קרנות נאמנות השקיעו בזבל של אורבנקורפ והן רושמות עכשיו הפסדים ניכרים. אורבנקורפ התבררה כפלופ ענק – חברה שפועלת בשוק האמריקאי והגיעה לכאן כדי לגייס אג"ח הצליחה בגדול- גייסה 180 מיליון שקל, אבל מהר מאוד (תוך כמה חודשים) התברר שהכסף שהוזרם (רוב כסף הוזרם על ידי הגופים המוסדיים) נמחק (ברובו הגדול).
אורבנקורפ היא אחת מתוך עשרות חברות כאלו שאין להם זיקה למשק הישראלי וכל מה שהן רוצות זה את הכסף של הישראלים, והן מצליחות – מעל 12 מיליארד שקל גייסו בשנים האחרונות על ידי חברות מסוג זה שהמשותף להן – פעילות נדל"ן בצפון אמריקה.
הפלופ של אורבנקורפ
אורבנקורפ התבררה כסוג של הונאה (עכשיו מנסים לברר איך זה קרה ומי אשם) אבל כבר בעת הגשת התשקיף, התברר שמדובר בחברה שדוגלת בגישות ליברליות. זה התחיל בתמחור גבוה מאוד של הנכסים בספרים, רישום הלוואות כנראה שלא על פי הכללים החשבונאיים, אבל החשדות חמורות ביותר כשרשות ניירות ערך בודקת הונאה של המשקיעים המקומיים ותרמית שנרקמה בין בעל השליטה בחברה לבין מלווה שסיפק הלוואה בידיעה שאחרי הגיוס בארץ יוחזר לו כספו, ואז החבר הלא תוכל להמשיך ולשרוד.
קרנות הנאמנות שמחזיקים באורבנקורפ
כך או אחרת, קרנות הנאמנות נפלו עם ההשקעה הזו ובגדול. אקסלנס דיווחה על שערוך מחדש של אגרות החוב של אורבנקורפ והפסד של עד 0.5% בשתי קרנות אג"ח, ובקרנות אג"ח זה הרבה כסף – "הוקמה וועדה שהוסמכה לקבוע את שווי אורבנקורפ אג"ח א' (מספר ני"ע: 1137041) שהונפקו על ידי אורבנקורפ אינק (להלן :"אגרות החוב" או "האג"ח"), וזאת, בין השאר, עקב הפסקת המסחר באגרות החוב החל מיום 21/04/2016 והודעת מדרוג בע"מ מיום 23/04/2016 אודות הפסקת דירוג אגרות החוב הנ"ל (אשר דורגו עד למועד זה בדירוג השקעה)", מציינים בהודעה של אקסלנס ומפרטים את ההפסדים –
המחיר שנקבע לפני השערוך – 47.1 אגורות, המחיר שנקבע אחרי – 35 אגורות – שיעור השינוי במחיר האג"ח – 25.7%, וההשלכה על הקרנות:
אקסלנס (0A) אג"ח נדל"ן חשיפה לאמריקה – חברות – קרן נאמנות (מספר קרן: 5118096) – הפסד של 0.52%
אקסלנס (0A)(!) שכבות קונצרני – קרן נאמנות (מספר קרן: 5112396) – הפסד של 0.35%.
אחרי רישום ההפסדים האלו החשיפה של קרן אג"ח נדל"ן חשיפה לאמריקה היא כ-1.5% ושלאג"ח שכבות קונצרני – כ-1%. אגב, ההפסד עד כה הוא גבוה יותר, שכן מאז ההנפקה נפלו האג"ח ב-50%. קרן אקסלנס אג"ח נדל"ן חשיפה לאמריקה ירדה מתחילת השנה ב-2.5%.
גם מנורה מחזיקה באג"ח של אורבנקורפ – החשיפה שלה – בקרן הנאמנות מנורה מבטחים אג"ח ללא מניות (0.31%), בקרן מנורה מבטחים אג"ח קונצרני (0.25%), מנורה מבטחים אג"ח A (0.25%), מנורה מבטחים בונד ריבית משתנה (0.2%) ומנורה מבטחים שקלית מנוהלת (0.15%).
מיטב חשופה במיטב שקלית (0.18%), אניגמה אג"ח ללא מניות (0.28%) ואזימוט אג"ח ללא מניות (0.12%).
באנליסט מודל דרוג פנימי (0.16%) ובילין לפידות שיעור החשיפה יחסית משמעותי – בקרן ילין לפידות (00) שקלית ממוקדת ללא מניות – 0.51%, בקרן ילין לפידות (00) שקלית 1-4 שנים – 0.30%, בקרן ילין לפידות (0B) תיק השקעות ללא מניות- 0.39%; בקרן ילין לפידות (0A) מדדית ללא מניות 0.27% ובקרן ילין לפידות (0A)י A ומעלה עד 4 שנים 0.38%.
נראה שהנפגעים הגדולים בקרנות הנאמנות היו אקסלנס וילין לפידות. היתר גם אם השקיעו עשו זאת במיון נמוך במיוחד.
למדריכי קרנות ותעודות סל:
קרנות סמארט-בטא – מדוע זה רק גימיק?
מעודכן ל-03/2017
השקעתם בניירות ערך? הפסדתם הכל ותוך כדי גם לקחתם אשראי ואתם חייבים כספים לבנק – כדאי שתכירו את המקרה של אורלי הרן. המקרה צריך להילמד בכל קורס בשוק ההון. מדובר באישה כשירה מבחינה משפטית שחלתה ונתנה ייפוי-כוח מלא לבנה לבצע פעולות בחשבון הבנק שלה. הבן ביצע פעולות ספקולטיביות בחשבון הבנק ובמקביל לקח אשראי מהבנק, כשבסופו של דבר מחק את כל ההון של המשפחה והותיר חוב ענק של 20 מיליון שקל בחשבון של אמו. מי אחראי להפסדים? מי אחראי לחוב הענק?
המקרה של אורלי הרן
בפסק הדין חשוב במיוחד ותקדימי של השופטת דרורה פלפל משנת 2013 נקבע כי הבנק הפר את חובת הזהירות שלו כלפי הלקוחות, ומשמע יש אחריות גם על הבנק – "כשם שיש בדין הפלילי חובה מכוח הדין למנוע התאבדות פיזית – אזי מכוח חובת האמון והנאמנות המוגברת שבין הבנק לבין לקוחו, מכוח חובת תום-הלב והדרך המקובלת, בשלב שבו מגיע הבנק למסקנה כי התנהלות הלקוח… עלולה לגרום בזמן קצר ל'התאבדות כלכלית' של הלקוח – יש לעצור את פעילותו בחשבון". על רקע המשפטים האלו מכונה הנושא – המתאבדים הכלכליים" והוא זכה לתגובות תמיכה רבות, לצמד תגובות נגד של המערכת הבנקאית.
מי זה "מתאבד כלכלי"?
השופטת פלפל קבעה כי יש לחלק את האשמה בין הבן של אורלי הרן (כלומר אחריות המשפחה) לבין אחריות הבנק עצמו, ולכן הבנק צריך להשיב לאורלי הרן חלק מהכספים בשל אחריותו (חלקו באחריות) וחוסר מעשיו כדי למנוע "ההתאבדות כלכלית" של הבן הספקולנט. זה לא נגמר כאן – הוגש ערעור , אך בסופו של דבר, בית המשפט העליון לא ממש נגע בסוגיה התיאורטית ולא הגדיר את המקרה כהלכה מחייבת (אך גם לא הגדיר ההיפך). שופטי בית המשפט העליון קבעו בשנת 2015 (שנתיים לאחר ההחלטה השיפוטית הראשונה) שהבנק (בנק מזרחי טפחות) צריך להפחית את חוב הלקוחה בגלל אחריותו ב-25% ולא ב-50% כפי שהחליטה השופטת פלפל.
האם הבנק אחראי?
בית המשפט העליון הגדיר את מחויבות הבנק תחת כותרת של "אשם תורם", מבלי להתייחס לעניין האחריות על "התאבדות כלכלית" כשהקביעה הוסכמה במסגרת פשרה בין הצדדים.
וכמה נקודות חשובות מהסיפור הזה –
1. ייפוי כוח לא נותנים לכל אחד, גם אם הוא בן משפחה. לעיתים קרוובת דווקא הקרבה המשפחתית גורמת לנו להטייה מחשבתית, אבל כדי לנהל את הכסף, עדיף לעשות זאת בידי כאלו שמבינים, גם בגלל העניין המקצועי וגם כדי לא לערב משפחה עם כספים ועסקים.
2. לא לקחת אשרא להשקעות – אנשים "רגילים" שבורסה היא לא עסק בשבילם, לא צריכים לקחת אשראי לשם השקעות.
3. לבנק יש מחויבות מסוימת כלפי הלקוחות. היא עדיין לא ברורוה משפטית, אבל היא קיימת בהתקיים תנאים מסוימים (פעילות ברשלנות או אשמה תורמת) ואז בהתאמה קיימת גם אחריות לבנק (אחריות כספית) – עם זאת, מדובר על אחריות חלקית – בית המשפט העליון אישר הסכם פשרה של השתתפות הבנק ב-25% מהחוב הכולל שנלקח.
מדריכי השקעות:
ככה תנהלו את הכסף שלכם בלי תיווך
מדריך תעודות סל – כל מה שצריך לדעת
קרנות מחקות – האם כדאי?
