רשת האופנה הגרמנית ניו יורקר נכנסת לישראל לאחר שניסיונות קודמים כשלו. הרשת מנהלת משא ומתן מתקדם עם קבוצת קניוני עזריאלי על פתיחת חנות ראשונה למותג בארץ. על פי הערכות, ניו יורקר תפתח את החנות בקניון עזריאלי הנגב, בבאר שבע. ניו יורקר נכנסת לישראל ללא זכיין מקומי ובלי מתווכים.
כבר בשנה שעברה עשתה החברה סיורים בקניונים שונים בארץ. לאחרונה הנהלת החברה הבינלאומית שלחה מיילים לקבוצות הקניונים הגדולות וביקשה מהן להיפגש לקראת כניסה לישראל ולאחר מכן נציגי החברה הבינלאומית קיימו פגישות עם קבוצות הקניונים הגדולות, בהן קבוצת עזריאלי, ביג, גזית גלוב ומליסרון. הקניונים, שסובלים מעליית הסחר המקוון וחוששים מכניסתה של אמזון לישראל, לא שיתפו פעולה ברובם. עוד ציינו כי המותג איבד מערכו.
בענף מתקשים להבין את הכניסה דווקא לבאר שבע. לרוב מותגים בינלאומיים שמגיעים לישראל פותחים את הסניף הראשון שלהם בקניון מוביל ובמרכז הארץ. עזריאלי היא קבוצה חזקה ורווחית, אך קניון הנגב היא לא בחירה ראשונה, אם כי ייתכן שהסיבה היא דווקא התחרות הגוברת במרכז הארץ.
ניו יורקר הוא מותג אופנה המיועד לצעירים עד גיל 35, שמציע פריטי לבוש במחירים נוחים. תחת המותג משווקים פריטי אופנה לנשים וגברים. החברה מפעילה יותר מ-1,000 חנויות ביותר מ-40 מדינות בעולם ומעסיקה כ-16 אלף עובדים. תחת המותג ניו יורקר נמכרים גם בגדי ים, מוצרי הלבשה תחתונה, בגדי ספורט, תיקים, תכשיטים ומוצרי קוסמטיקה לנשים וגברים כגון בשמים, דאודורנטים, קרמים לגוף וסבונים.
בעבר ניסתה קבוצת פוקס לקבל את הזיכיון על המותג על מנת לתת מענה לרשתות אופנה צעירות כמו H&M ופוראבר 21 שבינתיים סגרה את החנויות בישראל. לפני פוקס ניסה גם מייסד הודיס יוסי גביזון, טרם המיזוג עם קסטרו, להביא את ניו יורקר לישראל.
מעזריאלי נמסר: "עזריאלי אינה מכחישה או מאשרת ידיעות הקשורות להתנהלות הפנימית של החברה".
עזריאלי – הרווח גדל ב-27%; עזריאלי.קום עדיין מפסידה 20 מיליון ברבעון
עזריאלי: רווח נקי של 962 מיליון שקל ועלייה בכל הפרמטרים
עוד אמר באב"ד על אגף התקציבים: "הישיבה הייתה עם כל מיני גורמים רלוונטיים והיה דיון סוער. מה עשו אנשי אגף תקציבים בסוף הדיון? התקשרו לקרן מרציאנו ואמרו לה שמנכ"ל האוצר נתן הוראה להסתיר את הגירעון מהממשלה"
מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד פותה את הפה. בראיון לגלובס הוא סיפר על המתח באוצר בין הגורמים השונים והאם יש לה קשר לגירעון:
"אני לא חושב שזה חלק מזה. בכל תקציב היה לנו גירעון וצעדי התכנסות. נכון שהמצב היום קצת פחות טוב, אבל זה לא משהו בלתי פתיר. כל האינדיקציות מראות שהמשק חזק, יש בעיית גירעון אני לא מתעלם ממנה".
על הדיון הסוער אמר:
"הייתה ישיבה בראשותי בשבוע שעבר על הצעדים שאנחנו מביאים לממשלה. הישיבה הייתה עם כל מיני גורמים רלוונטיים והיה דיון סוער. מה עשו אנשי אגף תקציבים בסוף הדיון? התקשרו לקרן מרציאנו ואמרו לה שמנכ"ל האוצר נתן הוראה להסתיר את הגירעון מהממשלה".
על האשמות עובדים שיצאו לתקשורת שהוא לא נותן לעבוד ומעכב מכרזים אמר:
90% מהמכתב לא נכון. הם כותבים בעצמם: 'עד לא מזמן עיכבתי מכרז לסגן ממונה על תקציבים. למה הם לא כתבו את המכתב בזמן שעיכבתי? 'עד לא מזמן עיכבת התקשרות למחשוב'. למה הם לא כתבו את זה כשעיכבתי את ההתקשרות? 'עד לא מזמן עיכבת סיווג של סגן' – למה הם לא כתבו את זה כשעיכבתי את הסיווג? הרי בכוונה הם חיכו עם זה ".
על הפגישה של מנכ"ל משרד האוצר שאול מרידור עם בני גנץ:
צם זה ששאול מרידור נפגש עם בני גנץ בזמן הבחירות וכל הקמפיין הקודם הוא תידרך שיש קטסטרופה של גירעון – בעיני זה כמובן לא תרם לשר האוצר המכהן ולמפלגתו שרצה בבחירות האחרונות ואני חושב שזה אירוע פסול. אסור לו לעשות פגישות עם אנשים פוליטיים, בדיוק בגלל העובדה שהאנשים האלה יעשו שימוש פוליטי במה שהוא אומר להם".
