אפשר להטעין רב-קו באמצעות שיחת טלפון, בשלב זה עדיין צריך להגיע לעמדות

לאוכלוסייה החרדית היה  קשה עד עתה להטעין רב-קו באמצעות הטלפון. הטלפונים הכשרים אינם מחוברים לאינטרנט, ומכאן שגם לא לאפליקציות. לרובם גם אין קו אינטרנט בבית. לא עוד.  חברת רב קו אונליין הודיעה כי תאפשר הטענת כרטיס הרב-קו במענה טלפוני עבור בעלי טלפונים כשרים.

ההטענה תתבצע באמצעות חיוג לטלפון 03-7207406. לאחר ההתקשרות, יש להקיש את מספר הרב-קו המופיע על גב הכרטיס ואז לבחור את פרופיל הכרטיס שלכם (אנונימי, רגיל [מבוגר], נוער, אזרח ותיק, סטודנט מורחב, סטודנט רגיל, נכה, זכאי ביטוח לאומי). לאחר מכן בוחרים סכום לטעינת ערך צבור בין 30 ל-300 שקלים ומקישים את מספר כרטיס האשראי לתשלום. יש לשים לב, כי השירות החדש מאפשר רק טעינת ערך צבור, אך לא ערך חוזי (חופשי יומי/שבועי/חודשי). להסבר נוסף: רב קו – כל מה שצריך לדעת

כיוון שהטכנולוגיה של רב-קו  דורשת מגע ישר  עם העמדות, עדיין בינתיים ציך להגיע לאחת העמדות, להניח את הרב-קו והכרטיס נטען אוטומטית. פתרון זה טוב גם עבור ילדים שעדיין לא מסתובבים עם כרטיסי אשראי או סכומי מזומנים גדולים, כך שהוריהם יכולים להטעין להם את הרב-קו. פתרון זה מתאים גם לאכלוסייה המבוגרת, שמתקשה עם ההליכים הטכנולוגיים. כמו כן זה יחסוך תקלות כמו העדר קריאה של כרטיס האשראי.

הצעד נעשה בעקבות בקשתו של ח"כ הרב ישראל אייכלר, שאמר: "זהו שלב חשוב מאוד, אך ראשון, בדרך לסיום המעבר להטענה טלפונית ללא צורך להשלמת הטעינה בעמדות. אני מקווה שהשינוי הטכנולוגי שמאפשר עתה להטעין דרך הטלפון, יאפשר בתוך זמן קצר את השלמת ההטענה בדרך זו, וכך יחסוך ממשתמשי הטלפונים הכשרים ובני משפחותיהם את הטרחה המיותרת"

ייתכן שבקרוב ההטענה תהיה ישירה דרך הטלפון. בינתיים גם למי שמתקשה עם הטכנולוגיה יכול להטעין גם בעסקים כמו פיצויצות, סניפי קופיקס  סופר פארם ועוד. אפשר להיעזר באפליקציית רב-קו אונליין למציאתת עמדות או באפליקציות מבוססות מיקום למציאת עסקים.

קורקינטים חשמליים – בקרוב גם דרך רב קו?

רב קו – כל מה שצריך לדעת

רב קו – כל מה שצריך לדעת

מריו גבלי (1942) הוא  משקיע איטלקי-אמרקיני ומנכ"ל חברת גמקו, חברת השקעות שייסד בשנות השבעים של המאה העשרים. הונו מוערך  במיליארד דולר ושווייה של גמקו מוערך ב-14 מיליאר דולר.  החברה שלו הפכה אותו לאחד מ-500 העשירים בארצות הברית.  החברה נותנת שירותי ייעוץ השקעות לקרנות גידור, קרנות נאמנות וגופי השקעה אחרים

גבלי סיפר שאת המניה הראשונה שלו קנה בגיל 13 והוא קרא דיווחים על שוק ההון מגיל צעיר. את התואר שלו במנהל עסקים קיבל מאוניברסיטת קולמביה. שם אחד המורים שלו היה רוג'ר מוריי, מורה ידוע להשקעות ערך וכותב שותף במהדורה החמישית של "ניתוח ניירות ערך", ספרם של בנג'מין גרהאם ודיוויד דוד.

תחילה עבד בat Loeb, Rhoades & Co. כמנתח השקעות ערך בכמה ענפים, תחילה בתחום ציוד לחוות ואחר כל בתחום התקשורת. כמו הרבה משקיעים אחרים גבלי מאמין בהשקעות ערך, על פי משנתו של בנג'מין גרהאם  – מציאת מניות מוערכות בחסר של חברות איכותיות והשקעות בהן בטווח הארוך.

אבל גבלי לא הסתפק בשיטתו של גרהאם ופיתח אותה לשיטה משלו Private Market Value. שיטה זו היא למעשה בדיקה כמה יהיה אדם מאותה תעשייה ומחברה עם מאפיינים דומים יהיה מוכן לשלם על החברה המוערכת. השיטה שלו נלמדת באוניברסיטת קולומביה ובאוניברסיטאות נוספות.

על פי שיטה זו, בודקים את השוק של החברה ובכמה נמכרו מניות של חברות דומות וכך יודעים אם היא מתומחרת בזול. אחר כך הוא בודק אם יש מהלכים להעלות את שוויה כמו רכישה, מיזוג, שחרור חברות בנות ועוד.

כך בשנות השבעים המליץ על חברות שחברות אחרות השתלטו עליהן או הפכו לפרטיות.  שיטה זו עבדה לא רע ובשנות השמונים כבר ניהל נכסים בשווי 380 מיליון דולר. אז התשואות שלו היו בשיאים של 35% בשנה.

בניגוד לבאפט, משקיע ערך בעצמו,  גבלי מעדיף ביזור של אחזקות, להבדיל מבאפט שרוכש נתח גדול מהחברה.  שיטה זו שונה מרוב השקעות הערך שבהן משקיעים בחברה אטרקטיבית אחרי בדיקה מעמיקה. ביזור רחב כל כך מתאים יותר למשקיעים קטנים שאין להם זמן או הידע לנתח כל חברה וחברה.

לגבלי אחזקות נכון להיום ב-825 חברות ובגדולות בהן האחזקה היא של קצת יותר מאחוז.  השקעות בכל כך הרבה חברות מעלות תהיות בקרב משקיעים אם הוא אכן משקיע ערך שבדק כל חברה וחברה. אבל לא משנה מה התהיות, בשנים האחרונות הוא מציג תשואה עקבית של בין 4% ל-5%, בעוד משקיעי ערך אחרים, אפילו באפט עצמו, השיגו תוצאות עקביות פחות.

לצד יתרונותיו כמשקיע הוא גם לא מתקמצן על משכורת  של כ-58 מיליארד דולר בשנה. הוא הרוויח יותר מכל מנהל בכיר אחר בוול סטיריט.  לאחר מכן אף שבר את שיא זה והרוויח יותר מ-70 מיליארד דולר, אך שכרו ירד מאז, לקצת פחות מ-50 מיליארד דולר.

המניות האהובות על גבלי הן כאמור מניות נרכשות בהרבה מאוד כסף כמו חברות נדל"ן, יש לו העדפה גם למייסדי חברות ללא ילדים, והוא גם מחפש חברות שבהן חברות חדשות מתקשות להתחרות ועם תזרים מזומנים גבוה.

כיום השקעותיו הבולטות ביותר הן The Madison Square Garden Co – חברת ספורט ובידור, רשת מלונות וכן אמריקן אקספרס ובנק בניו יורק.

גבלי גם אמר פעם "אני לא  צריך שהשוק יצמח כדי להוציא אותו מהבוץ".

המשקיע קנת פישר – משקיע טוב יודע מה שאחרים לא יודעים

המשקיע צ'רלס ברנדס – ירידה תלולה של 60% במניה לא בהכרח סימן אזהרה

בית פרטי  לרוב דורש יותר תחזוקה מדירה רגילה, לצד גינון, הניקיון  הוא לשטח גדול יותר,  לעיתים יש אזעקה, תאורה שדולקת כל הלילה, שיפוץ ואיטום לשטחים ועוד, כמה כל זה עולה. יש לציין שאפשר לחסוך על הכול אם עושים את העבודה בעצמך.

גינון

עלות הגינון תלויה בגודל הגינה ובסוג הדשא. דשא סינתטי אכמובן לא דורש הרבה תחזוקה ולא צורך מים אבל אם החלטתם שאתם רוצים דשא טבעי, ניקיון וכיסוח יעוה לפי גודל הגינה. בעוד בגינות חצר  המחירים הם בערך 100-700 שקל לחודש, בגינות גדולות התחזוק יכול להגיע גם ל-3,500 שקל ובקצה העליון אף 7,000 שקל. זה כולל לא רק את הכיסוח והניקיון אלא גם דישון והדברה ופעלות נוספות להחזקת הגינה.

עוזרת או חברת ניקיון

עוזרת גובה בין 50 שקל ל-70 שקל לשעה, לא כולל נסיעות ודמי ביטוח לאומי ופנסיה, אם משלמים באופן חוקי. בתים גדולים  ומרובי חלונות יכולים להוסיף עוד שעה-שעתייים ניקיון.

לעומת זאת ניקיון בתים בכניסה לבית חדש מסתכם באלפי שקלים.