אקסלנס מעלה דמי ניהול בשורה של קרנות נאמנות שקליות והופכת אותן לפחות כדאיות כלכלית למחזיקים. בדמי ניהול כאלו אין באמת הצדקה להחזיק בקרנות נאמנות שקליות – זה תקף גם לקרנות של אקסלנס וגם לקרנות שקליות של גופים אחרים. מומלץ לכם לקרוא כאן את חוסר הכדאיות בקרנות השקליות בהינתן דמי הניהול האלו, והסבר קצר – הריבית השקלית היום נמוכה במיוחד ואפילו אפסית – המק"מים נותנים תשואה של פחות מ-0.1%, וכך גם האפיקים השקליים הממשלתיים האחרים לטווח של שנה. ככל שהתקופה מתאכת התשואה עולה, אבל במספרים האלו, זה עדיין בשוליים. מעבר לכך, גם באג"ח קונצרני שקלי אין ממש מציאות גדולות כי הבנצ'מרק (מדד הייחוס – האג"ח השקלי הממשלתי/ המק"מ) בתשואה נמוכה, וצריך לזכור שבקונצרני יש כבר סיכון. בקיצור, אנחנו בעולם של ריביות אפסיות, תשואה מצויינת בקרנות האלו היא 0.5% בשנה ואולי המבריקים יגיעו לקרוב ל-1% (עם אג"ח קונצרני) וזה המון. ועל רקע זה, אין הצדקה לדמי ניהול גבוהים, ובטח שלא לעלייה בדמי הניהול. זה לא מה שחושבים בחברות ניהול הקרנות
והנה העדכונים האחרונים מאקסלנס
- בקרן הנאמנות אקסלנס 25-75 (2B) עד 3 שנים (מספר קרן: 5112792) יועלו דמי הניהול מ-0.10% ל-0.45%. הקרן מנהלת כ-70 מיליון שקל. העלאת דמי הניהול תהיה ב-1 ביוני.
- קרן הנאמנות אקסלנס (00)(!) שקל עד שנתיים ללא מניות – קרן נאמנות (מספר קרן: 5118922). דמי הניהול יועלו מ-0.1% ל-0.24% החל מ-1 ביוני, ושימו לב כאן כבר מדובר על קרן בהיקף כספי ענקי – 1.7 מיליארד שקל.
- קרן הנאמנות אקסלנס (0A) תיק עד שנתיים – קרן נאמנות (מספר קרן: 5104252). דמי הניהול יועלו ב-1 ביוני מ-0.2% ל-0.37%. בקרן זו כ-50 מיליון שקל.
- קרן אקסלנס (0A)(!) בונד משתנה – קרן נאמנות (מספר קרן: 5118914) דמי הניהול יועלו מ-0.2% ל-0.4% החל מה-1 במאי. החברה מדגישה כי מדובר בסיום תקופת המבצע (בו היו דמי ניהול נמוכים). הקרן הזו מנהלת כ-10 מיליון שקל בלבד.
ומול העליות האלו, יש גם הפחתה בדמי הניהול בקרן אחת – בקרן הנאמנות אקסלנס (0B)(!) אג"ח כללי ללא מניות (מספר קרן: 5115613) יופחתו דמי הניהול מ-0.57% ל-0.38%. קרן זו מנהלת 20 מיליון שקל.
עמלת הפצה – הגורם העיקרי לעלייה בדמי הניהול
ולמה בעצם מעלים מנהלי קרנות הנאמנות את דמי הניהול. ההסבר של רובם הוא עמלת ההפצה הגבוה שהבנקים לוקחים מהם. האמת שזו שערורייה של ממש – הבנקים לוקחים נתח מרכזי (על פי ההערכות – כמחצית מסך דמי הניהול), ובמקרים רבים הנתח הזה עולה על דמי הניהול. עמלת ההפצה היא תוצאה של וועדת בכר שניתקה את הבנקים מניהול קרנות נאמנות. ניהול הקרנות נמכ לגופים שונים – בתי השקעות, חברות ביטוח, גופי השקעה, אך בתמורה לכך שהם ויתרו על ניהול הכספים, נתנה להם הוועדה את עמלת ההפצה. ברגע שאתם קונים קרן נאמנות, הבנק גובה עמלה שיכולה להיות מאוד משמעותית . הבנקים בסופו של דבר הרוויחו פעמיים מוועדת בכר – הם מכרו את חברות ניהות הקרנות במחירים מופרזים והם מקבלים עד היום עמלת הפצה שמנה (ששקולה כאמור לכל ההכנסות של חברות ניהול הקרנות). כאן, תוכלו לקרוא בהרחבה על עמלת ההפצה שגובים הבנקים.
ועדיין – לציבור זה לא אמור לשנות, לא ייתכן שבגלל שההוצאות של הקרן גדולות, היא תעלה את דמי הניהול למקום כזה שגורר הפסדים ללקוחות שלה.
בסיכום כולל מדובר על תוספת אבסולוטית נאה לחשבון של אקסלנס, כשמנגד כל הסכום הזה יורד מאיתנו – המחזיקים בקרנות. זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שבשנים האחרונות, הציבור מעביר את כספו מהשקעות מנוהלות (ואז דמי הניהול גבוהים) להשקעות פסיביות עוקבות מדדים לרבות קרנות מחקות ותעודות סל (ואז דמי הניהול נמוכים משמעותית, ואפילו אפסיים). מעבר לכך – המכשירים עוקבי המדדים מספקים את "המצב הנורמלי", הם לא אמורים לספק תשואת יתר אבל גם לא מתחת למדד הייעחוס, בעוד שבמכשירים המנוהלים יש סיכוי לאפסייד אבל גם סיכון. בפועל, בעולם המערבי המכשיירם הפסיביים הולכים וצוברים תאוצה משנה לשנה בגלל רציונל פשוט – לא ניתן להכות את השוק לורך זמן. כלומר, מנהלי ההשקעות לא יכולים על פני תקופה ממשוכת לספק לכם תשואות עודפות (במיוחד בהינתן דמי הניהול) ועל רקע זה הציבור בוחר במכשירים עוקבי המדדים. עם זאת, יש בכל זאת גופים שכן מצליחים לייצר תשואה עודפת על פני זמן – רק שאכן מדובר בקומץ קטן.
למדריך קרנות מחקות – האם כדאי?
למדריך תעודות סל – כל מה שצריך לדעת?
פיקדונות מובנים על מניות בחו"ל – פיקדון ראשון על מניות פיננסים ואנרגיה, פיקדון שני על מניות באירופה – כל הסיכונים והסיכויים.
הבנק הבינלאומי לצד בנק לאומי הם הבולטים בתחום הפיקדונות המובנים (סטרקצ'רים). הבנקים האחרים זנחו את התחום בעיקר בגלל תדמית בעייתית של המוצרים האלו, אבל חברים יקרים – שווה לבדוק את המוצרים האלו. נכון, הם לא טריוויאליים, זה לא ממש פיקדון, זה כסף שסגור לזמן ממושך, אבל ביחס לאלטרנטיבות הקיימות כיום בשווקים בהינתן הריבית האפסית בארץ ובעולם בכלל, הפיקדונות האלו עשויים לייצר תשואה נאה (שתלויה בסל מניות או פרמטר אחר) כשמנגד הרצפה (השקעה נומינלית) מובטחת. צריך לוודא מה זה "מובטחת", צריך לבדוק שיש ערבות של הבנק המשווק להשקעה הזו (שלא קיים סיכון המנפיק), או שהערבות/ בטוחה של המנפיק מספקת, אבל אל תפסלו את המוצרים המובנים מראש – כל פיקדון מובנה לגופו בהינתן הסיכונים והסיכויים -כאן, רשימה של הפיקדונות המובנים האחרונים.
פיקדון על מניות פיננסים ואנרגיה
ונחזור לבנק הבינלאומי. הבנק מציע ללקוחותיו שני פיקדונות מובנים על סלי מניות. הראשון פיקדון מובנה על סל מניות מסקטור האנרגיה והפיננסים והשני פיקדון מובנה על מניות מובילות מאנגליה, ספרד וגרמניה.
נתחיל בפיקדון המובנה על מניות אנרגיה ופיננסים. הבינלאומי מציע פיקדון שקלי (לצד פיקדון דולרי) ל-18 חודשים בתוספת בונוס/ מענק למשקיעים בהתקיים תנאים מסוימים שקשורים בעלייה ובתנודתיות של סל מניות מהסקטורים – פיננסים ואנרגיה.הפיקדון מוצע עד ל-4 במאי.
המניות בסל הן – Bank of America Corp, CitiGroup Inc, Morgan Stanley, MetLife Inc, Barclays , Societe Generale SA, ConocoPhillips, Halliburton Company, Noble Energy Inc, Devon Energy Corp.
תנאי הפיקדון – נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 25% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 5.5.16). תקופת הבדיקה הינה בת 17 חודשים, החל מיום 6.5.16 ועד ליום 5.10.17, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה. ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), קיימות 2 אפשרויות: במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).
במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 2% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי). שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").
אלו התנאים , אבל מה מקבלים אם עומדים בתנאים? ובכן, במידה ששיעור שינוי הסל, על פי החישוב) המפורט, (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 45% משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 11.25% (לא כולל).
אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/אפס – ייפרע הפיקדון בתום 18 חודשים ללא מענק.
קרן הפיקדון מובטחת וכאן, תוכלו לקבל פרטים מלאים על הפיקדון.
פיקדון על מניות באירופה
הפיקדון השני – פיקדון מובנה שקלי על מניות בספרד, גרמניה ואנגליה. פיקדון שקלי (ובבנק מציעים גם פיקדון דולרי דומה) ל-24 חודשים בתוספת בונוס/ מענק שמותנה בעלייה ובתנודתיות של סל מניות מובילות מסקטורים שונים (הנסחרות באנגליה, ספרד וגרמניה). הפיקדון מוצע עד ה-3 במאי.