על הגיבוי משר האוצר כחלון:
כל מי ששאל את השר שמע אותו אומר שהוא נותן למנכ"ל גיבוי מלא.
יש לציין כי חמשת סגני הממונה על התקציבים באוצר כי הם מושכים בחזרה את המכתב ששלחו לבאב"ד במסגרת ניסיון להחזיר את יחסי העבודה במשרד לתקנם. דוברות האוצר הודיעה כי "בתום שיחה שקיים הבוקר שר האוצר, משה כחלון, עם הממונה על התקציבים שאול מרידור, שלחו סגני אגף התקציבים מכתב ובו הודיעו על משיכת מכתבם הקודם והחזרת יחסי העבודה לפסים תקינים בתוך משרד האוצר.
"כל המחלוקות ילובנו כנדרש באופן ישיר בתוך המשרד".
השבוע הוחלט לקצץ 1.2 מיליארד שקל מתקציב המדינה לטובת הצהרונים, פרויקט ביטחוני וטיפול בשריפות במבוא מודיעין. הגירעון נכום להיום עומד על 35 מיליארד שקל.
נלחמים בגירעון התקציבי; האם זה יעזור?
המלחמה בגירעון: ביטול ההטבה על היברידיות ואגרת גודש
אומנם יש יותר ויותר עסקאות רכישה והקמה של מרל"וגים בעקבות צמיחת הסחר המקוון, אבל נראה שלצדה קמה גם התנגדות למרל"וגים מצד השכנים
בעוד כולם מחכים למרל"וג של אמזון שייפתח בארץ והמרלו"גים הופכים להשקעה המדוברת בענף הנדל"ן, יש שכנים שמתנגדים להם. בעקבות צמיחת הסחר המקוון הפכו המרלו"גים רכישה כדאית למשקיעים וגם לעסקים שצריכים פתרונות אחסון.
לפיהם המבנה המרכזי של המרלו"ג יהיה בגובה של 36 מטר מעל הקרקע, אף שהתב"ע המאושרת מאפשרת בניית 15 מטרים בלבד. עוד הם טוענים כי המשאיות הרבות שייצאו וייכנסו ממנו בכל שעות היממה יגרמו למפגעי רעש וזיהום אוויר.
אבל לא כל תושבי היישוב מתנגדים, וכמה עשרות מהם גם ירוויחו ממנו באופן אישי, משום שהם בעלי מניות באגודה החקלאית שמשכירה את הקרקע.
מן המועצה האזורית עמק חפר נמסר: "בשל חילוקי הדעות שמעוררת התוכנית בקרב תושבי יד חנה, הנהגת המועצה יזמה ומימנה הליך גישור מקצועי, שהביא להסכמות ראשוניות, אך קבוצת תושבים המתנגדים למיזם העדיפו לפרוש מההליך. חשוב לציין כי באזור תעשייה ייתכנו אלטרנטיבות העלולות להשפיע לרעה על הסביבה יותר מהמרלוג.
"המועצה פועלת בכל דרך על מנת למזער את השפעותיו הסביבתיות של הפרויקט, תוך קידום פתרונות משמעותיים להורדת עומסי תנועה באזור. בין היתר: צומת ניצני עוז מורחב בימים אלה, כביש 444 לקראת ביצוע, ובהתאם לצורך יקודמו רימזור צומת יד חנה עם כביש 5714, ודרך דרומית ישירה לכביש 5714".
טראקס הישראלית רכשה את חברת שופקיק, המפתחת פלטפורמת הטבות ללקוחות, ב-200 מיליון דולר במזומן ובמניות
חברת ההזנק הסינגפורית-ישראלית טראקס, המפתחת טכנולוגית ניהול מלאי בחנויות פיזיות, רכשה את שופקיק האמריקאית, המפתחת פלטפורמת הטבות ללקוחות. על פי הערכות, שווי העסקה הוא כ-200 מיליון דולר במזומן ובמניות.
שופקיק הייתה בבעלות חברת SK planet, חברת בת של חברת התקשורת הקוריאנית SK Telecom, שרכשה את שופקיק בעצמה בסכום של 200 מיליון דולר ב-2014.
לדברי החברה, 150 עובדי שופקיק ימשיכו לעבוד בארצות הברית כקבוצה נפרדת בטראקס, ולאחר הרכישה יש בה קרוב ל-700 עובדים בחמישים מדינות בעולם, מרביתם בישראל, סן פרנסיסקו סינגפור ובשנגחאי ובבייג'ינג. בישראל טראקס מעסיקה כ-250 עובדים, ומתכננת להגדיל את הצוות ל-350 עובדים בשנה הקרובה, בעיקר בתחומי הראייה הממוחשבת והאלגוריתמיקה.
"אנחנו כחברה עושים דיגיטציה מלאה בשביל חנויות, מותגים וצרכנים, והחברה הזאת נותנת לנו את הנגיעה בצרכנים. המון מהדברים שאנחנו עושים היום עם טכנולוגיות זיהוי תמונה, שמשמש אותנו בתוך החנות, נספק לשופקיק שתמשיך לעבוד בצורה עצמאית מול הצרכנים בארה"ב", אמר דרור פלדהיים, מייסד שותף בטראקס,".