בטווח המחירים הזה:

• ניקיון בית בעל 3 חדרים ללא תכולה – ניקיון זה מוגדר ניקיון כללי, לפני מעבר דירה או לאחר שיפוץ. סוג ניקיון זה כולל קרצוף של הרצפות ע"י מכונת פוליש והוא מוצע בטווח המחירים שבין 800 ל-1,200 שקל.
• ניקיון בתים מחיר 3 חדרים כולל תכולה – אם בדירה יש תכולה עולה המחיר בהתאם. דירה בעלת תכולה דורשת הרבה יותר זמן של ניקוי ותשומת לב לתכולה.  מחיר ניקיון מסוג זה יעלה 1,000-1,600 שקל.
• ניקיון תריסים וחלונות בבית 3 חדרים יעלה בין 400 שקל ל- 1,000 שקל.
• ניקיון בתים  עבור בית הכולל 4 חדרים יעלה 1,000-2,000 שקלים. אם השירות כולל גם פוליש וקס, מחירו יעלה בין 1,200-2,200 שקל.
• אם מדובר על בית 4 חדרים אשר כולל תכולה, מחיר ניקוי יטפס בעוד כ-400 שקל.
• ניקיון של בית 4 חדרים לאחר שיפוץ (ניקיון יסודי) יעלה בין 1,300-2,200 שקל.
• ניקיון בית הכולל 5 חדרים ללא תכולה וללא פוליש ווקס: 1,200-2,500 שקל.
• האם הבית כולל גם תכולה: 1,400-2,700 שקל.
• ניקיון בתים מחירים עבור תריסים וחלונות בבית 5 חדרים: 500-1,300 שקל.
• ניקיון לאחר שיפוץ בבית 5 חדרים: 1,000-2,500 שקל.

אם יש יותר ממפלס אחד ניקיון פלוס פוליש לדירת ארבע חדרים יכול להגיע גם ל-2000 שקל, ובחמישה חדרים 2300 שקל. הרבה חלונות וקירות זכוכית  יעלו עוד 20% ממחיר הניקיון הכולל.

חשוב לציין שייתכנו גם דירות גדולות עם כמה מפלסים אך אלו נפוצים יותר בבתים פרטיים. בכל מקרה מה שקובע את המחיר הוא גודל הדירה, מפלסים, חלונות ולא עצם היות בית פרטי.

הוצאות על מים וחשמל בבית פרטי

חשמל נקבע לפי הצריכה, כך שאם לא צרכתם הרבה חשמל בדירה רגילה, סביר להניח שהחשמל יעלה אותו דבר, ואתם בהחלט לא חייבים תאורת לילה. עם זאת, אם יש יותר נפשות ויותר חדרים עם מיזוג, מחיר החשמל עולה . כך אם אתם משאירים אורות דלוקים בכל החדרים. גם כאן ההוצאה היא גודל הדירה ולא על עצם הבית  פרטי.

היתרון בבית פרטי הוא שאתם אחראים לתחזוקה של הבניין, כך שאם יש נזילה בבניין  אתם יכולים לספוג את זה ולתקן במהרה. כמו כן אפשר להיערך מבעוד מועד למנוע תקלות, מה שקשה יותר בבניין משותף. גם חשבון המים תלוי בצריכה ובמספר הנפשות, עם הנחה למספר הנפשות. מה שיכול להעלות את המחיר הוא אחזקת הגינה. תצרוכת המים משתנה לפי האזור, כאשר בערבה ואילת התצרוכת הכי גבוהה וברצועת החוף ובמישור החוף התצרוכת הכי נמוכה. כמו כן גם זה תלוי בסוג הצמחייה, כשפרחים וירקות דורשים יותר השקייה, אחר כך עצי פרי ודשא, אחר כך דשא לבדו ולבסוף שיחים ועצי נוי. וכמובן שבקיץ נשקה יותר מבשאר העונות ברוב הצמחייה.  כך למשל 3.5 ליטר מים לגינת 150 מ"ר  תעלה 36.75 שקל בשבוע אלא שהרבה צרכנים משקים פי שבעה מהצורך.

שיפוצים

השיפוצים בבית פרטי הם גם יתרון וגם חיסרון. אומנם אתם קובעים מתי וכמה לשפץ, אבל כל העלויות נופלות עליכם ואין לכם עם מי להתחלק. גם כאן המחיר תלוי בגודל הדירה ובעבודות השיפוץ. בית ישן כמובן דורש יותר תחזוקה וזה גם תלוי במיקום הבית, כשבאזורי הביקוש השיפוצים יקרים יותר. כך למשל בית בן 140 מ"ר בגבעת עמל בתל אביב בת קומה אחת שלא שופץ מאז שנות החמישים, עם חיזוק קורות הגג, פירוק אזבסט, יציקת רצפה, עיצוב, תכנון וריהוט  – שיפוצו עלה 480 אלף שקל. בדירות שיפוצים כאלו גדולים הרבה יותר  נדירים קשים למימוש

אזעקה ואמצעי בטיחות

התקנת מערכת אזעקה קוויות עולה 1,700 -3,500 שקל, אלחוטית, 3,000-5,000 שקל, מצלמות 3500-5500 שקל. בדירה בננין משותף אלו מתקזזות עם דמי הניהול ומתחלקות עם שכנים רבים.

ארנונה

בחלק מהרשויות תשלמו יותר ארנונה על בית המסווג כפרטי, אבל לא בהכרח, בסביון למשל משלמים בסביבות 40 שקל למ"ר על וילה

סיכום

רוב התחזוקה של בית פרטי אינה קשורה להיותו פרטי, אלא  לגודל שלו ולמפלסים שלו. כך שאם אתם גרים בפנטהאוז, לא בהכרח תשלמו פחות על תזחוקה מאשר בבית פרטי בן שתי קומות, ותחזוקה של וילה בת ארבעה חדרים לא תעלה הרבה יותר מדירת ארבעה חדרים עם חצר קטנה. לעומת זאת, בית גדול עם גינה גדולה יעלו את העלויות, ונזכור שנדירות מאוד דירות של מעל שישה חדרים. שיפוץ מקדים של בית פרטי יכול למנוע שיפוצים חוזרים ונשנים בבית וגם לא תצטרכו לקבל אישור של השכנים. מה שהכי מייקר בית פרטי לעומת דירה רגילה הוא מחיר הבית עצמו וגם כאן בית פרטי בפריפריה יכול לעלות אפילו פחות מדירת ארבעה חדרים בתל אביב ברכישה. לעומת זאת בנייה של בית פרטי יכולה להגיע ל-4,000 –8,000 שקל למ"ר, אבל המטר הוא הפרמטר הקטן ביותר, המפרט, תוכנית הבנייה,  החומרים וסוג אנשי המקצוע שבחרתם לעבוד איתם הם שקובעים את המחיר. ואת זה אפשר לבדוק רק אם יש מקצוע שיבדוק את התוכנית שלכם.

שיטות בנייה פעם והיום

מנקה או חברת ניקיון, איך בוחרים וכמה עולה

שכונת רמת אביב ג', תל אביב – תעודת זהות

פנטהאוז – יתרונות וחסרונות

דירת גן – כל מה שצריך לדעת

פעם הישראלים היו אלופים בשפצת, שיפצו כל שנה. בשנים האחרונות הישראלים משפצים פחות.  מסקרים שנעשו בשנים האחרונות נמצא כי  רק חמישית שיפצו את ביתם בשנתיים האחרונות ומדובר בירידה עקבית משנה לשנה. עם זאת,להבדיל מהעבר הרבה כבר לא משאירים את תוכנית השיפוץ לעצמם ומתייעצים עם אדריכלים, מעצבי פנים ועוד (להרחבה: אדריכל ומעצב פנים – מי בכלל צריך את זה?)

שיפוצים עונתיים בסך 10,000 שקל הם שיפוצים תכופים יותר, אלו כוללים תיקונים קטנים כמו צבע ומתרחשים לעתים תכופות יותר. בסך הכול מדובר ב-280 אלף משקי בית שעושים שיפוץ בשנה, מדובר ב-10% בלבד מכלל משקי הבית. השיפוצים הנפוצים יותר הם של אמבטיה והמטבח, אחר כך החדרים ולבסוף הסלון והמרפסת. עלות השיפוץ הממוצעת היא 50,000 שקל.

אבל יש לציין ששיפוצים לרוב לא מתרחשים בפרק זמן מסוים אלא בעקבות אירועים, כמו כניסה לדירה יד שנייה, שינויים במשפחה: נכנסות נפשות חדשות, ילדים עוזבים, ילדים גדלים. שיפוץ נפוץ הוא למשל שיפוץ אמבטיה כך שיתאים לילדים.  כשהילדים עוזבים הרבה בוחרים לשבור את הקירות כדי להשיג חדרים גדולים יותר.

הסיבה שפחות ופחות משפצים מלבד חוסר הכוח לשינויים ובלגן היא חוסר אמון במשפצים. כדאי לציין בהקשר זה שבשנים האחרונות חלה רגולציה בתחום ומשרד השיכון מעניק לקבלני שיפוצים רישיון ויש יותר פיקוח והסדרה על התחום.

כמה זמן שיפוץ לוקח? זה תלוי בשיפוץ, כמה יש לכם תוכנית מסודרת, כמה חשבתם על כל הפרטים ועוד. שיפוץ קטן בבית: תכנון כ-3 שבועות, ביצוע 2-3 שבועות (ואז לרוב יש להמתין לשאר הרהיטים שיגיעו)
שיפוץ בינוני: תכנון כחודש וחצי – חודשיים. ביצוע בין חודש עד חודשים
שיפוץ גדול: התכנון והתכניות כ3-6 חודשים, הביצוע 3-6 חודשים.

בכל מקרה אם בוחרים לשפץ כדאי לשים לב לכמה דברים, תכנון קפדני הכולל את כל הפרטים. כדאי לכם גם להתייעץ עם אנשי מקצוע. אנשי מקצוע בוחרים אחרי שרואים עבודות קודמות, מקבלים המלצות, מבררים הסמכות ומשווים מחירים. לתקציב כדאי להוסיף עוד 20% עבור שינויים לא צפויים. ובכל מקרה, כדאי לבחור בחומרים טובים, גם מעט יקרים יותר כדי שיחזיקו יותר זמן ויעלו פחות. מי שרוצה לדעת עוד על שיפוץ יכול לקרוא כאן: שיפוץ הדירה – לא להיבהל, זה בסוף משתלם!