והנה המניות בסל (כל מניה במשקל שווה) – Sap SE, Daimler AG, Bayer AG, Deutsche Telekom , Telefonica SA, Banco Bilbao Vizcaya Argentaria, Iberdrola SA, Lloyds Banking Group PLC, AstraZeneca PLC, Barclays PLC.
תנאי הפיקדון והמענק – כמו בכל פיקדון מובנה, נקבע חסם עליון לכל מניה. כאן החסם נקבע על בה 30% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 4.5.16). תקופת הבדיקה הינה בת 23 חודשים, החל מיום 5.5.16 ועד ליום 4.4.18, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה.
ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), כאשר קיימות 2 אפשרויות: במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).
במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 4% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי). שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").
גובה המענק – במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 50% משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 15% (לא כולל). אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/אפס – ייפרע הפיקדון בתום 24 חודשים ללא מענק.
גם כאן כאמור קרן הפיקדון מובטחת . כאן, תוכלו לקבל את פרטי הפיקדון המלאים
למדריך – פיקדונות מובנים – כל מה שדצריך לדעת
אזהרת רווח היא הודעה של חברה נסחרת למשקיעים שהיא לא תעמוד בתחזית הרווח שלה. ההודעה נמסרת לפני מועד הפרסום של תוצאות הרבעון והיא מעידה על ביצועים חלשים ברבעון. אזהרת רווח מקובלת מאוד בשוק המניות האמריקאי מסיבה פשוטה – שם יש הנחיות וציפיות רבעוניות מהחברות, כך שיש בנצ'מרק שאם לא מגיעים אליו, אז צריך להזהיר. ובכלל – בבורסה האמריקאית, וול סטריט, שמים דגש רב על אספקת מידע מפורט ומלא למשקיעים בכל השלבים, ולכן תעשיית האנליזה כה משמעותית שם, ומכאן גם הצורך "לשרת" את המשקיעים ולספק להם תחזית.
במקרים רבים התחזית היא בשם ההנהלה, ובמקרים רבים יותר מדובר בעצם על תרגום הדוחות הקודמים והמסרים שעלו בשיחת הוועידה בין ההנהלה לאנליסטים ולמשקיעים, למספרים בדוחות של האנליסטים. כלומר, או שהחברה עצמה מפרסמת תחזית לרבעון הבא, או שהאנליסטים שמסקרים אותה מפרסמים תחזית המושתתת על דוחות קודמים ושיחות עם ההנהלה.
ברגע שהנהלת החברה לא עומדת ביעד הרווח, היא מפרסמת אזהרת רווח, וברוב המקרים התגובה של השוק כואבת – ירידה חדה במניית החברה, אלא אם האזהרה היתה כאילו ידועה לשוק, כלומר המשקיעים העריכו שזה עומד לקרות. כאן, תוכלו לקרוא על כל המקרים של אזהרות רווח.
כללי המשחק בוול סטריט – ניהול תחזיות
עם פרסום התוצאות הכספיות, החברות הנסחרות בבורסה האמריקאית, נוהגות במקביל למסירת דיווח והסבר על תוצאות העבר, לספק אינדיקציות להמשך. האנליסטים מעבדים את המידע ומפרסמים תחזיות, ובהתאמה מניית החברה עולה או יורדת בבורסה. התהליך הזה חשוב במיוחד לחברות כי אם הן מצליחות לדברר את הרווחים שלהן ואת המספרים שלהן בצורה טובה לשוק, זה משפיע לחיוב על מחיר המניה, ומחיר המניה הוא ברוב המקרים הדבר החשוב ביותר – זה חשוב למשקיעים, לבעלי השליטה וגם להנהלת החברה, שרוב השכר שלה מגיע דרך בונוסים ואופציות שתלויים במחיר המניה. האינטרסים מאוד ברורים, ולכן חשוב מאוד לקרוא בזהירות ובביקורתיות את המספרים בדוחות, שלפעמים ניתנים לעיוות חשבונאי.
כאשר חברה מספקת הערכה לתוצאות בעתיד, היא לרוב מספקת טווח של תחזית הן להכנסות והן לרווח. אם לאחר מכן היא מפרסמת תוצאות ובמבט קדימה היא משנה את התחזיות, היא בעצם מנמיכה תחזיות, ויש הבדל דק בין אזהרת רווח להנמכת תחזיות. כאשר מדובר על תוצאות הרבעון הקרוב, אזי פרסום של תוצאות נמוכות מהחזוי (לפני הפרסום הסופי של הדוח) הוא אזהרת רווח, אבל אם מדובר על תוצאות הרבעונים הבאים, מדובר על הנמכת תחזיות – זה ההבדל ההיסטורי בין המונחים, למרות שכיום יש בלבול בין המושגים. אבל האמת היא שזה לא ממש חשוב – מה שחשוב הוא שהחברה לא עמדה ביעדים בתקופה מסוימת וההשלכה של זה על השוק.
אזהרת רווח – המחשה
הנה המחשה תיאורטית לאזהרת רווח: נניח שאנחנו משקיעים במניית יצרנית האייפונים אפל (AAPL), שצפויה למכור ברבעון הקרוב בין 52 ל-53 מיליארד דולר ולהרוויח בין 7.5 ל-8.5 מיליארד דולר. כמה שבועות לפני סוף הרבעון החברה מפרסמת אזהרת רווח – היא תמכור ברבעון ב-50 מיליארד דולר, והרווח יסתכם ב-6.5 עד 7 מיליארד דולר. הפרסום התיאורטי הזה אמור להשפיע באופן שלילי על מניית החברה. כעבור כמה שבועות, במועד פרסום התוצאות, החברה צפויה לפרסם דוחות בהתאם לאזהרת הרווח וכן לספק תחזית קדימה, שעשויה להיות במקרים רבים נמוכה מהתחזית הקודמת, משמע – הנמכת תחזיות.
אזהרת רווח והשוק המקומי
ובעוד כללי המשחק בוול סטריט סובבים סביב תחזית החברות ועמידה או אי עמידה בהן, הרי שבישראל זה עדיין לא מקובל. רשות ניירות ערך ניסתה לגבש מתווה לפרסום אזהרת רווח לצד פרסום תחזיות, אבל בסופו של דבר הוחלט על העברת כל המידע של החברות במסגרת הדוחות – הדוח הכספי (החשבונאי) שכולל את המידע ההיסטורי ואת דוח הדירקטוריון (סקירת המנהלים) שבו ניתן למסור הערכות, ציפיות, תחזיות, צבר הזמנות ואינדיקציות נוספות שמשליכות על הביצועים בעתיד. בפועל, חברות מעטות שנסחרות בארץ מספקות תחזיות קדימה – אלא אם מדובר על חברות דואליות שנסחרות במקביל בשתי הבורסות, ואז הן כן מפרסמות תחזית, ומכאן שגם המושג אזהרת רווח כמעט ולא רלוונטי בארץ. אין תחזית רווח ולכן אין אזהרה, אלא אם מדובר על מקרה חריג – הוצאות גדולות, הפסדים גדולים, מחיקות, שינוי דרמטי בפעילות העסקית או בשווקים, ואז החברות מפרסמות מידע בסגנון אזהרת רווח. הרי אחרי הכל, ברגע שקורה משהו מהותי בחברה, חובה לדווח עליו למשקיעים, ושינוי דרמטי במתווה הביצועים הוא כמובן משהו מהותי. אך כל עוד זה לא דרמה – אין דיווח.
אזהרת רווח – הזדמנות או סכין נופלת?
אזהרות רווח גורמות לרוב לירידה משמעותית במניית החברה. במקרים רבים הירידה הזו אינה כלכלית, אלא מעבר לכך – היא מבטאת את האכזבה הגדלה של המשקיעים ויש בה אלמנט פסיכולוגי, לרבות תופעת העדר – כשהעדר קונה, כולם קונים, וכשהוא מוכר כולם מוכרים. אך יש בירידה גם ביטוי גדול למשבר אמון מול הנהלת החברה, והשאלה היא עד כמה משבר זה עמוק. ככלל, במקרים רבים כשמוצאים ג'וק במטבח יתגלו ג'וקים נוספים, כלומר יהיו צרות נוספות, אבל זה כמובן לא מדע מדויק.
משקיעים מתוחכמים שנשענים על ביצועים ומספרים במקביל לניתוח הפעילות, המגמות, הענף, וכו', פועלים במגרש של אזהרות הרווח והנמכות הציפיות, ומגלים לעתים עיוותים בין המחירים של החברות המזהירות למניות בענף. הם מחפשים מניות של חברות מזהירות שירדו בחדות מעבר לאלמנט הכלכלי ומעבר למרווח ביטחון שהם לוקחים, בהתחשב באפשרות שייתכנו צרות נוספות, לרבות הנמכת ציפיות ועוד, ואז מבחינתם זו עשייה להיות השקעה טובה. יש קרנות גידור שמתמחות בסוג כזה של השקעות. עם זאת, צריך לזכור שזה משחק מסוכן – במקרים לא מעטים אזהרה רדפה אזהרה, והביצועים הלכו והתדרדרו, ומציאת התזמון הנכון להשקעה התבררה כעניין מאוד גמיש וכמובן שלא מובטח.
