ריבית המשכנתא הצמודה זינקה במרץ ב-0.2% למעל 3%. למה היא עלתה? מה יהיה בהמשך? ומה קרה לריביות השקליות?
ריבית המשכנתא הצמודה למדד בחודש מרץ עלתה בממוצע ל-3.06%, לעומת 2.85% בחודש פברואר. באמצע שנת 2015 היתה ריבית המשכנתא כ-2% , כלומר היא זינקה בתשעה חודשים בכ-1%, ובהינתן הריבית במשק – 0.1%, הרי שמדובר בזינוק עצום.
העלייה בריבית באמצע 2015 יוחסה להערכה שבנק ישראל יעלה את הריבית, אך הערכה זו התחלפה וכעת מעריכים שהריבית לא תשתנה (או אפילו תתאפס ותהפוך לשלילית), אז מה הסיבה לעלייה בריבית המשכנתא הצמודה?
ובכן, העלייה בריבית מוסברת, בין היתר בציפיות בחודשים האחרונים להמשך מדדים נמוכים. משכנתא צמודה למדד מבטאת ריבית מצרפית שכוללת את המדד ואת ריבית המשכנתא, וכאשר הציפיות למדד יורדות, הגיוני שתהיה עלייה בריבית, כך שבסה"כ הריבית המצרפית תהיה באותו האזור. נראה שזה מה שקרה בחודשים האחרונים – הציבור כבר "לא קונה" את תוואי המדד של בנק ישראל בין 1% ל-3%. הטווח הזה כבר לא רלבנטי בהינתן שבשנתיים האחרונות המדד שלילי, ו-2016 פתחה עם מדדים שליליים משמעותיים. רוכשי הדירות בוחנים את ציפיות המדד על פי הכלכלנים של הבנקים ובתי ההשקעות והם נחשפים לכך שהציפיות הם עדיין למדדים נמוכים. בהתאמה הם פונים למשכנתאות הצמודות, ועודף הביקוש הזה, גורם לעלייה בריבית.
ובכלל – הסיבה העיקרית לעלייה בריבית בחודשים האחרונים, היא עניין של ביקוש והיצע בשוק הדירות ובשוק האשראי – מצד הביקושים, בחודשים האחרונים הביקושים לדירות גדלו ובהתאמה הביקושים למשכנתאות; ואילו מצד ההיצע – הבנקים דווקא זהירים יותר ומגדילים את פרמיית הסיכון על הלוואות, במקביל למצב בשווקים הפיננסים ושוקי האג"ח בפרט. התוצאה – עלייה בריבית המשכנתא.
העלייה בריבית המשכנתא היא לכל תקופת ההלוואות. הריבית במשכנתא של 5 עד 10 שנים עלתה ל-2.8%, לעומת 2.69% בחודש קודם; הריבית במשכנתא ל-10 עד 15 שנה עלתה ל-3.06% לעומת 2.73% בחודש פברואר, הריבית במשכנתא של 15 עד 20 שנה עלתה ל-3.28% לעומת 3.18% בחודש שעבר; הריבית במשכנתא של 20 עד 25 שנה עלתה ל-3.42% לעומת 3.15% בחודש פברואר.
ההתייקרות הזו מייקרת בעקיפים את מחיר הדירה, אחרי הכל המימון הוא מרכיב גדול בעלות הכוללת של הדירה. נכון, שרוכשי הדירות מתייחסים לעלות הדירה כמחיר שהם משלמים בעת הרכישה, אך בישוב כלכלי נכון, יש צורך להוסיף מרכיב של עלויות מימון. המרכיב הזה מגיע בממוצע לכ-10% מערך הדירה (ואף למעלה מכך) – כאן, תוכלו לראות את ההשפעה של המימון ומרכיבים נוספים על המחיר האמיתי של הדירה.
במקביל לעלייה בריבית משכנתא הצמודה, חלה עלייה גם בריבית המשכנתא השקלית, אם כי עלייה מתונה שלא כללה את ההלוואות לזמן ארוך – הריבית השקלית שהינה ממוצע של הריבית השקלית המשתנה והריבית השקלית הקבועה לכל התקופות, עלתה בחודש מרץ ל-2.64%, לעומת 2.6% בחודש הקודם. מאז אמצע 2015 (שפל הריבית), הריבית השקלית עלתה ב-0.4%.
עיקר העלייה בחודש מרץ היא בריבית בתקופות הקצרות, בעוד שבתקופות הארוכות והפופולאריות, הריבית דווקא עלתה – ריבית משכנתא לטווח של 10 עד 15 עלתה ל-3.43% לעומת 3.39% בחודש קודם; הריבית לטווח של 15 עד 20 שנה עמדה על 3.8%, לעומת 3.81% בחודש קודם; הריבית לטווח של 20 עד 25 שנה ירדה גם כן ל-3.97% לעומת 4.04% בחודש שעבר. הירידה בריבית מיוחסת להערכות כי הסיכוי שבנק ישראל יעלה את הריבית הוא קלוש, וייתכן שהריבית תמשיך לרדת לכיוון האפס, ואף להגיע לטריטוריה שלילית. כאן, תוכלו לקרוא על הריבית השלילית – מה זאת ריבית שלילית ואיך היא משיעה על מחירי הדירות?
חשוב לשים לב שהממוצע של ריבית המשכנתא השקלית משקלל כאמור את הריבית הקבועה והריבית המשתנה. בפועל הריבית הקבועה יקרה יותר, מכיוון שהיא מקנה ביטחון ושקט נפשי, בעוד שהריבית המשתנה אמנם נמוכה יותר אך באם תהיה עלייה בריבית במשק היא תעלה בהתאמה והיא עלולה אף לעלות על הריבית הקבועה המקורית. אלא שעל פי הנתונים האלו שמפרסם בנק ישראל לא נייתן לדעת את הריבית השקלית הקבועה הממוצעת לעומת הריבית המשתנה הממוצעת. סביר להניח שהריבית הקבועה עולה על המשתנה בסדר גודל (תלוי בתקופת הלוואה) של 0.5% עד 1% ובמקרים מסוימים אף למעלה מכך.
ריבית משכנתא והקשר למדד תשומות הבנייה
רוכשי דירות חדשות נאלצים לשלם לקבלן את התשלומים כשהם צמודים למדד תשומות הבנייה. המדד הזה עלה בשנים האחרונות יותר מאשר מדד המחירים לצרכן, ולמרות שאין בזה כדי להעיד בהכרח על העתיד, זה לא סתם שרוב רוכשי הדירות היו שמחים להחליף אותו במדד המחירים לצרכן. אז זהו – שזה גם תלוי בכם – אתם יכולים ךהתמקח במסגרת המו"מ עם הקבלן, במקרים מסוימים זה עוזר וההצמדה מתחלפת למדד המחירים לצרכן.