קראו עוד:

אושר לקריאה שניה ושלישית – קבלני שיפוצים יתנו אחריות על העבודה

ענף השיפוצים – תמונת מצב

מעודכן ל-07/2022

מה הן "אופציות"? מה כדאי לנצל וממה רצוי להיזהר? קראו את המדריך שלפניכם

ההטבה של אופציות בחברה שכיחה בחברות הייטק. בשלבים הראשונים של החברה (סטארטאפ) נהוג להעניק לעובדים אופציות שבמידה שהחברה תצליח ותימכר עשויות להיות שוות הרבה כסף. עם זאת, אופציות הן הימור ולפעמים בסופו של דבר ההטבה לא תהיה שווה כלל. בשלבים מתקדמים יותר של חיי החברה הנוהג של חלוקת אופציות עדיין קיים, והופך להיות הרבה יותר מובנה ומוגדר.

התבשרתם בשמחה שאתם מקבלים אופציות? על מנת שתבינו מה זה אומר בדיוק ואם כדאי לכם לממש אותן ומתי, יש כמה מושגים שאתם צריכים להכיר. במדריך הבא נציג אותם לפניכם ונסביר לכם את משמעותם.

מהי אופציה?

הענקת אופציות לעובדים היא הטבה כלכלית, והיא חלק ממערך התגמול של החברה לעובדים שלה. אם הציעו לכם אופציות, למעשה נתנו לכם את הזכות לקנות מניות בחברה במחיר מימוש שנקבע מראש. אם הגעתם לעבוד בחברה בשלב מוקדם של הקמתה, אז מחיר האופציה שתקבלו יהיה מאוד נמוך, אבל אז צריך לקחת בחשבון שכאשר בהמשך הדרך יגיעו משקיעים שישקיעו בחברה, אז הערך של האופציות שקיבלתם יקטן משמעותית – זה מה שנקרא דילול.

אופציות ניתנות גם בחברות פרטיות, אך מימושן מתבצע בדרך כלל לאחר שהחברה נרשמה למסחר בבורסה או בעת מכירת החברה.

אילו סוגי מניות ניתנים לעובדים כאופציות?

חברות פרטיות רבות פותחות בפני העובדים את האופציות לרכוש מניות רגילות. עם זאת, פעמים רבות המשקיעים מקבלים עבור השקעתם מניות בכורה, שמקנות זכויות עדיפות בהרבה במקרה של מכירת החברה. כתוצאה מכך, כאשר החברה נמכרת, העובדים המחזיקים באופציות אינם נהנים מפירות ה"אקזיט", ורווחי הרכישה מגיעים למשקיעים המחזיקים במניות בכורה.

ככל שהאופציות ניתנות לטווח רחוק יותר, גדל הסיכוי שמימושן יהיה כדאי לעובד, מאחר שעולה הסיכוי כי במשך הזמן יעלה מחיר המניה מעל למחיר מימוש האופציה. כך, אם מחיר המניה עומד על 15 דולר, ומחיר המימוש של האופציה הוא 8 דולר, העובד יכול לממש את האופציה, לקבל מניה ולמכור אותה ברווח של 7 דולר (15 דולר מחיר המניה פחות תשלום של מחיר המימוש 8 דולר).

החברות נוהגות להעניק אופציות שמבשילות בהדרגה, במשך ארבע שנים. אם עובד מחליט לעזוב את החברה, נמחקת לו הזכות למימוש אופציות. אולם לפני העזיבה הוא יכול להחליט אם להפוך אותן למניות, בהתאם למצבה של החברה שבה הוא עובד ולמחיר המניה הנוכחי שלה.

למה זה כדאי לחברה?

1. חיסכון בהוצאות – חברות שמציעות אופציות לעובדים חוסכות חלק מההוצאות השוטפות הקבועות במזומן, וממירות אותן באפשרות לדילול חלקם של בעלי המניות בעתיד. דילול זה הוא בלתי נמנע, מכיוון שהחברה מנפיקה מניה חדשה לעובד, אך מקבלת תמורתה סכום נמוך יותר מערכה.

חברות הייטק צעירות נוהגות להעניק לעובדים שלהן אופציות, כדי לחסוך בהוצאות השכר ולדרבן אותם לעבוד קשה. העובדים אמנם יכולים לממש את האופציה למניות, אך יהיה להם קשה למכור אותן לפני הנפקה (שהופכת את המניות לנזילות) או מכירת החברה. מחיר המימוש של האופציה נגזר ממחיר המניה בסבבי גיוס ההון של החברה הפרטית. כך, העובדים הראשונים מקבלים אופציות עם מחיר מימוש נמוך מאוד, שהולך וגדל עם התקדמות החברה.

2. יצירת אינטרס משותף – היתרון במתן אופציות היא לקשור בין האינטרסים של העובדים לאלו של בעלי המניות, שעלולים להיות מנוגדים – מכיוון ששכר גבוה מדי לעובדים עלול לפגוע ברווחיות החברה. עם זאת, חלוקת אופציות נדיבה מדי תבוא לבסוף על חשבון ציבור בעלי המניות, ולכן חלוקת אופציות צריכה להתבצע בפרופורציות המתאימות.

האם זה כדאי לעובדים?

חברות ציבוריות נוהגות לפרט מידע לגבי האופציות שחילקו, בדוחות השנתיים ובתשקיף לפני הנפקה. כך ניתן לבחון מהי כמות האופציות שהבשילו, מה כמות האופציות שלא הבשילו ומה מחירי המימוש הממוצעים. בעלי המניות יכולים להיעזר במידע זה כדי לדעת מהי רמת הדילול שלהם.

לדוגמה, אם קיבלתם אלף אופציות לרכישת מניות במחיר מסוים ובחברה חילקו 10,000 מניות, יש לכם 10% מהבעלות בחברה. אבל ברגע שייכנסו משקיעים יחלקו עוד מניות. אם למשל מספר המניות שחולקו יגדל ל-100 אלף, הנתח שלכם בחברה ירד ל-1% בלבד. הגנה בפני דילול אינה קיימת – אפילו למי שהקים את החברה, מכיוון שאף משקיע לא יסכים לוותר על התמורה להשקעתו.

כאשר עובדים מצטרפים בשלבים מאוחרים יותר, הם מקבלים אופציות לרכישת המניה במחיר השווי שלה באותה עת, מחיר שנקבע לפי מה שהשקיעו בחברה. לפעמים השווי של החברה עשוי לרדת ואז האופציות לא יהיו שוות דבר. אם לדוגמה ניתנה לעובד אופציה לרכוש את המניות ב-10 דולר אך הערך של המניה בשוק יורד ל-5 דולר, לא משתלם לעובד לרכוש את המניות בתום ההעסקה.

מהי "תקופת הבשלה"?

ברוב התוכניות הזכות לממש את האופציה היא לאחר שנה של העסקה, זוהי תקופה שנקראת תקופת ההבשלה (Vesting). בדרך כלל, בהנחה שלא קרה אירוע כמו אקזיט למשל, לעובד אין אינטרס לרכוש את המניות במהלך תקופת ההעסקה, מכיוון שהזכות נשמרת לו כל עוד הוא עובד. במרבית החוזים הזכות לרכוש את המניות נשמרת למשך שלושה חודשים לאחר תום ההעסקה.

כדי שהאופציות יהוו הטבה מאוד משמעותית צריכים להתקיים כמה תנאים: הראשון הוא שהעובד ייכנס בתחילת הדרך של החברה; השני – שהחברה תצליח ותשגשג, והשלישי – שהדילול יהיה נמוך יחסית, כלומר שעל אף שנכנסו משקיעים כמות הכסף שנכנסה לא הייתה גדולה מאוד. שלושת התנאים האלה מתקיימים לעיתים רחוקות במיוחד.

כמובן, היו מקרים של עובדים שקיבלו הרבה מאוד כסף בזמן שחברה עשתה אקזיט, אך זהו עניין של מזל. אם עובד מסוים חשוב מאוד לחברה והוא קיבל בתחילת הדרך שיעור מסוים, והגיעו משקיעים, החברה יכולה להעניק לו עוד אופציות במטרה לשמר אותו, והוא יוכל להגיע לאחוזים נכבדים ולהרוויח.

חשוב לזכור, רוב חברות הסטארט אפ לא עושות אקזיטים אסטרונומיים. גם אם קוראים על אקזיט בסכומים מאוד גבוהים צריך לבדוק כמה כסף הושקע לאורך הדרך. כך למשל, אם חברה עושה אקזיט ב-40 מיליון דולר, אבל בדרך הושקעו 50 מיליון דולר – העובד שהיו לו אופציות בחברה ככל הנראה לא ירוויח דבר מהאקזיט הזה.

כמו כן, כאשר החברה נרכשת על ידי חברה בינלאומית, לרוב החברה הקונה לא מעוניינת שיהיו לה עוד בעלי מניות, והיא תעדיף לרכוש את האופציות מהעובדים בחברת הסטארטאפ ולהעניק להם אופציות בחברה שלה. כלומר, החברה החדשה רוכשת את האופציות מהעובדים בחברת הסטארטאפ ומעניקה להם אופציות בחברה שלה.

מה כדאי לבדוק בחוזה לרכישת אופציות?

בדרך כלל חוזה האופציות לא משאיר הרבה מקום למשא ומתן, מכיוון שהתוכנית אחידה לכל העובדים ואיננה אישית. המטרה היא קודם כל שמתן האופציות לא יגביל את החברה – למשל שעובד לא יוכל למנוע רכישה של החברה.

