בנק אוצר החייל מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה על מניות בוול-סטריט. מדובר בפיקדון דולרי ל-18 חודשים בתוספת מענק המותנה בעלייה ובתנודתיות סל מניות מובילות מסקטורים שונים, הנסחרות בבורסה האמריקאית.
סל המניות המורכב מ- 10 מניות של חברות מובילות מסקטורים שונים, הנסחרות בארה"ב (לכל מניה משקל שווה) – SALESFORCE.COM INC, ELECTRONIC ARTS INC, AMAZON. COM INC, NETFLIX INC, GENERAL ELECTRIC CO, GENERAL MOTORS CO,DELTA AIR LINES INC , AMERICAN AIRLINES GROUP INC, GILEAD SCIENCES INC, BIOGEN INC.
תנאי הפיקדון המובנה. נתחיל במענק. נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 30% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 15.3.16). תקופת הבדיקה הינה בת 17 חודשים, החל מיום 16.3.16 ועד ליום 15.8.17, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה.
ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), קיימות 2 אפשרויות:
במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).
במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 2% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).
שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").
תנאי המענק: במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 100% משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 30.00% (לא כולל).
אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/ אפס – ייפרע הפיקדון בתום 18 חודשים ללא מענק. קרן הפיקדון מובטחת.
בנק לאומי השיק לאחרונה פיקדון מובנה על מניות זרות. הפיקדון לשנתיים וחצי והתשואה בו מותנית בסל של מניות זרות. קרן ההשקעה מובטחת והמענק / תשואה מותנה בתשואת הסל. סל המניות – נוברטיס, BASF , נקסט, עליבאבא, Chicago Bridge , בקסטר, קומקסט, IBM, מקדונלדס ואלרגן.
במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב כך – לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 28% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה. במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית. במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של 1% למשך תקופת הפיקדון. לפרטים נוספים על הפיקדון בלאומי
למידע נוסף על הפיקדון המובנה באתר בנק אוצר החייל
פיקדון מובנה על סל מניות זרות – בנק לאומי מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה שקלי לשנתיים וחצי שהתשואה בו מותנית בסל של מניות זרות. קרן ההשקעה מובטחת והמענק / תשואה מותנה בתשואת הסל.
סל המניות – נוברטיס, BASF , נקסט, עליבאבא, Chicago Bridge , בקסטר, קומקסט, IBM, מקדונלדס ואלרגן.
במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב כך – לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 28% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה.
במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית.
במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של 1% למשך תקופת הפיקדון.
המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל. השתתפות של 100% משיעור השינוי של סל המניות. בכל מקרה, קרן ההשקעה מובטחת ע"י בנק לאומי בתום תקופת הפיקדון – וזה חשוב ביותר. החשש מפיקדונות מובנים (סטרקצ'רים) הוא שלא קיימת מחויבות טוטאלית להחזר הקרן, ואם יצרן המכשיר במצוקה הפיננסית קיים סיכון שהקן לא מובטחת. אבל, אם המתווך – במקרה הזה, בנק לאומי, מבטיח את הקרן אז כמובן שהביטחון עולה. קיים כמובן חשש, אחרי הל, כולם יכולים ליפול, אבל בנקודת זמן הזו, זה נראה תרחיש דמיוני.
ולכן קרן הפיקדון מובטחת (קרן שקלית). הפיקדון כאמור הוא למשך שנתיים וחצי, כלומר אם תקבלו את המינימום בעוד שנתיים וחצי – את הקרן בלבד, אז נכון שלא הפסדתם נומינלית, אבל הפסדתם ריאלית כי בינתיים היה מדד (שצפוי להיות כמה אחוזים בודדים). מעבר לכך, הפסדתם תשואה אלטרנטיבית בהשקעות אחרות, אבל האמת שאין ממש השקעות סולידיות שמספקות תשואה משמעותית, אם תקבלו למשך שנתיים וחצי 3% כנראה שעשיתם עסקה טובה (אפילו טובה מאוד).
ולכן, החסרונות של הפיקדון המובנה הזה, ופיקדונות מובנים בכלל הם לא משמעותיים בעולם של ריבית נמוכה (מה גם שהריבית בחלק מהעולם היא ריבית שלילית).
תאריך תחילת הפיקדון הוא 14 במרץ 2016 ותאריך סיום הפיקדון הוא 14 בספטמבר 2018.
המחיר הבסיסי של מניה הוא בהתאמה מחיר הסגירה של כל אחת מהמניות ב-14 במרץ והמחיר הקובע הוא מחיר הסגירה של כל אחת מהמניות ב-7 בספטמבר 2018.
בנק לאומי מגדיר אירוע מזכה ריבית – עליה של 28% או יותר במחיר הסגירה של מניה ביחס למחיר הבסיסי של המניה ביום מימי התקופה הקובעת. הבדיקה היא אחת ליום על פי שער הסגירה של אותה מניה.
שיעור השינוי של מניה – אם לא אירע אירוע מזכה ריבית: שיעור השינוי (חיובי או שלילי) בין המחיר הקובע של מניה לבין המחיר הבסיסי של מניה. אם קרה אירוע מזכה ריבית של מניה: שיעור השינוי של אותה מניה יהיה שיעור של 1% לכל תקופת הפיקדון. שיעור השינוי של סל המניות יהיה סכום המכפלות של משקל של כל מניה בסל המניות בשיעור השינוי של אותה מניה. המענק הוא 100% משיעור השינוי של סל המניות.
המינימום לרכישת הפיקדון המובנה – 15 אלף שקל.
למידע נוסף על הפיקדון המובנה באתר בנק לאומי
פיקדונות לטווח קצר לא נותנים כמעט ריבית, אבל מי שמוכן לסגור את הכסף לתקופה ארוכה יותר – כמה שנים, יכול כבר להשיג ריבית סבירה. בנק אגוד מציע פיקדון שקלי לחמש שנים עם נקודות יציאה בתום שנתיים וכל שנה לאחר מכן, בריבית עולה של עד 2.20% (ההפקדה לפיקדון היא באינטרנט), אבל האמת שזה לא מפתה כמו שזה נשמע.
ריבית של 2.2% אולי נשמעת מצוינת, אבל זו ריבית לשנה החמישית, וכשמשקיעים בפיקדון שקלי לחמש שנים מה שחשוב זה הריבית הממוצע, חשוב לראות מה קורה לאורך כל הדרך עד לשנה החמישית – בשנתיים הראשונות הריבית בפיקדון – 0.30%; בשנה השלישית – 1.25%; בשנה הרביעית – 1.90%; בשנה החמישית – 2.20%, ואם תעשו ממוצע תקבלו שהריבית השנתית הנומינלית הממוצעת (אם מחכים עד סוף התקופה) היא – 1.187%.
בבנק אגוד מדגישים כי ניתן להפקיד בפיקדון החל מ-5 אלף שקל ועד 1 מיליון שקל.
לאחרונה השיקו בבנק מזרחי טפחות את פיקדון קרמבולה – פיקדון שאמור לספק ריבית שקלית של 1.5% בשנה לחוסכים במשך שלוש שנים (ובמידה והמדד יהיה גבוה יותר יקבלו החוסכים את המדד) – נראה שקרמבולה עדיף על הפיקדון הזה של אגוד שגם ארוך יותר וגם מספק ריבית נמוכה יותר.
ובעניין אחר (אבל קרוב) בנק אגוד משווק במרץ את החשבון הפוך – חשבון בנק שבו לעוברים מבנקים אחרים יהיה ריבית שקלית של 3% על העו"ש (עד לגובה המשכורת), הם לא ישלמו ריבית על מינוס עד גוב ההמשכורת, וכן הם יזכו להטבות נוספות. עם זאת, ההטבות האלו מדידות, ולפני שעושים מהלך של מעבר בנק, חשוב להבין שהרווח הזה למשך תקופה של שלוש שנים יכול להפוך להפסד – ולכן חשוב מה יקרה אחרי השלוש שנים האלו, וחשוב לדעת מה התנאים שאתם יכולים לקבל מהבנק שלכם – במקרים רבים, הבנק יעדיף להוריד את העמלות ולהשאיר אתכם בסניף.
הנה מקרה שממחיש עד כמה העולם הפיננסי שלנו מעוות וחסר צדק ומוסר. יועצי הבנקים שיווקו בחודשים הראשונים של השנה את קרן הנאמנות השקלית של אקסלנס בהיקף של 1 מיליארד שקל.
הקרן הזו לא תניב למשקיעים בה תשואה – משהו בסגנון האפס – זה מה שמקבלים על תשואה באפייקם סולידיים, אולי במקרה הטוב כמה עשיריות בודדות, אך שלוקחים בחשבון את דמי הניהול של 0.1%, ואת עמלת דמי המשמרת אז מבינים שהמחזיקים (כנראה רובם) הולכים להפסיד.
אז איך זה ששווקו 1 מיליארד שקל בחודשיים – ובכן, זה העניין – כשאתם, מחזיקי הקרנות מפסידים, יש מישהו שמרוויח – הבנקים – הם מקבלים באופן שוטף את עמלת ההפצה מהקרנות (לא ממכם ישירות), והם מקבלים את דמי המשמרת שעשויים להגיע ל0.4%-0.5%, אם כי במקרים שהולכים וגדלים דמי המשמרת יורדים משמעותית ואף מתאפסים.
אז אין כאן כמובן את טובת הלקוח, אין כאן תשואה, אין כאן שום יתרון ללקוח; יש כאן עמלות של הבנק – ככה הוא מרוויח ולכן יד נעלמה שולחת את יועצי השהקעות לשווק את הקרן המפסידה הזו.
גם אקסלנס אגב לא נהנית מהגידול בהיקף הקרן הזו – בפועל היא מפסידה – היא מקבלת דמי ניהול של 1 מיליארד שקל ומצד שני משלמת דמי הפצה של 0.2% – הפסד של 0.1%.
הבנקים שמשווקים את הקרן הזו חוטאים לתפקיד שלהם, הם יכלו להפיץ ולשווק קרנות כספיות שם אין דמי משמרת, או להעיר ולהציף ללקוחות את הבעיה ואז אולי הוא בכלל לא היה נכנס להפסד הסולידי הזה.
למדריכים נוספים:
קרנות סמארט בטא – לא כאלה חכמות
מעודכן ל-10/2021
עומדים לקחת משכנתא ומתלבטים כמה להחזיר כל חודש? גובה ההחזר החודשי ישפיע באופן ישיר על רמת החיים העתידית שלכם ועל ההבדל בין רווחה יחסית לבין לחץ כלכלי וקושי בניהול תזרים ההוצאות עד לסיום החזר ההלוואה ■ אז איך קובעים את גובה ההחזר החודשי, במה הוא תלוי ואיך להתייחס לשינויים הצפויים בעתיד? הנה כמה דברים שכדאי לכם לדעת
רוכשי דירה הלוקחים משכנתא כובלים עצמם להתחייבות ארוכת טווח – היכולה להימשך עד 30 שנה, לכן גובה ההח החודשי חייב להתאים לא רק ליכולת ההחזר שלכם כיום אלא גם לזו העתידית
מדובר אולי ההחלטה הכלכלית המשמעותית היותר בחייהם של רוב האנשים, ועדיין רוב הלווים העתידיים בודקים רק את נושא הריבית ובניית תמהיל המשכנתא. כדאי להבין היטב את משמעות גובה ההחזר החודשי של המשכנתא וכיצד פרט זה ישפיע על חייכם לאורך העשורים הקרובים.
