חניה במרכז ת"א – כמה זה עולה? תוכלו לקרוא כאן במדריך שלנו (כמה עולה חניה צמודה), אבל הייתכן שהמחיר ירד? מהדוחות הכספיים שך קבוצת חג'ג' עולה שהמחיר נמוך לכאורה (והכל יחסי) ועומד על 135 אלף שקל.
המחיר הזה נראה קצת מנותק למחירי החניות שהויעו ביד 2 ובמקומות אחרים, זה ננראה מחיר נמוך במיוחד לחניה ברחוב הארבעה בת"א – אבל ככה עולה מהדוחות הכספיים של קבוצת חג'ג'. על פי הערכת שווי שביצע מעריך שווי חיצוני ולא תלוי לפרויקט הארבעה מחיר חניה עלה מ-110 אלף שקל ל-135 אלף שקל – "…כמו כן בוצע עדכון בשווי החניות של החניון הציבורי מ-110 אלף שקל לחניה ל-135 אלף שקל לחניה על בסיס עסקאות אחרונות למקומות חניה ובעקבות סיום עבודות הבניה וקבלת אישור אכלוס (טופס 4 )ופתיחתו לקהל הרחב. עוד יצוין כי בהערכת השווי ליום 30 ביוני הוערכו סך של 268 חניות ואילו בהערכת שווי קודמות הוערכו 297 חניות, וזאת בעקבות מכירת חלק מהחניות שהוערכו בהערכת השווי הקודמת".
לא ברור מהדוחות היכן בדיוק החניות האלו, אם כי ברור שהם חלק מפרויקט מגדלים של חג'ג' ברחוב הארבעה, ומדובר באזור בעייתי מבחינת חניה, ולכן, על פניו המחיר נראה נמוך. כאן, תוכלו לראות את המדריך – כמה עולה חניה בת"א, וזה גבוה מהמספרים המפורטים כאן. אז אולי חלק מההסבר הוא המע"מ, אולי זה עניין של מיקום, ואולי זה גם קשור להערכת השווי שלוקחת בחשבון סיכונים בשטח ועדיין לא מבטאת את המחיר הריאלי. נמשיך לעקוב.
מעודכן ל-08/2021
האם שכר הדירה יעלה? כנראה שכן ויש כמה סיבות טובות לכך – כלכלית עדיף לשכור מאשר לקנות דירה (ברוב המקרים, לא בכולם); המס על דירה שלישית יביא מחזיקי דירות רבים להעלות את שכר הדירה (לגלגל את המס על השוכרים) וגם, מתישהו הריבית תעלה, וכשהריבית עולה גם שכר הדירה צפי לעלות איתה; וגם היצע הדירות קטן במקביל להשכרה השיתופית של תיירים.
מחשבון שכר דירה – ככה תדע אם בעל הבית שלך העלה יותר מדי את דמי השכירות
מה עדיף – לקנות דירה או לשכור אותה? זה תלוי כמובן בתקופה, זה תלוי בריבית, אבל אולי חלקכם יהיה מופתע – לרוב עדיף לשכור. השיקולים לרכישת דירה הם מעבר לכלכליים, זה עניין של פסיכולוגיה – ביטחון בנכס, משהו מוצק, אבל אם נפעל רק על פי שיקולים כלכליים, נקבל (לרוב) שעדיף לשכור דירה.
מהסיבה הזו, ובעיקר מכיוון שיש כיום רבים שלא יכולים לקנות דירה, חלק מאוד רחב מהציבור שוכר דירות. כאן, תוכלו לקרוא את המדריך לשוכר דירה. בפועל, בשנים האחרונות, מחירי דהירות זינקו הרבה יותר מהעלייה בשכר הדירה, אבל כשמסתכלים קדימה זה עשוי להשתנות מכמה סיבות –
- הריבית מתישהו תעלה, וכשהיא תעלה, התשואה האלטרנטיבית של משקיעי הנדל"ן תעלה, ואז הם ידרשו תשואה גבוה יותר מהדירה שלהם, והנה הדגמה.
נניח שלמשכיר דירה שערכה 2 מיליון שקל, יש שכר דירה של 40 אלף שקל בשנה. זו מבחינתו השקעה טובה – היא מייצרת לו תשואה של 2%, בעוד שבאפיקים הסולידיים התשואה שהוא מקבל היא אולי 1.5% בשנה. אבל זה יכול להתהפך – אם הריבית תעלה בחצי אחוז כדי שהתשואה הסולידית בהתאמה תעלה בשיעור קרוב, ואז כבר יש איזון בין האלטרנטיבות, וצריך לזכור – תשואה מהשכרת דירה זה לא פשוט כמו להשיג תשואה בפיקדון, קרן נאמנות או פיקדון. יש התעסקות עם הנכס ועם השוכרים. מצד שני, יש גם יתרונות באחזקת הדירה כתוצאה מהשבחת הדירה (עליית מחיר) – כלומר, הרווח של משכיר דירה נובע מהתשואה ומעליית ערך הדירה.
- העלאת המיסים למשקיעים – מס הרכישה על משקיעים בדירות עלה בשנת 2015, ולכן בהתאמה התשואה שלהם ירדה (ראו כאן – מס רכישה על דירה שנייה) , זה משפיע על הנכונות של משקיעים חדשים לרכוש דירות ולהשכיר, זה מקטין את היצע הדירות להשכרה, וזה עלול בהתאמה להביא לעליית מחירי הדירות – ככל שההיצע קטן אזי המחיר עולה.
- דירות שמושכרות לתיירים – מסתבר שיש כ-20 אלף דירות שמושכרות לתיירים, בעיקר במסגרת Airbnb. מדובר בתחום הולך וגדל של השכרה שיתופית, שבעצם מקטין את היצע הדירות. נכון, חלק מהדירות האלו מושכרות רק בעונות מסוימות ולא על פני כל השנה, ועדיין – האפשרות להשכיר אותן בתקופה מסוימת מוציא אותן משוק הדירות להשכרה לישראלים. הרי אם בשכירות לתיירים במשך כמה חודשים עושים תשואה טובה יותר מהשכרה לישראלים בכל השנה, אז ברור מה עדיף למשכירים.
על רקע זה, הוחלט בכמה מקומות בעולם לקנוס את הדירות המושכרות האלו מהחוק. בברלין הוחלט על כך, לאור עלייה של 56% בשכר הדירה ונקבע קנס של 100 אלף אירו.
למדריכים רלבנטיים נוספים:
מס על השכרת דירה – כמה ואיך ניתן לחסוך?
דמי הניהול בקרנות הנאמנות אמנם ירדו בממוצע בשנים האחרונות, אבל הכל יחסי, ויחסית לריבית הנמוכה ובהתאמה התשואה הנמוכה הגלומה בהשקעות סולידיות, מדובר על דמי ניהול גבוהים. ובכל זאת – מנהלי קרנות בחודשים האחרונים בעיקר מעלים את דמי הניהול, אם כי, הנה כמה דיווחים מהזמן האחרון (כשבועיים) והם יחסית מגוונים – לצד העלאות בדמי הניהול יש גם הפחתות. במיטב הפחיתו דמי ניהול בשתי קרנות אג"ח –
בקרן הנאמנות מיטב (2B) מודל + 15% (מספר קרן: 5107727). דמי הניהול ירדו מ-1.14% ל-1.11%.
בקרן: מיטב (1A)(!) קונצרני פלוס (מספר קרן: 5114640), דמי הניהול ירדו מ-0.94% ל-0.79%. עם זאת, חשוב לשים לב שעדיין מדובר בדמי ניהול לא נמוכים – בדמי ניהול שנתיים של 0.79% ו-1.11% גם אם מדובר באג"ח קונצרני, וגם אם מדובר בקרן עם מרכיב מנייתי (הקרן הראשונה), הרי שחלק משמעותי נהרווח הצפוי עובר למנהל הקרן. הרי כמה כבר אפשר להרוויח באג"ח הקונצרני? ובמניות יש כמובן סיכון לא קטן.
ונמשיך עם הצגת השינויים בדמי הניהול – בקרן הנאמנות אי.בי.אי. (2D) תיק אג"ח ומניות בינלאומי (מספר קרן: 5121462) יעלו דמי הניהול מ-0.7% ל-0.85%.
בקרן – אי.בי.אי. (4D) סל S&P 500 (מספר קרן: 5117601) יעלו דמי הניהול מאפס ל-0.25%.
בקרן – אי.בי.אי. (4B) סל ארה"ב מגודרת מט"ח (מספר קרן: 5119185) יעלו דמי הניהול מ-0.25% ל-0.4%.
בקרן – אקסלנס (0B)(!) אג"ח כללי ללא מניות – קרן נאמנות (מספר קרן: 5115613) ירדו דמי הניהול מ-0.57% ל-0.38%.
קרנות אקסלנס מעלות דמי ניהול – מה זה משאיר למחזיקים בקרנות השקליות ולמה בעצם החברה מעלה את דמי הניהול?