ואם אתם "תקועים" עם מדד תשומות הבנייה, אז כאמור לא ניתן לדעת איך הוא יתנהג ביחס למדד המחירים לצרכן – כאן, תוכלו לראות את המדדים האחרונים ולקרוא על תחזית של הכלכלנים (אם כי בזמן האחרון הם די מפספסים). כך או אחרת, אתם כן יכולים לנסות ולמזער את הנזק באופן הבא – אם תקחו משכנתא מוקדם ותשלמו לקבלן את התשלומצים מוקדם אתם תחזכו את מדד תשומות הבנייה. מצד שני אתם תשלמו את ריבית המשכנתא – ולכן, אם אתם צופים שמדד תשומות הבנייה יהיה גבוה מריבית המשכנתא, אז כלכלית עדיף לכם לשלם מוקדם.
כאן, תמצאו מידע על ריביות המשכנתא וכאן תמצאו מידע על מדד תשומות הבנייה לרבות תחזית.
וחשוב להדגיש – התייחסנו כאן רק לעניין הכלכלי, אבל יש צדדים נוספים בהתקשרות ובתשלומים לקבלן – לרוב (ובצדק) הרוכשים רוצים להשאיר חלק גדול מהתשלום לסוף הדרך, עם רבלת הדירה.
מדריכים נוספים:
מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?
מדד המחירים לצרכן ירד בחודש ינואר ב-0.5% וזה לאחר שנתיים של מדדים שליליים. האם בפברואר יהיה שינוי? מה יהיה מדד המחירים בפברואר? כנראה שלא, אם כי, להערכת הכלכלנים השנה צפוי מדד חיובי, אך עדיין לא בתוואי של בנק ישראל שמדבר עדיין על מדד של בין 1% ל-3%. בוקר טוב, בנק ישראל, אולי כדאי מדי פעם לעדכן , לשנות, להתחבר למציאות?
בנק הפועלים – מדד פברואר ירד ב-0.4%
בבנק הפועלים קולעים די בול בתחזיות שלהם בחודשים האחרונים. הפעם הם צופים כי מדד המחירים בפברואר ירד ב-0.4% בשל המשך ירידת מחירי הדלקים , מחירי התחבורה הציבורית והמים. בנוסף, מציינים בפועלים – צפויה ירידה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה – "אנו צופים אינפלציה של 0.5% ב-12 החודשים הקרובים", מעריכים כלכלני הבנק ומוסיפים – " קיימת אי-וודאות גבוהה סביב התחזית, שכן קשה לתמחר צעדים ממשלתיים נוספים שעשויים להוזיל מחירי מוצרים ושירותים. נציין שהמצב הפיסקאלי הטוב של הממשלה מאפשר צעדים מסוג זה ולא ניתן לפסול גם הפחתת מיסים.
"אנו מעריכים כי עליית השכר במשק והתייצבות מחירי האנרגיה יעלו בסופו של דבר את האינפלציה באופן הדרגתי לטריטוריה חיובית".
בקשר למדיניות המוניטארית, אומרים בפועלים – "אמנם האינפלציה השלילית המתמשכת מהווה חריגה מתחום יעד האינפלציה, אך בבנק ישראל מדגישים שהמדיניות המוניטארית תמשיך להתבסס על סביבת האינפלציה החזויה למספר שנים קדימה. כתוצאה מזה ועל רקע המצב הטוב יחסית של שוק העבודה, אנו מעריכים שבנק ישראל לא ימצא לנכון לנקוט בצעדים לא קונבנציונליים כמו הרחבה כמותית או ריבית שלילית. בנוסף, אנו סבורים כי העלייה במחירי הדירות מהווה שיקול מקרו -יציבותי משמעותי כנגד הרחבה מוניטארית נוספת. בשבועות האחרונים ראינו הפחתות ריבית נוספות בשוודיה וביפן , ולא מן הנמנע שנראה גם הפחתת ריבית נוספת בגוש האירו (מה שאכן התרחש) אנו כאמור לא חושבים שבנק ישראל נמצא כרגע במצב דומה לבנקים מרכזיים אלו. על כן , אנו מעריכים שהריבית תיוותר ברמה של 0.1% חודשים ארוכים".
מה שמדהים שהריבית האפסית הזו מבטאת ביקושים של הציבור לצריכה שוטפת וירידה וקיפאון בחיסכון, אז תחשבו מה היה קורה אם הריבית היתה גבוה, וזה הרי המצב הטבעי, מה היה קורה אז לביקושים? כנראה הם היו יורדים, ומה היה קורה בהתאמה לאינפלציה? כנראה יורדת, או קפואה. כך או אחרת, עכשיו מדברים לא על העלאת ריבית אלא ההיפך כשיותר ויותר מדינות עוברות לטריטוריה של ריבית שלילית – כנסו כאן להבין איך ריבית שלילית תשפיע עלינו.
אקסלנס – מדד פברואר ירד ב-0.3%
בבית ההשקעות אקסלנס סבורים כי מדד המחירים בפברואר יירד ב-0.3%. אביתר בן דוד, כלכלן הבית של אקסלנס, סבור כי בחודש פברואר נמשכה מגמת הירידה במחירים –"מחירי הדלק בתחנות צפויים לרשום ירידה של כ-0.9% . בהתחשב במסלול מחירי הנפט במהלך חודש ינואר, בהחלט מדובר בהשפעה קטנה שהיתה יכולה להיות משמעותית בהרבה אלמלא התיקון שהתקבל בשבועיים האחרונים של החודש הקודם", כותב בן דוד ומוסיף – "מלבד זאת, גם הורדת מחירי התחבורה הציבורית צפויים להמשיך ולהכביד. מבחינת הגורמים העונתיים, סעיף הדיור נוהג לרדת קלות בחודש פברואר ולכן עשוי להוות משקולת וכך גם מחירי ההלבשה וההנעלה".
הראל – מדד פברואר ירד ב-0.4%; מדד מרץ יעלה ב-0.1%
בקבוצת הפיננסים, הראל השקעות סבורים כי מדד המחירים בפברואר יהיה מינוס 0.4%, אך במרץ המדד יחזור לעלות – 0.1%."לאחר שלושה שבועות של עלייה בציפיות לאינפלציה, הציפיות לאינפלציה נותרו כמעט ללא שינוי בשבוע שחלף (מלבד עלייה קלה בטווחים הקצרים)" מעדכנים כלכלני הראל ומוסיפים – "על פי הפרסומים האחרונים העלאת המיסוי על הפחם צפויה לתרום לעלייה של 8 אחוזים במחיר החשמל (תרומה של 0.2% למדד המחירים לצרכן). להערכתנו, עדיין מוקדם לקבוע מה יהיה גובה העלייה במחיר, וכיצד זו תתחלק. אך, במידה ומחירי האנרגיה בעולם ימשיכו לעלות בקצב שנרשם בשבועות האחרונים (מחיר חבית נפט מסוגBRENT עלתה משפל של 26 דולרים, לכמעט 39 דולרים) – בשל עליית מחירי הפחם עדכון תעריף החשמל כלפי מעלה יהיה בלתי נמנע.
