הנה שאלה ששלחו אליי לאחרונה – קיבלתי דוח שנתי מקרן הפנסיה שלי ובדוח הופיע הסעיף הבא – עדכון בגין הפעלת מנגנון איזון אקטוארי. הסכום שהופיע באותו הסעיף היה שלילי (מינוס של כ-0.4%) ורציתי להבין מה זה הסעיף הזה? האם הוא מבטא הפסד בקרן הפנסיה? האם זה סעיף חד פעמי?
השאלה הזו עולה כמעט אצל כל חוסך בקרן פנסיה שפותח את הדוח השנתי, במיוחד כשמדובר בהפסד. הסעיף – איזון אקטוארי הוא מתמטית התאמה בין הנכסים וההתחייבויות של קרן הפנסיה – כשזה במינוס זה על חשבון החוסכים כשזה בפלוס (וזה קורה פה ושם) זה שקול לתוספת תשואה לחוסכים. האיזון הזה נועד לסגור את הפער בין התחזית לכיסוי ביטוחי (אובדן כושר עבודה ומקרה מוות) לבין המצב בפועל, ורק לצורך המחשה – נניח שקרן הפנסיה העריכה לקראת שנה מסוימת כמות מסוימת של אובדן כושר עבודה ובפועל היה הרבה יותר מכך. מכיוון שבקרן קיימת ערבות הדדית – כל החברים ערבים זה לזה, אז אם יש יותר מהצפוי מקרים כאלו, החברים/ עמיתים בקרן הפנסיה מממנים את העלויות האלו (דרך הפחתת התשואה).
וחשוב לשים לב – מדובר בעיקר בכיסוי בגין אובדן כושר עבודה ומקרה מוות. יש גם ערבות הדדית שקשורה לגיל היציאה לפנסיה, תוחלת החיים.. ולמה בכלל יש ערבות הדדית בקרן פנסיה?
כל ישראל ערבים זה לזה
עמיתי קרנות הפנסיה נושאים בעלויות תשלומי התביעות של שאר החברים בקרן – זו השיטה בקרנות הפנסיה להבדיל מהשיטה בביטוחי המנהלים ששם המבוטח חותם על הסכם ישיר ואישי מול חברת הביטוח. בקרן פנסיה מדובר בפול גדול (לרוב) של חוסכים לפנסיה שמוכנים להיות ערבים אחד לשני – אם אחד איבד את כושר העבודה והוא מקבל תשלומים שוטפים, קרן הפנסיה (כלומר כל היתר) נושאים בנטל. מדובר בעצם על ביטוח הדדי, ובניגוד לתביעה בחברת ביטוח שם במקרה של אירוע ביטוחי, כמו לדוגמא גנבת רכב, חברת הביטוח משלמת את התביעות מכיסה, בקרן הפנסיה משלמים עמיתי הקרן את עלות התביעות.
בפועל, בכל חודש עמיתי הקרן משלמים עלויות ריסק, עלויות כיסוי ביטוחי למקרה של מוות ומקרה של אבדן כושר עבודה. כל עמית משלם בהתאם לגובה הכיסוי שקיים לו, בהתאם לגילו, לשכר המבוטח שיש לו בקרן ובהתאם לצבירה אותה הוא צבר עד כה. תשלומי הריסק נאספים בקופה צדדית ובדיוק כמו במונופול במקרה של תביעה, משלמים את כספי התביעה מהקופה הצדדית.
לשיטה הזו יש יתרון גדול – מכיוון שאת תשלומי התביעות משלמים עמיתי הקרן ולא קרן הפנסיה, עלות הריסק בקרן הפנסיה אינה כוללת מרכיב של רווח. עלויות הכיסוי הביטוחי בקרן הפנסיה זולות משמעותית מאשר רכישת כיסויים מקבילים במסגרת תכנית ביטוח מנהלים או במסגרת רכישת כיסוי לאבדן כושר עבודה או מוות.
מתי יוצאים מאיזון?
קרן הפנסיה מנהלת מאזן אקטוארי ובוחנת האם נותרו עודפים בקופה. מנגנון האיזון הוא המנגנון המחזיר את העודפים או הגירעונות שנצברו בקרן בחזרה למבוטחים. המנגנון נועד להבטיח כי עודפים או גירעונות שנוצרו בקרן, עקב סטייה ממספר מקרי הביטוח שנצפו, לא ייצברו לאורך זמן.
עמיתים בקרן הפנסיה מבוטחים למקרה של אובדן כושר עבודה ולמקרה של מוות (חס וחלילה). מידי חודש גובים מהפקדות עמיתי הקרן הפעילים את העלויות עבור הכיסוי הביטוחי. מכיוון והביטוח בקרן הפנסיה נעשה כערבות הדדית בין עמיתי הקרן, בכל חודש נבדק הפער בין סכום דמי הביטוח שנגבו מכלל העמיתים לעומת היוון תשלומי הפנסיה החדשים לנכות ולשארים. פער זה נקרא תשואה דמוגרפית, ואותו צריך להחזיר לעמיתים (אם יש עודף) או לקבל מהעמיתים (אם יש חסר)
<strong>הפנסיה שלכם בסכנה תתכוננו!</strong>
ולמה בדוחות השנה הסכום שלילי?
השנה, חלק גדול מקרנות הפנסיה נאלצו לקחת סכום נוסף מהעמיתים, כלומר הם פגעו בתשואה השוטפת שלהם. ההסבר מתחיל כבר לפני כשלוש שנים – בחודש יולי 2013 הוזלו בהתאם להנחיות האוצר התעריפים לעלויות הכיסוי הביטוחי למקרה אבדן כושר עבודה בשיעור ממוצע של 60%, המשמעות היא שעמיתי קרן הפנסיה משלמים היום על אותו כיסוי ביטוחי פחות ממה ששילמו בשנת 2013. והנה המחשה – . מבוטח עם שכר של 8,600 שקלים היה משלם עבור כיסוי ביטוחי מלא של 75% בגיל 25, 53 שקלים ובגיל 60 הוא היה משלם על אותו הכיסוי 310 שקלים. בעקבות הוזלת הכיסויים הביטוחים, המבוטח ישלם כעת על אותו הכיסוי בגיל 25 רק 8.8 שקלים ובגיל 60 הכיסוי הביטוחי יעלה למבוטח 94 שקלים.
שיעור הוזלת התעריפים נקבע על ידי אקטואר האוצר מתוך כוונה להגיע לגרעון / עודף אקטוארי שנע בסביבות ה-0. הוזלת תעריף הכיסוי לאבדן כושר עבודה הקטינה את העודפים שנותרו בקופות, עודפים שחולקו במשך שנים למבוטחים.
בעקבות הוזלת התעריפים העודף האקטוארי למקרה נכות בקרנות הפנסיה הפך לשלילי – פשוט מכיוון שמפרישים פחות ובהנחה שמקרי אובדן כושר העבודה "מתנהג" נורמלי, אז היכולת לממן את הסכומים האלו מהתשלומים השוטפים (שהופחתו) קטן כמובן. עם זאת, מנגנון האיזון האקטוארי למקרי מוות נותר חיובי.
ואיך זה משפיע עלינו?
הנה נתונים מקרנות הפנסיה לשנת 2015. התמונה לא מזהירה –
במבטחים החדשה נרשם גירעון אקטוארי של 0.51% ; במקפת נרשם גירעון של 0.43%, בהראל / גלעד נרשם גירעון של 0.42%, בכלל פנסיה גירעון אקטוארי של 0.36%, ובהפניקס גירעון אקטוארי של 0.03%. נכון, התשואה של הקרנות בשנים האחרונות, עדיין חיובית, למרות ההפסד בגין איזון אקטוארי, אבל בהינתן דמי הניהול והאיזון האקטוארי וסביבת הריבית הנמוכה שמייצרת תשואות נמוכות באפיקי ההשקעה, הרי שהתשואה הכוללת בקרנות נמוכה ביחס לתשואה המייצגת על פני שנים. וזו בעיה בפני עצמה – הקרנות בונות את תקציבי הפנסיה שלהן והתשלומים על סמך תשואה משמעותית גבוה ממה שקורה בפועל – כ-4%, בעוד שהתשואה בשנים האחרונות מסתכמת ב-2% לערך. המשמעות היא שברגע שהקרנות יאמצו את מספרי האמת, הכספים בצד הנכסים שאמורים לשמש את העמיתים יפחתו, משמע קצבאות הפנסיה בעתיד, צפויות לרדת.
נדב טסלר, בעל רישיון משווק פנסיוני משמש כמנהל המוצר במנורה מבטחים פנסיה וגמל ובעל הבלוג פנסיוני להבין את הפנסיה.
בנק ירושלים בפיקדונות דיגיטליים אטרקטיביים. הפתיח נשמע אולי כמו פרסומת, אבל מי שקורא אותנו, יודע שרוב הזמן אנחנו דווקא מבקרים ומזהירים מפני שירותים ומוצרים בעיתיים. המטרה שלנו היא לספק מדריכים ומידע בתחומי הצרכנות הפיננסית, ולעזור לכם לקבל החלטות פיננסיות נכונות. אז לרוב אנחנו בכובע המקרים, אבל הנה יש כאן פרגון והפעם בתחום הפיקדונות.
המצב של המשקיע הסולידי כיום הוא בעייתי במיוחד – הריבית בשפל, ואין לו אלטרנטיבות השקעה. הפיקדונות בבנקים נותנים תשואה אפסית, אגרות החוב (והם לא תמיד השקעה סולידית!) מספקים תשואה נמוכה מאוד; קרנות הנאמנות הסולידיות לא ממש סולידיות וגם אם כן, דמי הניהול מאפסים את התשואה ואפילו הופכים אותה לשלילית. הבעיה היא שבתקופה הזו רבים מתפתים להשקיע באפיקים מסוכנים יותר ולקבל תשואה טובה יותר, ככה הרי זה עובד – ככל שהסיכון עולה כך גם הסיכוי לרווח עולה. אבל, זו עשויה להיות מלכודת. אם אתם מראש מודעים ורוצים להגביר את הסיכון, אז אין פסול ההשקעה מסוכנת (אפילו ההיפך – מניות על פני זמן, מספקים תשואה עודפת על השקעות סולידיות), אבל אם אתם עושים זאת רק בגלל הלחץ להוציא את הכספים מהעו"ש שלא נותן כלום, או מהפיקדון שלא נותן כלום, זו טעות, כי אתם מגדילים את הסיכון שלכם, ובמקומות אחרים במיוחד בתקופה שאין אלטרנטיבות השקעה מתפתחות בועות (שוק האג"ח בחלקו הוא שוק בועתי).
אז מה עושים? או שלא עושים כלום, פשוט מחכים שתנאי השטח ישתנו, ויהיו יותר הזדמנויות השקעה, או שמחפשים השקעות סולדיות טובות יותר ופה ושם יש כאלו. בנק ירושלים מציע ללקוחות כל הבנקים ריבית סבירה (ויותר מכך) על הפיקדונות. בנק ירושלים כבר שנים מנסה דרך ריביות טובות יותר להשיג לקוחות, אך ההצלחה יחסית מוגבלת – גם כי, המרווח העודף שהוא מספק למשקיעים לא כזה קורץ (עוד עשירית או שתיים זה לא מי יודע מה), וגם כי פשוט אנשים חוששים לעזוב את הבנק שלהם. נכון, היום הכלך דיגיטלי ובלחיצת כפתור אפשר להעביר כספים לחשבון פיקדון מיוחד, אבל הרוב עדיין לא עושה זאת – עובדה!
0.6% בשנה
ובכל זאת, הפיקדונות הדיגיטליים (שאפשר להפקיד בהם דרך האינטרנט) של בנק ירושלים מספקים תשואה סבירה (בהינתן האפשרויות האחרות).
הנה מקבץ של נתונים –
פיקדון שקלי שנתי – ריבית של 0.6% – וזה לא מעט בתקופה הזו. כמו כן יש הצעה נוספת לתקופה של שנה – ריבית מינימלית של 0.55% (ריבית קבועה) או ריבית של 0.4% משתנה בחישוב שנתי (פריים מינוס 1.2%). כלומר, אפשר לסגור לפי 0.6% לשנה, ואפשר ללכת על הימור מסוים – מובטח 0.55%, אבל אם הריבית המשתנה תעלה, אפשר להרוויח יותר (פריים מינוס 1.2% שהיום זה 0.4%). למעשה, עלייה של 0.15% משווה את התנאים לריבית המינימום הקבועה. אבל, האם הריבית תעלה? ממש לא בטוח, והשאלה גם מתי? נכון כיום אנליסטים שאפילו צופה ריבית שלילית, אבל, הסיכוי לכך הוא נמוך במיוחד. הציפיות של הקונסנזוס הם שברבעון השני של 2017 תחל הריבית לעלות, ואם אתם מאמינים לקונסנזוס התחזיות (האם יש משהו אחר שניתן להיאחז בו?) אז עדיף לכם הריבית הקבועה. סיכום ביניים – שני פיקדונות לשנה 0.6% בריבית קבועה, 0.55% בפיקדון השני עם פוטנציאל ליותר אם הריבית תעלה.