מדריכי השקעות:
השקעה במניות – כל מה שצריך לדעת
השקעה באג"ח כל מה שצריך לדעת
עוברים דירה? מעבר דירה לא חייב להיות חוויה מתסכלת. עדכון מראש בחברות השונות יכול לחסוך לכם זמן וכסף, ובעיקר להבטיח שתגיעו אל דרה מאורגנת ומסודרת
מעבר דירה מאז ומעולם נתפס בתור חוויה מתסכלת. המעבר דורש היערכות של מספר חודשים והוא מחייב את ההורים לקחת חופש מהעבודה, לדאוג לסידור לילדים ולשאת בהוצאות של אלפי שקלים רבים בתוך זמן קצר. בנוסף, המעבר מתבצע בדרך כלל בחודשי הקיץ ולכן פשוט – חם ולח, ויחד עם כל הלחץ והבלגן של העברת דירה, זה הופך להיות קושי גדול. עם זאת, כיום יש פתרונות חדשים שניתנים על ידי החברות השונות ושהופכים את המעבר לפחות קשה. זה מתחיל בכך שמעבר להובלה עצמה, יש היום גופים שעוזרים בארגון הפריטים שמעבירים כבר בשלב האריזה וגם בשלב הפריקה בבית החדש, וזה נמשך גם בחברות השירותים השונות – חשמל, תקשורת, גז ועוד, שהופכות את המעבר ליותר נוח, באם מעדכנים אותם מראש.
נראה שהתנאי היחיד להעברה טובה של שירותים אלו, הוא עדכון של החברות מספיק זמן מראש. כדאי להכיר את השירותים הניתנים על ידי החברות ולזכור שלמרות שמדובר על מאמץ להשאיר אתכם לקוחות, יש לזה לא מעט יתרונות. הנה כמה מהשירותים הבולטים:
שירותי תקשורת: תיאום טכנאי דרך האינטרנט
רוב השירותים הניתנים על ידי חברות התקשורת מבוססים על שימוש באתרי האינטרנט. אם אתם עוברים דירה עם YES למשל, תוכלו להודיע שבועיים מראש כדי לעדכן מועד ואת הכתובת החדשה. לאחר מכן תתבקשו לבחור יום להגעת טכנאי ולבצע את המעבר בקלות, במהירות וללא המתנה לנציג שירות. כמו כן, תוכלו ליהנות מהטבות כמו התקנת VOD חינם ולא תצטרכו לשלם על כל התקנות הממירים בבית החדש.
גם חברת בזק תאפשר לכם להעביר את שירותי התקשורת לבית החדש כמעט בלי להתאמץ. עליכם להכין מספר טלפון בזק או מספר מנוי אינטרנט, תעודת זהות או אמצעי חיוב, כתובת חדשה וכמובן תאריך. את כל הפרטים אתם מזינים בצורה מסודרת לאתר בזק שבועיים מראש וכך חוסכים עוד כמה דקות יקרות.
שירותי דואר ומוסדות: מעבר אוטומטי לתקופה מוגבלת
כדאי לכם להביא בחשבון את האופן שבו מעבר דירה ישפיע על ההתנהלות שלכם מול הרשויות. התחילו ביצירת קשר עם דואר ישראל והשתמשו בשירות האוטומטי. השירות הזה יעביר את כל הדואר שלכם מהכתובת הישנה לדירה החדשה במשך 10 חודשים ויעדכן בכך גם את המוסדות הרשמיים.
כדי להצטרף לשירות תצטרכו לקבל קוד: גשו לסניף הדואר הקרוב עם תעודת זהות, מלאו טופס הצטרפות, קבלו הודעת SMS שתאפשר לכם כניסה למערכת, הזינו את הקוד וסמנו את החברות שברצונכם לעדכן בפרטי הכתובת החדשה.
שירותי הובלות: אריזה ופירוק רהיטים
מלבד כל הבירוקרטיה מסביב למעבר דירה, אתם צריכים גם ליצור קשר עם חברת הובלות מקצועית. תנו עדיפות לחברה שמציעה עבורכם שירותי אריזה ונצלו את ההזדמנות כדי לקבל הצעת מחיר על אריזה ופירוק רהיטים.
השקעה נוספת של כמה מאות שקלים תמנע מכם כאבי גב ותבטיח מעבר דירה מהיר. חוץ מזה, ודאו שהחברה פנויה בתאריכים הרלוונטיים.
מעודכן ל-03/2018ריבית מקסימלית על הלוואות – פי 3 מהריבית הממוצעת – האם זה טוב, מה זה אומר על הריבית שלכם, ומה זה אומר על כאלו שהתקשו לקבל הלוואה?
הריבית המקסימלית כיום בגופים החוץ בנקאיים היא פי 2.25 מהריבית הממוצעת באשראי לא צמוד הניתן בבנקים. בפועל, חברות כרטיסי האשראי לא כפופות להגבלה הזו וגם יתר הגופים החוץ בנקאיים לא ממש "מכבדים" אותה. ולמה להישמע להגבלה הזו, אחרי הכל, היא ממש לא נאכפת.
בבנקים אין דבר כזה ריבית מקסימלית, והאמת שכנראה בצדק – הריביות במערכת הבנקאית אמנם גבוהות, אבל הן לא גבוהות כמו במערכת החוץ בנקאית.
במהלך 2015 דובר על הצעת חוק (חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות) שמסגרתו תוגבל הריבית על 20% פלוס ריבית פריים – הן לגופים בנקאיים והן לגופים לא בנקאיים. כאן, הצגנו את העיוות הגדול של ריבית פריים והישענות עליה היא הוספת חטא על פשע, כשמעבר לכך, מדובר כאן על ריבית אבסולוטית ויחסית גבוה מאוד, ומעבר לכך, יש כאן אור ירוק לבנקים לספק אשראי לאנשים וגופים עם ביטחונות חלשים (אם בכלל) בריבית שתפצה את הסיכון – בריבית של מעל 20%. וכמובן שלא לזה מתכוון המחוקק.
והנה באפריל 2016 גובשה הצעה חדשה שלפיה הריבית המקסימלית תהיה פי 3 מהריבית הממוצעת שגובים הבנקים. כאן, תוכלו להתעדכן בריבית זו (מדי חודש), נכון לאפריל 2016 היא 3%, משמע הריבית המקסימלית (לא צמודה) מסתכמת ב-9%. בהמשך יהיה גוף שיוכל לשנות את גובה הריבית, אבל זו הריבית המסתמנת.
הריבית הזו תהיה אפקטיבית למשקי הבית וליחידים (ועסקים עצמאיים) והיא תחול על כולם, לרבות על הבנקים עצמם.
ריבית מקסימלית זה טוב, אבל האם זה לא יוצר בעיה דווקא לחלשים? שימו לב לתרחיש הבא – נניח שיש משפחה שצריכה הלוואה, אך היא מוגרת אצל הבנקים בסיכון גבוה. כלומר, הבנקים סבורים שיהיה לה קשה לעמוד בהחזרים. במצב הנוכחי המשפחה הזו תפנה כנראה לגופים חוץ בנקאיים ובמיוחד לחברות כרטיסי האשראי ושם יש סיכוי שהיא תקבל את המימון בריבית גבוה – ברגע שהסיכון גדל, המלווה דורש כמובן פיצוי דרך התשואה. וכך המשפחה הזו מתגלגלת מהלוואה להלוואה.
איך הריבית המקסימלת משפיעה עליכם?
ומה יהיה אם יגבילו את הריבית על 9% – פשוט מאוד, למשפחה הזו שמתקשה לקבל מימון , יהיה עוד יותר קשה, וייתכן מאוד שאף אחד לא יסכים לתת לה אשראי. אז נכון שהגבלת הריבית נשמע פתרון מצוין, אבל יהיו כאלו שזה יפגע בהם. הרי לאלו שנמצאים תחת התקרה הזו , זה לא ישנה דבר – הם גם כך מקבלים אשראי ובריבית טובה יותר, זה מציב את כל הקבוצה (הגדולה) של מקבלי ההלוואות בריבית גבוה בסוג של בחינה מחדש. רובם כן יקבלו אשראי ובתנאים טובים יותר, אבל בדרך יהיו כאלו שיפלטו מהמערכת.
למדריכי בנקאות:
ריבית פריים – העיוות שעולה לכם ביוקר
הלוואה דרך חברות כרטיסי אשראי – מהיר, אבל יקר
הלוואות חברתיות – פתרון נוח ללווה (שווה לבדוק)
מעודכן ל-06/2023
ריבית פריים – עוד עיוות בעולם הבנקאות, ש"במקרה" עוזר לבנקים לעשות עליכם קופה (ואתם אפילו לא ידעתם); וגם – מהי בעצם ריבית הפריים, איך היא קשורה לריבית בנק ישראל, מה הריבית ברגע זה, ועוד
ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 4.75%. זאת לאחר שבנק ישראל העלה אותה עשר פעמים ברציפות, בגלל התחזקות של האינפלציה בישראל. עד תחילתו של מהלך ההעלאות עמדה הריבית בישראל במשך שנים רבות על שיעור אפסי של 0.1%, למעט העלאה חד פעמית בסוף 2018 לרמה של 0.25% שאחריה חזרה וירדה על רקע משבר הקורונה. זה אומר שלהבדיל מבעבר אם אתם לווים ואם אתם משקיעים-חוסכים יש משמעות אדירה לריבית שאתם מקבלים או משלמים. כי זה כבר לא כסף קטן כמו שהיה בעבר. אתם צריכים כמובן לשאוף למקסם את הריבית שאתם מקבלים על פיקדונות, השקעות וכו', ולהקטין עד כמה שניתן את הריבית שאתם משלמים. מסתבר שחלק גדול מכם לא מפקיד את הכספים בעו"ש לפיקדונות נושאי ריבית. זה אולי היה נכון איכשהו בריבית אפס, אבל היום אתם מפסידים כמה אחוזים טובים בשנה בגלל החוסר ידיעה-עצלות. זה שווה הרבה כסף. מבדיקה שעשינו נמצא שלמשפחה ממוצעת יש 70 אלף שקל בחשבון בעו"ש. כן, זה ממוצע, יש כאלו שיש להם אפס עגול ויש כאלו עם מאות אלפים ואפילו מיליונים, אבל למה לא להשקיע את הסכומים האלו גם לטווח קצר ולקבל כ-4% ריבית?
