קרן  פסגות סולידית מחלקת (מס קרן נאמנות – 5100839) מדווחת על חלוקת דיבידנד – ביום 01/05/2016 ישולם מנכסי הקרן תשלום לבעלי יחידות שהחזיקו בקרן (היום הקובע) ב-25 באפריל.

התשלום יהיה 0.5% מהערך הנקוב של היחידה, ובמילים אחרות 0.5 אגורות לכל יחידה שנסחרת בכ-98.4 אגורות, כלומר, הדיבידנד מהווה קצת יותר מ-0.5%.

קרן סולידית מחלקת של פסגות מנהלת מעל 90 מיליון שקל והיא מחלקת דיבידנד חודשי. הנכסים של הקרן מפוזרים בעיקר באגרות חוב ממשלתיות ומק"מים, ובשיעור נמוך יותר אגרות חוב קונצרניות. תשואת הקרן בשנה האחרונה היא שלילית, כנראה בעיקר בגלל דמי ניהול של 1.17% , אם כי מתחילת  השנה התשואה חיובית (כ-0.85%).

כתבנו כאן, לאחרונה על קרנות הנאמנות המחלקות דיבידנדים – יתרון גדול כנראה שאין כאן, אבל יש כאלו שאוהבים את החלוקה השוטפת (סוג של הכנסה חודשית נוספת).

במקביל מדווחת קרן הנאמנות אקסלנס מחלקת שמנהלת כ-39 מיליון שקל על חלוקה של 0.75 אגורות. מחיר היחידה 148 אגורות כך שמדובר בעצם על חלוקה בשיעור של כ-0.5%.  התשלום יהיה ב-28 באפריל למחזיקים ב-20 באפריל.

למדריכי קרנות:

מדריך קרנות נאמנות – מה זה בעצם המכשיר הזה

קרנות נאמנות מחקות – האם כדאי?

קרנות סמארט-בטא – פשוט גימיק

מדד המחירים לצרכן ירד בחודש מרץ ב-0.2%, אבל המדדים הקשורים לדיור המשיכו לשדר עסקים כרגיל – מדד תשומות הבנייה נותר ללא שינוי;  מדד הדיור עלה ב-0.4%. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.6% ומדד שכר דירה עלה ב-0.1%.

מדד הדיור עלה ב-0.4% – מה זה אומר?

העלייה במדדי הדיור בכלל ובמדד הדיור עצמו בפרט, משדרת שוב כי הממשלה לא מצליחה לעצור את מחירי הדירות. מדברים הרבה הרבה וגבוה גבוה על כך שיורידו את מחירי הדירות, אמרו את זה ב-2012 – לא קרה כלום, אמרו את זה בשנת 2013 – לא קרה כלום, אמרו ב-2014, 2015, ולא קרה כלום. כולם אמרו את זה – כל שרי האוצר וכל שרי הבינוי והשיכון, הום התבזו. האם זה צפוי להשתנות? כשהריבית באפס והמשכנתאות זולות, זה ממש לא בטוח, למרות הנסיונות הותוכניות השונות. תוכנית מחי רלמשתכן, כנראה לא ממש בכיוון, היא סוג של מפעל הפיס, לכמה מאות או אלפים, אבל ממנה לא תהיה ישועה לרבבות של רוכשים בשהה.

שירותי דיור בבעלות הדיירים –  במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש מרס 2016, נרשמה עלייה בהשוואה לחודש פברואר 2016. עלייה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים פברואר 2016 – מרס 2016, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים ינואר 2016 – פברואר 2016.

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מעדכנים כי מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים ינואר 2016 – פברואר 2016, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר 2015 – ינואר 2016, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.1%. עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות ינואר 2016 – פברואר 2016, לעומת ינואר 2015 – פברואר 2015, עלו המחירים ב-7.2%. מהשוואת העסקאות דצמבר 2015 – ינואר 2016, לעומת דצמבר 2014 – ינואר 2015, עלו המחירים ב-7.8%.

אחזקת הדירה – מדד מחירי אחזקת הדירה ירד ב-0.1%. הוזלו במיוחד: חומרי כביסה, ניקוי והדברה (ב-2.8%). התייקרו במיוחד: סולר לחימום הבית (ב-1.4%).

ריהוט וציוד לבית –  מדד מחירי ריהוט וציוד לבית עלה ב-0.3%. התייקרו במיוחד: כרים וכריות (ב-6.1%), כלי בישול ואפייה (ב-4.5%), שמיכות (ב-2.6%), חפצי קישוט לבית (ב-2.1%), כלי אוכל (ב-2.0%), מגבות (ב-1.6%) ואביזרי אמבטיה (ב-1.5%).הוזלו במיוחד: מצעים (ב-3.3%), ריהוט לגן ולמרפסת (ב-1.7%), כלים שונים לניקיון הבית (ב-1.4%) ותנורי חימום (ב-1.3%).

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.2% במרץ 2016 ,בהשוואה לפברואר 2016.  מתחילת השנה ירד המדד בכ-1%, ולראשונה אחרי זמן רב סבורים הכלכלנים כי המדד בחודשד אפריל יעלה (בכ-0.4%-0.5%) – הגיע הזמן!

מחשבון הצמדה למדד המחירים לצרכן

מדד המחירים מעודכן

בנק הפועלים – מדד אפריל יעלה ב-0.4%

כלכלני בנק הפועלים הערכיו כי מדד חודש מרץ ירד בשיעור של 0.1%, בפועל כאמור המדד ירד ב-0.2%. כמו כן, מצפיחם בפועלים כי בחודש אפריל יירד המדד ב-0.4% וכן בשנה הקרובה תהיה אינפלציה של  0.6% – "קיימת אי-וודאות גבוהה סביב התחזית, שכן קשה לתמחר צעדים ממשלתיים נוספים שעשויים להוזיל מחירי מוצרים ושירותים. אנו צופים כי עליית השכר במשק והתייצבות מחירי האנרגיה יעלו בסופו של דבר את האינפלציה באופן הדרגתי לטריטוריה חיובית".

הראל – מדד אפריל יעלה ב-0.5%  

בקבוצת הפיננסים והביטוח הראל סבורים שבאפריל יעלה המדד בשיעור משמעותי של 0.5%. בהראל סבורים שמדדי הדיור יעלו בשיעור יחסית גבוה –  בשלושת החודשים בין מרץ למאי (מדד מרץ, אפריל ומאי) יעלה מדד מחירי הדירות בבעלות דיירים על פי הערכתם ב-0.5%, בשעה שמדד המחירים לצרכן יעלה ב-0.6%. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) יעלה להערכת כלכלני הראל ב-0.7%.

מדד תשומות הבנייה בחודש מרץ נותר ללא שינוי

מחשבון מדד תשומות הבנייה

למדד תשומות הבנייה המעודכן 

 למה ולמי מדד תשומות הבנייה חשוב? 

מדד תשומות הבנייה  חשוב במיוחד לרוכשי דירות חדשות מכיוון שהתשלומים לקבלן צמודים למדד הזה. משמע,  מחיר הדירה בעצם מתייקר במקביל לעליית המדד.  התוספת עשויה להיות משמעותית , וחשוב להזכיר שמחיר הדירה זה לא רק המחיר שאתם משלמים למוכר – יש עלויות נוספות והן משמעותיות מאוד, עד כדי התייקרות של 10%-20% מערך הדירה – הנה הסבר מפורט.

מדד תשומות הבניה בשנים האחרונות עלה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן ולכן רבים היו מעוניינים לגדר אותו (להקטין את החשיפה אליו, או להחליף את ההצמדה למדד המחירים לצרכן – וזה יכול להיות אפשרי. כחלק מהמשא ומתן עם הקבלן אתם יכולים לנסות ולדרוש הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבנייה – שימו לב זה לא בהכרח שמדד המחירים לצרכן עדיף לכם, בהחלט ייתכן מצב הפוך – שמדד המחירים לצרכן עולה על מדד תשומות הבנייה, למרות שזה לא היה כך בשנים האחרונות – מה שהיה לא בהכרח יימשך ולכן תדעו שבסופו של דבר זה סוג של הימור.

ובכל זאת למי שמתעניין בהיסטוריה הנה מקבץ נתונים – – בשנת 2011  עלה מדד תשומות הנייה ב-3.7% ומדד המחירים לצרכן עלה ב-2.2%; ב-2012 עלה מדד תשומות הבנייה ב-3.3% כפול ממדד המחירים לצרכן; ב-2013 מדד תשומות הבנייה עלה ב-1.4% בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.8% (כן, יש גם חריג);ב-2014 עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן ירד, וגם ב-2015  מדד תשומות הבנייה עלה ב-1% ומדד המחירים לצרכן ירד.