בדרך כלל אפשר לדון בעניין הכלכלי הפרטי, כלומר לראות אם העובד יכול לרכוש אופציות במחיר ערך המניה הנקוב או שהוא חייב לקבל את האופציה במחיר ההשקעה האחרונה. אם העובד הצליח לקבל את האופציה במחיר הערך הנקוב, כשיש כבר ערך למניה, זוהי הטבת מס והעובד צריך לבדוק מה המשמעות של הדבר מבחינת מיסוי.

לדוגמה, אם הערך הנקוב של המניה הוא 0.01 דולר ולחברה אין עדיין ערך שוק, העובד יוכל לרכוש את המניה בערך הזה. לעומת זאת, אם כבר השקיעו ומישהו קנה את מניות החברה, בדרך כלל העובד לא יוכל לרכוש אותן בפחות ממחיר הרכישה, אם הוא כן יוכל לרכוש במחיר נמוך יותר – יש כאן למעשה הטבה שהעובד עשוי להיות חייב עליה במס. כלומר, יכול להיות מצב שהעובד יהיה חייב במס על הטבה 'על הנייר'.

בכל תוכניות האופציות מי שנושא במס הוא העובד. בדרך כלל החברות עושות מאמצים לעשות מסלולי מס הוניים שאפשריים על פי פקודת מס הכנסה, ועל העובד לבדוק מהו מסלול המס הקיים בחברה שלו.

איפה האופציות הטובות ביותר בסטארט-אפים

הקצאת אופציות – איך זה נרשם בדוחות, ולמה המנכ"לים מעדיפים אופציות על שכר?

מהי הנפקה פרטית ומהי הנפקה ציבורית?

ושאלה חשובה מהקוראים/ גולשים – מי בכלל מקבל אופציות? ובכן, אופציות מקבלים בעיקר עובדים בחברות טכנולוגיה, והערך הגדול של האופציה נוצר כאשר החברות האלו ( אם בכלל) נמכרות או מגייסות בוול סטריט (יוצאות להנפקה ראשונה – IPO). רוב העובדים בחברות האלו הם אנשי טכנולוגיה – מתכנתים, מהנדסים, כאלו שלמדו זאת בצבא, באוניברסיטה או עשו קורסי הסבה. לצידם יש כמובן את העובדים הנוספים – בכספים, בשיווק ועוד, אם כי עובדי הטכנולוגיה הם הרוב הגדול של המועסקים בחברות האלו

איך ואיפה עושים קורסי הסבה לתכנות?

מגדל או מגדל יוקרה הופך לאופציה שכיחה יותר, בין אם אתם רוכשים, שוכרים או אפילו מי שהרוויחו באמצעות התחדשות עירונית או פינוי-בינוי. לצד היתרונות יש גם חסרונות.

יתרונות:

חדר כושר ובריכה

לא מעט מהמגדלים החדשים מציעים חדרי כושר לדיירים. אלו כוללים לרוב גם בריכה וסאונה, הם חוסכים את התשלום החודשי לחדר כושר וכן את הנסיעה או ההליכה אליו

ניקיון ותחזוקה

בכל בניין חדש שמכבד את עצמו יש חברת ניהול וניקיון הדואגת לחזוקת הבניין 24 שעות, שבעה ימים בשבוע. במגדלי היוקרה יש גם  תעלות אשפה חדישות החוסכות את הדרך המייגעת והמסריחה לחדר הזבל, כמו בחו"ל.

שמירה

במגדלי יוקרה יש גם אבטחה ושמירה סביב השעון. כך אתם יודעים שלא ייכנסו גורמים לא רצויים לבניין כוונדליסטים, פורצים  ועוד כל מיני רעות. באמצעות שירותי השמירה אפשר להיעדר לשעות רבות ואפילו ימים רבים ולהרגיש בטוחים.

אוויר טוב יותר

בבניינים גבוהים זרימת האוויר טובה יותר ונכנס פחות אבק הביתה, בעיקר ביחס לדירות נמוכות או צמודי קרקע.

שקט

בבניין גבוה יש יותר שקט הן לעומת בית פרטי וודאי לעומת בית פרטי נמוך משותף

אוכלוסייה כמוך

לרוב האוכלוסייה במגדל היוקרה דומה במאפיינים הסוציו-אקונומיים, השכלה ועוד.  זו נחשבת אוכלוסייה איכותית עם פחות בעיות של רעשים, פשיעה וכדומה.

חסרונות:

יותר מדי שכנים

אם יש הרבה שכנים,  קשה להגיע להחלטות משותפות, על חניה, על שיפוץ הדירה, על שינויים בחזית הבניין ועוד.

עלויות

כמובן שכל הטוב של הבריכה, חדר הכושר, שמירה וחברת ניהול לא מגיע בחינם וצריך לשלם יותר עבור ועד בית בדירה רגילה או בבית פרטי שבו ניתן לעשות את רוב העבודות בעצמך. דמי ניהול בדירה כזו רק מתחילים ב-400 שקל ללא מע"מ. לכך יש להוסיף שליקויים בדירה עצמה לרוב מתוקנים  על ידי הדיירים ובעלויות גבוהות יותר.

פחות מתאים למשפחות עם ילדים

הרבה חוששים מנפילת ילדים קטנים, בעיקר אלו המתגוררים בקומות הגבוהות.

תלות במעלית

זה אומנם רלוונטי לכל בניין עם מעלית, אבל במגדלים הבנויים לגובה מעלית היא הכרח ולא אופציה. כך שאם יש בעיה או תקלה, יהיה מאוד קשה להגיע לקומות הגבוהות עד שתתוקן.

שטחי ציבור קשים לפיקוח

לרוב בנייני היוקרה יש שטחי ציבור ענפים הצמודים אליהם. על אלו אין שמירה ויכולים לפעמים לזמן אורחים לא רצויים

מגדל יוקרה בגבעת עמל יוצא לדרך

מסים פדרליים חדשים מאטים את שוק דיור היוקרה במנהטן

פרצה ברפורמת מס מאפשרת לבעלי דירת יוקרה לקבל החזר מס

שומעים רעש מהשכנים? הבניין לא בנוי לפי התקן, הנה המעט שאתם יכולים לעשות

אף שהתקן הישראלי קובע  שאסור שרעש השכנים יפריע לאקוסטיקה של הדירה ליד או מתחת, עדיין בהרבה בניינים שומעים את השכנים מהדירה הסמוכה או מהקומות הצמודות. זה קורה בעיקר בבניינים ישנים, אך לא רק. יש לכך כמה סיבות ולפעמים גם פתרונות.

גורמים לרעש מהשכנים

יכולות להיות לכך כמה סיבות מלבד קירות דקים, סלון הצמוד לחדר השינה יבטיח כמעט בוודאות רעש מהשכנים. לעומת זאת אם תוכנן סלון צמוד לסלון, לא יורגש הרעש. גם אם חדר המעלית משותף עם חדר השינה זה מתכון לרעש.

אם אתם שומעים את הצעדים של  השכנים מלמעלה, הרצפה לא נבנתה לפי התקן. מי שבודק את התקן הוא מהנדס אקוסטיקה ויש לכם זכות כדיירים בעת קניית הדירה לתיקונים. תקופת הבדק לרוכשים היא שנה מקבלת הדירה.

סיבות נוספות לרעש הן פתחים, כיסי חלונות הזזה, קורות בטון, עמודי בנין, צנרת מים וביוב, פיר מעלית ומדרגות. כל אלה מוליכי רעש בבניינים משותפים

פתרונות לרעש מהשכנים

לרוב אין פתרונות קסם לליקויים אקוסטיים ולכן ערך הדירה נפגע. אבל יש כמה דברים שיכולים להקל את המצב.  מכאן שכבר בשלב הבנייה חשוב להקפיד כי הבנייה נעשית ע"פ תקן 1004 אשר קובע את רמת הבידוד האקוסטי המינימאלית לקירות הפרדה בין דירות. המרכיב החשוב ביותר בבידוד רעשים הוא הבלוק שאיתו נבנו הבית וקירות ההפרדה.

עם זאת, כמה פתרונות טכנולוגיים מהשנים האחרונות מקלים את המצב, למשל הוספת  בלוק אקוסטי מבודד רעשים שנבדק במעבדה. יש לבדוק  היטב את התקן, את הבדיקה שלו, מה כמות הרעש שמבודד ועוד.

פתרונות אחרים שמוצעים לדיירים מלמטה הם תקרה מונמכת, קיבוע ניצבי אומגה על גבי הבידוד, ויישום לוחות גבס כפולים. עלות החומרים היא כ-300-500 שקל, אבל עבור בידוד מוחלט לא תהיה ברירה אלא  להחליף את רצפת השכנים או לתבוע את הקבלן.

בבתים ישנים כאמור הבעיה חמורה יותר, גם כי חלקם נבנו לפי התקן וגם כי לך תמצא עכשיו את הקבלן שבנה את הבניין. כאמור, הפתרון הזול ביותר הוא שיחה עם השכנים והצעה שלכם להשתתף בשיפוץ. זה במקרה של דירה מלמעלה. במקרה של דירה ליד  פתרון חלקי הוא קיר גבס עם בידוד, אבל כאמור, הסיבה נובעת ממיקום החדרים, כך שאם יש אפשרות לשנות את מבנה הדירה כך שסלון יהיה צמוד לסלון זה יכול להקל.

כך או כך לכל דירה יש הבעיות והפתרונות שלה, לכן יש להתייעץ עם מהנדס אקוסטיקה.

דירה חזיתית או עורפית – מה עדיף? לא מה שחשבתם

בדיקות שחייבים לעשות לפני רכישת דירה!

מעודכן ל-06/2019

אנשים רבים מנהלים את חייהם ללא כרטיס אשראי – חלקם מבחירה ואחרים בשל סירוב מצד הבנקים וחברות האשראי ■ כיצד ניתן להתנהל בעולם ללא הידיד המגנטי ומהם התחליפים?