נראה שהבנקים עלו מדרגה בתחרות בפיקדונות לשלוש שני ומעלה. זה התחיל עם פיקדון קרמובלה של מזרחי טפחות (פיקדון שקלי ל-3 שנים בריבית של 1.5%), המשיך עם הפיקדונות הדיגיטליים של בנק ירושלים (1.45% ל-3 שנים), ונמשך גם בפיקדונות במבצע שמציע בנק הפועלים.
הבנק מציע ללקוחותיו את – "דן חסכן לצעד הבא". מדובר בפיקדון/ תוכנית חיסכון שקלית (שאינה צמודה למדד המחירים לצרכן) שהחוסך בה מפקיד בהוראת קבע. הריבית היא 1.25% בשנה, והחיסכון הוא לתקופה של 6 שנים. לכאורה, אם התקופה עולה אז גם הרייבת אמורה לעלות, אבל צריך לזכור שפיקדונות בהוראת קבע, משך החיים הממוצע של הפיקדון / החיסכון נמוך משמעותי מכל התקופה. לחסוך בהוראת קבע במשך 6 שנים זה כמו לחסוך בפיקדון "רגיל (עם הפקדה אחת) במשך 3 שנים (בחישוב לא מדוייק). ואז ריבית של 1.25% היא לא נמוכה, אם כי, ביחס לאלטרנטיבות היא פחות אטרקטיבית.בפיקדון דן חסכן, מינימום ההפקדה הוא 50 שקל בחודש.
חיסכון ל-4 שנים – האם כדאי?
בנוסף, מציעים בפועלים חיסכון ברירת מחדל ובשמו המלא – חיסכון צמרת ברירה ל-4 שנים. מדובר בתוכנית חיסכון שקלית ל-4 שנים כשבתום תקופת החיסכון יערך חישוב והלקוח יקבל את הגבוה מבין: מענק שקלי לכל תקופת החיסכון בשיעור של 4% (שהמשמעות שלה היא ריבית מתואמת בשיעור שנתי של 0.9854%), ללא הצמדה, או: הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן, ללא ריבית. סכום מינימום להפקדה בחיסכון הזה – 50,000 שקל.
בחיסכון הזה מקבלים תשואה שקלית נמוכה מאשר במקומות אחרים, אבל כאן יש סוג של אפסייד במידה והמדד פתאום יקפוץ, ואז מקבלים את המדד (בלי תשואה ריאלית). בפועל, מי שמעוניין להשקיע בפיקדונות צמודי מדד יכול לעשות זאת מלכתחילה ובריבית ריאלית (שעולה ככל שפרק הזמן עולה), והנה הצעה מהזמן האחרון, כך שההצעה של פועלים, לא נראית מעניינת. מקבלים בה תשואה נמוכה בכל אחד מהמסלולים. אז למי היא טובה? למי שלא יודע להחליט בין שקלי לבין פקדה בפיקדון צמוד מדד – כאן, הוא יקבל פחות מכל אחת מהבחירות בנפרד, אבל הוא לא יוכל "ליפול" עם מסלול לא טוב (יש מעין מינימום של ההצעה השקלית). כלומר יש כאן סיכון קטן יותר ובהתאמה סיכוי/ תשואה נמוכה יותר.
רוצים שמחירי הדירות יירדו? תביאו פועלי בניין, תעלו (סוף סוף) את הריבית – אלו הבעיות האקוטיות, אבל מסתבר שהסינים והרומנים לא רוצים להיות פועלי בניין בארץ.
אחת הבעיות הקשות של שוק הנדל"ן היא מחסור אדיר בפועלי בניין. מדובר על מחסור של קרוב ל-20 אלף עובדים זרים, והמחסור הזה גורם לעיכובים ודחיות בביצוע העבודות ובהתאמה מייצר רמת מלאי דירות נמוכה. תוספת של פועלי בניין תאיץ את קצב העבודה ותשנה את מאזן הכוחות בין היצע הדירות לביקוש לדירות. זה לא סוד שכאשר ההיצע גדל, יש השלכה על המחירים, זה כבר לא יהיה שוק של מוכרים (בו המוכרים הם אלו עם הכוח והם קובעים את המחיר), אלא בהדרגה יהפוך לשוק של קונים (בו לקונים יש גם כוח).
זו לא הבעיה היחידה של שוק הדירות, הבעיה הגדולה ביותר היא כנראה הריבית הנמוכה שמתדלקת מימון (משכנתאות) מאוד זולות, וגורמת לאנשים לקנות דירות פשוט כי אפשר לקבל משכנתא בתנאים מצוינים, אם כי בחודשים האחרונים ריבית המשכנתא בכיוון מעלה.
ובקשר למחסור בפועלי בניין, אומר ראש מטה הדיור במשרד האוצר, אביגדור יצחקי במסגרת כנס של כלכליסט – "קיים מחסור של 100 עד 150 אלף דירות שזה כ-5% משוק הדירות. אז בינתיים, עד שסוגרים את החוסר הזה, חיים יותר אצל ההורים, ובחברה החרדית סוגרים יותר חדרים אבל כשזה יתעצם זה יזעזע את החברה הישראלית.. מי שאשם במשבר הדיור היא הממשלה. אין על זה ויכוח. היא צריכה להמציא את הקרקע שעליה ייבנו דירות, היא צריכה להשיג את הון הנדרש לשם הפרויקטים והיא צריכה לאפשר שלא יהיה מחסור בעובדים. אלו עקרונות בסיסיים שכל כלכלן יודע וככה עושים מדיניות של מאקרו כלכלה, ואת זה אנחנו עושים עכשיו אנחנו מגדילים את היצע הדירות".
"מה שאנחנו רוצים ועושים במשרדי האוצר והבינוי, הוא לפתור את המשבר הזה. המשבר הזה הוא בעייתי וצמוד למשבר של תשתיות ותחבורה ואני לא יודע מה יקרה קודם – או שלא יהיה לאנשים איפה לנסוע או שלא יהיה להם איפה לגור. יש חוסר מאוד גדול של דירות. אנחנו מטפלים ומנסים לפתור את צד ההיצע, וגם בנושא העובדים הזרים. בעניין העובדים הרומנים, הם לא רוצים לבוא והסינים לא רוצים לבוא. אבל אין ברירה ואם לא נביא עובדים אין סיכוי שמצב השוק ישתנה. 'בינתיים עושים את תוכנית למשתכן כדי להביא דירות לשוק בתנאי מימון נוחים ולכן גם בנק ישראל נרתם. עשינו טעות ולא לקחנו בחשבון שהקבלנים לא רוצים לקחת אשראי כי יש להם 100 אחוז של מכירה. אבל כשאני רואה אנשים בעפולה שחותמים על דירה אני מקבל אושר וזה אחרי 15 שנה של שירות ציבורי. אני יכול עכשיו, במסגרת תוכנית למשתכן, לדאוג לאלה שאין להם דירה אבל אין לי לכולם ואני דואג למי שאין. אני מבקש מכולם והעיתונות אל תרפו את ידיכם מהזוגות הצעירים. אבל יש בעיה אני קודם כל רוצה לתת לאלה שאין להם דירה".
רגע, מר יצחקי על מה אתה מדבר – על הגרלה, על הימור? אתה באמת רוצה לעזור לאנשים, לזוגות הצעירים? או שאתה רוצה לייצר כותרות מחמיאות. אתה לצד שר האוצר כחלון, הופכים את הזוגות הצעירים לסוג של מהמרים, אתם מצ'פרים (מאוד) חלק קטן ואת היתר אתם זורקים (הם לא זכו בהגרלה), ומשאירים אותם ממורמרים – "לחברים שלנו יש דירה שקנו בהנחה של 200 אלף שקל, והם גם קיבלו משכנתא נוחה, הם הביאו רק 100 אלף שקל מהבית, ומה איתנו – הפסדנו בהגרלה…". דור של זוגות צעירים יחיה כאן בתחושה של תסכול ומרמור, וזה מעבר לעניין המוסרי – המדינה מעין דוגלת בהימורים – הרי בית המשפט והכנסת מגדירים את ההימורים כלא חוקיים (למעט מפעל הפיס).
ומעב רלכך, מחיר למשתכן, בינתיים לא הורידה מחיירם, אולי ההיפך – "תוכנית מחיר למשתכן מעלה את הביקוש, וקיים חשש שמחירים ימשיכו לעלות, ולפעמים זה נראה כאילו המדינה דואגת רק לזוגות הצעירים. אנחנו לא ישנים בלילות כדי להתגבר על כל החסמים ונוציא 100 אלף דירות לזוגות הצעירים וזה לא יעזור לאף אחד. קשה לבנות אותם וזה דורש עבודה רבה, ובשורה תחתונה אלו דירות ולא מסטיקים. אני שומע את ההפחדות האלה על משכנתא, ואני שואל למה זה לא קיים בשוק הפרטי? תפסיקו להפחיד ותעוררו את השוק כי הקריטריונים פשוטים – מי שחסר לו דירה תנו לו. עד סוף 2017 מאה אלף איש ידעו שהם יוכלו לרכוש דירה זולה'".