אתם יכולים להמשיך ולהשתעשע ביחס ובקשר בין המדדים, בעזרת המחשבונים:

מחשבון מדד תשומות בנייה –

מחשבון מדד תשומות הבנייה

 ומחשבון מדד המחירים לצרכן –

מחשבון מדד המחירים לצרכן

ומה בכלל ההצדקה של הקבלנים להצמדה למדד תשומות הבנייה? אז זהו שנכון שזה המדד הכי קרוב לעלויות, אבל גם בו יש עיוותים, ובפועל זה לא הכי נכון להצמיד את התשלומים למדד הזה, הרי הוא מבטא את עלויות הבנייה, וההוצאות של הקבלן לא מורכבות רק מעלות הבנייה אלא גם הקרקע והרווח היזמי. ברגע שמצמידים את כל הסכום, מתקבלת הטייה כלפי מעלה – אנחנו משלמים יותר מאשר ההתייקרות של ההוצאות.

מתי לשלם לקבלן?

במידה והחלטתם או נאלצתם להישאר עם תשלומים צמודים למדד תשומות הבנייה (וגם אם אתם עם תשלומים צמודים למדד המחירים לצרכן) עולה השאלה מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן? (לדחות עד כמה שניתן), או האם לשלם כמה שיותר מוקדם. זו שאלה שמורכבת משיקולים כלכליים וגם שיקולים נוספים. כאן, אנחנו מתייחסים רק לזווית הכלכלית

מצד אחד תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא?  וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה. ההחלטה שלכם, וחשוב להדגיש  – היו לא מעט הפתעות במדד בשנים האחרונות והכלכלנים היו במקרים רבים רחוקים  מלחזות אותו

ומעבר לכך, כאמור, עניין התשלום לקבלן הוא לא רק עניין כלכלי, רבים מעדיפים לשלם בשלבים מאוחרים יותר, אחרי שהם כבר בטוחים שהנה אוטוטו הם מקבלים את הדירה, ותמיד זה נכון להשאיר חלק משמעותי לסוף התהליך.

מדריכים נוספים:

האם מחירי הדירות גבוהים?

משכנתא לזכאים – כדאי?

כמה משכנתא להחזיר כל חודש?

מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?

למדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

בנק ירושלים בפיקדונות דיגיטליים אטרקטיביים. הפתיח נשמע אולי כמו פרסומת, אבל מי שקורא אותנו, יודע שרוב הזמן אנחנו דווקא מבקרים ומזהירים מפני שירותים ומוצרים בעיתיים. המטרה שלנו היא לספק מדריכים ומידע בתחומי הצרכנות הפיננסית, ולעזור לכם לקבל החלטות פיננסיות נכונות. אז לרוב אנחנו בכובע המקרים, אבל הנה יש כאן פרגון והפעם בתחום הפיקדונות.

המצב של המשקיע הסולידי כיום הוא בעייתי במיוחד – הריבית בשפל, ואין  לו אלטרנטיבות השקעה.  הפיקדונות בבנקים נותנים תשואה אפסית,  אגרות החוב (והם לא תמיד השקעה סולידית!) מספקים תשואה נמוכה מאוד; קרנות הנאמנות הסולידיות לא ממש סולידיות וגם אם כן, דמי הניהול מאפסים את התשואה ואפילו הופכים אותה לשלילית. הבעיה היא שבתקופה הזו רבים מתפתים להשקיע באפיקים מסוכנים יותר ולקבל תשואה טובה יותר, ככה הרי זה עובד – ככל שהסיכון עולה כך גם הסיכוי לרווח עולה. אבל, זו עשויה להיות מלכודת. אם אתם מראש מודעים ורוצים להגביר את הסיכון, אז אין פסול ההשקעה מסוכנת (אפילו ההיפך – מניות על פני זמן, מספקים תשואה עודפת על השקעות סולידיות), אבל אם אתם עושים זאת רק בגלל הלחץ להוציא את הכספים מהעו"ש שלא נותן כלום, או מהפיקדון שלא נותן כלום, זו טעות, כי אתם מגדילים את הסיכון שלכם, ובמקומות אחרים במיוחד בתקופה שאין אלטרנטיבות השקעה מתפתחות בועות (שוק האג"ח בחלקו הוא שוק בועתי).

אז מה עושים? או שלא עושים כלום, פשוט מחכים שתנאי השטח ישתנו, ויהיו יותר הזדמנויות השקעה, או שמחפשים השקעות סולדיות טובות יותר ופה ושם יש כאלו. בנק ירושלים מציע ללקוחות כל הבנקים ריבית סבירה (ויותר מכך) על הפיקדונות. בנק ירושלים כבר שנים מנסה דרך ריביות טובות יותר להשיג לקוחות, אך ההצלחה יחסית מוגבלת – גם כי, המרווח העודף שהוא מספק למשקיעים לא כזה קורץ (עוד עשירית או שתיים זה לא מי יודע מה), וגם כי פשוט אנשים חוששים לעזוב את הבנק שלהם. נכון, היום הכלך דיגיטלי ובלחיצת כפתור אפשר להעביר כספים לחשבון פיקדון מיוחד, אבל הרוב עדיין לא עושה זאת – עובדה!

0.6% בשנה 

ובכל זאת, הפיקדונות הדיגיטליים (שאפשר להפקיד בהם דרך האינטרנט) של בנק ירושלים מספקים תשואה סבירה (בהינתן האפשרויות האחרות).

הנה מקבץ של נתונים –

פיקדון שקלי שנתי –  ריבית של 0.6%  – וזה לא מעט בתקופה הזו. כמו כן יש הצעה נוספת לתקופה של שנה – ריבית מינימלית של 0.55% (ריבית קבועה) או ריבית של 0.4% משתנה בחישוב שנתי (פריים מינוס 1.2%). כלומר, אפשר לסגור לפי 0.6% לשנה, ואפשר ללכת על הימור מסוים – מובטח 0.55%, אבל אם הריבית המשתנה תעלה, אפשר להרוויח יותר (פריים מינוס 1.2% שהיום זה 0.4%). למעשה, עלייה של 0.15% משווה את התנאים לריבית המינימום הקבועה. אבל, האם הריבית תעלה? ממש לא בטוח, והשאלה גם מתי?   נכון כיום אנליסטים שאפילו צופה ריבית שלילית, אבל, הסיכוי לכך הוא נמוך במיוחד. הציפיות של הקונסנזוס הם  שברבעון השני של 2017 תחל הריבית לעלות, ואם אתם מאמינים לקונסנזוס התחזיות (האם יש משהו אחר שניתן להיאחז בו?) אז עדיף לכם הריבית הקבועה. סיכום ביניים – שני פיקדונות לשנה 0.6% בריבית קבועה, 0.55% בפיקדון השני עם פוטנציאל ליותר אם הריבית תעלה.

ונניח שאתם רוצים כסף נזיל. אז ההצעות הן כאלו –

פיקדון שקלי לשבוע בריבית משתנה – 0.08%;  פיקדון שקלי לחודש בריבית משתנה –  0.08%. ואם כך, אז מי צריך את החודשי, לכו על השבוע ותהיו יותר נזילים עם אותה התשואה.

אפשרות נוספת – פיקדון שנתי זמין למשיכה בכל שבוע. זה די דומה לפיקדון שבועי אם הוא זמין למשיכה, ובו תקבלו 0.1% (התראה של 7 ימים למשיכה).

פיקדון נוסף – פיקדון ריבית מובטחת ל-3 חודשים בריבית משתנה עם הבטחת ריבית מינימום.  הריבית המינימלית היא 0.08% אבל הריבית עשויה להשתנות באם הריבית במשק תעלה לפי הנוסחה – ריבית פריים פחות 1.52% שהיום זה 0.08%. אלא שכאמור הסיכוי לעלייה קרובה בריבית נראה נמוך.

זה לא הכל, אם אתם רוצים לסגור את הכסף ל-3 חודשים יש לכם אפשרות לפיקדון שקלי בריבית משתנה לפי ריבית פריים מינוס 1.5%, אבל אולי יהיה עדיף לכם (אם אתם לא מעריכים – כמו רוב הכלכלנים – שתהיה עלייה בריבית) להשקיע בפיקדון בריבית קבועה ל-3 חודשים, ואז להרוויח 0.2% (כל הריביות הן בגילום שנתי!).

1.45% לשלוש שנים; 1.7% לחמש שנים

יש עוד הצעות רבות לטווח הקצר (עד שנה) ויש גם הצעות רבות (אולי רבות מדי)  לטווח העולה על שנה, כאן, תוכלו לראות את כל ההצעות של בנק ירושלים, אנחנו מפרטים ומנתחים רק חלק מהן –

• פיקדון לשנתיים – ריבית קבועה בחישוב שנתי של 1% . אבל יש אלטרנטיבה טובה יותר – פיקדון ריבית מובטחת  שזה פיקדון לשנתיים עם ריבית מובטת שנתית של 1% ועם אפשרות לקבל יותר לפי ריבית פריים מינוס 0.75% – כיום זה 0.85%, אבל אם הריבית תעלה תקבלו יותר (והריבית צפויה כאמור לעלות בשנה הבאה). אם בכל מצב מקבלים במינימום את ה-1%, אז כמובן שהצעה זו עדיפה על ההצעה השקלית של ה-1% בלי הסיכוי ליהנות מהעלייה בריבית.
• בפיקדון שקלי לשלוש שנים הריביות כבר עולות מדרגה – ריבית של 1.45% קבועה בחישוב שנתי. זה דומה לקרמבולה של מזרחי שהושק לפני כמה חודשים ונתן למפקידים 1.5% בשנה בפיקדון שקלי לשלוש שנים.
• והפיקדון הארוך ביותר ומטבע הדברים עם הריבית הגבוה ביותר (ככל שהתקופה עולה הריבית עולה) פיקדון לחמש שנים שבו הריבית השנתית היא 1.7% בשנה.

