בנק ירושלים מגייס כ-100 מיליון שקל באג"ח קוקו (COCO). מדובר בגיוס שלישי של אג"ח קוקו אחרי שבנק מזרחי טפחות ובנק לאומי גייסו בחודשים האחרונים.

 בנק לאומי 750 מיליון שקל בריבית של 3.25% , מרווח של 2.18% מעל אגרות חוב ממשלתיות חסרות סיכון. הגיוס הראשון היה של בנק מזרחי טפחות בסוף 2015 – הבנק גייס בהנפקה פרטית,  אג"ח קוקו לגופים מוסדיים ולא לציבור  – ההנפקה של מזרחי היתה בהיקף של 417 מיליון שקל (לעומת 750 מיליון שקל של בנק לאומי) ומרווח הריבית ביחס לאג"ח ממשלתיות, היה גבוה מאשר הגיוס של לאומי – 3% עד 3.25% (ריבית משתנה בהתאם לתקופת הקוקו – מזרחי גייסו קוקו לשלוש תקופות – 7,8, ו-10 שנים).

התנאים באגכ"ח של בנק ירושלים לא ידועים, אך הכוונה שהאג"ח ייסחרו בבורסה (בדומה לאג"ח קוקו של לאומי).

מה זה אג"ח קוקו?

אג"ח קוקו (CoCo Bonds – "Contingnet Convertible Bond")  הוא מכשיר חוב  של הבנקים שנחשב כחלק מרובד ההון המשני של הבנקים (להבדיל מהרובד הראשון שמורכב בעיקר מהון ). למעשה, מדובר בסוג של אגרת חוב, אבל זו לא אגרת חוב סטנדרטית. זו אגרת חוב שבמצב של משבר, חדלות פירעון של הבנק, היא לא מתנהלת כמו אגרת חוב רגילה, אלא היא קרובה יותר למניה (ואז הסיכון גדול וההפסד יכול להיות מאוד משמעותי), ואילו במצב רגיל, היא אג"ח לכל דבר (אם סיכון מוגבל). באג"ח קוקו יש שילוב של תוכנות של אג"ח לצד תכונות של מניה. ביומיום זה סוג של אג"ח, אבל בהתקיים תנאים מסוימים (יחסים פיננסים, החלטה של בנק ישראל ועוד) חובה למחוק את האג"ח קוקו ו/ או המיר את האג"ח הזה למניות לפי יחס מסויים (שמגלם הפסד למחזיקי הקוקו).

לממעוניינים להרחיב ידע על אג"ח קוקו – מדריך – הכל על קוקו

מעודכן ל-08/2022

טפסים שחשוב להכיר – 161 ו-161 א

החלטתם לפרוש מהעבודה? יש שני טפסים שאתם מוכרחים להכיר: טופס 161 (שאותו ממלא המעסיק) – הודעת מעביד על פרישת עובד ממקום עבודה, וטופס 161 א' (שאותו אתם ממלאים) – הודעת עובד על פרישה ממקום העבודה. הטפסים האלו ניתנים לאחר סיום ההעסקה, אבל כבר בחודש האחרון שלכם בחברה כדאי שתפנו לחשב/ת השכר-מנהל/ת החשבונות ותבקשו שיפיקו לכם את הטופס בזמן. הסיבה היא שלוקח זמן להכין את הטופס. הוא מתבסס על ההפרשות שלכם, התשואה של הכספים שלכם בחסכונות, והמידע הזה נשאב ממנהלי ההשקעות ולוקח זמן להפיקו. אז תנסו להניע את המהלך מראש. רק אחרי שתקבלו את הטופס תוכלו בעצם לקבל שליטה על הכספים שלכם בפנסיה-גמל ובקרן הפיצויים.  

שני הטפסים מוגשים יחד לפקיד השומה ולקרן הפנסיה (ולגופי החיסכון הנוספים), ולפי המידע בהם משתחרר הכסף ומשולם מס. מילוי נכון של הטפסים יחסוך לכם הרבה כאב ראש וגם כסף! במדריך שלהלן תמצאו הסברים מפורטים על החשיבות של כל אחד מהטפסים, וכן הנחיות שיסייעו לכם למלא את הטפסים נכון ולהימנע מטעויות.

הדבר חשוב במיוחד במהלך משבר הקורונה עבור מי שיצא לחל"ת. סיום החל"ת יכול להיעשות בשתי דרכים: האפשרות הראשונה והטובה מבין השנים היא שלאחר תקופה מסוימת מחזירים אתכם לעבודה ואז הכל בסדר ואין צורך במילוי טפסים. האפשרות השנייה היא שמקום העבודה מפטר אתכם לגמרי ומסיים עבורכם את החל"ת בדרך זו. במקרה כזה בו סיימתם את ההעסקה במקום העבודה, חשוב לקבל מהמעסיק את כל המסמכים הנדרשים ביניהם מכתב סיום העסקה, מכתב שחרור כספים וגם את טופס 161 הכולל את תקופת החל"ת.

ראשית, חשוב שתקראו את מדריך פרישה – ככה תתכננו את הפרישה שלכם (חשוב מאוד – עשוי לחסוך לכם הרבה כסף!). כדאי לכם גם לחשב מה מגיע לכם (ואיך לחסוך) בעזרת מחשבון פרישה. 

פורשים ממקום עבודה? מגיעים לכם כספי פיצויים, מענק פרישה וכספים נוספים, אבל בדרך אל הכסף אתם עוברים שלב ביורוקרטי – מילוי טפסים. אתם אמורים לקבל ממקום העבודה טופס מאוד חשוב – טופס 161 (הודעת מעביד על פרישת עובד ממקום עבודה). הטופס הזה כולל למעשה את מקורות הכספים שמגיעים לכם ממקום העבודה ובהתאמה את סטטוס המס שלהם, לרבות פטור ממס במקרים מסוימים, ולכן מילוי נכון של הטופס קריטי כדי שלא יהיה מצב שתשלמו מס עודף.

במקביל, יש למלא את טופס 161 א' שהוא הודעת העובד על סיום עבודה ואותו ממלא העובד, וגם הוא קריטי על מנת לקבל את כספי הפיצויים הפטורים ממס.

במדריך זה נתחיל בטופס 161 שאותו ממלא המעסיק ונעבור לטופס 161 א' שאותו ממלא העובד.

טופס 161 – הודעת מעסיק על פרישת עובד

כאן תוכלו להוריד את טופס 161

טופס 161 (הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד) מועבר לעובד בסיום עבודתו, כאשר בנוסף לטופס הזה חייב המעסיק להגיש לעובד מכתב שחרור כספי פיצויים המופנה אל הקופות שבהן צבורים כספי הפיצויים. הטפסים האלו קריטיים כדי שתוכלו למשוך את הכסף שלכם בזמן ובלי תשלום מס עודף. למרות שזה נראה בנאלי ומתבקש, במקרים רבים הטפסים האלו לא ממולאים נכון, לא מסונכרנים ואז יש עיכובים ותקלות בקבלת הכספים או בחישוב המס על הכספים האלו. חשוב שתקפידו על מילוי נכון הן של הטפסים שלכם (ראו בהמשך 161 א) והן של הטפסים של המעסיק.

חשוב להבהיר – הטופס אמור להיות מועבר לעובד באופן המהיר ביותר, אבל יש מקרים לא מעטים של מעסיקים שדוחים את העברת הטופס, ובהתאמה הם "מרוויחים" זמן בתשלום הפיצויים, או "מתנקמים" בעובדים. לדוגמה, בתחילת 2017, בהמשך להתמוטטות של רשת הקמעונאות מגה והעברת השליטה בה לידי יינות ביתן, התברר שעובדי מגה עדיין לא קיבלו את טופס 161. המשמעות היא שלמרות שהם נקלטו (בחלקם) במקום החדש, הרי שהם אמורים לקבל פיצויים על זמן עבודתם במגה, שהרי במקום החדש הם מתחילים פשוט מהתחלה. אלא שבפועל מאות עובדים חיכו מעל חצי שנה לטופס המיוחל. אבל לא צריך ללכת רחוק, זה קורה בהמון מקומות – עיכובים ודחיות בהגשת הטופס. צריך פשוט להתעקש, להסביר שאם אתם לא מקבלים את הטופס מהר אתם נפגעים ולכן אתם דורשים שליחה מיידית של הטופס, אחרת תפנו לגורמים מוסמכים כמו משרד העבודה, עורכי דין.

ובחזרה לטופס עצמו – טופס 161 מעיד בעצם על ניתוק יחסי עובד-מעביד. זהו, סיימתם את העבודה, והטופס הוא מעין גושפנקא רשמית לכך. המעסיק מפרט בטופס את זכויותיו של העובד בגין כספי פיצויים, ובמילים פשוטות מה הוותק של העובד, מה השכר ששולם לו, ומכאן נגזרים גם כמה פיצויים מגיעים לעובד. את הטופס המקורי צריך להעביר לפקיד השומה בצירוף שלושה תלושי שכר אחרונים של העובד. בדרך זו מס הכנסה מוודא את השכר המייצג של העובד לצורך קבלת פיצויים.

פקיד השומה משווה את הנתונים שמופיעים בטופס אל הנתונים בתלוש השכר. לדוגמה, הוא בודק עבור אילו רכיבי שכר מפרישים לפיצויים ועבור אילו רכיבים לא מפרישים; את תאריך תחילת העבודה ואת תאריך סיומה; את גובה השכר שעליו הוצהר ואת אופן פיזור ההפקדות בקופות שבהן נצברו.

העתק של הטופס נמסר לעובד ולקופות השונות על מנת לשחרר כספי פיצויים שנצברו בהן.