בנק לאומי מציע ללקוחותיו פיקדון צמוד לשלוש שנים בתשואה שעולה על פי היקף ההשקעה. עד סכום של 100 אלף שקל (לא כולל) הריבית התעריפית הצמודה לשנה היא 0.3%. עד סכום של 250 אלף שקל (לא כולל) הריבית הצמודה היא 0.4% , ומ-250 אלף שקל ומעלה הריבית הצמודה מסתכמת ב-0.5%.
כמו כן, מציעים בבנק לאומי פיקדון צמוד לטווח ארוך של 6 שנים, אך ניתן לצאת בתום שנתיים (נקודת יציאה). הפיקדון/ חיסכון מניב אם מחזיקים בו עד סוף התקופה את הריביות הבאות – לסכום של עד 100 אלף שקל (לא כולל) – ריבית של 0.5%; לסכום של עד 250 אלף שקל (לא כולל) – ריבית של 0.6%; לסכום העולה על 250 אלף שקל – ריבית של 0.8%.
באם החוסך ייצא לאחר שנתיים הוא יקבל ריבית של בין 0.1% ל-0.2% – עד סכום של 100 אלף שקל (לא כולל) רייבת של 0.1%, עד 250 אלף שקל (לא כולל) ריבית של 0.15%; ומעל 250 אלף שקל ריבית שנתית צמודה של 0.2%.
לחוסכים שייצאו לאחר 4 שנים, הריבית הצמודה תהיה לסכום של עד 100 אלף שקל (לא כולל) – 0.25%; עד 250 אלף שקל (לא כולל) – 0.35%, ומעל 250 אלף שקל – 0.45%.
לאחרונה יצא בנק ירושלים בפיקדונות דיגיטליים שקליים לכלל הציבור. בפיקדון לשלוש שנים הריבית 1.45% קבועה בחישוב שנתי, ובפיקדון ל-5 שנים הריבית היא 1.7%. בבנק מזרחי טפחות השיקו בחודשים האחרונים את פיקדון קרמבולה לשלוש שנים שנותן ריבית שקלית של 1.5%.
לפיקדונות דיגיטליים של בנק ירושלים
לפיקדון קרמובלה של בנק מזרחי טפחות – האם כדאי?
אקסלנס מעלה דמי ניהול בשורה של קרנות נאמנות שקליות והופכת אותן לפחות כדאיות כלכלית למחזיקים. בדמי ניהול כאלו אין באמת הצדקה להחזיק בקרנות נאמנות שקליות – זה תקף גם לקרנות של אקסלנס וגם לקרנות שקליות של גופים אחרים. מומלץ לכם לקרוא כאן את חוסר הכדאיות בקרנות השקליות בהינתן דמי הניהול האלו, והסבר קצר – הריבית השקלית היום נמוכה במיוחד ואפילו אפסית – המק"מים נותנים תשואה של פחות מ-0.1%, וכך גם האפיקים השקליים הממשלתיים האחרים לטווח של שנה. ככל שהתקופה מתאכת התשואה עולה, אבל במספרים האלו, זה עדיין בשוליים. מעבר לכך, גם באג"ח קונצרני שקלי אין ממש מציאות גדולות כי הבנצ'מרק (מדד הייחוס – האג"ח השקלי הממשלתי/ המק"מ) בתשואה נמוכה, וצריך לזכור שבקונצרני יש כבר סיכון. בקיצור, אנחנו בעולם של ריביות אפסיות, תשואה מצויינת בקרנות האלו היא 0.5% בשנה ואולי המבריקים יגיעו לקרוב ל-1% (עם אג"ח קונצרני) וזה המון. ועל רקע זה, אין הצדקה לדמי ניהול גבוהים, ובטח שלא לעלייה בדמי הניהול. זה לא מה שחושבים בחברות ניהול הקרנות
והנה העדכונים האחרונים מאקסלנס
- בקרן הנאמנות אקסלנס 25-75 (2B) עד 3 שנים (מספר קרן: 5112792) יועלו דמי הניהול מ-0.10% ל-0.45%. הקרן מנהלת כ-70 מיליון שקל. העלאת דמי הניהול תהיה ב-1 ביוני.
- קרן הנאמנות אקסלנס (00)(!) שקל עד שנתיים ללא מניות – קרן נאמנות (מספר קרן: 5118922). דמי הניהול יועלו מ-0.1% ל-0.24% החל מ-1 ביוני, ושימו לב כאן כבר מדובר על קרן בהיקף כספי ענקי – 1.7 מיליארד שקל.
- קרן הנאמנות אקסלנס (0A) תיק עד שנתיים – קרן נאמנות (מספר קרן: 5104252). דמי הניהול יועלו ב-1 ביוני מ-0.2% ל-0.37%. בקרן זו כ-50 מיליון שקל.
- קרן אקסלנס (0A)(!) בונד משתנה – קרן נאמנות (מספר קרן: 5118914) דמי הניהול יועלו מ-0.2% ל-0.4% החל מה-1 במאי. החברה מדגישה כי מדובר בסיום תקופת המבצע (בו היו דמי ניהול נמוכים). הקרן הזו מנהלת כ-10 מיליון שקל בלבד.
ומול העליות האלו, יש גם הפחתה בדמי הניהול בקרן אחת – בקרן הנאמנות אקסלנס (0B)(!) אג"ח כללי ללא מניות (מספר קרן: 5115613) יופחתו דמי הניהול מ-0.57% ל-0.38%. קרן זו מנהלת 20 מיליון שקל.
עמלת הפצה – הגורם העיקרי לעלייה בדמי הניהול
ולמה בעצם מעלים מנהלי קרנות הנאמנות את דמי הניהול. ההסבר של רובם הוא עמלת ההפצה הגבוה שהבנקים לוקחים מהם. האמת שזו שערורייה של ממש – הבנקים לוקחים נתח מרכזי (על פי ההערכות – כמחצית מסך דמי הניהול), ובמקרים רבים הנתח הזה עולה על דמי הניהול. עמלת ההפצה היא תוצאה של וועדת בכר שניתקה את הבנקים מניהול קרנות נאמנות. ניהול הקרנות נמכ לגופים שונים – בתי השקעות, חברות ביטוח, גופי השקעה, אך בתמורה לכך שהם ויתרו על ניהול הכספים, נתנה להם הוועדה את עמלת ההפצה. ברגע שאתם קונים קרן נאמנות, הבנק גובה עמלה שיכולה להיות מאוד משמעותית . הבנקים בסופו של דבר הרוויחו פעמיים מוועדת בכר – הם מכרו את חברות ניהות הקרנות במחירים מופרזים והם מקבלים עד היום עמלת הפצה שמנה (ששקולה כאמור לכל ההכנסות של חברות ניהול הקרנות). כאן, תוכלו לקרוא בהרחבה על עמלת ההפצה שגובים הבנקים.
ועדיין – לציבור זה לא אמור לשנות, לא ייתכן שבגלל שההוצאות של הקרן גדולות, היא תעלה את דמי הניהול למקום כזה שגורר הפסדים ללקוחות שלה.
בסיכום כולל מדובר על תוספת אבסולוטית נאה לחשבון של אקסלנס, כשמנגד כל הסכום הזה יורד מאיתנו – המחזיקים בקרנות. זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שבשנים האחרונות, הציבור מעביר את כספו מהשקעות מנוהלות (ואז דמי הניהול גבוהים) להשקעות פסיביות עוקבות מדדים לרבות קרנות מחקות ותעודות סל (ואז דמי הניהול נמוכים משמעותית, ואפילו אפסיים). מעבר לכך – המכשירים עוקבי המדדים מספקים את "המצב הנורמלי", הם לא אמורים לספק תשואת יתר אבל גם לא מתחת למדד הייעחוס, בעוד שבמכשירים המנוהלים יש סיכוי לאפסייד אבל גם סיכון. בפועל, בעולם המערבי המכשיירם הפסיביים הולכים וצוברים תאוצה משנה לשנה בגלל רציונל פשוט – לא ניתן להכות את השוק לורך זמן. כלומר, מנהלי ההשקעות לא יכולים על פני תקופה ממשוכת לספק לכם תשואות עודפות (במיוחד בהינתן דמי הניהול) ועל רקע זה הציבור בוחר במכשירים עוקבי המדדים. עם זאת, יש בכל זאת גופים שכן מצליחים לייצר תשואה עודפת על פני זמן – רק שאכן מדובר בקומץ קטן.
למדריך קרנות מחקות – האם כדאי?
למדריך תעודות סל – כל מה שצריך לדעת?
פיקדון מובנה על אמזון ופייסבוק (ומניות נוספות) – הרצפה מובטחת, התשואה יכולה להיות מעניינת.