למדד המחירים המעודכן

מחשבון הצמדה למדד

תחזית מדד מרץ – על פי כלכלני הבנקים ובתי ההשקעות מדד חודש מרץ צפוי לרדת בשיעור מתון  של כ-0.1%. אך הירידה במדד, על פי הכלכלנים תיבלם במרץ, והחל מאפריל יחזור מדד המחירים לצרכן לעלות

בנק הפועלים – מדד מרץ ירד ב-0.1%; מדד אפריל יעלה ב-0.4%

כלכלני בנק הפועלים מעריכים כי מדד חודש מרץ ירד בשיעור של 0.1%, וזאת על רקע  ירידת מחירי הדלקים והוזלת מחירי ביטוח החובה לרכבים –"אנו מעריכים כי רוב הירידות החודשיות במדד המחירים נמצאות מאחורינו", כותבים הכלכלנים בסקירה ומתייחסים גם לחודשים הבאים – "מדד חודש אפריל מאופיין בעונתיות גבוהה, אך יתכן שהשנה העונתיות תפחת בשל כוונת האוצר להתיר יבוא גדול של מוצרי חקלאות וכן להפחית מכסים. אנו צופים כי מדד חודש אפריל יעלה בשיעור של 0.4%. אנו צופים אינפלציה של 0.6% ב-12 החודשים הקרובים".

בפועלים מסבירים כי  קיימת אי-וודאות גבוהה סביב התחזית, שכן קשה לתמחר צעדים ממשלתיים נוספים שעשויים להוזיל מחירי מוצרים ושירותים. "אנו צופים כי עליית השכר במשק והתייצבות מחירי האנרגיה יעלו בסופו של דבר את האינפלציה באופן הדרגתי לטריטוריה חיובית".

בפועלים מתייחסים גם למדיניות המוניטארית – "האינפלציה אומנם שלילית וגם הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים נמוכות מהיעד, אך בבנק ישראל מדגישים שאלו מושפעים מצעדים להפחתת יוקר המחייה במשק. הציפיות לטווחים הארוכים יותר מגיעות לתחום היעד. אנו מעריכים שבנק ישראל לא ימצא לנכון לנקוט בצעדים לא קונבנציונליים כמו הרחבה כמותית או ריבית שלילית. אנו סבורים כי העלייה במחירי הדירות מהווה שיקול מקרו יציבותי משמעותי כנגד הרחבה מוניטארית נוספת".

הראל – מדד מרץ ירד ב-0.1%; באפריל המדד יעלה ב-0.5%  

בקבוצת הפיננסים והביטוח הראל סבורים, בדומה לכלכלני פועלים, שמדד חודש מרץ ירד בשיעור מתון של 0.1%,  ובאפריל יעלה המדד בשיעור משמעותי של 0.5%. בהראל סבורים שמדדי הדיור יעלו בשיעור יחסית גבוה –  בשלושת החודשים בין מרץ למאי (מדד מרץ, אפריל ומאי) יעלה מדד מחירי הדירות בבעלות דיירים על פי הערכתם ב-0.5%, בשעה שמדד המחירים לצרכן יעלה ב-0.6%. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) יעלה להערכת כלכלני הראל ב-0.7%. בהראל מביעים הערכה על רקע נתוני התחלות הבנייה שמחירי הדירות לא יירדו בזמן הקרוב, וכן הם מציגים את העלייה בריבית המשכנתא כמעידה על הביקושים הגבוהים לדירות – "על רקע המשך האינדיקטורים לצריכה פרטית חזקה, המשך העלייה המהירה במחירי הדירות ולאור הבעיות שריבית שלילית יכולה לגרום ליציבות המערכת הבנקאית ולמחירי הנדל"ן  – להערכתנו על אף שהאינפלציה נמוכה מיעדה מזה זמן ממושך, ריבית בנק ישראל צפויה להישאר ללא שינוי לפחות עד הרבעון השני של 2017 ונושא הריבית השלילית צריך לדעוך".

בנק לאומי – מדדים נמוכים בהמשך

כלכלני בנק לאומי סבורים שהאינפלציה תמשיך להיות נמוכה בחודשים הקרובים ותעלה רק בהמשך השנה. "תחזית האינפלציה לשנת 2016" כותב יניב בר כלכלן לאומי, "עודכנה כלפי מטה ב-0.4 נקודת אחוז ל-0.2% וכעת קרובה לתחזיתנו. יש לציין כי מאז חודש יוני 2015 בנק ישראל הפחית את תחזית האינפלציה לשנת 2016 ב-1.8נקודות אחוז במצטבר. הציפיות הן כי האינפלציה תישאר נמוכה בהמשך השנה ותתחיל לעלות בהדרגה רק במהלך שנת 2017. זאת, בעיקר על רקע התמתנות ההשפעה של הירידה במחירי האנרגיה ועלייה הדרגתית של האינפלציה בעולם, לצד חוסנו היחסי של שוק העבודה וציפיות לשיפור מסוים בפעילות. באשר לריבית במשק: תחזית הריבית של חטיבת המחקר של בנק ישראל לשנת 2016 הופחתה, ולפיה הריבית תשמר ברמתה הנוכחית עד לרביע השני של 2017, אשר במהלכו צפויה הריבית לעלות ל-0.25%. הריבית צפויה להגיע ל-0.5% במהלך הרביע הרביעי של 2017. הערכות אלה של חטיבת המחקר של בנק ישראל, המתבססות על נתונים הידועים כיום, עשויות להשתנות בהמשך, כפי שכבר כבר קרה בעבר לא פעם. בנוסף, יש לציין כי תחזיות הריבית של בנק ישראל אינן בהכרח מעידות על ההחלטות העתידיות של הועדה המוניטארית או על הדעות והתחזיות של חברי הוועדה".

ריבית משכנתא באפריל – ללא שינוי. אחרי שבמרץ נרשמה עלייה משמעותית בריבית המשכנתא למעל 3%, נרשמה באפריל עצירה במגמה. 

ריבית המשכנתא הצמודה למדד בחודש אפריל ירדה מעט בממוצע ל-3.01% בהשוואה ל-3.06% בחודש הקודם. בפברואר היתה הריבית –  2.85% ובשפל, לפני כשנה היתה הריבית כ-2%. עם זאת, ברוב המסלולים הארוכים (משכנתאות לטווח ארוך) נרשמה עלייה בריבית המשכנתא.

ריבית המשכנתא הצמודה למדד לטווח של מעל 25 שנה עלתה ל-3.42%, לעומת 3.39% בחודש שעבר. ריבית משכנתא לטווח של 20 עד 25 שנה נותרה – 3.42%, וריבית משכנתא לטווח של 15 עד 20 שנה  עלתה ל-3.35% לעומת 3.28%.  ריבית משכנתא לטווח בינוני – 10 עד 15 שנים (תקופה פופולארית) עלתה ל-3.14% לעומת 3.06%. מנגד, ריבית משכנתא לטווח קצר ירדה – הריבית למשכנתאות של עד 5 שנים ירדה ל-2.82% לעומת 2.89%  והריבית במשכנתאות של בין 5 ל-10 שנים ירדה ל-2.75% לעומת 2.8% בחודש שעבר. בסיכום – הריבית ירדה בחישוב ממוצע פשוט, אבל הממוצע הפשוט לא רלבנטי לרוב לוקחי המשכנתאות (שלוקחים לטווח העולה על 10 שנים) ולכן סביר שלרוב רוכשי הדירות ולוקחי המשכנתאות, הריבית דווקא המשיכה לעלות. ולמה אנחנו בעצם לא מקבלים את הנתון האמיתי, את הריבית המשוקללת בהינתן היקפי המשכנתאות בכל טווח זמן (ולא ממוצע פשוט), פשוט – ככה בנק ישראל מספק את המידע.

על כל פנים,העלייה בריבית מאמצע 2015  יוחסה להערכה שבנק ישראל יעלה את הריבית, אך הערכה זו התחלפה וכעת מעריכים שהריבית לא תשתנה (או אפילו תתאפס ותהפוך לשלילית). אז מה בכל זאת גרם לעלייה בריבית בחודשים האחרונים? נראה ששוק האג"ח שבו נרשמו עליות ובמקביל ירידה בתשואות משפיע על העלייה, ועשוי להשפיע על הריבית בחודש הקרוב, במיוחד לאור המגמה החיובית באג"ח בשבוע האחרון. מעבר לכך,  העלייה ארוכת הטווח בריבית, מוסברת, בין היתר בציפיות בחודשים האחרונים להמשך מדדים נמוכים –  משכנתא צמודה למדד מבטאת ריבית מצרפית שכוללת את המדד ואת ריבית המשכנתא, וכאשר הציפיות למדד יורדות, הגיוני שתהיה עלייה בריבית, כך שבסה"כ הריבית המצרפית  תהיה באותו האזור. נראה שזה מה שקרה בחודשים האחרונים – הציבור כבר "לא קונה" את  תוואי המדד של בנק ישראל בין 1% ל-3%. הטווח הזה כבר לא  רלבנטי  בהינתן שבשנתיים האחרונות המדד שלילי, ו-2016 פתחה עם מדדים שליליים משמעותיים. רוכשי הדירות בוחנים את ציפיות המדד על פי הכלכלנים של הבנקים ובתי ההשקעות והם נחשפים לכך שהציפיות הם עדיין למדדים נמוכים. בהתאמה הם פונים למשכנתאות הצמודות, ועודף הביקוש הזה, גורם לעלייה בריבית.