ככה תעריכו את גובה החזר המשכנתא
איך בעצם קובעים את גובה ההחזר החודשי במשכנתא? האם באופן ההגיוני הבא – מחשבים את ההכנסות נטו שלנו, פחות ההוצאות, ורוב מה שנשאר, אחרי שנפחית גם סכום שאותו נשמור להוצאות לא צפויות, הולך להחזר המשכנתא? ככה קובעים כמה להחזיר כל חודש? אז האמת שכן, אבל חשוב לשים לב לכמה נקודות קריטיות שיכולות להשפיע על המשוואה הזו בטווח הקרוב ובכלל לאורך חיי המשכנתא.
על פי נתוני בנק ישראל המשכנתא הממוצעת במשק עמדה ביולי 2021 על כ-954 אלף שקל, וההחזר הממוצע מסתכם ב-4,400 שקל – סכום הגבוה משכר הדירה הממוצע במדינה, שנכון לאותו תאריך עומד על כ-4,100 שקל.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
הנחיות בנק ישראל
קודם כל חשוב לדעת שגובה ההחזר לא תלוי רק בכם. על פי הנחיות בנק ישראל, לבנקים למשכנתאות אסור לתת ללקוחות משכנתא, שגובה ההחזר שלה יהיה גבוה מ-50% מההכנסה הפנויה שלו. הבנקים המסחריים בישראל אפילו שמרנים יותר מבנק ישראל, וסביר להניח שלא תקבלו משכנתא בסכום שההחזר שלה יעלה על 30-40% מההכנסה הפנויה.
מה זאת אומרת הכנסה פנויה? המשכורת נטו שלכם, שאת גובהה אתם מוכיחים בעזרת תלושי המשכורת והדפס הפעולות בעו"ש שלכם, פחות ההתחייבויות הקבועות שלכם כגון החזרי הלוואות, הוראות קבע, מזונות וכו'. למשל, אם אתם מרוויחים 9,000 שקל בחודש ומחזירים הלוואה על הרכב שקניתם בגובה של 1,500, ההכנסה הפנוייה שלכם היא 7,500. על פי הנחיות בנק ישראל, המקסימום שתוכלו לקבל הוא משכנתא בגובה ההחזר החודשי שלה הוא 3,750 שקל. בפועל, אין בנק שייתן לכם משכנתא כזו אלא בהתקיים תנאים מיוחדים. לרוב יאשרו הבנקים משכנתא שההחזר החודשי שלה אינו גבוה מ- 3,000 וייתכן שאף פחות מזה.
אבל לא חייבים למתוח את החבל עד הקצה. ישנם עוד שיקולים שחייבים לקחת בחשבון, גם אם נדמה לכם שתוכלו לעמוד בהחזרים גבוהים יותר.
השתמשו במחשבון המשכנתא שלנו כדי לדעת מהו ההחזר החודשי בכל ריבית ובכל מסלול שמציעים לכם.
מה העוגן להחזר המשכנתא?
חלק גדול מרוכשי הדירות ולוקחי המשכנתא הם כאלו שרגע לפני שכרו דירה, ואז אינטואיטיבי מאוד לבחון את ההחזר ביחס לשכירות – הרי אתם משלמים שכירות מסוימת מדי חודש, זה הסכום שעולה לכם הדיור, גם אם לא תקנו דירה, זה הסכום שתצטרכו להוציא מהכיס. אי אפשר לברוח מזה, וזה לא קשור להכנסות ולהוצאות שלכם.
כלומר, כל עוד השכירות שאתם משלמים לא חונקת אתכם, ולא יוצרת לכם חור בחשבון הבנק (או במקומות אחרים) זה הסכום שצריך לשמש אתכם כעוגן בעת חישוב החזר המשכנתא.
אבל עוגן זה רק עוגן – כלומר, על הסכום הזה יש לבצע התאמות נוספות כדי להגיע להחזר האופטימלי מבחינתכם.
היכנסו כאן למחשבון המשכנתא המשוכלל שלנו
חיסכון – לא להתעלם, אבל לא להגזים
כדאי, מומלץ, לא ממש חובה (בהנחה שיש לכם הפרשות סוציאליות ופנסיוניות, אחרת זה כן חובה) לחסוך באופן שוטף. ואז אתם פשוט צריכים להכניס את החיסכון למשוואה – להוריד מההכנסות את ההוצאות השוטפות וגם את החיסכון ואז מה שנשאר ייזקף להוצאות בלתי צפויות והיתר הוא הסכום שאתם יכולים לשלם כל חודש למשכנתא.
חיסכון כאשר יש משכנתא הוא לא טריוויאלי ולא בטוח שכלכלי – אנשים רבים אומרים בשביל מה לחסוך כאשר יש משכנתא – הרי, התשואה על החיסכון לרוב תהיה נמוכה מהריבית על המשכנתא (למרות שמדובר בריבית נמוכה), אז מה ההיגיון בכך? יתרה מכך – החיסכון הוא הדירה שקנינו, וככל שמחזירים את החוב / משכנתא מהר יותר כך בעצם "מתקרבים" יותר לנכס/ להשקעה (חיסכון).
בנוסף טוענים נגד החיסכון שאם באמת יהיה צורך בסכום מסוים בעתיד (סכום שהחיסכון בא "לשרת"), אז פשוט ניתן לבקש הגדלת משכנתא.
הטיעונים האלה נכונים ועל רקע מצב שוק הדירות בעשורים האחרונים (עליות מחירים משמעותיות) אכן נראה שהדירה היא ההשקעה הטובה ביותר, אבל לא בטוח שזה יימשך וברגע שאתם שמים את כל הביצים על הדירה, זה עלול להתברר כמסוכן. כלומר, החיסכון הוא סוג של פיזור סיכונים לא אופטימלי, כי אתם אכן מפסידים על החיסכון ביחס למשכנתא; ועדיין כדאי להפריש משהו לצד, אבל לא להגזים – החזר המשכנתא הוא "החיסכון" הגדול שלכם.
הון למשכנתא – כמה הון צריך כדי לקבל משכנתא
יועץ משכנתא – האם צריך?
בעתיד ההוצאות יגדלו
סביר להניח כי במרוצת השנים ההוצאות שלכם יגדלו, וזה ישפיע על יכולת ההחזר ועל התשובה לשאלה – כמה להחזיר כל חודש? אם לדוגמה אתם זוג צעיר שמתכנן בעתיד להרחיב את המשפחה, אתם צריכים לקחת בחשבון עלייה (משמעותית) בהוצאות החודשיות שלכם. אז נכון, שצפוי שגם השכר שלכם יעלה עם הזמן, אבל אף אחד לא מבטיח לכם את זה, וגם אם כן, לפחות בעשור האחרון העלייה בשכר לא הדביקה את העלייה ביוקר המחייה. ולכן, צריך לבחון באופן ריאלי את הגידול הצפוי בהוצאות לצד גידול צפוי בשכר, ואז לבחון את יכולת ההחזר החודשית שלכם.
בהקשר להוצאות, חשוב להתייחס גם להוצאות ביטוח משכנתא – כן, זה חלק מסך ההוצאות שלכם, ומדובר על הוצאות ביטוח מבנה והוצאות ביטוח חיים – המרכיבים האלו יכולים לעלות על פני השנים וחשוב שיילקחו בחשבון בעת חישוב החזר המשכנתא האופטימלי.
בעתיד – החזר המשכנתא יעלה
לא רק ההוצאות שלכם יעלו בעתיד (לצד ההכנסות), גם החזרי המשכנתא יעלו וזה משתי סיבות עיקריות – חלק ממסלולי המשכנתא צמוד למדד, ולאורך זמן, טווח המדד הממוצע אמור להיות (על פי הנחיית בנק ישראל) בין 1% ל-3%. בשנה. זה אומר שההחזר על המרכיב הצמוד במשכנתא שלכם יעלה בשיעור הזה.
מעבר לכך – הריבית עכשיו אפסית, אבל חלק גדול מהכלכלנים ומהמנהיגות הכלכלית העולמית (לרבות ראשי הבנקים המרכזיים) סבור שזה זמני – נכון, הזמני הזה נמשך כבר שנים ועשוי להימשך שנים נוספות (ואפילו מדברים על ריבית שלילית), אבל אם ההערכה הזו תתממש (וזה התרחיש הסביר), הריבית תעלה ברחבי העולם וגם אצלנו, ואז ההחזרים על המשכנתא במסלול של הריבית המשתנה יעלו.
כולם לוקחים מסלולים עם ריבית משתנה בגלל שהיא משמעותית נמוכה יותר מהריבית הקבועה (על ההבדלים בין ריבית קבועה למשתנה ומה עדיף?), אבל היא מגלמת את הסיכון שבוקר אחד תתעוררו והריבית תהיה גבוה משמעותית מהריבית שבה לקחתם את המשכנתא. אז אולי אפשר תוך כדי תנועה לשנות את תמהיל המשכנתא (בהנחה שתופסים את זה בזמן), אבל מה שיקרה הוא שההחזרים השוטפים יעלו – אם כתוצאה ישירה מהעלאת הריבית (במשכנתא בריבית משתנה יש היצמדות לריבית השוק או ריבית בנק ישראל ואם ריבית השוק או ריבית בנק ישראל עולות אז גם ריבית המשכנתא עולה) או כתוצאה מהחלפת המשכנתא למסלול אחר (כדי להימנע מחוסר הביטחון שבריבית משתנה, רבים יעברו לריבית קבועה אבל זו מראש גבוה יותר)
שורה תחתונה – העלאה בריבית משמעה – עלייה בהחזרים. ולכמה זה יעלה? כאן, תצטרכו להפעיל את מחשבון המשכנתא ולעשות כל מיני סימולציות של עלייה בריבית (וגם עלייה במדד) וההשלכה על החזר המשכנתא. תפעילו גם תרחישי קיצון (לכאורה) של עלייה של 3% בריבית – זה בהחלט תרחיש אפשרי על פני שנות המשכנתא.
ואם ההחזרים שלכם יעלו, אתם צריכים להיערך לזה – יכול להיות שאתם "בונים" על העלאת שכר כזו שתאפשר גם את העלייה בהוצאות וגם את עליית ההחזר. יכול להיות שאתם צפויים לקבל כספים ממקורות שונים (קרן השתלמות, חסכונות, ירושה ועוד), וכיול להיות שאתם בגישה של מה שיהיה יהיה – רק שעדיף לכם להיות מוכנים מראש להפתעות האלה.
כך בעצם מעריכים כמה להחזיר כל חודש (החזר המשכנתא), אך למרות שזה מספרים, זה לא מדע מדויק. החיים דינמיים ומפתיעים כל פעם מחדש, ולכן חשוב להיות גמיש לשינויים, לצד מתוכנן מראש.
למדריכים ומחשבונים קשורים:
ריבית קבועה צמודה או ריבית קבועה לא צמודה – מה עדיף?