"הגדלת מכסות היבוא של דגים, שמן זית וירקות קפואים לשלושה חודשים, עליה הסכים האוצר עם החקלאים, לא צפויה להשפיע על תחזית האינפלציה השנתית; גם בהנחה שהגידול בכמות היבוא יהיה אפקטיבי ובנוסף באמת הקמעונאים יעבירו חלק מההנחה לציבור – אז נכון שהמחירים לא יעלו לפני החג, אבל הם גם לא ירדו אחרי החג. כלומר – יש כאן השטחה של העונתיות מדדי אפריל מאי יהיו נמוכים מהעונתיות הרגילה אבל המדדים שאחריהם גבוהים יותר. בפרספקטיבה שנתית לא קרה כלום. על מנת שמשרד האוצר יוכל להשפיע על יוקר המחיה דרך הורדת מגבלות יבוא – הפעולה צריכה להיות לא מוגבלת בזמן.
בשורה התחתונה, למרות שראינו עלייה בציפיות לאינפלציה בשבועיים האחרונים – אנחנו עדיין חושבים שהציפיות לאינפלציה הגלומות בשוק – נמוכות מידי".
בהראל סבורים שמדד המחירים לצרכן יסתכם השנה ב-0.7% ומדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים הקרובים יסתכם ב-1.1%.
הבנקים הם עדיין הכתובת הראשונה לקבלת הלוואות, אבל יותר ויותר ישראלים פונים לחברות האשראי. אם כי, זה לא הכי מדויק – במקרים רבים זו המערכת המשומנת של חברות כרטיסי האשראי שפונה אלינו.
נכון לתחילת 2021 סך האשראי החוץ-בנקאי של חברות כרטיסי האשראי השונות עולה על 20 מיליארד שקל, והצמיחה בשיעורים גבוהים, ועדיין, צריך לזכור כי משקלן של חברות כרטיסי האשראי בתחום האשראי הצרכני נמוך יחסית, בהשוואה לבנקים.
חברות כרטיסי האשראי מציעות ברוב המקרים הלוואות בריביות גבוהות משמעותית מאלה של הבנקים או גופי הפנסיה, אך מצד שני הן מציעות תהליך פשוט וקצר יותר לקבלת הלוואה. הריבית הממוצעת שגובות חברות כרטיסי האשראי בגין האשראי שהם מעניקות לציבור היא סביב 7%-9%, בעוד שהריבית שהן משלמות לבנקים כדי לקבל את מקור מימון של אותן הלוואות עומד על כ-0.65% עד 1% – המשמעות היא שהרווח שהם עושות עלינו ענק.
בחברות כרטיסי האשראי מסבירים כי הריביות הגבוהות נובעות מכך שמדובר בהלוואות בסיכון גבוה, שכן אין ברשותן ביטחונות. זה לא באמת מסביר את הפער העצום בין הריבית שהן משלמות לבנקים לבין הריבית שהן גובות מהציבור, אבל אם מיציתם את כל האפיקים האחרים לקבלת הלוואה או שאתם זקוקים להלוואה ממש מיידית, לא תמיד יש לכם אפשרות אחרת . כדאי מאוד לבדוק אפשרות להלוואות דרך קופות גמל וקרנות פנסיה וכדאי גם לבחון הלוואה חברתית מהזירות השונות. וכאן תוכלו לקבל הצעה מבית השקעות עם פעילות בזירות להלוואות חברתיות:
הלוואה מחברת כרטיסי אשראי – יתרון המהירות
הבנק בעת מתן הלוואות דורש ביטחונות (ואם זה לא הבנק שלכם הוא לרוב ידרוש פתיחת חשבון אצלו); חברות כרטיסי האשראי מציעות הלוואה מהירה, עם מעט ביורוקרטיה. הלוואה או מסגרת אשראי מחברת האשראי אפשר לקבל באמצעות שיחת טלפון מול מענה אוטומטי, מענה אנושי או אפילו באמצעות האינטרנט, 24 שעות ביממה ובתנאי שאתם מחזיקים בכרטיס האשראי של אותה חברה. את ההלוואה תקבלו בדרך כלל תוך שלושה ימי עסקים.
תנאי ההלוואה שתקבלו תלויים קודם כל בסוג הכרטיס שאתם מחזיקים- אם יש לכם כרטיס אשראי של סטודנטים, תקבלו תנאי הלוואה שונים מאלה שמקבלים כרטיסי פלטינום.
כרטיסי אשראי בנקאי וחוץ בנקאי
גורם נוסף שמשפיע על סוג ההלוואה שתקבלו הוא אם יש לכם כרטיס אשראי בנקאי או חוץ בנקאי. כרטיס אשראי בנקאי – כרטיס שהלקוח קיבל מהבנק. הבנקים בארץ הם גם הבעלים של חברות כרטיסי האשראי השונות, לכן כרטיס האשראי הבנקאי שתקבלו יהיה מחברת האשראי השייכת לבנק. למשל בנק דיסקונט הוא הבעלים של ויזה כא"ל, לכן אם יש לכם חשבון בבנק דיסקונט תקבלו כרטיס אשראי של ויזה כא"ל (או דיינרס). הבנק הוא האחראי לתפעול הכרטיס, למסגרת האשראי בכרטיס ולחוב של הלקוח לחברת האשראי.
כרטיס אשראי חוץ בנקאי – כרטיס ששייך ישירות לחברת האשראי(לרוב כרטיסי מועדון צרכנות) וחברת האשראי אחראית על מסגרת האשראי שתינתן לכם ועל החוב. כלומר יכול להיות שללקוח בנק הפועלים(שעובד עם כרטיס אשראי ישראכרט) יהיה כרטיס חוץ בנקאי שופרסל של לאומיקארד.
ברוב המקרים כרטיס אשראי חוץ בנקאי יהיה בנוסף לכרטיס אשראי בנקאי.