בנק לאומי בפיקדון מובנה חדש על סל מניות הנסחרות בוול-סטריט לרבות מניית אמזון ופייסבוק. הפיקדון הוא שקלי למשך לשנתיים וחצי כאשר הקרן אינה בסיכון. ככה זה בפיקדונות מובנים – קרן ההשקעה מובטחת (אבל, צריך לוודא שהבנק עצמו ערב לקרן – במקרה של לאומי זה אכן כך), ויש סיכוי לאפסייד / לרווח בהתקיים תנאים מסוימים. איך זה יכול להיות? ובכן, התשואה במקרה של אפסייד לא תהיה כמו תשואת סל המניות או המניות הספציפיות, כך שמצד אחד כשיש הפסד אתם מוגנים אבל כשיש רווח אתם זוכים בנתח ממנו (אפילו נתח קטן). יצרן המכשיר (הפיקדון) בונה אותו מאבני בניין של שוק הנגזרים והאופציות, וכך מגדר את עצמו מפני הסיכון.
הבעיה היא שיש את סיכון המנפיק – מה קורה אם הגוף בעצמו נקלע למשבר ולכן כאן חשוב להיות זהירים ולבחון אם קיימת ערבות או הבטחה של הבנק המשווק – בלאומי לרוב יש הבטחה כזו.
על כל פנים, בפיקדונות מובנים נקבע לרוב חסם עליון מסויים שאם המניה בסל מגיעה אליו התשואה שלה מתאפסת או נקבעת על שיעור קבוע, ואילו אם התשואה של המניה עד אותו חסם, אז היא נחשבת לתשואה של המניה בפיקדון וצריך לשקלל אותה עם יתר המניות כדי לקבוע את תשואת הפיקדון.
במקרה הזה לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 39% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה. במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית. במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של0% למשך תקופת הפיקדון.
מתי מקבלים בונוס?
המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל. המשקיע בפיקדון יקבל השתתפות של 100% בשיעור השינוי של סל המניות. בכל מקרה, הלקוח יקבל את קרן ההשקעה במלואה בתום תקופת הפיקדון – כך מבטיחים בלאומי – הנה תיאור הפיקדון המובנה (מאתר בנק לאומי).
סל המניות מכיל 10 מניות במשקל שווה – אמזון, פייסבוק, בנקו סאנטנדר, בנק אוף אמריקה, דיימלר, סיטיגרופ, טוטאל ג'ילד, BP, HSBC . תאריך תחילת הפיקדון – 28 באפריל 2016 ותאריך סיום הפיקדון 28 באוקטובר 2018.
המחיר הבסיסי של המניה יהיה המחיר סגירה של כל מניה בתאריך 28 באפריל; המחיר הקובע יהיה מחיר הסגירה של כל מניה ב-23 באוקטובר 2018.
שיעור השינוי של מניה נקבע כך – אם לא אירע אירוע מזכה ריבית (עלייה של 39% או יותר במחיר הסגירה של מניה ביחס למחיר הבסיסי של מניה ביום מימי התקופה הקובעת – הבדיקה היא אחת ליום על פי שער הסגירה של אותה מניה), אזי שיעור השינוי (חיובי או שלילי) בין המחיר הקובע של מניה לבין המחיר הבסיסי של המניה. מנגד, אם קרה אירוע מזכה ריבית של מיה, אזי שיעור השינוי של אותה מניה יהיה שיעור של 0% לאורך כל התקופה.
התשואה/ בונוס בפיקדון נקבע על סכום המכפלות של כל משקל מניה בשיעור השינוי באותה המניה – נניח לשם המחשה שמניית אמזון עלתה ב-25% ולרגע לא נגעה ברף של ה-39% , אזי התשואה שלה תיחשב 25%, ומשקלה בתיק הכללי – 2.5% (10% מ-25%). ככה סוכמים את כל השינויים ומקבלים את תשואת הפיקדון. מצד אחד, מדובר במניות תנודתיות שיכולות על פני התקופה לחצות בקלות את רף ה-39%, אך מצד שני בעולם של ריביות אפס, יש כאן אפשרות לעשות כמה אחוזים טובים – סוג של הימור, אבל הימור מחושב. הרי מספיק ששתי מניות בכל התיק לא תדלגנה על רף ה-39% ויעשו תשואה של 25%+- כדי לעשות תשואה מרשימה של 5% על פני שנתיים וחצי – זה כמובן לא בכיס, אבל זו השקעה מעניינת.
בבנק לאומי מוסיפים שהפיקדון ניתן לשבירה רק בהסכמת הבנק וגם אם כן, אזי הלקוח עשוי לקבל סכום הנמוך מסכום ההשקעה ההתחלתי – כלומר, במילים פשוטות, הכסף שלכם תקוע לכל התקופה – שנתיים וחצי.
כאשר יש ארוע כמו מיזוג, הצעת רכש, פירוק בחברות האלו, הבנק רשאי לבצע שינויים והתאמות בתנאי הניהול של הפיקדון, במחירי המניות, בריביות ועוד. הפיקדון המובנה לא משלם דיבידנדים, וזאת למרות שחלק מהמניות המרכיבות את הסל צפוי לחלק דיבידנדים על פני התקופה.
מעבר לכך, בבנק מדגישים כי פיקדון זה מוגדר כעסקה הכרוכה בסיכון מיוחד וכי הבנק הינו בעל זיקה לפיקדון המובנה ויש לו אינטרס כלכלי בשיווקו.
תחזית מדד תשומות בנייה בפברואר עד אפריל (בשלושת החודשים הקרובים) – עלייה של 0.1% – כך מעריכים בקבוצת הראל פיננסים.
התחזית הזו היא לאחר שמדד תשומות הבנייה למגורים בחודש פברואר ירד ב-0.2% , במקביל לירידה של 0.3% במדד המחירים לצרכן. מתחילת השנה (ינואר ]ברואר) עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.1%, בעוד מדד המחירים לצרכן יורד ב-0.8%.
עוד מעריכים בקבוצת הראל כי סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מדד שכר הדירה/ מדד השכירות) יעלה בתקופה של השלושה החודשים הקרובים ב-0.7% – עלייה חדה מאוד, שממחישה את "הנתק" בין ההצהרות על הכוונה להילחם במחירי הדירות, לבין המחירים בפועל – מחירי הדירות ממשיכים לעלות למרות כל הניסיונות והתוכניות – ונראה שגם תוכנית מחיר למשתכן שבה תולים תקוות רבות לא תשנה את המצב בצורה משמעותית.
כמו כן, מעריכים בהראל שמדד מחירי הדירות בשלושה החודשים הבאים יעלה ב-0.5% – אינדיקציה נוספת לאותו "נתק" בין הכוונות לבין המצב בפועל. וביחס למדד המחירים לצרכן סבורים בהראל שהוא יעלה בתקופה זו ב-0.6% – זו תחזית של כלכלנים נוספים בבנקים ובבתי ההשקעות והמשמעות היא שאחרי תקופה מאוד ממושכת של מדדים נמוכים ואפסיים, המדדים מתחילים לעלות.
רוכשים דירה חדשה? חשוב שתכירו את מדד תשומות הבנייה
מדד תשומות הבנייה חשוב במיוחד לרוכשי דירות חדשות מכיוון שהתשלומים לקבלן צמודים למדד הזה. משמע, מחיר הדירה בעצם מתייקר במקביל לעליית המדד. התוספת עשויה להיות משמעותית , וחשוב להזכיר שמחיר הדירה זה לא רק המחיר שאתם משלמים למוכר – יש עלויות נוספות והן משמעותיות מאוד, עד כדי התייקרות של 10%-20% מערך הדירה – הנה הסבר מפורט.
מדד תשומות הבניה בשנים האחרונות עלה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן ולכן רבים היו מעוניינים לגדר אותו (להקטין את החשיפה אליו, או להחליף את ההצמדה למדד המחירים לצרכן – וזה יכול להיות אפשרי. כחלק מהמשא ומתן עם הקבלן אתם יכולים לנסות ולדרוש הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבנייה – שימו לב זה לא בהכרח שמדד המחירים לצרכן עדיף לכם, בהחלט ייתכן מצב הפוך – שמדד המחירים לצרכן עולה על מדד תשומות הבנייה, למרות שזה לא היה כך בשנים האחרונות – מה שהיה לא בהכרח יימשך ולכן תדעו שבסופו של דבר זה סוג של הימור.
ובכל זאת למי שמתעניין בהיסטוריה הנה מקבץ נתונים – – בשנת 2011 עלה מדד תשומות הנייה ב-3.7% ומדד המחירים לצרכן עלה ב-2.2%; ב-2012 עלה מדד תשומות הבנייה ב-3.3% כפול ממדד המחירים לצרכן; ב-2013 מדד תשומות הבנייה עלה ב-1.4% בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.8% (כן, יש גם חריג);ב-2014 עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן ירד, וגם ב-2015 מדד תשומות הבנייה עלה ב-1% ומדד המחירים לצרכן ירד.