הפעולה האוטומטית כמעט של 'גיהוץ' כרטיס האשראי, התשובה החיובית תמיד לשאלה "לחלק לתשלומים?" וההימנעות מפתיחת המכתבים מהבנק. כך נראית פעמים רבות המציאות מאחורי המספרים המבהילים של חובות הציבור הישראלי. על פי נתוני הלמ"ס, כמחצית מהציבור נמצאים במינוס, כשליש מהם במינוס תמידי.

אחת העצות הרווחות שנותנים מומחים לכלכלת המשפחה לאנשים שנקלעו למצוקה כלכלית או שמתקשים לשלוט בהוצאות היא לעבור להשתמש בכסף מזומן בלבד. חברות האשראי, חברות התשלומים באינטרנט ואפילו מפתחי האפליקציות כולם מעוניינים לעודד אותנו הצרכנים לרכוש מוצרים בלחיצת כפתור. המטרה שלהם היא לנתק ככל האפשר את פעולת הקנייה מפעולת ההיפרדות מהכסף, וכך לצרכנים קשה הרבה יותר לעקוב אחר ההוצאות בזמן אמת וקל הרבה יותר להוציא כסף, גם כסף שאין.

אז איך חיים ממזומן בלבד? מתכננים הוצאות חודשיות, מחלקים את הכסף המזומן בהתאם לצרכים השונים ויוצרים סדר עדיפויות בקנייה.

כיס ללא כרטיס – אפליה שקופה יומיומית

החיים במזומן בלבד הם לא קלים ובסיטואציות מסוימות, למשל בעמדות התדלוק העצמי בתחנות הדלק – חייבים כרטיס. לכן, ויתור על כרטיסי הפלסטיק הוא צעד קיצוני שלא מתאים לכולם, אך במקרים של משבר כלכלי – הוא יכול להוות גלגל הצלה.

בישראל למעלה ממיליון איש באוכלוסייה הבוגרת אינם מחזיקים בכרטיס אשראי – רובם מנועים מלעשות זאת על ידי הבנקים, ומיעוטם בוחרים שלא להשתמש בכרטיס. הם סובלים מאפליה שקופה, יומיומית ופעמים רבות בלתי מוצדקת – בנגישות למציאת חניה ותשלום עליה, הזמנת מוניות באפליקציה, רכישת מוצרים מוזלים באינטרנט או בסופר ואפילו בתשלום חובות לביטוח לאומי. למעשה, שירותים ומוצרים רבים אינם רק נוחים וזולים יותר למחזיקי כרטיס אשראי, אלא נגישים אך ורק לבעלי הכרטיס. אמנם כרטיס 'דיירקט' לחיוב מיידי יכול לפתור חלק מהבעיה, אך דווקא האזרחים החלשים ביותר מנועים מלקבל גם אותו.

היתרונות שרק כרטיס מגנטי משיג לנו – ארץ האפשרויות המוגבלות

בלי כרטיס אשראי אי אפשר לשלם ביטוח רכב לסוכן, אי אפשר להזדהות בשירותים ממשלתיים באינטרנט, ואי אפשר לקנות בחלק גדול מאתרי הקניות. עבור אוכלוסיות מסוימות, כגון הקהילה החרדית, כסף מזומן הוא האמצעי המרכזי לתשלומים. יש משקי בית חרדים שאפילו נמנעים מהחזקה של חשבון בנק מסיבות הלכתיות. אולם למרות זאת, חברות רבות לא מתחשבות בכך.

לעיתים אם מתעקשים, אפשר לשכנע חברות להסכים לקבל הוראת קבע, אך זה נעשה קשה יותר ויותר. מי שנמנע מכרטיס הפלסטיק בארנק יצטרך למשל לשלם עמלה של 9.90 בכל חודש על שימוש בהוראת קבע לתשלום חשבון הסלולר. כשמדובר בארבעה קווים זה מגיע ל-40 שקל בכל חודש.

היתרון מבחינת נותני השירותים הוא די ברור – שימוש באשראי הוא נח וזול יותר לתפעול, אפילו יותר מהוראת קבע, אלא שבישראל יש מעל מליון "מודרי אשראי" ואותו ציבור לא יכול לקבל הלוואות מהבנק, או רק הלוואות בסכום נמוך ובריבית גבוהה ובדרך כלל גם לא מורשה לקבל כרטיס אשראי.

וכשהבנק לא מוכן לתת ללקוח כרטיס אשראי, הסיכוי שלו להשיג כרטיס חוץ בנקאי הוא נמוך אפילו יותר. לדוגמה, במועדון הלקוחות של רמי לוי, שהוא למעשה כרטיס אשראי, צריך להביא תלושי משכורת ולהראות דפי חשבון. בשופרסל מוכנים להעניק כרטיס אשראי שלהם למי שיש לו כבר כרטיס אשראי אחר. לכן אנשים שלא משתמשים בכרטיס אשראי, תלויים לפעמים תלויים בטובות מאנשים אחרים.

המבצעים והתשלומים שמאפשר כרטיס אשראי לא משכנעים את כולם. לקוחה שביטלה את הכרטיס בעקבות בעיה כלכלית זמנית, טוענת: יש משהו ממכר בכרטיס. אנשים שמרוויחים מעט יותר משכר מינימום יכולים לקבל מסגרות אשראי של עשרות אלפי שקלים, ובקלות יכולים לחיות הרבה מעבר למה שיש להם ולהיכנס לסחרור. אני משתמשת היום בכרטיס דביט, אבל הוא מוגבל מאוד במה שהוא מאפשר. אי אפשר לטוס איתו לחו"ל למשל או לשריין חדר במלון בעזרתו.

חברות אשראי מאפשרות לבצע עסקת חיוב מותנה, שמתאימה לרכישת כרטיסי טיסה והזמנת חופשות, אך איננה אפשרית בכרטיס חיוב מיידי. החוק לצמצום השימוש במזומן, שנכנס לתוקף ב-2019 מגביל עוד יותר את היכולת לשלם סכומים גדולים כמו בעת רכישת רכב או תשלום על חופשה או טיסות. החוק מגביל את הסכום לעסקאות במזומן מול בית עסק ל-11,000 שקל, ואזרחים שאינם בעלי עסק לא יוכלו לשלם זה לזה מעל 50,000 שקל. החוק נועד להפחית את תופעת "ההון השחור", והוא מסמן מגמה – מעבר מכסף בנייר ומטבעות לכסף אלקטרוני, אך הבעיה היא שהמדינה לא מספקת חלופות טובות מספיק לכסף המזומן.

העתיד נמצא בנייד

באזורים רבים בעולם השלישי, שבהם לא תמיד קיימת גישה למים נקיים, רשת חשמל וכבישים או חשבונות בנק, יש לרבים מהתושבים גישה לטלפון סלולרי. באזורים אלו אפליקציות תשלום הן שימושיות במיוחד, והן מאפשרות להעביר כספים מאדם הנמצא במדינה אחרת, יותר מהר ובזול מכל שירות מסורתי בתחום זה, תוך דילוג על חשבונות בנק וכרטיסי אשראי. שירותים אלו מאפשרים למהגרים ולעובדים זרים לשלוח כסף למדינות המוצא בקלות, תוך הפחתת העמלות. את הכסף המועבר פודים מהטלפון במזומן. אפליקציות התשלום צוברות פופולאריות גם במערב כמובן, והן הפכו לאמצעי תשלום מקובל, בנוחות מרבית ובתשלום נמוך מאוד. עם זאת, השימוש בהן מותנה לרוב בהחזקת כרטיס אשראי.

השימוש בטלפון הנייד כאמצעי תשלום הוא כנראה העתיד, אך עד היום שום מדינה בעולם לא נכנסה לעולם הכסף האלקטרוני באמצעות יוזמה ציבורית. המעבר לתשלום אלקטרוני יחסוך למדינות את עלויות התפעול של הכסף המזומן, אך האפשרות ליצור מטבע אלקטרוני באחריות המדינה ובתפעולה היא אפשרות חסרת תקדים בעולם.

הדרת האוכלוסיות המוחלשות בחסות החוק

עקב חוסר הבחנה של החוק בין כרטיסי האשראי לכרטיסי החיוב המיידי, נוצר מצב הפוגע למשל בבעלי תיקים בהוצאה לפועל. בנק ישראל ניסה לתקן את החוק, אך עד כה לא הצליח. מצב זה גורם לכך שדווקא האוכלוסיות החלשות שכרטיס חיוב מיידי יכול היה לעזור להן, מנועות מלהחזיק בו.

אחת התופעות הצומחות ביותר בכלכלה הישראלית היא רכישה באינטרנט, בעיקר באתרי קניות מחו"ל ובדרך כלל באמצעות כרטיס אשראי. רכישה זו לעיתים מאפשרת הוזלה משמעותית במוצרי ביגוד, אלקטרוניקה ואפילו תרופות ותוספי מזון. עקרונית, אפשר לבצע זאת גם באמצעות פתרונות אחרים, אך לא בכל האתרים ורבים מהאזרחים אינם מודעים כלל לאפשרות הרכישה ללא כרטיס אשראי. שירות התשלומים PAYPAL יכול לאפשר במקרים מסוימים זיהוי באמצעות חשבון הבנק, ללא פרטי אשראי, אך בעיקר בעבור סוחרים שרוצים לקבל תשלומים.

בנק הדואר מנפיק כרטיסי אשראי נטענים מראש באירו או בדולרים, שניתן לרכוש בעזרתם באתרים בחו"ל וליהנות גם מהגנה יחסית מפני ניצול, בשל הצורך להטעין כסף מראש. עם זאת, לשיטה זו יש עלויות שימוש יקרה יותר מכרטיס אשראי רגיל.

חלופות וטיפים לחיים נטולי כרטיס אשראי

אף שאין פתרון כולל לתלות הגוברת בכרטיסי אשראי, הרי שבתחומים מסוימים, ניתן למצוא פתרונות חלקיים, המחליפים חלק מהשירותים שניתנים לביצוע בעזרת כרטיס אשראי.

