הבורסה נערכת לרפורמה במדדים – שינוי משמעותי במדדי המניות המובילים, ולכך תהיה השלכה גדולה על תעודות הסל. לקראת סוף שנת 2016 צפויה הבורסה להרחיב את המניות שייכנסו למדדים. הבורסה תוסיף שלושה מדדים חדשים, העיקרי שבהם – מדד בלו-צ'יפ ישראלי. כמו כן, יהפכו מדד ת"א 25 למדד ת"א 35, מדד ת"א 75 לת"א 90, ומדד ת"א 100 הפוך למדד ת"א 125.
הבורסה ציינה שבקריטריונים להכללה במדד תינתן חשיבות גדולה לזיקה לישראל , ובמדד החדש – הבלו-צ'יפ 15, יהיה מדובר בחברות ישראליות בלבד (חברות שהתאגדו בישראל, ולא רק עם זיקה לישראל).
המהפכה הזו צפויה להיות בעלת השפעה גדולה על המניות הנסחרות בבורסה, על הסחירות במניות, על שיטת המעקב אחרי המדדים, ועל המכשירים עוקבי המדדים – תעודות הסל והקרנות המחקות.
תעודות הסל ייצטרכו להתאים את עצמם להרכבים החדשים של המדד והמשמעות היא ביקושים והיצעים גדולים מאוד למניות בבורסה במקביל להשקת המדדים החדשים. כחלק משינוי שיטת המדדים, החליטו בבורסה על הקמת מאגרי מניות – מאגר רימון ומאגר תמר, מאגרי מניות אלו יחליפו את מאגר המניות הקיים.
מאגר רימון יהיה בסיס המניות למדדים המובילים בבורסה, ומאגר תמר יהיה הבסיס למדדים ענפיים ומדד ת"א צמיחה. בעדכון הראשון של המדדים החדשים, שיעור אחזקות הציבור המינימלי שיידרש כדי שמניה תיכנס למאגר רימון יהיה 25% , ואילו בעדכון שיהיה לאחר חצי שנה, שיעור אחזקות הציבור הנדרש יהיה לפחות 30%; ולאחר שנה שיעור האחזקות המינימלי יהיה כדי להיכנס למאגר יהיה 35% (30% כדי להישאר). מעבר לכך, כדי להיות חלק מהמדד, יש לעמוד בקריטריונים נוספים – שווי אחזקות ציבור של לפחות 100 מיליון שקל לכניסה למאגר, שווי של 50 מיליון שקל למניעת יציאה ממנו, ודרישה לממוצע סחירות של 50 אלף שקל ביום או חציון סחירות של 10 אלף שקל ביום.
התנאים בתמר פחות קשים – אין דרישת סחירות; שיעור אחזקות הציבור יהיה לפחות 15% לצורך כניסה (ו-10% כדי להישאר וכדי היכלל בעדכון הראשון). שווי אחזקות ציבור במאגר תמר יהיה לפחות 40 מיליון שקל, וכדי להמשיך יידרש שווי של 20 מיליון שקל.
מדד ת"א 35
מדד ת"א 25, ייעלם עם הרפורמה, ויוחלף במדד ת"א־35 שיהיה מדד הדגל של הבורסה. עם העדכון הראשון לא יהיה שינוי במשקולת המקסימלית של כל מניה במדד, אך בהמשך – בכל חודש, המשקולת המקסימלית של כל מניה במדד ת"א 35 תקטן בהדרגה עד שתגיע ל-7%.
מדד ת"א 90 החדש שיחליף את ת"א 75 יורכב ממניות מאגר רימון אשר לא נכללות במדד ת"א 35. המשקל המקסימלי למניה במדד ת"א־90 יהיה עד 2% ומיד עם העדכון הראשון.
מדד ת"א 125 יכיל את המניות בשני המדדים – ת"א 35 ות"א 90 כאשר עם יישום הרפורמה המשקולת המקסימלית במדד תהיה 10% ותרד בהדרגה ל-4%.
לאורך כל הדרך, מהעדכון העיקרי (יישום הרפורמה) ועד להתאמת שיעור המניות במדדים, תעודות הסל יצטרכו לערוך התאמות משמעותיות באחזקות שלהן. פעם בחודש יעשה עדכון של הפרמטרים שלפיהם נקבע משקל המניה במדד – כמות המניות הרשומה, אחזקות הציבור, והתאמת פקטור משקל מקסימלי. ומכאן, שתעודות הסל כל חודש יצטרכו לערוך התאמות משמעותיות בנכסים שלהם.
איך צריכים להיערך המחזיקים בתעודות הזל?
האם יש משמעות למהלך הרפורמה במדדים על מחזיקי תעודות הסל, הם הרי מחזיקים בתעודות על מדדים שלא יהיו קיימים. ובכן, בהנחה שאתם רוצים עדיין להחזיק בתעודה על מדד המניות המסוים, הרי שעקרונית זה המכשיר המתאים לכם, כלומר – אם אתם מחזיקים בתעודה על מדד ת"א 25, הרי שהיא פשוט תוחלף לתעודה על מדד ת"א 35, עדיין אתם מחזיקים בתעודה על המדד המוביל בבורסה; אם אתם מחזיקים בתעודה על מדד על מניות ת"א 75, אז הוא יוחלף למדד ת"א 90, ואתם עדיין מחזיקים בתעודה על מדד מוביל (אבל לא המובילות ביותר – ה-35)
בהנחה שאתם עדיין מעוניינים להחזיק במדדים כאלו, אין לכם צורך לעשות שינויים, מי שיעשה את השינויים הוא מנהל תעודת הסל שכאמור ירחיב את מס' המניות שהוא מנהל במסגרת הנכסים וישנה את שיעורי האחזקה של כל הניירות.
שר האוצר משה כחלון, שר הבינוי והשיכון יואב גלנט ושר הקליטה זאב אלקין החליטו להגדיל את הסיוע בשכר הדירה, לזכאי דיור שממתינים לדירה, באופן מיידי. ההחלטה מגיעה לאחר שהכנסת אישרה את העלאת תקרת ההנחה לרכישת דירות הדיור הציבורי לזכאים.
ההחלטה מתוקצבת בכ-47 מיליון שקל בשנה, והמשמעות שלה בשטח היא ברורה – כל זכאי הדיור הציבורי הממתינים לדירה, יקבלו תוספת של בין 600 שקל לחודש ל-900 שקל לחודש בדמי הסיוע לשכר דירה. הסיוע הזה יהיה עד לקבלת דירה.
כמות הממתינים לדיור ציבורי מוערכת ב-4,500 משפחות, והן אלו שצפויות לקבל הגדלת סיוע בשכר הדירה. הזכאים לדיור קיבלו זכאותם ממשרד הדיור וכן משרד הקליטה
נכון להיום, קבוצת ממתיני הדיור הציבורי שוכרת דירות בשוק החופשי והמדינה מסייעת להם בתשלומי שכר הדירה. סכום הסיוע לא השתנה מספר שנים, והתוספת הנוכחית אמורה להתאים או לסגור את הפער בין התשלומים בפועל לשכר דירה לבין התקבולים מהמדינה.
"הדיור הציבורי והטיפול באוכלוסיות החלשות סבלו מהזנחה רבת שנים, ואנשים שאין להם יכולת כלכלית לא נראו ולא נשמעו", אמר היום שר השיכון והבינוי יואב גלנט, "הבשורה שאנחנו מביאים בהחלטה להעלות את הסיוע בשכר הדירה לא נובעת מתוספת התקציב, אלא משינוי התפיסה החברתית שהיתה נהוגה כאן במשך זמן רב מדי. הציבור הפקיד בידינו את האחריות לטפל בקורת גג עבור כל מי שזקוק לה, ואנחנו מחויבים למשימה החשובה הזו, שצריכה לעמוד במרכז המאמצים שלנו כמדינה".
"מיום כינון הממשלה שמנו לנו למטרה את הטיפול בעוני, צמצום הפערים החברתיים בישראל והחזרת הכבוד למוסד החשוב הזה שנקרא הדיור הציבורי", אמר שר האוצר משה כחלון, "התוספת הזאת תקל משמעותית על זכאי הדיור ציבורי ופשוט תעזור להם לגמור את החודש. זהו צעד נוסף ליצירת שוויון הזדמנויות וצדק חברתי בחברה הישראלית. משרד האוצר ימשיך להשקיע בדיור הציבורי משאבים ככל שיידרשו עד שנסיים את תור הזכאים שממתינים לדירה".
שר העלייה והקליטה, זאב אלקין התייחס גם הוא להחלטה ואמר: "בעיית המחסור בדיור הציבורי לעולים הזכאים לו היא אחת מהאתגרים הגדולים בתחום הקליטה. לצערנו יש תור ארוך של כ-27 אלף משפחות בתור למשרד הקליטה הזכאיות לדיור הציבורי. אנחנו פועלים במספר דרכים להרחבת מלאי הדיור הציבורי לעולים כדי לצמצם את התור, אבל כל עוד שהתור הזה קיים, חובתנו לסייע בשכר הדירה למשפחות הזכאיות כמה שיותר. אני שמח שהצלחנו באופן תקדימי לשכנע את משרד האוצר לתת תוספת תקציב ניכרת החל מהשנה הקרובה כדי לקרב את הסיוע בשכר דירה שאנחנו נותנים לעלויות הריאליות של שכר דירה שכידוע גדלו בשנים האחרונות"
קרן הנאמנות מגדל יתר (מספר קרן: 5126487) מקבלת מתנה. חברת ניהול הקרנות של מגדל הודיעה כי מנהל קרן מגדל יתר החליט להעלות את שוויה של מניית חפציבה גלובל (מס' בורסה: 1085489) ("המניה") ההחלטה האמורה התקבלה בעקבות דיווח של מפרק קבוצת חפציבה.
המחיר שנקבע למניה: 285 אג'.
המחיר האחרון שנקבע למניה על ידי מנהל הקרן: 223 אג'.
שיעור השינוי בשווי המניה: כ-27.8%.
שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשינוי הנוכחי בשוויה של המניה: כ-0.43%, וזה משמעותי גם בקרן מנייתית זאת ועוד – שיעור ההשפעה המצרפית של כל השינויים בשווי המניה (כולל השינוי הנוכחי), שחלו מאז הדוח האחרון שהגיש מנהל הקרן (ביום 17.02.15), על השווי הנקי של נכסי הקרן הינו כ-0.55%.
שיעור ההשפעה המצרפית של כל השינויים בשווי המניה (כולל השינוי הנוכחי), שחלו מהיום בו היא שוערכה לראשונה על ידי מנהל הקרן, על השווי הנקי של נכסי הקרן הינו כ-1.62%.
במגדל מבהירים כי דוח זה אינו כולל התייחסות לקרנות אחרות המנוהלות על ידי מנהל הקרן בהן ההשפעה של השינוי האמור על השווי הנקי של נכסי הקרנות לא עלתה על 0.2%.
מגדל קרנות נאמנות מנהלת כ-27 מיליארד שקל (בולטת במיוחד בקרנות המחקות שלאחרונה הועלו בהן דמי הניהול – הנה כתבה) . על כל פנים, דמי הניהול הממוצעים במגדל מסתכמים בכ-125-130 מיליון שקל בשנה (קצב שנתי), ואחרי עמלת הפצה מדובר על סדר גודל של 35-45 מיליון שקל.
מעודכן ל-09/2023
מי זכאי לתשלום "דמי הבראה"' מתי הם משולמים וכמה מקבלים במגזר הפרטי והציבורי?
דמי הבראה הם תשלום שעל כל מעסיק במשק לשלם לעובדים. לכאורה מדובר בתשלום שמיועד לצורך חופשה ונופש, זכר לבתי ההבראה שהיו קיימים בארץ במאה הקודמת, אבל בפועל כל עובד רשאי לעשות בכסף כרצונו. מדובר בתשלום על פי חוק.
דמי ההבראה משולמים רק לעובדים שמועסקים במקום עבודה במשך שנה ומעלה. עובד בשנה הראשונה (שעדיין לא השלים שנה מלאה) לא זכאי לדמי הבראה. התשלום נקרא "דמי הבראה" כיוון שבמקור התשלום נועד למימון נופש של העובדים באחד מבתי ההבראה בארץ. באותה תקופה, ששייכת למאה הקודמת, היה מדובר במלונות עם "שיק הסתדרותי" שעם השנים הוחלפו בצימרים עם ג'קוזי. באותה תקופה העובדים היו מציגים אישור לכך שבילו בבית הבראה, והמעסיק היה משלם עבור השהייה שלהם במקום. מאז כאמור השיטה השתנתה. חופשות ההבראה נעלמו, אבל תשלום דמי ההבראה דווקא שרד, ואילו ההחלטה מה לעשות בכסף נשארה כאמור בידי העובד. (מחשבון דמי הבראה)
דמי ההבראה מוגדרים כחלק משכר העובד (הכנסת עבודה), ולכן משלמים עליהם את כל המסים החלים על הכנסות עבודה – מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. עם זאת, דמי ההבראה אינם נחשבים לרכיב פנסיוני, כך שהם לא חלק מהבסיס להפרשות הפנסיוניות לטוב ולרע (לטוב כי לא מנוכה מהתשלום הפרשה לקרן הפנסיה, ולרע כי לא מקבלים פיצויים וקצבה בפנסיה על מרכיב ההבראה).