אז ריבית בנק ישראל עומדת על 4.75%, אבל ריבית בנק ישראל היא לא הריבית שרלוונטית לכם, ואם אתם מחפשים לקחת הלוואה או משכנתא – אתם ממש לא יכולים לקבל הלוואות בריבית הזו. הריבית הזו היא הריבית שבה בנק ישראל מספק מימון לבנקים כשמנגד יש גם הפקדות של הבנקים בבנק ישראל באותה הריבית. כלומר, ריבית בנק ישראל רלוונטית למערכת הבנקאית בלבד. (בכמה עלתה הריבית על המשכנתא – היכנסו למחשבון וגלו)
הריבית של בנק ישראל נקבעת אחת לחודש על ידי חברי הוועדה המוניטרית שמורכבת בעיקר מבכירי בנק ישראל ומחליטה מה תהיה הריבית בחודש הבא. לריבית בנק ישראל יש משמעות כלכלית עמוקה; היא משליכה כמעט על כל פרמטר כלכלי – מדד המחירים לצרכן, שוק האג"ח, שוק המניות, שוק הדירות – כן, הסיבה העיקרית לניפוח המחירים בשוק הדיור היא הריבית הנמוכה, ועוד. אבל הריבית הזו כמעט שלא "מדוברת" מהטעם הפשוט, שהיא כאמור לא רלוונטית בעת מתן הלוואות ואשראי.
לצורך מתן הלוואות ואשראי הבנקים המציאו בעבר הרחוק ריבית אחרת – ריבית הפריים שנשענת על ריבית בנק ישראל, והיא הריבית האמיתית שמקובלת בהלוואות.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
ריבית פריים = ריבית בנק ישראל + 1.5%
ריבית פריים מוגדרת היסטורית כריבית בנק ישראל בתוספת של 1.5% – וכאן יש מלכוד גדול ועיוות גדול. למה 1.5%? למה לקבוע תוספת ריבית כה משמעותית ביחס לריבית הבסיס? מה בעצם משמעות התוספת העצומה הזו? הגענו לעיקר – אין לזה באמת משמעות כלכלית, זו בעצם "סתם" הגדרה. למה? תחשבו על זה, איך אתם רוצים לקחת את המשכנתא שלכם בפריים פלוס 0.5% או בריבית שקלית קבועה של 5.5%? נוח לבנקאים לייצר עוד מידע שרק הם שולטים ויודעים אותו, נוח למלווים להציג את הנתונים איך שהם רוצים. אחרי הכל, יותר מחצי מהציבור לא באמת יודע מה המשמעות. מרווח של 1.5% הוא גבוה, הוא אפילו ענק גם בתקופות של ריבית גבוהה, אבל זה מושרש כאן תקופה ארוכה, ולמרות שזה מבלבל את הציבור בנק ישראל לא משנה את הפורמט.
למידע על ריבית ההלוואה הממוצעת בבנקים (הצמודה והשקלית)
למדריך ריבית – כל מה שצריך לדעת
ממי היה אפשר לצפות שיחסל את המרווח הגבוה הזה שמקפיץ את ריבית הפריים ביחס לריבית בנק ישראל? ובכן, מבנק ישראל לא ניתן לצפות לעשות משהו בנידון. אחרי הכל, המטרה העיקרית שלו היא יציבות הבנקים ולא יציבות הצרכנים, וכדאי שתפנימו את זה היטב – בבנק ישראל רוצים ללכת כל לילה לישון בידיעה שאין קטסטרופות בפתח, שאין ספק וחשש לגבי יציבות הבנקים, ולכן מבחינת בנק ישראל ריבית גבוהה זה דבר מצוין – ככה הבנקים מרוויחים יותר, ככה הבנקים מגדילים את ההון. כן, זה התפקיד האמיתי של הבנק המרכזי שלנו – הצרכנים לא ממש באג'נדה שלו (לכתבה – בנק ישראל שלא הכרתם: צביעות, שקרים ודאגה לבנקים על חשבון האזרחים).
אין הצדקה לתוספת של 1.5%; שר האוצר, נא להפחית את המרווח
ומה עם רשות התחרות (לשעבר רשות ההגבלים העסקיים)? למה הגוף הזה לא מתערב בדרך שבה נקבעת ריבית פריים? האם אין כאן סוג של תיאום מחירים? כל הבנקים המסחריים מיושרים למחיר אחיד, לריבית אחידה. האם יש מצב כזה, שוק שבו התעריף זהה בין כל החברות?
אז יגידו לכם שמדובר בחישוב היסטורי – כל הבנקים מחשבים באופן זהה לחלוטין את הריבית הזו, ההגדרה אחידה – ריבית פריים היא ריבית בנק ישראל בתוספת של 1.5%. אבל מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה או מה שצריך להיות. אין היגיון בריבית פריים מנותקת מריבית בנק ישראל למעט הסבר אחד – שיווקי, כלכלי – ככה הבנקים מתחילים את המשא ומתן אתנו, הצרכנים, מלמעלה, עם ריבית מאוד גבוהה. אלא שכאשר הריבית ברצפה, מצופה שגם המירווחים של הבנקים יהיו ברצפה.
ולענייננו – הבנקים עדיין יציבים, חזקים ולא תחרותיים. מה שצריך זה להתחיל בהגדרה מה זאת ריבית פריים ולקצץ אותה, ואולי לדאוג שהיא תהיה תחרותית.
הבנקים, נדגיש, מיושרים להגדרה אחידה בריבית הפריים, אבל הם לא חייבים לעשות זאת. זאת החלטה שלהם. תיאורטית, בנק מסוים יכול לקבוע את הריבית בתוספת של חצי אחוז על ריבית בנק ישראל. אלא שכולם ממושמעים, אותו מחיר לאורך כל הדרך, בלי תחרות אמיתית, ואם זו נקודת הפתיחה של ההלוואות לציבור, הרי שהציבור בבעיה.
למה ריבית הפריים גורמת לכם לשלם יותר?
אז יגידו לכם – מה זה משנה מהי ריבית הפריים, זה סתם מספר, וכשלוקחים הלוואה מהבנק אפשר לקבל אותה בריבית נמוכה מהפריים, וזה נכון. אבל כשאתם עומדים לקנות דירה ומתחילים אתכם ב-3 מיליון שקל, אתם חושבים בסוף שגם 2.5 מיליון שקל זה מחיר טוב, אבל אולי מלכתחילה זה היה צריך להיות 2 מיליון שקל. ככה זה בכל שוק, וכאן סידרו לבנקים עמדת פתיחה מצוינת.
אז יגידו לכם – יש תחרות בין הבנקים, וזה לאט לאט קורה בשטח, אבל תחרות לא יכולה להצליח במקום שמלכתחילה תנאי הפתיחה בעייתיים. כמה תחרות תעזור אם המירווח הוא 1.5%?
וגם יגידו לכם שככה זה בעולם, אבל זה לא בכל מקום, ולא בכל הבנקים, ולא במקומות שיש בעצם שני שחקנים חזקים ששולטים על השוק. ריבית הפריים היא ריבית מקובלת במדינות העולם המערבי, היא סוג של ריבית עוגן, ובמקור היא הייתה סוג של ריבית מינימום ללקוחות מועדפים/לקוחות פריים – מכאן שמה. המירווח אמור לכלול את העלויות של הבנק, את החשיפות, את הערכת הסיכונים ורווח "נורמלי". אבל רגע – למה אנחנו צריכים לממן את הבנקים הלא יעילים, השמנים והמנופחים? שיקצצו כמה אלפי עובדים, שיתייעלו, שיסגרו סניפים, שיחתכו במשכורות הבכירים, אפילו מתחת לרף של 2.5 מיליון שקל שהוגדר לאחרונה כשכר מקסימום לבכירים (על הגבלת שכר הבכירים תוכלו לקרוא כאן). אחרי הקיצוצים וההתייעלות, הבנקים יוכלו לגבות מכם פחות. זאת ועוד – הבנקים מאוד-מאוד רווחיים, הם מייצרים תשואה של 15% ויותר על ההון שלהם, וזה על חשבוננו. בעולם שבו הריביות ברצפה, הגיוני וצפוי שגם התשואה על ההון תהיה ברצפה, ותתרחק מאזור הנוחות הגבוה הזה.
ריבית הפריים משפיעה על כל סוגי ההלוואות וגם על ריבית המשכנתא, אחרי הכל יש מסלולי משכנתה שתלויים בפריים. עם זאת, להבדיל מהלוואות בבנק, במשכנתאות התחרות היא בקנה מידה אחר – מי שלוקח מאות אלפי שקלים כהלוואה לעשרות שנים, בודק במספר מקומות, ומסיבה זו הריביות על המשכנתאות תחרותיות ונמוכות יחסית להלוואות בבנקים. זאת ועוד – הבטוחה, כלומר הדירה, מקטינה את הסיכון של הבנקים, ולכן הריביות שהם מציעים נמוכות יותר. כאן, תוכלו לקבל מידע על ריבית המשכנתא המעודכנת.