חניה

אפליקציות חניה כוללות כיום שירותים נוחים מאוד כמו איתור מקומות חניה פנויים, חניה בכחול לבן ובחניונים, סיום התשלום באופן אוטומטי כאשר הרכב מתחיל לנסוע ויציאה מהחניון בלי להתעכב בעמדת תשלום. יתרון נוסף הוא האפשרות להפיק חשבונית למייל, כך שניתן לבקש החזרים לחניות ספציפיות ממקום העבודה. ללא אשראי, אפשר להשתמש בשירות חניה אלקטרוני כמו איזי פארק. שירות מאפשר לחנות בכחול לבן בחלק עיקרי מהיישובים הגדולים בישראל, אך לא בכולם, והוא אינו תקף בחניונים. היתרון הוא היכולת לטעון את ההתקן במזומן, במגוון חנויות ברחבי הארץ ובחנויות הנוחות בתחנות הדלק. הטענה מהבית אפשרית, אבל רק באשראי. מדובר באפשרות פחות נוחה מאפליקציה, אך היא מספקת מענה מסוים, בעולם שבו כרטיסי החניה והמדחנים הולכים ונעלמים מהרחובות.

רכישות בבתי עסק בארץ ובעולם

כל הבנקים יכולים להנפיק כרטיס חיוב מיידי, המכונה גם דביט או דיירקט. לכרטיס יש עלות קבועה של 8-6 שקלים בחודש. סכום הרכישות היומי מוגבל לכ5,000 שקל. הכרטיס לא תומך בעסקאות של תשלום מותנה, עסקאות תשלומים, או הרשאות חיוב להוראת קבע.

רכישות באינטרנט

כרטיסי האשראי הנטענים המופצים בבנק הדואר מאפשרים שימוש בינלאומי. כרטיס נטען בשקלים מאפשר שימוש בישראל, אך הוא מוגבל ל-1,000 שקל מקסימום. כרטיס "סמארטקארד" מאפשר הטענה במקביל בלירה סטרלינג, אירו ושקלים, אך לא בדולרים.

הזמנת מוניות

אפליקציות מוניות כמו גט-טקסי מאפשרות שימוש במזומן, כמו גם באשראי, אך לא כולן עובדות עם כרטיס חיוב מיידי.

שירותי תקשורת – סלולר, כבלים, אינטרנט ולוויין

נותני שירותי תקשורת נוטים להעדיף תשלום באשראי, אך ניתן להירשם לשירותי תקשורת גם באמצעות הוראות קבע.

משקל לשקל – איך חיים ללא כרטיס אשראי?

אחת הבעיות העיקריות שמקשות על התנהלות כלכלית נכונה בשימוש בכרטיסי אשראי היא האפשרות לפריסה לתשלומים. בכל תשלום בקופת הסופרמרקט שואלים אם לחלק לתשלומים והפיתוי הוא גדול. יועצים כלכליים ממליצים גם למי שמחזיק כרטיס אשראי לשלם בתשלום אחד ולא בתשלומים, גם בגלל הריבית וגם בגלל שכך משעבדים את העתיד. מי שקונה למשל מזון בתשלומים, מתחיל כל חודש עם מחויבויות מחודשים קודמים. במקום לחסוך לפני הקנייה, קודם כל קונים ואחר כך משלמים. כך נוצר מצב שמשפחות שלמות עוסקות בהוצאות העבר ואינן מסוגלות להתמודד עם ההווה.

ההחלטה להשתמש רק בכסף מזומן אינה חייבת להגיע כתגובה למשבר כלכלי. ניתן להחליט לוותר על כרטיסי האשראי והתשלומים גם באופן זמני – כדי ללמוד לנהל תקציב, כדי להימנע ממינוס או כדי לצאת ממנו. המשמעות של ויתור על כרטיס האשראי היא ללמוד לחיות ממה שיש, לתכנן הוצאות ולהתאימן לרמת ההכנסה.

בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים משתמשים בכרטיסי הדביט, כרטיס תשלום חדש שבו הכסף יורד ישירות מהחשבון תוך כמה ימים, כמעט כמו מזומן. השימוש בכרטיס דביט יכול לסייע לאנשים להתנהל כמו עם מזומן ולהימנע מחוסר הנוחות של ויתור על כרטיס האשראי. עם כרטיס חיוב אפשר לקבל את היתרונות של פירוט החיובים והמעקב ומצד שני לא לחיות באשליות – הכסף שיש לך – זה מה שאתה יכול לקנות איתו. אם אין כסף בחשבון, העסקה לא מתבצעת.

איך כרטיס אשראי מתגלגל מכניס אתכם לחובות

כרטיס דביט – כל מה שצריך לדעת

כולנו גרים בבניינים ובדירות, וזה נראה לנו כל כך מובן מאליו. מה שפחות מובן מאליו הוא כמה שיטות הבנייה השתנו עם השנים ואפילו ממשיכות להשתנות, איך בנו פעם? איך בונים היום? איך בונים בישראל? ומה השיטה הכי טובה? נתחיל בשיטות המסורתיות.

בנייה ורנקולרית

זה שם כולל לבנייה עממית מסורתית, ללא אדיריכלים, מבוססת על חומר מקומי ובטכנולוגיות מסורתיות. המאפיין העיקרי של עיר אשר בנויה באופן ורנקולרי הוא שהיא התפתחה במשך מאות שנים ובקצב איטי תוך שינויים קטנים כל הזמן

בנייה כזו  אפשר למצוא בירושלים,  בכפרים הערביים סילואן וליפתא. בעולם אפשר למצוא בנייה כזו באי היווני סנטורי או במרקש במרוקו ובמקומות רבים. בנייה ורנקולרית מתייחסת גם לסוג בנייה מקומי ולטכנולוגיה מקומית אשר התפתחו במשך תקופה ממושכת, כמו למשל בניית בקתות עץ או קש, בנייה באדמה, במבוק וחומרים מקומיים נוספים אשר ניתן למצוא בעיקר באזורים כפריים ובחברות שבטיות

בנייה באדמה

בנייה באדמה או בנייה בבוץ היא שיטת בנייה המשתמשת באדמה כחומר גלם עיקרי והיא נפוצה בעיקר באזורים עניים. קיימות כמה שיטות שונות לבנייה באדמה: בנייה בלבני אדמה, אדמה נגוחה, קוב, טיוח סבכה ועוד.

בנייה באדמה היא אחת משיטות הבנייה העתיקות ביותר ונפוצה בכל רחבי העולם. עדויות קדומות לשימוש בלבני אדמה נמצאו בעיר יריחו ונראה שהן בנות כעשרת אלפים שנים. כיום מי שבונה בשיטה זו בונה בה בעיקר עקב יתרונותיה האקולוגיים.

יתרונות: חומרי הגלם זמינים, דורשת פחות אנרגיה בבנייה, מסה תרמית גבוהה, שימוש בחומר טבעי ומתמחזר ועוד.

חסרונות: האדמה רגישה למים ועמידותה נמוכה יחסית לבטון או לטכנולוגיות בנייה מתקדמות.

בנייה מעץ

גם בנייה מעץ היא שיטת בנייה פרה-היסטורית, בזכות הזמינות הגבוהה של  עץ בטבע. הבנייה מעץ נפוצה מאוד בכל רחבי העולם, בעיקר באזורים מיוערים, ונדירה מאוד באזורים מדבריים, ולכן שכיחה פחות במזרח התיכון ובארץ ישראל. עם זאת,  בשנים האחרונות הופכת הבנייה בעץ לאלטרנטיבה, בעיקר ביישובים שבהם נהוגה בנייה נמוכה.

העיקרון הבסיסי של בנייה בעץ הוא שימוש בקורות ובעמודים העשויים מחלק מנוסר של גזע עץ, אשר מתאפיין בתכונות מבניות שנועדו במקור לשאת את משקל העץ עצמו ולהתמודד עם כוחות הרוח המכופפים את העץ באופן קבוע

יתרונות: בנייה מהירה וירוקה ולרוב זולה יותר

חסרונות: פחות מבודדת, בלאי של העץ, סכנת שריפה ומזיקים

בנייה מלבנים

הבנייה מלבנים היא שיטת הבנייה המסורתית המקובלת ביותר בעולם. בנייה זו יכולה להיות בלבני אבן או אדמה. היא התפתחה כבר במסופוטמיה ובמצרים העתיקה והשימוש בשיטה נמשך עד היום. ממחציתה השנייה של המאה ה-19 החלה הבנייה במדינות המערב לעבור בהדרגה מבנייה מלבנים לבנייה מבטון ופלדה.

הלבנה, היחידה הבסיסית אשר ממנה בונים, היא מסה מוקשית אחת אשר יכולה להיות עשויה מאבן, משיש, מחימר או מתערובות ותרכובות מורכבות יותר כגון סיליקט או בטון. יחידה בסיסית זו נועדה לעמוד במאמצי לחיצה בלבד. כדי ליצור מִפתחים או תקרות שבהם קיימים מאמצי כפיפה נעשה שימוש בגושי אבן גדולים או בשילוב של קרשי עץ בין הלבנים. שיטת הבנייה הנפוצה ביותר לבניית קירויים מלבנים מאז התקופה הרומית היא הקשת. קשת הלבנים מסוגלת ליצור מפתחים בעזרת לבנים בודדות הנשענות זו על זו  ומעבירות את מאמצי הלחיצה אל צידי הקשת. כל סוגי הקמרונות הקיימים הם שכלולים של שיטת בנייה זו ואיפשרו עם השנים קירויים מסוגים שונים ובעלי אופי אדריכלי שונה. בבנייה של קירות מלבנים קיימות מאות שיטות שונות של ארגון הלבנים כדי לבנות קיר יציב ובעל תכונות בידוד תרמי ואקוסטי. אופן סידור הלבנים גם יוצר מראה שונה בחזית המבנה שלו וגם ערך אסתטי רב.

