיזוק כוח המיקוח של הלקוח הבנקאי. אמנם כיום מרבית העוברים הם לקוחות הפעילים פיננסית, אך בעתיד המערכת תקל על כל הלקוחות לעבור מבנק לבנק. בבריטניה נמצא כי לאחר הקמת המערכת גדל מספר המוצרים הפיננסיים המוצעים ללקוחות, גבר שיתוף הפעולה בין בנקים גדולים לבין פינטקים, איכות השירות ללקוח השתפרה, והופחתו חסמי כניסה לבנקים חדשים. לפיכך ייתכן כי המערכת הבנקאית בישראל תשתכלל אף היא, ותגבר התחרות לא רק בהיבטים מסורתיים על סל השירותים הבנקאיים, אלא גם על שירותים ספציפיים; לכך מסייעת  העובדה שהמערכת לניוד חשבונות תטפל בניוד חשבונות עו"ש בלבד, מצב שיפעל להחלשת הקשר בין חשבונות אתה לפעילויות פיננסיות אחרות.

עם זאת, מלאכת הקמת הפרויקט מורכבת במיוחד וטומנת בחובה אתגרים רבים, בעיקר בשל מורכבות חשבונות העו"ש וצורכי הלקוחות בישראל (שהם שונים מאשר בבריטניה), וכן המורכבות הטכנולוגית, המצריכה סינרגיה בין גופים ומערכות פיננסיות שונות. לנוכח ההשקעה הרבה הנדרשת להקמת המערכת הפרויקט צפוי להתחיל לפעול רק בשנת 2021.

עקרונות בסיסיים להעברת הפעילות על ידי לקוח

הקמת המערכת המקוונת לניוד חשבונות היא תולדה של תיקון מס' 27 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 (להלן – תיקון החוק), אשר הוביל משרד האוצר יחד עם בנק ישראל. המטרה היא לאפשר ללקוחות המערכת הבנקאית לממש ביתר קלות את בחירתם לעבור מבנק לבנק, וכך לשפר את תנאי ההתקשרות שלהם, בין אם באמצעות העברת פעילותם הפיננסית לבנק חדש ובין כתוצאה ממאמצי הבנק שבו מתנהל חשבונם לשמר אותם, עם התגברות האיום התחרותי והתחזקות כוח המיקוח שלהם. צעד זה הוא חלק משורה ארוכה של צעדים שנקט הפיקוח על הבנקים כדי להגביר את התחרות במערכת הפיננסית בעיקר בקרב משקי הבית והעסקים הקטנים. (ראו תיבה ב'-1: "התחרות והשינויים בתחרות במערכת הבנקאית בישראל", בסקירה השנתית של הפיקוח על הבנקים לשנת 2017.)

במסגרת החוק נקבע כי על הבנקים להקים מערכת לניוד חשבונות בנק אשר תקל על לקוחות לעבור מבנק לבנק, שכן המעבר יתבצע באופן מקוון, מאובטח ונוח, בתוך שבעה ימי עסקים מהיום שבו הושלמה בקשת הלקוח להעברת הפעילות, וללא עלות. המערכת המקוונת עתידה להתחיל לפעול בשנת 2021, והיא מבוססת על עקרונות המערכת לניוד חשבונות עובר ושב הפועלת בבריטניה (מערכת ה – CASS^[7]), ובהם:

• הפעילות הנדרשת לצורך העברת הפעילות בחשבון תתנהל, ככלל, מול הבנק החדש בלבד, ובאופן מקוון. משמע שהלקוח לא יצטרך לפנות לשם כך לבנק הישן או לצדדים השלישיים שאיתם יש לו הסדרי תשלום או זיכוי כלשהם. עיקרון זה יבטיח מינימום טרחה בירוקרטית ללקוח במסגרת העברת חשבון העובר ושב.
• העברת הפעילויות בחשבון תתבצע ברובה בתוך שבעה ימי עסקים מהמועד שבו הושלמה בקשת הלקוח להעברת הפעילות.
• תהליך העברת הפעילות בחשבון, לרבות מנגנון "עקוב אחריי" שיפורט להלן, לא יהיה כרוך בעלות ללקוח.
• הפעילות בחשבון תועבר באופן שיבטיח כי במשך שנתיים מיום המעבר החיובים והזיכויים של הלקוח שיופנו לחשבון הישן לאחר סגירתו ינותבו אוטומטית לחשבון הבנק החדש שלו ללא צורך בהתערבותו. כך תהיה לו 'רשת ביטחון', ויוסר החשש מפגיעה כתוצאה מהעברת החשבון לבנק החדש.
• הבנק החדש יפצה את הלקוח בגין נזק ישיר שייגרם לו, במקרה שייגרם, אם יימצא פגם בהליך הניוד.