מחשבון פיצויי פיטורין

מחשבון תכנון פרישה

את הטופס המעסיק צריך למלא גם אם העובד אינו זכאי למשוך את כספי הפיצויים והכספים נשארים לזכותו בקופות (לדוגמה במסגרת צו ההרחבה לפנסיית חובה). מכיוון שהטופס משפיע על משיכת הפיצויים של העובד, חשוב כאמור להקפיד במילויו ולהימנע מטעויות שיעכבו את בקשת פדיון הכספים – זה לא נעים לחכות לכסף ולקבל הודעה שהוא יגיע בעוד חודש, חודשיים ולפעמים מעבר לכך.

שימו לב, ללא הטופס ינכו לכם מס מירבי על כספי הפיצויים.

איך ממלאים את הטופס?

כבר בראש הטופס מופיעים שני חלקים טריוויאליים אך חשובים – תאריך ההגשה של הטופס והאם מדובר בטופס מקורי או בתיקון. חובה למלא את תאריך ההגשה. טופס 161 ללא תאריך הוא אינו תקין, ולא יתקבל על ידי הקופה.

את הטופס המקורי מעבירים לידי פקיד השומה, העתק מטופס 161 אפשר למסור לעובד לצורך משיכת הכספים.

אם רוצים לתקן טופס 161, צריך למלא טופס חדש, כאשר צריך לציין כי טופס זה מתקן טופס קודם.

טופס 161 – סעיף אחר סעיף

להורדת טופס 161

 סעיף ג' – תקופת העבודה. יש לרשום בסעיף זה את ימי העבודה של העובד מיום הקליטה ועד יום הפרישה, כולל. מתקופה זו צריך לנכות ימי חופשה ללא תשלום. את מספר הימים יש לחלק ב- 365. אם העובד עבד תקופות לא רצופות או ששכרו השתנה במהלך התקופה יש לציין זאת בהמשך הטופס בסעיף ז'.

מחשבון תכנון פרישה

מדריך פרישה – ככה תתכננו את הפרישה שלכם (חשוב מאוד, עשוי לחסוך לכם הרבה כסף!)

סעיף ד' – סיבת הפרישה. במרבית המקרים נסמן את סעיף 1 – "יציאה לגמלאות, פיטורין או התפטרות מכל סיבה שהיא". במקרה של מוות, נסמן את סעיף 2. במקרה של מוות, זכאים השארים לפטור מוגדל על כספי הפיצויים (תקרה כפולה). נכון לשנת 2022, התקרה הכפולה עומדת על 25,290 שקל עבור כל שנת עבודה.

סעיף ה' – בסעיף ה' צריך לסמן בעצם אם העובד הגיע לגיל פרישה או לא, ובאילו נסיבות – לפי חוק גיל פרישה, לפי דרגת נכות של לפחות 75%, או שהעובד לא הגיע לגיל פרישה.

סעיף ו' – משכורת חודשית. בסעיף ו' בטופס צריך למלא את הכנסת העובד מעבודה, כולל תשלומים ששולמו לו לכיסוי הוצאות למעט שווי רכב. המשכורת החודשית תשמש אותנו מאוחר יותר לצורך קביעת תקרת הפיצויים. סעיף המשכורת החודשית עשוי להיות גבוה מסעיף שכר העבודה שמופיע גם כן בסעיף, שכן שכר העבודה הוא לצורכי פיצויים.

סעיף ז' – תקופות עבודה לא רצופות. חשוב לדווח על שינויים מהותיים שהתרחשו במהלך תקופת העבודה. לדוגמה, חופשות ללא שכר, שינויים בשיעורי המשרה, הפחתות שכר. יש למלא כל תקופה בשורה נפרדת (אם אין מקום, יש לצרף טופסי 161 נוספים).

סעיף ח' – פירוט תשלומי הפיצויים שנצברו לעובד. זהו אחד הסעיפים החשובים ביותר בטופס 161. המעסיק מפרט בכל שורה את הכספים הצבורים בקופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים. אם מלבד המעסיק נצברו הכספים ביותר מקופה אחת, יש להפנות את העובד עם טופס 161 לפקיד השומה לצורך חישוב המס.

בסעיף צריך למלא את הצבירה הנוספת. מדובר בהפקדות לפיצויים ששטרם הועברו לקופות או טרם נקלטו בחשבונן.

אם שולמו כספי פיצויים לקופת גמל, יש להפריד בין כספים שהופקדו לפני שנת 2008 (סוג משלם 4) לכספים שהופקדו לאחר שנת 2008 (סוג משלם 6). על כספי פיצויים שהופקדו לקופת גמל לאחר שנת 2008 העובד יוכל להחיל רצף קצבה באמצעות טופס 161א.

בסעיף ח' צריך למלא את סוג המשלם, והכוונה למעסיק, או פנסיה תקציבית, קופה מרכזית, קופה אישית, קופת פנסיה ותיקה ועוד (לכל סוג משלם יש קוד מתאים). וגם בסעיף זה – אם יש צורך לציין משלמים נוספים ואין מקום בטופס, יש להוסיף טופסי 161 נוספים.

חישוב פטור ממס על הפיצויים

סעיף י"א – חישוב הפטור ממס על הפיצויים. בתת סעיף 1 יש למלא את המשכורת הקובעת לפטור – המשכורת שנרשמה בסעיף ו' בטופס, משכורת חודשית אחרונה לפני פרישה.

סעיף קטן 2 – המענק המשולם הוא סך הסכומים שישולמו על ידי המעסיק או על ידי הקופות. אם העובד מייעד כספים לרצף פיצויים או לרצף קצבה יש להפחית סכומים אלה מסכום המענק המשולם ולרשום במשבצת זו את סכום המענק המשולם נטו.

סעיף קטן 3 – סכום המענק הפטור ממס הוא משכורת קובעת לפטור כפול מספר שנות העבודה, ובמקרה של מוות – מענק כפול, כאשר סכום המענק הפטור לא יעלה על תקרת הפיצויים. בשנת 2016 תקרת הפיצויים נקבעה על 12,230 שקל עבור כל שנת עבודה.

המעסיק ימלא את סעיפים 3 עד 5 רק אם מתקיימים התנאים הבאים:

• העובד מילא טופס 161א, או אם מדובר בפטירת עובד השארים ימלאו טופס 161ב.
• העובד הצהיר כי לא פרש במהלך תקופת העבודה ממעסיקים נוספים.
• אחד או יותר מהתנאים הבאים: לפי חישובי המעסיק סכום כל המענקים שיקבל העובד אינו עולה על תקרת הפטור. המענק משולם על ידי המעסיק ועל ידי משלם אחד מלבדו. אם ישנו משלם נוסף, יש להפנות את העובד למס הכנסה. סכום המענק הפטור משולם על ידי משלם אחד וכל יתר המשלמים מנכים מס בשיעור המרבי. או אם סכום המענק הפטור משולם על ידי משלם אחד וכל יתר המשלמים הם קופות לקצבה והעובד בחר ברצף לקצבה על מלוא הסכומים.

סעיף קטן 7 תחת סעיף יא' מתייחס לייעוד הכספים לקצבה. אם העובד מבקש לייעד את כל הכספים לקצבה, ניתן לרשום במשבצת 100%.

סעיף י"ב – הצהרת המעביד: לא לשכוח כמובן לחתום ולהוסיף חתימה של העסק. טופס לא חתום אינו תקין.

עד כאן, מילוי הטופס בידי המעסיק, וחשוב לוודא אחרי שממלאים, שלא נעשו טעויות. טעויות יכולות לעכב את פדיון הכסף, שכן הטופס הזה מהווה מעין נייר עבודה לפקיד השומה ולגופי החיסכון הפנסיוני (קרנות הפנסיה, חברות הביטוח וקופות הגמל). הגופים האלו נשענים על הטופס כשהם מחשבים כמה מגיע לעובד וכמה מס עליו לשלם, ולכן הוא כל כך קריטי, ולכן גם טעות קטנה מחזירה את הטופס למילוי חוזר ומדובר על עיכוב משמעותי.

על רקע זה, ריכזנו כאן את הטעויות/תקלות העיקריות במילוי הטופס ואת הפתרונות להן. מומלץ לעבור על הטופס שוב רגע לפני שליחתו ולוודא שהוא תקין. זו המלצה גם למעסיק וגם לעובד שהטופס בעצם עובר דרכו:

1. התקבל רק עמוד אחד. טופס 161 מורכב משני עמודים, ותתפלאו – בלא מעט פעמים מתקבל רק העמוד הראשון.

הפתרון: צריך פשוט להעביר מחדש את שני העמודים.

2. חסר תאריך מילוי הטופס.

הפתרון: יש לגשת למעסיק לתיקון הטופס. המעסיק צריך לחתום ולהוסיף את חתימתו לצד התיקון.

3. חלפו יותר מ-90 ימים או שהסתיימה לה השנה ממועד מילוי הטופס. מה הבעיה כאן? כספי הפיצויים שצבורים בקרן הפנסיה צוברים תשואה ותיאורטית העובד אמור לקבל סכום הגבוה יותר מזה שהפקיד לו המעסיק. אם חלפו פחות מ-90 ימים ממועד מילוי הטופס וסכום הפיצויים שבקרן הפנסיה יהיה גבוה יותר מהסכום שמופיע בסעיף ח', יקבל העובד את מלוא הסכום הקיים בקרן בהתאם למס החל עליו. אם חלפו יותר מ-90 ימים, התשואה על הכספים תהיה חייבת במס המקסימלי שעומד על 48%.

הפתרון: יש לגשת לפקיד שומה עם טופס 161 ואישור על גובה יתרות הפיצויים בקרן הפנסיה.

4. מספר תיק הניכויים של קרן הפנסיה שגוי. סעיף ח' הוא סעיף בעייתי מכיוון שהמעסיק צריך להכניס כאן את נתוני קופות הגמל וקרנות הפנסיה. אם המעסיק טעה במספר תיק הניכויים, העובד לא יוכל למשוך את הכספים.

הפתרון: ניתן לבדוק מול קרן הפנסיה לפני הגשת הטפסים שמספר תיק הניכויים תקין. אם הוא שגוי, אפשר לגשת למעסיק שיתקן את מספר תיק הניכויים ויחתום ויוסיף את חתימתו לצד התיקון.