יתרונות: בנייה עמידה ביחס לבניות המסורתיות האחרות, אקולוגית יותר

חסרונות: פחות עמידה לעומת הבנייה המודרנית היום

בנייה קובננציונלית

בנייה קונבנציונלית היא הבנייה השכיחה היום בישראל אך נדחקת מהרבה מדינות לטובת הבנייה המתועשת. בשיטה זו משתמשים בבטון מזוין כטכנולוגייה עיקרית בבניית השלד. הבנייה הקונבנציונלית המוכרת מאופיינת בהקמת יסודות, רצפות בטון התלויות על קורות (לרוב תקרות צלעות), וקירות העשויים בלוקים. זוהי השיטה הנפוצה בישראל הן בשל המרכיב הנמוך יחסית בעלויות חומרי הבנייה (החול והמלט), והן בשל כוח העבודה הזול. ניתן לשלב בבנייה כזו קירות גבס כמחיצות פנים במקומות שבהם דרושה גמישות אדריכלית.

יתרונות: עלויות נמוכות לעומת הרבה שיטות אחרות, זמינות החול והמלט בישראל, יחסית לשיטות מודרניות יותר היא גמישה יותר וניתן ליצור בה יותר שינויים ולשלב חומרים נוספים תוך כדי בנייה

חסרונות: איטית יותר לעומת השיטות המודרניות יותר, בידוד ברמה נמוכה יותר הן מבחינת קול והן מבחינת חום.

בנייה טרומית

בנייה טרומית היא שימוש באלמנטים תעשייתיים מוכנים מראש המיוצרים בכמויות גדולות במפעל ומובאים לאתר ומורכבים בו. תהליך הבנייה במקרה כזה הוא בעיקר הרכבה של אלמנטים טרומיים מוכנים המתחלקים לשלושה סוגים כללים על פי מספר ממדיהם:

• אלמנטים חד-ממדיים – עמודים וקורות טרומיות
• אלמנטים דו-ממדיים – קירות מוכנים, עם או בלי פתחים כהכנות לדלתות וחלונות וחלקי רצפות ותקרות מוכנים מראש
• אלמנטים תלת-ממדיים – מערכת רכיבי בניין הכוללת תאי נפח שלמים המיוצרים במפעל ומורכבים באתר לכדי בניין שלם. אלמנטים אלו יכולים להיות חדרים שלמים הכוללים ארבעה קירות, רצפה, תקרה ופתחים, כמו גם הכנות למערכות בניין שונות.

יתרונות:  עלות נמוכה מאוד של בנייה, מהירות בנייה

חסרונות: החיסרון העיקרי הוא חוסר גמישות הפוגע באיכותו האדריכלית של המבנה. התחברות של חלקים טרומיים שוונים יכולה ליצור בעיות רטיבות לעומת בנייה קונבנציונלית, שבה הסיכון לרטיבות קטן יותר מבטרומית.

בנייה מתועשת

בנייה מתועשת היא מכלול של שיטות בנייה המייעלות את תהליך הבנייה באמצעים תעשייתיים. רוב הבנייה המודרנית היא מתועשת במידה כזו או אחרת והיא שונה במהותה משיטת הבנייה הטרומית.

עיקרה של הבנייה המתועשת היא ייצור סדרתי של רכיבי בניין באמצעים שונים, אך בניגוד לבנייה טרומית בה הייצור מתבצע במפעל ומובא לאתר, בבנייה המתועשת מיוצרים הרכיבים באתר הבנייה עצמו ולרוב כחלק אינטגרלי מבניית השלד.

בבנייה קונבנציונלית, בה נבנה השלד מבטון מזוין, נוצקים חלקי המבנה בעזרת טפסות עץ המורכבות בכל פעם לטובת היציקה. בבנייה מתועשת נעשה לרוב שימוש בטפסות פלדה רב-שימושיות אותן ניתן בקלות יחסית לצקת שורה של רכיבים בקצב תעשייתי. ניתן להשוותה לפס ייצור המתקדם ומשאיר את התוצר במקום.

לרוב, כאשר מדובר בבנייה מתועשת, נעשה שימוש רב יותר בכלים מכנים הנדסיים משוכללים כדי לייעל את הבנייה בהגברת קצב הבנייה והגדלת איכותה.

יתרונות :בנייה מהירה, חזקה  ובטייחותית יותר, מתאימה מאוד לבנייה לגובה עקב האופי החזרתי

חסרונות: פחות גמישות בשינויים, בחלק מהבנייה המתועשת היעילות האנרגטית נמוכה יותר

בנייה קלה

בנייה קלה היא בניה של חלקים מהמבנה מראש, כשמדובר פעמים רבות בחדר קטן הבנוי קומפלט ויש רק צורך למקמו במבנה. בנייה נחשבת לקלה כאשר החתכים של המחיצות הפנימיות או הקירות החיצוניים הם בעלי משקל הנמוך מ- 50 ק"ג למ"ר. חתכי התקרות או הרצפות צריך להיות פחות מ- 250 ק"ג למ"ר. בניגוד לבניה קונבנציונלית בה יש צורך בכלים כבדים שהשימוש בהם יקר כמו משאיות בטון, טרקטורים ודחפורים ועוד, בבנייה קלה אין צורך בשימוש בכלים כבדים. בבנייה קלה השלד עשוי אלומיניום או פלדה ונעשה שימוש גם בחומר מוקצף שהוא קל משקל ומהווה מבודד מעולה.

יתרונות: הבנייה היא קצרה, קלה במשקל ובביצוע, אינה כרוכה בפסולת רבה ובאבק המאפיינים אתרי בניה קונבנציונאליים. ניתן לבנות באמצעותה גם מבנים ארעיים  שאפשר לפרק בקלות ולבנותם מחדש אם נדרש.

חסרונות: לפעמים בנייה מסוג זה דורשת יותר תחזוקה מבנייה קובנציונאלית, חוסר גמישות בשינוי חדרים באופן תכוף, לא מגיעה עם ממ"ד

בנייה מודולרית

זהו סוג של בנייה מתועשת וקלה. מבנים מודולריים בשיטת בנייה מודולארית עשויים פנל אלומיניום מבודד. המבנה נבנה בבניה עצמית או על ידי מתקין.
בניה מודולרית קלה ונוחה לבניה עצמית.

בשיטת בנייה מודולרית חלקי הבית המתוכנן לבנייה מיוצר במפעל המתמחה בהכנת חלקים של הבית, קירות, ריצפה וכדומה. בסיום היצור מובלים החלקים אל אתר הבנייה ומורכבים באתר. בנייה זו נפוצה למשל בקראונים או בבתים פרטיים.

לאחר שנודע כי סמנכ"ל הכספים של אי.דיבי ודסק"ש רוצה לעזוב ומצטרף למנכ"ל שלום לפידות, מניות שתי החברות ירדו חדות

שתי החברות־האחיות, אי.די.בי פתוח ודיסקונט השקעות (דסק"ש) סיימו את ימי המסחר האחרונים בירידות חדות. מניית דסק"ש צנחה ב־8%, ואיגרות החוב הארוכות של החברה ירדו ב־2.4% ונסחרות בתשואת אג"ח זבל של 11%. גם האג"ח של אי.די.בי ירדו  חדות, אפילו יותר, והגיעו לפחות מ-8%. בעקבות הירידות נסחרות האג"ח הארוכות והבלתי מובטחות של אי.די.בי, נכון להיום, בתשואת שיא של 29.5% ובמחיר שמשקף "תספורת" של 50%, והסיבה היא שמשקיעים חוששים לגבי יכולת החזר החוב של החברה.

דיסקונט השקעות (דסק"ש) מחזיק הב-13 נכסים, מהם ארבעה עיקריים: החברות נכסים ובניין, שופרסל, סלקום ואלרון, אלו מהווים 96% משווי הנכסים של דסק"ש.ומלבד נכסים ובניין התוצאות לא מזהירות. מניית סלקום מחקה כמעט מחצית מערכה לשווי של 1.3 מיליארד שקל, של אלרון איבדה 32.6% לשווי של 242 מיליון שקל, מניית שופרסל יציבה עם שווי שוק של 5.8 מיליארד שקל ועלייה מתונה של 3%, רק מניית נכסים ובניין זינקה בשיעור 32.5% לשווי שוק של 2.18 מיליארד שקל.

גם הזינוק  של נכסים ובניין, לפי המומחים, אינו ריאלי. זה מגיע בעקבות הצעת הרכש שפרסמה דסק"ש, כך שהחברה־האם יוצרת אשליה של העלייה במחיר מניית נכסים ובניין, והיא גם זו שתשלם על כך במסגרת הצעת הרכש שלה. הצעת הרכש למניות נכסים ובניין המוחזקות בידי בעלי מניות המיעוט באה במסגרת ניסיונה של דסק"ש להתמודד עם דרישות חוק הריכוזיות, המחייבות אותה לקפל שכבות בפירמידה העסקית. חברת אחזקות כמו דסק"ש היתה כמובן לראות ירידה במחיר מניה שהיא רוצה לרכוש. לפיכך, הזינוק בשווי השוק של נכסים ובניין מנוגד לאינטרס של דסק"ש.

בסוף השבוע שעבר העלתה דסק"ש ב־8% את המחיר שבו היא מציעה לקנות את מניות נכסים ובניין ל־360 שקל למניה, והתמורה שהיא תצטרך לשלם לבעלי מניות המיעוט עלתה בהתאם מ־654 מיליון שקל ל־707 מיליון שקל. והמשמעות של זה היא ירידה בשווי של דסק"ש. זו הידרדרות מהותית לאחר שאיבדה מתחילת השנה 27.5% משווייה ל-880 מיליון שקל.