הפתרון שיוטמע יכלול תהליך ניוד ותהליך ניתוב, כדלקמן:

תהליך הניוד יכלול טיפול בבקשת הלקוח להעברת פעילותו הפיננסית מהבנק הקודם לחדש – לאחר שבדיקה וידאה כי החשבון עומד בתנאי הניוד – וסגירה של חשבון העו"ש בבנק הקודם. לאחר מכן יתבצע תהליך ניתוב (מנגנון "עקוב אחריי"), אשר יכלול העברה אוטומטית של פעולות פיננסיות מהחשבון הישן לחשבון החדש, וזאת מרגע ניוד החשבון ולמשך תקופה של שנתיים. תהליך זה למעשה נותן ללקוח את הביטחון שכל חיוב או זיכוי שהוצגו בחשבונו הישן ינותבו אוטומטית לחשבונו החדש. כך הוא יוכל  לשמור על רציפות בניהול חשבונו, ללא צורך ביצירת קשר ישיר עם הגורמים המחייבים את חשבונו הישן (כגון חברת החשמל או חברת תקשורת) או מזכים אותו (כגון מעסיק המזכה את החשבון במשכורת או המוסד לביטוח לאומי המזכה אותו בקצבאות למיניהן) ועדכונם בפרטי החשבון החדש שלו במהלך תקופת הניתוב.

תהליך הניוד והניתוב יבוצע באמצעות הבנקים, ומרכז הסליקה הבנקאי בע"מ (מס"ב) ישמש גורם מרכז של הפרויקט.

מורכבות הפרויקט

באוקטובר 2018 ערך הפיקוח על הבנקים סמינר מקצועי עם מקימי מערכת ה-CASS במטרה להיטיב וללמוד את מאפייני המערכת בבריטניה ואת הלקחים שהופקו שם לצורך פיתוח יישום המותאם למערכת הבנקאית בישראל. אחת התובנות שעלו במסגרת הסמינר הייתה שהטמעת פתרון למעבר מבנק לבנק בישראל היא מורכבת ביותר, הן באופן כללי והן לעומת הפתרון שיושם בבריטניה, שכן בישראל חשבונות העו"ש מרכזים לא רק את הפעילות הכספית השוטפת של הלקוח (פעילות העו"ש), אלא את כלל הפעילות הפיננסית שלו –  תיק ניירות הערך, ההלוואות, הפיקדונות ועוד. אחד הביטויים למצב זה הוא שכ-60% מהציבור צורכים את שלל השירותים הבנקאיים בבנק יחיד (איור 2). כדי לאפשר ללקוח להעביר את חשבון העו"ש מבנק אחד לבנק אחר נדרש טיפול מקיף בכלל הפעילויות הפיננסיות שלו, וכל זאת בתוך זמן קצוב.

מורכבות נוספת של הפרויקט בישראל נובעת מאופן ההתנהלות של הלקוחות בישראל  ומצורכיהם, שהם שונים מאשר בבריטניה. השוני העיקרי הוא באופי השימוש בצ'קים – ריבוי של צ'קים דחויים, תופעה שאינה קיימת  בבריטניה. על כן, כדי להבטיח ללקוח קלות במעבר מבנק לבנק נדרש לאפשר להמשיך ולכבד את הצ'קים שניתנו מהפנקסים בחשבון הישן באמצעות החשבון החדש – עניין מורכב ביותר. גם העובדה שבישראל חלק ניכר מחשבונות משקי הבית מצויים במשיכת יתר מקשה על מעבר אוטומטי של יתרות מחשבון ישן לחשבון חדש, שכן על אף חובתם של הבנקים לפתוח חשבונות עו"ש אין עליהם חובה להעמיד אשראי ללקוחותיהם.

לאחר השלמת השלבים השונים של הפרויקט – כגון הגדרת סוגי פעילויות וחשבונות לניוד בחקיקה, השלמת האפיון הטכנולוגי על ידי הבנקים ומס"ב, ביצוע הפיתוח הטכנולוגי באופן מסונכרן בין כל הבנקים ובכל בנק במערכותיו שלו, ביצוע תיקוני חקיקה משלימים, ביצוע כל הבדיקות הנדרשות ועוד – תידרש הגברה של מודעות הציבור להקלת הניוד.

סוגי חשבונות ופעילויות לניוד ולניתוב

בנובמבר 2018 פורסמו כללי הנגיד לעניין סוגי חשבונות שהבנקים חייבים לאפשר את ניודם באמצעות המערכת המקוונת. כ-80% מחשבונות משקי הבית יוכלו להתנייד במערכת זו. החשבונות שאינם נכללים בחובת הניוד הם חשבונות בעלי מורכבות משפטית או מניעה משפטית – חשבונות שחל עליהם עיקול או צו מניעה, חשבונות של נפטרים וכיוצא באלה.

במהלך שנת 2019 יפרסם בנק ישראל את כללי הנגיד לעניין סוגי הפעילויות שניתן לנייד ולנתב במסגרת המערכת המקוונת וכן הוראות ניהול בנקאי תקין של המפקחת על הבנקים בעניין זה.

כללי הנגיד והוראות ביצוע אלו יפרטו את סוגי החשבונות, המוצרים והשירותים השונים בבנקים שהם  חייבים לאפשר את ניודם, ויציגו את תהליך הניוד לשלביו השונים ומול הממשקים הנדרשים.