ונניח שאתם רוצים כסף נזיל. אז ההצעות הן כאלו –
פיקדון שקלי לשבוע בריבית משתנה – 0.08%; פיקדון שקלי לחודש בריבית משתנה – 0.08%. ואם כך, אז מי צריך את החודשי, לכו על השבוע ותהיו יותר נזילים עם אותה התשואה.
אפשרות נוספת – פיקדון שנתי זמין למשיכה בכל שבוע. זה די דומה לפיקדון שבועי אם הוא זמין למשיכה, ובו תקבלו 0.1% (התראה של 7 ימים למשיכה).
פיקדון נוסף – פיקדון ריבית מובטחת ל-3 חודשים בריבית משתנה עם הבטחת ריבית מינימום. הריבית המינימלית היא 0.08% אבל הריבית עשויה להשתנות באם הריבית במשק תעלה לפי הנוסחה – ריבית פריים פחות 1.52% שהיום זה 0.08%. אלא שכאמור הסיכוי לעלייה קרובה בריבית נראה נמוך.
זה לא הכל, אם אתם רוצים לסגור את הכסף ל-3 חודשים יש לכם אפשרות לפיקדון שקלי בריבית משתנה לפי ריבית פריים מינוס 1.5%, אבל אולי יהיה עדיף לכם (אם אתם לא מעריכים – כמו רוב הכלכלנים – שתהיה עלייה בריבית) להשקיע בפיקדון בריבית קבועה ל-3 חודשים, ואז להרוויח 0.2% (כל הריביות הן בגילום שנתי!).
1.45% לשלוש שנים; 1.7% לחמש שנים
יש עוד הצעות רבות לטווח הקצר (עד שנה) ויש גם הצעות רבות (אולי רבות מדי) לטווח העולה על שנה, כאן, תוכלו לראות את כל ההצעות של בנק ירושלים, אנחנו מפרטים ומנתחים רק חלק מהן –
- פיקדון לשנתיים – ריבית קבועה בחישוב שנתי של 1% . אבל יש אלטרנטיבה טובה יותר – פיקדון ריבית מובטחת שזה פיקדון לשנתיים עם ריבית מובטת שנתית של 1% ועם אפשרות לקבל יותר לפי ריבית פריים מינוס 0.75% – כיום זה 0.85%, אבל אם הריבית תעלה תקבלו יותר (והריבית צפויה כאמור לעלות בשנה הבאה). אם בכל מצב מקבלים במינימום את ה-1%, אז כמובן שהצעה זו עדיפה על ההצעה השקלית של ה-1% בלי הסיכוי ליהנות מהעלייה בריבית.
- בפיקדון שקלי לשלוש שנים הריביות כבר עולות מדרגה – ריבית של 1.45% קבועה בחישוב שנתי. זה דומה לקרמבולה של מזרחי שהושק לפני כמה חודשים ונתן למפקידים 1.5% בשנה בפיקדון שקלי לשלוש שנים.
- והפיקדון הארוך ביותר ומטבע הדברים עם הריבית הגבוה ביותר (ככל שהתקופה עולה הריבית עולה) פיקדון לחמש שנים שבו הריבית השנתית היא 1.7% בשנה.
תחזית מדד מרץ – על פי כלכלני הבנקים ובתי ההשקעות מדד חודש מרץ צפוי לרדת בשיעור מתון של כ-0.1%. אך הירידה במדד, על פי הכלכלנים תיבלם במרץ, והחל מאפריל יחזור מדד המחירים לצרכן לעלות
בנק הפועלים – מדד מרץ ירד ב-0.1%; מדד אפריל יעלה ב-0.4%
כלכלני בנק הפועלים מעריכים כי מדד חודש מרץ ירד בשיעור של 0.1%, וזאת על רקע ירידת מחירי הדלקים והוזלת מחירי ביטוח החובה לרכבים –"אנו מעריכים כי רוב הירידות החודשיות במדד המחירים נמצאות מאחורינו", כותבים הכלכלנים בסקירה ומתייחסים גם לחודשים הבאים – "מדד חודש אפריל מאופיין בעונתיות גבוהה, אך יתכן שהשנה העונתיות תפחת בשל כוונת האוצר להתיר יבוא גדול של מוצרי חקלאות וכן להפחית מכסים. אנו צופים כי מדד חודש אפריל יעלה בשיעור של 0.4%. אנו צופים אינפלציה של 0.6% ב-12 החודשים הקרובים".
בפועלים מסבירים כי קיימת אי-וודאות גבוהה סביב התחזית, שכן קשה לתמחר צעדים ממשלתיים נוספים שעשויים להוזיל מחירי מוצרים ושירותים. "אנו צופים כי עליית השכר במשק והתייצבות מחירי האנרגיה יעלו בסופו של דבר את האינפלציה באופן הדרגתי לטריטוריה חיובית".
בפועלים מתייחסים גם למדיניות המוניטארית – "האינפלציה אומנם שלילית וגם הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים נמוכות מהיעד, אך בבנק ישראל מדגישים שאלו מושפעים מצעדים להפחתת יוקר המחייה במשק. הציפיות לטווחים הארוכים יותר מגיעות לתחום היעד. אנו מעריכים שבנק ישראל לא ימצא לנכון לנקוט בצעדים לא קונבנציונליים כמו הרחבה כמותית או ריבית שלילית. אנו סבורים כי העלייה במחירי הדירות מהווה שיקול מקרו יציבותי משמעותי כנגד הרחבה מוניטארית נוספת".
הראל – מדד מרץ ירד ב-0.1%; באפריל המדד יעלה ב-0.5%
בקבוצת הפיננסים והביטוח הראל סבורים, בדומה לכלכלני פועלים, שמדד חודש מרץ ירד בשיעור מתון של 0.1%, ובאפריל יעלה המדד בשיעור משמעותי של 0.5%. בהראל סבורים שמדדי הדיור יעלו בשיעור יחסית גבוה – בשלושת החודשים בין מרץ למאי (מדד מרץ, אפריל ומאי) יעלה מדד מחירי הדירות בבעלות דיירים על פי הערכתם ב-0.5%, בשעה שמדד המחירים לצרכן יעלה ב-0.6%. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) יעלה להערכת כלכלני הראל ב-0.7%. בהראל מביעים הערכה על רקע נתוני התחלות הבנייה שמחירי הדירות לא יירדו בזמן הקרוב, וכן הם מציגים את העלייה בריבית המשכנתא כמעידה על הביקושים הגבוהים לדירות – "על רקע המשך האינדיקטורים לצריכה פרטית חזקה, המשך העלייה המהירה במחירי הדירות ולאור הבעיות שריבית שלילית יכולה לגרום ליציבות המערכת הבנקאית ולמחירי הנדל"ן – להערכתנו על אף שהאינפלציה נמוכה מיעדה מזה זמן ממושך, ריבית בנק ישראל צפויה להישאר ללא שינוי לפחות עד הרבעון השני של 2017 ונושא הריבית השלילית צריך לדעוך".
בנק לאומי – מדדים נמוכים בהמשך
כלכלני בנק לאומי סבורים שהאינפלציה תמשיך להיות נמוכה בחודשים הקרובים ותעלה רק בהמשך השנה. "תחזית האינפלציה לשנת 2016" כותב יניב בר כלכלן לאומי, "עודכנה כלפי מטה ב-0.4 נקודת אחוז ל-0.2% וכעת קרובה לתחזיתנו. יש לציין כי מאז חודש יוני 2015 בנק ישראל הפחית את תחזית האינפלציה לשנת 2016 ב-1.8נקודות אחוז במצטבר. הציפיות הן כי האינפלציה תישאר נמוכה בהמשך השנה ותתחיל לעלות בהדרגה רק במהלך שנת 2017. זאת, בעיקר על רקע התמתנות ההשפעה של הירידה במחירי האנרגיה ועלייה הדרגתית של האינפלציה בעולם, לצד חוסנו היחסי של שוק העבודה וציפיות לשיפור מסוים בפעילות. באשר לריבית במשק: תחזית הריבית של חטיבת המחקר של בנק ישראל לשנת 2016 הופחתה, ולפיה הריבית תשמר ברמתה הנוכחית עד לרביע השני של 2017, אשר במהלכו צפויה הריבית לעלות ל-0.25%. הריבית צפויה להגיע ל-0.5% במהלך הרביע הרביעי של 2017. הערכות אלה של חטיבת המחקר של בנק ישראל, המתבססות על נתונים הידועים כיום, עשויות להשתנות בהמשך, כפי שכבר כבר קרה בעבר לא פעם. בנוסף, יש לציין כי תחזיות הריבית של בנק ישראל אינן בהכרח מעידות על ההחלטות העתידיות של הועדה המוניטארית או על הדעות והתחזיות של חברי הוועדה".
ריבית משכנתא באפריל – ללא שינוי. אחרי שבמרץ נרשמה עלייה משמעותית בריבית המשכנתא למעל 3%, נרשמה באפריל עצירה במגמה.
ריבית המשכנתא הצמודה למדד בחודש אפריל ירדה מעט בממוצע ל-3.01% בהשוואה ל-3.06% בחודש הקודם. בפברואר היתה הריבית – 2.85% ובשפל, לפני כשנה היתה הריבית כ-2%. עם זאת, ברוב המסלולים הארוכים (משכנתאות לטווח ארוך) נרשמה עלייה בריבית המשכנתא.
ריבית המשכנתא הצמודה למדד לטווח של מעל 25 שנה עלתה ל-3.42%, לעומת 3.39% בחודש שעבר. ריבית משכנתא לטווח של 20 עד 25 שנה נותרה – 3.42%, וריבית משכנתא לטווח של 15 עד 20 שנה עלתה ל-3.35% לעומת 3.28%. ריבית משכנתא לטווח בינוני – 10 עד 15 שנים (תקופה פופולארית) עלתה ל-3.14% לעומת 3.06%. מנגד, ריבית משכנתא לטווח קצר ירדה – הריבית למשכנתאות של עד 5 שנים ירדה ל-2.82% לעומת 2.89% והריבית במשכנתאות של בין 5 ל-10 שנים ירדה ל-2.75% לעומת 2.8% בחודש שעבר. בסיכום – הריבית ירדה בחישוב ממוצע פשוט, אבל הממוצע הפשוט לא רלבנטי לרוב לוקחי המשכנתאות (שלוקחים לטווח העולה על 10 שנים) ולכן סביר שלרוב רוכשי הדירות ולוקחי המשכנתאות, הריבית דווקא המשיכה לעלות. ולמה אנחנו בעצם לא מקבלים את הנתון האמיתי, את הריבית המשוקללת בהינתן היקפי המשכנתאות בכל טווח זמן (ולא ממוצע פשוט), פשוט – ככה בנק ישראל מספק את המידע.
על כל פנים,העלייה בריבית מאמצע 2015 יוחסה להערכה שבנק ישראל יעלה את הריבית, אך הערכה זו התחלפה וכעת מעריכים שהריבית לא תשתנה (או אפילו תתאפס ותהפוך לשלילית). אז מה בכל זאת גרם לעלייה בריבית בחודשים האחרונים? נראה ששוק האג"ח שבו נרשמו עליות ובמקביל ירידה בתשואות משפיע על העלייה, ועשוי להשפיע על הריבית בחודש הקרוב, במיוחד לאור המגמה החיובית באג"ח בשבוע האחרון. מעבר לכך, העלייה ארוכת הטווח בריבית, מוסברת, בין היתר בציפיות בחודשים האחרונים להמשך מדדים נמוכים – משכנתא צמודה למדד מבטאת ריבית מצרפית שכוללת את המדד ואת ריבית המשכנתא, וכאשר הציפיות למדד יורדות, הגיוני שתהיה עלייה בריבית, כך שבסה"כ הריבית המצרפית תהיה באותו האזור. נראה שזה מה שקרה בחודשים האחרונים – הציבור כבר "לא קונה" את תוואי המדד של בנק ישראל בין 1% ל-3%. הטווח הזה כבר לא רלבנטי בהינתן שבשנתיים האחרונות המדד שלילי, ו-2016 פתחה עם מדדים שליליים משמעותיים. רוכשי הדירות בוחנים את ציפיות המדד על פי הכלכלנים של הבנקים ובתי ההשקעות והם נחשפים לכך שהציפיות הם עדיין למדדים נמוכים. בהתאמה הם פונים למשכנתאות הצמודות, ועודף הביקוש הזה, גורם לעלייה בריבית.