5. המעסיק לא פירט את הסכום הצבור בקופה. מתחת למספר תיק ניכויים צריך להופיע הסכום שנצבר בקרן הפנסיה ברכיב הפיצויים. לפני שמגישים את בקשת פדיון הפיצויים, צריך לבדוק שאכן המעסיק כתב את הסכום המלא.

הפתרון: ניתן לפנות למעסיק עם דוח יתרות פיצויים מקרן הפנסיה כדי שיתקן את טופס 161 ויוסיף את חתימתו לצד התיקון, או שניתן לפנות ישירות לפקיד השומה.

6. הסכום שבקופה גבוה מהסכום שמופיע בסעיף ח'. נניח שהעובד דיבר עם קרן הפנסיה והתברר לו שהסכום שבקופה גבוה יותר משמעותית מהסכום שמופיע בטופס 161. אם חלפו פחות מ-90 ימים ממועד הכנת טופס 161 על ידי המעסיק, הקופה תגבה מס לפי הוראות המעסיק. אם חלפו יותר מ-90 ימים או שהסתיימה כבר השנה, הקופה תגבה מהעובד את המס המרבי.

הפתרון:  יש לפנות לפקיד שומה עם טופס 161 ואישור על גובה יתרות הפיצויים בקרן הפנסיה.

7. יש לכם כספי פיצויים ביותר מקופה אחת והם חייבים במס. אם יש לכם כספי פיצויים ביותר מקופה אחת, לדוגמה בקרן פנסיה ובקופת גמל, המעסיק אינו יכול לחשב את שיעור המס שעל הקופה לגבות מכם.

הפתרון: יש לפנות לפקיד שומה עם טופס 161 שברשותכם ואישור על יתרות הפיצויים מקרן הפנסיה וקופת הגמל לצורך חישוב הפטור על כספי הפיצויים.

מחשבון תכנון פרישה

מדריך פרישה – ככה תתכננו את הפרישה שלכם (חשוב מאוד, עשוי לחסוך לכם הרבה כסף!)

8. חישובי המס שביצע המעסיק בסעיף יא' לא תקינים או חסרים. בסעיף יא' מחשב המעסיק את גובה המס שיש לנכות. המעסיק יחשב את סכום הפיצויים המגיע לעובד לפי תקופת העבודה והשכר האחרון שקיבל. המעסיק ירשום את סכום כספי הפיצויים המופיעים בכל הקופות ויחשב את המס שיש לנכות. אם המעסיק טעה או לא הזין את אחד הסעיפים, הטופס שגוי.

הפתרון: יש לפנות לפקיד שומה עם טופס 161 ואישור יתרות פיצויים לצורך חישוב המס. אפשרות נוספת היא לפנות שוב למעסיק כדי שיתקן את הטופס ויחתום לצד התיקון.

10. המעסיק שכח לחתום על טופס 161. מאוד מעצבן, אבל אין מה לעשות – וזה קורה לא מעט, אם זה בסוף הטופס ואם זה בכל מקום אחר שבו הוא ביצע תיקון בטופס.

הפתרון: לבדוק לפני הגשת הטפסים כי מופיעה חתימה וחותמת המעסיק. אם חסרה חתימה, יש לגשת למעסיק ולקבל את חתימתו.

עד כאן, הרחבנו על טופס 161 – הודעת מעביד על פרישת עובד ממקום עבודה, שהוא כאמור טופס שהמעסיק ממלא.

טופס 161 א' – הודעת עובד עקב פרישה מעבודה

כאן ניתן להוריד את טופס 161 א'

אבל יש גם טופס שהעובד ממלא, טופס 161 א' (ויש גם טפסים נוספים שקשורים לטופס הגג – 161, עליהם בהמשך). טופס 161 א' הוא טופס קריטי בפרישה ועזיבה של מקום עבודה. מדובר בהודעת עובד עקב פרישה. זהו טופס שכל עובד חייב למלא בסיום עבודה, ובו מפרט העובד לרשויות המס מה הוא מתכוון לעשות בכספי הפיצויים. טופס 161א' הוא טופס המצטרף לטופס 161 שמקבל העובד מהמעסיק.

טופס 161 א' הוא קריטי כדי לקבל את הכספים המגיעים לכם. אם לא תמלאו את טופס 161א', המעסיק לא יוכל לחשב עבורכם את כספי הפיצויים הפטורים ממס בטופס 161.

שימו לב עובדים, כך תמלאו את הטופס:

איך ממלאים את הטופס?

נתחיל בכך שתלוי מי ממלא – האם עובד המבקש למשוך את כספי הפיצויים או עובד שמבקש להשאיר את כספי הפיצויים בקופה. נתייחס לשני "סוגי" העובדים.

חלק א': פרטים אישיים – חלק פשוט מאוד שדורש מילוי הפרטים האישיים של העובד ופרטי מקום העבודה.

חלק ב': עבודה נוספת. אם העובד לא עבד בעבודה נוספת במקביל לעבודתו אצל המעסיק יש לסמן V בסעיף 1. אחרת, יש לפרט את הסכומים שנצברו את המעסיק שאצלו העובד עבד במקביל.

חלק ג': היוון קצבאות. עובד שהיוון קצבאות בעבר מצהיר על שיעור ההיוון, סכום ההיוון ותאריך ההיוון על מנת שרשות המסים תקזז מהפטור על הקצבה את ההיוון הפטור ממס.

חלק ד': החלק הזה מתייחס לשאלה מה לעשות בכספי הפיצויים, וכאן יש שני מקרים:

מקרה ראשון – מבוטח שבחר למשוך את כספי הפיצויים או את חלקם נדרש לסמן את סעיף 1. כספי פיצויים פטורים ממס במעמד המשיכה עבור משכורת אחרונה כפול מספר שנות עבודה, כל עוד שכרו קטן מתקרת הפיצויים. נכון לשנת 2022, תקרת הפיצויים הפטורה ממס עומדת על 12,640. כספי פיצויים העולים על תקרה זו חייבים במס, למעט המקרה הבא, שבו עובד ששכרו החודשי קטן מתקרת הפיצויים ומקבל פיצויים העולים על שכרו. עובד כזה רשאי לסמן את סעיף 2 בטופס ה-161א' ולבקש פטור נוסף.

דוגמה: עובד בעל שכר חודשי של 6,000 שקל עבד שנתיים במקום עבודה ופוטר. העובד זכאי לכספי פיצויים בשווי 12,000 שקל. סכום הפיצויים ששולם לעובד עומד על 15,000 שקל. מכיוון שסכום הפיצויים, 15,000 שקל, קטן מ- (תקופת הוותק*תקרת הפיצויים), העובד זכאי לפטור נוסף ולקבל את כל כספי הפיצויים בפטור ממס.

חשוב לשים לב – אם העובד מבקש למשוך את כל כספי הפיצויים, מספיק שימלא את סעיף 1 ו-2. אם הוא מעוניין להשאיר חלק מכספי הפיצויים בקופה, עליו למלא גם את סעיף 5.2. אם העובד מקבל חלק מכספי הפיצויים מהמעסיק ולא מושך כספים מקרן הפנסיה, עליו לסמן את סעיף 5.2.

החל משנת 2018 המעסיק יכול להעניק את הפטור המוגדל לעובד ואין צורך להפנות אותו למס הכנסה. במידה והעובד מקבל חלק מכספי הפיצויים מהמעסיק ולא מושך כספים מקרן הפנסיה עליו לסמן את סעיף 5.2.

מקרה שני – עובד המבקש להשאיר את הכספים בקרן הפנסיה או בקופת הגמל. עובד שמבקש להשאיר את כספי הפיצויים בקופה יכול לבחור בין שתי אפשרויות – רצף פיצויים או רצף קצבה.

עקרונות רצף פיצויים: לא ניתן למשוך מכספי הפיצויים, גם לא את חלקם; יש למצוא מעסיק חדש בתוך שנה שיפקיד כספים לקופה או לקופה אחרת.

היתרונות ברצף פיצויים: דחיית המס על הפיצויים (למי שחייב במס) עד לפרישה הבאה; צבירת ותק ואפשרות למי שצופה גידול בשכר להגדלת הפטור על כספי הפיצויים.

יתרונות לרצף קצבה: ניתן למשוך רק את כספי הפיצויים הפטורים ממס ולהשאיר את הכספים החייבים לקצבה. דחיית אירוע המס עד לקצבה.

טופס 161א' סעיף 5 – חתימה. כן, חשוב להזכיר – אל תשכחו לחתום ולהגיש את הטופס לפקיד השומה.

האם ייתכן שתשלמו מס למרות שלא משכתם את הפיצויים?

סיימתם לעבוד, מגיע לכם לקבל כספי פיצויים, אבל החלטתם שלא למשוך אותם. יכול להיות שאתם עדיין חייבים כסף למס הכנסה. תקנה של מס הכנסה קובעת כי אם כספי הפיצויים שלכם חייבים במס, ואפילו שהשארתם אותם בקופה (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל), אתם עדיין חייבים כסף למס הכנסה. התשובה נמצאת בתרגום של פקיד השומה לטפסים 160 ו-161 א'.

וכעת כמה הבהרות נוספות בקשר לטופס 161 א'. חייבים למלא את הטופס כאמור גם אם לא מושכים את הכסף. פשוט – צריך לעדכן את מס הכנסה מה לעשות עם הכספים, וזה גם במקרה שיש חבות למס הכנסה.