מחשבון ימי חופשה – כמה ימי חופשה מגיעים לכם?
למי מגיעים דמי הבראה ומתי?
תשלום דמי ההבראה אמור להיות משולם בין יוני לספטמבר בכל שנה, ורוב המעסיקים בוחרים לשלם ביולי, אך זו אינה חובה. מעסיקים יכולים לבחור לשלם את דמי ההבראה בכל חודש אחר בשנה. מסתבר שיש גופים רבים שמחלקים את דמי ההבראה על פני כל השנה. כלומר העובדים מקבלים חלק יחסי בכל חודש וחודש.
עם זאת, לרוב התשלום מועבר בתשלום אחד. אגב, כדי לפרוס את תשלום דמי ההבראה לתשלומים, המעסיק זקוק קודם כל להסכמת העובד, והסיכום ביניהם צריך להיות מפורט בחוזה ההעסקה בסעיף מיוחד. במקרה כזה, צריך להופיע בתלוש המשכורת סעיף המיוחד לתשלום עבור דמי הבראה, והוא צריך להוות רכיב נפרד לגמרי מהשכר השוטף.
ללא התנאים שפורטו לעיל, אין המעסיק יכול לטעון שחילק את דמי ההבראה במשך כל השנה והכניס את התשלום לתוך השכר של העובד. במקרים כאלה המעסיק עלול לשלם כפל דמי הבראה אם לא יצליח להוכיח את טענתו בבית המשפט.
הזכאות לקבל דמי הבראה עומדת לכל עובד במשק שעבד במשך שנה מלאה, בכל היקף משרה ובכל תחום. גם אם במקרה לא עבדתם בדיוק בחודש בו התקבל התשלום, למשל עובדת הנמצאת בחופשת לידה באותה תקופה, אתם עדיין זכאים לתשלום מלא כל עוד מתקיימים יחסי עובד מעביד.
איך מחשבים דמי הבראה?
הסכום לתשלום מבוסס על הנוסחה הבאה:
הסכום בשקלים ליום הבראה אחד (סכום ספציפי קבוע בהתאם למגזר/לענף) כפול מספר הימים המגיעים לאותו עובד באותה שנה (מספר הימים קבוע בהסכם הקיבוצי החל על העובד). מספר הימים עולה ככל שהוותק של העובד במקום העבודה עולה.
גם עובדים במשרה חלקית זכאים לדמי הבראה על פי הוותק שלהם, בתעריף נמוך יותר ליום. כדי לחשב את סכום דמי ההבראה לעובד במשרה חלקית יש להכפיל את סכום דמי ההבראה עבור משרה מלאה באחוז המשרה של העובד.
ורגע לפני שנעבור לדוגמאות, כמה בכלל מקבלים עבור כל שנה, ולכמה ימים אנחנו זכאים?
הסכום המגיע ליום הבראה
הסכום שמגיע לעובד עבור כל יום הבראה שונה בין המגזר הפרטי לציבורי ובין התחומים השונים.
עובדים במגזר הציבורי מקבלים 471 שקל ליום. עובדים במגזר הפרטי מקבלים החל בספטמבר 2023 סכום של 418 שקל ליום. זאת לאחר שב-2022 חתמו ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי על הסכם שלפיו יעלו דמי ההבראה לעובדים במגזר הפרטי מ-378 שקל ליום ל-400 שקל. על מנת שייכנס לתוקף נדרשה אז חתימתה של שרת הכלכלה על צו הרחבה במשק, והיא לא חתמה עליו. באמצע יולי 2023 פורסם כי שר העבודה יואב בן צור מתכוון לחתום על צו הרחבה שלפיו יועלה תעריף דמי ההבראה לעובדים במגזר הפרטי ל-418 שקל ליום, ובספטמבר כאמור נחתם ההסכם בפועל.
מספר הימים והסכום עבור כל יום נקבע בהסכם קיבוצי, ולא ניתן לשלם פחות ממה שנקבע בהסכם, אבל אפשר בהחלט לשלם יותר. אפשר וכדאי לנהל משא ומתן עם המעסיק גם בנושא דמי ההבראה.
מספר הימים המגיע לעובד
גם כאן הנתונים מתחלקים בין המגזר הפרטי לציבורי. במגזר הפרטי זכאי עובד במשרה מלאה למספר ימים כדלקמן:
א. עבור שנת העבודה הראשונה – 5 ימי הבראה
ב. עבור שנת העבודה השנייה והשלישית – 6 ימי הבראה
ג. עבור שנת העבודה הרביעית עד העשירית – 7 ימי הבראה
ד. עבור שנת העבודה ה-11 עד ה-15 – 8 ימי הבראה
ה. עבור שנת העבודה ה-16 עד ה-19 – 9 ימי הבראה
ו. עבור שנת העבודה ה-20 ואילך – 10 ימי הבראה
במגזר הציבורי, לעומת זאת, מכסת הימים מופיעה בהסכמים הקיבוציים השונים. כך למשל עובדי הוראה בשנתם הרביעית זכאים לתשעה ימי הבראה ולא שבעה כמו במגזר הפרטי.
בשנה הראשונה עובדים זכאים לחמישה ימי הבראה, אך רק אם השלימו שנת עבודה מלאה במועד תשלום דמי ההבראה. למשל אם התחלתם לעבוד בספטמבר 2022, לא תהיו זכאים לדמי הבראה ביולי 2023. במקרה כזה, אם תמשיכו לעבוד אצל אותו מעסיק דמי ההבראה ייצברו לכם וביולי 2024 תקבלו דמי הבראה עבור כל תקופת העבודה.
חישוב דמי הבראה – דוגמאות
עובד שהחל לעבוד במקום עבודה חדש ועבד שנה וחצי בחצי משרה –
- עבור השנה הראשונה הוא יקבל דמי הבראה עבור יומיים וחצי (5 ימים X 50% משרה).
- עבור מחצית השנה השנייה הוא יקבל דמי הבראה עבור יום וחצי (6 ימים X 50% משרה X 1/2 שנה).
מימון נופש במקום דמי הבראה
יש מקרים (נדירים למדי) שבהם המעסיק מעדיף לשמר את השימוש המקורי בדמי הבראה, ולממן לעובדיו נופש לפי בחירתם במקום תשלום דמי הבראה. במקרים כאלה המעסיק צריך להודיע לעובדים מראש כי היציאה לנופש היא על חשבון דמי ההבראה שלו (ולא לצורך מטרה אחרת כמו גיבוש חברתי), ולקבל את הסכמת העובד. אם ערך הנופש נמוך מגובה דמי ההבראה המגיעים לעובד, המעסיק צריך לשלם לעובד את ההפרש. מימון הנופש נחשב כהטבה לצורכי מס, כלומר, העובדים יידרשו לשלם מס הכנסה על הנופש והמס ינוכה מתוך השכר.
עובד שפוטר או התפטר – זכאי לדמי הבראה?
האם עובד שפוטר או שהתפטר, זכאי לדמי הבראה? כן. עובד שפוטר או התפטר והועסק מעל שנה אחת, זכאי לתשלום דמי הבראה. אגב, הוא זכאי לכך גם כאשר ההודעה המוקדמת לפיטורים או להתפטרות נמסרה לפני שהשלים שנת עבודה מלאה, אך תקופת ההודעה המוקדמת האריכה את תקופת העבודה לשנה ומעלה. עם זאת, אם המעסיק פיטר את העובד והוא סיים את העסקתו של העובד מיידית, עם מסירת ההודעה על הפיטורים (ובמקום הודעה מוקדמת שילם לעובד שכר עבור תקופת ההודעה – פדיון הודעה מוקדמת), אזי העסקת העובד מסתיימת באותו היום, ותקופת ההודעה המוקדמת אינה נכללת בחישוב ימי ההבראה. כלומר, אם במועד מסירת ההודעה על הפיטורים וההתפטרות, העובד הועסק פחות משנה, הוא לא זכאי לדמי הבראה.
חישוב דמי הבראה לעובדים שעתיים
- כאשר מדובר בעובד שעתי (ששכרו משולם על בסיס מספר השעות שעבד בפועל), שעובד מספר שעות שבועיות קבוע, יחושב היקף המשרה באמצעות חלוקת מספר שעות העבודה השבועיות שהעובד עובד, לרבות שעות היעדרות בתשלום (ראו הרחבה בנושא בהמשך), ב-42.
- החל מחודש אפריל 2018 שבוע העבודה מלא עומד על 42 שעות שבועיות למשרה מלאה.
- עובדת עם ותק של 10 שנים במקום העבודה עובדת 18 שעות בשבוע.
- מכיוון שעבדה 10 שנים, היא זכאית ל- 7 ימי הבראה (על-פי הטבלה למעלה).
- תשלום ליום הבראה הוא 378 שקל.
- חישוב דמי ההבראה: 1,134 שקל = 42 / 18 X 378 X 7 ימים.
דמי הבראה בתקופת היעדרות מהעבודה (חופשה, מחלה , מילואים)
צו ההרחבה בנושא מפרש כי היעדרות בתשלום מזכה בדמי הבראה והיעדרות שאינה בתשלום אינה מזכה בדמי הבראה. פרשנות זו נתמכת בפסיקת בית הדין לעבודה לפיה בקביעת היקף המשרה של העובד, יש לקחת בחשבון היעדרויות בתשלום.
בהתאם לכך עולה כי תקופות ההיעדרות הבאות צוברות ותק להבראה:
היעדרות בגין חופשה בתשלום – תקופת היעדרות בשל חופשה צוברת ותק להבראה, כל עוד החופשה היא בתשלום והעובד זכאי לתשלום דמי חופשה עבור היעדרות זו.
היעדרות בגין מחלה בתשלום– תקופת היעדרות בשל מחלה צוברת ותק להבראה, כל עוד ההיעדרות היא בתשלום והעובד זכאי לתשלום דמי מחלה עבור היעדרות זו.
היעדרות בגין מילואים – על פי חוק הביטוח הלאומי דין תגמול המילואים כדין שכר עבודה. בהתאם לכך, עובד הנמצא במילואים זכאי לדמי הבראה עבור תקופה זו.
חופשת לידה (תקופת לידה והורות)
על-פי סעיף 6 לצו ההרחבה התקופה של חופשת לידה תובא בחשבון בקביעת תקופת הזכאות לדמי הבראה והעובדת זכאית לדמי הבראה במהלך חופשת לידה על פי הדין.
שמירת הריון
סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים קובע כי היעדרות בגין שמירת הריון לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת.
ישנם פסקי דין של בית הדין האזורי לעבודה שנקבע בהם כי תקופת ההיעדרות בשל שמירת הריון צוברת ותק להבראה (ראו דמ (ב"ש) 2816/04, וכן דמ 2397/03 באתר נבו).
מאידך, ישנה פסיקה שנקבע בה ההיפך (ראו סעש (נצ') 25234-07-12).
בפסק הדין האזורי סע (חי') 13238-06-11 נקבע כי תקופת שמירת הריון תבוא בחשבון בבדיקה אם עברה שנה אחת של ותק לצורך זכאות עקרונית לדמי הבראה, אך לא תבוא בחשבון לצורך קביעת שווי הזכאות להבראה.
פסקי הדין של בית הדין האזורי לעבודה הם פסקי דין מנחים בלבד, ונכון לפברואר 2019 טרם התקבל פסק דין מחייב של בית הדין הארצי בסוגיה זו.
תאונת עבודה
היעדרות בשל תאונת עבודה אינה מזכה בשכר מטעם המעסיק, אך מזכה בדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.
בפסק הדין סע"ש (ת"א) 38646-01-13 פסקה 60-62, קבע בית הדין האזורי לעבודה כי היות שבתקופה של תאונת עבודה העובד אינו זכאי לשכר מהמעסיק, הרי שיש לראות תקופה זו כחופשה ללא תשלום, שאינה צוברת זכויות. לפיכך פסק בית הדין שתקופת ההיעדרות מחמת תאונת עבודה אינה צוברת ותק להבראה.
תביעת דמי הבראה
אם לא שילמו לכם דמי הבראה, או ששילמו לכם דמי הבראה חלקיים, אתם יכולים לתבוע את המעסיק בבית הדין האזורי לעבודה, אבל חשוב לקחת בחשבון שקיימת תקופת התיישנות על התביעה.
עד לאחרונה, אם הגשתם תביעה לדמי הבראה אחרי שנותקו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, כלומר אחרי יום ההעסקה האחרון, אפשר היה לתבוע דמי הבראה רק עבוד השנתיים האחרונות, בתעריף המתאים לשנתיים אלו. לאחרונה תוקן הסעיף בחוק, ותקופת ההתיישנות עודכנה לשבע שנים.
אם מגישים את התביעה טרם נותקו יחסי עובד-מעביד, למשל בתקופת ההודעה המוקדמת, ניתן לתבוע הבראה עד 7 שנים אחורה.