העליייה בחודשים האחרונים בריבית המשכנתא מייקרת בעקיפין את מחיר הדירה, אחרי הכל המימון הוא מרכיב גדול בעלות הכוללת של הדירה.מרכיב המימון הכולל מגיע בממוצע לכ-10% מערך הדירה (ואף למעלה מכך) ושינוי של 1% בריבית בשנה האחרונה שקול בחישוב גס לעלייה של 2%-3% במחיר הדירה – כאן, תוכלו לראות את ההשפעה של המימון ומרכיבים נוספים על המחיר האמיתי של הדירה.
ריבית משכנתא שקלית – ללא שינוי
הריבית משכנתא השקלית באפריל גם היתה באזור של חודש שעבר – הריבית השקלית שהינה למעשה ממוצע של הריבית השקלית המשתנה והריבית השקלית הקבועה לכל התקופות, עלתה בחודש אפריל ל-2.68%, לעומת 2.64% בחודש מרץ, ולעומת 2.6% בחודש פברואר. מאז אמצע 2015 (שפל הריבית), הריבית השקלית עלתה בכ0.5%.
הריביות לטווחים ארוכים היו כמעט ללא שינוי – לטווח העולה על 25 שנה הריבית נותרה – 4.1%, לטווח של 20 עד 25 שנה הריבית נותרה – 3.97%, לטווח של 15 עד 20 שנה הריבית ירדה ל-3.78% לעומת 3.8%, לטווח של 10 עד 15 שנה הריבית השקלית באפריל נקבעה על 3.39% לעומת 3.43%. עיקר העלייה היתה בתקופות הקצרות יותר.
על כל פנים, חשוב להדגיש שוב כי מדובר בריבית ממוצעת ששל המשתנה והקבועה. בפועל הריבית הקבועה כמובן יקרה יותר, מכיוון שהיא מקנה ביטחון ושקט נפשי, בעוד שהריבית המשתנה אמנם נמוכה יותר אך באם תהיה עלייה בריבית במשק היא תעלה בהתאמה והיא עלולה אף לעלות על הריבית הקבועה המקורית. על פי הנתונים האלו שמפרסם בנק ישראל לא נייתן לדעת את הריבית השקלית הקבועה הממוצעת לעומת הריבית המשתנה הממוצעת. סביר להניח שהריבית הקבועה עולה על המשתנה בסדר גודל (תלוי בתקופת הלוואה) של 0.5% עד 1% ובמקרים מסוימים אף למעלה מכך.
ריבית משכנתא והקשר למדד תשומות הבנייה
רוכשי דירות חדשות נאלצים לשלם לקבלן את התשלומים כשהם צמודים למדד תשומות הבנייה. המדד הזה עלה בשנים האחרונות יותר מאשר מדד המחירים לצרכן, ולמרות שאין בזה כדי להעיד בהכרח על העתיד, זה לא סתם שרוב רוכשי הדירות היו שמחים להחליף אותו במדד המחירים לצרכן. אז זהו – שזה גם תלוי בכם – אתם יכולים ךהתמקח במסגרת המו"מ עם הקבלן, במקרים מסוימים זה עוזר וההצמדה מתחלפת למדד המחירים לצרכן.
ואם אתם "תקועים" עם מדד תשומות הבנייה, אז כאמור לא ניתן לדעת איך הוא יתנהג ביחס למדד המחירים לצרכן – כאן, תוכלו לראות את המדדים האחרונים ולקרוא על תחזית של הכלכלנים (אם כי בזמן האחרון הם די מפספסים). כך או אחרת, אתם כן יכולים לנסות ולמזער את הנזק באופן הבא – אם תקחו משכנתא מוקדם ותשלמו לקבלן את התשלומצים מוקדם אתם תחזכו את מדד תשומות הבנייה. מצד שני אתם תשלמו את ריבית המשכנתא – ולכן, אם אתם צופים שמדד תשומות הבנייה יהיה גבוה מריבית המשכנתא, אז כלכלית עדיף לכם לשלם מוקדם.
כאן, תמצאו מידע על ריביות המשכנתא וכאן תמצאו מידע על מדד תשומות הבנייה לרבות תחזית.
וחשוב להדגיש – התייחסנו כאן רק לעניין הכלכלי, אבל יש צדדים נוספים בהתקשרות ובתשלומים לקבלן – לרוב (ובצדק) הרוכשים רוצים להשאיר חלק גדול מהתשלום לסוף הדרך, עם רבלת הדירה.
מדריכים נוספים:
מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?
תחזית מדד תשומות בנייה בפברואר עד אפריל (בשלושת החודשים הקרובים) – עלייה של 0.1% – כך מעריכים בקבוצת הראל פיננסים.
התחזית הזו היא לאחר שמדד תשומות הבנייה למגורים בחודש פברואר ירד ב-0.2% , במקביל לירידה של 0.3% במדד המחירים לצרכן. מתחילת השנה (ינואר ]ברואר) עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.1%, בעוד מדד המחירים לצרכן יורד ב-0.8%.
עוד מעריכים בקבוצת הראל כי סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מדד שכר הדירה/ מדד השכירות) יעלה בתקופה של השלושה החודשים הקרובים ב-0.7% – עלייה חדה מאוד, שממחישה את "הנתק" בין ההצהרות על הכוונה להילחם במחירי הדירות, לבין המחירים בפועל – מחירי הדירות ממשיכים לעלות למרות כל הניסיונות והתוכניות – ונראה שגם תוכנית מחיר למשתכן שבה תולים תקוות רבות לא תשנה את המצב בצורה משמעותית.
כמו כן, מעריכים בהראל שמדד מחירי הדירות בשלושה החודשים הבאים יעלה ב-0.5% – אינדיקציה נוספת לאותו "נתק" בין הכוונות לבין המצב בפועל. וביחס למדד המחירים לצרכן סבורים בהראל שהוא יעלה בתקופה זו ב-0.6% – זו תחזית של כלכלנים נוספים בבנקים ובבתי ההשקעות והמשמעות היא שאחרי תקופה מאוד ממושכת של מדדים נמוכים ואפסיים, המדדים מתחילים לעלות.
רוכשים דירה חדשה? חשוב שתכירו את מדד תשומות הבנייה
מדד תשומות הבנייה חשוב במיוחד לרוכשי דירות חדשות מכיוון שהתשלומים לקבלן צמודים למדד הזה. משמע, מחיר הדירה בעצם מתייקר במקביל לעליית המדד. התוספת עשויה להיות משמעותית , וחשוב להזכיר שמחיר הדירה זה לא רק המחיר שאתם משלמים למוכר – יש עלויות נוספות והן משמעותיות מאוד, עד כדי התייקרות של 10%-20% מערך הדירה – הנה הסבר מפורט.
מדד תשומות הבניה בשנים האחרונות עלה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן ולכן רבים היו מעוניינים לגדר אותו (להקטין את החשיפה אליו, או להחליף את ההצמדה למדד המחירים לצרכן – וזה יכול להיות אפשרי. כחלק מהמשא ומתן עם הקבלן אתם יכולים לנסות ולדרוש הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבנייה – שימו לב זה לא בהכרח שמדד המחירים לצרכן עדיף לכם, בהחלט ייתכן מצב הפוך – שמדד המחירים לצרכן עולה על מדד תשומות הבנייה, למרות שזה לא היה כך בשנים האחרונות – מה שהיה לא בהכרח יימשך ולכן תדעו שבסופו של דבר זה סוג של הימור.
ובכל זאת למי שמתעניין בהיסטוריה הנה מקבץ נתונים – – בשנת 2011 עלה מדד תשומות הנייה ב-3.7% ומדד המחירים לצרכן עלה ב-2.2%; ב-2012 עלה מדד תשומות הבנייה ב-3.3% כפול ממדד המחירים לצרכן; ב-2013 מדד תשומות הבנייה עלה ב-1.4% בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.8% (כן, יש גם חריג);ב-2014 עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן ירד, וגם ב-2015 מדד תשומות הבנייה עלה ב-1% ומדד המחירים לצרכן ירד.
אתם יכולים להמשיך ולהשתעשע ביחס ובקשר בין המדדים, בעזרת המחשבונים:
מחשבון מדד תשומות בנייה –
ומחשבון מדד המחירים לצרכן –
ומה בכלל ההצדקה של הקבלנים להצמדה למדד תשומות הבנייה? אז זהו שנכון שזה המדד הכי קרוב לעלויות, אבל גם בו יש עיוותים, ובפועל זה לא הכי נכון להצמיד את התשלומים למדד הזה, הרי הוא מבטא את עלויות הבנייה, וההוצאות של הקבלן לא מורכבות רק מעלות הבנייה אלא גם הקרקע והרווח היזמי. ברגע שמצמידים את כל הסכום, מתקבלת הטייה כלפי מעלה – אנחנו משלמים יותר מאשר ההתייקרות של ההוצאות.
מתי לשלם לקבלן?
במידה והחלטתם או נאלצתם להישאר עם תשלומים צמודים למדד תשומות הבנייה (וגם אם אתם עם תשלומים צמודים למדד המחירים לצרכן) עולה השאלה מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן? (לדחות עד כמה שניתן), או האם לשלם כמה שיותר מוקדם. זו שאלה שמורכבת משיקולים כלכליים וגם שיקולים נוספים. כאן, אנחנו מתייחסים רק לזווית הכלכלית
מצד אחד תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא? וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה. ההחלטה שלכם, וחשוב להדגיש – היו לא מעט הפתעות במדד בשנים האחרונות והכלכלנים היו במקרים רבים רחוקים מלחזות אותו
ומעבר לכך, כאמור, עניין התשלום לקבלן הוא לא רק עניין כלכלי, רבים מעדיפים לשלם בשלבים מאוחרים יותר, אחרי שהם כבר בטוחים שהנה אוטוטו הם מקבלים את הדירה, ותמיד זה נכון להשאיר חלק משמעותי לסוף התהליך.
מדריכים נוספים:
מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?
כמה הפסידה קופיקס ב-2015? ? מה הרווח האמיתי של קופיקס ולמה הרישום בבורסה גרם להוצאה של 28.8 מיליון שקל?
הדוחות הכספיים של קופיקס די מבלבלים – החברה גדלה בהכנסות מ-51 מיליון שקל ל-129 מיליון שקל, אבל הגידול בפעילות, לא מתורגם לכאורה לשורה התפעולית – הפסד תפעולי של 24 מיליון שקל ב-2015 לעומת הפסד של 1.3 מיליון שקל בשנת 2014. בשורה התחתונה רשמה קופיקס הפסד של 25.6 מיליון שקל לעומת הפסד של 0.8 מיליון שקל בשנת 2014.
אלא שרוב ההפסד הזה נובע מהוצאה חשבונאית חד פעמית שלא קשורה לפעילות עצמה, אלא לרישום החברה בבורסה בשנה שעברה. קופיקס נכנסה לבורסה בדלת האחורית – היא נכנסה לתוך פעילות של שלד בורסאי ( בשם אגרי), כשהדרך היתה כמקובל בשיטה הזו – השלד הבורסאי קולט את הפעילות של החברה ובתמורה מוקצות מניות ( רוב המניות) לבעלי המניות של החברה, וכך בעלי המניות של החברה עם הפעילות (קופיקס במקרה זה), הופכים להיות בעלי העניין המרכזיים בחברה לאחר המיזוג.
שלד בורסאי – ככה נכנסים לבורסה בדלת האחורית
והנה המחשה – נניח שקיים שלד בורסאי בשווי של 4 מיליון שקל (חלק מרכזי – מזומנים) והשלד הזה קולט פעילות ששווה 36 מיליון שקל. במצב כזה השלד הבורסאי ינפיק מניות לבעלי המניות של החברה הנקלטת בשיעור של 90% וזאת כדי "לשמור" על השווי שלהם לפני ואחרי המיזוג, אחרת הם לא יסכימו לעסקה. לפני המיזוג ערך האחזקה שלהם 36 מיליון שקל, ואחרי המיזוג – החברה החדשה שווה 40 מיליון שקל ( 4 שקל השלד ו-36 מיליון שקל הפעילות הנקלטת) ו-90% מהחברה שווים – 36 מיליון שקל. בעלי המניות של השלד מקבלים 10% מהחברה החדשה/ הממוזגת, כך שלפני המיזוג הם החזיקו (יחדיו) ב-100% משלד שערכו 4 מיליון שקל, ואחרי המיזוג הם מחזיקים ב-10% מחברה שערכה 40 מיליון שקל – שווי של 4 מיליון שקל.