אם אתם לא מתכוונים למשוך את הכסף יש שתי אפשרויות – האחת לייעד את הכספים לרצף פיצויים, והאפשרות השנייה לייעד את הכספים לרצף קצבה. חשוב להדגיש – משיכת כספי פיצויים שעולה על התקרה, משכורת לכל שנת עבודה, חייבת במס. מס הכנסה קבע תקרה למשיכת פיצויים. נכון לשנת 2022 התקרה עומדת על 12,640 שקל עבור כל שנת עבודה. אם הרווחתם מעבר לתקרה זו, כספי הפיצויים שלכם חייבים במס. אם השכר שלכם נמוך מתקרת הפיצויים הפטורה, וכספי הפיצויים שמגיעים לכם גבוהים ממשכורת עבור כל שנת עבודה, אתם יכול לקבל פטור נוסף (כדי לקבל את הפטור, עליכם לסמן את סעיפים 1 ו 2 בטופס 161א').

אפשר למשוך חלקית ולייעד חלק לפיצויים/קצבה – יש למלא את סעיף 5.2 בטופס 161א'. בעתיד תוכלו להתחרט על רצף קצבה בכל שלב ולמשוך את יתרת הפיצויים. רק חשוב לזכור כי ניצול הפטור על כספי הפיצויים היום יקטין את הפטור ממס שתוכלו לקבל בפרישה.

מה כדאי לעשות אם אני לא מעוניין למשוך כיום את הכספים ובעתיד השכר שלי צפוי לעלות? עליכם לבחור באפשרות של רצף פיצויים (בחירה באפשרות 5.1 בטופס). חשוב שתדעו כי עליכם למצוא מעסיק חדש בתוך שנה. בעתיד תקופת הוותק לחישוב תקרת הפיצויים תביא בחשבון את כל תקופות רצף הפיצויים שעשיתם, וכך אם השכר שלכם היום נמוך מתקרת הפיצויים ובעתיד יהיה גבוה יותר מתקרת הפיצויים, תוכלו לקבל את הפיצויים בפטור ממס.

היזהרו מטעויות נפוצות:

אתם אמורים לקבל את הכסף והוא לא מגיע – תחושה קשה, במיוחד אם כבר יש לכם תוכנית לגבי הכסף הזה. מה עושים? נמנעים מראש מטעויות ותקלות. ננסה כאן למפות את התקלות הגדולות שעלולות לעכב את קבלת הכספים – תבדקו אפילו פעמיים, ורק אז תעבירו את הטפסים.

1. הקופה קיבלה עמוד אחד ולא שניים – תשלחו שוב, ודאו שהתקבלו שני עמודים.

2. שכחתם למלא תאריך – פעמים רבות קורה שאנשים שוכחים למלא תאריך. למה? לא ברור. אולי כי זה מתחבא למעלה בצד שמאל – ראו כאן:

הפתרון: פשוט ממלאים מחדש את התאריך

3. עברו מעל 90 ימים או שהסתיימה השנה ממועד מילוי הטופס.

כספי הפיצויים שצבורים בקרן הפנסיה צוברים תשואה ובמקרים רבים תקבלו סכום הגבוה יותר מזה שהפקיד לכם המעסיק. אם חלפו פחות מ-90 ימים ממועד מילוי הטופס וסכום הפיצויים שבקרן הפנסיה יהיה גבוה יותר מהסכום שמופיע בסעיף ח', תקבלו את מלא הסכום הקיים בקרן בהתאם למס החל עליכם. אם יחלפו יותר מ- 90 ימים, התשואה על הכספים תהייה חייבת במס המקסימלי שעומד על 48%. מה עושים? ניגשים לפקיד שומה עם טופס 161 ואישור על גובה יתרות הפיצויים בקרן הפנסיה.

4. מספר תיק הניכויים של קרן הפנסיה שגוי; בסעיף ח' המעסיק צריך להכניס את נתוני קופות הגמל וקרנות הפנסיה. אם המעסיק טעה במספר תיק הניכויים, לא תוכלו למשוך את הכספים.

הפתרון: לבדוק מול קרן הפנסיה לפני הגשת הטפסים שמספר תיק הניכויים תקין. אם הוא שגוי, אפשר לגשת למעסיק שיתקן את מספר תיק הניכויים ויחתום ויוסיף את חתימתו לצד התיקון.

5. המעסיק לא ציין את הסכום הצבור בקופה. מתחת למספר תיק ניכויים מופיע הסכום שנצבר בקרן הפנסיה ברכיב הפיצויים. לפני שאתם מגישים בקשה לפדיון תוודאו שהמעסיק כתב סכום מלא. אם לא – תפנו למעסיק עם דוח יתרות פיצויים מקרן הפנסיה כדי שיתקן את הטופס, וחשוב שיחתום לצד התיקון. כמו כן, ניתן לפנות ישירות לפקיד השומה.

6. הסכום שבקופה גבוה מהסכום שמופיע בסעיף ח'. מקרן הפנסיה הודיעו כי הסכום בקרן גבוה ממה שרשום בסעיף ח'. אזי אם חלפו פחות מ- 90 ימים ממועד הכנת טופס 161 על ידי המעסיק, הקופה תגבה מס לפי הוראות המעסיק, במידה וחלפו יותר מ-90 ימים או שהסתיימה כבר השנה, הקופה תגבה מכם את המס המירבי. מה עושים? פונים לפקיד שומה עם טופס 161 ואישור על גובה יתרות הפיצויים בקרן הפנסיה.

7. יש לכם כספי פיצויים ביותר מקופה אחת והם חייבים במס.

במידה ויש לכם כספי פיצויים ביותר מקופה אחת לדוגמא בקרן פנסיה וקופת הגמל המעסיק אינו יכול לחשב את אחוז המס שעל הקופה לגבות מכם.

מה עושים? פונים לפקיד שומה עם טופס 161 ואישור על יתרות הפיצויים מקרן הפנסיה וקופת הגמל לצורך חישוב הפטור על כספי הפיצויים.

8. חישובי המס שביצע המעסיק בסעיף י"א לא תקינים או חסרים. המעסיק מחשב בסעיף זה את גובה המס אותו יש לנכות. המעסיק יחשב את סכום הפיצויים המגיע לכם לפי תקופת העבודה והשכר האחרון אותו קיבלתם, המעסיק ירשום את סכום כספי הפיצויים המופיעים בכל הקופות ויחשב את המס אותו יש לנכות. אם יש כאן טעות של המעסיק ניתן לפנות לפקיד שומה עם טופס 161 ואישור יתרות פיצויים לצורך חישוב המס, אפשרות נוספת היא לפנות שוב למעסיק שיתקן את הטופס ויחתום לצד התיקון.

תקלה תשיעית: המעסיק שכח לחתום על טופס 161; אופס, תתפלאו כמה זה קורה. כאן אתם פשוט צריכים לבדוק לפני ששולחים את הטפסים

מחשבון תכנון מס בפרישה

מחשבון פיצויי פיטורין

מחשבון תכנון פרישה

מדריכים רלבנטיים:

מדריך פרישה – ככה תתכננו את הפרישה שלכם (חשוב מאוד, עשוי לחסוך לכם הרבה כסף!).

הפנסיה שלכם מתכווצת

ככה תתכננו את הפרישה שלכם 

מחשבון פנסיה לפרישה

נקודת זיכוי למס – יש הטבה לגימלאים? 

חישוב גיל פרישה

מידע פנים בנתוני המאקרו – יש סיבות טובות שמידע על נתוני התעסוקה בארה"ב דלף דקות לפני הפרסום – מה זה אומר, ומי מרוויח מכך?

מישהו יודע מראש על נתוני מקרו שעומדים להתפרסם – כך מעריכים כמה גופי תקשורת ברחבי העולם על רקע פרסום דוח התעסוקה בארה"ב.  הדוח, שמתפרסם בתאריך קבוע ושעה קבועה מדי חודש על ידי הלשכה לסטטיסטיקה הציג  תוצאות מאכזבות ביחס לתחזית הקודמת –  מספר המשרות שנוספו בחודש אפריל עמד על 160 אלף, לעומת הצפי  ל-202 אלף משרות – נתון מאכזב והמשמעות שלו, בין היתר היא ירידה (אפילו משמעותית) בסיכוי לעליית ריבית בהמשך השנה.  ולכן, מיד עם ההודעה נרשם פיחות בשער המטבע האמריקני ביחס למטבעות האחרים (חולשה של הדולר על רקע חוזקה של המטבעות האחרים וזה מכיוון שהסיכוי להעלאת ריבית יורד)

אלא שהנתונים, כך על פי ההערכות היו ידועים לגורמים בשווקים כמה דקות לפני הפרסום הרשמי. איך ולמה מעריכים כך?  פשוט – הכל נמצא בגרף. על פי הגרף של הדולר לפני פרסום ההודעה, במשך כמה דקות לפני פרסום ההודעה ירד הדולר ביחס למטבעות האחרים. אולי זה הערכה של שחקנים גודלים שהתוצאות יהיו מאכזבות (הערכה שהתבררה כנכונה) או שזה מידע שדלף לשוק – בתקשורת יש המעריכים כי מדובר במידע שדלף, והם מנפנפים בכך שזו לא הפעם הראשונה שכמה דקות לפני הפרסום, המגמה של הדולר היא בהתאם למידע בפרסום. הרשמי.

מעבר לתקשורת שבודקת את השינויים בדולר בצורה נקודתית,  פורסם בשבוע שעבר מחקר של הבנק המרכזי האירופי. על פי המחקר יש התאמה בין ההתנהגות לפני הפרסום הרשמי לבין תוכן ההודעה הרשמית במספר רב ל מקרים, דבר שיצר רווח של עשרות מיליוני דולרים ואפילו מאות מיליוני דולרים, לשחקנים שהשתמשו בהדלפות אלו.

תחזית מדד תשומות הבנייה באפריל עד יוני – עלייה של 0.4% – כך מעריכים בקבוצת הפיננסים – הראל.