במקרה וכרטיס האשראי שלכם הוא כרטיס אשראי בנקאי, תוכלו לקבל הלוואה בגובה מסגרת האשראי הפנויה שלכם. את מסגרת האשראי קובע הבנק ולא חברת האשראי. כך למשל, אם מסגרת האשראי שלכם היא 20,000 שקל אבל ניצלתם מתוכה 2,000 שקל תוכלו לקבל הלוואה בגובה 18,000 שקל (20 אלף פחות 2 אלף)
במקרה של כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים, הלוואות נלקחות למעשה באמצעות כרטיס האשראי וההחזר החודשי ברוב המקרים אינו יורד מחשבון הבנק. ההחזר החודשי ירד ישירות דרך כרטיס האשראי וניתן לראות את ההורדה בכל חודש בתדפיס כרטיס האשראי לצד יתר הרכישות והעסקאות שבוצעו.
את מסגרת האשראי בכרטיס אשראי חוץ בנקאי קובעת חברת האשראי ותנאי ההלוואה משתנים בהתאם לכרטיס שלכם. מחזיקי כרטיס אשראי בנקאי אמורים לשלם ריבית נמוכה יותר על ההלוואה מזו של כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים, כי הבנק הוא למעשה הערב לחשבון הבנק של בעל הכרטיס. אבל בפועל, החברות מקדמות את כרטיסי האשראי החוץ בנקאיים בעזרת מבצעי הלוואות שונים. מועדוני קלאב 365 למשל מציעים מידי פעם למחזיקי כרטיס אשראי או כרטיס חבר מועדון הלוואות בתנאים אטרקטיביים.
דרוג אשראי
כיום דרוג האשראי שלכם ידוע בדרך כלל גם לחברות כרטיסי האשראי, או חברות להלוואות חוץ בנקאיות פרטיות אחרות. למרות זאת, אם תבקשו הלוואה מחברת כרטיס האשראי החוץ בנקאי שלכם, תידרשו לענות על סדרת שאלות: פרטים אישיים, מקום עבודה, רמת הכנסה, מספר ילדים, רכוש שבבעלותכם (דירה, מכונית) משכנתא וכו'. התשובות לשאלות האלה מוזנות למודל סטטיסטי מורכב שמניב חיתום או דירוג אשראי (Credit Scoring), כלומר ציון שעל פיו נקבעת מסגרת האשראי. לאחר קביעת הליך החיתום, מודיעה המערכת מהו הסכום המאושר ומהי דרגת הריבית. גובה הריבית שתקבע היא בהתאם לרמת הסיכון שלכם.
אגב, עם השקת תעודת הזהות הבנקאית יהיה קל יותר לקבל אשראי במקומות חוץ בנקאיים לרבות בחברות כרטיסי האשראי שכן התעודה היא סוג של דרוג אשראי או ליתר דיוק הבסיס של דירוג האשראי, חומר הגלם שממנו מייצרים את הדרוג. הגופים הרגולטוריים עובדים על דרוג אשראי אחיד שאמור להיכנס ליישום בשנים הקרובות, ואז בכלל בדיקת יכולות האשראי של הציבור תהיה יחסית פשוטה למלווים, אך בינתיים גם תעודת הזהות הבנקאית, עוזרת בבדיקת האשראי של הלווים ומזרזת את התהליך.
אבל, כאמור חלק גדול מהמידע עליכם, מהדרוג שלכם (סוג של דרוג פנימי של הבנקים) ידוע – החברות מסתמכות על כך שאם יש לכם כרטיס אשראי הן יודעות מה והיכן קניתם והאם היו לכם בעיות בתשלום לאורך השנים. אם למשל החברה רואה שכבר עשר שנים אתם קונים בסכומים של עשרים אלף שקלים בחודש, תמיד עומדים בתשלומים ויש לכם כרטיס אשראי יוקרתי, סביר להניח שלא תתקשו לקבל הלוואה. אך אם יש לכם כרטיס אשראי מקומי של סטודנטים, הצטרפתם לפני חודש לחברה והם לא יודעים עליכם כלום, סביר להניח שלא תוכלו לקבל הלוואה גדולה.
כמה זה עולה לנו? הרבה
הריבית הממוצעת שגבו החברות מהלקוחות היא בין 8%-9% בלאומי קארד , דרך 8%-10% בישראכרט ועד ל-10%-12% בכאל. אבל, קשה וזה לא נכון יהיה להשוות בין הריביות מכיוון שבלאומי קארד למשל נתח האשראי לרכישת רכבים הוא משמעותי מאוד, כשליש, והריבית בגינו נמוכה יותר בגלל הרכבים המשמשים כבטוחה.
גובה ההלוואה שמציעות החברות מגיע עד לכ- 60,000 שקל, בהחזר של עד 60 תשלומים. הסכום המקסימאלי להלוואה שמציעות החברות עולה מידי שנה, כך שמומלץ להתעדכן דרך החברות עצמן.
בדומה לבנקים, המעניקים תנאים מועדפים דווקא ללקוחות החזקים יותר, גם חברות האשראי מעניקות ריבית נמוכה יותר למחזיקי כרטיסים המדורגים כמועדפים. למשל ישראכרט וויזה כאל מציעים הלוואה למחזיק כרטיס רגיל בריבית של 13.8%, ולמחזיק כרטיס פלטינום (וכרטיסי יוקרה אחרים) ב-10.1%. כלומר, המחזיק בכרטיס רגיל ישלם עוד כ-7,500 שקל על הלוואה בכום של 40 אלף שקל ל-5 שנים, לעומת מחזיק כרטיס היוקרה.
הלוואות חברתיות – יתרונות וחסרונות
הלוואות מקופות גמל וקרנות השתלמות – זה משתלם
הלוואה מבנק ירושלים – האם כדאי?
מסלולי ההלוואות – מה זה כרטיס מתגלגל?
בדומה למסלולים השונים שמציע הבנק במסגרת מתן הלוואות, גם הלוואות בכרטיס אשראי כוללות כמה סוגים שונים לרבות הלוואות מתגלגלות, מיוחדות, רגילות ועוד.
מסלול ההלוואה צמוד לריבית הפריים (ללא הצמדה למדד המחירים לצרכן), והעמלה שתשלמו היא עמלה בודדת של כמה עשרות שקלים, הנגבית עם נטילת ההלוואה וללא קשר לסכום שלוויתם. זוהי עמלה נמוכה לעומת זו שגובים בבנק. בנוסף, בניגוד לבנקים לא תידרשו לשלם עמלה נוספת בעבור כל החזר.
מי שלא מעוניין לקבל הלוואה חד-פעמית, יכול לקבל אשראי שוטף באמצעות כרטיס אשראי המכונה "מתגלגל", ומאפשר לקבל מעין "חצי הלוואה".