מעודכן ל-11/2022
היטל השבחה הוא סוג של מס שמוטל על השבחת נכס כתוצאה מהחלטות של ועדות הבנייה השונות. את ההיטל שמסתכם ב-50% מערך ההשבחה, לא משלמים בעת החלטת הוועדה, אלא רק כשמממשים את ההשבחה הזו – מכירת הנכס או ניצול הזכויות בהשבחה (בנייה נוספת)
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
היטל השבחה – 50% מעליית הערך
היטל השבחה הוא מס שמוטל על מי שמשביח את הנכס. במקרים רבים היטל ההשבחה מוטל בעת מכירת הנכס, אז מוכר הדירה בעצם מכר במקביל לנכס/ דירה גם את יכולת ההשבחה ורשויות המס דורשות ממנו לקבל את המגיע להן.
היטל השבחה נובע מכך שבזמן שמוכר הדירה היה בעל הנכס הוא קיבל זכויות השבחה, כמו הגדלת מספר הקומות במבנה, תוספת חדר לדירה ועוד – ונקבע כי בעת שיממש אותן או בעת שימכור את הנכס (שזה סוג של מימוש הזכויות האלו) הוא ישלם את ההיטל בפועל.
אגב, לפני שממשיכים שימו לב: לצד היטל השבחה קיים מס נוסף בשם דומה, וחשוב לא להתבלבל ביניהם. מדובר על מס שבח שאותו משלמים בעת מכירת דירה (מהו מס שבח – תוכלו לקרוא כאן).
כך מוגדר היטל השבחה בחוק – "היטל השבחה הוא תשלום חובה בעקבות אישור תוכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג המעלים את שווי המקרקעין. את היטל ההשבחה מטילה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה על הבעלים או על החוכר של המקרקעין. שיעור ההיטל הוא מחצית ההשבחה".
על פי החוק לאחר אישור תוכנית ההשבחה, עורכת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לוח שומה, הכולל את פרטי המקרקעין שהושבחו בעקבות אישור התוכנית, ואת שיעור ההשבחה. בהתאם ללוח השומה הוועדה מעדכנת את כל אחד מבעלי הנכס שהושבח בשיעור ההשבחה שבגינו הוא חייב בהיטל, ובמקביל היא מעדכנת אותו בזכותו לערער על החיוב – מסתבר שערעורים על היטלי השבחה הם תעשייה גדולה, ובמקרים רבים המערער מקבל שומה מופחתת.
לוח השומה שזה בעצם השומה של כל בעלי הנכס במתחם (לרבות ההשבחה ושיעור ההשבחה) מוצג במשרדי הוועדה המקומית ובמשרדי הוועדה המחוזית, תוך חצי שנה לכל המאוחר מיום אישור התוכנית. את הערעורים על שומות אפשר להגיש לוועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך שנה ממועד הצגת לוח השומה.
אבל למה בכלל לערוך שומה ולקבוע את היטל ההשבחה אם ממילא התשלום נדחה עד למימוש הנכס? הרי בעת המימוש ניתן להעריך את ההשבחה יותר בבירור. מסיבה זו, לוועדה המקומית יש אפשרות לדחות את הערכת שיעור ההשבחה עד למימוש הזכויות בנכס באמצעות מכירתו, התחלת השימוש על פי התוכנית או קבלת היתר בנייה. הוועדה צריכה כמובן לעדכן את בעלי הנכס אם החליטה לדחות את עריכת השומה עד למימוש. בעלי הנכס יכולים לערער ולדרוש לשלם את ההיטל.
למידע נוסף על ערעורים בפרט והיטל השבחה בכלל – אתר מנהל התכנון הממשלתי
למידע משפטי בנושא היטלי השבחה – מרכז המידע על היטלי השבחה
הנכס הושבח – צריך לשלם היטל השבחה
השבחה עשויה להיות במקרים רבים דרמטית. אבל על פי החוק (ראו כתבה בתחתית העמוד) ההשבחה היא רק על דירות בשטח של 140 מ"ר ומעלה. יתרה מכך, אם יש למוכר כמה דירות שביחד עולות על השטח – 140 מ"ר זה לא רלבנטי. הדבר היחיד הרלבנטי הוא השטח של הדירה שיש לה זכויות השבחה – כך קבע בית המשפט העליון לגבי מוכר שהיתה לו דירה של 50 מ"ר בחולון בה היתה השבחה, אך היתה לו דירה שנייה ששטחה קרוב ל-120 מ"ר. עיריית חולון דרשה ממנו היטל השבחה, אך בית המשפט קבע שלא כך.
תחשבו על המקרה הבא – אתם בעלי קרקע שניתן לבנות עליה בית בשטח של 200 מטר רבוע, והמדינה החליטה שניתן יהיה לקבל זכויות בנייה ל-400 מטר רבוע בכל המגרשים באזור. הרווחתם בגדול ואם תפעלו לממש את הזכות הזו – דרך מכירת המגרש, דרך בנייה על המגרש, תצטרכו לשלם את היטל ההשבחה – חצי מההשבחה.
במקרים רבים החלטות של הוועדות המקומיות משביחות את הדירות בקומות העליונות, כאשר נקבעות החלטות המאפשרות בנייה על הגג או הרחבת השטח הבנוי על הגג. בעלי הדירות כמובן מרוויחים וכאשר הם ישביחו את הנכס או ימכרו אותו, הם יצטרכו לשלם את היטל ההשבחה.
איך נקבעת ההשבחה?
מי קובע מה גובה ההשבחה? בעיקרון העירייה, אבל כאמור לבעל הנכס יש זכות לערער. העירייה מזמינה שמאי שבודק ומעריך את עליית הערך. לרוב המתודולוגיה פשוטה – השמאי בוחן את תוספת השטח ומכפיל זאת בשווי של מ"ר באזור. לדוגמה, נניח שיש תוספת בנייה של 50 מ"ר ונניח ש-1 מ"ר שווה באזור 15 אלף שקל – כלומר יש השבחה של 750 אלף שקל, אבל יש הוצאות כמו עלות בנייה, חומרים וכו', וצריך לקחת אותן בחשבון. כלומר, רק כשמחשבים את הנטו מגיעים להשבחה עצמה. נניח שההוצאות הצפויות הן 250 אלף שקל – משמע הרווח/ ההשבחה – 500 אלף שקל (750 אלף שקל של הכנסה פחות 250 אלף שקל הוצאות), ומכאן שההיטל יהיה 250 אלף שקל (מחצית מההשבחה).
תמ"א 38 – כל עירייה קובעת לעצמה
פרויקטים של התחדשות עירונית (תמ"א 38) כמעט בהכרח מובילים להשבחה של נכס, כאשר נוספות לבניין קומות או ששטח כל דירה גדל, ואם זה פינוי-בינוי הרי הדירות החדשות שנבנות הן לרוב גדולות יותר מהדירות הקודמות.
על פי רפורמה שאושרה בחוק ההסדרים שאושר בנובמבר 2021 ונכנסה לתוקף ב-1 במאי 2022, כל עירייה תוכל לקבוע לעצמה ולגבי כל פרויקט את שיעור היטל ההשבחה שייגבה. כלומר, כל עירייה יכולה לקבוע שיעור היטל אחד לפרויקט מסוים, ושיעור היטל אחר לפרויקט אחר, וכמובן ששיעורי ההיטלים ישתנו מעירייה לעירייה. לדוגמה, באפריל 2022, עיריית באר שבע אישרה פטור מלא מהיטלי השבחה במתחמי פינוי-בינוי כדי לעודד התחדשות עירונית.
על פי הרפורמה, הדיפרנציאציה בהיטל ההשבחה תחול רק במקרים שיש מינימום של 24 יחידות דיור במקור ושבתוכנית ההתחדשות העירונית שמוצעת להן, הן יגדלו לפחות פי שניים, או שיהפכו ל-70 דירות.
פטור מהיטל השבחה בפיצול דירה
חוק התכנון והבנייה מעניק כאמור פטור מההיטל למי שמרחיב את ביתו לשטח שאינו עולה על 140 מ"ר. אבל, במאי 2017 נקבע על ידי בית המשפט שהפטור יחול גם על ארבע משפחות שרכשו יחד 2 דירות גדולות ופיצלו אותן. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הערעור שהגישה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים, נגד פטור מהיטל השבחה לארבע משפחות שפיצלו שתי דירות גדולות. השופט ארנון דראל קבע: "יש לאפשר לאדם לשפר את תנאי המגורים שלו מבלי לשאת בנטל הכלכלי של ההיטל". כלומר, אין כאן ספק שהיתה השבחה, אבל היא נובעת מפיצול הדירה, היא נובעת מכך שהשטח הכולל של הדירה לאחר הבנייה קטן מ-140 מ"ר וכל עוד היא לא נמכרת בטווח של 4 שנים קיים פטור. טענת המשפחות, שבסופו של דבר התקבלה, הייתה כי מאחר ששטח כל אחת מהדירות לאחר הפיצול נמוך מ-140 מ"ר יש להעניק להן את הפטור. הוועדה המקומית, בצדק מבחינתה, סירבה כי היא ראתה את ההשבחה מהפיצול, אלא שבית המשפט קיבל את עמדת ועדת הערר שקבעה שעל רקע התכלית הסוציאלית של הפטור, יש לתת למונח בנייה שבחוק פרשנות מרחיבה ולכלול גם מצבים של פיצול דירה קיימת במטרה לאפשר מגורים לשתי משפחות, ולא רק במקרים של בנייה חדשה על אותו שטח. זה עניין חשוב, ויש לו משמעות בנוגע לפיצול דירות – מסתבר שלמרות שפיצול הוא לרוב השבחה של הנכס/ הדירה, יש אפשרות שלא יוטל מס השבחה.
כך או אחרת, באוגוסט 2017 נקבע כי יפוצלו דירות רק אם מדובר בבנייה צמודה לקרקע ורק באזורים מסוימים. יהיה אפשר בדירות האלו לפצל דירה נוספת ולהשכירה, אך לא למכרה – ראו כאן מדריך על פיצול דירות. בכל מקרה, היטל ההשבחה יהיה שליש מההיטל הרגיל ושליש נוסף אם ימכרו את הבית/ נכס.
בית המשפט: לא משלמים פעמיים (על שתי השבחות)
במארס 2018 קבע בית המשפט העליון פסק דין חשוב ביותר בנוגע להיטל השבחה. בית המשפט הורה לעיריית הרצליה לבטל היטל השבחה בסך 3 מיליון שקל שהטילה על חברת אקרו נדל"ן וסיים בעצם סוגיה משפטית ממושכת תוך כדי ביטול של פסיקה קודמת של העליון משנת 2014. הסיפור מתחיל ב-2009. אז אישרה עיריית הרצליה ליזמית אקרו נדל"ן לאחד שתי חלקות סמוכות שבבעלותה, מהלך שהוביל לכך שאחוזי הבנייה של החברה בשטחים שבבעלותה גדלו מ־160% ל־180%. בעקבות זאת טענה העירייה כי האישור שניתן לאיחוד החלקות השביח את הנכס, ולפיכך מצדיק גביית היטל. אקרו טענה כי התוכנית שאיפשרה את קבלת זכויות הבנייה הנוספות אושרה כבר ב־2003, וכי היטל ההשבחה בגינה שולם כבר בעת רכישת הקרקע ב־2007.