ובהתאם לתחזית הרי שאחרי תקופה ממשוכת שמדד תשומות הבנייה היה גבוה ממדד המחירים לצרכן, צפוי כעת כי המגמה תתהפך – בהראל פיננסים סבורים שמדד המחירים לצרכן בשלושת החודשים הבאים יסתכם ב-0.9% (וזה לאחר שבשנים 2014 ו-2015 המדד היה שלילי, וכך גם בשלושת החודשים הראשונים של השנה), ואילו מדד תשומות הבנייה יעלה ב-0.4% בלבד. בחודש מרץ נותר מדד תשומות הבנייה ללא שינוי, וזה לאחר שבחודש פברואר ירד המדד ב-0.2%. מתחילת השנה עלה המדד ב-0.1%.  מדד המחירים ירד בחודש מרץ ב-0.2%, אך התחזיות הן שהוא יחזור לעלות בחודש אפריל.

מחשבון מדד תשומות הבנייה

למדד תשומות הבנייה המעודכן 

מדד תשומות הבנייה  חשוב לרוכשי דירות חדשות  – ההתשלומים לקבלן צמודים למדד תשומות הבנייה כלומר, מחיר הדירה מתייקר במקביל לעליית המדד.  ההתייקרות עשויה להיות משמעותית ולהגדיל את מחיר הדירה לצד גורמים נוספים שמייקרים את מחיר הדירה. כאן, תוכלו לקרוא  הסבר מפורט על מחיר הדירה האמיתי.  כך או אחרת, בשנים האחרונות כאמור עלה מדד תשומות הבנייה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן ולכן רבים היו מעוניינים לגדר אותו, להקטין את החשיפה אליו, או להחליף את ההצמדה למדד המחירים לצרכן – וזה יכול להיות אפשרי. כחלק מהמשא ומתן עם הקבלן אתם יכולים לנסות ולדרוש הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבנייה – שימו לב זה לא בהכרח שמדד המחירים לצרכן עדיף לכם, בהחלט ייתכן מצב הפוך – שמדד המחירים לצרכן עולה על מדד תשומות הבנייה, למרות שזה לא היה כך בשנים האחרונות – מה שהיה לא בהכרח יימשך ולכן תדעו שבסופו של דבר זה סוג של הימור.

מחשבון מדד תשומות בנייה –

מחשבון מדד תשומות הבנייה

 ומחשבון מדד המחירים לצרכן –

מחשבון מדד המחירים לצרכן

האם יש הצדקה להצמדה למדד תשומות הבנייה?

לא בטוח כלל שההצמדה הזו נכונה עניינית. אמנם, מדד תשומות הבנייה למגורים הוא המדד הכי קרוב לעלויות הבנייה, אבל גם בו יש עיוותים, ובפועל זה לא הכי נכון להצמיד את התשלומים למדד הזה, הרי הוא מבטא את עלויות הבנייה, וההוצאות של הקבלן לא מורכבות רק מעלות הבנייה אלא גם הקרקע והרווח היזמי. ברגע שמצמידים את כל הסכום, מתקבלת הטייה כלפי מעלה – אנחנו משלמים יותר מאשר ההתייקרות של ההוצאות.

מתי לשלם לקבלן?

שאלה חשובה שאיתה מתמודים רוכשי הדירות היא מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן או להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא?  וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.

מדריכים נוספים:

רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת

האם מחירי הדירות גבוהים?

משכנתא לזכאים – כדאי?

כמה משכנתא להחזיר כל חודש?

מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?

למדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

חניה במרכז ת"א – כמה זה עולה? תוכלו לקרוא כאן במדריך שלנו (כמה עולה חניה צמודה), אבל הייתכן שהמחיר ירד? מהדוחות הכספיים שך קבוצת חג'ג' עולה שהמחיר נמוך לכאורה (והכל יחסי) ועומד על 135 אלף שקל.

המחיר הזה נראה קצת מנותק למחירי החניות שהויעו ביד 2 ובמקומות אחרים, זה ננראה מחיר נמוך במיוחד לחניה ברחוב הארבעה בת"א – אבל ככה עולה מהדוחות הכספיים של קבוצת חג'ג'. על פי הערכת שווי שביצע מעריך שווי חיצוני ולא תלוי לפרויקט הארבעה מחיר חניה עלה מ-110 אלף שקל ל-135 אלף שקל – "…כמו כן בוצע עדכון בשווי החניות של החניון הציבורי מ-110 אלף שקל לחניה ל-135 אלף שקל לחניה על בסיס עסקאות אחרונות למקומות חניה ובעקבות סיום עבודות הבניה וקבלת אישור אכלוס (טופס 4 )ופתיחתו לקהל הרחב. עוד יצוין כי בהערכת השווי ליום 30 ביוני הוערכו סך של 268 חניות ואילו בהערכת שווי קודמות הוערכו 297 חניות, וזאת בעקבות מכירת חלק מהחניות שהוערכו בהערכת השווי הקודמת".

לא ברור  מהדוחות היכן בדיוק החניות האלו, אם כי ברור שהם חלק מפרויקט מגדלים של חג'ג' ברחוב הארבעה, ומדובר באזור בעייתי מבחינת חניה, ולכן, על פניו המחיר נראה נמוך. כאן, תוכלו לראות את המדריך – כמה עולה חניה בת"א, וזה גבוה מהמספרים המפורטים כאן. אז אולי חלק מההסבר הוא המע"מ, אולי זה עניין של מיקום, ואולי זה גם קשור להערכת השווי שלוקחת בחשבון סיכונים בשטח ועדיין לא מבטאת את המחיר הריאלי. נמשיך לעקוב.

סלע קפיטל נדל"ן הינה אחת משתי קרנות הריט (REIT – Real Estate Investment Trust  ) שנסחרות בבורסה בת"א (השנייה היא ריט1). הקרנות האלו מאפשרות למשקיעים להחזיק דרכם בנכסים שונים (משרדים, מסחר, תעשייה וכו') וליהנות מדיבידנדים שוטפים (הרווחים מהשכרת הנכסים מחולקים למשקיעים). מדובר בפועל, בסוג של פתרון לכאלו שמעונינים בהשקעה בנדל"ן, אבל לא רוצים או יכולים להשקיע סכומי כסף גדולים. כאן אפשר בסכום קטן להיות מעין שותף בנכסים. מנגד, החיסרון של הקרנות האלו הוא בדמי הניהול – המשקיעים אמנם חוסכים את הירידה ל"שטח", אבל מישהו אחר עושה זאת והוא גובה על כך דמי ניהול, ועדיין התשואה הגלומה בדיבידנדים של קרנות הריט המקומיות לא רעה.

סלע קפיטל  פרסמה תוצאות כספיות לרבעון הראשון של השנה, אבל מעניין יותר מהדוח החשבונאי עצמו היה דוח הדירקטוריון. הקרן שמחיר מנייתה עלה מתחילת השנה ב-6% לכ-6 שקל, המבטא שווי של 840 מיליון שקל, סיפקה תחזית רווח ודיבידנד לשנת 2016. ה-(FFO (Funds From Operations שמבטא את הרווח מפעולות שוטפות צפוי, להערכת הנהלת החברה להסתכם ב-80-84 מיליון שקל (FFO  למניה של 57 עד 60 אגורות). ה-FFO  רק נזכיר, הוא לא רווח חשבונאי, הוא נתון כלכלי שמבוסס על הדוחות החשבונאיים. ה-FFO אמור לבטא את הרווח מפעולות שוטפות, מנוטרל סעיפים חריגים, וזה סוג של אומדן רווח/ תזרים מייצג. ה-FFO  לוקח בחשבון את הוצאות המימון והוצאות המיסים, וכן הוא מנטרל כאמור הוצאות והכנסות חד פעמיות לרבות השבחות והעלאת ערך נדל"ן להשקעה.  הרווח הזה ביחס לשווי שוק, מבטא בפועל את התשואה הצפויה הכוללת על ההשקעה – ומדובר על כ-10% (רווח של כ-80-84 מיליון שקל חלקי שווי של כ-840 מיליון שקל).

תשואת דיבידנד של 8.5%-9% 

אלא שה-FFO  לא מבטא את הדיבידנד הצפוי. הדיבידנד שהנהלת החברה מעריכה שתחלק בשנת 2016 מסתכם מעט מתחת ל-FFO   בסך של לפחות 72 מיליון שקל, ובתרגום למניה מדובר על 52 אגורות למניה. הדיבידנד הזה מבטא תשואת דיבידנד (דיבידנד למניה חלקי מניה) של כ-8.5%-9% – ממש לא רע, וזה עוד הדיבידנד המינימלי החזוי. בפועל, זה יכול להיות גבוה יותר, וחשוב לדעת שבשנים האחרונות החברה מחלקת דיבידנדים נאים שלרוב גם עולים על התחזית המקורית שלה. אז מה הבעיה? בעיקר החשיפה לשוק הנדל"ן, ולנכסים ספציפיים בשוק. הקרן מחזיקה במשרדים, מבנים למסחר לתעשייה ולוגיסטיקה (וגם מלונאות ותחנות דלק). עיקר הנכסים (מעל 60%) הוא משרדים. אז אם אתם מאמינים בשוק המשרדים ובנכסים הספציפיים של הקרן (כאן תוכלו לראות הרחבה על הנכסים של הקרן), זו יכולה להיות השקעה מעניינת, כי אחרי הכל זו השקעה בנדל"ן מבלי באמת לצאת מהבית, ורבים עדיין חושבים ש"הנדל"ן הוא המלך" בתחום ההשקעות. אבל, אם אתם חושבים שדי – זה לא יכול לעלות יותר, קחו בחשבון שאולי תקבלו דיבידנד, אבל ערך המניות שלכם בקרן עשוי לרדת.  כך או אחרת, לפני שתקבלו החלטה, חשוב שתדעו מה זאת בעצם קרן ריט (REIT ) – כאן, תוכלו לקבל מידע על היתרונות והחסרונות של קרנות ריט ; וכן חשוב שתבינו שדיבידנדים זה לא הכל בהשקעות. מה שחשוב יותר זו התשואה הכוללת – התשואה של המניה בתוספת תשואת הדיבידנד.