מחשבון משכנתא

העליייה בחודשים האחרונים בריבית המשכנתא מייקרת בעקיפין את מחיר הדירה, אחרי הכל המימון הוא מרכיב גדול בעלות הכוללת של הדירה.מרכיב המימון הכולל מגיע בממוצע לכ-10% מערך הדירה (ואף למעלה מכך) ושינוי של 1% בריבית בשנה האחרונה שקול בחישוב גס לעלייה של 2%-3% במחיר הדירה – כאן, תוכלו לראות את ההשפעה של המימון ומרכיבים נוספים על המחיר האמיתי של הדירה.

ריבית משכנתא שקלית – ללא שינוי

הריבית משכנתא השקלית באפריל גם היתה באזור של חודש שעבר  –  הריבית השקלית שהינה למעשה ממוצע של  הריבית השקלית המשתנה והריבית השקלית הקבועה לכל התקופות, עלתה בחודש אפריל ל-2.68%, לעומת 2.64% בחודש מרץ, ולעומת 2.6% בחודש פברואר. מאז אמצע 2015  (שפל הריבית), הריבית השקלית עלתה בכ0.5%.

הריביות לטווחים ארוכים היו כמעט ללא שינוי – לטווח העולה על 25 שנה הריבית נותרה – 4.1%, לטווח של 20 עד 25 שנה הריבית נותרה – 3.97%, לטווח של 15 עד 20 שנה הריבית ירדה ל-3.78% לעומת 3.8%, לטווח של 10 עד 15 שנה הריבית השקלית באפריל נקבעה על 3.39% לעומת 3.43%.  עיקר העלייה היתה בתקופות הקצרות יותר.

על כל פנים, חשוב להדגיש שוב כי מדובר בריבית ממוצעת ששל המשתנה והקבועה. בפועל הריבית הקבועה כמובן יקרה יותר, מכיוון שהיא מקנה ביטחון ושקט נפשי, בעוד שהריבית המשתנה אמנם נמוכה יותר אך באם תהיה עלייה בריבית במשק היא תעלה בהתאמה והיא עלולה אף לעלות על הריבית הקבועה המקורית.  על פי הנתונים האלו שמפרסם בנק ישראל לא נייתן לדעת את הריבית השקלית הקבועה הממוצעת לעומת הריבית המשתנה הממוצעת. סביר להניח שהריבית הקבועה עולה על המשתנה בסדר גודל (תלוי בתקופת הלוואה) של 0.5% עד 1% ובמקרים מסוימים אף למעלה מכך.

ריבית משכנתא והקשר למדד תשומות הבנייה 

רוכשי דירות חדשות נאלצים לשלם לקבלן את התשלומים כשהם צמודים למדד תשומות הבנייה. המדד הזה עלה בשנים האחרונות יותר מאשר מדד המחירים   לצרכן, ולמרות שאין בזה כדי להעיד בהכרח על העתיד, זה לא סתם שרוב רוכשי הדירות היו שמחים להחליף אותו במדד המחירים לצרכן. אז זהו – שזה גם תלוי בכם – אתם יכולים ךהתמקח במסגרת המו"מ עם הקבלן, במקרים מסוימים זה עוזר וההצמדה מתחלפת למדד המחירים לצרכן.

ואם אתם "תקועים" עם מדד תשומות הבנייה, אז כאמור לא ניתן לדעת איך הוא יתנהג ביחס למדד המחירים לצרכן – כאן, תוכלו לראות את המדדים האחרונים ולקרוא על תחזית של הכלכלנים (אם כי בזמן האחרון הם די מפספסים). כך או אחרת, אתם כן יכולים לנסות ולמזער את הנזק באופן הבא – אם תקחו משכנתא מוקדם ותשלמו לקבלן את התשלומצים מוקדם אתם תחזכו את מדד תשומות הבנייה. מצד שני אתם תשלמו את ריבית המשכנתא – ולכן, אם אתם צופים שמדד תשומות הבנייה יהיה גבוה מריבית המשכנתא, אז כלכלית עדיף לכם לשלם מוקדם.

כאן, תמצאו מידע על ריביות המשכנתא וכאן תמצאו מידע על מדד תשומות הבנייה לרבות תחזית.

וחשוב להדגיש – התייחסנו כאן רק לעניין הכלכלי, אבל יש צדדים נוספים בהתקשרות ובתשלומים לקבלן – לרוב (ובצדק) הרוכשים רוצים להשאיר חלק גדול מהתשלום לסוף הדרך, עם רבלת הדירה.

מדריכים נוספים:

האם מחירי הדירות גבוהים?

משכנתא לזכאים – כדאי?

כמה משכנתא להחזיר כל חודש?

מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?

למדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

מעודכן ל-01/2022

לקוחות המתקרבים לגיל 60 יכולים לחסוך בקופות גמל וליהנות מהטבות מס גדולות מאוד. מדובר בתכנון מס לגיטימי שמאפשר לשלם מס של 15% על הרווח הנומינלי ולא 25% מס על הרווח הריאלי. כמו כן, ניתן למשוך את הכסף דרך קצבה חודשית ולהפחית עוד יותר את תשלום המס. האפשרויות האלו נוצרו בזכות תיקון 190 בתקנות מס הכנסה.

תיקון 190 הוא מהפכה בעולם הפנסיוני ובעולם ההשקעות – לא פחות מכך. נסביר כאן מה המשמעות של התיקון על קופות הגמל, איך התיקון הזה מחזיר את קופות הגמל למרכז הבמה, ואיך זה ישפיע על הכיס שלכם.

קופות גמל היו פעם כלי השקעה נהדר – העמיתים היו מפקידים בקופה ונהנים מהטבות מס על ההפקדה, הרווחים מההשקעות היו פטורים ממס על רווחי הון, ולאחר 15 שנה הקופות היו נזילות. אבל ב-2008 השתנו הכללים – באוצר החליטו לעודד חיסכון לקצבה ולא חיסכון הוני ובעצם ביטלו את האפשרות לקופת גמל הונית (תיקון 3).

ההחלטה הזו חיסלה בעצם את היתרון של קופות הגמל לעומת חסכונות פנסיוניים אחרים, וביטלה את האפשרות לחיסכון הוני. כמו כן, היא בעצם חילקה כל קופה לשתיים – כספים שנחסכו עד 2008 ואחרי 2008. הכספים שנחסכו לפני 2008 ניתנים למשיכה על פי התנאים הקודמים כחיסכון הוני (משיכה חד פעמית), ואילו הכספים שהופקדו מאז יוכלו להימשך רק כקצבה אחרי גיל 60. משיכה לפני הזמן המותר עולה לכם ביוקר – ותיאלצו לשלם מס בגובה 35% על כל הסכום.

קופות גמל – אפשר למשוך במשיכה אחת (אחרי גיל 60 ואם יש לכם קצבה של 4,606 שקל)

על רקע זה, קופות הגמל סבלו מפדיונות – אנשים הנזילו את הקופות ועברו למסלולים פנסיוניים מפתים יותר, או להשקעה מוחשית כמו נדל"ן, וההפקדה השוטפת נעצרה כמעט לחלוטין. אבל זה השתנה הודות לתיקון 190 – תיקון לפקודת מס הכנסה הנוגע למיסוי בקופות הגמל.

על פי תיקון 190, העמית יכול להפקיד כל סכום בכל קופת גמל, ובהגיעו לגיל 60 לקבל קצבה פטורה ממס עד לתקרה של ארבע פעמים השכר הממוצע במשק. תיקון זה הופך שוב את קופת הגמל לכלי השקעה אטרקטיבי עבור חלק מהאנשים.

זאת ועוד: אם לעמית יש קצבה חודשית מינימלית של כ-4,606 שקל (נכון ל-2022) מקרן פנסיה וביטוח מנהלים, הוא יכול למשוך מקופת הגמל את היתרה כתשלום חד פעמי, ולשלם על הרווחים מס בשיעור של 15% על הרווח הנומינלי, להבדיל מהמס על הבורסה – 25% מהרווחים הריאליים.

ההיגיון שבהוראה הזו הוא פשוט – המחוקק אמנם מעוניין שהציבור יחסוך כדי שתהיה לו קצבה חודשית בפנסיה (וכאן הוא די כופה את החיסכון הקצבתי), אך גם המחוקק מבין שלא ניתן להגזים – אי אפשר לדרוש שכל החסכונות שלנו יהפכו בתקופת הפנסיה לקצבתיים, ואם הגענו לרף מסוים, אפשר בהחלט להפוך את היתרה לחיסכון הוני/משיכה חד פעמית, ולכן הוא מגדיר את הרף – כ-4,606 שקל (נכון ל-2022) ומאפשר למשוך את היתר באופן חד פעמי או כקצבה שסיכוי טוב שרובה פטורה.