החיוב של העירייה הסתמך על פסק דין תקדימי של העליון מ־2014 – "פסיקת אליק רון" על קרקע בגבעתיים, לפיו ניתן לגבות היטל השבחה בשתי פעימות: פעם בעת מכירת הקרקע המושבחת, ופעם בעת הוצאת היתר בנייה מהוועדה המקומית, עם מימוש תוספת הזכויות שיצרה ההחלטה. אלא שבית המשפט העליון קבע כי אפשר לגבות היטל השבחה בגין עליית שווי של מקרקעין אלא פעם אחת, ואין לגבות תוספת להיטל השבחה בעקבות החלטה של ועדה מקומית – "לא ניתן לייחס לתוכנית השבחה מאוחרת, שנתגבשה בעקבות הליך תכנוני נוסף", נכתב בפסק הדין, "ניתן לחייב בהיטל השבחה רק בגין השבחה שנבעה במישרין מהתוכנית עצמה".
עדכונים נוספים:
ספטמבר 2018 – במסגרת תוכנית תא 5000 הושבחו נכסים רבים ועלתה השאלה – מי חייב בהיטל השבחה. האם כמו ברוב המקרים – בעל הנכס, המוכר את הדירה. ואם כן, אז איך נקבע היטל ההשבחה? או הקונה כי לא מדובר עדיין בתוכנית השבחה מפורטת אלא כללית. מאחר ולא ניתן לקבוע בוודאות מה תהיה ההשבחה ובעצם התוכנית מוגדרת כלא מחייבת, אושר בכנסת תיקון 126 לחוק התכנון והבניה. התיקון מחריג את תוכניות הבניה הכוללניות מתוך ההגדרה של תכנית המחייבת תשלום היטל השבחה מצד בעל הנכס. התיקון קובע כי ניתן לקבוע את גובה היטל ההשבחה רק לאחר אישורה של תוכנית מפורטת וכי תשלום היטל ההשבחה יחול על רוכש הנכס, גם במקרה שרכש את הנכס לאחר שכבר אושרה תוכנית כוללנית.
על פי התיקון, תיווסף לשומת ההשבחה גם ההשבחה בשל התכנית הכוללנית, לאחר אישור תכנית מתאר מקומית או מפורטת. התיקון מכיל גם הוראות מעבר לפיהן יחול התיקון המחריג את התוכניות הכוללניות אם לא נמכרו הזכויות במקרקעין עד ליום 18.7.18. במקרה בו נמכרו הזכויות במקרקעין עד ליום 18.7.18, לא יחול התיקון, אך במקרה כזה יוכל בעל הנכס לבקש, כי השומה בגין התכנית הכוללנית תיערך רק לאחר אישורה של תכנית מפורטת או תכנית מתאר מקומית אם בעל המקרקעין טרם שילם היטל ההשבחה לפי שומה סופית.
אוגוסט 2017 – תוכנית המתאר תא/5000 מגדילה את זכויות הבנייה הפוטנציאליות במקרקעין ברחבי תל אביב, שזה נהדר – בזכות התוכנית יוכלו לבנות ברחבי העיר עוד רבבות דירות. אבל התוכנית גם יצרה בעיה. עשרות רבות ואפילו יותר, בעלי דירות ומגרשים שמכרו לאחרונה את נכסיהם, קיבלו מעיריית תל אביב חיובים בתשלום של רבבות שקלים ויותר. הסיבה – ערך הנכס הושבח, ויש לשלם בעת המימוש היטל השבחה.
בעת מכירת הנכס, על המוכר לשלם היטל מלא על 50% מההשבחה – כלומר מס של 50% על ההשבחה, אם כי, יש יוצאים מהכלל. הבעיה במקרה הזה היא שלא מדובר על תוכנית מתאר קונקרטית אלא בסוג של תוכנית תיאורטית שייקח זמן עד שתיושם בפועל. אז על זה לשלם מס? מצד אחד צודקים המוכרים שאומרים שלא מדובר בתוכנית קונקרטית שבפועל השביחה את הנכס, אך מצד שני – בעסקת המכירה, מן הסתם, התבטאו זכויות נוספות כערך נוסף למחיר הדירה – בכל זאת, אדם שמוכר נכס, ככל הנראה יודע מה זכויות הבנייה בנכס בפרט ובאזור בכלל.
יולי 2017 – פטור חלקי מהיטל השבחה בפיצול צמודי קרקע. על פי הצעה בכנסת פיצול של מבנה צמוד קרקע, יזכה להקלות גדולות – לא ייגבה היטל השבחה מלא בעקבות פיצול הנכס, וגם ההיטל שייגבה, יפוצל לשתיים. על פי ההצעה המתגבשת – אדם שיבחר לפצל נכס שבבעלותו (לאחר אישור החוק) יחויב בשליש מהיטל ההשבחה על היחידה הנוספת כתוצאה מהפיצול, ושליש נוסף ייגבה רק בעת המכירה. כך שהיטל ההשבחה יעמוד על מקסימום של שני שליש מהמצב הקיים.
איזה עוד מיסים יש בעת מכירת נכס? מס שבח כמובן. מס שבח הוא על הרווח/ שבח בעת מכירת דירה והוא מבטא באופן גס את המס על ההפרש בין מחיר המכירה למחיר הקנייה. הנה מדריך מס שבח.
למדריכים נוספים:
איך מוכרים את הדירה? (במחיר הכי טוב)
איך יודעים אם מחירי הדירות גבוהים?
חשבון בנק לנוער – האם זו עצמאות או שעבוד? – גם וגם. אם אתם חושבים לפתוח חשבון בנק בגיל צעיר (וכמעט כולם עושים זאת כיום) לפחות תעשו את זה נכון – הנה מדריך
חשבון בנק בשלב מסוים זו כבר חובה. נכון, אולי אתם עדיין לוקחים כסף מאבא או אמא לבילויים ובכלל, אבל אם הגעתם לגיל 16, יש לכם כסף בצד או שאתם עובדים פה ושם או עובדים בקביעות (מקבלים משכורת חודשית), או שאתם כבר רוצים לעקוב אחרי החסכונות שלכם ואחרי ההוצאות שלכם; ואם אתם רוצים לחסוך כסף למטרות שונות – להגשים חלומות כמו טיול לחו"ל, קניית ביגוד אופנתי; ואם אתם פשוט רוצים כרטיס אשראי אישי כאמצעי תשלום, אז חשבון בנק הוא בהחלט אופציה נכונה.
לרוב הנוער יש כיום חשבון בנק, אבל לא כולם באמת מבינים מה המשמעות של חשבון בנק.
חשבון בנק – מה זה בכלל?
כמעט לכל אדם בוגר יש חשבון בנק, הקרוי גם חשבון עובר ושב ובקיצור עו"ש. זהו האמצעי הבנקאי בעזרתו אנחנו מנהלים את רוב הפעילות הכספית השוטפת שלנו; החשבון הוא על שמנו ואנחנו מפקידים בו כסף (מזומן, צ'קים, הפקדות ממקום העבודה וכד'), מושכים ממנו כסף, משלמים דרכו תשלומים באמצעות הוראות קבע והרשאות, מפקידים לפיקדונות ותכניות חיסכון, לוקחים הלוואות ועוד.
פתיחת חשבון בנק ראשון (חשבון בנק לנוער) מלווה בתחושה טובה; היא הצעד הראשון שלכם לעצמאות, הן כבוגרים והן כלכלית, אבל ככל שיחלפו השנים תיווכחו שמדובר גם בצעד הראשון לשעבוד – למי? לבנק שלכם כמובן ולעוד גורמים שחשבון הבנק שלכם מעניין אותם, ועליהם תלמדו בעוד שנים רבות.
למה צריך חשבון בנק?
פעם היו האנשים שומרים את הכסף בבית במקום מסתור כלשהו, ובכל פעם שהיו צריכים לקנות משהו, היו מוציאים את הסכום הנדרש ומשתמשים בו. כשהם רצו הלוואה, היו הולכים למלווה בריבית ומקבלים ממנו הלוואה ומחזירים עם ריבית.
שמירה על סכומים גדולים בבית אינה דבר בטוח במיוחד. לכן הוקמו הבנקים והציעו לשמור את הכסף של האנשים בצורה בטוחה יותר מאשר בבית, וזאת תמורת תשלום לא גדול; בנוסף, הציעו הבנקים הלוואות, חסכונות ועוד.
ניהול הכספים שלנו דרך חשבון עו"ש מאפשר שליטה ומעקב אחר הפעילות הכספית שלנו, בטח בעידן האינטרנט, שבו אנחנו יכולים בכל רגע נתון לראות מה קורה בחשבוננו. השליטה מאפשרת לנו ניהול נכון של ההוצאות וההכנסות, כך שלא ניקלע לחובות או שיחזרו לנו תשלומים וצ'קים; יש לנו אפשרות למשוך כסף במקומות שונים, בכל שעה, ואפילו לשלם באמצעות מכשיר הסלולר, אם יש לנו חשבון בנק פעיל.
באיזה גיל אפשר לפתוח לבד חשבון בנק?
החל מגיל 16, כשאז אתם גם מקבלים את תעודת הזהות שלכם. בין גיל 14 ל-16 גם ניתן לפתוח חשבון בנק לנוער על שמכם, אך אז אפשר לעשות זאת רק עם אחד ההורים. מדובר בסוג חשבון המוגדר כחשבון לבני נוער (עד גיל 18). מדובר בחשבון עו"ש לכל דבר, אם כי הוא מוגבל בכך, שאי אפשר לקבל מסגרת אשראי וגם אי אפשר להיכנס למינוס. אלה הגבלות שמטרתן להגן עליכם מפני האפשרות להיקלע לחובות כספיים לבנק. מצד שני, חשבון נוער נהנה מאפס עמלות. כשתתבגרו תבינו, שכל פעולה בחשבון הבנק שלכם עולה כסף (עמלה), וכשאתם לוקחים הלוואה על סכום מסוים, אתם מחזירים לבנק סכום גבוה יותר, כי ההלוואה נושאת ריבית.
איך לבחור את הבנק המתאים?
ברוב המקרים, אלא אם אתם באמת עצמאים ברוחכם או בעל כורחכם, הבחירה הראשונה תהיה בנק בו הוריכם מנהלים את החשבון שלהם; יש בזה יתרון גדול, בתנאי שהחשבון של ההורים שלכם מסודר ותקין, ואז הוא מהווה איזשהו ביטחון לבנק עבורכם.
בעיקרון, כדאי להתייעץ עם אחים גדולים, עם ההורים וגם עם חברים, ולשמוע מהם אם הם מרוצים מהבנק שלהם – תבחרו את המומלץ ביותר. הבנקים מעוניינים מאד שתפתחו אצלם חשבון, כי בדרך כלל מי שפותח חשבון בגיל צעיר בבנק מסוים, ימשיך בפעילות פיננסית באותו בנק גם בשנים מאוחרות יותר. לכן, פתיחת חשבון בנק בגיל צעיר היא חוויה מאד נעימה; פקידי הבנק יתייחסו אליכם בסבלנות ובאדיבות, וכל הבנקים יציעו לכם מתנות במועד פתיחת החשבון – לדוגמא, שוברי קניה לספרים, כרטיסים למופעים וכד'. גלו אחריות כבר בשלב זה – תתכוננו למפגש עם פקיד הבנק, הציגו את עצמכם בביטחון ותשאלו כל דבר שמטריד אתכם; אל תשכחו לשאול מה יקרה כשתגיעו לגיל 18? איזה עמלות תצטרכו לשלם אז? ומה יהיה גובה העמלות לאחר השירות הצבאי? אם אתם מרגישים חוסר סבלנות או חוסר אדיבות, לכו לבנק אחר.
טיפ נוסף – רצוי לפתוח חשבון ( חשבון בנק לנוער) בסניף הקרוב למקום מגוריכם; גם אם רוב הפעילות מתנהלת היום דרך כספומטים הנמצאים במקומות רבים, או דרך האינטרנט והסמארטפון, יהיו מקרים שתצטרכו להגיע לסניף הבנק.
איזה כיף – כרטיס אשראי
מהרגע שפתחתם חשבון בנק לנוער משלכם אתם אחראים לניהול ולמעקב אחר החשבון. אם עברתם את גיל 16 וברשותכם חשבון בנק, תוכלו לקבל מהבנק כרטיס אשראי מקומי, באמצעותו תוכלו לבצע רכישות בארץ. כל בנק מתנהל עם חברת כרטיסי אשראי אחרת; בנק הפועלים עם ישראכרט, בנק לאומי עם לאומי כארד מקבוצת ויזה, בנק דיסקונט עם כאל מקבוצת ויזה וכן הלאה. בגיל זה מסגרת האשראי שלכם תהיה מצומצמת ביותר – כמה מאות שקלים בדרך כלל.
כרטיס האשראי יחסוך לכם אמנם את הצורך למשוך כסף מהבנק בכל פעם שתרצו לקנות משהו, ותוכלו גם ליהנות משירותים של ארנק דיגיטלי ולשלם באמצעות הסמארטפון שלכם, אך זהו פתח להתחיל לצבור חובות. למה? משום שמסגרת האשראי של הכרטיס היא בעצם סוג של הלוואה; אם נניח קיבלתם מסגרת של 500 ₪ בכרטיס האשראי שלכם, וקניתם מוצרים בכרטיס בהיקף של 500 ₪ – אתם חייבים לחברת כרטיסי האשראי 500 ₪. הסכום הזה גם נושא ריבית של כמה שקלים בחודש.
בנוסף, צריך לזכור שסכום הקניות הכולל בחודש יורד מחשבון העו"ש שלכם בתאריך מסוים בחודש העוקב – למשל, ב-2 לחודש או ב-10 לחודש; אם קניתם במשך החודש באמצעות כרטיס האשראי בהיקף של 450 ₪, אתם חייבים שיהיה בחשבון העו"ש שלכם לפחות את הסכום הזה בתאריך בו יורד סכום הקניות בכרטיס האשראי. זה אמנם מפתח אחריות ובגרות, אבל לא כולם אחראים ובוגרים, והבנק לא סובל חריגות בחשבון, ומכאן הדרך יכולה להסתבך; בחלק מהמקרים ההורים נחלצים לעזרה, אבל לא תמיד. לכן, תעקבו אחר הפעילות בחשבון שלכם ובכרטיס האשראי שלכם כדי שלא תסתבכו.
תכניות חיסכון ופיקדונות
כדאי תמיד לחסוך, במיוחד אם אתם מתכננים טיול לפני הצבא וכד'. הבנקים מציעים פיקדונות ותוכניות חיסכון מגוונות וישנם גם מסלולי חיסכון שמותאמים לבני נוער ולצרכים שלהם. שאלו את הפקיד אילו מסלולי חיסכון יכול הבנק להציע לכם. בבחירת תכנית חיסכון בידקו מהי הריבית שתקבלו (בניגוד להלוואה שם משלמים ריבית, בתכניות חיסכון או בפיקדונות, אתם מקבלים מהבנק ריבית, שזה כסף נוסף למה שהפקדתם). אם קיבלתם סכום כסף גדול מהסבא והסבתא, למשל, או מההורים, התייעצו איך לשמור עליו במסלול שישמור על הערך שלו ושגם תרוויחו מכך. בדרך כלל המסלול בתכניות החיסכון ובפיקדונות הוא של הפקדות חדשיות של סכום קבוע.
ההבדל בין תכנית חיסכון לפיקדון הוא בעיקר בכך, שתכנית חיסכון היא לתקופה ארוכה (שנים) בעוד פיקדון יכול להיות לתקופה קצרה, וניתן תמיד למשוך את הכסף שבו בהודעה מראש לבנק. לכן בפיקדון הריבית פחות גבוהה מאשר בתכנית חיסכון. תבררו מהי תקופת החיסכון של התכנית, מתי אפשר למשוך ממנה כסף ללא עלויות והשוו את הריבית שהבנקים מציעים לכם עבור הפקדת הכספים בתכנית החיסכון.
לסיכום, פתיחת חשבון בנק בגיל צעיר היא אופציה, אבל לא הכרח. כשאתם מתגייסים לצבא או לשירות לאומי, אתם תידרשו להיות בעלי חשבון בנק, כדי שיוכלו להעביר לכם את המשכורת החדשית, אבל עד אז זו אופציה. אם אתם בוחרים בה, תעשו את זה כמו שהוסבר לכם במדריך הנ"ל; ובעיקר גלו אחריות וזהירות, תעקבו אחר הפעילות בחשבונכם.
ריכזנו כאן את ההטבות בחשבונות בנק לצעירים –
חשבון בנק לנוער בנק הפועלים (פועלים YOUNG)
מה הרווח האמיתי של בנק הפועלים בשנת 2015? כמה רווחים שלא מומשו יש לבנק? ואיך הבנק מציג את ההשקעות שלו?
בנק הפועלים המנוהל על ידי ציון קינן הרוויח בשנת 2015 כ-3.1 מיליארד שקל, אבל אם ממשיכים מדוח הרווח והפסד לדוח שבעמוד הבא – הדוח על הרווח הכולל, מגלים שם הפסד של 750 מיליון שקל (לפני מס) על ניירות ערך זמינים למכירה, ואחרי התאמת מיסים והתאמות נוספות מקבלים שהרווח הכולל לבעלי המניות של הבנק הוא 2.6 מיליארד שקל – הפער הזה משמעותי, אבל הוא מעבר לפער כמותי, הוא פער תפיסתי, והוא מעלה שאלה שנראית אולי סמנטית, אבל היא עקרונית – מה הרווח האמיתי של הבנק? האם כפי שכתוב בדוח רווח והפסד שהוא גם המקור לכל הפרסומים בתקשורת או שהנתון בדוח על הרווח הכולל הוא הקובע?
התשובה פשוטה – הרווח האמיתי של הבנק, הוא הרווח הכולל. כלומר, בשנה שעברה הרוויח הבנק – 2.6 מיליארד שקל, אז למה בדוח רווח והפסד מופיע סכום גבוה יותר, ומהן בעצם ההתאמות?
ובכן, החשבונאות החליטה שיש סעיפים מסוימיים שאמנם הם תוצאתיים (של רווח או הפסד), אבל בגלל אופיים, בעיקר אופים התנודתי (ברבעון אחד זה יכול להיות רווח גדול ובשני הפסד גדול), ומאחר שהם לא בליבת העסקים של החברה, אין להתחשב בהם בדוח על הרווח והפסד, אלא להעבירם לדוח על הרווח הכולל. כן, ישנם סעיפים (והם יכולים להיות משמעותיים) שמדלגים מהדוח רווח והפסד היישר לדוח על הרווח הכולל – רבים וטובים מתיישרים לנתוני הדוח רווח והפסד, אבל זה לא באמת הרווח של החברה בתקופה.
ההתאמות שמדלגות לרווח הכולל מגוונות – זה יכול להיות הפרשי תרגום של תוצאות חברות מוחזקות שפועלות בחו"ל, זה יכול להיות הפרשים אקטואריים בגין זכויות עובדים, זה יכול להיות שינויים בניירות ערך זמינים למכירה, ויש כמובן סעיפים נוספים. הסעיפים האלו מורחקים מהדוח רווח והפסד, אבל הם לא מורחקים מההון העצמי שבמאזן – ההון לא יכול להתעלם מרווחים או הפסדים גם אם כמה מומחי חשבונאות החליטו שהם לא רוצים את הסעיפים האלו בדוח רווח והפסד, וזה רק מוכיח עד כמה מדובר בסעיפים רלבנטיים שמשפיעים על ההון העצמי.
ומכיוון שהסעיפים האלו לא בדוח רווחו והפסד וכן בהון העצמי נוצר לכאורה מצב מוזר – הרווח לא מסביר את השינוי בהון העצמי, והנה המקרה של פועלים – בסוף השנה עמד ההון העצמי של פועלים (ההון המיוחס לבעלי המניות) ב-33 מיליארד שקל, בעוד שההון העצמי (המיוחס לבעלי המניות) עמד על 31 מיליארד שקל – ההפרש הוא 2 מיליארד שקל, וזה לא מסתדר עם הרווח (מתוך דוח רווח והפסד) שהסתכם כאמור ב-3.1 מיליארד שקל. ההסבר נמצא בשני מקומות – הראשון, הרווח הכולל האחר, לפועלים היו הפסדים בניירות ערך זמינים למכירה כך שההשפעה נטו הסתכמה בכחצי מיליארד שקל, ובנוסף הבנק חילק דיבידנד של מעל חצי מיליארד שקל – הדיבידנד הוא תשלום לבעלי מניות החברה מתוך העודפים שבהון העצמי, אבל הוא לא תוצאתי – אין לו השפעה על הדוח רווח והפסד, כלומר, אין השפעה על הדוח רווח והפסד, במקביל לירידה בהון העצמי.
שלושה סוגים של השקעות באג"ח
בנק הפועלים מחזיק בניירות ערך, בעיקר אגרות חוב בסכום של 63.1 מיליארד שקל, כשבדוחות הכספיים ההתייחסות להחזקות האלו היא בשלושה רבדים שונים (מעין שלושה תיקי השקעות שונים). לבנק תיק של אגרות-חוב מוחזקות לפדיון, שהן אגרות-חוב שלבנק יש כוונה ויכולת להחזיקן עד למועד הפדיון. אגרות החוב האלו מוצגות בדוחות לפי העלות בתוספת ריבית, הפרשי הצמדה והפרשי שער שנצברו, כלומר הן מוצגות לפי המחיר המתואם בהינתן נתוני האגרת (ריבית הצמדה וכו'). המשמעות שאין בהכרח קשר בין העלות המתואמת שהיא הבסיס לסכום בספרים לבין השווי ההוגן. בבנק ירושלים הפער על אגרות חוב בסכום של 200 מיליון שקל היה מעל 20 מיליון שקל (רווח לבנק), בפועלים זה סכום קטן יותר – הערך המתואם של אגרות החוב מסתכם ב-414 מיליון שקל ואילו שווי השוק של אגרות החוב האלו – 420 מיליון שקל – רווח שלא מומש של 6 מיליון שקל.
מסלול השקעה נוסף של אגרות חוב הוא – ניירות-ערך למסחר. מדובר בניירות ערך שנרכשו ומוחזקים במטרה למוכרם בתקופה הקרובה. כלומר, מדובר בעצם על תיק השקעות פעיל מאוד, וניירות שהם רגע לפני מימוש. את התיק הזה מציגים במאזן לפי השווי שוק ליום המאזן, ואת הרווחים או ההפסדים השוטפים של התיק הזה מציגים בדח רווח והפסד כהכנסות מימון (או הוצאות מימון).
לפועלים יש ניירות ערך למסחר בסכום של 6.4 מיליארד שקל (הרוב אגרות חוב ממשלתיות), אך תיק ההשקעות הגדול ביותר שלו הוא בניירות ערך זמינים למכירה. בתיק הזה יש ניירות ערך בסך של 56 מיליארד שקל, כאשר העלות שלהם (הערך המתואם) מסתכם ב-55.4 מיליארד שקל. את ההשקעות בתיק הזה (ניירות ערך שמוגדרים על דרך השלילה – לא מאג"ח מוחזקות לפדיון ולא ניירות ערך למסחר) מציגים לפי השווי ההוגן (לרוב שווי שוק). הפערים בין התקופות (השינויים בערך התיק הזה בין התקופות) מיוחסים לדוח על הרווח הכולל ולא לדוח רווח והפסד. רק במימוש מייחסים את הרווח או ההפסד לדוח רווח והפסד.
התיק הזה כאמור הניב בשנת 2015 הפסד שהתבטא ברווח הכולל, אבל בסה"כ התיק הזה הניב רווח שעדיין לא בא לידי ביטוי בדוח רווח והפסד. הרווח מתבטא בהפרש בין השווי שוק של ההשקעות לבין עלותם – כ-600 מיליון שקל (בפועל על חלק מהניירות יש רווח של כ-840 מיליון שקל ועל חלק אחר הפסד של כ-230 מיליון שקל). הרווח הזה יתבטא רק כאשר הבנק יחליט לממש את התיק, אבל הבנק יכול, על פניו, לתמרן ולתזמן את המימושים כך שבאופן מסוים (וחלקי מאוד) הוא שולט על הרווח והפסד.
עמלת הפצה בקרנות נאמנות – עוד עמלה שמייקרת לכם את דמי הניהול למרות שהיא נגבית ממנהלי הקרנות (שמגלגלים אותה עליכם) – מה זאת העמלה הזאת? איך היא נולדה? והאם לא הגיע הזמן לבטל אותה?
ובכן, עמלת ההפצה היא עוד אחת מאותן עמלות מוזרות שמתגלגלת בסוף אלינו – עמלת הפצה אמנם משולמת על ידי מנהל קרן הנאמנות לגוף המפיץ את יחידות הקרן שלו. כן, מדובר בבנקים שמשווקים את הקרנות, אם כי, גם חברי הבורסה בעצמם יכולים להיות משווקי קרנות
בשנת 2006 כחלק מיישום וועדת בכר, נקבע כי הקרנות ישלמו למשווקים עמלת הפצה – הוועדה ניסתה לאזן בין הבנקים שלכאורה נפגעו (בעיקר מכך שנאלצו למכור את פעילות קרנות הנאמנות) וכך נוצר הפיצוי הזה. אבל בפועל, הבנקים מכרו במחירים גבוהים מאוד את פעילות הקרנות (מחירים שלא חזרו לתעשייה הזו בהמשך) , ויתרה מכך גם נהנים שנים מעמלות הפצה שמנות. וזה מקומם – כי התפקיד של יועץ ההשקעות בבנק זה לייעץ ולבצע פקודות בניירות ערך, ואם הוא מייעץ לקנות קרן, אז האם הוא מעבר לעמלה השוטפת שהבנק מקבל אמור מלהיות זכאי לתגמול נוסף? זה הרי התפקיד שלו – לייעץ, אז על מה בעצם הקרנות משלמות לו סכום נוסף?
זה מקומם, כי זה מתגלגל אלינו, ושלא יספרו לכם אחרת – כאשר הקרנות משלמות לבנקים, הם לא סופגות את זה כמובן, הם מגלגלות את זה לרכושי הקרנות – אלינו.
עמלת ההפצה תלויה בסוג הקרן ובתחילת הדרך עמלת הפצה עבור קרנות שקליות עמדה על 0.25%, עמלת הפצה עבור קרנות אג"חיות עמדה על 0.4% ועמלת הפצה עבור קרנות מנייתיות הסתכמה ב-0.8%. לפחות העמלות המטורפות האלו (במיוחד ביחס לתשואה ולריבית הנמוכים) ירדו מאז ל0.1% בקרן כספית, 0.2% בקרן שקלית ללא מניות, 0.35% בקרנות אג"ח וקרנות מניות; ועדיין מדובר בהוצאה גדולה – הרי מה זה אומר 0.2% בקרן שקלית – פשוט: אי אפשר להרוויח. אפיקים שקליים קצרים מניבים כיום 0.1%, ארוכים יותר קצת יותר, אז לקחת 0.2% בעולם ריביות כזה? אבסורד, וזה עוד בלי דמי הניהול של מנהלי הקרנות שצריכים להרוויח. פשוט לא ייאמן, איך בשרשרת הזאת כולם גוזרים קופון על המשקיע בקרנות והוא אפילו מפסיד.
בשנת 2017, כך עולה מדוחות הבנקים גבו הבנקים הכנסות מעמלות קנייה ומכירה ומדמי המשמרת בסך של קרוב ל-2.7 מיליארד שקל, בדומה לשנת 2016. בשנת 2015 הסתכם הסכום בכ-2.5 מיליארד שקל. במחצית הראשונה של 2018 הקצב נשאר בדומה לשנה שעברה.
לסיכום – הגיע הזמן להפחתה נוספת בעמלות ההפצה ואפילו לאיפוסן – הן לא באמת אמיתיות, הן לא באמת מבטאות שירות שיש לשלם עליו. הם טעות שנוצרה בוועדת בכר שצ'יפרה את הבנקים, אבל טעות אפשר לתקן – בקלות יחסית.
מדריך קרנות נאמנות – יתרונות וחסרונות
מדריך קרנות סל – יתרונות וחסרונות
מנהלי הקרנות התחילו להפנים את הנחיית הרשות להעלאת דמי ניהול פעם אחת בשנה (במהלך חודש ינואר), אבל הם עושים צחוק מהנחייה – רגע לפני שהם משגרים הודעה על אימוץ הנוהל של העלאה או שינויי בכלל בדמי הניהול רק בחודש ינואר, הם מעלים את דמי הניהול. בחודשים האחרונים העלו יותר מ-120 קרנות נאמנות את דמי הניהול בהן, דבר שעשוי לתרום לקרנות האלו הכנסות של מעל 40 מיליון שקל.
בין הבולטות בהעלאת דמי הניהול היא פסגות שעשתה זאת בכ-20 קרנות נאמנות שמנהלות מעל 5 מיליארד שקל, וכך תרמה להכנסותיה מעל 8 מיליון שקל. פסגות, כמה אירוני הוציאה בימים האחרונים את ההודעה הבאה –
"מנהל הקרן מודיע בזאת, כי החל מיום 1.3.16 יפעל בהתאם למתווה אשר גובש ע"י סגל הרשות לעניין העלאת דמי ניהול בקרנות. לפיכך, מתחייב מנהל הקרן שלא להעלות את שכרו או את שיעור ההוספה (להלן: "שכר") בקרנות שבניהולו במהלכה של שנה קלנדרית. במידה ויחליט על העלאת שכר או על חזרתו מהתחייבותו לאימוץ המתווה כאמור, יוכל לעשות כן רק ביום 1 בינואר בכל שנה קלנדרית ובהודעה מראש. ביחס לקרן חדשה, מנהל הקרן יוכל להעלות את שכרו לראשונה רק כעבור חצי שנה מיום הצעת יחידותיה לציבור לראשונה, ובכל מקרה לא מוקדם מיום 1 בינואר, בשנה העוקבת. על אף האמור, לא יראו בכל אחד מאלה העלאת שכר:
"מיזוג קרנות – במקרה בו השכר בקרן הקולטת (לאחר המיזוג) לא יעלה על ממוצע השכר המשוקלל בשתי הקרנות המתמזגות, בהתאם לגודלן. חישוב ממוצע כאמור יהיה ביחס לשווי הנכסים בקרנות ביום המסחר האחרון בחודש שקדם למועד המיזוג.
"מבצעים (הורדת שכר בקרן לתקופה מוגבלת) – במקרה בו מנהל הקרן דווח על מבצע עד ליום 1.3.16 גם אם סיומו של המבצע חל לאחר מועד זה".
כן, ככה זה עובד – מעלים דמי ניהול ואז משגרים הודעה בסגנון תראו איזה בסדר אנחנו – נעלה את דמי הניהול רק בטווח זמן ברור.
ההנחיה של הרשות, וליתר דיוק הכוונה שלה להציף באתרה את הקרנות שמעלות דמי ניהול לא בחלון של חודש ינואר, הגיעה על רקע השנה האחרונה שבה חלק ממנהלי הקרנות העלה דמי ניהול בצורה מוגזמת ומפורזת, על חשבון הלקוחות. המצב מגיע לכך שבקרנות רבות דמי הניהול עולים על ציפיות התשואה של הקרן. כלומר המשקיע מפסיד בגלל דמי הניהול – כאן, תוכלו לראות את האנומליה הזו בקרנות האג"ח.
למדריכים נוספים:
קרנות סמארט בטא – לא כאלה חכמות
עלייה בשיעור ההוספה בשתי קרנות סולידיות של מיטב-דש. מנהל חברת קרנות הנאמנות של מיטב-דש הודיע כי החל מ-2 במרץ יועלה שיעור ההוספה בקרנות – מיטב (00) שקלית (מספר קרן: 5115498) ומיטב (0B) צמודה (מספר קרן: 5122619). שתי הקרנות האלו מאוד קטנות
שיעור ההוספה יהיה 0.3% ממחיר היחידה. שיעור זה הינו לתקופה בלתי מוגבלת. לפני השינוי הסתכם שיערו ההוספה באפס. שיעור הוספה מבטא מרווח בין מחיר הקנייה למחיר ההוגן של הקרן, לדוגמה – נניח שהמחיר ההוגן של הקרן (בהינתן נכסיה ומספר יחידות בקרן) הוא 100 אגורות, והיא מוצעת לרכישה ב-100.3 אגורות – ההפרש – 0.3 אגורות, 0.3%, מבטא שיעור הוספה שקבע מנהל הקרן – מדובר בסוג של עמלה (משמעותית) שבשנים האחרונות דווקא יש נטייה להפחית אותה. עם זאת, במקרים שהחזירו אותה לחיים זה היה בגלל שרצו לייצר לקהל מסוים יתרון בלהישאר או לרכוש את הקרנות האלו. כאן, הרחבה על שיעור הוספה
גם במיטב מגדירים קריטריונים להחזר שיעור ההוספה –
– רכישת יחידות על ידי חברת מיטב דש ניהול תיקים בע"מ בעבור לקוח מנוהל, בשווי של 500,000 ש"ח ומעלה, ההחזר יהיה בניכוי שיעור אגרת היצירה הקבועה בהוראות הדין באותה עת.
– בעל יחידות הרוכש יחידות בקרן בשווי של כ- 500,000 ש"ח לפחות, ובתנאי שהחזיק ביחידות 30 יום לפחות יהיה זכאי לקבל ממנהל הקרן החזר של מלוא סכום ההוספה ששולם על ידו בגין רכישת היחידות האמורות, בניכוי שיעור אגרת היצירה הקבועה בהוראות הדין באותה עת, וזאת בכפוף להצגת אישורים למנהל הקרן כמפורט להלן:
אישור בדבר הרכישה לרבות פרטי מספר היחידות וסכום הרכישה.
אישור בדבר סכום ההוספה ששולם בגין הרכישה.
אישור בדבר אחזקת היחידות במשך 30 יום לפחות.
(נכון למועד דיווח זה, שיעור אגרת היצירה עומד על כ- 0.03%)
מעודכן ל-01/2023
נקודות זיכוי ממס הכנסה – מה זה, כמה מגיע, ואיך תקבלו את את מה שמגיע לכם
נקודות זיכוי ממס הכנסה יכולות להפחית משמעותית את הסכום שמנכה מס הכנסה מהמשכורת שלכם, ובמקרים מסוימים תוכלו אפילו להגיע לכך שלא תשלמו מס בכלל. זה עובד כך – יש מס על עבודה, רשות המסים גובה באופן שוטף מס הכנסה מהמעסיקים בגין המס שהעובדים צריכים לשלם (המעסיק מעביר את החבות של העובד לרשות המסים), אבל החבות הזו נסמכת על נתונים מסוימים, ומסתבר שיש הקלות גדולות במס הכנסה בגין ילדים, לימודים ועוד.
שיטת הזיכויים היא על פי נקודות – כל אירוע מס נמדד בהתאם לנקודות והנקודות שוות כסף – זיכוי בכסף מהתשלום השוטף למס הכנסה.
חשוב לדעת כמה נקודות זיכוי מגיעות לכם, וגם לבדוק מול המעסיק שלכם שאתם באמת מקבלים את כולן כי כל נקודה שווה כסף. מסתבר שיש לא מעט אנשים שבגלל חוסר תשומת לב וחוסר מודעות לא עדכנו פרטים שהיו חוסכים להם הרבה כסף.
נקודת זיכוי היא סכום שמס הכנסה מקזז מהשכר של עובדים בשנת עבודה. שווי נקודת זיכוי מתעדכן בתחילת כל שנת מס בהתאם לשינוי במדד המחירים לצרכן בשנה הקודמת. נכון ל-2023, כל נקודה שווה 235 שקל בחודש ו-2,820 שקל בשנה (12 חודשים כפול 235 שקל). אם אתם זכאים ליותר מנקודה אחת, יופחת ממס ההכנסה שלכם סכום ששווה למכפלת מספר נקודות הזיכוי בשווי נקודת הזיכוי. כאמור, נקודות זיכוי יכולות להקטין את מס ההכנסה שאתם משלמים עד לאפס, אבל כמובן שלא פחות מכך. כלומר, אם סכום נקודות הזיכוי שלכם הוא גבוה ממס ההכנסה שאותו אתם משלמים, לא תקבלו החזר נוסף (אלא אם מגיע לכם מענק מס/מס שלילי בגלל הכנסה נמוכה – כאן תוכלו להתעדכן בנושא).
הנה דוגמה – אם אתם זכאים ל-3 נקודות זיכוי בשנה, תוכלו לקבל זיכוי בסך כולל של 8,460 שקל (2,676 שקל כפול 3 נקודת זיכוי). אבל אם סך מס ההכנסה שאתם אמורים לשלם באותה שנה נמוך מ-8,460 שקל, תוכלו לנצל רק חלק מנקודות הזיכוי עד לגובה מס ההכנסה. במקרה הזה יוצא שלא תשלמו מס הכנסה בכלל.
חשוב להבחין בין נקודות זיכוי מס לבין זיכוי מס הכנסה לתושבים בפריפריה או זיכוי מס מסיבות אחרות. זיכויי מס ניתנים בדרך כלל על פי אחוז מההכנסה, בניגוד לנקודות זיכוי שניתנות ללא קשר להכנסה. כאן במדריך אנחנו מתמקדים בנקודות זיכוי.
אז למי מגיעות נקודות זיכוי ממס?
יש די הרבה קריטריונים שמזכים עובדים בנקודות זיכוי ממס. ברוב המקרים אפשר לקבל במקביל כמה נקודות זיכוי, כך שככל שתעמדו ביותר קריטריונים, תצברו מספר רב יותר של נקודות זיכוי.
כדי לקבל את הנקודות תצטרכו למלא טופס 101 ולמסור אותו לידי המעסיק, עוד לפני שמסתיימת שנת המס. כלומר לפני סוף חודש דצמבר, ועדיף כמה שיותר מוקדם, אם כי ישנם שינויים על פני השנה שמשפיעים על היקף הנקודות שמגיע לכם.
אם איכשהו לא הספקתם ולא עדכנתם את השינויים בנקודות הזיכוי, ועברה שנת המס, אפשר להגיש בקשה להחזר מס בלשכת פקיד השומה שאליה אתם משתייכים ולקבל החזרים עד שש שנים אחורה. זה אולי נשמע מסובך, אבל זה לא – מילוי של כמה טפסים, ומגיע לכם כסף, ולפעמים הרבה כסף. אנשים רבים חוששים מביקור במשרדי מס הכנסה, חוששים לבקש החזרים שמגיעים להם, משהו בסגנון "לא רוצה החזר ולא רוצה להיות תחת המעקב שלהם; אם הם ייתנו לי כסף הם ידאגו לקחת בהמשך". מנגד, ברשות המסים טענו בעבר שאין קשר בין הדברים, שהם קוראים לציבור לקבל את הכספים המגיעים לו מרשות המסים, ובמקביל הם ממשיכים לדרוש מס מכאלו שמעלימים ולא משלמים כראוי. בקיצור, אם אתם משלמים מס כמו שצריך ומגיע לכם החזר, לא אמורה להיות לכם סיבה לחשוש מלבדוק ולקבל את המגיע לכם.
בחלק מהמקרים, כמו נקודות זיכוי עבור אקדמאים או נקודות זיכוי עבור ילדים כשאתם בהליכי גרושים, יש טפסים ייעודיים שתצטרכו למלא כדי לקבל את הנקודות. כדאי להתעדכן באתר רשות המסים כדי לדעת בדיוק איך להגיש את הבקשה.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
זכאות לפי תושבות
כל העובדים שהם תושבי ישראל ומשלמים מס הכנסה זכאים ל-2.25 נקודות זיכוי ממס הכנסה.
הקריטריון הזה נכון לגבי כל סוגי הזכאויות, מלבד הזכאות לעובדים זרים.
זכאות לאישה עובדת
אישה עובדת המשלמת מס הכנסה זכאית לחצי נקודת זיכוי ממס הכנסה. חצי נקודת הזיכוי ניתנת בנוסף ל-2.25 נקודות הזיכוי הניתנות לה בגין היותה תושבת ישראל.
אם העובדת עומדת בקריטריונים נוספים המזכים בנקודות זיכוי, היא תוכל לקבל במצטבר את כל נקודות הזיכוי.
זכאות לנוער עובד
נערים ונערות עובדים בגילאי 18-16 שמשלמים מס הכנסה, זכאים לנקודת זיכוי אחת ממס הכנסה.
ההטבה ניתנת גם לתושבי ישראל ללא הגבלת גיל, שמנוכה משכרם מס הכנסה, והם נשואים ומנהלים משק בית משותף עם בני זוג בגילאים 18-16.
זכאות בגין בני זוג
עובדים נשואים שלבני זוגם אין הכנסה, זכאים לנקודת זיכוי אחת בתנאי שאחד מבני הזוג עיוור או הגיע לגיל פרישה או שנקבעה לו נכות מעל 90%. ההטבה ניתנת לבני זוג נשואים בלבד ולא לידועים בציבור.
זכאות בגין תשלום מזונות לבן זוג לשעבר:
גרוש שנישא לבת/בן זוג אחר, והוא או בת/בן זוגו משלמים מזונות לבן הזוג לשעבר, זכאי לנקודת זיכוי אחת ממס הכנסה.
נקודות זיכוי ניתנות לעובדים שהם תושבי ישראל בלבד.
זכאות בגין הורות
- זכאות להורה גרוש או פרוד עבור גידול הילדים- הורה (גבר או אישה) החי בנפרד מההורה השני ומגדל את ילדיו זכאי לנקודת זיכוי אחת, ללא קשר למספר הילדים. ההטבה ניתנת החל משנת המס שבה נולד הילד ועד לשנה שבה ימלאו לו 18.
רק ההורה שהילדים בחזקתו יקבל את נקודת הזיכוי. אם כלכלת הילדים מחולקת בין שני ההורים, ההורה השני יקבל נקודת זיכוי אחת או חלק ממנה לפי חלקו בהוצאות הכלכלה.
הורה פרוד צריך לצרף לאישורים הרגילים אישור על כך מפקיד השומה (ייתכן שיהיה צורך להציג בפני פקיד השומה תצהיר על גבי טופס 4440, פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה המאשר את המשמורת על הילדים, או פירוט חשבון בנק המצביע על תשלום מזונות).
- נקודות זיכוי ל"הורה יחיד" עבור גידול ילדיו:
"הורה אחד" הוא/היא הורה לילד, המשלם מס הכנסה, שההורה השני אינו בחיים או שזהותו של ההורה השני אינה רשומה במרשם האוכלוסין. הזכאות היא לנקודת זיכוי אחת בגין ללא קשר למספר הילדים.
ההטבה ניתנת החל משנת המס שבה נולד הילד ועד לשנה שבה ימלאו לו 18.
- נקודות זיכוי להורה לפעוט (מתחת לגיל 4)
החל משנת 2012, הורים לפעוטות עד גיל 4 זכאים לנקודות זיכוי ממס הכנסה בגין כל פעוט. ההטבה ניתנת רק לאחד ההורים. אם ההורים נשואים, תינתן ההטבה לגבר. במקרה של הורים פרודים או גרושים תינתן ההטבה להורה שהילד אינו בחזקתו.
במקרה של הורה אחד (כאשר ההורה השני נפטר או שזהותו אינו ידועה) יקבל ההורה היחיד את ההטבה.
במקרה של הורים בני אותו מין, ההטבה תינתן לאותו הורה שאינו מקבל את קצבת הילדים.
בשנת המס שבה נולד הילד תינתן נקודת זיכוי אחת. בשנתיים הבאות תינתנה 2 נקודות זיכוי בכל שנה, ובשנה הרביעית – שבה ימלאו לילד 3 שנים – תינתן נקודת זיכוי אחת.
החל משנת 2015 גבר שנישא לאלמנה, יקבל את נקודות הזיכוי עבור ילדיה הפעוטות, גם אם הם אינם ילדיו, עד לשנת המס שבה ימלאו להם 3 שנים.
נקודת הזיכוי ניתנת לאותו הורה שלא קיבל נקודות זיכוי בגין ילדים עד גיל 18 ונקודות זיכוי בגין ילדים עד גיל 5, למעט במקרה שבו מדובר ב"הורה אחד" .
- נקודות זיכוי להורה לילד עד גיל 5
החל משנת 2012 זכאים הורים לילדים לנקודות זיכוי ממס הכנסה במשך חמש שנים בגין כל ילד החל משנת המס שלאחר הלידה.
ההטבה ניתנת רק לאחד ההורים: במקרה שההורים נשואים או ידועים בציבור תינתן ההטבה לאישה, ובכל מקרה אחר להורה שהילד נמצא בחזקתו או להורה שמקבל את קצבת הילדים. אם מדובר בהורה אחד, הוא יקבל את ההטבה בנוסף לנקודת הזיכוי שהוא מקבל כהורה אחד ונקודות זיכוי שהוא עשוי לקבל כהורה לפעוט מתחת לגיל 4.
החל משנת המס 2015 אישה שנשואה לאלמן, תקבל את ההטבה גם עבור ילדיו, אף אם הם אינם ילדיה שלה, וזאת עד לשנת המס שבה ימלאו להם 5 שנים.
ההטבה ניתנת בנוסף לנקודות הזיכוי בגין ילדים עד גיל 18.
- נקודות זיכוי להורה לילד עד גיל 18
הורים לילדים עד גיל 18 זכאים לנקודות זיכוי ממס הכנסה בגין כל ילד. ההטבה ניתנת רק לאחד ההורים: במקרה שההורים נשואים תינתן ההטבה לאישה, ובכל מקרה אחר להורה שהילד נמצא בחזקתו או להורה שמקבל את קצבת הילדים.
בשנת המס שבה נולד הילד ניתנת נקודה וחצי זיכוי. ב-17 השנים הבאות ניתנת נקודת זיכוי אחת. בשנה ה-19 – השנה שבה יחגוג הילד את יום הולדתו ה-18 – ניתנת חצי נקודת זיכוי.
זכאות בגין השכלה
מי שסיים לימודים לתואר אקדמי ראשון במוסד להשכלה גבוהה מוכר בישראל לאחר שנת 2013 זכאי לנקודת זיכוי במשך שנה אחת. מי שסיים לימודים לתואר ראשון החל משנת 2007 ולכל המאוחר בשנת 2013, זכאי לנקודת זיכוי אחת למשך מספר שנים הזהה למספר שנות לימודיו האקדמיות, אך לא יותר משלוש שנים.
הזכאות ניתנת במהלך שנת המס שלאחר השנה שבה הסתיימו הלימודים או בשנה שלאחריה. ההטבה ניתנת רק עבור תואר ראשון אחד.
במקצועות המחייבים התמחות כתנאי לעיסוק במקצוע, למשל פסיכולוג קליני, ושההתמחות בהם החלה בשנת המס שבה הסתיימו הלימודים או בשנת המס שלאחריה (אבל לא יותר מאוחר), יוכלו העובדים לבחור אם להתחיל לנצל את ההטבה כבר במהלך ההתמחות או להמתין ולנצל את ההטבה בשנת המס שלאחר סיום ההתמחות. במקרים מסוימים ההמתנה משתלמת לעובדים, כי השכר במהלך ההתמחות הוא נמוך באופן יחסי ולעתים אינו מחויב במס כלל, ואז לא ניתן לנצל את ההטבה.
החל משנת 2005 גם מי שסיים לימודים לתואר אקדמי שני זכאי לחצי נקודת זיכוי.
למי שסיים את לימודי התואר עד סוף שנת 2013, ההטבה ניתנה החל משנת המס שלאחר השנה שבה הסתיימו לימודי התואר השני, במשך מספר שנים הזהה למספר שנות הלימוד לתואר השני, ולא יותר משנתיים.
מי שסיים את לימודיו בשנת 2014 או מאוחר יותר, זכאי להטבה במשך שנה אחת בלבד והוא רשאי לבחור אם לנצל אותה בשנת המס שלאחר השנה שבה סיים את לימודיו או בשנה שלאחריה. ניתן לקבל את ההטבה רק עבור תואר שני אחד.
מי שזכאי לתואר אקדמי שלישי, זכאי להטבה דומה שאותה יוכל לנצל החל משנת המס שלאחר סיום לימודיו לתואר השלישי.
אם עבור אותה שנת מס יש זכאות לנקודת זיכוי בגין סיום תואר ראשון וגם חצי נקודת זיכוי בגין סיום תואר שני, אין מניעה לקבל את שתי ההטבות באותה שנת מס. מי שניצל את מלוא נקודות הזיכוי שניתנות לתואר ראשון וגם לתואר שני, לא יוכל לקבל את ההטבה בגין התואר השלישי.
מי שזכאי לחצי נקודת זיכוי בגין תואר שני ובמקביל זכאי לנקודות זיכוי ממס הכנסה בגין לימודי מקצוע, יוכל לבחור אחת מהן בלבד.
אם אתם עומדים בקריטריונים נוספים המזכים בנקודות זיכוי, אתם עשויים לקבל במצטבר את כל נקודות הזיכוי. את הפרוט המלא תוכלו למצוא בפורטל נקודות זיכוי ממס הכנסה.
זכאות עבור לימודי מקצוע
מי שסיימו לימודי מקצוע, למשל הנדסאים, וזכאים לתעודת מקצוע המוכרת על ידי משרד ממשלתי, זכאים לחצי נקודת זיכוי בשנים שלאחר סיום הלימודים.
מי שסיים לימודי מקצוע עד סוף שנת 2013 זכאי לחצי נקודת זיכוי למשך מספר שנים הזהה למספר השנים שבהן למד, ולא יותר משלוש שנים. ניתן לנצל את ההטבה החל משנת המס שלאחר סיום הלימודים. מי שסיים את לימודי המקצוע אחרי שנת 2013 זכאי לחצי נקודת זיכוי במשך שנה אחת בלבד – בשנת המס שלאחר שנת סיום הלימודים או בשנת המס שלאחריה, לפי בחירתו.
מי שזכאי להטבה זו ובנוסף זכאי לנקודות זיכוי בגין תואר ראשון או תואר שני, רשאי לבחור באחת מבין שתיהן.
מי שסיימו לימודי תעודת הוראה שלא במסגרת לימודי תואר אקדמי, וקיבלו תעודת הוראה המוכרת על ידי משרד החינוך, זכאים לחצי נקודת זיכוי לאחר סיום הלימודים.
דוגמה: מורה שבשנת 2013 סיים שלוש שנות לימודי תעודת הוראה וקיבל תעודת הוראה המוכרת על-ידי משרד החינוך, יהיה זכאי לחצי נקודת זיכוי ממס הכנסה בגין לימודיו, החל משנת המס 2014 ולמשך שלוש שנים. זאת בנוסף לאפשרות לקבל נקודות זיכוי נוספות בגין סיבות שאינן קשורות בלימודים.
זכאות בגין שירות צבאי או לאומי
חיילים המשתחררים משירות חובה ומסיימי שירות לאומי-אזרחי זכאים לנקודות זיכוי במס הכנסה במשך 36 חודשים לאחר השחרור.
זכאות היא בהתאם לאורך השירות:
| הזכאים | אורך השירות | מס' נקודות הזיכוי |
| חיילים | 23 חודשים ומעלה | 2 |
| חיילים | בין 12 ל – 23 חודשים | 1 |
| חיילות | 22 חודשים ומעלה | 2 |
| חיילות | בין 12 ל – 22 חודשים | 1 |
| בני ובנות השירות הלאומי | 24 חודשים | 2 |
| בני ובנות השירות הלאומי | 12 חודשים | 1 |
דוגמה:
חיילת ששירתה 20 חודשים בשירות חובה והשתחררה בסוף חודש פברואר, תהיה זכאית לנקודת זיכוי אחת החל מחודש אפריל באותה שנה, למשך 36 חודשים.
זכאות בגין מוגבלות
אתם זכאים לנקודות זיכוי במקרה שאתם הורים לילד עם מוגבלויות כמו הורים לילד אוטיסט, הורים לילד או בוגר עם מוגבלות, או אחים אפוטרופוסים לבעלי מוגבלות. הזכאות משתנה לפי הקטגוריות השונות, ומומלץ להתעדכן באתר רשות המסים באילו מקרים יש זכאות ומה צריך לעשות כדי לממש אותה.
עולים חדשים ותושבים חוזרים
עולים חדשים שמנוכה משכרם מס הכנסה זכאים לנקודות זיכוי ממס הכנסה במשך 42 חודשים ממועד עלייתם לארץ. ההטבה ניתנת לגברים ולנשים.
במשך 18 החודשים הראשונים מאז העלייה לארץ הזכאות היא ל-3 נקודות זיכוי חודשיות.
במשך 12 החודשים הבאים זכאי העולה ל-2 נקודות זיכוי חודשיות.
במשך 12 החודשים הנותרים זכאי העולה לנקודת זיכוי חודשית אחת.
הזכאות מתחיל עם קבלת תעודת עולה, ונמשכת ברציפות גם כאשר לעולה אין הכנסה, כלומר אם במשך 42 החודשים לא הייתה לעולה הכנסה, הוא לא יוכל עוד לנצל את ההטבה.
עולה שעלה לארץ והתגייס לצה"ל או החל ללמוד במוסד על תיכוני לפני שהשלים 42 חודשים בארץ, יוכל ליהנות מההטבה לאחר שחרורו מצה"ל או לאחר סיום לימודיו. אם ניצל חלק מההטבה לפני הגיוס או לפני תחילת הלימודים, יהיה העולה זכאי לאחר השחרור או סיום הלימודים ליתרת ההטבה שטרם ניצל.
תושבים חוזרים ששהו בחו"ל שש שנים רצופות וחזרו לארץ בתקופה שבין יום 16.05.2010 ליום 30.09.2012, ומנוכה משכרם מס הכנסה, זכאים לנקודות זיכוי ממס הכנסה במשך 42 חודשים.
לתושב שחזר בתקופה שבין יום 16.05.2010 ליום 31.12.2010, נקודות הזיכוי נלקחות בחשבון בחישוב המס שלו החל מיום 01.01.2011. לתושב שחזר בתקופה שבין יום 01.01.2011 ליום 30.09.2012, נקודות הזיכוי יילקחו בחשבון בחישוב המס שלו מיום הגעתו והיותו תושב ישראל.
במשך 18 החודשים הראשונים מאז חזרתו לארץ הוא זכאי לרבע נקודת זיכוי שנתית בכל חודש, השווה בערכה ל-3 נקודות זיכוי חודשיות.
במשך 12 החודשים הבאים הוא זכאי לשישית נקודת זיכוי שנתית בכל חודש, השווה בערכה ל-2 נקודות זיכוי חודשיות.
במשך 12 החודשים הנותרים הוא זכאי ל-1/12 נקודת זיכוי שנתית לכל חודש, השווה בערכה לנקודת זיכוי חודשית אחת.
התנאים לקבלת נקודות הזיכוי זהים לאלה של עולים חדשים. נקודות הזיכוי מחושבות על בסיס שנתי, כאשר בכל שנה יינתן זיכוי שנתי כנגד ההכנסה השנתית, וגובה הזיכוי יחושב לפי מספר החדשים שהתושב החוזר ישב בישראל באותה שנה.
אם התושב החוזר לא עבד מספר חודשים במהלך שנת המס, הוא יכול לנצל את נקודות הזיכוי שלו לשם הפחתת המסים שעליו לשלם על שכרו באותו חלק מהשנה שבו עבד.
עוד על זכויות של תושבים חוזרים – תוכלו לקרוא כאן
זכאות לעובדים זרים
החל משנת 2018 – עובדות ועובדים זרים חוקיים המועסקים בתחום הסיעוד בלבד זכאים ל-2.25 נקודות זיכוי.
-
- עובדות ועובדים זרים חוקיים המועסקים בתחום שאינו סיעוד זכאים לנקודות זיכוי אחת.
- בנוסף, עובדות זרות המועסקות באופן חוקי בכל תחום שהוא, זכאיות לתוספת של עוד חצי נקודת זיכוי (כלומר הן זכאיות ל-2.75 נקודות אם הן עובדות בתחום הסיעוד, או ל-1.5 נקודת זיכוי, אם הן עובדות בתחום שאינו סיעוד).