בנק ירושלים התחיל לאחרונה לשווק פיקדונות מובנים והפעם הוא מציע ללקוחותיו פיקדון מותנה בעליית סל מניות אנרגיה. הפיקדון לתקופה של 3.5 שנים והחזר ההשקעה, על פי הבנק, מובטח. כשאומרים לכם החזר השקעה מובטח (וזה הרעיון בפיקדונות מובנים), חשוב שתבדקו מי מבטיח – האם יצרן הפיקדון המובנה, שיכול להיות איזה בנק השקעות אמריקני או הבנק עצמו. כבר היו מקרים שהיצרן התמוטט ולא עמד בהתחייבות שלו (בעיקר במשבר הפיננסי הגדול של סוף 2008), ולכן צריך לוודא מי היצרן באם הוא ערב לקרן הנומינלית, או שבפועל הבטוחה היא של בנק ירושלים עצמו וכאן כנראה הסיכוי להתמוטטות קטן יותר. בכל מקרה – יש כאן סיכון, זה לא פיקדון רגיל שמובטח על ידי המדינה.

ומעבר לכך, כשאומרים לכם השקעה מובטחת חשוב להבין שמדובר בקרן הנומינלית. בפועל, גם אם תקבלו את הקרן הנומינלית בסוף התקופה הרי שמדוב על הפסד ריאלי – הפסד של המדד או של חלופות השקעה אחרות. אז נכון, אין בעצם אלטרנטיבות, וליתר דיוק האלטרנטיבות הסולידיות נמוכות במיוחד, ובכל זאת חשוב לדעת שמדובר לרוב (תלוי בטווח הפיקדון המובנה) על הפסד ריאלי של כמה אחוזים בודדים.

בבנק ירושלים מספרים שהתשואה המקסימלית (והתיאורטית!) על הפיקדון היא 55%. אבל זה יקרה רק אם כל מניות הסל יעלו בדיוק את מקסימום התשואה האפשרית (מיד הרחבה), וזה תרחיש עם אפס הסתברות, שהאמת טוב היה אם בכלל לא היה מפורסם.

הפיקדון יחל ב-11 ביוני 2016 ויסתיים ב-11 בדצמבר 2018. מינימום להפקדה – 10 אלף שקל, כאשר המענק יהיה צמוד לדולר.

סל המניות מורכב מ-10 מניות גז ונפט – רויאל דץ', טוטאל SA, BG  גרופ, Tesoro, Weatherford , RANGE RESOURCES, CHESAPEAKE ENERGY, WHITING PETROLEUM, CONSOL ENERGY, NABORS INDUSTRIES. משקלה של כל מניה – 10% בסל המניות.

על הפיקדון – "הפיקדון מיועד ללקוחות המעוניינים בהשקעה עם פוטנציאל תשואה גבוה וקרן מובטחת" מסבירים בבנק ירושלים, "הפיקדון מאפשר חשיפה לסל מניות אנרגיה המפורט מטה. בחודשים האחרונים התייצבו מחירי האנרגיה, לאחר ירידה משמעותית שהחלה ביוני 2014 ,אשר גררה אחריה מטה את מחירי מניות סקטור הגז והנפט. ישנן הערכות בשוק שהירידה נבעה מהבדלי תזמון זמניים בשווקים בין היצע לביקוש. על פי הערכות אלו, הביקושים יחזרו לעלות בטווח הזמן הבינוני (שנתיים עד ארבע שנים) ועימם גם העליות במחירי האנרגיה ומניות חברות הסקטור.

"מחירי האנרגיה צפויים להמשיך להיות לא יציבים במהלך 2015 ולכן אינם מתאימים להשקעה לטווח הקצר. פיקדון זה הינו בטווח בינוני של שלוש שנים וחצי וצפוי ליהנות מהתאוששות שווקי האנרגיה במידה ויתממשו התחזיות הנ“ל. יחד עם זאת, שוק האנרגיה הינו בלתי צפוי ויכול להיתקל במהמורות נוספות. מסיבה זו, מתוכנן מוצר זה לספק הגנה מלאה כנגד ירידות בשווקים באמצעות הבטחת קרן ההפקדה במלואה".

איך נקבעת התשואה בפיקדון?

לכל מניה נקבעה תקרה של 55% (לא כולל) סוג של "חסם"  שמבטא את היחס  למחיר הפתיחה  ביום תחילת הפיקדון (היום הקובע). במידה ומחיר המניה לא ”נגע“ או חרג מעליה של 55% ,מלוא תשואת המניה, חיובית או שלילית, תילקח בחשבון, לצורך חישוב תשואת המניה מתוך הסל. במידה וביום מסחר כלשהו מחיר כל מניה מן הסל יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה הספציפית תיקבע על 6% למשך תקופת הפיקדון. המענק בגין הפיקדון יחושב לפי ממוצע תשואת המניות בתקופה כפי שחושבה לעיל כשבכל מקרה קרן ההפקדה מובטחת.

ומה זה בעצם אומר? ראשית, בנק ירושלים מנפנף בתשואה מקסימלית של 55%, אבל גם הבוא יודע שמדובר בקשקוש. כדי לקבל תשואה של 55%, צריך להיות שבדיוק בסוף תקופת הפיקדון המובנה בעוד 3.5 שנים, כל 10 המניות יעלו בדיוק ב-55%. זה כמובן לא יקרה, יהיו מניות שירדו, היו מניות שיעלו ויהיו כאלו שיעלו ביותר מ-55% ואז תיקבע להם תשואה של 6%. זה סוג של הימור על מניות הגז והאנרגיה, אבל תשכחו מתשואה של 55%, וגם לא משהו שמתקרב לה. בבנק מספקי תרחישים אפשריים – תוכלו לראות את המידע כאן.

כך או אחרת, חשוב לדעת את היתרונות לצד החסרונות של המוצר המובנה. מדובר על אפשרות לייצר תשואה בתקופה של ריבית אפסית. לא עשרות אחוזים, ובכל את – אפשרות  לעשות יותר  מהאלטרנטיבות הקיימות. חשוב לדעת את הסיכונים – ראשית, להבין אם באמת יש הבטחה מלאה לקרן הנומינלית ושנית להבין שהכסף סגור לתקופה ארוכה ובתשואה לא וודאית.

מדריך – פיקדונות מובנים – כל מה שדצריך לדעת

מעודכן ל-08/2021

האם שכר הדירה יעלה? כנראה שכן ויש כמה סיבות טובות לכך – כלכלית עדיף לשכור מאשר לקנות דירה (ברוב המקרים, לא בכולם); המס על דירה שלישית יביא מחזיקי דירות רבים להעלות את שכר הדירה (לגלגל את המס על השוכרים) וגם, מתישהו הריבית תעלה, וכשהריבית עולה גם שכר הדירה צפי לעלות איתה; וגם היצע הדירות קטן במקביל להשכרה השיתופית של תיירים.

מחשבון שכר דירה – ככה תדע אם בעל הבית שלך העלה יותר מדי את דמי השכירות

מה עדיף – לקנות דירה או לשכור אותה? זה תלוי כמובן בתקופה, זה תלוי בריבית, אבל אולי חלקכם יהיה מופתע – לרוב עדיף לשכור. השיקולים לרכישת דירה הם מעבר לכלכליים, זה עניין של פסיכולוגיה – ביטחון בנכס, משהו מוצק, אבל אם נפעל רק על פי שיקולים כלכליים, נקבל (לרוב) שעדיף לשכור דירה.

מהסיבה הזו, ובעיקר מכיוון שיש כיום רבים שלא יכולים לקנות דירה, חלק מאוד רחב מהציבור שוכר דירות. כאן, תוכלו לקרוא את המדריך לשוכר דירה. בפועל,  בשנים האחרונות, מחירי דהירות זינקו הרבה יותר מהעלייה בשכר הדירה, אבל כשמסתכלים קדימה זה עשוי להשתנות מכמה סיבות –

1. הריבית מתישהו תעלה, וכשהיא תעלה, התשואה האלטרנטיבית של משקיעי הנדל"ן תעלה, ואז הם ידרשו תשואה גבוה יותר מהדירה שלהם, והנה הדגמה.

נניח שלמשכיר דירה שערכה 2 מיליון שקל, יש שכר דירה של 40 אלף שקל בשנה. זו מבחינתו השקעה טובה – היא מייצרת לו תשואה של 2%, בעוד שבאפיקים הסולידיים התשואה שהוא מקבל היא אולי 1.5% בשנה. אבל זה יכול להתהפך – אם הריבית תעלה בחצי אחוז כדי שהתשואה הסולידית בהתאמה תעלה בשיעור קרוב, ואז כבר יש איזון בין האלטרנטיבות, וצריך לזכור – תשואה מהשכרת דירה זה לא פשוט כמו להשיג תשואה בפיקדון, קרן נאמנות או פיקדון. יש התעסקות עם הנכס ועם השוכרים. מצד שני, יש גם יתרונות באחזקת הדירה כתוצאה מהשבחת הדירה (עליית מחיר) – כלומר, הרווח של משכיר דירה נובע מהתשואה ומעליית ערך הדירה.

2. העלאת המיסים למשקיעים – מס הרכישה על משקיעים בדירות עלה בשנת 2015, ולכן בהתאמה התשואה שלהם ירדה (ראו כאן – מס רכישה על דירה שנייה) , זה משפיע על הנכונות של משקיעים חדשים לרכוש דירות ולהשכיר, זה מקטין את היצע הדירות להשכרה, וזה עלול בהתאמה להביא לעליית מחירי הדירות –  ככל שההיצע קטן אזי המחיר עולה.