התהליך הזה הוא כלכלי לחלוטין, כשבדרך יש להעריך (לרוב על ידי חיצוניים) את השווי של הפעילות הנכנסת, וכאן יש מוקש לא קטן – ברגע שהערכת השווי הזו גבוה, הנתח של המשקיעים המקוריים קטן, והיכולת שלהם להשביח את ההשקעה, בהתאמה פוחתת. מנגד, המשקיעים בחברה הנקלטת נהנים כמובן מהערכת שווי גבוה. הבעיה הזו לצד חוסר הצלחה של שלדים להפוך לחברות גדולות, גרם לאחרונה לבורסה להכביד על אפשרויות הכניסה לבורסה דרך מיזוג עם שלד בורסאי (בדלת האחורית). הבורסה בדקה ומצאה שרוב השלדים הבורסאיים שהכניסו פעילות לא הצליחו להתרומם ולהפוך לחברות משמעותיות, ולא הצליחו לייצר ערך למשקיעים המקוריים. זה לא גורף, אבל זה הספיק כדי לפעול לשינוי כללי המשחק בשוק השלדים.
כמה שווה קופיקס? ואיך זה משפיע על רישום המיזוג בספרים
לתהליך הכלכלי של המיזוג יש השלכה חשבונאית משמעותית. בדוחות של קופיקס נרשמה הוצאה חשבונאית של 28.8 מיליון שקל – העלות החשבונאית הזו מבטאת את רישום המיזוג ההפוך הזה לצד ההטבה ליועצים ולבעלי מניות (מסוימים). אלא שההוצאות בגין הרישום (וכבר נתעכב עליהם) וההטבה שמשתקפת באופציות למניות, אינן תזרימיות, אינן הוצאות שוטפות (ואינן צפויות לחזור). החשבונאות ובצדק מעוניינת שהוצאות המהלך לרבות כל הטבה ליועצים ולבעלי המניות תירשם בדוח החשבונאי (בדומה לאופציות שמוענקים לעובד שמהוות הטבת שכר ולכן נחשבים כהוצאה), אלא שכדי להעריך את הרווח המייצג השוטף של החברה, צריך לנטרל הוצאות אלו. וכשמנטרלים את ההוצאה החריגה, מקבלים שקופיקס הרוויחה תפעולית 4.7 מיליון של בשנת 2015, לעומת הפסד של 1.3 מיליון שקל בשנת 2014.
וממה בעצם מורכבים הוצאות הענק החד פעמיות שקשורות למיזוג – 28.8 מיליון שקל. ובכן, בעסקאות מסוג זה, רואים את החברה הנקלטת כאילו היא זו שרכשה את השלד הבורסאי וזאת מכיוון שבעלי המניות שלה הם אלו שממשיכים לשלוט גם לאחר העסקה. בעסקה הזו הונפקו לבעלי המניות של קופיקס כ-88.7% מהון מניות החברה החדשה (לצד הקצאת אופציות לבעלי מניות מסוימים וליועצים) ומכאן שבעלי השליטה של קופיקס המשיכו להיות בעלי השליטה של החברה הממוזגת.
במצב כזה, יש להציג חשבונאית את הנכסים של השלד לפי שווי הוגן. כלומר, קופיקס היא זו שרכשה מבחינה חשבונאית את השלד לפי השווי שלפיו הוקצו המניות (בהתאם להערכת שווי) וכך נקבע שווי התמורה בגין השלד. אלא שהשווי של השלד הוא השווי ערב המיזוג והוא עשוי להיות שונה – הפער מבטא הפסד שנרשם מיידית בדוחות – "…לצרכים חשבונאיים העסקה טופלה כרכישה במהופך של שלד בורסאי, לפיה הרוכשת הינה אורבן קופיקס ואילו החברה היא הנרכשת. לפיכך, מבחינה חשבונאית רואים בנכסים, נטו של החברה כנכסים נטו שנרכשו ע"י אורבן קופיקס אשר מוכרים ונמדדים לפי ערכם בספרים ערב עסקת המיזוג. בהתאם לאמור לעיל, העסקה כאמור הוצגה בדוחות הכספיים כהנפקת הון תמורת הנכסים נטו של החברה וזאת בהתאם לשווי ההוגן של המכשירים ההוניים שהיה על אורבן קופיקס להנפיק כדי לתת לבעלי מניות החברה ערב המיזוג שיעור זכויות בעלות בישות המאוחדת הזהה לזה שקיבלו בעסקת המיזוג (כ-11.3%) השווי ההוגן נקבע בהתבסס על מחיר מניית החברה בבורסה ערב עסקת המיזוג ובהתאם הוכר סך של כ-20 מיליון שקל בסעיף עלויות רישום למסחר".
אופציות לכל המעורבים – על חשבן בעלי המניות ומגדיל את ההוצאות
זה המרכיב הגדול של הוצאות הענק בגין הרישום כשבנוסף רשמה החברה הוצאה של כ-8.2 מיליון שקל בגין האופציות. במהלך המיזוג הנפיקה החברה כ-9 מיליון כתבי אופציה א' של החברה (לא רשומים למסחר) אשר היוו מיד לאחר הקצאתן 7.19% מהון החברה, וכן הונפקו ליועצים חיצוניים כ-5 מיליון כתבי אופציות ב' (לא רשומים למסחר) בתמורה לשירותי הייעוץ שהעמידו לאורבן קופיקס בקשר עם עסקת המיזוג.
כתבי האופציה ניתנים למימוש למניה רגילה אחת של החברה החל ממועד הקצאתן ועד ליום 14 ביוני 2018 תמורת מחיר מימוש של 10 אגורות לכל כתב אופציה, ומדובר בהטבה גדולה בהינתן שערך המניה הוערך ב-1.7 שקל וערך המניה בשוק הוא סביב 12 שקל.
מעודכן ל-01/2022
לקוחות המתקרבים לגיל 60 יכולים לחסוך בקופות גמל וליהנות מהטבות מס גדולות מאוד. מדובר בתכנון מס לגיטימי שמאפשר לשלם מס של 15% על הרווח הנומינלי ולא 25% מס על הרווח הריאלי. כמו כן, ניתן למשוך את הכסף דרך קצבה חודשית ולהפחית עוד יותר את תשלום המס. האפשרויות האלו נוצרו בזכות תיקון 190 בתקנות מס הכנסה.
תיקון 190 הוא מהפכה בעולם הפנסיוני ובעולם ההשקעות – לא פחות מכך. נסביר כאן מה המשמעות של התיקון על קופות הגמל, איך התיקון הזה מחזיר את קופות הגמל למרכז הבמה, ואיך זה ישפיע על הכיס שלכם.
קופות גמל היו פעם כלי השקעה נהדר – העמיתים היו מפקידים בקופה ונהנים מהטבות מס על ההפקדה, הרווחים מההשקעות היו פטורים ממס על רווחי הון, ולאחר 15 שנה הקופות היו נזילות. אבל ב-2008 השתנו הכללים – באוצר החליטו לעודד חיסכון לקצבה ולא חיסכון הוני ובעצם ביטלו את האפשרות לקופת גמל הונית (תיקון 3).
ההחלטה הזו חיסלה בעצם את היתרון של קופות הגמל לעומת חסכונות פנסיוניים אחרים, וביטלה את האפשרות לחיסכון הוני. כמו כן, היא בעצם חילקה כל קופה לשתיים – כספים שנחסכו עד 2008 ואחרי 2008. הכספים שנחסכו לפני 2008 ניתנים למשיכה על פי התנאים הקודמים כחיסכון הוני (משיכה חד פעמית), ואילו הכספים שהופקדו מאז יוכלו להימשך רק כקצבה אחרי גיל 60. משיכה לפני הזמן המותר עולה לכם ביוקר – ותיאלצו לשלם מס בגובה 35% על כל הסכום.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
קופות גמל – אפשר למשוך במשיכה אחת (אחרי גיל 60 ואם יש לכם קצבה של 4,606 שקל)
על רקע זה, קופות הגמל סבלו מפדיונות – אנשים הנזילו את הקופות ועברו למסלולים פנסיוניים מפתים יותר, או להשקעה מוחשית כמו נדל"ן, וההפקדה השוטפת נעצרה כמעט לחלוטין. אבל זה השתנה הודות לתיקון 190 – תיקון לפקודת מס הכנסה הנוגע למיסוי בקופות הגמל.
על פי תיקון 190, העמית יכול להפקיד כל סכום בכל קופת גמל, ובהגיעו לגיל 60 לקבל קצבה פטורה ממס עד לתקרה של ארבע פעמים השכר הממוצע במשק. תיקון זה הופך שוב את קופת הגמל לכלי השקעה אטרקטיבי עבור חלק מהאנשים.
זאת ועוד: אם לעמית יש קצבה חודשית מינימלית של כ-4,606 שקל (נכון ל-2022) מקרן פנסיה וביטוח מנהלים, הוא יכול למשוך מקופת הגמל את היתרה כתשלום חד פעמי, ולשלם על הרווחים מס בשיעור של 15% על הרווח הנומינלי, להבדיל מהמס על הבורסה – 25% מהרווחים הריאליים.
ההיגיון שבהוראה הזו הוא פשוט – המחוקק אמנם מעוניין שהציבור יחסוך כדי שתהיה לו קצבה חודשית בפנסיה (וכאן הוא די כופה את החיסכון הקצבתי), אך גם המחוקק מבין שלא ניתן להגזים – אי אפשר לדרוש שכל החסכונות שלנו יהפכו בתקופת הפנסיה לקצבתיים, ואם הגענו לרף מסוים, אפשר בהחלט להפוך את היתרה לחיסכון הוני/משיכה חד פעמית, ולכן הוא מגדיר את הרף – כ-4,606 שקל (נכון ל-2022) ומאפשר למשוך את היתר באופן חד פעמי או כקצבה שסיכוי טוב שרובה פטורה.
מעבר לכך, בתיקון 190 יש התייחסות להעברה בין-דורית של הכספים – הורשת הכסף בקופה למוטבים שמגדיר החוסך. אז ראשית, בקופה ניתן להגדיר מוטבים לא דווקא לשארים. כמו כן, יש בקופה כספים שלא ניתן "לשים עליהם יד" במקרה של ערבויות, בעיות פיננסיות, חובות וכו'. הכסף עובר למוטבים, באופן מהיר ולרוב פטור ממס.
תיקון 190 – יתרון נוסף לקופת גמל אישית (IRA)
סיכום ביניים – לאחר תיקון 190, קופת גמל נעשתה כלי אטרקטיבי יותר – בתנאי שהחוסך בגיל 60 ומעלה ובעל קצבה של כ-4,606 שקל ומעלה, ניתן למשוך את היתרה במס נומינלי של 15% להבדיל ממס ריאלי של 25%, אבל לא מדובר בהכרח במס נמוך יותר – בתקופות של אינפלציה נמוכה, סביר ש-15% נומינלי נמוך יותר מ-25% ריאלי, אבל לאורך זמן ועם אינפלציה סבירה של 2% פלוס מינוס זה ממש לא בטוח וחשוב לבדוק זאת.
על כל פנים, תיקון 190 מאפשר משיכה הונית, הטבת מס ושילוב בין משיכה הונית לקצבה שוטפת, כאשר יש הטבות מס משמעותיות על הקצבה מקופת הגמל (חלק משמעותי ממנה פטור).
זה עוד לא הופך את הכלי הזה למצוין, אבל מדובר בשיפור ניכר לעומת העבר. זאת ועוד – ניתן לשלב את המוצר הזה עם קופת גמל אישית (IRA), קופת גמל שבה אתם מנהלים את הכסף, ותתפלאו, רובכם יכולים לעשות זאת. היתרונות: שקיפות, שליטה ודמי ניהול נמוכים. זה הופך את הקופה למכשיר עוד יותר אטרקטיבי, כשמעבר לכך, חשוב להזכיר את קופת הגמל להשקעה, שהיא אמנם לא בדיוק קופת גמל סטנדרטית, אלא סוג של חיסכון נזיל עם יתרון בדחיית המס, וכן עם הטבות גדולות לפנסיה.
תיקון 190 – כלי השקעה לגמלאים
תיקון 190 פותח בפני גמלאים השקעה נזילה – גם של סכומים גדולים, לרוב בעלויות נמוכות, שכן דמי הניהול נמוכים יחסית, אם כי צריך להתמקח עליהם, ועם יתרונות מיסוי משמעותיים. זו הסיבה שהקופות הפכו בזמן האחרון לאבן שואבת של כספים של אנשים שכבר יצאו לגמלאות. הם מעדיפים את הנזילות, הם מעדיפים את המס הנומינלי בשיעור 15%, והם מזרימים כספים לקופות.