מדריכים נוספים –
מחשבון ימי חופשה – כמה ימי חופשה מגיעים לכם?
ימי מחלה – כמה מגיע? האם אפשר לפדות?
ביטוח לאומי – כל החובות והזכויות
הראל קרנות נאמנות מעלה דמי ניהול בשלוש קרנות נאמנות מעורבות – בקרן: הראל 30/70 פלוס (מספר קרן: 5115555) דמי הניהול היו 0.4% והם יעלו ל-0.59%. העלאה זהה בדמי הניהול תהיה גם בקרן הראל 20/80 פלוס (מספר קרן: 5102884), ובקרן – הראל 10/90 פלוס (מספר קרן: 5115548).
הקרנות האלו מנהלות מעל 200 מיליון שקל (ביחד), כספים שמשוקעים בעיקר באגרות חוב ונכסים סולידיים לצד שיעור מסויים (10%, 20%, 30% ) באפיק המנייתי. הקרנות המעורבות הפכו ללהיט ענק בשנים האחרונות כשלילין לפידות ולאלטשולר שחם יש "קרנות גורילות" שמנהלות מעל 3 מיליארד שקל. דמי הניהול בקרנות הגורילה גבוהים – עד 1%, משמעותית מעל דמי הניהול בהראל, ועדיין גם דמי הניהול בהראל לא מוצדקים על רקע הקושי בהשגת תשואה בשנה הקרובה – בפועל, ייתכן מצב שדמי הניהול "יאכלו" את כל התשואה או את רוב התשואה של המחזיקים.
הראל מאבדת גובה
הראל מנהלת סדר גודל של 23.5 מיליארד שקל, אחרי שבסוף 2014 ניהלה כ-24.7 מיליארד שקל, ובסוף 2014 מעל 33 מיליארד שקל. הראל איבדה כספים בגלל המשבר בתעשיית קרנות הנאמנות הכספיות, והחוסר אטרקטיביות בהן. נתח השוק של הראל בתעשיית הקרנות הוא כ-10.5%, והיא ממוקמת במקום הרביעי בענף.
בחודש ינואר המשיכו הפדיונות בענף הקרנות על רקע התשואות השליליות בשווקים. היקף הפדיונות הסתכם ב-6 מיליארד שקל, והנכסים המנוהלי בקרנות מסתכמים ב-221 מיליארד שקלים.
עיקר הפדיונות בינואר נרשמו בקרנות אג"ח כללי (פדיונות של 2.5 מיליארד שקל), כאשר הקרנות המסורתיות בכלל איבדו 4.7 מיליארד שקל .
הקרנות המחקות סבלו מפדיונות של 760 מיליון שקל, והקרנות הכספיות המשיכו לאבד גובה – פדיונות של 650 מיליון שקל. מנגד, קרנות אג"ח שקליות גייסו 200 מיליון שקל – מהלך שממחיש את המצוקה של המשקיעים – בתקופה של ריבית אפסית אין במה להשקיע, וכך מתנפחות בועות, אנשים משקיעים במוצרים שלא מייצרים תשואה, רוכשים עוד ועוד, ומנחים מוצרים שגם כך הם מנופחים – עד לנפילה.
מציעים לכם לקחת רכב בליסינג האם זה כדאי? מסתבר שרק אם העלות הכוללת על הרכב בחודש היא פחות מ-3.3 אלף שקל, כלומר רק אם ההשפעה על הברוטו שלכם היא בסכום של עד 3.3 אלף שקל – כך עולה מנתוני חברת חשב כפי שמתפרסמים באתר דה-מרקר.
במקרים רבים עדיף לרכוש רכב ולא לקבל בליסינג דרך העבודה. בחברת חשב התייחסו לרכב שכיח – חכירת מכונית משפחתית ממוצעת המצוידת במנוע בנפח 1.6 ליטר, במחיר של כ-128 אלף שקל. "הבדיקה של חשב בוצעה לפי מפתח של עובד הנוסע כ17 אלף ק"מ בשנה, ומשלם מס כולל של 43% מהברוטו. ההוצאה הגדולה ביותר על מכונית חדשה בבעלות פרטית היא ירידת הערך של המכונית בשקלול היוון לתקופה של חמש שנות בעלות. הוצאה זו מסתכמת ב-18,118 שקל לשנתיים בממוצע, לפי נתוני חשב, קצת יותר משקל אחד לק"מ נסיעה. ירידת מחירי הדלק מובילה להערכה של 9,256 שקל לשנתיים לתדלוק הרכב. בתוספת ביטוח חובה (1,634 שקל בשנה), ביטוח מקיף (4,160 שקל), תיקונים וחלפים (4,506שקל), רישוי שנתי (1,719 שקל) ושונות (844 שקל) מתקבלת הוצאה על אחזקה שנתית בסך 40,238 למכונית משפחתית סטנדרטית. בחלוקה לחודשים, תשלמו על המכונית 3,353 שקל; ובחישוב לק"מ 2.36 שקלים.
"ערך שירות הליסינג – הוצאהד בסך 1,878 שקל משכר חודשי נטו במדרגת מס שולי (כולל דמי ביטוח לאומי) של 43%, עוד 110 שקל על ויתור חלק המעביד לפנסיה ופיצויים (בהנחה כי ב-25% מהמקרים חל ויתור); ולבסוף, 1,365 שקל בעבור מס על שווי השימוש הקבוע בחוק. בשורה התחתונה, ועל בסיס פרופיל נהג ליסינג ממוצע, נקבע כי אם סכום הוויתור החודשי משכר הברוטו גבוה מ3,295 שקל, מוטב לנהג הממוצע שלנו להחזיר את המכונית למקום העבודה".
למדריכים קשורים:
האם כדאי לקנות רכב אפס קילומטר מליסינג?
איך קונים רכב משומש מחברת ליסינג
אחזקת רכב – כל ההוצאו וכמה זה עולה?
קרנות הנאמנות המחקות הפכו בשנים האחרונות למכשיר פופולארי במיוחד גם בזכות דמי הניהול האפסיים, אבל שימו לב – כנראה שזה עומד להשתנות.
הקרנות המחקות הן הפתרון של תעשיית קרנות הנאמנות למעבר הכספים לתעשיית תעודות הסל עוקבות המדדים. הקרנות האלו הוקמו כדי להשאיר את הכסף "בבית", וכנראה שזה הצליח – 30 מיליארד שקל נשארו בבית, אם כי תעשיית תעודות הסל מנהלת מעל 100 מיליארד שקל.
הקרנות המחקות להבדיל מתעשיית הקרנות המסורתית, עוקבות אחרי מדדים והן בהן שום פעילות של ניהול השקעות. בכך הן דומות מאוד לתעודות הסל. הרציונל בהשקעה במכשירים עוקבי מדדים (שנקראים גם מכשירים פסיביים, ללא ניהול אקטיבי), נובע מסיבה פשוטה – קשה מאוד לאורך זמן לספק תשואה העולה מהמדד, ואם כך, אז מה הטעם לנסות ולנהל השקעות בצורה אקטיבית (לבדוק , לנתח, למכור ולקנות באופן שוטף), צריך פשוט להיצמד למדד.
הקרנות המחקות הושקו בדמי ניהול של אפס כדי להגדיל את האטרקטיביות שלהם מול תעודות הסל, כשלאט לאט הועלו דמי הניהול, אך עדיין נותרו ברוב המקרים, נמוכים.
במגדל שמובילה את תחום קרנות הנאמנות עם היקף כספים מנוהל של כ-13 מיליארד שקל, החליטו שעד כאן, והחברה דיווחה ה על העלאה קרובה בשורה של קרנות מחקות מאפס ל-0.15% עד 0.25%, בין היתר בקרנות הבולטות האלו – בקרן s&p 500 MTF יועלו דמי הניהול מאפס ל-0.25%; בקרנות MTF תל בונד 20,MTF תל בונד צמודות, MTF צמודות יתר ו-MTF תל בונד 60, יועלו דמי הניהול מאפס ל-0.2%; ובקרן MTF אג"ח ממשלתיות יועלו דמי הניהול ל-0.15%.
העלאת דמי הניהול שווה למגדל תוספת הכנסה המוערכת בכ-8.5 מיליון שקל, בהינתן שלא יהיו פדיונות בעקבות המהלך. כאשר רוב התוספת בדמי הניהול מיוחסת לקרנות הגדולות – קרן s&p 500, ו-קרן MTF אג"ח ממשלתיות, שמנהלות באזור המיליארד שקלים.
שחקנים נוספים בתעשיית הקרנות המחקות עשויים להעלות גם כן את דמי הניהול, ואחת השאלות החשובות היא האם אקסלנס שהקפיד לשמור על דמי ניהול אפס בקרנות המחקות, יישאר באסטרטגיה הזו או שיחליט על העלאת דמי ניהול. אקסלנס הכריזה כבר ב-2014 /לא תעלה דמי ניהול עד סוף שנת 2015, ומעניין יהיה לראות את תגובתה למהלך.
למדריכים נוספים:
קרנות סמארט בטא – לא כאלה חכמות
מחפשים השקעה טובה (גם לילדים)? - קופת גמל להשקעה היא כיום המקום עם היתרונות הגדולים ביותר לעומת האפיקים האחרים; יתרונות מיסוי, גמישות (מעבר בין קופות), נזילות, ועוד...
מעודכן ל-01/2023
קופת גמל להשקעה הושקה בסוף 2016 והיא החזירה את קופות הגמל לקדמת הבמה. מאז השקתה, נרשמה נהירה של הציבור אל המוצר הזה שכבר מנהל מעל 25 מיליארד שקל, ובצדק. קופת גמל להשקעה היא קופה שניתן למשוך ממנה את הכסף בכל שלב ובכל גיל ולא דווקא בגיל פרישה. כלומר, היא לא כמו קופות הגמל של פעם שהיו אפשרויות למשיכה רק לאחר 15 שנה או בגיל פרישה. אלא היא בעצם תוכנית חיסכון נזילה שמאפשרת גם מעבר בין מסלולים ללא חיוב במס. כלומר, מדובר בהשקעה נזילה באפיקים שאתם בוחרים עם שתי הטבות מרכזיות – ניוד בלי מס ואפשרות לחסוך עד לפרישה וליהנות מהטבות מס כמו בחיסכון פנסיוני.
בעבר קופות הגמל היו מוגדרות כחסכונות לגיל פרישה, ומשיכה מהן היתה מחויבת בקנס גדול. זה השתנה. ניתן למשוך באופן שוטף, ומי שמעוניין להתמיד ולחסוך בקופת הגמל להשקעה עד גיל פרישה, ייהנה משתי הטבות מס: פטור ממס רווח הון, כלומר מס על רווחי ההשקעות של הקופה, ופטור ממס על הקצבה, שכן קיצבת פנסיה פטורה ממס.
קופת גמל להשקעה נועדה לעודד את הציבור להגדיל את החיסכון הפנסיוני שלו, אך יחד עם זאת לא להכביד על הציבור ו"לנעול" אותו עם חיסכון עד גיל פרישה. כלומר, שהחיסכון והמשיכה ייעשו מרצונו החופשי של החוסך. במוצר אין הטבות בעת ההפקדה, ולא יהיו בו איגרות חוב מיועדות שמבטיחות תשואה. בפועל מדובר במוצר השקעה לטווח קצר עד ארוך, שיכול להיות נזיל בכל רגע; מוצר שמתחרה בכל המכשירים האחרים, לרבות פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות, ומגלם הטבות גדולות, לרבות נזילות, גמישות ומעבר בין מסלולים – שלא נחשב כמכירה לצורכי מס, הטבות מס נוספות ועוד, שהופכות אותו למוצר עדיף.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
הטבות מס משמעותיות
החוסכים בקופת הגמל להשקעה יכולים לחסוך בקופת הגמל לכל תקופת זמן שירצו, וכן הם יכולים לעבור בין מסלולים שונים בקופה ובין קופות שונות מבלי שזה ייחשב כמימוש, ולכן לא יחויבו במס על הרווח. בעת המשיכה של הכסף הם ישלמו מס רווח הון – מס על רווחי ההשקעות, אלא אם הם חוסכים כאמור לפנסיה, ואז המשיכה דרך הקיצבה תהיה פטורה ממס(עדכונים שוטפים על קופת גמל להשקעה, בתחתית המדריך).
קופת גמל להשקעה היא סוג של קרן נאמנות משוכללת (מה זאת קרן נאמנות? המדריך המלא למתעניינים). החוסכים בעצם משקיעים במכשיר השקעה מסוים, שהם קובעים את התמהיל שלו, ובהתאמה את רמת הסיכון שלו, ובעת מימוש ההשקעה – משלמים מס על הרווח. זו עשויה להיות תחרות גדולה לקרנות הנאמנות וגם לפוליסות החיסכון/פוליסות ההשקעה של חברות הביטוח (מה זאת פוליסת חיסכון/פוליסת השקעה?), שהפכו בשנים האחרונות לפופולריות במיוחד, ולא רק להן – המוצר הזה יכול להתחרות בפיקדונות בבנקים.