3. דירות שמושכרות לתיירים – מסתבר שיש כ-20 אלף דירות שמושכרות לתיירים, בעיקר במסגרת Airbnb. מדובר בתחום הולך וגדל של השכרה שיתופית, שבעצם מקטין את היצע הדירות. נכון, חלק מהדירות האלו מושכרות רק בעונות מסוימות ולא על פני כל השנה, ועדיין – האפשרות להשכיר אותן בתקופה מסוימת מוציא אותן משוק הדירות להשכרה לישראלים. הרי אם בשכירות לתיירים במשך כמה חודשים עושים תשואה טובה יותר מהשכרה לישראלים בכל השנה, אז ברור מה עדיף למשכירים.

על רקע זה, הוחלט בכמה מקומות בעולם לקנוס את הדירות המושכרות האלו מהחוק. בברלין הוחלט  על כך, לאור עלייה של 56% בשכר הדירה ונקבע קנס של 100 אלף אירו.

למדריכים רלבנטיים נוספים:

למדריך משכירי דירות

למדריך שוכרי דירות

מס על השכרת דירה – כמה ואיך ניתן לחסוך?

דמי הניהול בקרנות הנאמנות אמנם ירדו בממוצע בשנים האחרונות, אבל הכל יחסי, ויחסית לריבית הנמוכה ובהתאמה התשואה הנמוכה הגלומה בהשקעות סולידיות, מדובר על דמי ניהול גבוהים. ובכל זאת – מנהלי קרנות בחודשים האחרונים בעיקר מעלים את דמי הניהול, אם כי, הנה כמה דיווחים מהזמן האחרון (כשבועיים) והם יחסית מגוונים – לצד העלאות בדמי הניהול יש גם הפחתות. במיטב הפחיתו דמי ניהול בשתי קרנות אג"ח –

בקרן הנאמנות  מיטב (2B) מודל + 15% (מספר קרן: 5107727). דמי הניהול ירדו מ-1.14% ל-1.11%.

בקרן: מיטב (1A)(!) קונצרני פלוס (מספר קרן: 5114640), דמי הניהול ירדו מ-0.94% ל-0.79%. עם זאת, חשוב לשים לב שעדיין מדובר בדמי ניהול לא נמוכים – בדמי ניהול שנתיים של 0.79% ו-1.11% גם אם מדובר באג"ח קונצרני, וגם אם מדובר בקרן עם מרכיב מנייתי (הקרן הראשונה), הרי שחלק משמעותי נהרווח הצפוי עובר למנהל הקרן. הרי כמה כבר אפשר להרוויח באג"ח הקונצרני? ובמניות יש כמובן סיכון לא קטן.

ונמשיך עם הצגת השינויים בדמי הניהול – בקרן הנאמנות  אי.בי.אי. (2D) תיק אג"ח ומניות בינלאומי (מספר קרן: 5121462) יעלו דמי הניהול מ-0.7% ל-0.85%.

בקרן –  אי.בי.אי. (4D) סל S&P 500 (מספר קרן: 5117601) יעלו דמי הניהול מאפס ל-0.25%.

בקרן –  אי.בי.אי. (4B) סל ארה"ב מגודרת מט"ח (מספר קרן: 5119185) יעלו דמי הניהול מ-0.25% ל-0.4%.

בקרן –  אקסלנס (0B)(!) אג"ח כללי ללא מניות – קרן נאמנות (מספר קרן: 5115613) ירדו דמי הניהול מ-0.57% ל-0.38%.

קרנות אקסלנס מעלות דמי ניהול – מה זה משאיר למחזיקים בקרנות השקליות ולמה בעצם החברה מעלה את דמי הניהול?

הגירעון בהון החוזר של אורבנקורפ רגע לפני גיוס אג"ח היה רמז עבה לעתיד לבוא – מי משקיע באג"ח של חברה עם גירעון בהון החוזר?  

מה הבעיה עם הנכסים השוטפים של אורבנקורפ? איך זה שהם יתממשו על פני חמש שנים (ולא שנה), ומה היתה האינדיקציה הטובה ביותר לנפילה של החברה? 

נניח שאתם מנהלי השקעות בגוף מוסדי ואתם בוחנים השקעה בהנפקת אג"ח של חברת נדל"ן. אתם מקבלים את התשקיף שכולל תיאור רחב על עסקי החברה לצד הדוחות הכספיים של החברה כמה שנים לאחור.

מהמאזן  עולה התמונה הבאה – יש לה נכסים בסך של 957 מיליון שקל, התחייבויות בסך של 720 מיליון שקל, והון עצמי של 237 מיליון שקל. הנתונים האלו כנראה לא ממש יעזרו לכם לקבל החלטה, ואתם יורדים לרזולוציה עמוקה יותר- הנכסים השוטפים של החברה מסתכמים ב-435 מיליון שקל, וההתחייבויות השוטפות מסתכמות ב-648 מיליון שקל. הנתונים האלו כבר אמורים להציף חשש מסוים. נכון, זו תמונה חלקית, אבל אלו חלקים די חשובים בפאזל והם לא מסתדרים.

גירעון בהון החוזר

הנכסים השוטפים מבטאים את הנכסים שאמורים להפוך למזומנים בטווח של שנה (לרוב שנה, למעט יוצאים מהכלל – מיד הרחבה), וההתחייבויות השוטפות אמורות להיות משולמות בטווח של שנה. ההפרש ביניהם – נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות נקרא – הון חוזר, והוא אמור תיאורטית לבטא את היקף המזומנים שיהיה במאזן בתוך שנה  אז, מכאן יוצא שלכאורה יש כאן חור גדול (גירעון בהון החוזר) של 213 מיליון שקל. איך החברה תממן את הגירעון הזה? לא ברור, זו חברה שעוסקת בתחום הנדל"ן בעיקר היזמי, היא מוכרת דירות באופן שוטף, אבל מהשנים האחרונות ומהפרויקטים בקנה לא ברור אם יש לה תזרים חזוי שיסגור את הגירעון הזה. גירעון בלי תזרים באופק ובלי גופים (בנקים, ספקים ואחרים) שמממנים אותו, הוא צרה צרורה, אבל רגע – אולי בדיוק מהסיבה הזו  יש הנפקה, גיוס האג"ח יסגור חלק גדול מהגירעון הזה.

החברה הזו, אורבנקורפ שפועלת בקנדה ונשלטת על ידי אלן ססקין (שעל רקע המשבר נמצא בפשיטת רגל )  היא אחת מגל ההנפקות הזרות ששוטף את הבורסה המקומית. כן, אצלנו החברות האלו יכולות לגייס, שם – בארה"ב, הן מתקשות לגייס, ואת האבסורד הזה הן מנצלות לגיוסים של מיליארדים. אורבנקורפ גייסה לפני כמה חודשים בודדים 180 מיליון שקל – למרות הגירעון בהון. הכסף הזה  די נעלם, בשבועות האחרונים מתברר שמדובר באחד הפלופים הגדולים של השנים האחרונות – החברה פשוט קרסה, וביקשה הקפאת הליכים והגנה מפני נושים. איך זה יכול להיות? עדיין לא ברור, אבל מה שברור שכבר בדוחות היו סימנים מוקדמים למצוקה של החברה.

הנכסים השוטפים – יהפכו למזומנים עד 5 שנים מיום המאזן 

הבעיה הראשונה היא כאמור בגירעון בהון החוזר. מי שמלווה כסף לחברה צריך לבחון אם מדובר בגירעון מתמשך, או גירעון שיש לו כיסוי (תזרים עתידי, מלווים מובטחים ועוד) – זה לא המצב באורבנקורפ, ומעבר לכך, הגירעון בהון החוזר עוד חמור ממה שמתקבל מתמטית. אורבנקורפ מסתבר היא מהחברות שהכלל בקשר לנכסים השוטפים לא חל עליהם. נכסים שוטפים הם לרוב נכסים שיהפכו  למזומנים עד שנה, אבל אם מדובר בחברות עם אורך חיים תפעולי ארוך משנה, אזי הנכסים במסגרת סעיף הנכסים השוטפים, יהפכו למזומנים בטווח של משך החיים התפעולי. החשבונאות מאפשרת זו, וזה רלבנטי לחברות מסוגה של אורבנקורפ – חברות בנייה, שכן להן אין משמעות לשנה, מסגרת הפעילות שלהן היא הרבה מעבר לשנה – המחזור התפעולי שלהן הוא כמה שנים טובות משלב רכישת הקרקע, הגשת תב"ע, תכנון, בנייה, שיווק ומכירות. החברות הישראליות בתחום לרוב מדווחות על מחזור חיים תפעולי של 3 שנים, אורבנקורפ מדווחת על מעין שלוש פעילויות, פעילות שוטפת "רגילה" ושתי פעילויות של נדל"ן יזמי – אחת עם מחזור תפעולי של 3 שנים והשנייה עם מחזור תפעולי של 5 שנים, ואת זה אפשר לדעת רק מהביאורים לדוחות השנתיים  – "לקבוצה שני מחזורים תפעוליים" כתוב בביאור, "בהתייחס למלאי דירות בהקמה בבנייה רוויה, תקופת מחזור התפעולי הינה עד חמש שנים. בהתייחס לבנייה צמודת קרקע , תקופת המחזור התפעולי הינה שלוש שנים. בהתייחס ליתר הפעילויות, המחזור התפעולי הינו שנה. לפיכך, הנכסים וההתחייבויות הקשורים באופן ישיר למלאי דירות בהקמה (הן בבנייה רוויה והן בבנייה צמודת קרקע) מסווגים בדוח על המצב הכספי במסגרת הנכסים וההתחייבויות השוטפים בהתאם לתקופת המחזור התפעולי המתייחסת לכל פעילות".