יתרון נוסף של הקופות הן במצב של הורשה – אם חלילה נפטר העמית עד גיל 75, הכספים בקופה עוברים למוטבים ללא מס. אם העמית נפטר אחרי גיל 75, המוטבים יכולים לפדות את כספי החיסכון ולשלם 15% מס נומינלי על הרווחים, או שהם יקבלו קצבה מכספי הקופה ופטור מלא ממס. כאמור היתרון העיקרי הוא לבני 60 ומעלה.
כל המכלול הזה מחזיר את קופות הגמל לחזית מוצרי ההשקעה. אבל חשוב להדגיש שלא מדובר במוצר מנצח באופן מוחלט, ובמבחן של כל אפיקי החיסכון – קרנות פנסיה, ביטוח מנהלים וקופות גמל – לכל מכשיר יש יתרונות לצד חסרונות. בביטוח מנהלים מקבלים החוסכים גם כיסויים ביטוחיים, בשאר האפיקים הם לא מקבלים זאת; בקרנות הפנסיה מקבלים החוסכים השקעה באפיק מובטח – אג"ח ייעודיות. מדובר על התחייבות של המדינה לספק לקופות איגרות חוב בריבית של 4.86% – זה המון בתקופה של ריבית אפסית, וזה מבטיח לקרנות האלו תשואה נאה, ועמדת פתיחה חזקה לייצר תשואה עודפת מול המכשירים האחרים – אם הן לא יצליחו לעשות זאת, אז באמת, אבוי לניהול בקרנות הפנסיה. בכל מקרה ההטבה הזו שמורה להן, לא לביטוחי המנהלים ולא לקופות הגמל.
מעבר לכך, קופות הגמל כאמור יכולות בתנאים מסוימים – גיל 60 וכ-4,606 שקל בקצבה לפחות, להפוך למזומנים בכיס (חיסכון הוני), אבל כדי שזה יקרה צריך קודם כל להעביר את הקופה למכשיר פנסיוני קצבתי, כמו ביטוח מנהלים או קרן פנסיה. אבל מי ואיך מעבירים? ויותר חשוב לפי איזה יחס המרה/מקדם המרה מעבירים את הכספים?
קיים חשש שכאשר נעשה את המעבר הזה, קרנות הפנסיה או ביטוחי המנהלים יחגגו עלינו. אם כי, משיחות שעשינו עם יועצים פנסיוניים נראה שמדובר בסוג של מתמטיקה ברורה, ואין כאן יכולת תמרון. נזכיר רק כי מקדם ההמרה הוא היחס שהופך את החיסכון לקצבתי – לדוגמה, יש לכם מיליון שקל ומקדם של 200 – תקבלו 5,000 שקל בכל חודש (1 מיליון שקל חלקי 200). כלומר, ככל שהמקדם נמוך יותר, כך הקצבה החודשית גדולה יותר. כאן תוכלו לראות הדגמות לתיקון 190 והשוואות לאפיקי החיסכון האחרים.
תיקון 190 רלוונטי כאשר עוזבים את מקום העבודה או פורשים, וזאת על ידי מתן אפשרות להשארת כספי הפיצויים בקופת הגמל וביצוע פדיון בעת הצורך, כסכום חד פעמי. קיימים מספר יתרונות בתיקון 190, והבולט בהם מאפשר לבצע איחוד בין מענקים שלהם היה זכאי הפורש, כאשר לאחר מכן יהיו הטבות מס.
גיל 60 נקבע כגיל הנכון מבחינת היערכות לקראת הפנסיה, כך שניתן לעשות כמה פעולות שיביאו לחיסכון אופטימלי בגיל הפרישה. תיקון 190 יכול להיות משמעותי ביותר ולעודד יצירת חיסכון לבני הגיל השלישי, תוך שמירת היתרונות של קופות הגמל והאפשרות להפקיד סכום חד פעמי. כמו כן, אפשר לעשות דרך קופת הגמל, תכנון מוטבים בצורה נכונה, בפטור מלא ממס רווחי הון, לדוגמה כאשר בעל הקופה הלך לעולמו לפני גיל 75.
יתרה מכך, קופות הגמל הן מוצר חשוב אחרי קרנות הפנסיה לחיסכון פנסיוני; הקופות נהנות גם משינויים בשוק ביטוחי המנהלים: קופות הגמל הפכו אטרקטיביות בשנים האחרונות בגלל ביטול המקדמים בביטוחי המנהלים, בהמשך לתיקון 190 ובהמשך לעידוד חיסכון דרך קופת גמל להשקעה. אך עם זאת, קרנות הפנסיה הן עדיין המוצר המוביל לחיסכון פנסיוני.
הטבות מס לגילאי 60 – אל תוותרו על הזכויות שלכם
שאלות ותשובות
תיקון 190 – למה זה טוב?
תיקון 190 – תיקון לפקודת מס ההכנסה עם השפעה רבה על עולם קופות הגמל והחיסכון הפנסיוני- נכנס לתוקף בתחילת 2012, במטרה להפחית את הנזק שבהפיכת קופות הגמל למכשיר חיסכון פנסיוני בלבד. תזכורת: בשנת 2008 נקבע כי קופות גמל יהיו חלק מההשקעות לפנסיה, ויבוטלו ההטבות בהן לחוסכים שיכלו להשקיע בהן על פני כמה שנים טובות ולמשוך את הכסף. המטרה הייתה להקטין את הפגיעה בחיסכון לטווח הבינוני, במיוחד בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי – גילאי 60 ומעלה.
על פי התיקון, בני הגיל השלישי יוכלו להשקיע באמצעות הפקדת סכום חד פעמי לקופת גמל וליהנות מהטבות מס משמעותיות, תוך שמירה על נזילות מלאה – כלומר, מדובר בדרך להשקיע בשוק ההון, מבלי לשלם מס!
יש תנאים?
כן, גיל 60 ומעלה, ובתנאי שאתם זכאים לפנסיה מזערית בסך 4,606 שקל לערך (נכון ל-2022, הסכום מתעדכן באופן שנתי). מדובר באפיק השקעה מאוד מאוד מוצלח בזכות הטבת המס.
תוכלו לחדד בבקשה את עניין הטבות המס?
הכספים המושקעים בקופת גמל לפי תיקון 190 ניתנים למשיכה כקצבה (סכום חודשי שוטף) או כסכום הוני חד -פעמי (אם יש לכם סכום קצבה מזערי). בעת משיכת הכספים כקצבה מקבל החוסך פטור מלא ממס רווחי הון. כאשר מדובר במשיכת כספים בצורה הונית, משלם החוסך מס רווח הון מופחת של 15% מהרווח הנומינלי.
יש יתרונות נוספים?
כן, כאשר מעבירים כספים ממסלול השקעה, וממכשירים שונים לקופת הגמל, אזי לא מדובר באירוע מס, כלומר אין מס על רווח ההון בקופה או במכשיר הקודם.
מעבר לכך, יש אפשרויות השקעה רבות – סולידיות מאוד ועד מסוכנות מאוד; דמי הניהול יחסית נמוכים (ואפשר וצריך להתמקח), וכן יש אפשרות להעביר את הכספים לילדים/יורשים. מגדירים מוטבים בקופת הגמל, כאשר בעת פטירה יקבלו פטור מלא ממס רווחי הון על כל הרווחים שהצטברו בקופה, אם הנפטר הלך לעולמו לפני גיל 75. אם הוא נפטר לאחר גיל 75, ניתן לבחור בין משיכת הכספים בתשלום מס רווח הון של 15% על הרווח הנומינלי או לקבלם כקצבה בפטור ממס רווחי הון.
חוץ מזה, אפשר לקבל הלוואה בתנאים טובים מול קופת הגמל. זה תלוי בגופים השונים אבל בגדול מאוד (ונתון לשינויים) ניתן לקבל הלוואה של 70%-80% מערך הקופה בריבית של פריים מינוס 0.4%-0.5%.
יתרון נוסף – מדובר במכשיר שמתאים לכולם. גם לכאלו שאין להם חיסכון פנסיוני. המכשיר הזה יאפשר להם להפקיד סכום חד פעמי לקופת גמל ולהפוך אותו לקצבה קבועה ופטורה ממס. כמו כן, לאנשים עם קצבת פנסיה מזערית מובטחת תיקון 190 יאפשר להשקיע/להפקיד כספים ולקבל הטבות מס וגם בעת משיכה הונית (חד פעמית) של הכספים.
כמה ניתן להפקיד?
קיימת הגבלה על ההפקדה במסגרת תיקון 190 – מכפלה של השכר הממוצע במשק במקדם מוגדר, בהתאם לגיל החוסך – עד גיל 67 – מכפלה של ארבע פעמים השכר הממוצע במשק במקדם המתאים לגילם; חוסכים בני 67 ומעלה – מכפלה של חמש פעמים השכר הממוצע במשק במקדם המתאים לגילם.
אתם יכולים לסכם בקצרה – למי כדאי?
קופות גמל לאחר תיקון 190 כדאיות מאוד לבני 60 ומעלה. היתרונות שלהן הן הטבות מס – ניתן למשוך את הכספים כקצבה או כסכום הוני חד פעמי (במידה שיש לכם כבר סכום קצבה מזערי). בעת משיכת הכספים כקצבה מקבל החוסך פטור מלא ממס רווחי הון.
בעת משיכת הכספים בצורה הונית, משלם החוסך מס רווח הון מופחת של 15% הרווח הנומינלי.
יתרון נוסף – העברת הכספים ממסלול השקעה בין קופות ובין מסלולים שונים, לא נחשבת אירוע מס ומכאן שאין חובת מס.
בקופות האלו יש מגוון גדול של מסלולים – סולידיים ומסוכנים, הכול לפי הנוסחה של סיכון סיכוי – רוצים תשואה תצטרכו להסתכן, חוששים להסתכן תקבלו תשואה סולידית.
דמי הניהול בקופות יחסית סבירים, במיוחד לעומת מכשירים אחרים כמו ניהול תיקים, פוליסות חיסכון ועוד. ויתרון בולט נוסף, ולמען האמת מאוד חשוב – אתם יכולים להגדיר בקופת הגמל מוטבים, שיקבלו בעת פטירת החוסך פטור ממס על רווחי הון (על כל הרווחים בקופה) וזה במקרה שבו החוסך הלך לעולמו לפני גיל 75. כמו כן, למוטבים יש אפשרות לבחור בין משיכת הכספים בתשלום מס רווח הון של 15% על הרווח הנומינלי או לקבלם כקצבה בפטור ממס רווחי הון אם ילך לעולמו אחרי גיל 75.
החסרונות הם שהכספים סגורים עד גיל 60; משיכת הכספים מקופת הגמל כסכום הוני (חד פעמי) תוכל להתבצע רק במידה שיש לחוסך קצבה העולה על הקצבה המזערית – 4,606 שקל, נכון ל-2021. כמו כן, סכום של 33.4 אלף שקל ניתן למשיכה רק בכפוף לקבלת אישור מרשויות המס, לאחר הגשת טופס 161 ד' בגיל פרישה.
מדריכים נוספים
הטבות מס לגילאי 60 – אל תוותרו על הזכויות שלכם
קופת גמל אישית (IRA) – אל תוותרו על זה
חיסכון לכל ילד – מה זה? ואיך תבחרו חיסכון מתאים?
ככה תשקיעו את הכסף שלכם לבד…
השקעה במניות או השקעה בדירה – מה עדיף?
תעודות הסל הופכות לקרנות סל – מדברים על זה כבר כמה שנים והנה זה מגיע. רשות ניירות ערך מעדכנת כי הרפורמה בתחום תעודות הסל יוצאת לדרך – פורסמה טיוטת הצעת חוק להפיכת תעודות הסל מנכס מתחייב (כלומר מהתחייבות= אגרות חוב) לקרנות סל. אבל, מדובר על מוצרים שונים – תעודות סל הן מוצר שעוקב באופן מדוייק אחרי המדדים המסויימים, וקרנות סל לא מחוייבים לספק בדיוק את המדד. ולכן, מאפשרת רשות ניירות ערך לחברות המנהלות לספק רצועת ביטחון מפני טעויות עקיבה בשיעור מוגבל – כלומר, תהיה התחייבות מוגבלת (מה זה שווה?) , אך בתמורה למחויבות הזו, תעודת הסל תוכל לדרוש דמי ניהול גבוהים יותר (נו, אז מה זה שווה?)