בימים האחרונים נודע כי מחזיקי אג"ח סדרה ט' של אי.די.בי פתוח יפתחו בימים הקרובים חזית נגד בעל השליטה אדוארדו אלשטיין.  כמה מחזיקים, חלקם גדולים, פנו  לנאמן הרמטיק, בבקשה לכנס אסיפה כדי לבחון אפשרויות פעולה מול החברה. עם המחזיקים הגדולים בסדרה ט' נמנים חברות הביטוח הראל והפניקס, קרן קלירמרק, ובתי ההשקעות פסגות, אקסלנס, מיטב דש, ואחרים.

כמה גורמים הובילו למהלך: הראשון הוא עסקת בעלי עניין על בניין הליפסטיק בניו יורק, שבמסגרתה מנסה אלשטיין לקדם את רכישת הקרקע והזכויות על הבניין מידי השותפים, ובהם חברת אירסה שבשליטתו, והצעת הרכש של החברה־האחות דסק"ש למניות נכסים ובניין שבידי הציבור; והטריגר השני היה התפטרותו המפתיעה של מנכ"ל אי.די.בי ודסק"ש, יד ימינו של אלשטיין שולם לפידות בשבוע האחרון.

הממונה על שוק ההון הורה לאי.די.בי למכור את כלל ביטוח

ועדת החקירה נגד כלל ביטוח בנושא ההלוואות לאי.די.בי – התמלול המלא

דסק";ש רוצה למחוק את נכסים ובניין – האם תצליח?

למכשיר החדש של Meizu מצלמת 48 פיקסל  והוא יעלה 999 שקלים לצרכן בארץ

תחרות לשיאומי:  Meizu Note 9 מגיע לישראל. את Meizu מייבאת לישראל רשת המחשבים הגדולה באג.

בחלק הקדמי יש מסך בגודל 6.2 אינץ’, עם פאנל מסוג IPS LCD, ברזולוציית +Full HD ובפריסה של 2244 על 1080 פיקסלים. בחלקה העליון של התצוגה נמצא מגרעת המאחסנת את מצלמת הסלפי. צפיפות הפיקסלים היא  403 פיקסלים לאינץ’, רמת ניגודיות של 1500 ל-1 ויחס תצוגה של 18.7 על 9.

חטיבת הביצועים מבוססת על מערכת השבבים Snapdragon 675, המיוצרת בתהליך 11 ננו-מטר וכוללת 8 ליבות בחלוקה לזוג ליבות עוצמתיות מסוג Kryo 460 Gold בתדר 2 גיגה-הרץ ו-6 ליבות חסכוניות בחשמל מסוג Kryo 460 Silver בתדר 1.7 גיגה-הרץ. על גזרת ריבוי המשימות לוקח אחריות רכיב זיכרון עבודה על סך 4 גיגה-בייט, יחד עם 128 גיגה-בייט של זיכרון עבודה שאינם ניתנים להרחבה.

בארץ משווק ה-Note 9 בגרסת 6 גיגה-בייט זיכרון עבודה ו-64 גיגה-בייט לאחסון פנימי. הוא זמין כבר עתה במחיר של 999 שקלים.

הסמארטפון המתקפל של שיאומי – בחצי מחיר מהמתחרים

שיאומי חשפה את המכשיר הכי זול שלה: המחיר 80 דולר

אפליקציית קולו היא אפליקציה המעודדת את המשתמשים בה לשלם בעסקים מקומיים דרך מכשיר הסלולר, תוך מתן תמריץ לשני הצדדים – הלקוחות ובעלי העסקים. לאפליקציית קולו כ-200 אלף משתמשים, מתוכם 75 אלף בתל אביב וכ-1,500 בעלי עסקים שמקבלים בעסקים שלהם תשלום דרכה.

כדי לעודד את המשתמשים לעבוד עם קולו, החברה מתמרצת את הלקוחות ובעלי העסקים. למשתמשים היא מעניקה תוספת כסף על כל הפקדה, ואילו העסק, נהנה מעמלת סליקה נמוכה יותר. לאחרונה החברה המירה פעילות מארנק למטבעות דיגיטליים.

תחילה נתנה בונסים למשתמשים, אם בתחילה הבונוס היה15%, הטבה, זו ירדה כבר ל-5%. מודל זה הביא אומנם רבים ממשתמשיה אך התברר כלא רווחי

בזמן שארנקים וירטואלים כמו Apple Pay או Samsung Pay אינם זמינים בישראל, בקולו העניקו לצרכן הישראלי טעימה לעתיד התשלומים הנוח, הפשוט והמאובטח, שבו הסמארטאפון משמש לתשלום. היא משמשת גם אלטרנטיבה לאפליקציות דיגיטליות של הבנקים שאינן מאושרות בבתי עסק.

בעקבות ירידת ערך המטבע שלה העניקה קולו לבתי העסק שבחרה כמות מסויימת של המטבע שלה. אם אתם רשומים לקולו ותבצעו עסקה דרכה באחד מבתי העסק הללו תקבלו בתמורה 65 מטבעות. את המטבעות הללו ניתן יהיה לפדות תמורת פריט מסויים בחינם באחד מבתי העסק הללו. כלומר, אם תגיעו לצורך העניין ל-325 מטבעות תוכלו להמיר אותם בכוס קפה או פריט אחר שיגדיר העסק תמורתם.

איך משתמשים בקולו

מורידים את האפליקציה מאפל סטור או גוגל פליי, נרשמים, מקבלים סכום  לבזבוזים בחינם ולאחר מכן מחפשים עסקים קרובים  שמקבלים את מטבע קולו.
במסעדות שמקבלות קולו – תופיע עליהן מדבקה "כאן מקבלים קולו". בכניסה ראשונה יש להזין את המטבע המקומי וזה מומר למטבעות קולו.

כדי לשלם יש להזין את המטבע בשקלים בוחרים בתשלום TLV או HAIFA COINS וממשיכים בתשלום רגיל.

עסקים שעובדים עם קולו

דוגמה לעסקים שעובדים עם קולו בתל אביב: מסעדת TYO, מסעדת קלארו, בית קפה אנסטסיה, באני צ'ו הכרמל חומוס כספי, השופטים, סלאם בומביי ועוד.

דוגמה לעסקים שעובדים עם קולו בחיפה: קפה מנחם חיפה, ריף קפה, מנהטן דיינר, קפאין ועוד

איפה עוד אפשר לשלם בקולו

בארץ בינתיים אפשר לשלם בקולו רק בחיפה ובתל אביב, בחו"ל החברה פעילה גם בליברפול ובלונדון.

מה ההטבות שמקבלים בקולו

1. Cashback – משלמים עם מטבע  קולו בעסקים מקומיים, ומקבלים 5% חזרה ב קולו Coins לשימוש.
2. מזמינים חברים לקולו ומקבלים 20  מטבעות על כל חבר שמטעין כסף לאפליקציה.
3. בנוסף, בקרוב אפשר יהיה לצבור  מטבעותקולו  בשלל צורות כתגמול על קניות מקומיות דרך קולו.

ההטבות במטבע מקומי מחליפות את הבונוס בטעינה של שקלים לארנק ואת הטבת הזמנת חברים הניתנים בשקלים.

הפעולות שמזכות במטבע משתנות באופן דינמי

מה שווי המטבע של קולו

השווי המינימלי הוא שקל אחד כמו בעת ההשקה. הביקוש למטבע המקומי משקף את הפעילות הכלכלית של הקהילה המקומית בעיר, ושינויים בערכו מושפעים מהתרחבות (או התכווצות) של הפעילות הכלכלית.

שווי קולו Coin נקבע על פי אלגוריתם שמנתח את הפעילות הכלכלית המתבצעת על ידי משתמשי קולו. האלגוריתם ״מחקה״ את הכלל הבסיסי בכלכלה שבו עלייה בביקוש למטבע (כלומר עלייה בפעילות שמזכה ב- קולו Coins) גורמת לעלייה קלה בערך שלו, ועלייה בהיצע של המטבע (כלומר ״מכירה״ שלו לצורך רכישת מוצר, לדוגמא תשלום על קפה) מובילה לירידה קלה בערכו.

ל-קולו Coins המוענקים למשתמשים בגין פעילות כלכלית (או אחרת) שהם מבצעים בכלכלה המקומית מתייחסים כמטבעות ״שנכנסים״ לכלכלה המקומית. למטבעות שהמשתמשים משלמים בהם לשם רכישה של מוצר, לדוגמא כוס קפה,מתייחסים ״כיוצאים״.

אם ביום מסוים כמות המטבעות הנכנסים גדולה מכמות המטבעות היוצאים, שווי המטבע יעלה במעט ביחס לשוויו אתמול. מצב זה אפשרי בין היתר בקהילה צומחת שבה מצטרפים משתמשים חדשים או משתמשים קיימים מגדילים את פעילותם כך שכמות המטבעות המחולקים למשתמשים ביום מסוים (מטבעות ״נכנסים״) גדולה מזו שחולקה בעבר ומשמשת לרכישות היום (מטבעות ״יוצאים״). ולהיפך, ביום שבו כמות המטבעות היוצאים גדולה מכמות המטבעות הנכנסים שווי המטבע ירד במעט חזרה לכיוון שקל.

בהתאמה, גם אם משתמש מסוים לא עשה באופן ישיר פעולה שהגדילה או הקטינה את מספר מטבעות קולו שברשותו, שווי המטבעות שהוא מחזיק יכול לעלות או לרדת ביחס לפעילות הכלכלית של אותו יום.

ערך מטבע קולו יכול לעלות או לרדת על פני זמן אולם התנודתיות שלו צפויה להיות קטנה, לפי החברה.

האם מטבעות קולו הן הם קריפטו