המשמעות של הביאור התמים הזה היא ענקית –  אין משמעות לחישוב ההון החוזר (הגירעון בהון החוזר), מכיוון שבתוך הנכסים השוטפים יש נכסים שיהפכו למזומן לא בטווח של שנה אלא בטווח של שנתיים, שלוש שנים, ארבע שנים ואפילו קרובה לחמש שנים. מנגד, ההתחייבויות אמנם לכאורה מזוהות ונרשמות בהתאם לאורך החיים התפעולי של הנכסים הרלבנטיים, אלא שאם מפשפשים בביאורים מגלים שככל הנראה רוב ההתחייבויות הפיננסיות מוגדרות בהתאם להלכה ה"רגילה" – התחייבויות שנפרעות בטווח של שנה מוצגות בהתחייבויות שוטפות והתחייבות פיננסיות שנפרעות לאחר שנה נרשמות כהתחייבויות לזמן ארוך. כלומר, בתוך הנכסים השטפים יש נכסים רבים שלא יתורגמו למזומן בטווח של שנה (מלאי הדירות למשל מהווה 284 מיליון שקל מתוך נכסים שוטפים בסך 436 מיליון שקל, והוא בהגדרה ימומש בהתאם למחזור החיים התפעולי – שלוש עד חמש שנים); ומנגד – חלק גדול מההתחייבויות דווקא  כן יתממש בטווח של שנה ( הלוואות מתאגידים פיננסים ואחרים בסך 430 מיליון שקל מתוך התחייבויות שוטפות בסך 648.7 מיליון שקל).  מתמטיקה פשוטה אמורה להוביל אתכם לגירעון גדול משמעותית ממה שנראה בהתחלה. וזה כבר מתחיל להדאיג – איך החברה תסגור את הגירעון? אלא שמי שקרא בתשקיף היה עלול לקבל תמונה אחרת – החברה מסבירה שהגירעון החשבונאי בהון החוזר דווקא  הופך לחיובי באם מתייחסים לשנה קדימה. החברה מציגה את רוב הנכסים השוטפים ככאלו שיתממשו בתקופה של 12 חודשים. זו התחזית של החברה, תחזית אופטימית מדי (ואולי חסרת בסיס).

חשבונאות ליברלית ברישום נדל"ן להשקעה

תוסיפו לגירעון בהון החוזר את החשבונאות מאוד ליברלית ברישום הנדל"ן להשקעה (שניפח את הנכסים ואת הרווחים בשנים הקודמות), ותקבלו חברה שכנראה לא היתה צריכה להשלים את הגיוס. אז איך זה קרה? פשוט – יש הרבה כסף שמחפש אלטרנטיבות ( האשמה בריבית הנמוכה), ומנהלי ההשקעות פונים גם לאג"ח יותר מסוכנות (אף אחד לא ציפה לכזה סיכון גדול) בתמורה לפיצוי בריבית – זו הדרך שלהם לייצר תשואה, אבל אין מתנות חינם בשווקים. השאלה הגדולה – אם הריבית על אגרות החוב מתמחרות את הסיכון, או שפשוט בגלל הכסף הרב שמגיע לגופים המוסדיים אז כבר אין ברירה וקונים מכל הבא ליד?

תכנים רלבנטיים:

הקרנות שקנו את הזבל של אורבנקורפ

ההון החוזר של בזק 

גירעון כרוני בהון – איך זה אפשרי

קרן הנאמנות ברק ממונפת של בית ההשקעות ברק בניהולו של שי ברק, הושקה בסוף חודש מרץ, ונראה שהיא עדיין לא זוכה לאמון המשקיעים. בדיווח הבורסה המעודכן לסוף מרץ, בקרן יש 100 אלף שקל בלבד, וגם אם זה עלה במהלך השבועות האחרונים, נראה שעדיין מדובר על קרן קטנטנה. איך אנחנו מעריכים זאת.

הקרן דיווחה לאחרונה כי שני גורמים מקורבים מחזיקים ב-76% מהיקף ההשקעות בקרן, וזאת לעומת 46.4% בתאריך 27 באפריל.  לא ברור מי המקורבים, ייתכן שהם מבעלי השליטה בברק – אפרים שגיא (27.5%), תומר חיים (27.5%) יוסף הרמן (25%) ושי ברק עצמו (20%). נכון למועד התשקיף (חודש מרץ) דיווחה ברק על ניהול כספים כולל של 27 מיליון שקל – סכום נמוך במונחי בית השקעות.

לחברה מספר קרנות נאמנות שהשיקה מאז הקמתה, לרבות ברק גמישה, ברק חוזים עתידיים (שגם היא הושקה לאחרונה וגם היא מנהלת סכום נמוך – 400 אלף שקל נמוך לסוף מרץ), ברק אג"ח מדינה וברק 10/90.  רוב הכספים המנוהלים הם בשתי הקרנות האחרונות.

השקה של קרנות גם אם הם לא מגייסות כספים, חשובה מאוד לבית השקעות חדש, ואולי זה המקרה של ברק. ברגע שהקרן הושקה היא כבר חלק מהמשחק, היא רשומה ומדווחת (ובהתאמה יש עלויות לא מעטות), אבל היא גם מייצרת תשואה, ועוברת את השנה הראשונה – שנה שבה הקרן לא נכנסת למערכת הדירוג של הבנקים. כל הרעיון בשיווק הקרנות הוא להגיע למערכות של הבנקים. רק משם (נכון לעכשיו) מגיעים הכספים, ומי שבעצם קובע לאן זה יזרום הן מערכות הדירוג של הבנקים שמשפיעות באופן מוחלט על היועצים בבנקים – הכסף של המשקיעים זורם לפי המערכות דירוג.

ועל רקע זה, שם המשחק הוא להגיע לדירוג טוב, ודווקא ככל שהקרן יותר קטנה ולכן גם יותר גמישה בפעולות שלה, הסיכוי שלה להגיע לדירוג טוב הוא גבוה יותר. יש מנהלי קרנות שמשיקים קרנות רק כדי שהם יהיו במשחק, ואחרי שנה הן נכנסות למודל הדירוגים של הבנקים ואז הם כבר יכולות עם הנתונים שלהם טובים להשתלב גבוה בדירוג ולהשיג מיליונים רבים שיזרמו אליהם.  במילים פשוטות – זה עניין של סיכוי סיכון – להשיק קרן ולתחזק אותה שנה עולה כסף. אבל גם אם אין הזרמות כספים בשנה הראשונה, באם המנהל הצליח (וכשהקרן קטנה יש סיכוי גבוה יותר) לייצר תשואה, הוא נכנס גבוה לדירוגים בשנה העוקבת, ואז הסיכון הזה עשוי להתברר כמשתלם מאוד.

זה לא אומר, חשוב להדגיש, שמנהלי הקרנות פועלים באופן לא ליגיטימי, זה אומר שאם אתם רואים קרן חדשה עם נתונים מצויים, ובבנקים ממליצים עליה, חשוב לוודא כמה זמן היא בשוק ואם זה יכול לנבוע מכך שכשהיא היתה קטנה היא עשתה תשואה גבוה שהכניסה אותה לדירוג הגבוה , ואז זו כבר החלטה שלכם אם להאמין שהיא תמשיך לשכפל את ההצלחה או לא.

נראה שהבנקים עלו מדרגה בתחרות בפיקדונות לשלוש שני ומעלה. זה התחיל עם פיקדון קרמובלה של מזרחי טפחות (פיקדון שקלי ל-3 שנים בריבית של 1.5%), המשיך עם הפיקדונות הדיגיטליים של בנק ירושלים (1.45% ל-3 שנים), ונמשך גם בפיקדונות במבצע שמציע בנק הפועלים.

הבנק מציע ללקוחותיו את – "דן חסכן לצעד הבא". מדובר בפיקדון/ תוכנית חיסכון שקלית (שאינה צמודה למדד המחירים לצרכן) שהחוסך בה מפקיד בהוראת קבע. הריבית היא 1.25% בשנה, והחיסכון הוא לתקופה של 6 שנים. לכאורה, אם התקופה עולה אז גם הרייבת אמורה לעלות, אבל צריך לזכור שפיקדונות בהוראת קבע, משך החיים הממוצע של הפיקדון / החיסכון נמוך משמעותי מכל התקופה. לחסוך בהוראת קבע במשך 6 שנים זה כמו לחסוך בפיקדון "רגיל (עם הפקדה אחת) במשך 3 שנים (בחישוב לא מדוייק). ואז ריבית של 1.25% היא לא נמוכה, אם כי, ביחס לאלטרנטיבות היא פחות אטרקטיבית.בפיקדון דן חסכן, מינימום ההפקדה הוא 50 שקל בחודש.

חיסכון ל-4 שנים – האם כדאי?

בנוסף, מציעים בפועלים חיסכון ברירת מחדל ובשמו המלא – חיסכון צמרת ברירה ל-4 שנים. מדובר בתוכנית חיסכון שקלית ל-4 שנים כשבתום תקופת החיסכון יערך חישוב והלקוח יקבל את הגבוה מבין: מענק שקלי לכל תקופת החיסכון בשיעור של 4% (שהמשמעות שלה היא ריבית מתואמת בשיעור שנתי של 0.9854%), ללא הצמדה, או: הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן, ללא ריבית. סכום מינימום להפקדה בחיסכון הזה – 50,000 שקל.

בחיסכון הזה מקבלים תשואה שקלית נמוכה מאשר במקומות אחרים, אבל כאן יש סוג של אפסייד במידה והמדד פתאום יקפוץ, ואז מקבלים את המדד (בלי תשואה ריאלית). בפועל, מי שמעוניין להשקיע בפיקדונות צמודי מדד יכול לעשות זאת מלכתחילה ובריבית ריאלית (שעולה ככל שפרק הזמן עולה), והנה הצעה מהזמן האחרון,  כך שההצעה של פועלים, לא נראית מעניינת. מקבלים בה תשואה נמוכה בכל אחד מהמסלולים. אז למי היא טובה? למי שלא יודע להחליט בין שקלי לבין פקדה בפיקדון צמוד מדד – כאן, הוא יקבל פחות מכל אחת מהבחירות בנפרד, אבל הוא לא יוכל "ליפול" עם מסלול לא טוב (יש מעין מינימום של ההצעה השקלית). כלומר יש כאן סיכון קטן יותר ובהתאמה סיכוי/ תשואה נמוכה יותר.