חשוב לזכור שתעודות הסל הן באמת מוצר מדהים, בעיקר מהטעם הפשוט שהן מתאימות לכולם – לא צריך להיות גאון השקעות, לא צריך לנתח דוחות כספיים, לא להבין בריביות, פשוט צריך לעקוב אחרי השוק ותעודות סל הן מוצר עוקב מדדים. הגישה עוקבת המדדים התפתחה בארה"ב והיא הפכה להיות הדומיננטיות בעולם ההשקעות מהסיבה הפשוטה – לאורך זמן לא ניתן להכות את השוק, כלומר, לא ניתן לפסק תשואה עודפת על השוק, ואם כך, אז עדיף להיצמד למדד המניות – למשל, במקום להשקיע בקרן נאמנות שמשקיעה במניות , אפשר להשקיע בתעודת סל על מניות – ככה מקבלים את הממוצע, ומכיוון שהגישה הזו נתמכת במחקרים אקדמאיים ומכיוון שדמי הניהול אפסיים, היא צוברת תאוצה מרשימה, גם בארץ.
אבל, לא צריך לזנוח את הניהול האקטיבי – יש בכל זאת מנהלי השקעות שיודעים לייצר ערך על פני זמן – הבעיה שהם אכן מעטים.
לצד תעודות הסל יש בשוק מכשיירם עוקבים נוספים, ובעיקר – הקרנות המחקות שהן קרנות נאמנות מחקות מדדים (והמדדים יכולים להיות מדדי מניות לצד מדדי אג"ח, מדדי סחורות ועוד). קרנות מחקות הן התשובה של תעשיית הקרנות לתעודות הסל, והן אכן מהוות חלק ממשעותי מניהול הכספים בשיטה הפאסיבית. עם זאת, הקרנות המחקות לא מחויבות להשיג בדיוק את תשואת המדד, הן מחויבות לעשות הכל כדי להגיע לתשואת המדד. כאן תוכלו לקרוא את מדריך קרנות המחקות – האם כדאי? , וכאן תוכלו להבין לעומק מהן תעודות סל, וקרנות סל
על כל פנים, פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, אמר במקביל להתפתחות והפיכת התעודות לקרנות סל – "הצעת החוק מאפשרת כלי השקעה טוב, שקוף ובטוח יותר, מפחיתה את הצורך בפיקוח יציבותי ומגבירה את הוודאות הרגולטורית בתחום". זה אולי נכון, צריך לזכור שתעודות סל הן מכשיר התחייבויותי ואם (חס וחלילה) קורה משהו לחברה המנהלת הכספים לא מובטחים. בקרנות מנגד, הכספים מובטחים מכיוון שהם מנוהלים בחשבון נאמנות נפרד – זה היה החשש הגדול של רשות ניירות ערך וכך הן אכן תגברו עליו. אלא שאליה וקוץ בה – לא ניתן יהיה כאמור להבטיח הצתמדה למדד
ברשות מסביירם כי כפי שפורסם בחודש מאי 2015, רשות ניירות ערך יזמה בתיאום ובשיתוף עם ראשי בתי ההשקעות המנהלים תעודות סל רפורמה בתחום, במסגרתה תעודות הסל יחדלו להתקיים כנכס מתחייב ויהפכו ל-ETF ("קרן סל") עם אפשרות לקביעה של רצועת ביטחון מפני טעויות עקיבה בשיעור מוגבל. רשות ניירות ערך פועלת זה מספר שנים להסדרת תחום תעודות הסל ולהעברתן למשטר פיקוח תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות, ואף פרסמה במסגרת זו בעבר הצעה לתיקון חקיקה רחב היקף. פיקוח מסוג זה, ללא שינוי מאפייני המוצר כנכס מתחייב, היה מצריך פיקוח יציבותי בדומה לזה הקיים בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, וקביעה של רגולציה מחמירה.
לאור התמשכות הליכי החקיקה מחד, וצמיחתו המהירה של שוק תעודות הסל מאידך, החליטה הרשות לקדם מהלך שיאפשר מעבר מהיר יותר של התעודות לפיקוח תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות ויצמצם משמעותית את הסיכון המערכתי הגלום במכשיר זה. במהלך החודשים האחרונים עמדה רשות ניירות ערך בקשר שוטף בנוגע לגיבוש המהלך עם מנפיקי תעודות הסל, מנהלי קרנות הנאמנות והבורסה, על מנת לקדם את הרפורמה בצורה מיטבית.
על פי המנגנון המוצע, שעקרונותיו סוכמו עם מנהלי תעודות הסל, ישתנה המבנה המשפטי של תעודות הסל מאגרת חוב לקרן נאמנות, תוך ביטול התחייבות של תעודת סל להשיג את תשואת הנכסים אחריהן היא עוקבת. ביטול ההתחייבות יביא לנטרול הסיכון היציבותי לו חשופה החברה המנפיקה את תעודת הסל. על מנת לצמצם את הסבירות לקיומה של טעות עקיבה של התעודה ביחס למדד אחריו היא עוקבת, הרשות תאפשר למנהלי תעודות הסל במתכונתן החדשה, ככל שיחפצו בכך, לספק למשקיעים מעין "רצועת ביטחון" בשיעור מוגבל באופן שימנע התממשותו של סיכון מערכתי בשוק ההון. רצועה זו תתבטא באפשרות לגבות בנוסף לדמי הניהול הקבועים, דמי ניהול משתנים בשיעור מוגבל. דמי ניהול אלה ישולמו למנהל התעודה מתוך התשואה העודפת מעבר לשינוי המדד אחריו התעודה עוקבת ומצד שני ישולמו על ידי מנהל התעודה למחזיקים בה במקרה שהתעודה תשיג תשואת חסר עד לשיעור האמור. טעויות העקיבה כאמור יוגדרו כסטייה המרבית, חיובית או שלילית, של שווי התעודה יחסית למדד אחריו היא עוקבת במשך פרק זמן של שנה קלנדרית.
מהלך זה נותן גם מענה לסוגיית העלויות הסמויות הכרוכות בהשקעה בתעודות הסל, אשר מאופיינות בדמי ניהול נמוכים. נוכח המעבר של תעודות הסל ממבנה משפטי של אגרת חוב למבנה משפטי של קרנות נאמנות, ייהנו מחזיקי התעודות מכל הפירות הנובעים מהשקעת נכסי התעודה (לרבות דיבידנדים, ריביות ועוד), וזאת בניכוי שכר מנהל התעודה ודמי הניהול הנוספים בגובה רצועת הביטחון בלבד, ככל שיעמיד כזאת. לאחר המהלך יהיו תעודות הסל דומות יותר למכשיר ה- ETF המקובל והמצליח בעולם.
המבנה החדש של תעודות הסל יאפשר:
- הקטנה דרמטית של דרישות ההון הצפויות ממנהלי תעודות הסל;
- צמצום משמעותי של הרגולציה הקיימת והמתוכננת על תחום זה;
- הורדת החסמים לכניסת מנהלים חדשים לשוק, ובכך תתאפשר תחרות בתחום זה, שכולל היום ארבעה מנפיקים בלבד.
מהלך זה יחליף את יזמת הרשות להסדרה של שני מוצרים שונים – "תעודת סל" ו"קרן סל" – ובעקבותיו יסחר בבורסה בישראל מוצר השקעה פאסיבית אחד בלבד. ככל שהמנהל יבחר שלא לגבות דמי ניהול נוספים לדמי הניהול הקבועים וכתוצאה מכך גם לא יעמיד כנגדם רצועת ביטחון באותו שיעור, יהיה המוצר דומה במהותו ל"קרן סל" (ETF) במתכונתה המוכרת, אשר בה נהנה המשקיע מכל פירות נכסי הקרן, אך גם חשוף באופן מלא לכל טעות עקיבה ביחס למדד, חיובית או שלילית. לאחר השלמת ההסדרה יתאפשר למנהלי קרנות מחקות שיבחרו בכך לרשום את הקרנות למסחר בבורסה ולהפוך להיות מוצר השקעה פאסיבית נסחר, בהתאם למודל זה.
מיטב דש מדווחת על הפחתה בשיעור ההוספה בקרן הנאמנות – מיטב זהב (5100961) משיעור הוספה של 0.75% לשיעור הוספה – אפס. שיעור ההוספה המעודכן ייכנס לתוקף ב-4 באפריל.
שיעור הוספה הוא סוג של עמלה שנגבית בעת רכישת חלק מקרנות הנאמנות. שיעור ההוספה הוא בעצם פער בין מחיר הקנייה של היחידה בקרן הנאמנות למחיר הכלכלי שלה (הנגזר משווי כל הנכסים בהן היא מחזיקה חלקי מספר היחידות), ולהמחשה נניח שמחיר כלכלי של קרן הוא 100 אגורות, והיא נמכרת לציבור במחיר מכירה של 101 אגורות, משמע הקרן גובה שיעור הוספה של 1% – השיעור הזה מכביד מאוד ויוצר קנס כבר בעת ההשקעה
שיעור ההוספה הוא עלות היסטורית ולא הגיונית שמצטרפת לעלויות הנוספות של המשקיעים בקרנות הנאמנות. העלות העיקרית היא לרוב דמי הניהול השוטפים וכן יש את דמי הנאמן/ שכר נאמן הקרן.
שיעור הוספה נועד בראש וראשונה להגדיל את הרווחים של מנהל קרנות הנאמנות, וכן זו דרך של מנהל הקרן לווסת את התנועה – יצירות ופדיונות בקרן, זה סוג של קנס על אחזקה קצרה בקרן. ככל שהמחזיק יחזיק בקרן לתקופה ארוכה יותר שיעור ההוספה מעין יתפזר על פני תקופה ארוכה יותר והמשמעות והחשיבות שלו תפחת. השימוש בו, לטענת מנהלי קרנות נועד לגרום לכך שלא יהיו תנודות משמעותיות בהיקף נכסי הקרן, שהמשקיעים ידעו מראש שהם יקנסו על יציאה מהירה. זה נוח ומתאים לקרנות כי הן רוצות לחיות בעולם עם פחות תנודות ביצירות ובפדיונות. אבל, יש לשימוש בשיעור ההוספה גם יתרונות למשקיעים בקרנות – ניתן לצפות שבמקביל לשיעור הוספה יהיו דמי ניהול נמוכים – הרי מדובר בטרייד אוף בין העמלות האלו, וניתן להעלות את שיעור ההוספה, ובמקביל לתת פיצוי דרך הפחתת דמי הניהול.
למדריכים קשורים:
שיעור הוספה – מה זה? למה מנהלי קרנות מוסיפים שיעור כזה? ואיך אתם צריכים להתייחס לקרנות עם שיעור הוספה?
השקעה בזהב – איך משקיעים בזהב, כל האפשרויות
מכירים את הביטוי: "מרבה נכסים מרבה דאגה"? ובכן, זה ללא ספק "מרבה דאגה" אצל זוגות, שיש ביניהם פערי רכוש. וככל שפערי הרכוש גדולים יותר, כך קשה יותר להגיע להסדרי ממון כלשהם בין בני הזוג, ובכלל, קשה מאוד לקיים את הקשר עצמו.
כשאני כותב על "זוגות"- כוונתי היא לכל הזוגות, הנמצאים בשלב כלשהו בחייהם, בין אם הם זוג המקיים אורח חיים של זוג "ידועים בציבור", או שהם זוג לפני נישואין, זוג נשוי, זוגות מאותו המין, חילוניים, דתיים, זוגות שאחד מהם ישראלי או יהודי, והשני לא, משכילים יותר או פחות, בקיצור: לגבי כל הזוגות, הקושי הוא אותו הקושי בדיוק, כאשר קיימים בין שני בני הזוג פערי רכוש או פערים בהכנסות השוטפות שלהם.
בהחלט ניתן להחיל את האמור במאמר הזה, גם לגבי פוטנציאל פערי רכוש עתידי, כלומר, לגבי רכוש שיתקבל יום אחד מהמשפחות של בני הזוג, כמתנה או כירושה, ויהיה בלתי שווה. מצב שבו המשפחה של אחד מכם עשירה, והמשפחה של בן זוגכם עניה.
הקונפליקט:
מצד אחד, יש חברות. אהבה. יחסי מין. הולדת ילדים משותפים. משפחתיות. שיא השותפות. חיבור שאין למעלה ממנו. איחוד מלא "בגוף ובנפש".
מצד שני, רק לאחד מכם יש רכוש, לעתים רב. לשני אין, או יש פחות. לאחד מכם יש משכורת או הכנסה גבוהה. לשני, משכורת והכנסה נמוכה. אחד מכם הוא אולי בעל עסק, או שהוא עתיד לרשת עסק משפחתי, או רכוש אחר ממשפחתו. פוטנציאל ההתעשרות שלו ( וגם ההסתבכות בחובות כמובן ), גבוה. לעומתו, בן זוגו, במקרה הטוב, יישאר עם רמת ההכנסה והרכוש שלו, עד למקרה של פרידה בין בני הזוג. אין מה לדבר על ירושה משמעותית לגביו, שכן למשפחתו אין רכוש. או שיש לו הרבה אחים ואחיות, ואז הירושה שלו תקטן.