טראקס פיתחה טכנולוגיית ניהול מלאי בחנויות; החברה נוסדה בידי יואל בר-אל (מנכ"ל) ודרור פלדהיים (מנהל מסחרי ראשי) ב-2010 ומאז גייסה 260 מיליון דולר. ביולי שעבר גייסה סבב חמישי של 125 מיליון דולר לפי שווי של 800 מיליון, בהובלת גוף ההשקעות הסיני Boyu Capital וארגון די סי תומסון הבריטי. הפעילות של החברה משפרת את פעילותן של קמעונאיות פיזיות באמצעות ניתוח ועיבוד תמונות שנאספות ממכשירי מובייל. המידע שנאסף מעובד בענן ואת העיבוד שולחת טראקס לקמעונאים ויצרני המזון. הטכנולוגיה של החברה מזהה מוצרים ואת מיקומם, ויוצרת תמונת מצב שלהם בחנות.
טראקס הישראלית מגייסת 100 מיליון דולר
סר'צלייט תשלם עבור רכישת בזק 485 מיליון שקל ודוד פורר 97 מיליון שקל
קרן סרצ'לייט ודוד פורר רכשו את השליטה בבזק, לאחרי שאסיפת מחזיקי האג"ח של כל הסדרות בבי-קום ובאינטרנט זהב אישרו את העסקה ברוב של מעל 51%. בסדרה ג' של בי-קום נערכה הצבעה חוזרת. ההצבעה בסדרת החוב ג' של ביקום עברה ברוב של 81% לאחר שהראל הגיעה לפשרה עם סרצ'לייט והצביעה בעד העיסקה. עם זאת, באלטשולר שחם המשיכו להתנגד. העסקה מגיעה לאחר משא ומתן שהתפוצץ שש פעמים.
סרצ'לייט תשלם עבור השליטה 485 מיליון שקל. רוב הסכום יגיע בשלב הראשון לקופת החברה האם בי-קום, דרך אינטרנט זהב – בעלת השליטה בבי-קום, או ישירות בהזרמה לבי-קום שבה יחזיקו סרצ'לייט ופורר 75% מהמניות. פורר ישקיע בעסקה 97 מיליון שקל ויהיה השותף הישראלי של סרצ'לייט.
מחלוקת הנוגעת ליכולת הרוכשים להתחייב לשעבוד מניות בזק לחוב שיוותר בבי-קום לאחר ההסדר, הובילה את חברת הביטוח הראל להתנגד להסדר בהצבעות. דין ודברים בין הצדדים, שעירב את נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, הוביל לסגירת הפערים ולהתחייבותה של סרצ'לייט לכך כי בקופתה של בי קום לאחר ההסדר ייוותרו 860 מיליון שקל לפחות.
את העסקה הובילו מטעם סרצ'לייט דארן גלאט ובנקאי ההשקעות תומר ראבד. בי-קום מנוהלת על ידי עמי ברלב ואינטרנט זהב על ידי דורון תורג'מן. בנציגות בי-קום מכהנים עופר גזית ויאיר שלהב, ובנציגות אינטרנט זהב אדוארד קלר ושלומי ברכה.
השלמת העסקה מחכה לאישורים ממשרד התקשורת, משרד ראש הממשלה, השב"כ וכן הממונה על התחרות. אלו צפויים להימשך חודשים רבים. הצדדים יידרשו שוב לאשר אותו באסיפות הנושים ברוב של 75%.
בזק הוקמה בשנת 1980 כחברה ממשלתית האחראית על שירותי התקשורת בישראל. היא הופרטה במאי 2005 ונמכרה לקבוצת אייפקס-סבן-ארקין בראשות איש העסקים חיים סבן. לאחר חמש שנים מכרה הקבוצה את השליטה בבזק לחברת אינטרנט זהב מקבוצת יורוקום שבבעלות איש העסקים שאול אלוביץ', שהסתבך בפרשת 4000, ועתה עוברת השליטה לסרצ'לייט ולפורר.
המאבק על בזק: גד זאבי נגד סרצ'לייט
דוחות בזק: עולה ברווח הנקי אך יורדת בהכנסות
מעודכן ל-06/2019
מבטיחים לכם הלוואה ללא תנאים, דורשים מקדמה? בטוח עובדים עליכם. אחת הההונאות הנפוצות היא הבטחה לזכאות להלוואה או לכרטיס אשראי ללא תנאים. חושבים שזו הונאה שקופה מדי ולא מאמינים שתיפלו בה? ייתכן, אבל כשנמצאים במצוקה כללכלית וחשבונות נסגרים ומתחננים לתזרים מזומנים, קל להגיד כן לכל הצעה.
ההודעה יכולה להגיע בטלפון או בדואר אלקטרוני, ולפיה אתם זכאים לכרטיס אשראי או הלוואה – מידית וללא תנאים. מי שבמשבר פיננסי אמיתי בחייו כאמור יכול להייות טרף קל להונאות מסוג זה, שמבטיחות אישור מידי להלוואות בריבית אטרקטיבית או כרטיסי אשראי בתנאים מפתים. ומאיפה מגיע הכסף לנוכלים? אלו מבקשים לשלם "מקדמה" של בין עשרות למאות דולרים (או שקלים) כדי לבצע את העברת ההלוואה או להגיש את הבקשה לכרטיס. החברות הרבה פעמים מוסרות כתובות מזויפות כך שקשה לאתר אותן. עוד סיבה שקשה לאתר אותן שהן פעמים רבות משנות את השם ואף לעיתים מחליפות מוצרים. כמו כן הן מבטיחות בעל פה דבר אחד, ואילו בטפסים כתוב דבר אחר.