אתם יכולים להמשיך ולהשתעשע ביחס ובקשר בין המדדים, בעזרת המחשבונים:
מחשבון מדד תשומות בנייה –
ומחשבון מדד המחירים לצרכן –
ומה בכלל ההצדקה של הקבלנים להצמדה למדד תשומות הבנייה? אז זהו שנכון שזה המדד הכי קרוב לעלויות, אבל גם בו יש עיוותים, ובפועל זה לא הכי נכון להצמיד את התשלומים למדד הזה, הרי הוא מבטא את עלויות הבנייה, וההוצאות של הקבלן לא מורכבות רק מעלות הבנייה אלא גם הקרקע והרווח היזמי. ברגע שמצמידים את כל הסכום, מתקבלת הטייה כלפי מעלה – אנחנו משלמים יותר מאשר ההתייקרות של ההוצאות.
מתי לשלם לקבלן?
במידה והחלטתם או נאלצתם להישאר עם תשלומים צמודים למדד תשומות הבנייה (וגם אם אתם עם תשלומים צמודים למדד המחירים לצרכן) עולה השאלה מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן? (לדחות עד כמה שניתן), או האם לשלם כמה שיותר מוקדם. זו שאלה שמורכבת משיקולים כלכליים וגם שיקולים נוספים. כאן, אנחנו מתייחסים רק לזווית הכלכלית
מצד אחד תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא? וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה. ההחלטה שלכם, וחשוב להדגיש – היו לא מעט הפתעות במדד בשנים האחרונות והכלכלנים היו במקרים רבים רחוקים מלחזות אותו
ומעבר לכך, כאמור, עניין התשלום לקבלן הוא לא רק עניין כלכלי, רבים מעדיפים לשלם בשלבים מאוחרים יותר, אחרי שהם כבר בטוחים שהנה אוטוטו הם מקבלים את הדירה, ותמיד זה נכון להשאיר חלק משמעותי לסוף התהליך.
מדריכים נוספים:
מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?
מעודכן ל-03/2018
קרנות סמארט-בטא (Smart Beta) – לא ממש חכמות. הרבה רעש יש סביב הסמארט-בטא, מה הן הקרנות האלו? האם הן קרנות מחקות או קרנות אקטיביות, וכמה דמי ניהול הן גובות?
ונתחיל דווקא בדוגמה מהשטח (תיאורה והסברים מורחבים בהמשך) – הנה פרסומת שהופיעה בעיתונות באמצע שנת 2016 – "במקום להשקיע במדד ת"א 100, תשקיעו חכם: אלטשולר שחם סמארט בטא ת"א 100 Low Volatility- קרן מחקה חכמה המאפשרת ליהנות מחשיפה ל-30 מניות נבחות מתוך מדד ת"א 100, בעלת ערך סיכון (VAR ) הנמוף ביותר. מדד ה- low Volatility מכה את המדדים מתחילת 2015 – המדד עלה ב-4.32%, בעוד מדד ת"א 100 ירד ב-3.76% . הקרן של אלטשולר שחם סיפקה תשואה של 3.4%". אז ראשית, חשוב להזכיר כי מאז המדדים השתנו – מדד ת"א 100 כבר לא קיים, הוא הוחלף במדד ת"א 120, אבל מה שחשוב זו ההבנה – האם יש כאן נוסחה שמכה את המדדים? או לא?
האם אלטשולר שחם חכמים יותר מאחרים? לא
ובכן, מה יש לנו כאן? יש לנו קרן שעוקבת אחרי מדד שלא קיים, זה מדד שהיא ייצרה אותו בשביל שתהיה לה קרן שעוקבת/ מחקה אחריו. אבל זו המצאה, וזה בסדר – מדדים במהותם הם שרירותיים, ואפשר לייצר אינסוף מדדים, אבל כאן יש מדד שמצליח להכות את המדד הבסיסי (ת"א 100), והופ – חגיגה שיווקית. אבל חברים אין קסמים, ברגע שיוצאים מהמשבצת של המדד המקובל, יש גם סיכון (שהתשואה תהיה מתחת למדד הייחוס/ הבנצ'מרק), ואסור לשכוח זאת – סיכוי לרווח הולך יחד עם סיכון להפסד – הגדלתם את הסיכוי הגדלתם את הסיכון – עוד לא נברא הגאון שיודע להגדיל את הסיכוי מבלי להגדיל את הסיכון, וכל מי שמספר לכם אחרת , מבלף אתכם.
אז הפעם לפי הנתונים של אלטשולר זה הצליח, אבל מה עם חצי הכוס הריקה – איפה אותם קרנות בטא סמארט של אלטשולר שלא הצליחו? מה עם למשל קרן הנאמנות סמארט בטא מעו"ף של אלטשולר שחם (שבינתיים דווקא נמצאת בסוף דרוג הקטגוריה שלה במבחן התשואה) ומעבר לכך – אם המדד החדש מייצר 4.32%, למה הקרן של אלטשולר השיגה רק 3.4% ? – כן, זה כנראה גם (ובעיקר) בגלל דמי הניהול.
ואחרי ההקדמה המוחשית, מה זה בכלל קרנות סמארט-בטא , האם הם קרנות מחקות (כנראה שלא ממש למרות שהם מוגדרות על ידי הרגולטור כסוג של קרנות מחקות), והאם הם צריכות להיות חלק מתיקי ההשקעות שלכם? (ממש לא בטוח)
קרנות סמארט-בטא (Smart Beta), בטא חכמה, נולדו על רקע המחלוקת בת עשרות השנים בין מנהלי ההשקעות האקטיביים לבין הדוגלים בשיטת ההשקעות הפאסיבית. על פי הגישה האקטיבית אפשר לייצר תשואה עודפת בתיק ההשקעות אם מנהלים את תיק ההשקעות באופן שוטף, כלומר בודקים ניירות ערך באופן שוטף ומבצעים בהתאמה פעולות קנייה ומכירה. זה ההסבר של הדוגלים בגישה זו לכך שיש מנהלי קרנות שמכים את השוק, אבל מנגד, טוענים הדוגלים בשיטה הפאסיבית שלאורך זמן לא ניתן להכות את השוק.
על פי הגישה הפאסיבית מאחר שלאורך זמן קשה מאוד להכות את השוק, וגם אם מצליחים לייצר תשואה עודפת לרוב דמי הניהול הופכים אותה לאפסית או שלילית, אזי עדיף להיצמד למדדים. הרי אם אי אפשר להכות את השוק שזה המדד ייחוס (הבנצ'מרק), אז עדיף פשוט להשקיע במדד/ באינדקס. זאת ועוד – דמי הניהול על התעודות סל נמוכים משמעותית מאשר בקרנות וזה מכיוון שבתעודות אין מה לנהל, הן פשוט עוקבות אחרי מדדים.
הרציונל של הגישה הזו שנתמך גם אקדמית, אם כי, פה ושם כן תמצאו מנהלי השקעות שמכים את השוק, הצמיח את תעשיית תעודות הסל שהן בעצם המכשירים המסורתיים שעוקבים אחרי מדדים. מדובר על כל סוגי המדדים – מדדי מניות, מדדי אג"ח, מדדי סחורות, מטבעות, ועוד. כאן, תוכלו להרחיב על תעודות הסל, וכאן על הקרנות המחקות
קרנות הנאמנות שבמקור היו נאמנים לגישה האקטיבית בלבד, החלו בהדרגה וכדי למנוע את זליגת הכספים מהן לתעודות הסל, לייצר מכשירים עוקבי מדדים (מכשירים פסיביים). תעשיית הקרנות הצמיחה את הקרנות המחקות שהם דומות במהותן לתעודות הסל (עם דמי ניהול נמוכים במיוחד), ובשנים האחרונות כמה קטגוריה חדשה – קרנות הסמארט בטא.
קרנות סמארט בטא (Smart Beta/ SB), הם בעצם קרנות שמבוססות על מדדים מסוימים, אבל מוסיפות "פלפל"; הן סוג של ייצור כלאיים, הן משקיעות במדד בדומה לקרנות המחקות (מחקות מדדים), אבל, לא בדיוק, והשוני הוא בשני אופנים – או שהן משנות את "הנוסחה", ולדוגמה – שינוי של משקלי ניירות ערך במדדים קיימים, כאשר מתבססים על פרמטרים נוספים או שונים משווי השוק של החברות, ולדוגמה – בקרן כזו יכול המנהל להחליט כי לכל המניות משקל שווה ולא לפי שווי שוק. זה גם סוג של השקעה במדד, אבל מדד שעבר סינתזה מסוימת. לדוגמה משקל שווה לכל מניה.
רעיון נוסף של הקרנות החכמות האלה הוא לעקוב אחרי חברות עם פקטורים תפעוליים ותוצאתיים ברורים וקבועים מראש. זה יכול להיות מדדי רווחיות, תנודתיות של המניה בשוק (לרוב תנודתיות נמוכה שמשדרת ביטחון וזיכון נמוך יחסית), תשואה במהלך תקופה, יחסי נזילות איתנות פיננסית, צמיחה בהכנסות, שיעור דיבידנד, מכפיל רווח, תזרים מזומנים ועוד.