לחוסכים יש אפשרות להפקיד בקופת גמל סולידית במיוחד, ובהתאמה עם דמי ניהול מאוד נמוכים, אשר מהווים למעשה תחליף מצוין לפיקדונות – זהו כלי חיסכון והשקעה נזיל עם אפשרות להשאיר את הכסף לחיסכון ארוך טווח וליהנות מפטור ממס, והוא צפוי לספק תשואה לא נמוכה מפיקדונות. "קופת הגמל החדשה תהווה אפיק השקעה חדש ותחרותי. אפיק השקעה הרבה יותר טוב משל הבנקים שמציעים לנו היום בעצם כלום", כך אמר שר האוצר לשעבר משה כחלון ב-2016 עם הצגת תוכנית האוצר להשקת המוצר. "הם יהיו חייבים להציע לציבור מוצרים דומים כדי להתחרות", הוסיף.
קופת גמל להשקעה "מזכירה" את קרנות הנאמנות, פוליסות החיסכון והפיקדונות. יש מגוון של קופות שתחומי ההשקעה שלהן מקבילים לתחומי ההשקעה של קרנות נאמנות ופוליסות חיסכון, וניתן לבחור את רמת הסיכון ובהתאמה להפוך את המוצר לסולידי במיוחד כמו פיקדונות. אלא שמעבר לקווי הדמיון, קופת גמל להשקעה עדיפה בזכות היכולת לעבור בין מסלולים ובין קופות, בשעה שבקרנות נאמנות זה לא ניתן, ואילו בפוליסות חיסכון ניתן לעבור בתוך "הבית" אך לא בין קופות שונות. מעבר לכך, כאמור, היתרון הבולט הוא הטבת מס אם החיסכון יהיה לטווח ארוך – משיכת קיצבה פטורה ממס הכנסה.
החוסכים המתוחכמים מבינים את היתרונות הגדולים של המוצר. עם זאת, חשוב להדגיש – דמי הניהול על קופות הגמל מורכבים משני חלקים – דמי ניהול על ההפקדה ודמי ניהול על הצבירה. דמי הניהול המקסימליים על הצבירה הם 1.05% ועל ההפקדה הם 4% – זה המקסימום, וברוב הגדול של המקרים דמי הניהול נמוכים משמעותית. בפועל, מבדיקה שעשינו מתברר שדמי הניהול על הצבירה הם לרוב בין 0.6% ל-0.8%, ודמי הניהול על ההפקדות – אפס! אלו באופן יחסי דמי ניהול טובים לעומת המכשירים האחרים, המכשירים המנוהלים.
כדי לחשב את דמי הניהול בכל בית השקעות, רשות שוק ההון הקימה אתר בו ניתן לראות את דמי הניהול העדכניים בכל קרן לפי הנתונים שלכם- למחשבון השוואת דמי ניהול
מעבר לכך, אם אתם מחוברים לגוף גדול – ועד עובדים, הסתדרות, חבר וכו', ייתכן שתוכלו לקבל הנחה גם על דמי הניהול מהצבירה. ובכלל – תמיד צריך להתמקח. בפועל ברוב המקרים מיקוח עוזר. אומנם בקופות הגמל להשקעה זה יהיה קשה יותר, אבל אין לכם מה להפסיד, גם עשירית של אחוז זה הרבה כסף לאורך זמן.
הנה דוגמה פשוטה – העברתי לאחרונה את קופות הגמל הוותיקות, שהיו פזורות בכמה בתי השקעות, לגוף אחד שבו ארכז את כל הקופות תחת קופת גמל אחת בניהול אישי וקופה שנייה "רגילה". בשיחת טלפון אחת התאפסו דמי הניהול על ההפקדה, ודמי הניהול על הצבירה ירדו ל-0.35%, ולא מדובר בתיק מאוד גדול, מאות בודדות של אלפי שקלים. זאת רק דוגמה, אבל המסר ברור – אפשר להוריד משמעותית את דמי הניהול.
קופת גמל להשקעה – היתרונות
מעבר ליתרונות המיסוי, יש לקופת גמל להשקעה לא מעט יתרונות נוספים, והנה הם לפניכם:
היתרון הראשון – מוצר לכל תקופה. קופת גמל להשקעה יכולה להיות פתרון לכל משקיע – משקיע לטווח קצר, טווח בינוני וטווח ארוך. היא ממש לא כמו קופת הגמל הקלאסית שהיתה מיועדת רק לטווח ארוך (לפנסיה). כלומר, מדובר במוצר נזיל.
היתרון השני – אפשרות לדמי ניהול נמוכים. המוצר מנוהל על ידי אנשי המקצוע של הגופים המוסדיים ודמי הניהול בו עשויים להיות נמוכים – סביב 0.7% מהצבירה וללא דמי ניהול על ההפקדות. מעבר לכך, זה תלוי ביכולת המיקוח של כל אחד ואחד.
מעבר לכך, אתם גם לא ממש צריכים את הגופים המוסדיים כדי שינהלו לכם את הכסף בקופת הגמל. אתם יכולים להשקיע בקופות גמל בניהול אישי (IRA), שבהן החוסך הוא זה שנותן את הוראות הקנייה והמכירה. קופות גמל אישיות יכולות להיות מוצר השקעה מנצח לרבים מכם – היכנסו כאן להרחבה, במיוחד על רקע ההתפתחויות בתחילת 2016. אז, התקבלה פסיקת בג"ץ בעתירה שהגיש הראל פרימק, שמאפשרת ניהול של קופות גמל אישיות לכל החוסכים לאחר שעד אז זה היה מוגבל לגיל ולהיקף מסוים. בתחילת 2017 אישרה ועדת הכספים של הכנסת לפתוח את קופות הגמל בניהול אישי לכלל השכירים במשק ו מדובר כאן על פוטנציאל גדול גם לקופות וגם לכם – החוסכים.
חוסכים שיש להם פחות ממיליון שקל, ינהלו את התיק בקופת הגמל האישית (IRA) דרך השקעה במדדים (תעודות סל וקרנות מחקות). אם יש להם יותר ממיליון שקל, הם יכולים לנהל את תיק ההשקעות לגמרי לבד. אל תפחדו מהשקעות באופן עצמי – זה לא מפחיד כמו שזה נשמע. יש כיום בשוק שפע של אפשרויות שמבטלות את הצורך בניהול אקטיבי ושוטף. אפשר לייצר תיק השקעות דרך תעודות סל וקרנות מחקות, וכל מה שאתם צריכים לדעת זה את הפיזור הרצוי לכם בהינתן כמה אתם מוכנים להסתכן וכמה אתם מוכנים/יכולים להפסיד? כאן תוכלו להרחיב על השקעות באופן עצמאי.
היתרון השלישי – לא מדובר בכסף קטן. ההטבה הזו מאפשרת לחסוך כספים משמעותיים. מדי שנה נקבעת תקרה לסכומי ההפקדה בקופת הגמל. נכון ל-2023, התקרה הזאת עומדת על 76,449 שקל לאדם. זה הרבה כסף, רוב הציבור בהחלט מסתפק בחיסכון שנתי כזה, והחיסכון הזה הוא שמי – כלומר ניתן לחסוך לכל אחד מבני המשפחה.
היתרון הרביעי – גמישות. אתם יכולים לעבור בין אפיק השקעה – ממנייתי לכללי, ממנייתי לסולידי וההיפך – הכול פתוח. אתם יכולים להחליף מסלולים בתוך החברה עצמה, לדוגמה לעבור מקופת גמל להשקעה סולידית של הראל לקופת גמל להשקעה מנייתית של הראל, ואתם יכולים גם לעבור בין החברות השונות, לדוגמה מהראל סולידית לקופת גמל להשקעה סולידית של מיטב דש. המעבר בין הקופות בתוך אותו גוף והמעבר בין החברות השונות לא ייחשב כמכירה, וזה נהדר כי אז גם לא תחויבו במס.
על פי מס הכנסה, רק בעת מכירה/מימוש יש לשלם מס, וברגע שזה לא מוגדר כמכירה/מימוש, אז אין לכם תשלום מס. המשמעות היא שאם אתם לא צריכים את הכסף, אתם פשוט יכולים לעבור בין האפיקים לפי סגנון ההשקעה שלכם ורמת הסיכון שאתם מעוניינים בו על פני תקופה ארוכה ולצבור הטבות שוטפות. זיכרו – כל עוד אין לכם צורך בכסף, אתם יכולים פשוט לעבור בין האפיקים השונים מבלי לשלם מס. ואגב, גם אם אתם צריכים כסף, במקרים רבים עדיף שלא למכור את הקופה, אלא לקחת הלוואה מהקופה בתנאים מצוינים – לרוב פריים מינוס 0.5%. זה עשוי להיות פתרון טוב כי אתם קובעים את גובה ההלוואה, את התקופה שלה, היא בריבית נמוכה ואטרקטיבית, וזו דרך לא לפגוע בהטבות המס שלכם.
זאת ועוד – גם אם תצטרכו לממש את הקופה בשלב כלשהו, עדיין היא עדיפה על פני המכשירים האחרים. אם אתם חוסכים עד הפנסיה, אז בכלל אתם נהנים מכל העולמות – אתם לא משלמים בכלל מס. כדי ליהנות מיתרון זה צריך שהכסף יימשך כקצבה פנסיונית. משיכת הכסף לאחר גיל הפרישה באופן חד-פעמי (מה שנקרא – משיכה הונית) תחייב במס רווח הון מלא.
היתרון החמישי – אלטרנטיבה מאוד מעניינת לחיסכון לילדים. אתם יכולים להפריש כמה עשרות או מאות שקלים בחודש לטובת חיסכון לילדים, וליהנות מכל היתרונות המוזכרים כאן. אין מוצר שבאמת יכול להתחרות כיום במוצר הזה. זה עדיין לא מבטיח תשואה נהדרת, זה כבר תלוי בניהול של מנהלי ההשקעות בקופה, אבל תנאי הפתיחה של קופת הגמל להשקעה הם מצוינים לעומת כל המכשירים האחרים.
ומה קורה אם קופת הגמל עוברת ליורשים? גם כאן, תהיה קיצבה בלבד, אחרת יהיה תשלום מס. היורשים כפופים לאותו הכלל, ואם הם ירצו למשוך את הכסף באופן חד-פעמי (משיכה הונית), הם ישלמו מס רווחי הון. אם הם ירצו לשמר את הפטור ממס, הם יצטרכו למשוך את הכסף כקיצבה, אבל מתי? שימו לב – רק כשהם עצמם יגיעו לגיל פרישה!
ובכן, מצד אחד מדובר על מוצר נהדר, נזיל בכל רגע, עם פטור ממס על רווחי הון, גמיש – אפשרות לעבור בין מסלולים ובין חברות, עם פטור ממס על משיכה בפנסיה כקיצבה, עם יכולת להשיג דמי ניהול נמוכים, עם יכולת לנהל את הכסף בעצמכם, עם אפשרות צבירת כסף משמעותית. אבל אם רוצים ליהנות מהכול (לא חייבים כמובן), וגם מהפטור ממס בעת פרישה, חייבים למשוך את הכסף כקיצבה. גם אם לא – עדיין מדובר במוצר טוב שיש לו יתרונות על פני חלק גדול מאוד מהמוצרים הקיימים כיום בשוק. לסיכום, לכו על זה!
הבנקים חוששים – מבקשים הטבות גם לפיקדונות
עידוד החיסכון לטווח ארוך דרך קופות הגמל החדשות, מאיים על הפיקדונות בבנקים. הר הפיקדונות מסתכם ביותר מ-350 מיליארד שקל, ובבנקים חוששים שהתנאים העודפים לקופות הגמל יגרמו להר הזה לזוז לכיוון קופות הגמל. על רקע זה, איגוד הבנקים שיגר מכתב למשרד האוצר, ובו הביע חשש מהטבות המס שיינתנו למשקיעים, מעבר להטבות לחיסכון לפנסיה. בבנקים זועמים על כך שההטבות האלו ניתנות למשקיעים/חוסכים שיכולים להפריש הרבה מעבר לזכויות הפנסיוניות שלהם (לגובה ההפרשה) כפי שנקבע בעבר.
הבנקים סבורים שיש להשוות את התנאים במכשירי ההשקעה (להבדיל ממכשירי החיסכון), כלומר לא לתת עדיפות לקופות גמל לעומת פיקדונות בבנקים. אחרי הכול, קופות הגמל יהפכו למוצר נזיל ואין באמת הבדל בין קופת גמל סולידית מאוד לבין פיקדונות וחסכונות. הצעד של האוצר עלול אכן לפגוע מאוד בפיקדונות.
כך או כך, נזכיר כי רשות ניירות ערך הציעה במהלך 2013 מוצר חדש, קפ"מ, שאותו ייצרו וישווקו הגופים המוסדיים, שיתחרה בפיקדונות בבנקים, אך מסיבות שונות, גם על רקע התנגדות הבנקים, המוצר הזה עדיין לא הושק.
כמה ניתן להפקיד בקופת גמל להשקעה?