איך להתגונן
גם אם המצב קשה, דעו שחברות אשראי אמנם נוהגות לגבות עמלה עבור שירותיהן, אך הן אף פעם לא יבקשו עמלה מראש. יתר על כן, גופי האשראי לא יאשרו לכם הלוואה מבלי שיידעו מידע כלשהו על מצבכם הפיננסי והיכולת שלכם להחזיר את הכסף. לכן אסור בתכלית האיסור להעביר כספים בתגובה להודעות. חשוב לברר מי הגופים הלגיטימיים למתן הלוואות (ראו כאן). כמובן שאין למסור פרטים אישיים כמו תעודת זהות ופרטי אשראי או כל אמצעי לתשלום אחר. אל תחתמו על שום מסמך לפני שקראתם אותו, אפשר להתייעץ עם עורך דין או עם איש מקצוע אחר. אם כבר נעקצתם, פנו מיד למשטרה וכן לעורך דין. גוף נוסף שאליו אפשר לפנות הוא הרשות להגנת הצרכן.
דוגמאות
דוגמה אחרונה כזו היא חברה בשם מוקד ההלוואות הארצי, שיש כלפיה עשרות תלונות. החברה גבתה מעל 1,000 שקל מראש עבור אישור הלוואה, לפי המתלוננים. לאחר חודשים של סחבת טענה החברה שלא נמצא פתרון ללוה והיא לא מחזירה את סכום המקדמה. אף שהחברה הבטיחה 100% החזר אם לא תושג ההלוואה ושלא יעשו שימוש בפרטי האשראי, היא לפי הדיווחים לא עמדה באף אחת מההבטחות.
חברת הלוואות אחרת שנחשפה בתקשורת היא חברה "תציעו לי". עובדת החברה דיווחה שהחברה אומרת שהיא מבצעת בדיקת זכאות ללווים. העובדת דיווחה כי החברה סיפרה ללווים שהם מקבלים אישור מגופים גדולים כמו בנק ישראל, מימון ישיר ואחרים, אך לא היו דברים מעולם. כך הלווים שילמו על פתיחת תיק והחברה נעלמה.
לאחרונה נודע שהרשות להגנת הצרכן הובילה לעצירת כמה מעורבים בהונאה כזו. בשלב זה לא חשפה את שמות החברות, אך מדובר בכמה חברות אשר קשורות ביניהן ופועלות ממוקד אחד שבו עובדים מאות מוקדנים. כך התנהלה חקירה סמויה ברשות להגנת הצרכן, ברשות המסים ובמשטרה. המשטרה עצרה חמישה חשודים ועיכבה לחקירה שישה נוספים, בחשד שפעלו באופן מאורגן ושיטתי כדי לגזול את כספם של אזרחים המצויים במצוקה.
דיוויד איינהורן – משקיע השורט שחשף כמה מההונאות הגדולות בשוק
מהן הונאות הפונזי הגדולות בישראל, מי הקורבנות ואיך נזהרים
כך תזהו הונאות בכרטיס האשראי שלכם
מטרות הקיצוץ של 1.2 מיליארד שקל מתקציב המדינה הן פרויקט ביטחוני, סבסוד הצהרונים לשנת הלימודים תש"פ וטיפול בנפגעי השריפה במבוא מודיעים
הממשלה אישרה את הקיצוץ של יותר ממיליארד שקל מתקציבי משרדי הממשלה. מטרות הקיצוץ הן פרויקט ביטחוני, סבסוד הצהרונים לשנת הלימודים תש"פ וטיפול בנפגעי השריפה במבוא מודיעים. ההפחתה תחול על כל משרדי הממשלה
במהלך דיון הממשלה בקיצוץ התקציבי בחלק ממשרדי הממשלה הוחלטכי תינתן לשרים אפשרות לקבוע מאיפה יקוצץ התקציב במשרדם. מדובר בצעד משמעותי מכיוון שלפני כן משרד האוצר קבע מהיכן יקצצו. ההחלטה היא בעקבות התנגדות השרים לקיצוץ במשרדם על ידי משרד האוצר. עם זאת, שר הרווחה, חיים כץ, עדיין יתנגד לקיצוץ.
נתניהו: " ביטחון, הבתים שעלו באש, צהרונים בראש בדר העדיפויות"
על הקיצוץ אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "בישיבה היום אנחנו מעבירים שורה של החלטות תקציביות. ההחלטה התקציבית החשובה ביותר היא קודם כל כ-800 מיליון שקל להמשך פרויקט ביטחוני חשוב מאין כמוהו שאסור לנו לעצור אותו. בנוסף, אנחנו מעבירים 350 מיליון שקל כדי שפרויקט הצהרונים לא ייעצר. זה משרת הורים רבים בישראל ומאפשר לנו את תחילת שנת הלימודים. בנוסף לכך, אנחנו מעבירים גם סכום של כמה עשרות מיליוני שקלים לטובת אותם אנשים שהבתים שלהם עלו באש. זו חובתה של הממשלה לעשות זאת.
"כשאנחנו מביאים את הדברים הללו, בלמעלה ממיליארד שקל, אנחנו יכולים לעשות אחד משני דברים: אנחנו יכולים פשוט להקצות את זה ועל ידי כך להגדיל את הגירעון ולהגיד ‘נתנו’. הבעיה עם זה, שזה חוסר אחריות ראשון במעלה, משום שאנחנו צריכים לשים סייג בסופו של דבר להוצאות הללו, ואנחנו שמים כאן סייג. כדי לתת שם אנחנו צריכים לקחת ממקום אחר. לדבר הזה קוראים בעברית מכובסת 'הסטות' – אני קורא לזה קיצוצים.