ומכאן שיש כאן הרחבה של הכלי המסורתי – המדד, כך שמכניסים בו קצת אקטיביות והבדלים ביחס למצב הבסיסי והכל כדי לייצר עליו תשואה עודפת. והאם זה מצליח? שיווקית כן – בארה"ב כן, קרנות הסמארט בטא גדלו להיקף כספים מנוהל של מעל ב-60 מיליארד דולר קרוב ל-20% משוק קרנות הסל. אבל האם יש בזה תוכן או שזה גימיק שיווקי? האם יש בזה הגיון? האם הרציונל של שיפור של מדדים קיימים עושה שכל? ממש לא בטוח – מי קבע שהתייחסות שווה לכל מניה במדד (משקל שווה) נכון יותר ממשקל לפי שווי שוק? ברגע שיוצאים מהמשבצת של המדד המוכר והידוע זה כבר הופך את העניין למוצר לא ברור. הוא לא מדד כאמור, אבל הוא גם לא ניהול אקטיבי כי ברגע שמוגדרים הפרמטרים לרבות המשקולות, אין כאן ניהול אקטיבי זה רץ על פני התקופה לפי המדד החדש שייצר מנהל הקרן.
הקרנות האלו עדיין נהנות מדמי ניהול יחסית נמוכים, אבל גבוהי מהקרנות המחקות, ולמרות שאתם תקראו בלי הפסקה על היתרונות של הקרנות האלו ברחבי הרשת, האמת שונה – יש אמנם יתרונות כי בכל זאת מדובר על השקעה מפוזרת עם התאמה לאינדקס מסוים, ולכן להבדיל מהגישה האקטיבית, כן צפוי שהתשואה תהיה בסביבה של המדד (אלא אם מנהל הקרן מחליט ל"התפרע" עם המשקולות ביחס לאינדקס הבסיסי, לרוב זה לא המצב), אבל יש גם חסרונות – המשקיע לא מקבל את תשואת המדד, הוא לא "יכול לישון בשקט" כי הוא מקבל את המדד יהיה אשר יהיה. הוא יכול להתעורר להפסד יחסית למדד ואת זה צריך לקחת בחשבון.
על המדד ועל המדד "החכם"
והנה המחשה – מדד ת"א 25 מבטא את 25 המניות הגדולות בת"א (אנחנו רגע לפני מדד ת"א 35 שיכלול 35 מניות). מדדי המניות האלו מבוססים על שווי שוק – אם השווי שוק של טבע הוא 90 מיליארד שקל ושל בנק הפועלים 20 מיליארד שקל, אז כמובן שמשקלה של טבע יהיה גדול יותר (כפוף לשיעור מדד מקסימלי).
תעודות הסל והקרנות המחקות עוקבות אחרי מדדים, ונתייחס ספציפית למדד ת"א 25/ ת"א 35 – הן בעצם בונות (בעיקר דרך מכשירים פיננסים) את האינדקסים האלו ועוקבות אחריהן. תעודות הסל מחויבות לספק את תשואת המדד, קרנות מחקות עושות את המקסימום לדבוק במדד (והן בפועל משיקות למדד). יש הבדלים גדולים בין תעודות הסל לקרנות מחקות – כאן תוכלו לקרוא על כך.
תעודות הסל והקרנות המחקות שהם ממשפחת המוצרים הפסיביים משקיעות בהתאם למשקל המדד – טבע תהיה במשקל גבוה מפועלים. זה הרעיון והעוצמה שלו נשאבת כאור מכך שלאורך זמן קשה מאוד להכות את המדד (רק מעטים מצליחים).
הגישה של הסמארט-בטא יהירה ויומרנית – הגישה די מזלזלת במכשירים הפסיביים המסורתיים, הם נגד משקל לפי שווי שוק בטענה (שניתן ברגע להפריך אותה) שהמניות עם השווי שוק הן המניות שעלו הרבה ולכן דווקא לא כדאי שהן יהיו במשקל גבוה בתיקי ההשקעות. ומכיוון שהם במשקל גבוה במדד, הגישה העדיפה היא להשוות את משקל המניות של המדד ולא לתת עדיפות למניות עם שווי גבוה. אבל שווי גבוה אינו בהכרח תשואה עתידית נמוכה יותר מחברה עם שווי נמוך. בגישה הזו, החבר'ה של הסמארט בטא היו מפספסים במשך שנים תשואות מרשימות של מניות בשווי גבוה, לדוגמה – אפל שגם לפני 10 שנים נחשבה חברה עם שווי גבוה, אלא שמאז רשמה תשואה עודפת על השוק. עם זאת, סטטיסטית אכן מניות עם שווי נמוך תנודתיות יותר ממניות עם שווי גבוה, ולכן סטטטיסטית הן גם עולות יותר כאשר המגמה בשוק היא חיובית.
"החוכמה" של גישת הסמארט בטא היא בתיקון מדדים על ידי ניהול אקטיבי מסויים ומסוייג. הם לא מנהלים באופן שוטף את הקרן, אבל הם מנהלים את הנוסחא שלה בתחילת הדרך כך שהיא חכמה יותר – לא עוד מדדים, אלא מדדים חכמים על פי קריטריונים כמותיים קבועים שהוגדרו בתחילת הדרך. אבל האם המנהלים יודעים איזה פקטור הוא ה-X פקטור, האם הם יודעים מה יניב תשואה עודפת? מחקרים על גבי מחקרים מחפשים את הפקטור הזה שייתן תשואה עודפת – בספרי המימון ושוק ההון מוצגים מאות ואפילו אלפי מחקרים סטטיסטיים שמנסים למצוא את האלפא – התשואה העודפת, בהינתן בטא (בטא מבטאת תנודתיות וסיכון ביחס לסיכון השוק) נמוכה ככל האפשר.
בטא, נתעכב מעט על המושג – משקפת רגישות של תיק ההשקעות לסיכון השוק שהוא סיכון שלא ניתן לנטרל אותו (להפחית אותו). המטרה של מנהלי התייקם היא לצמצם את הבטא, כלומר להביא את סיכון תיק ההשקעות לסיכון כמה שיותר קרוב לסיכון השוק (מעין אינדקס השוק הכללי), תוך כדי יצירת אלפא – שהיא תשואה עודפת. כלומר להשיג תשואה עודפת בסיכון עד כמה שיורת נמוך – אבל , חברים אין קסמים. כאשר הקרנות האלו מתרחקות מהמדד (מתרחקות מהשוק) הן אולי מבטאות סיכוי/ אפסייד ביחס למדד (סיכוי לאלפא), אלא שהסיכוי הולך יחד עם הסיכון. הכלל הראשון של ההשקעות הוא שהסיכוי והסיכוי צמודים לטוב ולרע. כשהסיכוי גדול גם הסיכוי גדול וההיפך.
קרנות הסמארט-בטא שזזות מהמדדים לוקחות סיכון. קרנות סמארט בטא מגדירות כאמור פקטורים בתחילת דרכן, ומעבר לנתוני האלפא והבטא, חלקן מתמקדות (כל קרן והמיקוד שלה) בפקטורים נוספים, לרבות מומנטום (קרנות שפועלות ורוכשות מניות רק בהינתן שהמניה נמצאת במומנטום חיובי), פקטור נזילות (קרנות שרוכשות מניות רק בהינתן שהן בשיעור נזילות מסויים), פקטור רווחיות, פקטור צמיחה ועוד. יש קרנות שעובדות על פרמטר אחד ויש כאלו שמשלבות מספר פרמטרים.
החסרונות של קרנות סמארט-בטא
תעשיית הסמארט בטא העולמית המקביל לגידול הפנומנלי גם משנה צורות. עם בעבר היא היתה צמודה למדד, היום היא מעין מייצרת מדדים. אחת הקרנות הגדולות בתעשייה הזו היא (Hedj – WisdomTree Europe Hedged Equity), קרן של למעלה מ-15 מיליארד דולר שמשקיעה בחברות אירופיות משלמות דיבידנד, שלפחות 50% מהכנסותיהן מתקבלות מחוץ לאירופה. הקרן מגדרת את המטבע כך שהשינויים באירו לעומת הדולר מנוטרלים.
דוגמה לקרן סמארט בטא נוספת שהיא כבר לא הזן הישן של קרנות שעושות סויטש למדד, אלא הרבה יותר מזה היא (ALPS Medical Breakthroughs – SBIO). הקרן הזו משקיעה בחברות ביומד שיש להן לפחות תרופה אחת בשלבי אישור II או III ב-FDA. תנאי נוסף ששווי השוק של החברות האלו הוא בין 200 מיליון דולר ל-5 מיליארד דולר, ושברשותן מזומן למימון צורכיהן לפחות לשנתיים הקרובות. הקרן הזו הצליחה מאוד ב-2015, אבל ברגע שמדובר על קרנות כאלו שכבר רחוקות מהמדד, ומבטאות סיכוי/ אפסייד ביחס למדד, הרי שיש גם סיכון. הכלל הראשון של ההשקעות הוא שהסיכוי הולך יחד עם הסיכון לטוב ולרע. כשהסיכוי גדול גם הסיכוי גדול וההיפך.