כרטיס אשראי מתגלגל (More של ישראכרט, מולטי של לאומי-קארד ואקטיב של כאל) הוא כזה שבו החיוב החודשי לא יורד בסוף החודש מחשבון הבנק: הלקוח מחליט על הסכום שבו הוא רוצה להיות מחויב בכל חודש ויתרת הסכום "מתגלגלת" לחודש הבא, בתוספת ריבית כמובן. כך למשל, מי שרכש מוצרים בשווי 5,000 שקל מחויב להחזיר לפחות 5% מהסכום בסוף החודש, ויתרת הסכום מגולגל לחודש הבא על פי החלטתו. זוהי מעין הלוואה לתקופה קצרה שפירושה דחיית התשלום.
השיטה הזו לא תמיד מומלצת, ומצריכה אחריות רבה ומשמעת חזקה, שכן הפיתוי לגלגל את התשלומים שוב ושוב גדול מאוד ובסופו של דבר הסכום החודשי יכול להצטבר לסכום שלא תוכלו לעמוד בו. התשלום בעבור המסגרת הזו אינו נמוך, ונע סביב רמה של פריים + 5%
דוגמאות להלוואות:
הנה דוגמאות מחברת כרטיסי האשראי שלי, סביר שבחברות האחרות, הנתונים הם באותו הסביבה –
כרטיס אשראי בנקאי- ויזה כא"ל זהב:
סכום ההלוואה המקסימאלי בהתאם למסגרת אשראי פנויה: 10,000 שקל
מספר תשלומים אפשרי: 6-36
אחוז ריבית שנתי: 11.15% הריבית קבועה ללא קשר למספר התשלומים.
סה"כ ריבית בשקלים: 1,811 שקל
תשלום ראשון: חודש לאחר לקיחת ההלוואה
תשלומים נוספים: ריבית גישור חד פעמית בחודש הראשון בסך 70 שקל עמלת יציאה בגין פרעון מוקדם: 60 שקל
כרטיס חוץ בנקאי- ויזה כא"ל זהב
סכום ההלוואה המקסימאלי: עד 30,000 שקל
מספר תשלומים אפשרי: 6-36
אחוז ריבית שנתי: 12-14% למעט כרטיסים מסוימים שיש להם הטבות. הריבית משתנה בהתאם למספר התשלומים
תשלומים נוספים: ריבית גישור חד פעמית בחודש הראשון בסך 70 ₪, עמלת יציאה בגין פירעון מוקדם: 60 שקל
מבצעים מיוחדים: מחזיקי כרטיס מועדון קלאב 365 (לא כרטיס אשראי!) יכולים לקבל הלוואה של עד 10,000 שקל בריבית שנתית של 5% במקסימום 12 תשלומים. אם מחלקים ליותר תשלומים, הריבית עולה משמעותית.
מדריכים קשורים:
הלוואות חברתיות – יתרונות וחסרונות
הלוואות מקופות גמל וקרנות השתלמות – זה משתלם
הלוואה מבנק ירושלים – האם כדאי?
מדריך כרטיסי אשראי – כל מה שצריך לדעת
ריבית פריים – הריבית שגורמת לכם לשלם יותר!
איך זה שבנקים ממונפים יותר מחברות אחרות? מה יקרה עם הריבית תהפוך לשלילית? וכמה פיקדונות יש בבנק הפועלים
בנק ישראל נעמד על הרגליים האחוריות בניסיון למנוע מהאוצר לפתוח את שוק האשראי לתחרות חריפה עם גופים חוץ בנקאיים. בנק ישראל פשוט דואג לנו – אם תהיה תחרות חריפה ויחלקו פה אשראי לכל מי שרק מצייץ, אז תתפתח פה בועת אשראי ובסוף כולנו נתפוצץ איתה. אבל הדוקטורים והפרופסורים שם כנראה מתקשים להפנים גישות שסותרות את האג'נדה שלהם, אולי בגלל שהם מנותקים מהשטח (וזה לא חדש – במשך שנים רבות הם טענו שאין קשר בין הריבית הנמוכה לעלייה במחירי הדירות, למרות שכל יועץ משכנתא מתחיל יודע ורואה את הקשר מדי יום).
בבנק ישראל מתעלמים מכך שהרחבת תחרות עשויה דווקא להקל על הציבור שיזכה לריבית טובה יותר. בבנק ישראל חושבים שהם יודעים יותר מכולם ושולחים אותנו לראות את "מכונת הכסף" ומה שקרה במשבר הפיננסי הגדול בסוף שנת 2008 כשלטענתם הרחבת שוק האשראי והגדלת השחקנים היא הסיבה למשבר. אבל הם משחקים עם ההיסטוריה – הרחבת שוק האשראי האמריקני, זה רק חלק מהעניין – הבעיה היתה שהשוק לא היה מפוקח, והבעיה הגדולה יותר היתה שהבנקים המציאו מכשירים פיננסים מיוחדים ומסוכנים שנשענים על שוק האשראי, והמערכת (לרבות חברות הדירוג) הגדירו אותם כבטוחים.
שורש הבעיה אז היה בפיקוח, ברגולטור, ואולי כאן העניין – בנק ישראל לא מעוניין להרחיב את שוק האשראי ולייצר עוד סיכונים, עוד נהלים ועוד עבודה, ובכלל – זו שאלה שכל גוף מפקח שואל את עצמו – מה אנחנו צריכים שהשוק יגדל, שהמפוקחים יגדלו, יתרחבו, זה רק מייצר עבודה, ובסופו של יום, למרות שאנו נוטים להאמין שהגופים האלו רוצים רק בטובתנו, יש את השיקול של באיזו שעה אני חוזר הביתה, וכמה סיכון ולחץ יש לי בעבודה.
וכדי שיהיה כמה שיותר רגוע ובטוח, דואגים בעיקר ליציבות הבנקים – זו כנראה פונקציית המטרה של בנק ישראל ועל זה הוא נמדד ונשפט – אם בנק ייפול, יבואו לבנק ישראל בטענות; אם הציבור "ייפול" – זו לא האחריות של בנק ישראל, זה המצב הכלכלי. הרחבת שוק האשראי, עלולה לנגוס ברווחי הבנקים, להחליש אותם וזו כמובן אינה פונקציית המטרה.
המינוף של הבנקים
כשפותחים את הדוחות של הבנקים מבינים שלמרות שהבנקים נראים לרובנו כגופים יציבים ובטוחים, אולי יותר מכל ענף אחר, המציאות שונה. הבנקים נשענים על חובות (פיקדונות הציבור הם בעצם החובות הגדולים שלהם) והם בפועל, הגופים הכי ממונפים – משמע ההון שלהם מממן חלק קטן מהמאזן שלהם. למעשה, זה העסק שלהם – מינוף, מזה הם "חיים" – משלמים משכורות עתק למנהלים, מחזיקים בכמות לא יעילה של עובדים, ומרוויחים בשביל בעלי המניות. מינוף אצל הבנקים זה בעצם לקחת מימון מאוד זול מבנק ישראל ומהציבור ולהחזיר אותו לציבור בריבית גבוה יותר – תיווך של כסף שמשאיר אצלם מרווח נאה (לצד פעילות האשראי, הבנקים מספקים כמובן מגוון שירותים תפעוליים – ניהול חשבון, פעולות בניירות ערך ועוד).