"קיצוצים זה דבר קשה. לקחת ממשרדי הממשלה זה דבר קשה. אף אחד לא רוצה לעשות את זה, גם אני לא רוצה לעשות את זה. אני מבין גם את השרים שבמשרדיהם נעשים הקיצוצים. אבל עם זאת, זה מה שנדרש. אין לנו ברירה, אנחנו חייבים לדאוג לסדר עדיפויות – ביטחון, הבתים שעלו באש, הצהרונים – אלה צרכים שאנחנו שמים כרגע לפני צרכים אחרים.
"כדי לעמוד בזה אנחנו צריכים לקבל את ההחלטות הקשות, ואני רוצה להגיד לכם: זאת מנהיגות. בזה נמדדת מנהיגות. בכל שנותיי כאן, ואנחנו התמודדנו עם גירעונות קצת יותר גדולים ממה שאנחנו מתמודדים איתם היום, תמיד עולה אותה שאלה: מהו סדר העדיפויות", סיכם נתניהו.
כחלון: "ההאטה בשוק הגלובלי הביאה לירדה בהכנסות"
שר האוצר משה כחלון המשיך: "בשנים האחרונות, תקציבי משרדי הממשלה גדלו משמעותית. תקציב הביטחון גדל וגם התקציבים האזרחים: בריאות, חינוך ורווחה. כלכלת ישראל היא כלכלה חזקה. הצמיחה גבוהה, התעסוקה מלאה ויחס החוב תוצר נמוך. הכלכלה חזקה בזכות מדיניות אחראית שניהלנו בשנים האחרונות, תוך שמירה מלאה על הכללים הפיסקליים. מדינת ישראל היא חלק משוק גלובלי, וישנה האטה בשוק הגלובלי, שהביאה לירידה בהכנסות המדינה ומחייבת אותנו לבצע התאמות. הבאנו צעדים שהחוק מאפשר לנו, היות שאנחנו בתקופת בחירות. בחירות מיותרות שעולות הון עתק לציבור ומגבילות את היכולות שלנו לבצע צעדים.אני מבקש מהשרים לגלות אחריות ציבורית ולתמוך בצעדים הנדרשים."
גלעד ארדן: "הקיצוץ בביטחון פנים לא פרופורציונלי"
עם זאת, היו גם התנגדויות, למשל השר לביטחון פנים גלעד ארדן אמר כי "הקיצוץ נועד עקרונית לממן איזשהו פרוייקט ביטחוני, אבל באותה נשימה הקיצוץ הזה מושת על המשרד באופן יותר גדול מהפרופורציה של תקציב המשרד ועומד לפגוע פגיעה גדולה בביטחון הפנים של אזרחי ישראל. משמעות הקיצוץ היא שכל הפרויקטים המרכזיים ייפסקו".
גם שר הרווחה כץ התנגד, "מאחר שאני לא מאפשר למשרד האוצר לפגוע בעצמאות הביטוח הלאומי, ראש אגף התקציבים מוביל פגיעה קשה במשרד הרווחה. כנראה שאגף התקציבים חושב שהוא יכול להזיק לכל האוכלוסיות המוחלשות כי הם לא מסוגלים להקים קול צעקה. הקיצוץ במשרד הרווחה הוא בלי שום פרופורציה לכל משרד אחר, הם רוצים להחזיר את המשרד ארבע שנים אחורה. מקצצים לנו הרבה מעבר למה שעושים במשרדים אחרים".
עודד פורר מישראל ביתנו "האוצר מתנהג כמו גנון"
הח"כ עודד פורר מישראל ביתנו פנה למבקר המדינה ולנציב שירות המדינה בבקשה שיפתחו בבדיקה וחקירת עומק דחופה בעניין הסתרת נתוני הגירעון והמשבר על ידי האוצר. "אני קורא למבקר המדינה ולנציב שירות המדינה לעצור את הגנון במשרד האוצר ולפזר את החגיגה שמתקיימת שם על חשבונו". חוסר האחריות שאנו נחשפים אליו לאור הנתונים הכלכליים הדולפים מהאוצר, בה בעת שהאכילו את הציבור בנתונים שונים לחלוטין רק לפני חודשים ספורים, הופך לחמור יותר כשאנו שומעים איך מתנהלת החצר הביזנטית במשרד האוצר ועל מערכות היחסים המקולקלות בין הדרגים הבכירים ביותר של ההנהגה הכלכלית בישראל".
לפיד: "ביבי בישל דייסה"
ח"כ יאיר לפיד מישראל ביתנו אמר כי "הגירעון הזה הוא כי ביבי בישל דייסה. נתן לליצמן, נתן לסמוטריץ', נתן לדרעי, נתן לכל חבר כנסת שעשה רעש, נתן לכל מפלגה. נתן ונתן ונתן, למי לא נשאר? לציבור הישראלי."
"במקום 'איפה הכסף?' – 'איך הצלחתם לבזבז כל כך הרבה כסף?' איך הצלחתם לייצר גירעון כזה? איך הצלחתם לייצר בור של יותר מ-50 מיליארד שקל? הכל היה בעדכם, והצלחתם לפשל".