ומעבר לכך – כפי שניתן להתרשם מסגנון ההשקעה של הקרן הזו, המרחק בינה ובין מדד ייחוס הוא רב, ולכן משקיעים צריכים לזכור שזו קרן ביוטק ייעודית, אך אין כאן באמת סוג של מדד, בטח לא מדד שוק כולל שלרוב נחשב יציב יותר מתעשיות נישתיות ומסוכנות כמו הביוטק.
בעיה נוספת של הקרנות האלו היא שהן פשוט גדולות. מאחר שהן באופנה ויש סביבן הייפ הן מגייסות ואז נוצר מצב שיש להן הרבה כסף והכסף הזה זורם לאותן מדדים ייחודיים ומעלה את המניות במדדים האלו וחוזר חלילה – הציבור רואה שהקרנות עולות ומזרים כספים, ובשלב מסיים הן כבר חלק מהעשייה הזו, הן כבר חלק ממעגל הקסמים הזה שמנפח את המניות. אלא שככל שהמניות עולות, פוטנציאל התשואה העתידי כמובן יורד.
וחסרון נוסף – דמי ניהול. קרנות מחקות שעוקבות אחרי מדדים גובות דמי ניהול אפסיים. הסמארט-בטא גובות יותר, גם בארץ , ומה המצב בארץ?
בארץ, יש קרנות סמארט-בטא, אך הן פחות משמעותיות בהיקפם היחסי מאשר בחו"ל. הקרנות הבולטות של הסמארט-בטא הן של אלטשולר-שחם, אבל בינתיים הן לא להיט גדול ודמי הניהול שלהן לא נמוכים.
המשקיע הישראלי יוכל לרכוש קרנות זרות שמתמחות בסמארט-בטא במקביל ליישום החקיקה על הפצת קרנות זרות. הקרנות הבולטות
סיכום ב-3 נקודות:
- קרנות סמארט-בטא משקיעות בהתאם לפקטורים ומדדים שונים – בורסאיים, עסקיים, חשבונאיים, טכניים ועוד. הן משקיעות בהתאם לדפוס השקעה ברור ומוגדר מראש, אבל חוץ מגימיק שיווקי הן לא באמת כאלו חכמות.
- הקרנות האלו הן לא קרנות מחקות וגם לא קרנות אקטיביות – משהו באמצע, ובהתאמה הן לא מספקות תשואה של אינדקס אלא משהו ליד – אולי יותר, אולי פחות. חשוב לזכור איפה שיש סיכוי יש גם סיכון, ואם הן מתרחקות מהמדד (לטוב ולרע) בהתאמה גם הסיכון גדל.
- דמי הניהול על הקרנות האלו גבוה ביחס למכשירים הפסיביים – תעוודת הסל והקרנות המחקות.
מדריכים נוספים:
קרנות מחקות – יתרונות וחסרונות
תעודות סל – כל מה שצריך לדעת
קרנות נאמנות – מה זה?
עדכונים על קרנות סמארט-בטא:
אוקטובר 2016 – קרנות סמארט בטא ויתרו על טבע והכיו את המדדים. קרנות סמארטבטא הצליחו ב-2016 לייצר תשואה עודפת על השוק – האם זה פוקס? מאוד ייתכן. הקרנות ויתרו על טבע, וחברות פארמה אחרות וניצלו מהנפילה במניות האלו. וכך, השיגו תשואה עודפת על פני מדדי הייחוס – להרחבה בכלכליסט
"משהו מקולקל במדדים" – אומר ליאור כגן, מנכ"ל חברת הסמארט-בטא של אלטשולר שחם. ומה מקוקלק במדדים ? ההסתמכות על מניות הפארמה (טבע, מיילן, פריגו) שמהוות מרכיב מאוד משמעותי מהמדד המוביל בבורסה, והבעיה – שהמניות האלו פשוט יורדות. על רקע זה, קרן הסמארט בטא של אלטשולר על המניות המובילות בת"א 100 מצליחה לספק תשואה טובה מתחילת 2016, אבל זה כמובן מקרי, הם פשוט בחרו בנוסחא שעכשיו מצליחה , שנה שעברה נכשלה, ומי יודע מה בהמשך?
הקרן בוחרת 30 מניות עם תנודתיות נמוכה מתוך 100 המניות במדד ת"א־100, ולכל מניה יש משקל שווה – 3.33%. הקרן לא מחזיקה כלל בפריגו וטבע ולא סבלה מהירידות החדות, אבל אלוהים ישמור על מי הם עובדים – הרי תנודתיות נמוכה משמע סיכון נמוך משמע סיכוי נמוך – מניות תנודתיות הן גם מניות שהסיכוי בהם להרוויח עולה – אז באלטשולר נטרלו מהסיכון, ויצא להם במקרה טוב, אז מה? זה יכול להתהפך בהמשך ועובדה – שנה שעברה דווקא המניות האלו סיפקו תשוטאה עודפת. ולכן שכגן אומר "משהו פה מקולקל במדדי הבורסה" אז זה אמנם נכון – יש הישענות על חברות פארמה ללא הצדקה, אבל אין לזה קשר להצלחה לכאורה של קרנות הסמארט-בטא. הקרנות האלו פשוט ממציאות מדד ועוקבות אחריו – זה יכול להצליח וזה יכול להיכשל – בכלכליסט בחרו להלל את תעשיית הסמארט-בטא – שלא בצדק.
עמלת הפצה בקרנות נאמנות – עוד עמלה שמייקרת לכם את דמי הניהול למרות שהיא נגבית ממנהלי הקרנות (שמגלגלים אותה עליכם) – מה זאת העמלה הזאת? איך היא נולדה? והאם לא הגיע הזמן לבטל אותה?
ובכן, עמלת ההפצה היא עוד אחת מאותן עמלות מוזרות שמתגלגלת בסוף אלינו – עמלת הפצה אמנם משולמת על ידי מנהל קרן הנאמנות לגוף המפיץ את יחידות הקרן שלו. כן, מדובר בבנקים שמשווקים את הקרנות, אם כי, גם חברי הבורסה בעצמם יכולים להיות משווקי קרנות
בשנת 2006 כחלק מיישום וועדת בכר, נקבע כי הקרנות ישלמו למשווקים עמלת הפצה – הוועדה ניסתה לאזן בין הבנקים שלכאורה נפגעו (בעיקר מכך שנאלצו למכור את פעילות קרנות הנאמנות) וכך נוצר הפיצוי הזה. אבל בפועל, הבנקים מכרו במחירים גבוהים מאוד את פעילות הקרנות (מחירים שלא חזרו לתעשייה הזו בהמשך) , ויתרה מכך גם נהנים שנים מעמלות הפצה שמנות. וזה מקומם – כי התפקיד של יועץ ההשקעות בבנק זה לייעץ ולבצע פקודות בניירות ערך, ואם הוא מייעץ לקנות קרן, אז האם הוא מעבר לעמלה השוטפת שהבנק מקבל אמור מלהיות זכאי לתגמול נוסף? זה הרי התפקיד שלו – לייעץ, אז על מה בעצם הקרנות משלמות לו סכום נוסף?
זה מקומם, כי זה מתגלגל אלינו, ושלא יספרו לכם אחרת – כאשר הקרנות משלמות לבנקים, הם לא סופגות את זה כמובן, הם מגלגלות את זה לרכושי הקרנות – אלינו.
עמלת ההפצה תלויה בסוג הקרן ובתחילת הדרך עמלת הפצה עבור קרנות שקליות עמדה על 0.25%, עמלת הפצה עבור קרנות אג"חיות עמדה על 0.4% ועמלת הפצה עבור קרנות מנייתיות הסתכמה ב-0.8%. לפחות העמלות המטורפות האלו (במיוחד ביחס לתשואה ולריבית הנמוכים) ירדו מאז ל0.1% בקרן כספית, 0.2% בקרן שקלית ללא מניות, 0.35% בקרנות אג"ח וקרנות מניות; ועדיין מדובר בהוצאה גדולה – הרי מה זה אומר 0.2% בקרן שקלית – פשוט: אי אפשר להרוויח. אפיקים שקליים קצרים מניבים כיום 0.1%, ארוכים יותר קצת יותר, אז לקחת 0.2% בעולם ריביות כזה? אבסורד, וזה עוד בלי דמי הניהול של מנהלי הקרנות שצריכים להרוויח. פשוט לא ייאמן, איך בשרשרת הזאת כולם גוזרים קופון על המשקיע בקרנות והוא אפילו מפסיד.
בשנת 2017, כך עולה מדוחות הבנקים גבו הבנקים הכנסות מעמלות קנייה ומכירה ומדמי המשמרת בסך של קרוב ל-2.7 מיליארד שקל, בדומה לשנת 2016. בשנת 2015 הסתכם הסכום בכ-2.5 מיליארד שקל. במחצית הראשונה של 2018 הקצב נשאר בדומה לשנה שעברה.