בעקבות הלחצים על האוצר מצד הבנקים ומצד קרנות הנאמנות שתופסים את קופת הגמל החדשה כמוצר מתחרה ישיר להם, וכן בהמשך להתערבותה של רשות ניירות ערך ובקשתה להגביל את סכום ההפקדות בקופה החדשה, הוחלט כי תיקבע תקרה שנתית להפקדה בקופת הגמל הזו. נכון ל-2023 התקרה עומדת על 76,449 שקל בשנה. זהו סכום נמוך מהתוכנית המקורית שכיוונה להפקדה של מאות אלפים. אחר כך הסכום ירד ל-100 אלף, ולבסוף נקבע על מעל 70 אלף שקל. עדיין, כשחוסכים במשך שנים מדובר על הטבה ענקית – בעשר שנים אפשר להפקיד 700 אלף שקל וזה לא מעט. חוסכים בגילי 30 פלוס או 40 פלוס יכולים לחסוך ב-20 שנה 1.4 מיליון שקל. זהו סכום מאוד משמעותי, וכאמור ההטבה מאוד גדולה – רווחי ניירות הערך והמשיכה, אם מגיעים עד הפנסיה, פטורים ממס.
לכן מומלץ בכל סוף שנה, בחודש דצמבר, לבדוק את סכום הכסף שהופקד במהלך השנה, כלומר ב-11 החודשים הראשונים של השנה, ואם הסכום הכולל של ההפרשות לא הגיע לתקרה של 71 אלף שקל בשנה זו הזדמנות מצוינת להשלים לסכום המקסימלי כדי למקסם את הרווח ואת ההטבות.
זאת ועוד – זכות ההפקדה של 72 אלף שקל היא לכל אחד מבני המשפחה – גם לילדים, ולכן זה גם אפיק חיסכון מומלץ לילדים. בכל מקרה משפחה של ארבע נפשות יכולה לחסוך בשנה 288 אלף שקל – 4 כפול 72 אלף שקל; משפחה עם חמש נפשות תחסוך 360 אלף שקל – זה כבר כסף גדול.
התרגיל בקופת הגמל להשקעה
כאמור קופת גמל להשקעה היא שמית, כלומר כל אחד יכול לחסוך בה יותר מ-72 אלף שקל בשנה. גם בת הזוג/בן הזוג יכול לחסוך דרך הקופה, וגם ניתן לפתוח קופות גמל להשקעה לילדים. מדובר על חיסכון פטור ממס בסכום של מיליונים תוך כמה שנים. היתרון המיסויי הגדול, לצד הנזילות, וגם האפשרות להשיג דמי ניהול נמוכים יחסית (בפועל דמי הניהול הם סביב 0.7%-0.6%) מציבים את קופת הגמל להשקעה כפתרון טוב לחוסכים רבים, ואפילו כתחליף לחיסכון פנסיוני. הטבות המס על החיסכון הפנסיוני הן עד תקרת שכר מסוימת (הפרשה של כ-600 שקל מהשכר לשכר של כ-10 אלף שקל), ומאוד ייתכן שבמקום להפריש כספים נוספים לחיסכון פנסיוני, עדיף לאנשים פשוט להפריש את היתרה לקופת גמל להשקעה.
יתרון נוסף של קופות הגמל להשקעה הוא באפשרות לקבל מולן הלוואה. נניח שיש לכם קופת גמל בסכום של 200 אלף שקל, ואתם צריכים 100 אלף שקל. האפשרות המיידית שלכם היא לשבור את קופת הגמל. אבל אז לא תיהנו מכל הטבות המיסוי שבקופה, ולכן יש דרך "לעקוף" את העניין – לקבל מהקופה הלוואה בגובה של עד 80% מהיתרה בקופה לתקופה של עד שבע שנים – ההלוואה הזו לרוב ניתנת בריבית נמוכה ביחס לכל האלטרנטיבות – כי יש לה בטוחה טובה, והיא משמרת את ההטבות שלכם.
החיסרון הבולט כאמור בקופת הגמל להשקעה הוא שצריך לחסוך עד הפנסיה כדי ליהנות מכל הטבות המס – גם בהפקדה, גם במיסוי על הרווחים וגם במיסוי בשימוש בקיצבה. אבל גם אם לא חוסכים עד הפנסיה, מקבלים מוצר עודף ביחס ליתר המוצרים הקיימים בשוק.
כך או אחרת, קופת הגמל הפכה למוצר פופולרי ביותר, וההערכה היא שלאחר ההפקדות בסוף השנה היקפי הכספים בקופות האלו יגיעו לכמה מיליארדים טובים.
איך בוחרים קופת גמל להשקעה ומי המנהלים הטובים?
אז השתכנעתם שקופת גמל להשקעה היא מוצר עדיף על פני השקעות אחרות, אבל איך משקיעים ובמה בוחרים?
איך משקיעים? זה פשוט – יש גופים רבים, כמו מיטב דש, אלטשולר שחם, פסגות, מנורה מבטחים, אי.בי.אי, ילין לפידות ועוד רבים וטובים. אפשר לפנות אליהם, ואפשר גם לעשות זאת דרך האתרים שלהם – כמעט הכול באופן דיגיטלי.
במי לבחור זאת כבר שאלה קשה יותר. ראשית, זה תלוי איזה סוג של השקעה אתם מחפשים – סולידית יותר או פחות. בכל מקרה, יש כמה מסלולים עיקריים: סולידי, מנייתי, והמסלול הכללי שהוא הפופולרי מכולם – שילוב של השקעות בעיקר באג"ח ובמניות.
כל אחד בוחר את המסלול המתאים לו מבחינת סיכון. רק נדגיש שככל שהחוסך צעיר יותר, כך עדיף לו לקחת יותר סיכון ולהיחשף למשקל גבוה יותר של מניות, מהסיבה הפשוטה שכל המחקרים מראים שהשקעה במניות מספקת בממוצע, לאורך זמן, תשואה גבוהה יותר מאפיקים אחרים. ועדיין, כל אחד בוחר על פי רמת הסיכון שלו. נניח שאתם מעוניינים בקופת גמל להשקעה במסלול כללי, הרי יש מעל עשר קופות כאלו, אז במי לבחור? ובכן, חשוב להדגיש כי יש כמה מדדי דירוג שמביאים בחשבון את התשואה של קופת הגמל לצד הסיכון שלה. הסיכון מתבטא בתנודתיות שבתשואה, אלא שהתשואה היא חודשית, וקופות הגמל האלו הן מוצר חדש יחסית, ואין מדגם מספיק מייצג כדי לקבוע את התנודתיות.
בעתיד ניתן יהיה להסתמך על תצפית רחבה יותר ונוכל לקבוע את הסיכון. בינתיים אי אפשר, ולכן המבחן שקיים בשלב זה לבחירת קופת גמל להשקעה הוא מבחן התשואות. זה לא מבחן "שלם". בלי הסיכון אין לו משמעות גדולה – הרי מי שמסתכן יותר אמור להרוויח יותר, לכן מדד אמיתי מעין "מתמחר" את הסיכון הזה, ומציג לנו את התשואה בהינתן הסיכון – יש אגב כמה מדדים בולטים, לרבות מדד שארפ, מדד ג'ייסון ומדד טיילור.
קופת גמל להשקעה – סיכום
- קופת גמל להשקעה היא מוצר עם הטבות מס גדולות – אין מס על רווחי הקופה, ואין מס על משיכה דרך קצבה (אם חוסכים עד גיל 60), וכן אין מס במעבר בין קופות בתוך החברה המנהלת.
- קיימת נזילות בקופת גמל להשקעה – אתם יכולים לממש את ההשקעה מתי שתרצו – תצטרכו לשלם מס על הרווח שלכם, ולכן אולי כדאי במקום לממש לקחת הלוואה מהקופה.
- גמישות – אתם יכולים לעבור בין קופות שונות – אם החלטתם שאתם רוצים להפחית סיכון בתיק שלכם תוכלו לעבור למסלול פחות מסוכן, וההיפך – אם החלטתם שאתם רוצים להיחשף לאפיק המנייתי בשיעור גבוה יותר אתם יכולים לעבור למסלול עם רכיב מנייתי גדול יותר. זאת ועוד – אתם יכולים לעבור בין החברות. מצאתם שגוף מסוים מספק תשואות עודפות על פני זמן, "ומנצח" את הקופה שלכם, אתם יכולים לעבור אליו – זה לא ייחשב אירוע מס, וזאת גמישות מלאה.
- ניתן להשתמש בקופה כביטחון להלוואה מקופת הגמל – זו ההלוואה הכי טובה שתוכלו לקחת. במקרים רבים עדיף שלא לשבור את הקופה אלא לקחת הלוואה.
- דמי ניהול סבירים יחסית – דמי הניהול בגין הניהול של מנהלי הקופה הם 0.7%-0.8% – יחסית לאפיקים אחרים זה סביר. בכל זאת, מדובר בניהול מקצועי של הכספים שלכם.
- הפקדה מקסימלית לאדם – 76,449 שקל נכון ל-2023, אבל אם מדובר במשפחה, ניתן להפקיד את הסכום הזה לכל אחד מבני המשפחה. משפחה של חמש נפשות יכולה להפקיד בשנה 360 אלף שקל וזה כבר הרבה כסף, תוך כמה שנים זה יכול להגיע להפקדה של מיליונים פטורה ממס, גמישה, נזילה ועוד.
- לכו על זה! קופת גמל להשקעה היא מוצר עם תנאי פתיחה טובים יותר מכל מוצר השקעה אחר – זה מתאים לחיסכון חד פעמי, חיסכון חודשי (גם לילדים), וזה בא עם הטבות שלא תמצאו בשום מקום אחר.
עדכונים שוטפים
אוקטובר 2021 – דירוג קופות גמל להשקעה – ילין ואנליסט ראשונות, בתחתית אין הפתעות. התשואה הממוצעת במסלול הכללי מתחילת השנה – 9%, במסלול המנייתי – 15%. בטווח של 12 חודשים מובילה הפניקס, ובטווח הבינוני של 3 שנים – אנליסט.
יולי 2021 – דירוג קופות גמל להשקעה – אנליסט, הפניקס וילין לפידות מובילות בתשואות; אלטשולר שחם מאכזבת. אלטשולר שחם שמנהלת חצי מהיקף קופות הגמל להשקעה הניבה מתחת לממוצע התשואות המשוקלל של כל הגופים; התשואה הממוצעת במסלול הכללי מתחילת השנה – 7.3%, במסלול המנייתי – 13%
דצמבר 2020 – הסתדרות המורים חתמה עם מיטב דש והראל על הסכם לפיו המורים יוכלו לפתוח קופת גמל בגופים האלו בדמי ניהול נמוכים של 0.37% (הרחבה באתר הסתדרות המורים)
אוקטובר 2020 – קופת הגמל של עובדי המדינה תנוהל על ידי ענפית אשר מיועדת לעמיתים שהינם עובדי מדינה לרבות עובדי משרד הביטחון, ולעובדי תאגידים אחרים אשר הארגון היציג שלהם הינו הסתדרות עובדי המדינה. הקופה מנהלת תגמולים לשכירים, תגמולים לעצמאים, וקופת גמל אישית לפיצויים. עמ"י מנהלת כ-2 מיליארד שקל, נכון לסוף מחצית 2020, עבור כ-51 אלף עמיתים, אשר נוהלו עד היום על ידי פסגות. (להרחבה בנושא)
יולי 2020 – בחסות הקורונה: תשואה שלילית של 5.4% לקופות הגמל מתחילת השנה. ירידות השערים החדות בשוקי המניות בארץ ובאגרות החוב הקונצרניות פעלו לרעתם של החוסכים בקופות הגמל הכלליות שהשיגו בחודש יוני תשואה שלילית ממוצעת של כ-0.4%. כך לפי הערכות כלכלני מיטב דש, כאשר בעקבות המגמה השלילית החזקה מתחילת השנה הצפי הוא לתשואה שלילית משמעותית יותר של 5.4% בסיכום המחצית הראשונה של 2020.