מעבר לכך, בתיקון 190 יש התייחסות להעברה בין-דורית של הכספים – הורשת הכסף בקופה למוטבים שמגדיר החוסך. אז ראשית, בקופה ניתן להגדיר מוטבים לא דווקא לשארים. כמו כן, יש בקופה כספים שלא ניתן "לשים עליהם יד" במקרה של ערבויות, בעיות פיננסיות, חובות וכו'. הכסף עובר למוטבים, באופן מהיר ולרוב פטור ממס.

תיקון 190 – יתרון נוסף לקופת גמל אישית (IRA) 

סיכום ביניים – לאחר תיקון 190, קופת גמל נעשתה כלי אטרקטיבי יותר – בתנאי שהחוסך בגיל 60 ומעלה ובעל קצבה של כ-4,606 שקל ומעלה, ניתן למשוך את היתרה במס נומינלי של 15% להבדיל ממס ריאלי של 25%, אבל לא מדובר בהכרח במס נמוך יותר – בתקופות של אינפלציה נמוכה, סביר ש-15% נומינלי נמוך יותר מ-25% ריאלי, אבל לאורך זמן ועם אינפלציה סבירה של 2% פלוס מינוס זה ממש לא בטוח וחשוב לבדוק זאת.

על כל פנים, תיקון 190 מאפשר משיכה הונית, הטבת מס ושילוב בין משיכה הונית לקצבה שוטפת, כאשר יש הטבות מס משמעותיות על הקצבה מקופת הגמל (חלק משמעותי ממנה פטור).

זה עוד לא הופך את הכלי הזה למצוין, אבל מדובר בשיפור ניכר לעומת העבר. זאת ועוד – ניתן לשלב את המוצר הזה עם קופת גמל אישית (IRA), קופת גמל שבה אתם מנהלים את הכסף, ותתפלאו, רובכם יכולים לעשות זאת. היתרונות: שקיפות, שליטה ודמי ניהול נמוכים. זה הופך את הקופה למכשיר עוד יותר אטרקטיבי, כשמעבר לכך, חשוב להזכיר את קופת הגמל להשקעה, שהיא אמנם לא בדיוק קופת גמל סטנדרטית, אלא סוג של חיסכון נזיל עם יתרון בדחיית המס, וכן עם הטבות גדולות לפנסיה.

תיקון 190 – כלי השקעה לגמלאים

תיקון 190 פותח בפני גמלאים השקעה נזילה – גם של סכומים גדולים, לרוב בעלויות נמוכות, שכן דמי הניהול נמוכים יחסית, אם כי צריך להתמקח עליהם, ועם יתרונות מיסוי משמעותיים. זו הסיבה שהקופות הפכו בזמן האחרון לאבן שואבת של כספים של אנשים שכבר יצאו לגמלאות. הם מעדיפים את הנזילות, הם מעדיפים את המס הנומינלי בשיעור 15%, והם מזרימים כספים לקופות.

יתרון נוסף של הקופות הן במצב של הורשה – אם חלילה נפטר העמית עד גיל 75, הכספים בקופה עוברים למוטבים ללא מס. אם העמית נפטר אחרי גיל 75, המוטבים יכולים לפדות את כספי החיסכון ולשלם 15% מס נומינלי על הרווחים, או שהם יקבלו קצבה מכספי הקופה ופטור מלא ממס. כאמור היתרון העיקרי הוא לבני 60 ומעלה.

כל המכלול הזה מחזיר את קופות הגמל לחזית מוצרי ההשקעה. אבל חשוב להדגיש שלא מדובר במוצר מנצח באופן מוחלט, ובמבחן של כל אפיקי החיסכון – קרנות פנסיה, ביטוח מנהלים וקופות גמל – לכל מכשיר יש יתרונות לצד חסרונות. בביטוח מנהלים מקבלים החוסכים גם כיסויים ביטוחיים, בשאר האפיקים הם לא מקבלים זאת; בקרנות הפנסיה מקבלים החוסכים השקעה באפיק מובטח – אג"ח ייעודיות. מדובר על התחייבות של המדינה לספק לקופות איגרות חוב בריבית של 4.86% – זה המון בתקופה של ריבית אפסית, וזה מבטיח לקרנות האלו תשואה נאה, ועמדת פתיחה חזקה לייצר תשואה עודפת מול המכשירים האחרים – אם הן לא יצליחו לעשות זאת, אז באמת, אבוי לניהול בקרנות הפנסיה. בכל מקרה ההטבה הזו שמורה להן, לא לביטוחי המנהלים ולא לקופות הגמל.

מעבר לכך, קופות הגמל כאמור יכולות בתנאים מסוימים – גיל 60 וכ-4,606 שקל בקצבה לפחות, להפוך למזומנים בכיס (חיסכון הוני), אבל כדי שזה יקרה צריך קודם כל להעביר את הקופה למכשיר פנסיוני קצבתי, כמו ביטוח מנהלים או קרן פנסיה. אבל מי ואיך מעבירים? ויותר חשוב לפי איזה יחס המרה/מקדם המרה מעבירים את הכספים?

קיים חשש שכאשר נעשה את המעבר הזה, קרנות הפנסיה או ביטוחי המנהלים יחגגו עלינו. אם כי, משיחות שעשינו עם יועצים פנסיוניים נראה שמדובר בסוג של מתמטיקה ברורה, ואין כאן יכולת תמרון. נזכיר רק כי מקדם ההמרה הוא היחס שהופך את החיסכון לקצבתי – לדוגמה, יש לכם מיליון שקל ומקדם של 200 – תקבלו 5,000 שקל בכל חודש (1 מיליון שקל חלקי 200). כלומר, ככל שהמקדם נמוך יותר, כך הקצבה החודשית גדולה יותר. כאן תוכלו לראות הדגמות לתיקון 190 והשוואות לאפיקי החיסכון האחרים.

תיקון 190 רלוונטי כאשר עוזבים את מקום העבודה או פורשים, וזאת על ידי מתן אפשרות להשארת כספי הפיצויים בקופת הגמל וביצוע פדיון בעת הצורך, כסכום חד פעמי. קיימים מספר יתרונות בתיקון 190, והבולט בהם מאפשר לבצע איחוד בין מענקים שלהם היה זכאי הפורש, כאשר לאחר מכן יהיו הטבות מס.

גיל 60 נקבע כגיל הנכון מבחינת היערכות לקראת הפנסיה, כך שניתן לעשות כמה פעולות שיביאו לחיסכון אופטימלי בגיל הפרישה. תיקון 190 יכול להיות משמעותי ביותר ולעודד יצירת חיסכון לבני הגיל השלישי, תוך שמירת היתרונות של קופות הגמל והאפשרות להפקיד סכום חד פעמי. כמו כן, אפשר לעשות דרך קופת הגמל, תכנון מוטבים בצורה נכונה, בפטור מלא ממס רווחי הון, לדוגמה כאשר בעל הקופה הלך לעולמו לפני גיל 75.

יתרה מכך, קופות הגמל הן מוצר חשוב אחרי קרנות הפנסיה לחיסכון פנסיוני; הקופות נהנות גם משינויים בשוק ביטוחי המנהלים: קופות הגמל הפכו אטרקטיביות בשנים האחרונות בגלל ביטול המקדמים בביטוחי המנהלים, בהמשך לתיקון 190 ובהמשך לעידוד חיסכון דרך קופת גמל להשקעה. אך עם זאת, קרנות הפנסיה הן עדיין המוצר המוביל לחיסכון פנסיוני.

הטבות מס לגילאי 60 – אל תוותרו על הזכויות שלכם

שאלות ותשובות

תיקון 190 – למה זה טוב?

תיקון 190 – תיקון לפקודת מס ההכנסה עם השפעה רבה על עולם קופות הגמל והחיסכון הפנסיוני-  נכנס לתוקף בתחילת 2012, במטרה להפחית את הנזק שבהפיכת קופות הגמל למכשיר חיסכון פנסיוני בלבד. תזכורת: בשנת 2008 נקבע כי קופות גמל יהיו חלק מההשקעות לפנסיה, ויבוטלו ההטבות בהן לחוסכים שיכלו להשקיע בהן על פני כמה שנים טובות ולמשוך את הכסף. המטרה הייתה להקטין את הפגיעה בחיסכון לטווח הבינוני, במיוחד בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי – גילאי 60 ומעלה.

על פי התיקון, בני הגיל השלישי יוכלו להשקיע באמצעות הפקדת סכום חד פעמי לקופת גמל וליהנות מהטבות מס משמעותיות, תוך שמירה על נזילות מלאה – כלומר, מדובר בדרך להשקיע בשוק ההון, מבלי לשלם מס!

יש תנאים?

כן, גיל 60 ומעלה, ובתנאי שאתם זכאים לפנסיה מזערית בסך 4,606 שקל לערך (נכון ל-2022, הסכום מתעדכן באופן שנתי). מדובר באפיק השקעה מאוד מאוד מוצלח בזכות הטבת המס.