ח"כ שלי יחימוביץ (העבודה) אמרה על הקיצוץ: "זהו קיצוץ נפשע, שגוי כלכלית ופחדני, הפוגע עמוקות בבריאות, ברווחה, בחינוך, בבטחון הפנים, ובכל רכיב בחיינו. הוא לא יפגע כלל בעשירים, יהיה עונש כבד על מעמד הביניים שיאלץ לשלם מכיסו מה שמגיע לו בדין, ויעשה את העניים חולים ועניים יותר. דמעות התנין של ראה"מ היום, כאילו "כואב לו" לקצץ הן העמדת פנים שקרית. כל-כך כואב, עד שהוא מקצץ בשיטתיות שוב ושוב. זה לא כי אין ברירה, אלא כי הוא אינו מאמין באחריות המדינה, ורוצה אותה מפורקת וחלשה. למרבה הצער הוא מצליח".
נלחמים בגירעון התקציבי; האם זה יעזור?
המלחמה בגירעון: ביטול ההטבה על היברידיות ואגרת גודש
הגירעון התקציבי: כמעט 4% – עם הבחירות ובלי תקציב הוא רק יתפח
ישראל אוֹמַן (1930) הוא מתמטיקאי ישראלי, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים. חבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית. תחום מחקרו העיקרי הוא תורת המשחקים.
את התואר הראשון שלו במתמטיקה קיבל בסיטי של ניו יורק. את התואר השני ואת הדוקטורט קיבל מ-MIT. לאחר מכן עבר לאוניברסיטת פרינסטון, שם חקר את תורת המשחקים והיה מראשוני החוקרים בתחום.
לפני שפרש לגמלאות היה חבר סגל המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית. הוא פרופסור אמריטוס במרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית ומְרַכֵּז מחקר בינתחומי העוסק בתורת המשחקים ובשימושיה.
על מה זכה בפרס נובל
בשנת 2005 זכה אומן עם פרופ' תומאס שלינג (מאוניברסיטת מרילנד בארצות הברית), בפרס נובל לכלכלה, על "הגברת ההבנה בנושאי עימות ושיתוף פעולה במסגרת תורת המשחקים".
בנימוקיה למתן הפרס כתבה הוועדה שבעקבות עבודותיהם של אומן ושלינג הושגה הבנה רחבה יותר של מושג הרציונליות, והתנהגויות שקודם לכן נחשבו לבלתי רציונליות ניתנות עכשיו להסבר רציונלי.
תורת המשחקים היא ענף מתמטי שנועד לחקור מצבי עימות ואסטרטגיות לקבלת החלטות. הוא המייסד של כמה ענפים בתורת המשחקים. הוא הראשון שניתח באופן מאורגן סדרות של משחקים, כשהוא מראה כיצד עצם החזרה על אותו מצב יכולה לאכוף התנהגות של שיתוף פעולה, גם אם המשחק היחיד אינו מעודד התנהגות כזו. בעקבות עבודתו, משתמשים כלכלנים בשיטות מתחום תורת המשחקים לניתוח מצבים מתמשכים של ניגוד עניינים, כמו מלחמות מחירים בין יצרנים המתחרים על אותו שוק.
אומן מתייחס בעובדתו למצבים של ידיעה חלקית, בדומה לכשל שוק מידע א-סימטרי, כאשר לכל שחקן יש ידיעה מוגבלת על התוצאות האפשריות של המשחק, ועל המידע שעומד לרשות יריביו. בתחום זה הראה אומן כיצד להגדיר "ידע כללי": מידע כזה משותף לכל השחקנים; ואף לא רק שכל אחד מהם יודע שהמידע משותף לכולם; אלא כולם יודעים שכל אחד מהם יודע שהמידע משותף לכולם, וכן הלאה.
מעניין לציין כי אומן חולק על תורת הערך, שפיתחו עמוס טברסקי ודניאל כהנמן, זוכה פרס נובל אחר, שלפיה התנהגותם של בני אדם במצבים הסתברותיים איננה רציונלית. לפי אומן יש הבדל בין התנהגות של אדם במצב מוכר, למצב שאיננו חלק מחווייתו הרגילה. גם אם במצבים הלא מוכרים יפעל האדם בדרך לא רציונלית, במצבים מוכרים הוא ינהג אחרת. את ההבדל הזה בהתנהגות תולה אומן בכך שלא מדובר ב"רציונליות של פעולות" אלא ב"רציונליות של כללים". כלומר, הפתרון הרציונלי אינו נמצא במוח האדם והוא פועל על פיו, אלא שהאדם פיתח כללים יעילים להתנהגות במצבים המוכרים לו, וייתכן שבמצבים אחרים התוצאה תהיה אחרת. סיבה נוספת לשינוי בין מחקרים למציאות היא עקרון רציונלי אחר לפיו פועל הנחקר – לרצות את החוקר. מסיבה זו, לדעתו של אומן, הסקרים הפוליטיים מועדים לטעויות, מפני שגם בהם התנהגות כזו סבירה.
ציטוטים
על פערים חברתיים: ""חזירות לא מפריעה לי. מה שאני צריך הוא שלי יהיה טוב, ואם לשני פי אלף יותר – שיבושם לו"
הטענות נגד הענקת הזיכיון לגז הטבעי לאדם או לחברה אחת מוצדקות. זה לא בסדר. אם זאת היתה הדרך הטובה ביותר לטפל בנכס הזה, אז לא אכפת לי שיצחק תשובה יהיה הבעלים של זה. מה הוא יכול לעשות עם 100 מיליארד דולר? אני יודע מה המדינה יכולה לעשות עם זה. אני חושב שצריך לתקן את זה״
על תורת המשחקים ומלחמה: "זאת תורת המשחקים: צריך מטרה ואם אתה מוכן לשלם את המחירים – לא תצטרך לשלם. אם אתה מוכן למלחמה – לא תצטרך להילחם. אם אתה צועק 'שלום שלום' – בסוף תילחם. מה היה הכישלון הגדול של מלחמת העולם השנייה? רצו לנהל מלחמה שלא רצו להרוג בה ולא רצו להיהרג. במלחמה הורגים ונהרגים, ואתה צריך להיות מוכן לזה."