תיאורטית המטרה של הבנקים היא להגדיל את האשראי עד כמה שניתן – ככל שהם נותנים יותר הם מרוויחים יותר, אלא שצריך לקחת בחשבון שיש לווים שמתקשים לעמוד בהתחייבויות שלהם (ואז החוב הופך לחוב בעייתי, יש פריסת תשלומים, יש הפרשה בדוחות, ואולי גם רישום של חוב אבוד), וכשגדלים כמותית, במקרים רבים זה בא על חשבון האיכות, ואז בהתאמה ההפרשות לאשראי גדלות.
אלא שהמגבלה הזו לא אמורה תיאורטית להפריע למנהלי הבנקים, וזה קרה בארה"ב – הם הגדילו את האשראי עוד ועוד, ופשוט דחפו אשראי לכל מי שרץ צייץ – נכון, אשראי פחות איכותי, אבל לאותם מנהלים זה לא הפריע, עד שהבעיה תצוף למעלה זה עניין של שנים, ומי מסתכל על עוד כמה שנים, העיקר שהבונוס השנה מובטח.
וכאן נכנס הבנק המרכזי והפיקוח על הבנקים, כאן נכנסים הנהלים והמגבלות על המינוף. בארץ, מערכת הפיקוח הוכיחה את עצמה – הבנקים הישראליים במהלך המשבר הגדול, היו יציבים מאוד יחסית לבנקים במקומות אחרים. השאלה היום היא אם יציבות חשובה מתחרות? כך או אחרת – כך נראה מאזן של דוח מפוקח – בנק הפועלים (כדוגמה).
הפיקדונות של פועלים
ההון העצמי של בנק הפועלים מסתכם בסוף שנת 2015 ב-33 מיליארד שקל, ההון זה המממן מאזן בסך – 431.6 מיליארד שקל. אם זה היה מאזן של חברת נדל"ן היו כותרות על המינוף החריג שלה, אבל זה בנק ובבנק זה מקובל (ותחת פיקוח ).
ההתחייבויות של בנק הפועלים מסתכמות ב-398.4 מיליארד שקל, והחוב הגדול של הבנק הוא כלפי הציבור – 321.7 מיליארד שקל של פיקדונות מהציבור, ותחשבו על זה – הריבית על הפיקדונות האלו היא לרוב אפסית, ועם זה הציבור איכשהו מסתדר, אבל מדברים עכשיו על ריבית שלילית – אם זה יקרה, האם הציבור ישאיר את הכסף בפיקדונות (ויפסיד כסף) – סביר שחלק גדול מהר השקלים האלו ינדוד למקומות אחרים, ואז במהירות יחסית, הבנק צריך לפרוע סכום נכבד מאוד – השאלה איזה סכום? לבנק יש מזומנים (ופיקדונות – קצת מצחיק, אבל זו האמת לבנק יש פיקדון בבנק) בסך של 65 מיליארד שקל וניירות ערך (שניתנים כנראה ברוב למימוש מהיר) בסך של 62.9 מיליארד שקל (ויש מקורת נוספים), אבל אם באמת תהיה יציאה המונית של כספים, גם הבנק עלול להתקשות לשלם את הכסף. ואולי רק מהטעם הזה, בנק ישראל לא יעשה מהלך כה דרמטי.
מתוך הפיקדונות – 321.7 מיליארד שקל, סך של כ-290 מיליארד שקל הוא בארץ, מתוכו – 97.2 מיליארד שקל אינם נושאים ריבית. מעבר לכך, מתוך סכום הפיקדונות בארץ, כ-165.4 מיליארד שקל הם פיקדונות לפי דרישה שהמחזיקים בהם יכולים לדרוש את הכסף במיידי.
ומי בעצם מחזיק בפיקדונות האלו? אנשים פרטיים מחזיקים ב-150.2 מיליארד שקל; פיקדונות של גופים מוסדיים מסתכמים ב-37.3 מיליארד שקל (קופות, קרנות וכו' – כלומר כסף של הציבור שמושקע בגופם המוסדיים שרוכשים פיקדונות) ופיקדונות של תאגידים מסתכמים בסך של 102.5 מיליארד שקל.
הכספים האלו הם החמצן לפעילות האשראי של הבנק (ושל כל הבנקים המקומיים), ולכן הבנקים כל כך תלויים בכם. כן, בנק הפועלים – לא מה שחשבתם, מסוכן, ממונף, ומאויים על ידי הריבית השלילית.
האם ריבית שלילית יכולה להיות אצלנו, ומה תהיה ההשפעה שלה?
סקר ריבית שלילית – מה הציבור יעשה אם הריבית תהפוך לשלילית?
בנק ישראל שלא הכרתם – צביעות, שקרים ודאגה לבנקים על חשבון האזרחים
מדד תשומות הבנייה למגורים צפוי לרדת ב-0.2% בחודשים פברואר עד אפריל 2016 – כך מעריכים כלכלני קבוצת הפיננסים, הראל. להערכתם בשלושת החודשים הקרובים מדד המחירים לצרכן דווקא יעלה ב-0.3%, וזאת בניגוד למגמת הירידה במדד בחודשים האחרונים בפרט ובשנתיים האחרונות בכלל. מעבר לכך, העלייה במדד המחירים בשעה שמדד תשומות הבנייה צפוי להערכתם לרדת, מפתיעה כי לרוב מדד תשומות הבניה עולה משמעותית מעל מדד המחירים לצרכן.
בהראל צופים כי המדדים הקשורים לשוק הדירות ימשיכו לעלות בשלושת החודשים (פברואר עד מרץ) – מדד מחירי הדירות בבעלות דיירים יעלה להערכתם ב-0.5%, וסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) יעלה בתקופה זו ב-0.6%.
אז למה מדד תשומות הבנייה צפוי לרדת? מדד תשומות הבנייה כולל את עלויות הבנייה – עבודה, חומרים שונים ועוד, ונראה שירידת מחירי הסחורות (לרבות ברזל, אלומיניום ועוד) משפיעה על כיוון המדד, וכן ירידת מחיר הנפט עשויה להשפיע במישרין ובעקיפין (לרבות הוצאות הובלה). אך ההשפעה הגדולה ביותר עשויה להיות סביב כוונת הממשלה להוריד את מחירי המלט ב-5%. המהלך הזה עשוי להיות בעל השפעה גדולה על מדד תשומות הבניה, היות ומעבר למשקל המלט במדד, מחיר המלט משפיע גם על מחיר רכיבים אחרים (בטון, טיט וכו'), כאשר כל המרכיבים יחד מהווים כ-11% מהמדד.