תוכלו לחדד בבקשה את עניין הטבות המס?

הכספים המושקעים בקופת גמל לפי תיקון 190 ניתנים למשיכה כקצבה (סכום חודשי שוטף) או כסכום הוני חד -פעמי (אם יש לכם סכום קצבה מזערי). בעת משיכת הכספים כקצבה מקבל החוסך פטור מלא ממס רווחי הון. כאשר מדובר במשיכת כספים בצורה הונית, משלם החוסך מס רווח הון מופחת של 15% מהרווח הנומינלי.

יש יתרונות נוספים?

כן, כאשר מעבירים כספים ממסלול השקעה, וממכשירים שונים לקופת הגמל, אזי לא מדובר באירוע מס, כלומר אין מס על רווח ההון בקופה או במכשיר הקודם.

מעבר לכך, יש אפשרויות השקעה רבות – סולידיות מאוד ועד מסוכנות מאוד; דמי הניהול יחסית נמוכים (ואפשר וצריך להתמקח), וכן יש אפשרות להעביר את הכספים לילדים/יורשים. מגדירים מוטבים בקופת הגמל, כאשר בעת פטירה יקבלו פטור מלא ממס רווחי הון על כל הרווחים שהצטברו בקופה, אם הנפטר הלך לעולמו לפני גיל 75. אם הוא נפטר לאחר גיל 75, ניתן לבחור בין משיכת הכספים בתשלום מס רווח הון של 15% על הרווח הנומינלי או לקבלם כקצבה בפטור ממס רווחי הון.

חוץ מזה, אפשר לקבל הלוואה בתנאים טובים מול קופת הגמל. זה תלוי בגופים השונים אבל בגדול מאוד (ונתון לשינויים) ניתן לקבל הלוואה של 70%-80% מערך הקופה בריבית של פריים מינוס 0.4%-0.5%.

יתרון נוסף – מדובר במכשיר שמתאים לכולם. גם לכאלו שאין להם חיסכון פנסיוני. המכשיר הזה יאפשר להם להפקיד סכום חד פעמי לקופת גמל ולהפוך אותו לקצבה קבועה ופטורה ממס. כמו כן, לאנשים עם קצבת פנסיה מזערית מובטחת תיקון 190 יאפשר להשקיע/להפקיד כספים ולקבל הטבות מס וגם בעת משיכה הונית (חד פעמית) של הכספים.

כמה ניתן להפקיד?

קיימת הגבלה על ההפקדה במסגרת תיקון 190 – מכפלה של השכר הממוצע במשק במקדם מוגדר, בהתאם לגיל החוסך – עד גיל 67 – מכפלה של ארבע פעמים השכר הממוצע במשק במקדם המתאים לגילם; חוסכים בני 67 ומעלה – מכפלה של חמש פעמים השכר הממוצע במשק במקדם המתאים לגילם.

אתם יכולים לסכם בקצרה – למי כדאי?

קופות גמל לאחר תיקון 190 כדאיות מאוד לבני 60 ומעלה. היתרונות שלהן הן הטבות מס – ניתן למשוך את הכספים כקצבה או כסכום הוני חד פעמי (במידה שיש לכם כבר סכום קצבה מזערי). בעת משיכת הכספים כקצבה מקבל החוסך פטור מלא ממס רווחי הון.

בעת משיכת הכספים בצורה הונית, משלם החוסך מס רווח הון מופחת של 15% הרווח הנומינלי.

יתרון נוסף – העברת הכספים ממסלול השקעה בין קופות ובין מסלולים שונים, לא נחשבת אירוע מס ומכאן שאין חובת מס.

בקופות האלו יש מגוון גדול של מסלולים – סולידיים ומסוכנים, הכול לפי הנוסחה של סיכון סיכוי – רוצים תשואה תצטרכו להסתכן, חוששים להסתכן תקבלו תשואה סולידית.

דמי הניהול בקופות יחסית סבירים, במיוחד לעומת מכשירים אחרים כמו ניהול תיקים, פוליסות חיסכון ועוד. ויתרון בולט נוסף, ולמען האמת מאוד חשוב – אתם יכולים להגדיר בקופת הגמל מוטבים, שיקבלו בעת פטירת החוסך פטור ממס על רווחי הון (על כל הרווחים בקופה) וזה במקרה שבו החוסך הלך לעולמו לפני גיל 75. כמו כן, למוטבים יש אפשרות לבחור בין משיכת הכספים בתשלום מס רווח הון של 15% על הרווח הנומינלי או לקבלם כקצבה בפטור ממס רווחי הון אם ילך לעולמו אחרי גיל 75.

החסרונות הם שהכספים סגורים עד גיל 60; משיכת הכספים מקופת הגמל כסכום הוני (חד פעמי) תוכל להתבצע רק במידה שיש לחוסך קצבה העולה על הקצבה המזערית  – 4,606 שקל, נכון ל-2021. כמו כן, סכום של 33.4 אלף שקל ניתן למשיכה רק בכפוף לקבלת אישור מרשויות המס, לאחר הגשת טופס 161 ד' בגיל פרישה.

מדריכים נוספים 

הטבות מס לגילאי 60 – אל תוותרו על הזכויות שלכם

קופת גמל להשקעה

ככה תחסכו לפנסיה

קופת גמל אישית (IRA) – אל תוותרו על זה

הפנסיה שלכם עומדת להתכווץ

חיסכון לכל ילד – מה זה? ואיך תבחרו חיסכון מתאים?

ככה תשקיעו את הכסף שלכם לבד…

השקעה במניות או השקעה בדירה – מה עדיף?

תעודות הסל הופכות לקרנות סל – מדברים על זה כבר כמה שנים והנה זה מגיע. רשות ניירות ערך מעדכנת כי הרפורמה בתחום תעודות הסל יוצאת לדרך –  פורסמה טיוטת הצעת חוק להפיכת תעודות הסל מנכס מתחייב (כלומר מהתחייבות= אגרות חוב) לקרנות סל. אבל, מדובר על מוצרים שונים – תעודות סל הן מוצר שעוקב באופן מדוייק אחרי המדדים המסויימים, וקרנות סל לא מחוייבים לספק בדיוק את המדד. ולכן, מאפשרת רשות ניירות ערך לחברות המנהלות לספק רצועת ביטחון מפני טעויות עקיבה בשיעור מוגבל – כלומר, תהיה התחייבות מוגבלת (מה זה שווה?) , אך בתמורה למחויבות הזו, תעודת הסל תוכל לדרוש דמי ניהול גבוהים יותר (נו, אז מה זה שווה?)

חשוב לזכור שתעודות הסל הן באמת מוצר מדהים, בעיקר מהטעם הפשוט שהן מתאימות לכולם  – לא צריך להיות גאון השקעות, לא צריך לנתח דוחות כספיים, לא להבין בריביות, פשוט צריך לעקוב אחרי השוק ותעודות סל הן מוצר עוקב מדדים. הגישה עוקבת המדדים התפתחה בארה"ב והיא הפכה להיות הדומיננטיות בעולם ההשקעות מהסיבה הפשוטה – לאורך זמן לא ניתן להכות את השוק, כלומר, לא ניתן לפסק תשואה עודפת על השוק, ואם כך, אז עדיף להיצמד למדד המניות – למשל, במקום להשקיע בקרן נאמנות שמשקיעה במניות , אפשר להשקיע בתעודת סל על מניות – ככה מקבלים את הממוצע, ומכיוון שהגישה הזו נתמכת במחקרים אקדמאיים ומכיוון שדמי הניהול אפסיים, היא צוברת תאוצה מרשימה, גם בארץ.

אבל, לא צריך לזנוח את הניהול האקטיבי – יש בכל זאת מנהלי השקעות שיודעים לייצר ערך על פני זמן – הבעיה שהם אכן מעטים.

לצד תעודות הסל יש בשוק מכשיירם עוקבים נוספים, ובעיקר – הקרנות המחקות שהן קרנות נאמנות מחקות מדדים (והמדדים יכולים להיות מדדי מניות לצד מדדי אג"ח, מדדי סחורות ועוד). קרנות מחקות הן התשובה של תעשיית הקרנות לתעודות הסל, והן אכן מהוות חלק ממשעותי מניהול הכספים בשיטה הפאסיבית. עם זאת, הקרנות המחקות לא מחויבות להשיג בדיוק את תשואת המדד, הן מחויבות לעשות הכל כדי להגיע לתשואת המדד. כאן תוכלו לקרוא את מדריך קרנות המחקות – האם כדאי? , וכאן תוכלו להבין לעומק מהן תעודות סל, וקרנות סל

על כל פנים, פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, אמר במקביל להתפתחות והפיכת התעודות לקרנות סל – "הצעת החוק מאפשרת כלי השקעה טוב, שקוף ובטוח יותר, מפחיתה את הצורך בפיקוח יציבותי ומגבירה את הוודאות הרגולטורית בתחום". זה אולי נכון, צריך לזכור שתעודות סל הן מכשיר התחייבויותי ואם (חס וחלילה) קורה משהו לחברה המנהלת הכספים לא מובטחים. בקרנות מנגד, הכספים מובטחים מכיוון שהם מנוהלים בחשבון נאמנות נפרד – זה היה החשש הגדול של רשות ניירות ערך וכך הן אכן תגברו עליו. אלא שאליה וקוץ בה – לא ניתן יהיה כאמור להבטיח הצתמדה למדד

ברשות מסביירם כי  כפי שפורסם בחודש מאי 2015, רשות ניירות ערך יזמה בתיאום ובשיתוף עם ראשי בתי ההשקעות המנהלים תעודות סל רפורמה בתחום, במסגרתה תעודות הסל יחדלו להתקיים כנכס מתחייב ויהפכו ל-ETF ("קרן סל") עם אפשרות לקביעה של רצועת ביטחון מפני טעויות עקיבה בשיעור מוגבל. רשות ניירות ערך פועלת זה מספר שנים להסדרת תחום תעודות הסל ולהעברתן למשטר פיקוח תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות, ואף פרסמה במסגרת זו בעבר הצעה לתיקון חקיקה רחב היקף. פיקוח מסוג זה, ללא שינוי מאפייני המוצר כנכס מתחייב, היה מצריך פיקוח יציבותי בדומה לזה הקיים בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, וקביעה של רגולציה מחמירה.