וכל אחד עם שלו. דבר אתם, עם בני הזוג ( בעיקר, דבר עם בעל הרכוש ), שיחילו על רכושם הנפרד את אותו "איחוד בלב ובנפש" הנ"ל, או לפחות איחוד ( או איזון ) חלקי כלשהו, מדורג, לאט לאט, וזה יהיה, בדרך כלל, כמו לדבר אל הקיר. ( ובהחלט יש הבנה לכותב המאמר הזה, לעמדתו, אבל גם יש הבנה לזוית הראייה המשפחתית של בן זוגו ).
וגם אם יתרצו בני הזוג, לאזן קצת את פערי הרכוש, תהיו בטוחים שמשפחתו של בעל הרכוש מבניכם, תזדעק, ותתנגד נחרצות. אני יודע את זה. כעורך דין הסכם ממון, מתקשרים אלי לעתים המשפחות שלכם, בעיקר המשפחה של בעל היותר רכוש מבניכם, או בעל הפוטנציאל לרשת רכוש בעתיד, כדי לנסות ולהשפיע דרכי, על תוכנו של הסכם הממון, שישמור היטב, על הרכוש של בנם, מכל משמר ( ובמיוחד מבן הזוג החמדן, כביכול, לשיטתם..)
אז זה המצב: אתם מאוחדים "בלב ובנפש", "שווים" באהבתכם. אבל לא מאוחדים, ולא שווים, ולא מאוחדים ברכוש. ביחד אבל לחוד. צמיחה משפחתית משותפת- כן, כל אחד לעצמו עם רכושו.
איך מקיימים זוגיות, שבה בעל הרכוש יכול לנהל אורח חיים עשיר, לרכוש מכוניות, לטייל בעולם, לאכול במסעדות וכו', ואילו בן זוגו, לא יכול להרשות לעצמו את זה? שניכם יושבים במסעדה יקרה. העשיר מבניכם יאכל קוויאר, והעני יסתכל, או יסתפק בחומוס? האם העשיר, שמעוניין לטייל בכספו בעולם, ייסע לבד ( מאחר ולבת זוגו אין כסף ), או האם יהיה עליו לממן אותה?
מכירים את הביטוי "בעל המאה הוא בעל הדעה"?, ובכן, האם לאורך הקשר הזוגי, מי שאין לו, לעולם יהיה תלוי במי שיש לו? ברצונו של בעל הממון? ירצה, תתאפשר הפעולה. לא ירצה- לא תתאפשר?
וכשיהיו לכם ילדים, הם ודאי ידעו למי לפנות, כדי לקבל כסף. הילדים חכמים, נכון? ואז, האם יחסם אל כל אחד מכם, יהיה מושפע ממעמדכם הכלכלי השונה?
המצב הזה הוא, ללא ספק, לא נוח. אבל תרשו לי להוסיף, שהמצב הזה גם לא תמיד נוח לבעל הרכוש. לא קל לשניכם.
ההסדר המשפטי הקיים
לגבי רכוש נפרד, שהיה שייך לכל אחד מכם עד ליום נישואיכם, ישנו הסדר, הקיים לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, החל על זוגות נשואים בלבד. ( אבל גם לגבי זוגות מכל הסוגים, שאינם נשואים, קיימות הלכות משפטיות, התואמות, בדרך כלל, להוראות החוק ).
על פי ההסדר החוקי וההלכתי הקיים, רכוש שהיה של כל אחד מכם ערב הנישואין ( ולגבי ידועים בציבור, עד שהפכתם מ"סתם חברים", ל "ידועים בציבור" ), נישאר של אותו בן זוג שזה היה שלו, ובפרידה, הוא "יוצא אתו". כך גם לגבי ירושות ומתנות עתידיות שיתקבלו במשך שנות קיום הקשר הזוגי. ירושה שתתקבל על ידי אחד מבני הזוג, היא אישית שלו, והוא "יוצא אתה" בפרידה.
מאידך, על פי אותן הנורמות המשפטיות הנ"ל, רכוש שנצבר על ידי שני בני הזוג, במהלך שנות הזוגיות ( כולל הצבירות הסוציאליות הנפרדות!! ), הוא משותף, בחלקים שווים, לשני בני הזוג, גם אם ההשקעות של כל אחד מכם באותו רכוש משותף היו שונות.
אם כך, למה צריך הסכם ממון?
גם אם ההסדר שבחוק ובפסיקה, מקובל עליכם, עדיין אתם צריכים הסכם ממון. למה? כיוון שהחוק לאקוני. קצר. קצת סתום. הוא איננו מסדיר למשל, מצבים, שבהם אותו רכוש אישי "מתערבב" במשך השנים, בנכסים הזוגיים, שיצבור הזוג במשך השנים. הוא איננו מסדיר מצבי ביניים, תחומים "אפורים", שבהם הובטחו ( כביכול או לא כביכול ) דברים, זכויות, שותפויות, במהלך שנות הזוגיות, בעל פה או בהתנהגות, לבן הזוג האחר, לגבי הרכוש הנפרד. הוא איננו מסדיר עליית ערך, השבחות, הכנסות מאותו רכוש נפרד, במהלך שנות הזוגיות. הסכם הממון ישלים ויבהיר את החסר והסתום.
אבל עיקר תפקידו של הסכם הממון הוא, לקבוע הסדרים שונים, לעתים הפוכים מהוראות החוק. זה עיקר תפקידו של הסכם הממון. התפקיד של הסכם הממון הוא, שאתם תקבעו את הסדרי הממון שלכם, על פי מה שבא לכם. על פי מה שמתאים לזוגיות שלכם. תרצו לשתף האחד את השני, ועד כמה שתרצו לשתף, תקבעו את זה בהסכם הממון. תרצו לשמר את הנפרדות הרכושית- עשו את זה בהסכם הממון, לפרטי פרטים, כדי למנוע בפרידה עכורה, מאבקים משפטיים מיותרים.
הסכם הממון שתעשו, יהיה תקף, כל עוד הוא לא שונה בהסכמה ( ובכתב ) על ידי שניכם, עד לשעת הפרידה, גם אם היא תקרה 50 שנים לאחר שחתמתם עליו.
פתרון לאיזון הפערים
אין פתרון מושלם אחד. אבל הפתרונות הם בכיוון של איזון הפער, על פי נוסחאות שאת העיקרון שלהם אפרט להלן.
בשוטף:
יש אפשרות לקבוע שכל ההכנסות ( אולי לא כולל בונוסים, דיבידנדים, מניות, אופציות וכיו"ב ), של כל אחד מכם, בלי קשר לגובה ההכנסה של כל אחד מכם, יופקדו לחשבון המשותף, וישמשו את שניכם באופן משותף ושוטף, עבור הוצאות המחייה שלכם.
אופציה אחרת היא, לקבוע יחס כלשהו להפקדה לחשבון המשותף, למשל, שבעל ההכנסה הגבוהה, יפקיד ב 50% יותר, או אפילו כפול, מבעל ההכנסה הנמוכה.
במצבים המתוארים, לא יצטרך בן הזוג "העני", לפנות על כל דבר ועניין שוטף, לבן הזוג העשיר, שכן, הכסף יהיה זמין עבורו בחשבון המשותף.
קביעה אחרת, ולפיה בני הזוג יפקידו סכומים משתנים לחשבון המשותף, על פי החלטות משתנות שלהם, לפי הצרכים המשתנים, משאירה עדיין תלות מסוימת של "העני", "בעשיר", והיא איננה עושה איזון אמיתי.
הסדרים מהסוג שתואר, מצמצמים את התלות של החלש בחזק, במהלך החיים השוטפים.
בפרידה:
אפשר לקבוע נוסחה, ולפיה, ככל שהקשר מאריך ימים יותר, ( ואולי גם בשילוב של הולדת ילדים ) כך, על פני השנים, באופן איטי ומדורג, יאוזן ויקטן הפער שביניכם. הרכוש הנפרד, יהפוך להיות לאט לאט למשותף. ואז, אם תהיה פרידה, בשלב כלשהו, ייערך חישוב לגבי מה שהספיק בן הזוג "העני" לצבור, עד למועד הפרידה, ויקבל את זה בשעת הפרידה.
לחילופין או בנוסף, לקבוע שבפרידה, ישלם העשיר לעני, סכום כספי, או "הענקות הסתגלות" אם תרצו, באופן ועל פי נוסחה, שתבטא את הפער ביניכם בשעת הפרידה. ככל שהפער הכלכלי יהיה גדול יותר בשעת פרידה, כך ישולם למי שיהיה חלש יותר, סכום כספי גבוה יותר.
צריך לעשות כל מאמץ, על מנת לרכוש דירה משותפת, גם אם חלקי הבעלות בה יהיו שונים, בצירוף משכנתא, שמחציתה תיוחס לכל אחד מכם. ברכישה כזו, תהיה לבן הזוג העני, הזדמנות ל"היאחזות במקרקעין", שהערך שלו תמיד עולה. זה בהחלט ישפר את ההרגשה, והחיסכון במקרקעין, בדירה.
דוגמא: ייקבע סעיף שאומר לערך כך:
- בפרידה בתוך 5 השנים הראשונות מיום הנישואין ( או ממועד כלשהו אחר, לגבי זוגות שאינם נשואים, למשל, מיום חתימת הסכם הממון, או אישורו ), כל אחד יוצא עם רכושו הנפרד.
- בתום 5 השנים, ועל פני 20 השנים הבאות, יהפוך להיות 1 חלקי 20 ממחצית הזכויות של כל אחד מבני הזוגות, משותף לשניהם, כך שבתום 25 שנות זוגיות, הרכוש יהיה משותף בחלקים שווים, בין שני בני הזוג.
אפשר להחריג מההסדר הזה ( ולדעתי גם מומלץ ), ירושות ומתנות שיתקבלו בעתיד מהמשפחות שלכם ).
יתרונות הסכם ממון והאיזון
אם הצלחתם לאזן קצת את פערי הרכוש, מתוך הבנה והכרה אמתית בחשיבות האיזון לקשר שלכם, ועברתם את התהליך "בשלום", זה נותן תחושה טובה של תמיכה הדדית בקשר, של התחשבות מצד מי שיש לו יותר רכוש, במי שיש לו פחות. מחזק את הקשר. מחזק את החברות והשותפות. מחזק את התא המשפחתי. עצם העובדה שצלחתם בשלום את המשוכה הזו, העליתם את הנושא לדיון ולהכרעה, מחזקת אתכם. שמתם את זה מאחוריכם.
חסרונות האיזון
החיסרון הבולט, כך יטענו רבים, הוא בפגיעה באמון בין בני הזוג, או בין אחד מבני הזוג, לבין משפחתו של בן הזוג בעל הרכוש והממון.
בדרך כלל, מי שיוזם את החתימה על ההסכם, הוא בעל הרכוש והממון. הוא מבקש להגן עליו, מפני בן זוגו. עצם הדרישה לערוך הסכם ממון, יכולה לפגוע בבן הזוג האחר, שיראה בכך הבעת חוסר אמון בו, כאילו חושדים בו, שירצה לגזול, את הרכוש האישי הזה. ופגיעה באמון, בין שותפים לדרך המשפחתית רבת השנים, יכולה ללוות את שנות הזוגיות, לחלחל עמוק פנימה, לפגוע בחברות ובאהבה, וכתוצאה מכך, לערער את הקשר, ולהחליש אותו.
אם ערכתם נוסחאות איזון בינכם לצמצום פערי הרכוש, בהחלט יכול להיות, שמי שמשתף את בן זוגו ברכושו הפרטי והנפרד, שצבר במו ידיו, או שקיבל ממשפחתו, ירגיש, תסלחו לי, "פראייר". מקופח. נגזל. ואם זו תהיה הרגשתו, זה יחלחל לזוגיות, ויפגע בה.
חסרון נוסף, נעוץ בתגובת משפחתו של בעל הרכוש. המשפחה שלו, בדרך כלל, לא תאהב את זה, במיוחד אם צבירת הרכוש על ידו, הייתה קשורה לנתינה שלהם. אפשר והדבר יגרום לטינה, מצדם, כלפי בן הזוג הנהנה מנוסחת המדרג שתוארה, והדבר לא יהיה נוח לשני בני הזוג.
אם נרחיק לכת, אפשר ותגובת המשפחה כאמור, תגרום להם לנשל את בנם, מירושתם העתידית, בחששם, שמא רכוש שיורישו לו, יזלוג לבן הזוג האחר.