למה מדד תשומות הבנייה כל כך חשוב?
מדד תשומות הבנייה הוא מדד חשוב במיוחד לרוכשי דירות חדשות מסיבה אחת – התשלומים לקבלן צמודים למדד הזה. ככה נקבע, אבל זו לא תורה מסיני, ואתם יכולים לנסות להעביר את ההצמדה למדד המחירים לצרכן, אף אחד לא מבטיח לכם שמדד המחירם לצרכן יהיה נמוך יותר, הנה – התחזית של הראל לחודשים הקרובים היא הפוכה, אבל היסטורית, ומיד הנתונים – מדד המחירים נמוך ממדד תשומות הבנייה.
ורק לצורך המחשה – בשנת 2011 עלה מדד תשומות הנייה ב-3.7% ומדד המחירים לצרכן עלה ב-2.2%; ב-2012 עלה מדד תשומות הבנייה ב-3.3% כפול ממדד המחירים לצרכן; ב-2013 מדד תשומות הבנייה עלה ב-1.4% בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.8% (כן, יש גם חריג);ב-2014 עלה מדד תשומות הבנייה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן ירד, וגם ב-2015 מדד תשומות הבנייה עלה ב-1% ומדד המחירים לצרכן ירד.
אתם יכולים להמשיך ולהשתעשע ביחס ובקשר בין המדדים, בעזרת המחשבונים:
מחשבון מדד תשומות בנייה –
ומחשבון מדד המחירים לצרכן –
ומה בכלל ההצדקה של הקבלנים להצמדה למדד תשומות הבנייה? אז זהו שנכון שזה המדד הכי קרוב לעלויות, אבל גם בו יש עיוותים, ובפועל זה לא הכי נכון להצמיד את התשלומים למדד הזה, הרי הוא מבטא את עלויות הבנייה, וההוצאות של הקבלן לא מורכבות רק מעלות הבנייה אלא גם הקרקע והרווח היזמי. ברגע שמצמידים את כל הסכום, מתקבלת הטייה כלפי מעלה – אנחנו משלמים יותר מאשר ההתייקרות של ההוצאות.
איך מתגברים על ההצמדה למדד תשומות הבנייה?
אם אתם מעוניינים להיחלץ מההצמדה למדד תשומות הבנייה, אתם צריכים לנסות במסגרת המו"מ לדרוש זאת, לפעמים זה עוזר ואז ההצמדה מתחלפת להצמדה למדד המחירים, אבל חשוב לזכור – אף אחד לא מבטיח לכם שמה שהיה הוא שיהיה ושמדד תשומות הבנייה יעלה על מדד המחירים. אף אחד לא יודע מה יהיה היחס בין המדדים בחודשים ובשנה הקרובה (ובטח שלא מאוחר יותר).
במידה והחלטתם או נאלצתם להישאר עם תשלומים צמודים למדד תשומות הבנייה (וגם אם אתם עם תשלומים צמודים למדד המחירים לצרכן) עולה השאלה מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן? (לדחות עד כמה שניתן), או האם לשלם כמה שיותר מוקדם. זו שאלה שמורכבת משיקולים כלכליים וגם שיקולים נוספים. כאן, אנחנו מתייחסים רק לזווית הכלכלית
מצד אחד תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא? וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה. ההחלטה שלכם, וחשוב להדגיש – היו לא מעט הפתעות במדד בשנים האחרונות והכלכלנים היו במקרים רבים רחוקים מלחזות אותו
ומעבר לכך, כאמור, עניין התשלום לקבלן הוא לא רק עניין כלכלי, רבים מעדיפים לשלם בשלבים מאוחרים יותר, אחרי שהם כבר בטוחים שהנה אוטוטו הם מקבלים את הדירה, ותמיד זה נכון להשאיר חלק משמעותי לסוף התהליך.
מדריכים נוספים:
מה עדיף – ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ) או קבועה צמודה ?
מעודכן ל-03/2018
קרנות סמארט-בטא (Smart Beta) – לא ממש חכמות. הרבה רעש יש סביב הסמארט-בטא, מה הן הקרנות האלו? האם הן קרנות מחקות או קרנות אקטיביות, וכמה דמי ניהול הן גובות?
ונתחיל דווקא בדוגמה מהשטח (תיאורה והסברים מורחבים בהמשך) – הנה פרסומת שהופיעה בעיתונות באמצע שנת 2016 – "במקום להשקיע במדד ת"א 100, תשקיעו חכם: אלטשולר שחם סמארט בטא ת"א 100 Low Volatility- קרן מחקה חכמה המאפשרת ליהנות מחשיפה ל-30 מניות נבחות מתוך מדד ת"א 100, בעלת ערך סיכון (VAR ) הנמוף ביותר. מדד ה- low Volatility מכה את המדדים מתחילת 2015 – המדד עלה ב-4.32%, בעוד מדד ת"א 100 ירד ב-3.76% . הקרן של אלטשולר שחם סיפקה תשואה של 3.4%". אז ראשית, חשוב להזכיר כי מאז המדדים השתנו – מדד ת"א 100 כבר לא קיים, הוא הוחלף במדד ת"א 120, אבל מה שחשוב זו ההבנה – האם יש כאן נוסחה שמכה את המדדים? או לא?
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
האם אלטשולר שחם חכמים יותר מאחרים? לא
ובכן, מה יש לנו כאן? יש לנו קרן שעוקבת אחרי מדד שלא קיים, זה מדד שהיא ייצרה אותו בשביל שתהיה לה קרן שעוקבת/ מחקה אחריו. אבל זו המצאה, וזה בסדר – מדדים במהותם הם שרירותיים, ואפשר לייצר אינסוף מדדים, אבל כאן יש מדד שמצליח להכות את המדד הבסיסי (ת"א 100), והופ – חגיגה שיווקית. אבל חברים אין קסמים, ברגע שיוצאים מהמשבצת של המדד המקובל, יש גם סיכון (שהתשואה תהיה מתחת למדד הייחוס/ הבנצ'מרק), ואסור לשכוח זאת – סיכוי לרווח הולך יחד עם סיכון להפסד – הגדלתם את הסיכוי הגדלתם את הסיכון – עוד לא נברא הגאון שיודע להגדיל את הסיכוי מבלי להגדיל את הסיכון, וכל מי שמספר לכם אחרת , מבלף אתכם.