לאור התמשכות הליכי החקיקה מחד, וצמיחתו המהירה של שוק תעודות הסל מאידך, החליטה הרשות לקדם מהלך שיאפשר מעבר מהיר יותר של התעודות לפיקוח תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות ויצמצם משמעותית את הסיכון המערכתי הגלום במכשיר זה. במהלך החודשים האחרונים עמדה רשות ניירות ערך בקשר שוטף בנוגע לגיבוש המהלך עם מנפיקי תעודות הסל, מנהלי קרנות הנאמנות והבורסה, על מנת לקדם את הרפורמה בצורה מיטבית.

על פי המנגנון המוצע, שעקרונותיו סוכמו עם מנהלי תעודות הסל, ישתנה המבנה המשפטי של תעודות הסל מאגרת חוב לקרן נאמנות, תוך ביטול התחייבות של תעודת סל להשיג את תשואת הנכסים אחריהן היא עוקבת. ביטול ההתחייבות יביא לנטרול הסיכון היציבותי לו חשופה החברה המנפיקה את תעודת הסל. על מנת לצמצם את הסבירות לקיומה של טעות עקיבה של התעודה ביחס למדד אחריו היא עוקבת, הרשות תאפשר למנהלי תעודות הסל במתכונתן החדשה, ככל שיחפצו בכך, לספק למשקיעים מעין "רצועת ביטחון" בשיעור מוגבל באופן שימנע התממשותו של סיכון מערכתי בשוק ההון. רצועה זו תתבטא באפשרות לגבות בנוסף לדמי הניהול הקבועים, דמי ניהול משתנים בשיעור מוגבל. דמי ניהול אלה ישולמו למנהל התעודה מתוך התשואה העודפת מעבר לשינוי המדד אחריו התעודה עוקבת ומצד שני ישולמו על ידי מנהל התעודה למחזיקים בה במקרה שהתעודה תשיג תשואת חסר עד לשיעור האמור. טעויות העקיבה כאמור יוגדרו כסטייה המרבית, חיובית או שלילית, של שווי התעודה יחסית למדד אחריו היא עוקבת במשך פרק זמן של שנה קלנדרית.

מהלך זה נותן גם מענה לסוגיית העלויות הסמויות הכרוכות בהשקעה בתעודות הסל, אשר מאופיינות בדמי ניהול נמוכים. נוכח המעבר של תעודות הסל ממבנה משפטי של אגרת חוב למבנה משפטי של קרנות נאמנות, ייהנו מחזיקי התעודות מכל הפירות הנובעים מהשקעת נכסי התעודה (לרבות דיבידנדים, ריביות ועוד), וזאת בניכוי שכר מנהל התעודה ודמי הניהול הנוספים בגובה רצועת הביטחון בלבד, ככל שיעמיד כזאת. לאחר המהלך יהיו תעודות הסל דומות יותר למכשיר ה- ETF המקובל והמצליח בעולם.

המבנה החדש של תעודות הסל יאפשר:

• הקטנה דרמטית של דרישות ההון הצפויות ממנהלי תעודות הסל;
• צמצום משמעותי של הרגולציה הקיימת והמתוכננת על תחום זה;
• הורדת החסמים לכניסת מנהלים חדשים לשוק, ובכך תתאפשר תחרות בתחום זה, שכולל היום ארבעה מנפיקים בלבד.

מהלך זה יחליף את יזמת הרשות להסדרה של שני מוצרים שונים – "תעודת סל" ו"קרן סל" – ובעקבותיו יסחר בבורסה בישראל מוצר השקעה פאסיבית אחד בלבד. ככל שהמנהל יבחר שלא לגבות דמי ניהול נוספים לדמי הניהול הקבועים וכתוצאה מכך גם לא יעמיד כנגדם רצועת ביטחון באותו שיעור, יהיה המוצר דומה במהותו ל"קרן סל" (ETF) במתכונתה המוכרת, אשר בה נהנה המשקיע מכל פירות נכסי הקרן, אך גם חשוף באופן מלא לכל טעות עקיבה ביחס למדד, חיובית או שלילית. לאחר השלמת ההסדרה יתאפשר למנהלי קרנות מחקות שיבחרו בכך לרשום את הקרנות למסחר בבורסה ולהפוך להיות מוצר השקעה פאסיבית נסחר, בהתאם למודל זה.

מיטב דש מדווחת על הפחתה בשיעור ההוספה בקרן הנאמנות – מיטב זהב (5100961) משיעור הוספה של 0.75% לשיעור הוספה – אפס. שיעור ההוספה המעודכן ייכנס לתוקף ב-4 באפריל.

שיעור הוספה הוא סוג של עמלה שנגבית בעת רכישת חלק מקרנות הנאמנות. שיעור ההוספה הוא בעצם פער בין מחיר הקנייה של היחידה בקרן הנאמנות למחיר הכלכלי שלה (הנגזר משווי כל הנכסים בהן היא מחזיקה חלקי מספר היחידות), ולהמחשה נניח שמחיר כלכלי של קרן הוא 100 אגורות, והיא נמכרת לציבור במחיר מכירה של 101 אגורות, משמע הקרן גובה שיעור הוספה של 1% – השיעור הזה מכביד מאוד ויוצר קנס כבר בעת ההשקעה

שיעור ההוספה הוא עלות היסטורית ולא הגיונית שמצטרפת לעלויות הנוספות של המשקיעים בקרנות הנאמנות. העלות העיקרית היא לרוב דמי הניהול השוטפים וכן יש את דמי הנאמן/ שכר נאמן הקרן.

שיעור הוספה נועד בראש וראשונה להגדיל את הרווחים של מנהל קרנות הנאמנות, וכן זו דרך של מנהל הקרן לווסת את התנועה – יצירות ופדיונות בקרן, זה סוג של קנס על אחזקה קצרה בקרן. ככל שהמחזיק יחזיק בקרן לתקופה ארוכה יותר שיעור ההוספה מעין יתפזר על פני תקופה ארוכה יותר והמשמעות והחשיבות שלו תפחת. השימוש בו, לטענת מנהלי קרנות נועד לגרום לכך שלא יהיו תנודות משמעותיות בהיקף נכסי הקרן, שהמשקיעים ידעו מראש שהם יקנסו על יציאה מהירה. זה נוח ומתאים לקרנות כי הן רוצות לחיות בעולם עם פחות תנודות ביצירות ובפדיונות. אבל, יש לשימוש בשיעור ההוספה גם יתרונות למשקיעים בקרנות –  ניתן לצפות שבמקביל לשיעור הוספה יהיו דמי ניהול נמוכים – הרי מדובר בטרייד אוף בין העמלות האלו, וניתן להעלות את שיעור ההוספה, ובמקביל לתת פיצוי דרך הפחתת דמי הניהול.

למדריכים קשורים:

שיעור הוספה – מה זה? למה מנהלי קרנות מוסיפים שיעור כזה? ואיך אתם צריכים להתייחס לקרנות עם שיעור הוספה?

השקעה בזהב – איך משקיעים בזהב, כל האפשרויות

איך בוחרים פוליסת רכב מתאימה? האם ללכת על מקיף מלא, או רק על צד ג'? זו בחירה לא פשוטה וצריך לקחת בחשבון מספר פרמטריים ומאפיינים ספציפיים כמו סוג הרכב בו אתם נוהגים, האזור שאתם גרים בו, מי מיועד לנהוג ברכב ועוד. בתוך המגוון הרחב של פוליסות לרכב שהשוק מהציע היום, קשה מאוד לבחור את הפוליסה המתאימה ביותר עבורכם. ובכל זאת – איך תדעו אם פוליסת הרכב שלכם מתאימה לכם, או אם כדאי לכם לשקול להחליפו בפוליסה מתאימה יותר?