על פרס נובל:
"הפרס הזה הוא במפורש לא רק עבורי, הוא מגיע לאסכולה שאנחנו פיתחנו פה בארץ, ואני לא היחידי, בתורת המשחקים. הפכנו את ישראל למעצמה מספר אחת בעולם במקצוע הזה."
לקחתי מודל שפיתח לויד שפלי… והוכחתי על פיו, שבמשק שבו כל השחקנים קטנים – יש שיווי משקל של מחירים, ולאף אחד אין השפעה. במודל של משק מודרני, שבו יש רצף של סוחרים, לאף אחד אין השפעה על המחירים."
על שכר הלימוד: "שכר הלימוד בישראל מגוחך. אנחנו מסבסדים את העשירים".
פול קרוגמן – זוכה פרס נובל שבעד התערבות ממשלה והפחתת הגלובליזציה
ברבעון הראשון של שנת 2019 גדלה יתרת החוב של המגזר העסקי בכ-19 מיליארדי שקלים (2%) לרמה של כ-942 מיליארד שקל
יתרת החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי גדלה ברבעון הראשון של שנת 2019 גדלה בכ-24 מיליארדי שקל (1.6%) לרמה של כ-1.5 טריליוני שקלים. מרבית העלייה ביתרה זו מקורה בגידול ביתרת החוב של המגזר העסקי (כ-19 מיליארדי שקל, 2%); ביתרת החוב של משקי הבית גדל בעיקר החוב לדיור.
מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה נמסר, כי ברבעון הראשון של שנת 2019 גדלה יתרת החוב של המגזר העסקי בכ-19 מיליארדי שקלים (2%) לרמה של כ-942 מיליארד שקל. העלייה ביתרת החוב נבעה בעיקר מגידול כמותי משמעותי שהסתכם בכ-26 מיליארדי שקלים והורכב בעיקרו מהלוואות בנקאיות והלוואות מתושבי חוץ.
עלייה זו קוזזה בחלקה כתוצאה מייסוף של כ-3.1% בשער החליפין של השקל מול הדולר שהקטין את השווי של החוב הנקוב במט"ח והצמוד לו. ברבעון הראשון של השנה הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-9 מיליארדי שקלים, נמוך מעט מממוצע הגיוסים בשנת 2018 (כ-9.7 מיליארדים בממוצע לרבעון). ענף הנדל"ן והבינוי המשיך להוביל בגיוסים (כ-68% מסך הגיוסים). באפריל 2019 הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-3.3 מיליארדי שקלים, רובן באג"ח סחירות.
ברבעון הראשון של השנה המרווח בין תשואת האג"ח הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד 60, לבין תשואת האג"ח הממשלתיות הצמודות הצטמצם בכ-0.3 נק' האחוז לכ-1.22 נק' האחוז, זאת לאחר התרחבות של כ-0.5 נק' האחוז ברביע הקודם. באפריל 2019 מרווח זה המשיך להצטמצם עד לרמה של כ-1.14 נק' האחוז.
אומדן השינוי הכמותי הרבעוני נטו בחוב של המגזר העסקי הלא-פיננסי (ממוצע חודשי)
יתרת החוב של משקי הבית גדלה ברבעון הראשון של שנת 2019 בכ-5 מיליארדי שקלים (1%) לרמה של כ-562 מיליארדים. מרבית הגידול, כ-4 מיליארדים, ביתרת החוב לדיור (לרמה של כ-364 מיליארדים) והיתר, כמיליארד, ביתרת החוב שלא לדיור (לרמה של כ-198 מיליארדים). ברבעון זה חלה עלייה קלה בקצב הגידול השנתי של יתרת החוב שלא לדיור, בשונה ממגמת הירידה של קצב זה בשנתיים האחרונות.
ברבעון הראשון של שנת 2019 נטילת משכנתאות חדשות הסתכמה בכ-15.5 מיליארד שקל, גבוה מהתקופה המקבילה אשתקד (כ-14.1 מיליארדים). באפריל 2019 נטילת משכנתאות חדשות הסתכמה בכ-5 מיליארדי ש"ח, דומה לממוצע החודשי במהלך הרביע הראשון של השנה.
אשראי לעסקים קטנים – איך לעשות את זה נכון
היפרדות חברות האשראי מהבנקים תגדיל את הקרדיט לעסקים זעירים
מנתוני נציבות פניות הציבור עולה שהתלונות הכי מוצדקות בדואר ישראל, כמו כן חלה עלייה בתלונות על היחידה לקנאביס קפואי ועל משרד התחבורה
שיימינג ברשת כבר לא מספיק, מספר התלונות שהתקבלו בנציבות פניות הציבור בשנת 2018 המשיך לשקף מגמת עלייה במספר התלונות בשיעור של 7%. נציבות תלונות הציבור היא יחידה הפועלת במשרד מבקר המדינה, ותפקידה לטפל בתלונות אזרחים הנוגעות למשרדים ולמוסדות ממשלתיים.