לסיכום – הגיע הזמן להפחתה נוספת בעמלות ההפצה ואפילו לאיפוסן – הן לא באמת אמיתיות, הן לא באמת מבטאות שירות שיש לשלם עליו. הם טעות שנוצרה בוועדת בכר שצ'יפרה את הבנקים, אבל טעות אפשר לתקן – בקלות יחסית.
מדריך קרנות נאמנות – יתרונות וחסרונות
מדריך קרנות סל – יתרונות וחסרונות
קרנות נאמנות זרות יכולות לגוון את תיקי ההשקעות שלכם, אבל האם זה כדאי לכם? נתחיל בכך שזה תלוי כמובן באיזה סוג של משקיעים אתם, וברמת הפיזור והסיכון שלכם. כל אחד צריך לעשות את שיעורי הבית האלו כדי להבין מראש איך לפזר את תיק ההשקעות. כאן, תוכלו להתעמק בבניית תיק השקעות. אבל, בהנחה שאתם רוצים לפזר את ההשקעות אל מעבר לים (הקרנות הזרות שתוכלו לקנות כאן דרך הבנקים יהיו רק כאלו שמשקיעות בחו"ל) אז השאלה היא האם הקרנות הזרות עדיפות על הקרנות המקומיות ועל תעודות הסל – בניהול? בעלויות? ואם כן, אז בהחלט הן יכולות להיות חלופה ראויה.
ועדת הכספים של הכנסת אישרה לאחרונה תקנות שיאפשרו הפצה של קרנות נאמנות זרות למשקיעים בארץ. זה אמור להיות יום חג למשקיעים המקומיים, אחרי הכל הם יוכלו לקנות קרנות זרות בעמלות תחרותיות מאוד לקרנות המקומיות, ואם כך, אז מדוע לקנות קרן נאמנות שמתמחה בהשקעות בחו"ל ולשלם לה עמלה גבוה, אפשר לקנות את הקרן הזרה, עם ניהול נחשב ובעלויות נמוכות יותר. יתרה מכך – חלק גדול מתעשיית קרנות נאמנות הוא קרנות מחקות, כאלו שעוקבות אחרי המדדים (בדומה לתעודות הסל), ולמרות שבקרנות האלו דמי הניהול יחסית זולים, ייתכן מאוד שקרנות זרות יהיו זולות עוד יותר.
אלא שהחגיגה הזו יכולה שלא להתחיל באם הבנקים שיהיו המפיצים של הקרנות הזרות יגבו עמלה שתמנע את הכדאיות הכלכלית. זה עובד כך – לקראת סוף 2016 מנהלי קרנות מארה"ב ומאירופה שמנהלים נכסים בסך של יותר מ20 מיליארד דולר יוכלו להפיץ אותן למשקיעים מקומיים, דרך יועצי ההשקעות בבנקים. הקרנות הזרות יצטרכו למנות נציג מקומי דובר עברית וכן הן יצטרכו לעמוד בכמה תנאים נוספים.
הקרנות הזרות שישווקו כאן יהיו קרנות שמשקיעות בחו"ל בלבד, ורק קרנות ששווי נכסיהם גדול מ-50 מיליון דולר. הקרנות האלו עשויות להתחרות גם בתעודות הסל (ולא רק בקרנות הנאמנות). אבל, האם באמת תהיה כאן תחרות, האם הקרנות הזרות יינגסו בקרנות המקומיות ובתעודות הסל?
התשובה תלויה בבנקים. האינטרס שלהם ברור – הם נהנים מעמלות שמנות כאשר מדובר בקרנות זרות, כשמעבר להפצה הם ייהנו מהמרת מט"ח (עמלה גבוה במיוחד). רשות ניירות ערך אמנם הזהירה את הבנקים שלא ידחפו ללקוחות את הקרנות הזרות רק לשם הפקת עמלות, אבל בינתיים זו רק הזהרה, והבנקים עשויים להסתתר מאחורי לכאורה טובת הלקוח – מי קבע איזה קרן עדיפה למשקיע? איך מתייחסים לעלויות חד פעמיות או שוטפות? כלומר, כדאיות כלכלית זה משהו מאוד גמיש ותלוי בגורמים רבים, לאחד קרן זרה יכולה להתאים מאוד (גם מבחינה כלכלית), ולאחר ממש לא.
ולכן, לא ברור איך יפעלו הבנקים. על פניו נראה שאם הבנקים אכן יישרו קו עם הנחיית הרשות, אז היקף הקרנות המעניינות את הציבור הוא גדול, אבל לא כזה שישנה את תעשיית קרנות הנאמנות ותעודות הסל – על פי בדיקת הון, ההשקעות בחו"ל דרך קרנות ותעודות סל מסתכמות בכ-30 מיליארד שקל, ועל העוגה הזו יתחרו הקרנות הזרות. אבל, זו עוגה פוטנציאלית בלבד, צריך לזכור שלקרנות הזרות חיסרון גדול – הן לא יכולות לגדר את השינויים במט"ח, בעוד שתעודות הסל כן יכולות לגדר וחלקן הגדול גם מגדר את השפעות המט"ח. כלומר, החשיפה למט"ח היא סיכון שהמשקיעים לא אוהבים להיחשף אליו, והוא יכול למנוע מרבים השקעה בקרנות נאמנות זרות, גם אם בשאר הפרמטרים ההשקעה בקרנות זרות עשויה להיות אטרקטיבית.
במידה והבנקים ידחפו את הקרנות הזרות, אז הפוטנציאל עשוי להגיע לעשרות מיליארדים, ובמקביל העמלות שיזרמו לבנקים יגדלו פי כמה וכמה.
הערכה – קרנות שמתמחות בהשקעות בחו"ל – 20 מיליארד שקל
על פי בדיקת אתר, "הון, מדריכים פיננסים" ההיקף הכספי של הקרנות שמתמחות בהשקעות בחו"ל מתקרב ל-20 מיליארד שקל וזה הסכום עליו יתחרו בעצם הקרנות הזרות והקרנות המקומיות. כלומר, נראה שהסיכון של הגופים המקומיים מסתכם בהיקף זה שמהווה כ-95 מהיקף התעשייה כולה. עם זאת, מדובר על קרנות שדמי הניהול בהן גבוה משמעותית מהממוצע על רקע המומחיות הלכארוה נדרשת בניחהול כספים בבורסות זרות (כספים שמושקעים במניות, אג"ח ועוד). על פי ההערכה, דמי הניהול של הקרנות שמתמחות בהשקעה בחו"ל ביחס לדמי הניהול בכלל מסתכמים בכ-15% ואף למעלה מזה.
הסיכון לאיבוד הכנסות ורווחים לקרנות הזרות, מתחזק במקביל לפתרון שהציעה רשות ניירות ערך בסוף אפריל 2016. הרשות מאפשרת בעצם לקרנות הזרות לפעול כאן מבל שתהיה חשיפה מט"חית למחזיק בקרן, ומבלי שתהיה עמלת המרת מט"ח.
כאמור החסרון הגדול של הקרנות הזרות ביחס לקרנות המקומיות שמשקיעות בחו"ל זה עניין החשיפה למט"ח. השקעה בקרן מקומית מנטרלת את השלכות המט"ח (ירידה ועלייה בשערי החליפין), כלומר זו השקעה שקלית לכל דבר ועניין. אבל השקעה בקרן זרה לכאורה חשופה למט"ח. מעבר לכך – השקעה בקרן זרה, משמעה רכישת מטבע זר בעת הקנייה, ובעת המכירה של הקרן הזרה, מכירה בהתאמה של מטבע חוץ. ההמרה הזו עולה הרבה כסף (עמלת המרת מט"ח), וזה בפני עצמו הופך את ההשקעה בקרנותז רות לבעייתית ויקרה. אך, הרשות מתכוונת לאמץ פתרון פשוט – הקרנות הזרות יוכלו לפעול בשקלים, כלומר לא תהיה המרת מטבע (ולא תהיה עמלת המרת מט"ח), מעבר לכך, הקרן תהיה מנוטרל מטבע, הפעילות תהיה בשקלים. המשמעות היא סיכוי טוב (אפילו טוב מאוד) שחלק גדול מהכספים האלו – כ-20 מיליארד שקל, יעברו לקרנות הזרות.
עדכון מיוני 2016 :יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר החליט כי בשלב הראשון לא יוכלו קרנות הנאמנות הזרות להציע קרנות בשקלים. כלומר, לא יהיה ניתן לנטרל את החשיפה המטבעית.החלטה זו היא בניגוד לכוונה הקודמת, להפוך את הקרנות הזרות לשקליות, ובכך בעצם להפוך את התחרות למשמעותית יותר. אלא שבלחץ הקרנות המקומיות שטענו כי הם סופגים מכל עבר "מכות" לרבות השקה קרובה של קופות הגמל להשקעה שמהווה תחרות ישירה בקרנות, ותחרות נוספת תפגע משמעותית בשוק הקרנות. ראו כאן הרחבה