על כל פנים, אם אתם לוקחים הלוואה או משכנתא צמודה לריבית פריים, אתם צריכים לזכור שמה שאתם רואים עכשיו זה לא בהכרח מה שיהיה בהמשך ההלוואה. אם ריבית בנק ישראל תעלה, גם ריבית הפריים תעלה, ואם זה יקרה אז הלווים יצטרכו לשלם יותר בשוטף (אם מדובר בהחזרים שוטפים) וההלוואה שלהם תהפוך ליקרה יותר – הריבית על ההלוואה תהיה גבוהה יותר מבעבר. לכן צריך לזכור שהריבית המשתנה, נניח להמחשה ריבית פריים מינוס 0.4% (הלוואת משכנתא), היא כיום 1.45%, אבל אם ריבית הפריים תעלה, הריבית על המשכנתא תעלה בהתאמה. אם בעוד שנה וחצי-שנתיים ריבית הפריים תהיה 4%, אז יהיה מדובר כבר על ריבית של 3.6%.
ובכל זאת משהו משתנה – הידד לתחרות!
ונימה אופטימית לסיום. יש תזוזה לכיוון של תחרות בין הבנקים, ואחד הצעדים המשמעותיים בכיוון הוא ההחלטה של המפקח על הבנקים לחייב את הבנקים למסור ללקוחות תעודת זהות בנקאית וכן הכניסה של בנק וואן זירו. לא בטוח שהוא מחולל תחרות אמיתית ועדיין – הכוונה להכניס בנקים דיגיטליים נוספים.
ולגבי התעודת זהות הבנקאית – מדובר על תעודה שנתית שבה יש בין השאר פירוט רחב ומלא על העמלות שאתם משלמים לבנק מכל הסוגים ושל הריביות על ההלוואות והאשראי שאתם משלמים. בדרך הזו אתם יכולים להתחיל ולעשות השוואה מול חברים ומשפחה ולראות אם אתם משלמים "בסדר" או יקר, וכן אתם יכולים ללכת ולבדוק בסניפים אחרים מה מציעים לכם. זה הופך להיות פשוט – מציגים את התעודה ומקבלים תשובה מהבנק האחר מה הוא יכול לתת. זה כבר סוג של תחרות. בנוסף, באמצע 2019 החל לפעול בישראל מאגר נתוני אשראי שרכז נתונים חיוביים ושליליים על פעילותם הפיננסית של כמעט כל משקי הבית בישראל; חסר גם סוג של קנה מידה להשוואה, בנצ'מרק, לתעודת הזהות הבנקאית כדי שהלקוח יכול להשוות את עצמו לכאלו שדומים לו מבחינת הנתונים הפיננסיים המשפיעים על הבנק ועל תנאי הלקוח. זה כמובן לא משהו שהבנקים עצמם יעשו, אבל מן הסתם יקומו חברות שיפתחו מערכת להשוואת נתונים כדי לספק לכם בנצ'מרק ביחס לעלויות שלכם – הן בעמלות והן בריבית. כאן, תוכלו להיכנס למדריך המלא על תעודת הזהות הבנקאית; וכאן תוכלו לקרוא מדריך מפורט על דירוג אשראי אישי – מה זה ואיך להיערך אליו בהתאם.
למדריכים קשורים:
מדריך ריבית – כל מה שצריך לדעת
עמלות ניירות ערך – ככה תבדקו אם הבנקים עושקים אתכם
עמלות אצל הברוקרים הפרטיים – מה עדיף, ברוקר או בנק?
לנתוני ריבית פריים באתר בנק ישראל
פיקדון מובנה על אמזון ופייסבוק (ומניות נוספות) – הרצפה מובטחת, התשואה יכולה להיות מעניינת.
בנק לאומי בפיקדון מובנה חדש על סל מניות הנסחרות בוול-סטריט לרבות מניית אמזון ופייסבוק. הפיקדון הוא שקלי למשך לשנתיים וחצי כאשר הקרן אינה בסיכון. ככה זה בפיקדונות מובנים – קרן ההשקעה מובטחת (אבל, צריך לוודא שהבנק עצמו ערב לקרן – במקרה של לאומי זה אכן כך), ויש סיכוי לאפסייד / לרווח בהתקיים תנאים מסוימים. איך זה יכול להיות? ובכן, התשואה במקרה של אפסייד לא תהיה כמו תשואת סל המניות או המניות הספציפיות, כך שמצד אחד כשיש הפסד אתם מוגנים אבל כשיש רווח אתם זוכים בנתח ממנו (אפילו נתח קטן). יצרן המכשיר (הפיקדון) בונה אותו מאבני בניין של שוק הנגזרים והאופציות, וכך מגדר את עצמו מפני הסיכון.
הבעיה היא שיש את סיכון המנפיק – מה קורה אם הגוף בעצמו נקלע למשבר ולכן כאן חשוב להיות זהירים ולבחון אם קיימת ערבות או הבטחה של הבנק המשווק – בלאומי לרוב יש הבטחה כזו.
על כל פנים, בפיקדונות מובנים נקבע לרוב חסם עליון מסויים שאם המניה בסל מגיעה אליו התשואה שלה מתאפסת או נקבעת על שיעור קבוע, ואילו אם התשואה של המניה עד אותו חסם, אז היא נחשבת לתשואה של המניה בפיקדון וצריך לשקלל אותה עם יתר המניות כדי לקבוע את תשואת הפיקדון.
במקרה הזה לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 39% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה. במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית. במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של0% למשך תקופת הפיקדון.
מתי מקבלים בונוס?
המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל. המשקיע בפיקדון יקבל השתתפות של 100% בשיעור השינוי של סל המניות. בכל מקרה, הלקוח יקבל את קרן ההשקעה במלואה בתום תקופת הפיקדון – כך מבטיחים בלאומי – הנה תיאור הפיקדון המובנה (מאתר בנק לאומי).
סל המניות מכיל 10 מניות במשקל שווה – אמזון, פייסבוק, בנקו סאנטנדר, בנק אוף אמריקה, דיימלר, סיטיגרופ, טוטאל ג'ילד, BP, HSBC . תאריך תחילת הפיקדון – 28 באפריל 2016 ותאריך סיום הפיקדון 28 באוקטובר 2018.
המחיר הבסיסי של המניה יהיה המחיר סגירה של כל מניה בתאריך 28 באפריל; המחיר הקובע יהיה מחיר הסגירה של כל מניה ב-23 באוקטובר 2018.
שיעור השינוי של מניה נקבע כך – אם לא אירע אירוע מזכה ריבית (עלייה של 39% או יותר במחיר הסגירה של מניה ביחס למחיר הבסיסי של מניה ביום מימי התקופה הקובעת – הבדיקה היא אחת ליום על פי שער הסגירה של אותה מניה), אזי שיעור השינוי (חיובי או שלילי) בין המחיר הקובע של מניה לבין המחיר הבסיסי של המניה. מנגד, אם קרה אירוע מזכה ריבית של מיה, אזי שיעור השינוי של אותה מניה יהיה שיעור של 0% לאורך כל התקופה.
התשואה/ בונוס בפיקדון נקבע על סכום המכפלות של כל משקל מניה בשיעור השינוי באותה המניה – נניח לשם המחשה שמניית אמזון עלתה ב-25% ולרגע לא נגעה ברף של ה-39% , אזי התשואה שלה תיחשב 25%, ומשקלה בתיק הכללי – 2.5% (10% מ-25%). ככה סוכמים את כל השינויים ומקבלים את תשואת הפיקדון. מצד אחד, מדובר במניות תנודתיות שיכולות על פני התקופה לחצות בקלות את רף ה-39%, אך מצד שני בעולם של ריביות אפס, יש כאן אפשרות לעשות כמה אחוזים טובים – סוג של הימור, אבל הימור מחושב. הרי מספיק ששתי מניות בכל התיק לא תדלגנה על רף ה-39% ויעשו תשואה של 25%+- כדי לעשות תשואה מרשימה של 5% על פני שנתיים וחצי – זה כמובן לא בכיס, אבל זו השקעה מעניינת.
בבנק לאומי מוסיפים שהפיקדון ניתן לשבירה רק בהסכמת הבנק וגם אם כן, אזי הלקוח עשוי לקבל סכום הנמוך מסכום ההשקעה ההתחלתי – כלומר, במילים פשוטות, הכסף שלכם תקוע לכל התקופה – שנתיים וחצי.
כאשר יש ארוע כמו מיזוג, הצעת רכש, פירוק בחברות האלו, הבנק רשאי לבצע שינויים והתאמות בתנאי הניהול של הפיקדון, במחירי המניות, בריביות ועוד. הפיקדון המובנה לא משלם דיבידנדים, וזאת למרות שחלק מהמניות המרכיבות את הסל צפוי לחלק דיבידנדים על פני התקופה.
מעבר לכך, בבנק מדגישים כי פיקדון זה מוגדר כעסקה הכרוכה בסיכון מיוחד וכי הבנק הינו בעל זיקה לפיקדון המובנה ויש לו אינטרס כלכלי בשיווקו.
ריבית על הלוואות מהבנקים יכולה לנוע בטווח של אחוזים בודדים – תלוי בעיקר בזהותם של לוקחי ההלוואה, בסיבת ההלוואה, במשך הזמן שלה ותלוי אם יש נגדה ביטחון. ובכלל – יש גם הבדלים בין ריבית על הלוואות בבנקים לבין מקומות אחרים – חברת כרטיסי אשראי, חברות שמספקות אשראי חוץ בנקאי, מימון ישיר, הלוואה חברתית ועוד. לרוב הריבית בהלוואות דרך הבנקים תהיה נמוכה יותר מהריבית בהלוואות חוץ בנקאיות.