מספר התלונות שהתקבלו ב-2018 בנציבות היה 14,461 תלונות .הגוף שעליו התקבל מספר התלונות הגדול ביותר הוא המוסד לביטוח לאומי עם 1,101 תלונות. אחריו במקום הלא מכובד דואר ישראל, שנגדו התקבלו 864 תלונות. משרד התחבורה עם 826 תלונות במקום השלישי, והוא המשרד הממשלתי שנגדו התלוננו הכי הרבה מהפונים. במקום הרביעי משטרת ישראל, סוגרות את הרשימה רשות ההגירה והאוכלוסין, משרד הבריאות, משרד המשפטים, משרד החינוך, רשות המסים ואחריה משרד הבינוי והשיכון.
35% מהשיעור הכללי של התלונות הוגדרו כמוצדקות, שיעור חריג לפי הדוח: "מדובר באחוז גבוה מהמקובל במדינות מתוקנות". עוד מציינים בדוח כי בשלוש השנים האחרונות חלה עלייה בשיעור התלונות המוצדקות – ב-2017 שיעור התלונות המוצדקות עמד על 32%, וב-2016 – על 29%.
בניתוח התלונות המוצדקות דואר ישראלקיבל את השיעור הגבוה ביותר של תלונות מוצדקות, כך לפי 73% מהתלונות שהתקבלו על הדואר. הגוף השני שנגדו שיעור התלונות המוצדקות היה גבוה מהשיעור הכללי של התלונות המוצדקות היה משרד הבריאות עם 61% תלונות מוצדקות. כ-50% מהתלונות שהתקבלו נגד משרד התחבורה היו מוצדקות.
על מה מתלוננים
השנה חלה צמיחה בתלונות של חולים הזקוקים לקנאביס רפואי: מספר התלונות שהתקבלו ב-2018 על היחידה לקנאביס רפואי גדל ביחס של פי 2.5 ביחס ל-2017.
בכלל זה חזרו ונשנו תלונות על אי-קליטת בקשות שנשלחו ליק"ר (היחידה לקנאביס רפואי; על אובדן מסמכים שהועברו ליק"ר; על אי-טיפול בבקשות שחסרו בהן מסמכים תומכים בלא שניתנה למבקשים או לרופאיהם הודעה על כך בזמן אמת; על שיהוי ניכר בקליטת הבקשות ובטיפול בהן, הגורם פעמים רבות לקטיעת הרצף הטיפולי; על שיהוי בהעברת רישיונות לגורמים המספקים את הקנאביס הרפואי; וכן על אי-עדכון המבקשים בדבר התקדמות הטיפול בבקשתם. כמו כן נטען כי זמן ההמתנה למוקד הטלפוני, שמפעילה חברה חיצונית מטעם היק"ר ובאמצעותו מוסרת מידע למבקשים, הוא ממושך ובלתי סביר, וכי לא פעם המוקד הטלפוני מוסר למבקשים מידע שאינו רלוונטי.
הדוח גם מתייחס למספר הגדול של התלונות שהתקבלו נגד משרד התחבורה: "השנה בולט משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, כגוף שעליו התקבל המספר הרב ביותר של תלונות בנושא השירות לציבור. מספר התלונות על אגף הרישוי שהטיפול בהן הסתיים גדל בשיעור של 75% לעומת השנה הקודמת".
עוד עולה מסיכום הנתונים, כי אזרחים ותיקים מעל גיל 65 ערים לזכויות שלהם ושיעור התלונות שלהם לנציבות כמעט כפול משיעורם באוכלוסייה. תלונות רבות התקבלו בנושאי היריון ולידה (מימון בדיקות וקבלת גמלת שמירת הריון וחופשת לידה) וכן תלונות לגבי נוקשות בטיפול בבקשות למתן הנחות בשכר לימוד של ילדי אימהות עובדות.
מהפילוח עולה עוד, כי בנושאי דיור ואכלוס, גמלאות, חינוך, השכלה ורווחה – שיעור התלונות של נשים גדול יותר לעומת שיעור התלונות של גברים. ביתר נושאי התלונות שיעור התלונות של נשים היה קטן יותר לעומת הגברים.
הוט וסלקום שיאניות התלונות השנה
הציבור כבר לא אוהב את רמי לוי? תלונות שיא על הרשת
מזרחי טפחות – הטוב ביותר בטיפול בתלונות לקוחות
שופרסל מצטרפת לכמה קמעונאיות שמוכרות חמאה מתחת למחיר הפיקוח, ותשווק חמאה ב-7.6 שקלים, זה אפילו לא הכי זול
מחיר הפיקוח גבוה ממחיר החמאה: רשת שופרסל הודיעה שתציע ללקוחותיה חמאה במחיר נמוך ממחיר הפיקוח. "החמאה צפויה להגיע למדפי הרשת במהלך חודש יולי", נמסר מהרשת. מדובר בחמאה מיובאת מהולנד מתוצרת Ets mathot.
מחיר החמאה: 7.6 שקלים ליחידה של 200 גרם, ואילו מחיר הפיקוח הוא 7.88 שקלים ל-200 גרם. עד לאחרונה, חמאה נמכרה ב-7.6 שקלים ל-200 גרם, אך המדינה העלתה את מחיריה בעקבות עליית מחירי החלב הגולמי.
איציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל: "במסגרת מאמצי שופרסל להורדת יוקר המחייה בישראל באמצעות המותג הפרטי, זיהינו את הצורך והביקוש ההולך וגובר למוצרי חמאה ובחודשים האחרונים פעלנו לייבוא ישיר של חמאה הולנדית משובחת שתימכר לצרכנים במחיר נמוך ממחיר הפיקוח".
מחירי החלב צפויים להתייקר ב-3.4%