תעריף הביטוח לרכב שלכם נקבע בהתאם למאפייני הנהג העיקרי ברכב (גיל, וותק על הכביש, עבר ביטוחי ועוד), סוג הרכב והמאפיינים שלו (מודל, נפח מנוע, אמצעי בטיחות ומיגון ועוד) ומאפייני הנהגים הנוספים הנוהגים ברכב. ישנן פוליסות רבות המיועדות לקהל מאוד מסוים, ואם אתם חלק מהקהל הזה, זה יכול לחסוך לכם הרבה מאוד כסף לטווח הקצר והרחוק. זהו נושא שבהחלט כדאי לבדוק לעומק ולא לזלזל בו, בעיקר למען הכיס שלכם.

להלן כמה דוגמאות לסוגי פוליסות ביטוח לרכב, מהם תוכלו לבחור את המתאים ביותר עבורכם:

נהגים חדשים –  פוליסת ביטוח רכב למספר ימים מוגבל

להורים אשר ילדיהם לא משתמשים באופן קבוע ברכב, רכישת ביטוח רכב למספר ימים מוגבל הוא פתרון אפקטיבי ואטרקטיבי מבחינה תקציבית. ביטוח כזה יכול גם להתאים אם אתם צריכים להזיז רכב בלי ביטוח טסט או מקום, למעביד שרוצה להרחיב באופן זמני את הפוליסה על אחד מרכביו, אורח מחו"ל אשר מגיע לביקור קצר בארץ ועוד.

סטודנטים – פוליסת ביטוח לסטודנטים

הרוב המכריע של סטודנטים נאלץ להתמודד עם עומס כלכלי גבוה יחסית. רבים מהם מתקשים לעמוד בעומס הזה, ולכן נאלצים למצוא דרכים יצירתיות לקצץ בהוצאות. ישנן מספר חברות ביטוח המציעות הנחות מיוחדות לסטודנטים בעלות ביטוח הרכב וכדאי לברר לאיזה חברה יש את התנאים הטובים ביותר עבור סטודנטים.

נשים – פוליסת ביטוח מקיף מיוחד לנשים

מחקרים אשר נעשו ברחבי העולם מראים שנשים זהירות יותר על ההגה מגברים . גם בישראל נראה כי נשים זהירות יותר ומעורבות פחות בתאונות ולכן חלק מחברות הביטוח יצרו פוליסות מיוחדות לנשים אשר זולות בכ25-35 אחוזים מפוליסה רגילה.

 עובדי מדינה – פוליסת ביטוח רכב לעובדי מדינה

מקומות עבודה גדולים בעלי ועדי עובדים חזקים משתמשים בכח הקניה כדי לקבל תנאים טובים יותר בהרבה מאוד תחומים. עסקים אלו מציעים עצמם לחברות ביטוח כקולקטיב על מנת לקבל הטבות מסויימות. לביטוח מסוג זה ישנם יתרונות רבים כגון תנאי הביטוח, ההשתתפות העצמית, הרחבה לצד ג' ועוד. כדאי לבדוק התאחדות של עובדים במקום העבודה שלכם.

נהגים ותיקים – פוליסה מותאמת גיל

חברות הביטוח רואות בגיל ובניסיון פרמטרים חשובים ע"מ לקבוע את עלות הכיסוי. נהגים ותיקים יכולים לקבל פוליסה במחירים אטרקטיביים בהתאם לגילם, כאשר הם הנהגים הבלעדיים על הרכב. חשוב לציין שכל אדם אשר נוהג על רכבם יכוסה על ידי ביטוח החובה ע"פ חוק, אך לא הכיסוי לא יהיה תקף לביטוחים אחרים כגון ביטוח צד ג' לרכב.

הדבר הכי חשוב שאתם יכולים לעשות בעת בחירת פוליסת ביטוח לרכב היא להשוות בין הפוליסות השונות ולקחת בחשבון את כל האלמנטים היכולים להשפיע על מחיר הפוליסה שלכם. זה אמנם לוקח קצת זמן והשקעה, אך זה יכול להוביל אתכם אל חסכון משמעותי של עד 50% ולפעמים אפילו יותר בביטוח מקיף לרכב שלכם.

למדריכים קשורים:

האם כדאי לקנות רכב אפס קילומטר מליסיג?

איך קונים רכב משומש מחברת ליסינג

אחזקת רכב – כל ההוצאו וכמה זה עולה? 

מה עדיף – לקנות רכב או לשכור (בליסינג)? 

מה עדיף – רכב אמריקאי או יפני? 

בנק לאומי מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה על מניות סייבר. מדובר על פיקדון שקלי ל-2.5 שנים עם קרן שאינה בסיכון ומענק מותנה. קבלת המענק ושיעורו של המענק תלויים בהתנהגות סל המניות במהלך התקופה. סל המניות מורכב מהמניות הבאות – פאלו אלטו , צ'קפוינט, סייברארק, פורטינט, פייראיי (משקלה של כל מניה – 20%).

בלאומי מסבירים את מנגנון המענק המותנה –  במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב כדלהלן:

– לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 42% (לא כולל)  ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה.

– במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית.

– במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של אפס למשך תקופת הפיקדון ("ריבייט").

– המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל. השתתפות של 100% בשיעור השינוי של סל המניות. בכל מקרה, הלקוח יקבל את קרן ההשקעה במלואה בתום תקופת הפיקדון.

המחיר הבסיסי של כל מניה יהיה מחיר הסגירה של המניה ב-11 באפריל 2016. המחיר הקובע של מניה יהיה מחיר הסגירה ב-5 באוקטובר 2018.

אירוע מזכרה ריבית של מניה נקבע כעלייה של 42% או יותר במחיר הסגירה של מניה ביחס למחיר הבסיסי ביום מימי התקופה הקובעת. הבדיקה היא אחת ליום בהתאם לשער הסגירה.

שיעור השינוי של המניה לצורך חישוב המענק נקבע כך – אם לא אירע אירוע מזכה ריבית: שיעור השינוי (חיובי או שלילי) בין המחיר הקובע של מניה לבין המחיר הבסיסי של מניה. אם קרה אירוע מזכה ריבית של מניה – שיעור השינוי של אותה מניה יהיה שיעור של 0% לאורך כל תקופת הפיקדון.

שיעור הסישנוי של סל המניות נקבע כסכום המכפלות של משקל כל מניה בסל המניות בשיעור השינוי באותה המניה. המענק יהיה השתתפות בשיעור של 100% בשינוי של סל המניות. מינימום העסקה – 15 אלף שקל.

האם זה מעניין? זה כבר תלוי בכם – בסגנונות ההשקעה שלכם, בפיזור , בשנאת הסיכון שלכם ופרמטרים נוספים. אין כאן כמובן עצה או המלצה, אלא הצגה של יתרונות וחסרונות. הפיקדונות השליליים סובלים מתדמית מאוד שלילית בשנים האחרונות  – הם מואשמים כסוג של מכשירים סינטטיים מהסוג שהפיל את הבורסות והיה אחראי למשבר של סוף 2008. אז,  מצד אחד יש בזה משהו – המכשירים שגרמו למשבר הפיננסי הגדול הם נגזרי הסאבפריים (נגזרים על הלוואות משכנתא) – מכשירים שמבוססים על  אופציות ומינופים אבל הפיקדונות המובנים לא ממש מהמשפחה הקרובה – הם גם מכשיר סינטטי/ מלאכותי שנוצר לגוון   את אפשרויות ההשקעה, אבל הסיכונים והסיכויים שלו יחסית מוגבלים. הסיכון הגדול ביותר הוא שיצרן המכשיר ייעלם, יפשוט רגל וכו', אך לרוב (וצריך לוודא זאת) הבנקים המקומיים ובעיקר לאומי שבולט בתחום, ערבים בעצמם למכשיר, ואז הסיכון בהתאמה יורד משמעותית.

ואם כך מדובר בעצם במוצר שמספק רצפה – קבלת הקרן הנומינלית בסוף התקופה, ומאפשר לייצר תשואה בהינתן שסל המניות עלה (עד תשואה מסוימת – 42%, אחרת התשואה של המניה מתאפסת). נשמע מפתה, רק צריך לזכור – זאת אכן רצפה, אבל רצפה נומינלית, אם התרחיש השלילי יתקיים, אז תקבלו את ההשקעה שלכם ובעצם תפסידו ריאלית את עליית המדד או את התשואה האלטרנטיבית . רצפה נומינלית שווה להפסד ריאלי, אבל האמת שבריבת של היום זה לא ממש הפסד משמעותי – הריבית היום היא כמה עשיריות אחוז בשנה, ואם תסגרו את הכסף לשנתיים וחצי, אז תקבלו אולי 2%-3% ואנחנו נדיבים.

כך או כך, חשוב לשים לב שמבין 5 המניות בסל 3 הן ישראליות (או נוסדו על ידי ישראליים) – צ'ק פוינט שנחשבת למובילה בתחום, פאלו אלטו וסייבר ארק. ובכלל – חברות ישראליות מאוד דומיננטיות בשוק הסייבר הצומח. לפי דוח של IVC על תעשיית אבטחת הסייבר הישראלית, פועלות בארץ 430 חברות.

לפי כתבה בגלובס הסייבר הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בעולם, כאשר היקף נזקי הסייבר בעולם מסתכם ב-500 מיליארד דולר

לכתבה – איך להיחשף לתחום הסייבר