עד אמצע 2016 כשביקשתם מהבנק הלוואה, לא הייתה לכם כל כך יכולת מיקוח, רובכם לא באמת יכול לדעת אם מדובר בתנאים טובים או לא, ורובכם הסכים להצעה של הבנק באופן עיוור. אז קודם כל, חשוב להבהיר – כדאי תמיד לעשות סקר שוק, גם אם אתם לקוחות ותיקים של הבנק ואתם לא מתכוונים לעזוב, אתם יכולים להרים טלפון או להיפגש עם סניף בנק אחר ולהבין אם אתם יכולים להוזיל את ההלוואה שלכם. מעבר לכך, יש הצעות מפתות מבנקים אחרים (בנקים קטנים לרוב) שמאפשרים לכם קבלת הלוואה במהירות ובלי ביטחונות משמעותיים – שווה לבדוק; וגם אל תשללו את ההלוואות החוץ בנקאיות – יש גם הפתעות – כאן תוכלו לקרוא את המדריך שלנו על הלוואות חוץ בנקאיות.
בין הגורמים החוץ בנקאיים שאליהם ניתן לפנות לקבלת הלוואה – גופים מוסדיים שמעניקים הלוואה מקרן הפנסיה שלכם או קופת הגמל; גופי האשראי – הלוואה מחברת כרטיסי האשראי (לרוב הריבית שם יקרה), אבל גם אם נניח שאתם רוצים להישאר במערכת הבנקאית ובסניף שלכם, זה לא אומר שאתם צריכים לקבל כל מה שאומרים לכם, והנה כלי יחסית חדש של בנק ישראל שיכול לעזור.
החל מאפריל 2016 ובהתאם להוראה של הפיקוח על הבנקים, הבנקים מעבירים מידע מלא על הריביות בהלוואות (שאינן לדיור) למפקח על הבנקים שיוצר מהנתונים טבלה של ריביות ממוצעות בשני מסלולים – ריבית ממוצעת שקלית (קבועה ומשתנה) וריבית ממוצעת צמודה למדד (קבועה ומשתנה). המידע הזה חשוב לכם – ככה תוכלו להשוות את הריביות שלכם לממוצע, אז אולי אתם לא ממוצע – נניח שאתם לקוחות טובים עם ביטחונות טובים, עדיין זה יכול לשמש אתכם, כי צפוי שלקוחות טובים יזכו לתנאים משופרים; וההיפך – נניח שאתם בלי ביטחונות, ועם הכנסה נמוכה, עדיין אתם יכולים לדעת על הפער בין ההלוואות שלכם (והריביות) לבין המצב הממוצע. וגם אם אתם (וזה רובנו) פחות או יותר בממוצע, אז כך ניתן לדעת אם הבנק גובה מאתנו ריבית גבוה מדי. תמיד כדאי לנסות לשפר תנאים, במיוחד עכשיו שתוכלו לנפנף בריבית הממוצעת (באם היא גבוה מהריבית שלכם).
ריבית על הלוואות הבנקים – לפי מה נקבעת הריבית?
ורגע לפני המידע על הריבית על הלוואות, כמה דגשים – הריבית היא על הלוואות שאינן הלוואות לדיור. הלוואות לדיור באם מדובר במשכנתאות הן הלוואות שהריבית עליהן כבר מתפרסמת (ראו כאן – ריבית המשכנתא) ומאחר שמדובר לרוב בשעבוד חזק שנחשב בטוח אז בהתאמה בריבית נמוכה.
הריבית שלא לדיור תלויה (כמו כל ריבית) בבטוחה ובאיכות הלקוח. ריבית להלוואה לרכישת רכב תהיה בריבית נמוכה יותר מאשר ריבית להלוואה לכל מטרה ללא ביטחונות, אך יקרה יותר (ברוב המקרים) מריבית על משכנתא.
כמו כן, חשוב להבהיר שמדובר בריבית אפקטיבית שנתית, והיא מחושבת כממוצע משוקלל של האשראי שניתן לאנשים פרטיים ועסקים זעירים.
והנה הנתונים (ממוצעים) –
ריבית צמודה למדד – 0.8%
ריבית לא צמודה (שקלית) – 4.2%
הנה מידע מעודכן ומתעדכן מדי חודש – ריבית ממוצעת על הלוואה מהבנקים – שיקלית
חשוב מאוד להדגיש – בבנק ישראל הלכו צעד חשוב וביקשו/ דרשו את המידע, אבל כפי שהוא ניתן ומוגש, הוא חלקי מאוד ולפעמים מטעה. ראשית – למה בריבית הצמודה לא נתנו את התקופות השונות? הרי יש הבדל בין הלוואה לשנה להלוואה ל-5 שנים.
שנית, למה לערבב את הריבית הקבועה עם המשתנה – זה הרי דבר בסיסי להפריד בין ריבית משתנה לריבית קבועה הן במסלול הצמוד והן במסלול השקלי – אחרת יכולת ההשוואה נפגמת.
בינתיים, זה מה שיש וגם זה משהו ביחס לעבר.
ושורה תחתונה – תבדקו את ההלוואות שלכם ביחס לנתונים האלו, אם הריבית על הלוואות שלכם גבוה , כלומר אתם משלמים יותר מהממוצע (ואין לכך סיבה מוצדקת) אז תבקשו הפחתה בריבית, תבדקו מול בנקים אחרים, מול חברות ביטוח, מול חברות כרטיסי אשראי, מול גופים כמו מימון ישיר וחברות נוספות, ומול הזירות להלוואות חברתיות – יכול להיות שכה תוכלו להוזיל את המימון שלכם בצורה משמעותית.
ולסיום רק נזכיר – מדובר בריבית על הלוואות ממוצעות. חלק גדול מאיתנו משלם ריבית חריגה – כאשר אנחנו לא עומדים במסגרת האשראי אנחנו משלמים "קנס" – ריבית חריגה וזה יכול להיות משמעותית יותר גבוה מהריבית הממוצעת. עד כמה? ובכן הריבית החריגה עשויה לעלות על 22% – ראו כאן את המידע על הריבית החריגה
מדריכים נוספים:
ריבית פריים – הריבית שגורמת לכם לשלם יותר!
הלוואות מקרנות פנסיה וקופות גמל – זה יכול להיות משתלם
הדוחות של חג'ג' – מה הרווח החזוי בפרוייקט סומייל? (למרות שעדיין לא התחילו לבנות); איך החברה מוגדרת בפרויקט הארבעה (יזמית או קבוצת רכישה)? וכמה עולה דירה בפרויקט סומייל? (כמה עולה לחג'ג'?)
מגדל של 50 קומות בונה חברת הנדל"ן חג'ג' במתחם סומייל (רחוב אבן גבירול פינת ארלוזורוב בת"א), כשבסה"כ יהיו בו – 200 דירות (החברה מבקשת אישור ליותר) וכן יהיו בו שטחי מסחר. חג'ג' רכשה את הקרקע כבר לפני שלוש שנים והיא עסוקה בהכשרת השטח לבנייה, כשלהערכתה, על פי הדוחות הכספיים תחל בניית הפרויקט, בחודשים הקרובים.
חג'ג' אמנם רכשה את הקרקע, אבל היא לא מגדירה את הפעילות הזו כפעילות יזמית (לצד פרויקטים אחרים שבהם היא כן יזמית). אין לה כוונה לבנות ולמכור את הדירות וליהנות מרווח יזמי. הפעילות שלה בפרויקט הגדול הזה מוגדרת על ידה כארגון וליווי של קבוצת רכישה, ויש לה כוונה ליהנות מרווחים כמארגנת הקבוצה (רווחי ייעוץ/ ניהול), ויש כאן אמירה חשובה – החברה בעצם אינה רואה את עצמה, במקרה זה, כיזם שחשוף למחירי הדירות, לעלות הדירות, אלא כמלווה שהרווח שלו הוא דמי ניהול וייעוץ שוטפים. אלא שבינתיים עד שהיא עוברת לשלב קבוצת הרכישה, היא על תקן יזמית, שכן היא מחזיקה בקרקע, היא חשופה לסיכונים ולסיכויים שקשורים לקרקע. היא משווקת את הדירות (הזכויות לדירות) בדומה לקבלן שמשווק את הדירות שהוא מתעד להשלים – ההבדלים בשלב זה הם קטנים, ובכל זאת, ההבדל הגדול שמתישהו החברה' תתנתק מהחשיפה לקרקע ותתחיל להיות מארגנת קבוצה (בדומה לשאר קבוצות הרכישה שהיא מנהלת). על פי הדוחות הכספיים, אגב, פרויקט סומייל הוא היחיד מבין 9 פרויקטים שעדיין לא מוגדר כקבוצת רכישה, בגלל שלא מכרו את רוב זכויות הדירות לרוכשים פוטנציאלים. אבל בחג'ג' מעדכנים שזה צפוי להיות במהלך שנת 2016.
פרוייקט סומייל – פרוייקט הדגל של חג'ג'
פרויקט סומייל הוא מהבולטים שבין הפרויקטים של החברה. הפרוייקט המוביל שממחיש את האמביוולנטיות שבפעילות החברה הוא פרוייקט המגדלים ברחוב הארבעה. מדובר על שני מגדלים (הצפוני והדרומי), ולמרות שהם צמודים כל אחד מהם מוגדר אחרת לגמרי בדוחות הכספיים – המגדל הדרומי הוא במסגרת קבוצת רכישה, כלומר החברה מלווה אותו ומקבלת דמי ניהול שוטפים, ואילו הבניין השני הוא במסגרת פעילותה כיזמית, כלומר החברה היא קבלן יוזם שבמקביל לפעילות הבנייה משווקת את הדירות. מעבר לכך, גם בבניין הדרומי (קבוצת רכישה), יש לחג'ג' שטחים (לא בהיקף משמעותי מאוד) שאמורים להימכר בהמשך, כך שהם מוצגים כחלק מהפעילות של קבוצת הרכישה. הערבוב הזה מסרבל את הדוחות, וייתכן שגם את העסקים השוטפים, אבל אולי לחברה זה מתאים – ככה היא נהנית מכל העולמות – גם יזמית, גם מלווה קבוצות רכישה, וזה עוד לא הכל, היא גם משאירה לעצמה פה ושם נכסים (וגם רוכשת) ויש לה פעילות של נדל"ן מניב.