ללא ספק, היתרון שבעריכת הסכם ממון, עולה על החיסרון.
מניסיוני הרב בתחום, 95% מהזוגות שהגיעו אלי לערוך הסכמי ממון ( מאות זוגות ), חתמו על ההסכם, בתהליך שהיה בין "נעים" ל "נעים פחות", אבל ברכו על המוגמר, ויצאו מחוזקים.
נתונים סטטיסטיים
אין נתונים סטטיסטיים על מספר הזוגות שעושים הסכמי ממון ( בכל שלב של הזוגיות שלהם ).
כמי שערך מאות הסכמי ממון, בכל רחבי הארץ, אני יכול להעיד על כך, שהסכם הממון נהיה נפוץ, יותר ויותר, בכל מגזרי החברה הישראלית. תתפלאו, אבל הסכמי ממון רבים נערכים בין זוגות, במגזר הדתי, והדתי חרדי, וגם בקרב ערביי ישראל.
ככל שרמת החיים עולה, ככל שאנשים צוברים יותר רכוש נפרד, עוד בטרם הקמת הקשר הזוגי ומיסודו, ( וגם במהלכו, על פי הכישרון האישי של כל אחד מבני הזוג ), כך יש יותר מה להסדיר, ומספר הסכמי ממון נמצא בעלייה מתמדת.
עיקר הסכמי הממון נערכים בין בני זוג החיים כידועים בציבור ( בעיקר מאחר ועליהם לא חל חוק יחסי ממון בין בני זוג, המסדיר ענייני רכוש בין בני זוג ), וכן בין זוגות לפני נישואין. בדרך כלל, זוגות נשואים, פחות ייטו לערוך הסכמי ממון, אבל העניין הולך ומתפשט גם בין נשואים.
להערכתי, כ 50% מהזוגות החיים כידועים בציבור, עורכים ביניהם הסכמי ממון.
כ 60% מהזוגות שמתכוונים להינשא, עורכים הסכם ממון.
כ 20% מהזוגות הנשואים, יערכו במהלך שנות הזוגיות הסכמי ממון.
80% מהסכמי הממון נערכים בין זוגות חילוניים, לעומת רק 20% הנערכים במגזר הדתי והדתי חרדי.
אחוז קטן, אולי 5% כעת, אך הולך וגדל, מהזוגות במגזר הערבי, עורכים הסכמי ממון.
הסכם ממון – האם כדאי?
גירושין – איך מחלקים את ההון? כמה מזונות משלמים (מקבלים), וכל מה שצריך לדעת
איך בוחרים פוליסת רכב מתאימה? האם ללכת על מקיף מלא, או רק על צד ג'? זו בחירה לא פשוטה וצריך לקחת בחשבון מספר פרמטריים ומאפיינים ספציפיים כמו סוג הרכב בו אתם נוהגים, האזור שאתם גרים בו, מי מיועד לנהוג ברכב ועוד. בתוך המגוון הרחב של פוליסות לרכב שהשוק מהציע היום, קשה מאוד לבחור את הפוליסה המתאימה ביותר עבורכם. ובכל זאת – איך תדעו אם פוליסת הרכב שלכם מתאימה לכם, או אם כדאי לכם לשקול להחליפו בפוליסה מתאימה יותר?
מחשבון אחזקת רכב
תעריף הביטוח לרכב שלכם נקבע בהתאם למאפייני הנהג העיקרי ברכב (גיל, וותק על הכביש, עבר ביטוחי ועוד), סוג הרכב והמאפיינים שלו (מודל, נפח מנוע, אמצעי בטיחות ומיגון ועוד) ומאפייני הנהגים הנוספים הנוהגים ברכב. ישנן פוליסות רבות המיועדות לקהל מאוד מסוים, ואם אתם חלק מהקהל הזה, זה יכול לחסוך לכם הרבה מאוד כסף לטווח הקצר והרחוק. זהו נושא שבהחלט כדאי לבדוק לעומק ולא לזלזל בו, בעיקר למען הכיס שלכם.
להלן כמה דוגמאות לסוגי פוליסות ביטוח לרכב, מהם תוכלו לבחור את המתאים ביותר עבורכם:
נהגים חדשים – פוליסת ביטוח רכב למספר ימים מוגבל
להורים אשר ילדיהם לא משתמשים באופן קבוע ברכב, רכישת ביטוח רכב למספר ימים מוגבל הוא פתרון אפקטיבי ואטרקטיבי מבחינה תקציבית. ביטוח כזה יכול גם להתאים אם אתם צריכים להזיז רכב בלי ביטוח טסט או מקום, למעביד שרוצה להרחיב באופן זמני את הפוליסה על אחד מרכביו, אורח מחו"ל אשר מגיע לביקור קצר בארץ ועוד.
סטודנטים – פוליסת ביטוח לסטודנטים
הרוב המכריע של סטודנטים נאלץ להתמודד עם עומס כלכלי גבוה יחסית. רבים מהם מתקשים לעמוד בעומס הזה, ולכן נאלצים למצוא דרכים יצירתיות לקצץ בהוצאות. ישנן מספר חברות ביטוח המציעות הנחות מיוחדות לסטודנטים בעלות ביטוח הרכב וכדאי לברר לאיזה חברה יש את התנאים הטובים ביותר עבור סטודנטים.
נשים – פוליסת ביטוח מקיף מיוחד לנשים
מחקרים אשר נעשו ברחבי העולם מראים שנשים זהירות יותר על ההגה מגברים . גם בישראל נראה כי נשים זהירות יותר ומעורבות פחות בתאונות ולכן חלק מחברות הביטוח יצרו פוליסות מיוחדות לנשים אשר זולות בכ25-35 אחוזים מפוליסה רגילה.
עובדי מדינה – פוליסת ביטוח רכב לעובדי מדינה
מקומות עבודה גדולים בעלי ועדי עובדים חזקים משתמשים בכח הקניה כדי לקבל תנאים טובים יותר בהרבה מאוד תחומים. עסקים אלו מציעים עצמם לחברות ביטוח כקולקטיב על מנת לקבל הטבות מסויימות. לביטוח מסוג זה ישנם יתרונות רבים כגון תנאי הביטוח, ההשתתפות העצמית, הרחבה לצד ג' ועוד. כדאי לבדוק התאחדות של עובדים במקום העבודה שלכם.
נהגים ותיקים – פוליסה מותאמת גיל
חברות הביטוח רואות בגיל ובניסיון פרמטרים חשובים ע"מ לקבוע את עלות הכיסוי. נהגים ותיקים יכולים לקבל פוליסה במחירים אטרקטיביים בהתאם לגילם, כאשר הם הנהגים הבלעדיים על הרכב. חשוב לציין שכל אדם אשר נוהג על רכבם יכוסה על ידי ביטוח החובה ע"פ חוק, אך לא הכיסוי לא יהיה תקף לביטוחים אחרים כגון ביטוח צד ג' לרכב.
הדבר הכי חשוב שאתם יכולים לעשות בעת בחירת פוליסת ביטוח לרכב היא להשוות בין הפוליסות השונות ולקחת בחשבון את כל האלמנטים היכולים להשפיע על מחיר הפוליסה שלכם. זה אמנם לוקח קצת זמן והשקעה, אך זה יכול להוביל אתכם אל חסכון משמעותי של עד 50% ולפעמים אפילו יותר בביטוח מקיף לרכב שלכם.
למדריכים קשורים:
האם כדאי לקנות רכב אפס קילומטר מליסיג?
איך קונים רכב משומש מחברת ליסינג
אחזקת רכב – כל ההוצאו וכמה זה עולה?
מה עדיף – לקנות רכב או לשכור (בליסינג)?
מה עדיף – רכב אמריקאי או יפני?
בנק לאומי מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה על מניות סייבר. מדובר על פיקדון שקלי ל-2.5 שנים עם קרן שאינה בסיכון ומענק מותנה. קבלת המענק ושיעורו של המענק תלויים בהתנהגות סל המניות במהלך התקופה. סל המניות מורכב מהמניות הבאות – פאלו אלטו , צ'קפוינט, סייברארק, פורטינט, פייראיי (משקלה של כל מניה – 20%).
בלאומי מסבירים את מנגנון המענק המותנה – במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב כדלהלן:
– לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 42% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה.
– במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית.
– במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של אפס למשך תקופת הפיקדון ("ריבייט").
– המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל. השתתפות של 100% בשיעור השינוי של סל המניות. בכל מקרה, הלקוח יקבל את קרן ההשקעה במלואה בתום תקופת הפיקדון.
המחיר הבסיסי של כל מניה יהיה מחיר הסגירה של המניה ב-11 באפריל 2016. המחיר הקובע של מניה יהיה מחיר הסגירה ב-5 באוקטובר 2018.
אירוע מזכרה ריבית של מניה נקבע כעלייה של 42% או יותר במחיר הסגירה של מניה ביחס למחיר הבסיסי ביום מימי התקופה הקובעת. הבדיקה היא אחת ליום בהתאם לשער הסגירה.
שיעור השינוי של המניה לצורך חישוב המענק נקבע כך – אם לא אירע אירוע מזכה ריבית: שיעור השינוי (חיובי או שלילי) בין המחיר הקובע של מניה לבין המחיר הבסיסי של מניה. אם קרה אירוע מזכה ריבית של מניה – שיעור השינוי של אותה מניה יהיה שיעור של 0% לאורך כל תקופת הפיקדון.
שיעור הסישנוי של סל המניות נקבע כסכום המכפלות של משקל כל מניה בסל המניות בשיעור השינוי באותה המניה. המענק יהיה השתתפות בשיעור של 100% בשינוי של סל המניות. מינימום העסקה – 15 אלף שקל.
האם זה מעניין? זה כבר תלוי בכם – בסגנונות ההשקעה שלכם, בפיזור , בשנאת הסיכון שלכם ופרמטרים נוספים. אין כאן כמובן עצה או המלצה, אלא הצגה של יתרונות וחסרונות. הפיקדונות השליליים סובלים מתדמית מאוד שלילית בשנים האחרונות – הם מואשמים כסוג של מכשירים סינטטיים מהסוג שהפיל את הבורסות והיה אחראי למשבר של סוף 2008. אז, מצד אחד יש בזה משהו – המכשירים שגרמו למשבר הפיננסי הגדול הם נגזרי הסאבפריים (נגזרים על הלוואות משכנתא) – מכשירים שמבוססים על אופציות ומינופים אבל הפיקדונות המובנים לא ממש מהמשפחה הקרובה – הם גם מכשיר סינטטי/ מלאכותי שנוצר לגוון את אפשרויות ההשקעה, אבל הסיכונים והסיכויים שלו יחסית מוגבלים. הסיכון הגדול ביותר הוא שיצרן המכשיר ייעלם, יפשוט רגל וכו', אך לרוב (וצריך לוודא זאת) הבנקים המקומיים ובעיקר לאומי שבולט בתחום, ערבים בעצמם למכשיר, ואז הסיכון בהתאמה יורד משמעותית.
ואם כך מדובר בעצם במוצר שמספק רצפה – קבלת הקרן הנומינלית בסוף התקופה, ומאפשר לייצר תשואה בהינתן שסל המניות עלה (עד תשואה מסוימת – 42%, אחרת התשואה של המניה מתאפסת). נשמע מפתה, רק צריך לזכור – זאת אכן רצפה, אבל רצפה נומינלית, אם התרחיש השלילי יתקיים, אז תקבלו את ההשקעה שלכם ובעצם תפסידו ריאלית את עליית המדד או את התשואה האלטרנטיבית . רצפה נומינלית שווה להפסד ריאלי, אבל האמת שבריבת של היום זה לא ממש הפסד משמעותי – הריבית היום היא כמה עשיריות אחוז בשנה, ואם תסגרו את הכסף לשנתיים וחצי, אז תקבלו אולי 2%-3% ואנחנו נדיבים.
כך או כך, חשוב לשים לב שמבין 5 המניות בסל 3 הן ישראליות (או נוסדו על ידי ישראליים) – צ'ק פוינט שנחשבת למובילה בתחום, פאלו אלטו וסייבר ארק. ובכלל – חברות ישראליות מאוד דומיננטיות בשוק הסייבר הצומח. לפי דוח של IVC על תעשיית אבטחת הסייבר הישראלית, פועלות בארץ 430 חברות.
לפי כתבה בגלובס הסייבר הוא אחד התחומים הצומחים ביותר בעולם, כאשר היקף נזקי הסייבר בעולם מסתכם ב-500 מיליארד דולר
לכתבה – איך להיחשף לתחום הסייבר