ינואר 2020- רשות המסים פרסמה היום הוראות המאפשרות לקופות הגמל, חברות הביטוח וקרנות הפנסיה, להעניק פטור מניכוי מס במשיכה חד פעמית של כספים, לאזרחים בעלי הכנסות נמוכות. במסגרת זאת, יוכלו קופות הגמל, חברות הביטוח וקרנות הפנסיה, להעניק לזכאים פטור בעת משיכת כספי תגמולים או כספי פיצויים. (ראו הרחבה בנושא)
ינואר 2019- מאז השקת תכנית חיסכון לכל ילד (ינואר 2017), קופות הגמל להשקעה המנהלות חיסכון באפיק זה השיגו תשואה מצטברת של 6.78%. תשואה זו הושגה לאחר תשואה שלילית של 2.58% שרשמו בדצמבר 2018 על רקע הירידות בשווקים. מנתוני רשות שוק ההון עולה כי היקף הנכסים המנוהלים בקופות החיסכון לכל ילד עמד על 4.909 מיליארד שקל בסוף שנת 2018, לעומת 2.954 מיליארד שקל בסיום 2017. (לכתבה המלאה)
אוגוסט 2018- קבוצת מור השקעות קיבלה היתר מרשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון לרכישת אינטרגמל, ונכנסת באופן רשמי לתחום החיסכון ארוך הטווח. החברה תציע קופות גמל לתגמולים ולפיצויים, קרנות השתלמות וקופות גמל להשקעה, וכן תנהל את קופת הגמל "חסכון לכל ילד", על בסיס הפלטפורמה של אינטרגמל המאפשרת לבצע את כל הפעולות בחשבון באופן דיגיטלי. (דיווח של ביזפורטל)
מאי 2018- קופות גמל יוכלו לקזז חובות פושטי רגל מכספי הפנסיה – אחרי שנים של פסיקות סותרות בערכאות נמוכות, ביהמ"ש העליון קבע בפסק דין תקדימי כי חרף התכלית הסוציאלית של חסכונות פנסיוניים, קיימות הצדקות שיאפשרו לגופים מוסדיים שנתנו הלוואות כנגד כספי החסכונות, לקזז סכומים אלה מקצבת הפנסיה (ראו הרחבה בגלובס)
דצמבר 2017 – סגן שר האוצר יצחק כהן אמר כי רשות שוק ההון צריכה להגדיל את סכום ההפקדה השנתית בקופת גמל להשקעה מ-70 אלף, לסכום כפול. אמירה זו נתמכת בגישת משרד האוצר. כהן הסביר כי "קופת גמל להשקעה היא מוצר עממי ונגיש המיועד לציבור הרחב שאינו בקי לחלוטין בתחום הפיננסי. למשל הורים שרוצים לחסוך לילדיהם. מהנתונים שיש בידינו עולה שנחסכים בו 180 מיליון שקל בממוצע מדי חודש והסכום הולך וגדל. בתוך שנה בלבד, הכספים המנוהלים בקופות הגמל להשקעה עומדים על 2 מיליארד שקל, ואם הרף יעלה הסכום יגדל וזה טוב לציבור החוסכים".
אוגוסט 2017 – דירוג קופות הגמל להשקעה – כל התשואות בכל החברות המנהלות ובכל האפיקים השונים – מי מובילה ומי מפגרת בתשואות. מדובר על השוואת קופות גמל להשקעה מכל הסוגים ודירוג של כל המסלולים, בינתיים מסתבר כי אלטשולר שחם מוביל בדירוג (ברוב המסלולים). אלטשולר שחם קופת גמל להשקעה עם דגש מנייתי מובילה, וגם אלטשולר שחם קופת גמל להשקעה במסלול הסולידי – אז אולי זה תזמון מצוין, אולי זה מזל, אנחנו נמשיך לעקוב באפן שוטף.
יוני 2017 – דמי ניהול נמוכים בקופת גמל להשקעה לעמיתי חבר – מועדון חבר ובתי ההשקעות אלטשולר שחם ופסגות חתמו על הסכם שלפיו עמיתי חבר ייהנו מדמי ניהול נמוכים במיוחד. הם ישלמו דמי ניהול בסך 0.39% על קופת גמל להשקעה – בערך חצי מדמי הניהול הקיימים בשוק במסגרות אחרות, וזה יתרון גדול במיוחד. מדובר על דמי ניהול מהצבירה (אין דמי ניהול על ההפקדות). מנכ"ל חבר, מוטי לוי, אמר עם חתימת ההסכם: "קופת הגמל להשקעה נועדה לעודד את הציבור להגדיל את החיסכון, ולדאוג לעתידו הכלכלי. כארגון המייצג עשרות אלפי משפחות, אנו מאמינים ש'חבר' צריך לספק לעמיתים מערך שירותים מגוון ואיכותי שייתן מענה לכל הצרכים שלהם בתחומי הפיננסים לרבות בתחומי ההשקעה והחיסכון". חבר הוא מועדון ענק של עשרות אלפי חברים שבזכות היותו גוף בסדר גודל כזה, מקבל הטבות והנחות במקומות שונים – להרחבה על מועדון חבר.
פברואר 2017 – רשות שוק ההון וועדת הכספים בכנסת העבירו את התיקון שלפיו כל השכירים יוכלו להשקיע דרך קופת גמל אישית! זו בשורה של ממש – ככה תהיה לכם שליטה על הכסף שלכם, תדעו במה הכסף מושקע, בכל נקודת זמן, תדעו מה הסיכון בתיק שלכם, ותוכלו לשנות אותו בכל רגע נתון. בשלב זה, ניתן להשקיע במכשירים עוקבי מדדים (מכשירים פסיביים) – תעודות סל וקרנות מחקות. היתרון במכשירים האלו הוא שהם צמודים למדד/ לבנצ'מרק מסוים, והסיכון בהם נמוך מאשר בחירה ספציפית של ניירות ערך. עם זאת, לאנשים שיש להם הבטחה של הקצבה המינימלית (כ-4.8 אלף שקל) יש אפשרות להשקיע בקופת הגמל האישית, במה שהם רוצים – כלומר גם בניירות ספציפיים – להרחבה
ינואר 2017 – קופות הגמל הכי טובות בשנת 2016 – מי השיגו תשואה נאה, ומי בעיקר משכו דמי ניהול
13.11.2016 – הממונה על רשות שוק ההון דורית סלינגר הודיעה שניתן היתר לקופות הגמל להתחיל לשווק לציבור, ולקלוט כספים של חוסכים בקופות גמל להשקעה. צעד זה פתח את האפשרות לחסוך כספים בקופות גמל לטווח זמן קצר ובינוני. ראו הרחבה בדהמרקר
28.6.2016 – הפיקוח על הביטוח ושוק ההון באוצר מוציא הבהרות בקשר לקופות הגמל להשקעה:
בין ההבהרות – קופת גמל להשקעה לא תאפשר הפקדת כספים בחשבונו של עמית בסכומים העולים על התקרה השנתית הקבועה בחוק קופות גמל (תקרת ההפקדה).
חברה מנהלת תבדוק עמידה בתקרת ההפקדה במועד הפקדת כספים לקופת גמל להשקעה ולא בתום שנת הכספים.
כמו כן, מבהירים באוצר – בכוונתנו לתקן את תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל, העברת כספים בין קופות גמל). עד התיקון לא תתאפשר העברת כספים מקופת גמל להשקעה או אליה.
בנוסף יתאפשר מסלול דיגיטלי – בכוונת האגף לחייב חברה מנהלת של קופת גמל להשקעה לפתוח מסלול דיגיטלי שבו פעולות העמית והשירותים הניתנים לו יבוצעו באופן דיגיטלי.
דמי הניהול, מסבירים באוצר, יהיו בהתאם לקופות הגמל האחרות (תקרה של דמי ניהול – 1.05% על הצבירה); וכן בעתיד יתאפשר להשקיע במסלולים שונים וכנראה בהתאם לקופת גמל אישית – בכוונתנו, כותבים באוצר, לתקן את הוראות חוזר גופים מוסדיים (29-9-2015) שעניינו מסלולי השקעה בקופת גמל, כך שההוראות הרלוונטיות לקרנות השתלמות יחולו ביחס לקופת גמל להשקעה. עד למועד התיקון האמור יחולו לעניין קופת גמל להשקעה ההוראות הקבועות לגבי קופת גמל לחיסכון.
23.5.2016 – אושרה קופת גמל להשקעה – זו בשורה חשובה למשקיעים ולחוסכים, תקרת ההפקדה השנתית תעמוד על 70 אלף שקל.
המוצר הזה כאמור מהווה תחרות גדולה לקרנות הנאמנות, פוליסות החיסכון והפיקדונות, ולכן גם הביקורת נגדו חזקה במיוחד. אבל זה לא עזר לקרנות ולפוליסות – קופת הגמל להשקעה אושרה (23 במאי 2016) – ראו הרחבה בגלובס
ההתפתחויות לקראת אישור התקנות (עד לאישור הסופי)
28.3.2016 – הדיונים על קופת הגמל להשקעה עוברים לוועדת הרפורמות – מהלך שיכול לעכב ולמסמס את הצעת החוק המקורית – "באתי להעביר את החוק כפי שהתחייבתי. מתברר שיש לעשות שינויים מהותיים. התחייבתי שאם אחשוב שיש לעשות שינויים אני לא ממשיך. אני מחזיר את התיקון לוועדת הכנסת ולוועדת הרפורמות", אמר ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, בדיון בוועדה על חוק קופת הגמל להשקעה. גפני ניסה להעביר את הצעת החוק לוועדת הכספים ולא לוועדת הרפורמות. בדיון בוועדת הכספים נשמעו חילוקי דעות קשים בין יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, שמתנגד לחוק מאחר שלטענתו הוא יפגע במסחר בבורסה ובשחקניות בבורסה, לבין נציגי האוצר, שאמרו שאפיק ההשקעה הזה מיטיב עם ציבור החוסכים.
כאן, תוכלו לקרוא את רחלי בינדמן מ"כלכליסט" שמסבירה איך בגלל פוליטיקה, אגו ומאבקים אנחנו עשויים שלא לקבל את המוצר המצוין הזה – קופות הגמל להשקעה.
22.5.2016 – קרנות הנאמנות מבקשות את אותם התנאים של קופת גמל להשקעה."קרנות הנאמנות וקופות הגמל להשקעה הן בעלות אותו פרופיל סיכון, ולכן פונות לאותו סוג לקוחות", כותב אלי בבלי, יו"ר איגוד מנהלי קרנות הנאמנות, במכתב למשה גפני, יו"ר ועדת הכספים בכנסת – "ולכן נדרש לוודא שקרנות הנאמנות תוכלנה להתחרות בתנאים שוויוניים והוגנים גם על רקע הצעת מכשיר ההשקעה החדש לציבור" – הרחבה ב"גלובס". המכתב מוגש על רקע הדיונים הקרובים בוועדת הכספים, כך שבקרוב נדע מה באמת יקרה עם קופות הגמל להשקעה.
28.3.2016 – הדיונים על קופת גמל להשקעה עוברים לוועדת הרפורמות – מהלך שיכול לעכב ולמסמס את הצעת החוק המקורית – "באתי להעביר את החוק כפי שהתחייבתי. מתברר שיש לעשות שינויים מהותיים. התחייבתי שאם אחשוב שיש לעשות שינויים אני לא ממשיך. אני מחזיר את התיקון לוועדת הכנסת ולוועדת הרפורמות", אמר ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, בדיון בוועדה על חוק קופת הגמל להשקעה. גפני ניסה להעביר את הצעת החוק לוועדת הכספים ולא לוועדת הרפורמות. בדיון בוועדת הכספים נשמעו חילוקי דעות קשים בין יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, שמתנגד לחוק מאחר שלטענתו הוא יפגע במסחר בבורסה ובשחקניות בבורסה, לבין נציגי האוצר, שאמרו שאפיק ההשקעה הזה מיטיב עם ציבור החוסכים.
מדריכים נוספים
כל סוגי קופות הגמל – יתרונות וחסרונות
פוליסות חיסכון – מה ההבדל בינם לבין קרנות הנאמנות
רוצים לדעת כמה כסף יהיה לכם בפנסיה? תוכלו להיעזר במחשבונים שלנו:
כל מה שצריך לדעת לפני שנכנסים לתחום – מדריך פורקס
מעודכן ל-08/2021
מה זה קוקו? מה ההבדל בינו לבין אגרות חוב רגילות? ומה הריבית עליו?
אגרות חוב הם מכשיר ההשקעה הנפוץ ביותר בבורסה, יותר מהמניות – אולי זה נשמע מפתיע, אבל כן, חברות נוהגות לגייס יותר בחוב ופחות בהון. יש לכך, שיקולים רבים, ובעיקר היכולת של הבעלים לשמר את השליטה והבעלות – גיוס במניות (בהון) מדלל את בעלי המניות; גיוס בחוב, לא מדלל, ויכול ליצור הזדמנויות לחברה באם היא יודעת לייצר תשואה גבוה יותר מהריבית על החוב.
החוב המונפק נושא ריבית שתלויה בסיכון עם דגש על הסיכון הספציפי של המנפיק, כשבפועל לאחר ההנפקה אגרות החוב עולות ויורדות בהתאמה לסיכון שמעריכים השחקנים בשוק – ככל שהסיכון גדול יותר וקיים חשש שיכולת החזר נפגעת, התשואה האפקטיבית על האג"ח תעלה (מחיר אגרות החוב יירד), וההיפך – ככל שהביטחון בחברה גדול יותר, הסיכון קטן יותר, הריבית תרד (אגרות החוב יעלו). מחיר אגרות החוב תלוי כמובן גם בנתוני המקרו של הכלכלה, ובעיקר – הריבית שהיא סוג של בנצ'מרק/ מדד ייחוס – אגרות החוב אמורים לתת למשקיעים בהן תשואה גבוה מהריבית חסרת סיכון, כל אגרת והסיכון הספציפי, שקובע את הריבית שלה. כאן, הרחבה על כל סוגי אגרות החוב
אגרות החוב נתפסות באופן כללי כמסוכנות פחות ממניות – אחרי הכל, בזמני משבר, חדלות פירעון, בעלי המניות אחרונים בתור; מחזיקי החוב קודמים להם, ואם יש לאגרות החוב ביטחונות אז על אחת כמה וכמה שהן עדיפות מבחינת סדר נושים.
במהלך שנת 2015 נכנס לשוק המקומי מכשיר חדש שהוא ייצור כלאיים מעט מוזר – קוקו – בין הון להתחייבות.
מה זה קוקו?
אג"ח קוקו (CoCo Bonds – "Contingnet Convertible Bond") הוא מכשיר חוב של הבנקים שנחשב על פי תקנות בזל 3 כחלק מרובד ההון המשני של הבנקים (להבדיל מהרובד הראשון שמורכב בעיקר מהון ). הקוקו הונפק לראשונה אחרי המשבר של סוף 2008 על ידי לוידס האנגלי, וזו היתה אחת הדרכים שהבנק חשב לצאת מהבעיות המימוניות והתזרימיות שלו. בהמשך הפך הקוקו לסוג של פתרון קסם למאות בנקים ברחבי העולם כשנכון לתחילת 2016 גויסו מעל 400 מיליארד דולר במכשיר זה (כ-7%-9% מהיקף הגיוס הכולל של חוב במערכת הבנקאית העולמית). קצב הגיוס השנתי בקוקו עומד על כ-100 מיליארד דולר כאשר הבנקים האירופאיים הם "הלקוח" הגדול של הקוקו, במיוחד הבנקים בבריטניה.
היתרון של הקוקו בעיני הבנקים שהוא סוג של הון והם "נבחנים" על ידי הבנקים המרכזיים בהיקף ושיעור שכבת ההון. לבנקים צורך גדול, אפילו הכרחי, לחזק את ההון שלהם (לרבות רובד שני) ולכן הם מגייסים במכשיר זה. אבל רגע – מה זה בעצם הקוקו – התחייבות (אג"ח) או הון עצמי (מניות) ?
קוקו – בין התחייבות להון
למעשה, מדובר בסוג של אגרת חוב, אבל זו לא אגרת חוב קלאסית. זו אגרת חוב שבמצב של משבר, חדלות פירעון של הבנק, היא לא מתנהלת כמו אגרת חוב רגילה, אלא היא קרובה יותר למניה (ואז הסיכון גדול וההפסד יכול להיות מאוד משמעותי), ואילו במצב רגיל, היא אג"ח לכל דבר (אם סיכון מוגבל)– איך מתמחרים אגרת חוב כזו? שאלה לא פשוטה. מצד אחד, האם הבנקים כאן עשויים להגיע למשבר? הכל יכול להיות, וצריך לתמחר זאת, אך בעשורים האחרונים, למרות משברים גדולים בעולם, הבנקים כאן, לא ממש נפגעו – הפיקוח על הבנקים שומר עליהם מצוין. ובכל זאת, תרחישים לכאורה לא מתקבלים על הדעת, כבר התרחשו בעבר. שוקי ההון לימדו אותנו שהמציאות עולה על כל דמיון.
הקוקו מסוכן יותר מאגרת החוב, אבל הוא גם ממש לא קרוב למניה. הקוקו בניגוד למניה לא מקנה למחזיק חלק מהבעלות על הבנק וזכות להשתתף ברווחים (דיבידנדים) הקרבה שלו למניה היא רק בזמני משבר, אלא שאז מתברר שמדובר במכשיר מאוד מסוכן – הקוקו הוא אגרת חוב שבזמני חדלו פירעון נחותה מאגרות החוב הרגילות של הבנק. בניגוד לאג"ח רגילות, שבמקרה של קשיים או פירוק למחזיקי האג"ח זכות לקבל את כספם לפני בעלי המניות, הקוקו תימחק משבר.
כל התנאים האלו אמורים להתבטא במחיר הקוקו, פשוט המשקיעים אמורים לדרוש ריבית גבוה יותר על הקוקו מאשר על אגרות חוב רגילות של הבנק. הריבית תלויה בתנאי אג"ח הקוקו, ובמילים אחרות, מתי מופעלים הטריגרים שיהפכו את האגרות חוב למסכנות (לסוג של מניות). התנאים האלו כתובים בתשקיפי האג"ח וכשהן מופעלים מתקיימת מחיקה של חוב או ההמרה למניות. לכאורה, אלה תנאים תיאורטיים, זה נראה רחוק, אבל בפועל, בזמני משבר הטריגרים יכולים להיות מופעלים, והנהלת הבנק תדרוש למחוק את הקוקו או להמירן למניות. מעבר לכך, הפיקוח על הבנקים יכול לקבל החלטה לקבוע שכספי המשקיעים בקוקו ימחקו לחלוטין, אם יחס הלימות ההון (היחס בין ההון שהבנק צריך להחזיק ביחס לנכסי הסיכון שלו) יירד מתחת ל-5%. הבנקים נמצאים היום בשיעור הלימות הון כפול (פחות או יותר), ועדיין, ייתכן תרחיש שהבנק עדיין עם הון חיובי (ומשמעותי) ובכל זאת מוחקים את הקוקו, ואגב במצב כזה המניות עדיפות על הקוקו – הן לא יימחקו לחלוטין, אם כי תלוי בכל סדרת קוקו והתנאים התשקיפיים שלה (במקרים מסוימים יהיה מדובר במחיקה חלקית).
הקוקו מזכיר את כתבי ההתחייבות הנדחים של הבנקים, אבל זה ממש לא אותו המכשיר – הקוקו מסוכן יותר. כתבי ההתחייבות הנדחים נחותים רק במקרה של פירוק. לקוקו יש נחיתות בכל מצב של מצוקה , זו נחיתות מובנית בסדרי הנשייה. כלומר, תיאורטית כאמו ייתכן מצב שיחס ההון יורד, הקוקו מאבד מערכו, ואילו כתבי ההתחייבויות לא נפגעים באותה המידה.
הריבית על הקוקו
השאלה הגדולה – האם השקעה בקוקו שווה את הסיכון? והשאלה הזו תלויה כמובן בתמחור של המוצר הזה. באירופה הנפיקו הבנקים הגדולים, בשנים האחרונות, קוקו בריבית של בין 5% ל-7% , כך שמדובר בפרמיה של סביב 4% ביחס לאגרות חוב רגילות (פרמיה נמוכה יותר ביחס לאגרות חוב נחותות).
בארץ גייס בנק לאומי 750 מיליון שקל בריבית של 3.25% , מרווח של 2.18% מעל אגרות חוב ממשלתיות חסרות סיכון. על פי התשקיף ירידה אל מתחת לשיעור הון של 5% תביא להמרת הקוקו למניות, ובהינתן שהפיקוח על הבנקים יכול לקבוע את מחיקת הקוקו בתנאי קיצון. האם הריבית הזו גבוה? לא בטוח, מה שברור שבהנפקה הזו הדירו את רגליהם גופים מוסדיים על רקע המעיין אזהרה של הפיקוח על שוק ההון. בהנפקה השתתפו שחקני נוסטרו גדולים, אבל זו אחיזת עיניים – שחקני הנוסטרו מהר מאוד יגזרו את הקופון שלהם (הנובע בעיקר מעמלת הנפקה) וימכרו את הקוקו בשוק, ומי שיקנה יהיו המוסדיים, מאוד יכול להיות שבמחיר גבוה יותר.
ואכן, אג"ח קוקו של בנק לאומי עלה בים במסחר הראשון ב-0.8% והמשתתפים בהנפקה גרפו כ-1.3% (יחד עם עמלת החיתום וההפצה).
בשוק של ריבית אפסית, בשוק של הר כספים שמחפש אלטרנטיבות השקעה, הקוקו יכול להיות מוצר השקעה מבוקש, והריבית על הקוקו יכולה עוד לרדת. אבל, אסור לשכוח את הסיכונים גם אם הם נראים רחוקים מאוד.
בסוף 2015 הושלמה הנפקת הקוקו הראשונה של בנק מזרחי טפחות. הבנק נמצא בחקירות של הרשויות בארה"ב בקשר למעורבותו בסיוע, לכאורה, ללקוחות אמריקאיים להעלים מס; ועל רקע המצב החליטו בבנק מזרחי לבצע הנפקה פרטית של אג"ח קוקו לגופים מוסדיים ולא לציבור – ההנפקה של מזרחי היתה בהיקף של 417 מיליון שקל (לעומת 750 מיליון שקל של בנק לאומי) ומרווח הריבית ביחס לאג"ח ממשלתיות, היה גבוה מאשר הגיוס של לאומי – 3% עד 3.25% (ריבית משתנה בהתאם לתקופת הקוקו – מזרחי גייסו קוקו לשלוש תקופות – 7,8, ו-10 שנים)
על פי תקנות באזל 3, בחמש השנים האחרונות לחיי אגרות החוב מסוג קוקו , מכירים בחלק מסכום החוב כהון (רובד שני). לחישוב ההון (הרגולטרי) תופחת הקרן ב-20% מדי שנה. כלומר, ככל שאורך חיי הקוק קצר יותר כך היתרון שלו מבחינת הבנקים נמוך יותר.
קיים הבדל עקרוני בין הנפקת מזרחי טפחות (הנפקת הקוקו הראשונה בארץ) לבין הנפקת לאומי (הנפקת הקוקו השנייה) – אם הטריגר יופעל באג"ח קוקו של מזרחי אזי תהיה מחיקה. אם הטריגר יופעל בקוקו של לאומי לא תהיה מחיקה אלא המרה למניות. יש לכך, כמה משמעותיות, אחת מהן היא הסחירות – הבורסה לא מאפשרת רישום של נייר ערך שעשוי בתנאים מסויימים להימחק – ולכן, האג"ח של מזרחי טפחות לא סחיר בבורסה (ויש לכך גם השלכות על המחיר).
ככל שהריבית ירדה, כך כמובן גם הריבית על אג"ח הבנקים ועל אג"ח קוקו ירדה. במרץ 2021 גייס בנק מזרחי טפחות לראשונה בחו"ל (ארה"ב) אג"ח קוקו דולרי ל-10 שנים בריבית של 3.08%.
הקוקו בספרי הבנקים
הקוקו מוצג בספרי הבנקים כסוג של התחייבות, וזה לא טריוויאלי – הרי מדובר במכשיר שהוא ייצור כלאיים בין הון לחוב, בדומה לאגרות חוב להמרה ש"זוכות" לטיפול חשבונאי מיוחד (נגזר משובץ – התחייבות שיש במסגרתה גם חלק הוני). אלא שהטיפול החשבונאי המסתמן לגבי הגיוסים בארץ הוא שהן יירשמו במסגרת ההתחייבות, כאשר כל הריבית תירשם כהוצאה (גם הריבית ה"רגילה" וגם הריבית הניתנת כפיצוי בגלל הסיכון שבהפעלת הטריגר).
עם זאת, ייתכן מצב שהבנקים יירשמו את ההתחחיבות בגין הקוקו בשיטת השווי ההוגן (ולא בשיטת העלות המופחתת שבעצם מתיישרת עם נתוני ההנפקה – ריבית בהנפקה, מחיר בהנפקה וכו). ברישום של שווי הוגן , וכך זה נרשם על פי הגישה האמריקאית, המחיר בשוק הוא הבסיס לרישום בספרים, ומכאן שאם האג"ח קוקו יירד בשוק, ההתחייבות תהיה קטנה יותר והבנק ירשום רווחים (הירידה בהתחיייבות בין התקופות היא רווח). וההיפך – אם האג"ח יעלה בשוק, אז הבנק ירשום התחייבות גדולה יותר והפסד. יש כאן אבסורד מובנה – ככל שמצב הבנק פחות טוב אזי האג"ח קוקו (שהמשקיעים בו מתמחרים את הסיכון) ייסחר במחיר נמוך יותר ויוצג דווקא רווח שוטף. רווח שעשוי דווקא לחזק את ההון של הבנק ואת עמידתו בתנאים של בנק ישראל.
האם הקוקו מסוכן? או לא?
עם הגיוסים הראשונים של קוקו בארץ, התעורה שאלה קריטית – האם מדובר בסוג של אגרות חוב וכך צריך לתמחר אותו, או שצריך להתייחס אליו כמוצר היברידי עם טריגר לא שולי להפוך למניות. כאן תוכלו למצוא את הדיונים בתקשורת –
לכתבות קשורות:
בנק מזרחי מגייס קוקו בארה"ב לפי ריבת של 3.08% – הרחבה בדהמרקר
בנק ירושלים נערך לגייס באג"ח קוקו – היקף הגיוס צפוי להיות 100 מיליון שקל, אג"ח אמורות להיסחר בבורסה ויהיו עם מנגנון מחיקה
הבנק הבינלאומי מתכוון לגייס אג"ח קוקו – היקף הגיוס הצפוי יהיה 150 מיליון שקל, וגם הבינלאומי מתכוון שאגרות החוב יהיו סחירות עם מנגנון של מחיקה (להבדיל ממנגנון של המרה).