כל עוד הרוכשים מבינים מה הם רוכשים, וכל עוד קיימים גבולות בין התחומים, אז כנראה שזה עובד, ואגב, חשוב לציין שיש חברות נדל"ן רבות שמערבבות כמה תחומי פעילות – יזמות עם בנייה ועם נדל"ן מניב. אלא שכאן זה סוג מאוד קרוב של פעילות, עם מטרה אחת – יזמות של דירות למגורים (פעם אחת כקבוצת רכישה, ופעם אחרת יזמית).
על כל פנים, הפרויקט בסומייל הוא כאמור אחד מפרויקטי הדגל של החברה, והנה הנתונים העיקריים שלו – הקרקע נרכשה בתמורה ל-189 מיליון שקל (כולל ריביות על פני התקופה וכולל מע"מ). נכון לסוף 2015 החברה שיווקה 120 דירות ונותרו לה 80 דירות (שנרשמו במלאי). עד פרסום הדוח (סוף חודש מרץ) נמכרו עוד 10 זכויות לדירות.
עלות הקרקע וההיטלים מסתכמת ב-128 מיליון שקל (וזה רק חלקה של חג'ג'), עלות הבנייה מסתכמת ל-139 מיליון שקל ועלויות אחרות מסתכמות ב-21 מיליון שקל – בסה"כ העלויות שחג'ג' אחראית עליהן מסתכמות ב-288 מיליון שקל, מתוכן 172 מיליון שקל הושקעו ו-116 מיליון שקל יושקעו בעתיד. ובכל זאת, למרות ההוצאה הכספית הגדולה, בינתיים הפרויקט כאמור לא התחיל – שיעור ההשלמה שלו הוא אפס.
כמה עולה דירה בסומייל (לחג'ג') – 2.5 מיליון שקל (היא נמכרת כנראה ב-4 ויותר…)
בטבלה שמתארת את הפרויקט מציגה החברה את המלאי בגין הפרויקט (כל ההשקעה בהקמת הדירות לרבות החלק המרכזי בינתיים – רכישת הקרקע) בסכום של 204 מיליון שקל (סכום דומה למוצג בביאורים לדוחות), אבל הסכום הזה גבוה מההשקעה עד כה שמוצגת כאמור בסך של 172 מיליון שקל. ההפרש מיוחס כנראה לעלויות של היטלי השבחה ופיתוח ופינוי המחזיקים הנוכחיים בקרקע. כלומר, בסה"כ יש לחברה 80 דירות שרשומות ב-204 מיליון שקל כאשר הסכום הזה כולל את כל העלויות הצפויות. אז נכון, האומדנים האלו עשויות להשתנות, אבל אם נתייחס למספרים האלו כמייצגים נכון לכתיבת הדוחות, הרי שבמלאי של החברה יש 80 דירות בערך של 2.5 מיליון שקל לדירה. זו העלות של הדירה, וזה על פניו נשמע נמוך ביחס למחירים של דירות היוקרה במרכז ת"א.
רווח צפוי – 200 מיליון (אם הכל יילך כשורה)
על המלאי אין רווחים וכאשר יימכר החברה תרשום רווחים, אבל כבר עכשיו היא מציגה בדוח הדירקטוריון רווחים על הדירות שכבר נמכרו, או ליתר דיוק – רווחים על מכירת הזכויות לדירות (הרי לא התחילו לבנות) – "נכון למועד פרסום הדוח, נחתמו 130 הסכמי מכר וכן 5 בקשות הצטרפות ליחידות דיור", מציינים מנהלי החברה בסקירת המנהלים, "מתוך 130 הסכמי המכר שנחתמו 36 מהם אינם חלוטים (הסכמים הניתנים לביטול)….באשר ל-94 מהסכמי המכר שהינם חלוטים, עודף התמורה לה זכאית חג'ג' סומייל (חברה בת שמחזיקה בפרויקט – א.ע), מעבר לעלות רכישת הזכויות במקרקעי הפרויקט ששווקו על ידה במסגרת אותם הסכמי מכר, מסתכם ב-63 מיליון שקל (רווח גולמי)". מדובר בחלק החברה בלבד (אחרי הוצאות וחלקות רווחים), וזה עוד לא הכל – יתר ההסכמים (הלא חלוטים) והסכמי ההתקשרות מבטאים רווח גולמי תיאורטי של 40 מיליון שקל. כמו כן, מכירת הזכויות שברשותה מבטאות רווח תיאורטי נוסף (בהינתן מחיר השוק) של 93 מיליון שקל נוספים. במילים פשוטות, בפרויקט הזה עוד לא נבחר קבלן, עוד לא התקבלו כל ההיתרים ובדוחות מנהלים כבר סופרים רווח בסדר גודל של 200 מיליון שקל – רווח שעדיין לא נרשם בדוח הכספי החשבונאי.
הרווח הזה יתבטא בדוחות העתידיים בשני אופנים – רווח ממכירה של זכויות בקרקע וכן רווח והכנסות מדמי ייעוץ כמנהלת ומארגנת קבוצת רכישה.
מדריך : קבוצות רכישה – מה זה? יתרונות וחסרונות
קבוצת הרכישה של חג'ג' – מקדימים הכנסות ורווחים
מחפשים מידע על סניף בנק? כאן תמצאו את כל המידע.
אם אתם נמצאים במקום לא מוכר ומחפשים כספומט? או מחפשים סניף של הבנק שלכם? ואולי בכלל אתם צרכים לעשות העברה ולא יודעים מה מס' הסניף שלכם ומה מס' הסניף שאליו יש להעביר את הכסף (ופרטים נוספים)? יש לנו פתרון פשוט – ריכזנו את כל המידע על סניפי הבנקים, ויש מעל 1,500 סניפים! (למרות שהעולם הופך לדיגיטלי…).
המידע (שמבוסס על המידע באתר בנק ישראל) כולל את קוד הבנק (לכל בנק יש מספר במסלקה הפיננסית), את מס' הסניף והכתובת, וכן את הכתובת, טלפון, פקס ועוד. הטבלה מסודרת לפי קוד הבנק, תגללו למטה כדי להגיע לבנק אותו אתם מחפשים ואז תחפשו לפי עיר (או פרמטר אחר) – מצורף קובץ הסניפים:
ורק להדגיש – קיימים כיום באתרי הבנקים עמודי חיפוש של סניפים , לא תמיד זה הכי נוח, לא תמיד הכי נגיש, אבל ברוב המקרים זה די פשוט.
סניפים דיגיטליים
בסוף שנת 2015 השיק בנק הפועלים סניף דיגיטלי ראשון (בחגיגה גדולה). הסניף הוותיק בפינת הרחובות אבן גבירול נורדאו בתל אביב, הפך לסניף דיגיטלי, היי-טקיי ומודרני. הסניף נראה יותר כמו חנות דגל של יבואנית סמארטפונים חדשים, אבל תתפלאו הוא סניף לכל דבר ועניין, רק שרוב השירותים הם דיגטליים. בסניף עובדים בודדים בלבד, ורוב השירותים ניתנים בעמדות דיגטליות מיוחדות – זה העתיד, אמרו בפועלים עם ההשקעה והסתמכו על מחקר שנעשה בתחום – "מהמחקר שעשינו מתברר כי במערכת הבנקאות הישראלית יש יותר ממיליון לקוחות המנהלים את עיקר פעילותם באמצעים דיגיטליים לחלוטין וכי מספר זה צפוי כמעט להכפיל עצמו עד שנת 2020 .הסניפים הדיגיטליים מיועדים לשרת את הצורך הגדל והולך של הלקוח הישראלי בשירותים בנקאיים מתקדמים, חכמים וזמינים, המתאימים לעידן החדש. הסניף הדיגיטלי הראשון והאחרים בהמשך הדרך יעניקו את כל שירותי הבנקאות ללקוחות פרטיים, חלקם בשירות עצמי ואחרים באמצעות בנקאים מומחים. לקוחות הסניפים הדיגיטליים ייהנו משעות פתיחה רבות, ממגוון שירותים ומוצרים חדשניים שפותחו במיוחד עבורם, ומצוות בנקאים מומחה שיעמוד לרשותם ויסייע להם להכיר את המוצרים החדשים" ואם כך, אז למה בעצם סניף דיגיטלי, הרי הלקוח יכול לבצע את הפעולות דרך המחשב בבית, המחשב הנייד בכל מקום והטאבלט, ואפילו הסמארטפון – מי צריך לבוא לסניף כדי לבצע פעולות, אם יש מחשב – רוצים דיגיטלי, לכו עד הסוף – ללא סניפים.
בפועלים טענו עם ההשקה שבכל זאת, לקוחות רבים (על פי מחקר שעשו ועל פי המצב באירופה) רוצים לשלב את השירות הדיגיטלי עם שירות מהבנקאי. אולי זה נכון, אולי זו פשוט דרך של פועלים לעשות מהלכים – לאט ובסרבול, אולי פשוט הם חוששים מתגובת העובדים. הרי לא ייתכן שנבוא לעשות פעולות דיגיטליות דרך הסניף , אולי במקרים מעטים וחריגים. ולפחות בינתיים, על פי כתבה בדה-מרקר (נכון לאפריל 2016) אכן לסניף הזה אין לקוחות רבים.
מדריכי בנקאות: