עקב שינויים מסיביים  בשוק הארנגיה  כמו רכבי חשמל ואנרגיה מתחדשת התחזיות לביקוש העולמי לנפט עשויות להיות נמוכות מבשנים קודמות, אך מזכ"ל אופ"ק מוחמד ברקינדו חושב אחרת. כך עולה מראיון עמו ל-CNBC ולפיו צמיחת הביקושים עדיין יציבה ואף עשויה להפתיע לטובה במהלך 2020. הרקע הוא בעיקר הסכם הסחר המתגבש בין ארצות הברית לסין, שכבר הוכרע  השלב הראשון שלו.

"מה שאנחנו רואים הוא פונציאל צמיחה בביקוש, שישפיע על המאזן השנתי הכללי. אנחנו מקווים שחלק מהאתגרים איתם אנו מתמודדים סביב סוגיות הסחר הבינלאומי יטופלו", כך אמר ברקינדו בראיון.

לדברי ברקינדו, "אנחנו עדיין ממוקדים ברבעונים הראשון והשני של 2020. ההחלטה הייתה להבטיח שלא קיים חוסר איזון ברבעונים האלה. אך המשוואה הכוללת מסתכלת גם על צד ההיצע וגם על צד הביקוש. אנחנו יכולים להשפיע רק על צד ההיצע של המשוואה, בעוד הביקוש הוא משהו שאנו מנטרים באדיקות".

מחירי הנפט עלו בחדות לרגע קצר בתחילת החודש, לאחר שהמתחים בין ארה"ב ואיראן הורעו בעקבות חיסול הבכיר האיראני קאסם סולימו לאחר ההתקפה האיראנית את מתקני הנפט של חברת ארמקו הסעודית בספטמבר והשיבושים באספקה שנגרמו עקב כך. ברקינדו אמר על כך ששמירה על ביטחון מתקני הנפט באזור נמצאת בעדיפות עליונה, ושחברות הקרטל האחרות נותרו מחויבות ל"פתרון חירום" אם צריך.

ברקינדו דיבר טובות על  סעודיה בהקשר זה ואמר כי "בספטמבר ראינו את השיבוש החמור ביותר בהיסטוריה (באספקת הנפט), וגם ראינו את זמן השיא בו ארמקו וצוות ניהול המשברים שלה התמודדו עם האירוע והשיבו את האספקה בתוך פחות משבועיים.

טראמפ: ";התקשרתי לאופ";ק ואמרתי להם להוריד את מחירי הנפט"; ; בתגובה לציוץ הנפט יורד

חוקרים בריטים דורשים שענקיות טכנולוגיה כמו פייסבוק וגוגל יממנו מחקר על נזקי הרשתות החברתיות – כך נטען בדוח מחקר פסיכיאטרי. לפי מה שפורסם ב-CNBC, הקולג' המלכותי לפסיכיאטריה  פרסם דו"ח הקורא לממשלה במדינה לאלץ ענקיות טכנולוגיה למסור נתונים לאוניברסיטאות שיעזרו לחוקרים להבין כיצד ילדים ובני נוער מושפעים מתוכן מקוון מזיק.

בדוח מומלץ על מס דיפרנציאלי – באופן יחסי למחזור הכספים. עוד נכתב כי המס ישמש למימון מחקר עצמאי ולחבילות אימון לקלינאים, מורים, ואנשי מקצוע נוספים שעובדים עם ילדים ואנשים צעירים.

בריטניה מתכננת להקים גוף רגולטורי במימון התעשייה שיוכל לפקח על חברות אינטרנט וכן להשית עליהן קנסות כבדים, לחסום את הגישה של משתמשים לאתרים מסוימים וכן להטיל אחריות אישית על מנהלי חברות הטכנולוגיה, על פי הצעות שהוגשו לממשלה. בדוח מוצע שרגולטור זה  יהיה זה שיקבע את המס על הכנסותיהן של החברות הדיגיטליות.בריטניה לא הראשונה שדנה במיסוי חברות הטכנולוגיה הגדולות. בשנה שעברה למשל הטילה צרפת מס בשיעור של 3% על הכנסות של חברות טכנולוגיה – כולל גוגל, אמזון, פייסבוק ואפל – שמקורן במדינה אירופית. גם איטליה דנה במס דיגיטלי, וב-OECD דנים במיסוי שיחליף את השיטה הישנה וישפיע על ענקיות הטכנולוגיה. כעת, לונדון מעוניינת גם ב"מס דיגיטלי" משלה. גם רשות המסים הישראלית הציעה מס על חברות המחזיקות נכסים דיגיטליים בישראל.

הסנטורית שעתידה להתחרות בטראמפ: להגביר את הרגולציה על חברות הטכנולוגיה

שנת 2019 היא שנת האקזיטים

חוזי שכירות הם דבר מורכב, לרוב הכול נחתם בין בעל הדירה לשוכר בחוזה, אלא שיש כמה היבטים שבהם החוק מגן על השוכר, כך למשל חוק שכירות הוגנת מחייב את בעל הבית לתקן תוך 30 יום תיקונים שנובעים מנזק סביר.

מתי בכל זאת האחריות חלה על השוכר? לפי החוק ולפי החוזים המקובלים קודם כול כל  נזק לא סביר שנגרם על ידי השוכר ולא מבלאי טבעי הוא על אחריות השוכר.

עסק מהבית חשוף ליותר תביעות

גם לרוב חוזי שכירות כוללים אחריות על נזקים שנגרמים לצד ג' או לרכושם.  כלומר מישהו התארח אצלכם? אתם אחראים לשלומו. בחוזים אלו השוכר אחראי לפיצויים בגין תביעה כולל הוצאות משפט ולכן יש לשים לב אם זה מוזכר בחוזה.

עוד חשוב לדעת כי גם ביטחי תכולה וצד ג' לא תמיד יגנו עליכם, כך למשל אם אתם מנהלים עסק מהבית. במקרה זה עדיף להוסיף פרמיה לביטוח המתאימה גם לביטוח עסק.

השוכרים אחראים לשוכרי הסאבלט

מקרה אחר שבו השוכר אחראי הוא סאבלט, כאשר שוכר משכיר את הנכס  לשוכר אחר בזמן שהוא בחופשה למשל. מצב זה פוטר את בעל הדירה מהאחריות והופך את השוכר למשכיר עם כל האחרויות הנלוות לכך, כולל נזקים שנגרמים לשוכר המשנה או לרכושו. באייר בי אן בי לעומת זאת החברה מבטחת בעצמה צד שלישי. אם  אתם מחליטים להשכיר סאבלט בדקו שאתם מוגנים בביטוח או הוסיפו סעיף לשוכרי משנה. זה אומנם יעלה יותר אבל פחות מהתביעה, שיקול שלכם.

שוכרים שנים רבות? ליקויי בטיחות חלים גם עליכם

יש נזקים שלכאורה חלים על המשכיר אבל אם שוכר שחי בנכס תקופה ארוכה לא דיווח על הליקויים, אז האחריות יכולה ליפול עליו.

בית המשפט קבע לאחרונה כי החובה לפעול לגילוי ותיקון ליקויים בטיחותיים חלה לאורך כל התקופה שבה קיימת שליטה אפקטיבית של השוכר בנכס. כמובן שהאחריות לא מועברת באופן אוטומטי לכתפי השוכר, אלא תלויה במידת השליטה של המשכיר בו. במצב שבו הנכס מושכר במשך שנים ארוכות, ודאי בשכירות משנה, עשויה להתבסס הטענה מצדו שהאחריות לנזק חלה על השוכר.

במקרה זה ביטוח תכולה ומבנה יספק הגנה ראויה במקרה שבו השוכר אינו רכש כיסוי ביטוחי, מומלץ לזמן אנשי מקצוע שיבדקו שהכול תקין.

האחריות לא חלה על המשכיר בתקופות קצרות ועל שכירויות בעלות גבוהה

לפי חוק שכירות הוגנת, אחריות  המשכיר חלה רק במקרים שחוזה השכירות הוא לתקופה של 3 חודשים לפחות ואינו עולה על עשר שנים. כמו כן שכר הדירה אינו עולה על 20 אלף שקל בחודש.

החוק לשכירות הוגנת – מה זה? האם זה ייגן על השוכרים?

בעל הבית מסרב לתקן ליקויים בדירה מושכרת – אפשר לקזז?

למי שייכת הדירה – האם אתם רשומים כבעלי הדירה שלכם? חשוב לדעת

מ-15 בפברואר המכס יחיל על דואר ישראל את המגבלות במכס הקיימות על חברות משלוח אחרות, משמע החבילות ייבדקו במכס ולא רנדומלית, כפי שנבדקו עד כה

הדואר יהיה איטי יותר ויקר יותר? בפסק דין שניתן החודש חייב בית המשפט העליון את מנהל המכס להחיל את הדין הנוגע לפיקוח על היבוא גם  – תשלומי  מכס  ומע"מ  וחובת דיווח – גם על חברת דואר ישראל. הפסיקה נולדה בעקבות עתירה נגד אפליה לטובת חברת הדואר.

העותרים טענו כי מנהל המכס פוטר את חברת דואר ישראל מכל הדרישות המוטלות על כל שאר היבואנים, לרבות תשלום מיסי היבוא וחובות דיווח, בניגוד לחברות שילוח פרטיות כמו UPS DHL ואחרות, אשר מחויבות לדווח על כל חבילה שמגיעה דרכם ולחייב אתכם בתוספת תשלום למיסים. כלומר, עד הפסיקה הדואר בדק רנדומלית את החבילות, כך שהיה אפשר להתחמק ממסים.

העותרים בין היתר הם ארגון סוכני המכס ולשכת המסחר. אלו  דרשו להפסיק את העדפתה של חברת הדואר ולהשוות את התקנות והאכיפה החלים על שאר העוסקים ביבוא. בסופו של דבר בית המשפט הכריע כי המדינה תתחייב על מועד קרוב להחלת כל הדרישות והמועד נקבע ל-15.2.20.

כמה נשלם יותר?

מתאריך זה הקונים דרך הדואר  ישלמו יותר מיסים כמו מע"מ, מיסי קנייה על מוצרים מסוימים ומעל 500 דולר – גם מכס. בנוסף, נידרש לשלם עבור חבילות שהגיעו דרך דואר ישראל ושווין מעל 75 דולרים גם אגרות שונות, מה שלא נאכף עד עכשיו. למשל אגרת ביטחון תעלה חמישים ותשעה שקלים, שירות שחרור החבילות: בין שישים וארבע ל-250 שקלים ואם החבילה שלכם מעוכבת במכס מעל ליומיים תשלמו שני שקלים ושלושים אגורות עבור כל קילו.

הבעיה היא שחברת הדואר אחראית ל-99 אחוזים מהחבילות שמגיעות לארץ והנתון הזה לא יאפשר להם לעמוד בעומס ובעלויות שמתלוות לכך. כך שיהיו עיכובים נוספים בדואר. אם החבילות מחו"ל יתעכבו יותר ממה שמתעכבות עתה, זה ישפיע מאוד על האטרקטיביות של המוצרים, שלרוב זולים יותר, במיוחד אם המיסוי בפועל יעלה, וכך התחרות תקטן.

ברשות המיסים הגיבו: "אין אפשרות הרמטית לוודא שלא חומקים מתחת לרדאר לא בבלדרות ולא בדואר ובכל מקרה מעכשיו יהיה יותר בידוק".

נציין שמי שמזמין מוצר מתחת ל-75 דולר לא מחיוב במסי קנייה וודאי לא במכס, כך שהוא עדיין יוכל להזמין מוצרים בלי להסתכן. אפשר גם להזמין דרך חברות משלוח פרטיות, אבל צריך לבדוק שדמי המשלוח משתלמים.

מהמכס נמסר בתגובה: "במסגרת תגובת המדינה לעתירה נטען כי טענות העותרים שגויות ופורטו התהליכים שמינהל המכס נוקט על מנת למקסם את האכיפה בכל הקשור לטובין המיובאים בדואר. בין היתר הבהיר מינהל המכס כי גם טובין המיובאים באמצעות הדואר נתונים לפיקוח המכס. לאור תגובת המדינה בית המשפט העליון המליץ לעותרים לחזור בהם מהעתירה".

לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "בג"ץ פעל על פי נורמה בסיסית חשובה במעלה של שוויון בהתנהלות המדינה מול מגזרי המשק. אנו מאד מקווים שעקרון זה של שוויון במובנו הרחב והרלוונטי יחול גם בעתיד בכל מקרה שמגזר עסקי פועל בתנאי תחרות".

סך הקנסות על אי דיווח במכס: 1,212,000 שקלים

תושב חוזר – מדריך זכויות והטבות מכס

מלחמת הסחר: ארצות הברית תבטל את הפטורים ממכס להודו

טרמינל  1  צפוית להיסגר בשבוע הבא. נמל התעופה בן-גוריון נערך לאירוע לציון 75 שנה לשחרור מחנה אושוויץ. יותר מ-50 מנהיגים מרחבי העולם ינחתו בישראל, בהם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, סגן נשיא ארה"ב מייקל פנס, נשיא גרמניה פרנק וולטר שטינמאייר, נשיא צרפת עמנואל מקרון, נשיא איטליה סרג'ו מטרלה, מלך הולנד וילם אלכסנדר, מלך ספרד פליפה השישי, הנסיך צ'ארלס ואחרים. כל אחד מהבאים ילווה במשלחות, ומדובר ביותר מ-60 טיסות שינחתו בנתב"ג תחת אבטחה מיוחדת.

בניגוד אלהם, נשיא פולין אנדז'יי דודא, החליט שלא להגיע לאירוע יום השואה הבינלאומי של בית הנשיא ומוזיאון יד ושם. ארתור הופמן, יו"ר האיגוד החברתי והתרבותי של היהודים בפולין, דווקא תומך בהחלטה.

"זה הנשיא שלנו, והממשלה שלנו, אנו עומדים מאחוריהם ללא תנאים, אם הזיכרון הפולני מותקף, אנו מגנים עליו, ההנצחה הגדולה בעולם לציון 75 שנה לשחרור אושוויץ תתקיים בפולין" אמר הופמ

השקל הוא המטבע השני בעולם בהיקף פוזיציות הלונג – התחזקות ומכירה ביתר – של משקיעים וספקולנטים. כך עולה מניתוח של בנק אוף אמריקה מריל לינץ'.

השקל הישראלי הוא (המטבע) השני בהיקף פוזיציות ה'לונג' שיש עליו, והסכנה היא חשיפה מוגברת לתנודות קיצוניות בשער. בנייר שהפיץ הבנק ובו המלצות שבועיות למסחר במט"ח כותבים האנליסטים של הבנק המלצה על פוזיציית שורט בשקל מול לונג בקרונה הצ'כית.

הסיבה שהאנליסטים ממליצים להיפטר מהשקל היא מהלכי "בנק ישראל שנחוש למנוע התחזקות נוספת בשער השקל בעוד שהבנק המרכזי של צ'כיה נוקט בגישה ניצית התומכת בהתחזקות המטבע המקומי". שקל חזק מדי פוגע בעיקר ביצוא, אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של ישראל, ולכן בנק ישראל רוכש כמויות עצומות של דולרים כדי להפחיתו.

השקל נחשב בשנים האחרונות לאחד המטבעות החביבים על סוחרי מט"ח וספקולנטים. על רקע זה נאלץ בנק ישראל להתחיל ולהתערב במסחר במט"ח בניסיון לקזז את השפעתם של של מה שמכנה נגיד בנק ישראל "גורמים פיננסיים קצרי טווח". מאז שהחל להתערב במסחר, ב-25 לנובמבר, רכש בנק ישראל לפחות 4 מיליארד דולר, אולם תוצאות התערבותו אינן מספקות: שער הדולר עומד כיום על כ-3.46 שקל – זהה לשער שהיה בעת תחילת ההתערבות. שער השקל מול האירו נחלש מעט ל-3.857 שקל לאירו לעומת 3.84 שקל בעת תחילת ההתערבות.

נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, אמר בשבוע שעבר כי "חלק מהייסוף בשקל היה תוצאה של גורמים פיננסיים קצרי-טווח". כלכלני בנק פועלים מעריכים מי עומד מאחורי חלק מהייסוף עליו מדבר הנגיד. ההערכה היא שמדובר במוסדיים שמכרו מט"ח בשיעורים גבוהים כאמצעי גידור.

החלטת בנק ישראל: הריבית נשארת על כנה, השקל ייחלש

שקל חזק – מה הסיבות, מה ההשלכות, מי נהנה מכך ומי סובל

רפורמת סימון מוצרי המזון, שמסמנת רמות חריגות של נתרן, סוכר וכדומה, נועדה להקל על הצרכן בבחירת המוצר כך שיידע על השפעותיו הבריאותיות. החברות נערכו והתאימו את עצמן. אלא שמזון בריא לכאורה כמו דגני בוקר התגלה בסימון אדום. מה שפוגע במכירות. ולכן החברות צריכות להתמודד עם המצב.

אחת ההיערכויות המעניינות לפני כניסת הרפורמה היא שינוי האריזות שעם עין פקוחה נראה שיש בו לטשטש את הסימונים האדומים. איך עושים זאת? למשל הבלטת הצבע האדום מתחת לכיתוב, ותמונות של פירות אדומים למשל – זה המקרה של הערגליות של עלית. כך כשהאריזה אדומה יותר, המדבקה באותו צבע פחות מודגשת.. יש כמובן גם כאלו שהיו אדומים מראש כמו קוקה קולה, אבל לפחות לא היה שינוי במזיד.

דרך נוספת היא הוספת תמונות של פירותאו ירוקות אדומים מתחת למדבקה, כמו במקרה של דלי שהוסיפה מתחתהמדבקה האדומה והעגולה תמונות של שרי. וגם כיתוב אדום משלה. גם בקורנפלקס בנרנפלקס של תלמה הסתובבו תותים מסביב למדבקה. גם באריזת דגני הבוקר דליפקאן של תלמה, מוצר ש"זכה" במדבקה לאור סוכר בכמות חריגה מהסף המותר, הסימון נמצא ליד קערית דבש ש"מעדנת" את קיומה של המדבקה..

עד שהרגולטור יבקש להגדיל או להבליט יותר את הסימון, האחריות היא על הצרכנים, לחפש באופן פעיל את הסימונים וגם לא להסתפק רק בהם אלא לקרוא את רשימת הרכיבים שהיא סולידית ברפורמת הסימונים לעומת זאת שצפויה להתפרסם בשנה הבאה.

הרפורמה  גם לא מסמנת את כל הרכיבים הלא בריאים בשל בזה, רק סוכר, מלחן ושומן טרנס. ממתיקים מלאכותיים שמזיקים למשל לא מופיעים בסימונים.

מתלמה נמסר: "תלמה החלה לסמן כבר ב-2016 את כמות כפיות הסוכר בחזית האריזה באופן בולט ומונגש. גם בעיצובים החדשים של אריזות דגני הבוקר, החברה מנגישה את המידע אודות הרכיבים התזונתיים באופן ברור ושקוף בחזית האריזה, על-מנת שהצרכנים יוכלו לקבל את ההחלטה הנכונה עבורם".

מעוף טוב נמסר: "בנוסף לסימונים החדשים, אנו מחויבים להציג על מוצרינו גם סימונים וטרינריים בצד השמאלי התחתון של האריזה. לכן, על מוצרינו המחייבים זאת הוסף הסימון התזונתי החדש, בצדה הימני התחתון של האריזה, באופן בולט יותר מאשר היה לו היינו שומרים על העיצוב הקודם".

גם ספוטיפיי לא תפרסם פרסומות פוליטיות

אכיפת רפורמת סימון המזון מתעכבת

עונש קל הוטל  על נהג שפגע באישה כבת 61 בזמן שחצתה את הכביש במעבר חצייה, וגרם לה לחבלות קשות. המקרה התחיל כאשר הנאשם נהג ברכבו בתל אביב. לאחר הפגיעה הוא עצר את רכבו והגיש לאישה עזרה מיידית. כתוצאה מהתאונה נגרמו לה שברים בצלעות ושבר באגן. ונקבעו לה 57% נכות ,כך שהיא מתניידת בהליכון ועוד מטופלת בטיפולים רבים.

הנאשם הודה והורשע בעבירות על פקודת התעבורה: אי מתן אפשרות להולכת רגל להשלים את מעבר החצייה בבטחה, גרימת חבלה של ממש, התנהגות הגורמת נזק ונהיגה בקלות ראש.

אף הנפגעת עצמה העידה לטובת הנאשם.  היא ביקשה שלא להטיל עליו מאסר בפועל ולא לשלול את רישיונו, וסיפרה על כך שלא הפקיר אותה, ואף ביקר אותה בבית החולים ומאז שומר עמה על קשר רציף.

המדינה ביקשה להטיל על הנאשם פסילת רישיון שלא תפחת מ-16 חודשים, בנוסף לעונשים נלווים, בדגש על מידת רשלנותו ופציעות הנפגעת.

בית המשפט קיבלאת טענות ההגנה, והשופטת כתבה:

"לקחתי בחשבון את העובדה שניכר על הנאשם שהתאונה הותירה בו את רישומיה וכי מיד ובסמוך לתאונה נעצר, נתן עזרה מיידית, כפי שצריך היה לעשות, אך גם בהמשך, גילה אמפתיה, התעניין ועזר ככל יכולתו לנפגעת, דבר שעלה באופן ברור מעדותה בפניי ומדבריה במסגרת הטיעונים לעונש ונראה כי המעורבת רוצה בטובתו ואיננה מחפשת נקם," כתבה.

בהמשך הפנתה השופטת לסעיף בחוק העונשין שלפיו ניתן לחרוג ממתחם העונש ההולם אם ישנו סיכוי של ממש שהנאשם ישתקם. השופטת ציינה כי "הרציונל העומד בבסיס סעיף זה, מעלה על הנס את טובת הציבור, שכן נאשם אשר מבקש לשנות את דרכיו ולעלות על הדרך הישר, כאשר עניין זה אף נתמך בפעולות פוזיטיביות אותן עושה ולא רק מן הפה אל החוץ, ראוי לסטות מן העונש ולבכר ענישה הכוללת דגשים שיקומיים." . לפיכך הוחלט לגזור על הנאשם 250 שעות שירות לציבור, פסילת רישיון למשך 6 חודשים, 5 חודשי מאסר על תנאי, ופיצוי בסך 4,000 שקל.

השופטת התחשבה במשפחת הנהג העבריין וויתרה על מאסר

קנס של 700,000 שח לגופים פיננסים

מחקר שערכה פלטפורמת חווית העובדים Perkbox בדק מה מעצבן במיוחד באימיילים בעבודה. המחקר, שבדק תגובות של 1,928 עובדים, מצא שהאימייל עדיין פעיל, עם קרוב ל-75% מהמשיבים שאמרו שהם מעדיפים אותו על פני אמצעי תקשורת אחרים במשרד. רוב המשיבים דיווחו שהם מבלים בין שעה לשעתיים מדי יום בקריאה וכתיבת מיילים. כך המחקר בחן גם את דרכי הניסוח.

אחרות הן "רק בודק/ת" (Just checking in) – עם 19% 5. "מאשר קבלה / מאשרת שקיבלתי את.." – 16%,   "בהמשך לשיחתנו" – 15% . "מצפה לדעתך" (please advise) – עם 8%.

מבחינת שימוש בדגשים, אימוג'ים ופעולות אחרות אלו הכי מעצבנים:

1. שימוש בהדגשה של מילים ומשפטים – 67%

2. "נשיקות" – 65%

3. כיתוב אנשים לא קשורים – 63%

4. שימוש בסלנג, כמו OMG – 53%

5. שימוש ביותר מדי סימני קריאה – 52%

6. שליחת מייל ללא הגהה – 50%

7. מיילים ארוכים מדי – 29%

8. שימוש באימוג'ים – 29%

9. היעדר חתימת אימייל – 23%

10. שליחת אימייל פעמיים – 22%

11. שימוש בסמיילים – 22%

12. שימוש בפונטים צבעוניים – 21%

איך לכתוב מייל אפקטיבי

כדי לכתוב מייל אפקטיבי, קודם כול כתבו את נושא ההודעה. את תוכן ההודעה פתחו בפנייה אישית  ולא מתחכמת.  בתוכן ההודעה הקטינו שימוש בביטויי פתיחה וגשו ישר לעניין. אל תדרשו עדכונים תכופות. אלו יגיעו בזמן המתאים.

אימייל בתוך העבודה אינו סדנת קישוט. הימנעו מאימוג'ים, עודף סימני פיסוק והדגשות אלא אם כן לא ניתן להבין את ההודעה אחרת. כשאתם מכתבים, אל תכתבו את כל המשרד ואם אתם מכתבים כמה אנשים, הסתירו אותם ב-bcc. אל תשכחו לסיים את המכתב בברכה נאה וידידותית תוך אזכור שמכם והתפקיד שלכם.

סקר של אפליקציית מוביט מצא שרק 12% מהישראלים משתמשים באופניים, אופניים חשמליים וקורקינטים באופן יומיומיי. על פי הדו"ח 7% משתמשים בכלי תחבורה אלה עד 3 פעמים בשבוע, 6% לפעמים (עד 5 פעמים בחודש), 10% השיבו שלעיתים רחוקות, כמה פעמים בשנה ואילו 64% השיבו כי מעולם לא השתמשו, על עף הזמינות. בבנגקוק  29.3% משתמשים בכלים זעירים  באופן יומיומי, בג'קרטה 20.3%, ובמיאמי 19.5%, כך שתל אביב, על אף כניסה של ארבע חברות עם מודל שיתופי, מפגרת מאחור

הדו"חמ בוסס על מיליוני תכנוני נסיעה אשר ביצעו משתמשי האפליקציה בשנת 2019 ב- 99 ערים ב-25 מדינות, כולל צפון ודרום אמריקה, אירופה, אסיה והפסיפיק, כולל ישראל.

הישראלים לא מחכים הכי הרבה לאוטובוס

עוד נמצא כי הישראלים ממתינים בממוצע כ- 14 דקות בתחנות בכיוון נסיעה אחד (מקום 17 מתוך -25 מדינות). בתאילנד זמן ההמתנה הארוך ביותר (20 דקות) ובסינגפור זמן ההמתנה הכי קצר (8.44 דקות בלבד).  רק כ- 10% מהישראלים הנוסעים בתחבורה הציבורית ממתינים פחות מ- 5 דקות בתחנות בכיוון נסיעה אחד. במדד זה ישראל מדורגת במקום ה-23 מבין 25 המדינות שנבדקו. לעומת זאת, כמעט אחד מכל חמישה ישראלים (19.55%) ממתין לתחבורה הציבורית בכל יום בממוצע 20 דקות ויותר, במהלך כיוון נסיעה אחד.

 מרחק ההליכה הממוצע של הישראלים בכיוון נסיעה אחד, אל התחנה, במהלך החלפות ומהתחנה האחרונה אל היעד הוא 655 מטרים. זה מציב את ישראל במקום הרביעי בדו"ח מבחינת מרחק ההליכה בכיוון נסיעה אחד. מרחק ההליכה הקצר ביותר נמדד בסינגפור (583 מטר), לאחר מכן אורוגוואי (613 מטר) וארגנטינה (636 מטר). במקום האחרון איחוד האמירויות עם מרחק הליכה של 1.2 ק"מ.

מנתוני מוביט ל-2019 עולה כי 36% מהישראלים אינם מחליפים אמצעי תחבורה או קווים כלל במהלך נסיעתם, ישראל ממוקמת במקום ה-10 מתוך 25 בדירוג העולמי במדד זה. 46% מהישראלים מבצעים החלפה אחת ועושים שימוש בשני קווים או אמצעי תחבורה אחרים במהלך נסיעה ממוצעת, ואילו 18% עושים שימוש בלפחות שלושה קווים או אמצעי תחבורה שונים במהלך נסיעה ממוצעת.

בתשובה לשאלה "מה יעודד אותך להשתמש בתחבורה הציבורית לעיתים תכופות יותר?", השיבו 16% מהנשאלים כי תדירות גבוהה יותר של תחבורה ציבורית וקיצור זמן ההמתנה בתחנות יובילו אותם להשתמש יותר בתחבורה ציבורית. 13% השיבו כי קיצור זמן הנסיעה, 12% השיבו כי דיוק ואמינות בזמנים בהתאם ללוח הזמנים המתפרסם, 10% השיבו כי הוספה של קווים ישירים ליעד ופחות החלפות, 7% השיבו כי תחנות קרובות יותר לבית או למקום העבודה שיפחיתו את זמן ההליכה אל ומהתחנה, 6% השיבו כי שיפור הנוחות ו- 4% השיבו כי הגברת הניקיון באוטובוסים ובתחנות ההמתנה.

מדד המחירים לצרכן: שיעור ההוצאה על דיור ירד, על תחבורה ותקשורת עלה

התחבורה הציבורית – ישראל לעומת העולם

כיום המאבק העיקרי של העצמאים הוא שיכירו בהם וישוו את זכויתיהם של העצמאים לזכויותיהם של השכירים, ואם לא לפחות שיקלו את עול המיסים. אחד ההיבטים הבולטים של המאבק הוא קבוצת אני שולמן. באירופה כבר הבינו שכל אזרחי המדינה צריכים רשת ביטחון סוציאלית ואי אפשר לבנות על עסקים קטנים שרק ישלמו מסים ויעסיקו את רוב העובדים.

ב-2010 המליץ האיחוד האירופי למדינות הארגון להשוות את הזכויות הסוציאליות של העצמאים לאלה של השכירים .ב-2017 הפרלמנט האירופי אימץ 20 עקרונות זכויות סוציאליות, שאחד מהם קובע ש"העובדים השכירים והעובדים העצמאים זכאים לביטחון סוציאלי ברמה נאותה ובתנאים דומים".  כך כבר כמה מדינות באירופה פעלו לצמצם את הפערים בזכויות בין העצמאים לשכירים

בלגיה

בבלגיה בינואר 2018 צומצמה תקופת ההמתנה לקבלת דמי פגיעה לעובד עצמאי, מחודש ל-14 יום. תיקון זה מטרתו לצמצם את הפער בין עצמאים לשכירים, שזכאים לדמי פגיעה ללא ימי המתנה.

ספרד

בספרד בסוף 2017 החלה ממשלת ספרד לדון בצעדים לעידוד תעסוקה של עצמאים, המהווים, כמו בחלקים גדולים בעולם, שיעור הולך וגדל בכוח העבודה הספרדי. אחד הצעדים הנדונים הוא הורדת נטל דמי הביטוח לעצמאים, שכיום הוא מעל 80%, לעומת 30% לשכירים. גם ההכנסה המינימלית לתשלום דמי ביטוח בספרד גבוהה יותר לעצמאי לעומת שכיר ועומדת על 893 אירו לחודש לעומת 858 אירו לחודש לשכיר.

פינלנד

בפינלנד ביטוח אבטלה ממלכתי וחובה לעצמאי.  זה קיים  בנוסף רק באיסלנד ובצ'כיה. בתחילת 2018 יזמה ממשלת פינלנד תיקון בחוק המשפר את תנאי הזכאות לדמי אבטלה לעצמאי שיש לו גם הכנסה כשכיר. התיקון הוא חלק מרפורמה שנועדה לעודד תעסוקה של עצמאים, להתחשב יותר בצורות העבודה החדשות ולאפשר מעבר ממעמד של עצמאי למעמד של שכיר ולהפך,  מבלי לאבד את הזכויות בדמי אבטלה. לדוגמה, מובטל שנעשה עצמאי יוכל להוסיף לקבל דמי אבטלה, ומובטל שעבד בעבודה חלקית כשכיר ובעבודה חלקית כעצמאי יהיה זכאי לדמי אבטלה מוגדלים.

צרפת

עד סוף 2017  הביטחון הסוציאלי של השכירים ושל העצמאים היה מנוהל בנפרד, על ידי שני מוסדות שונים. בינואר 2018 אוחדו שתי המערכות, והמוסד האחראי על השכירים  קיבל את האחריות גם על העצמאים. מטרת האיחוד היתה להשוות בתוך שנתיים את הזכויות הסוציאליות של עצמאים לאלה של שכירים, כולל זכאות לדמי אבטלה לעובד עצמאי.

בריטניה

בבריטניה אין לעצמאים כמעט זכויות, למעט ביטוחי בריאות ואחריות לבטיחות שלהם ובמקרים מסוימים זכויות נגד אפליה.  לאחרונה הוצע שתהיה הפרדה בין עובדים עצמאים לעובדי כלכלת חלטורה, כמו נהגי אובר ושליחי וולט, ותנאי האחרונים יושוו יותר לתנאי השכירים. העיקרון המנחה בבריטניה שהעצמאים קובעים את התנאים שלהם בחוזה.

כל הזכויות שלכם שחייבים לממש עד תום שנת המס

מהי קבוצת אני שולמן והאם היא הולכת לפתור את בעיות העצמאים בישראל

זכויות עובדים בחגים ובחול המועד תש"פ