ביקושים גבוהים לאג"ח קוקו של הבינלאומי – ביקושים של פי ארבע ויותר לאג"ח קוקו של הבינלאומי; הבנק יגדיל את היקף הגיוס – הרחבה בגלובס
למדריכים קשורים:
השקעה באג"ח – כל מה שצריך לדעת
השקעה בקרנות נאמנות אג"חיות (להיזהר מדמי הניהול – שלא יאפסו לכם את התשואה)
השקעה במניות – כל מה שצריך לדעת
השקעה באג"ח כל מה שצריך לדעת
בנק הפועלים מציע ללקוחותיו חיסכון במבצע – "חיסכון עולה בדרך שלך" . מדובר על תוכנית חיסכון שקלית (לא צמודה) ל-3 שנים, עם ריבית עולה ותחנות יציאה מתום שנה וחצי וכל חצי שנה לאחר מכן. בבנק קוראים למוצר חיסכון שקלי, אבל אין ממש הבדל בין חיסכון שקלי לפיקדון שקלי.
בבנק מוסיפים כי הריבית תחושב במונחי ריבית דריבית חצי שנתית לפי הריבית הנומינלית השנתית בגין תקופת החיסכון בפועל. למפקידים החל מ- 50,000 ש"ח תינתן ריבית קבועה ועולה, כלומר ככול שנשארים יותר זמן עם הפיקדון/ חיסכון מרוויחים יותר (תשואה גבוה יותר).
והנה התשואה – בשנה וחצי הראשונות הריבית הנומינלית השנתית היא 0.25%.
בחצי השנה שלאחר מכן הריבית השנתית תעלה ל-0.45% ויחד עם הריבית לתקופה הקודמת מדובר בריבית מתואמת ממוצעת של 0.3%. כלומר, למי מפקיד היום בידיעה שהוא נשאר שנתיים הרי שמדובר בריבית שקלית קבועה של 0.3%.
בחצי השנה שלאחר מכן, הריבית תעלה ל-0.65% ותעלה את ממוצע הריבית המתואמת השנתית ל-0.37%. בחצי השנה האחרונה הריבית תהיה גבוה –1.75% , והיא תעלה את הריבית השנתית הממוצעת ל-0.6%. במילים פשוטות, למי שמעוניין לחסוך לשלוש שנים יש אפשרות להשיג תשואה של 0.6% בשנה (למשקיעים שיש ברשותם מעל 50 אלף שקל להשקעה בפיקדון/ חיסכון זה).
תחנות היציאה בפיקדון הם לאחר שנה וחצי וכל חצי שנה שלאחר מכן. כאן, תוכלו לקבל את הפרטים המלאים על הפיקדון.
בפועלים מציעים פיקדון נוסף – "דאבל שקל שקל" – פיקדון שקלי משולב ל-30 חודשים, כאשר ב-15 החודשים הראשונים הריבית השקלית קבועה וידועה מראש (ללא הצמדה), וב-15 חודשים הנוספים הריבית השקלית משתנה, כנגזרת מ"ריבית הפריים" בניכוי מרווח קבוע. הריבית בשתי התקופות מחושבת כריבית דריבית שנתית. סכום המינימום להפקדה – 10,000 ש"ח וכאן תוכלו לראות את הריבית שמציע בנק הפועלים ופרטים נוספים על הפיקדון.
על רקע הריבית הנמוכה, הפיקדונות הפכו להיות בשנה האחרונה אטרקטיביים יותר מהקרנות נאמנות הכספיות והשקליות, בעיקר בגלל שבקרנות האלו משלמים דמי ניהול שלרוב מאפסים את התשואה ואף מעבירים אותה למינוס. במערכת הבנקאית נכון לתחילת 2016 מנהלים פיקדונות בהיקף העולה על 300 מיליארד שקל.
איזה סוגי פיקדונות קיימים?
פיקדון לא צמוד – פיקדון בשקלים שאינו צמוד למדד, ולא רק למד המחירים לצרכן; הוא גם לא צמוד לשער של מטבע חליפין. הפיקדון מניב ריבית שקשורה ותלויה בריבית הפריים. רוב הפ]יקדונות כאן הן פיקדונות שקליים (לרבות הפיקדון/ חיסכון של פועלים שמפורט לעיל).
פיקדון צמוד למדד המחירים לצרכן – בפיקדונות אלה מקבל המשקיע את השינויים במדד המחירים לצרכן. כלומר, הקרן והריבית השוטפת, צוברות את עליית המדד, הם תשולמנה למפקיד בסוף התקופה בהתאם למדד בתום התקופה לעומת המדד בתחילת התקופה.
פיקדון צמוד למט"ח (פצ"ם) – פיקדונות שמתנהלים אמנם בשקלים, אבל הם צמודים לשער החליפין, לרוב לשער הדולר. פיקדון זה נושא מעבר להצמדה למטבע, גם ריבית נקובה. גם בהקשר לפיקדון צמוד מט"ח יש לבדוק אם קיים שער רצפה, ומעבר לכך להבין את מנגנון ההצמדה, לאיזה שער חליפין יש להתייחס, מקובל שזה השער היציג, אבל יש פיקדונות שהבסיס הצמדה שלהם הוא שער ההמחאות וההעברות.
פיקדון במטבע חוץ – פיקדון שהמתנהל במט"ח. פיקדון זה נושא ריבית, אבל הבנקים משלמים ריבית על הפיקדון רק מעבר לסכום מסוים שהם קובעים. שיעור הריבית בפיקדון זה תלוי בריבית של המטבע שבו הוא מתנהל, כגון לייבור דולרי, לייבור אירו .
פיקדון מובנה – פיקדון שיש לו רצפה, המשקיעים מקבלים את קרן ההשקעה המקורית (הנומינלית), שאמנם מבטאת הפסד, אבל מנגד המשקיעים יכולים ליהנות ממענק תשואה בהתרחש אירוע מסוים שקשור לנכס הבסיס (יכול להיות מדדי מניות, מניות, מט"ח , סחורות ועוד).
איך זה שהשליטה בדורי עם הון של 267 מיליון נמכרה ב=9.3 מיליון שקל? מה הזכויות על שטר ההון בדורי, ואיך הוא מייצר ללוזון כרית ביטחון גדולה?
ההון העצמי של דורי מסתכם ב=267 מיליון שקל, ולמרות זאת גזית מכרה את השליטה (84%) בדורי לעמוס לוזון, ב=9.3 מיליון שקל. איך זה ייתכן? איך זה שלוזון קיבל דיסקאונט של 96% על ההון העצמי? ובכן, זה לא ממש כך – בתוך ההון של דורי יש מרכיבים שהם מעין הוניים והם לא נמכרו/ הועברו ללוזון, אבל רגע לפני הרכב ההון בדורי, מה המשמעות של ההון העצמי?
הון עצמי מבטא את החוב של החברה כלפי בעלי המניות שלה, חוב שנוצר מתחילת הדרך ועד המאזן האחרון. לרוב בעת הקמת חברה, הבעלים מזרימים אליה כסף שמסווג כהון עצמי, זו ההתחייבות הראשונה שיש לחברה כלפי בעלי המניות, ובהמשך ההון העצמי גדל או קטן בהתאם לרווח או להפסד של החברה. נניח שהקמנו חברה חדשה והזרמנו לה הון של 1 מיליון שקל, ואחרי שנה היא הרוויחה חצי מיליון שקל, אזי ההון העצמי בסוף השנה הוא 1.5 מיליון שקל וזו המחויבות של החברה כלפי בעלי המניות שלה. בתיאוריה החבר האמורה להחזיר את ההשקעה באופן שוטף על ידי חלוקות דיבידנדים (שמחולקים מיתרת הרווחים).
חברות פועלות בזכות הון עצמי והון זר כשממול החברות – הבעלים מחזיקים במכשירים הוניים (בעיקר מניות שמבטאות מרכיב בהון העצמי) לצד אגרות חוב (הון זר). גזית החזיקה בשליטה בדורי (כ-84% ממניות החברה) ובשנתיים האחרונות במקביל להפסדי העתק של דורי בניה, היא תמכה בקבוצת דורי דרך הזרמות שנרשמו בדורי קבוצה כשטרי הון צמיתים שנושאים ריבית (שתשלום לפני חלוקת דיבידנד). שטרי ההון האלו רשומים בקבוצת דורי וגם בדורי בניה שכן סכומים נכבדים ממה שהועבר מגזית לקבוצת דורי הועבר במקביל מדורי קבוצה לדורי בניה (שבה היה החור התזרימי הגדול).
שטרי ההון האלו מוגדרים כהון, אבל הם לא מאותה השכבה של מניות. מצד אחד, הם צמיתים ולכן הם חלק מההון העצמי, מצד שני הם נושאים ריבית והם בכך קרובים לאגרות חוב. מצד אחד אין להם זכויות הצבעה, מצד שני יש להם מעין זכויות הוניות (שנובעות מכך שהם קודמים לדיבידנדים); מצד אחד במצב של הפסדים (כשאין מקום לחלוקת דיבידנדים) אין להם משמעות, מצד שני כשיש רווחים (ויש חלוקות דיבידנדים) אז הם כאמור קודמים לדיבידנדים (מקבלים קודם את הריבית). ייצור כלאיים בין הון סטנדרטי לחוב.
מחיקה גדולה נוספת בגזית?
גזית אמנם מכרה את המניות שלה ללוזון, והוא הפך לבעל השליטה בחברה, אבל את שטרי ההון היא לא מכרה, כלומר – גזית (דרך החברה גזית פיתוח המרכזת את הפעילות בארץ) אמנם יצאה מהשליטה, העבירה את כל הסיכון/ חשיפה לאחר, אבל אם איכשהו תהיה השבחה היא תהנה מהריבית. והנה המספרים, כפי שדיווחה גזית בהודעה על המכירה – "נכון ליום 30 בספטמבר 2015, רשומה ההשקעה בדורי קבוצה בספרי החברה (בניכוי חלק המיעוט בגזית פיתוח) בסך נטו של כ=225 מיליון שקל מתוכם שטרי הון שנותרו בבעלות גזית פיתוח בסכום של כ=351 מיליון ש"ח שקוזזו בהשקעה שלילית בסך של כ=126 מיליון שקל בגין מניות דורי קבוצה. השפעת המכירה על ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות של החברה אינה צפויה להיות מהותית. החברה תבחן את שוויו של שטר ההון ובהתאם את ההשלכות החשבונאיות הנוספות על דוחותיה הכספיים".
המספרים האלו מעידים על כך שההון העצמי של החברה לא עמד בהפסדים, היא עברה לגירעון ובהתאמה גזית הציגה את ההשקעה בדורי כשלילית, אבל מכיוון שנעשו הזרמות נוספות במסגרת שטרי הון, הם עיבו את ההון, העבירו אותו להון חיובי ואת ההשקעה כולה לחיובית – ההשקעה לפני שטר ההון היא שלילית – מינוס 126מיליון שקל, שטר ההון על סך של 351 מיליון שקל, מביא את ההשקעה כולה ל=225 מיליון שקל. כלומר גזית רגע אחרי המכירה, עם השקעה של כ=225 מיליון שקל (כפוף להתאמות לרבות, התרומה מהמכירה בסך 10.7 מיליון שקל שתתקזז מההשקעה) ועולה שאלה אם הסיכוי הזה לקבל ריבית (אם בכלל) שווה את הסכום הזה. צריך לעשות כאן בדיקה (לא מורכבת) של ערך הנכסים (ערך כלכלי), בניכוי ההתחייבויות, ואז לראות אם נשאר משהו לבעלי המניות ולבעלת שטרי ההון – לא ממש בטוח שהשטרות האלו שווים סכום משמעותי (אם בכלל), במיוחד בהינתן שיש עננה מעל אגרות החוב, ומכאן שיש תרחיש שכבר בדוחות הקרובים גזית תמחק סכום משמעותי נוסף בגין דורי, אבל לפחות היא סוגרת את הדימום.
האופציה של לוזון
עד כאן מהזווית של גזית, מהזווית של לוזון זה נראה אחרת. לוזון משלם אחוזים בודדים (4%) משווי ההון העצמי, אבל הוא מקבל שכבה גדולה בהון שאינה ממש שלו (שטר ההון), ובכל זאת – הוא מקבל סוג של מימון קבוע גדול שאין לו תפוגה. העסקה של לוזון היא בעצם רכישת אופציה ממונפת מאוד – תמורת 9.3 מיליון שקל, הוא רכש נכסים שעל פי הדוח לספטמבר 2015 מוערכים בקרוב ל=800 מיליון שקל. אז נכון, חלק רשומים ביתר, ואולי בדורי בניה הדימום יימשך, אבל יש גם מקומות שיכולים להשביח על הרשום בספרים לרבות דוראד. מול הנכסים האלו יש חובות – אגרות חוב, בנקים, כך שאחרי החובות יש הון של 267 מיליון. גם אם נניח שכל ההשקעה הרשומה בדורי בנייה תתאפס, וגם אם הפעילות בפולין (רונסון) רשומה ביתר, וגם אם נפחית את ערך הנכסים הנוספים, יש ללוזון כרית ביטחון מאוד גדולה (שנובעת משטר ההון), דורי יכולה להפסיד עוד עשרות ומאות מיליונים ועדיין לוזון לא יפסיד.