אז הפעם לפי הנתונים של אלטשולר זה הצליח, אבל מה עם חצי הכוס הריקה – איפה אותם קרנות בטא סמארט של אלטשולר שלא הצליחו? מה עם למשל קרן הנאמנות סמארט בטא מעו"ף של אלטשולר שחם (שבינתיים דווקא נמצאת בסוף דרוג הקטגוריה שלה במבחן התשואה) ומעבר לכך – אם המדד החדש מייצר 4.32%, למה הקרן של אלטשולר השיגה רק 3.4% ? – כן, זה כנראה גם (ובעיקר) בגלל דמי הניהול.
ואחרי ההקדמה המוחשית, מה זה בכלל קרנות סמארט-בטא , האם הם קרנות מחקות (כנראה שלא ממש למרות שהם מוגדרות על ידי הרגולטור כסוג של קרנות מחקות), והאם הם צריכות להיות חלק מתיקי ההשקעות שלכם? (ממש לא בטוח)
קרנות סמארט-בטא (Smart Beta), בטא חכמה, נולדו על רקע המחלוקת בת עשרות השנים בין מנהלי ההשקעות האקטיביים לבין הדוגלים בשיטת ההשקעות הפאסיבית. על פי הגישה האקטיבית אפשר לייצר תשואה עודפת בתיק ההשקעות אם מנהלים את תיק ההשקעות באופן שוטף, כלומר בודקים ניירות ערך באופן שוטף ומבצעים בהתאמה פעולות קנייה ומכירה. זה ההסבר של הדוגלים בגישה זו לכך שיש מנהלי קרנות שמכים את השוק, אבל מנגד, טוענים הדוגלים בשיטה הפאסיבית שלאורך זמן לא ניתן להכות את השוק.
על פי הגישה הפאסיבית מאחר שלאורך זמן קשה מאוד להכות את השוק, וגם אם מצליחים לייצר תשואה עודפת לרוב דמי הניהול הופכים אותה לאפסית או שלילית, אזי עדיף להיצמד למדדים. הרי אם אי אפשר להכות את השוק שזה המדד ייחוס (הבנצ'מרק), אז עדיף פשוט להשקיע במדד/ באינדקס. זאת ועוד – דמי הניהול על התעודות סל נמוכים משמעותית מאשר בקרנות וזה מכיוון שבתעודות אין מה לנהל, הן פשוט עוקבות אחרי מדדים.
הרציונל של הגישה הזו שנתמך גם אקדמית, אם כי, פה ושם כן תמצאו מנהלי השקעות שמכים את השוק, הצמיח את תעשיית תעודות הסל שהן בעצם המכשירים המסורתיים שעוקבים אחרי מדדים. מדובר על כל סוגי המדדים – מדדי מניות, מדדי אג"ח, מדדי סחורות, מטבעות, ועוד. כאן, תוכלו להרחיב על תעודות הסל, וכאן על הקרנות המחקות
קרנות הנאמנות שבמקור היו נאמנים לגישה האקטיבית בלבד, החלו בהדרגה וכדי למנוע את זליגת הכספים מהן לתעודות הסל, לייצר מכשירים עוקבי מדדים (מכשירים פסיביים). תעשיית הקרנות הצמיחה את הקרנות המחקות שהם דומות במהותן לתעודות הסל (עם דמי ניהול נמוכים במיוחד), ובשנים האחרונות כמה קטגוריה חדשה – קרנות הסמארט בטא.
קרנות סמארט בטא (Smart Beta/ SB), הם בעצם קרנות שמבוססות על מדדים מסוימים, אבל מוסיפות "פלפל"; הן סוג של ייצור כלאיים, הן משקיעות במדד בדומה לקרנות המחקות (מחקות מדדים), אבל, לא בדיוק, והשוני הוא בשני אופנים – או שהן משנות את "הנוסחה", ולדוגמה – שינוי של משקלי ניירות ערך במדדים קיימים, כאשר מתבססים על פרמטרים נוספים או שונים משווי השוק של החברות, ולדוגמה – בקרן כזו יכול המנהל להחליט כי לכל המניות משקל שווה ולא לפי שווי שוק. זה גם סוג של השקעה במדד, אבל מדד שעבר סינתזה מסוימת. לדוגמה משקל שווה לכל מניה.
רעיון נוסף של הקרנות החכמות האלה הוא לעקוב אחרי חברות עם פקטורים תפעוליים ותוצאתיים ברורים וקבועים מראש. זה יכול להיות מדדי רווחיות, תנודתיות של המניה בשוק (לרוב תנודתיות נמוכה שמשדרת ביטחון וזיכון נמוך יחסית), תשואה במהלך תקופה, יחסי נזילות איתנות פיננסית, צמיחה בהכנסות, שיעור דיבידנד, מכפיל רווח, תזרים מזומנים ועוד.
ומכאן שיש כאן הרחבה של הכלי המסורתי – המדד, כך שמכניסים בו קצת אקטיביות והבדלים ביחס למצב הבסיסי והכל כדי לייצר עליו תשואה עודפת. והאם זה מצליח? שיווקית כן – בארה"ב כן, קרנות הסמארט בטא גדלו להיקף כספים מנוהל של מעל ב-60 מיליארד דולר קרוב ל-20% משוק קרנות הסל. אבל האם יש בזה תוכן או שזה גימיק שיווקי? האם יש בזה הגיון? האם הרציונל של שיפור של מדדים קיימים עושה שכל? ממש לא בטוח – מי קבע שהתייחסות שווה לכל מניה במדד (משקל שווה) נכון יותר ממשקל לפי שווי שוק? ברגע שיוצאים מהמשבצת של המדד המוכר והידוע זה כבר הופך את העניין למוצר לא ברור. הוא לא מדד כאמור, אבל הוא גם לא ניהול אקטיבי כי ברגע שמוגדרים הפרמטרים לרבות המשקולות, אין כאן ניהול אקטיבי זה רץ על פני התקופה לפי המדד החדש שייצר מנהל הקרן.
הקרנות האלו עדיין נהנות מדמי ניהול יחסית נמוכים, אבל גבוהי מהקרנות המחקות, ולמרות שאתם תקראו בלי הפסקה על היתרונות של הקרנות האלו ברחבי הרשת, האמת שונה – יש אמנם יתרונות כי בכל זאת מדובר על השקעה מפוזרת עם התאמה לאינדקס מסוים, ולכן להבדיל מהגישה האקטיבית, כן צפוי שהתשואה תהיה בסביבה של המדד (אלא אם מנהל הקרן מחליט ל"התפרע" עם המשקולות ביחס לאינדקס הבסיסי, לרוב זה לא המצב), אבל יש גם חסרונות – המשקיע לא מקבל את תשואת המדד, הוא לא "יכול לישון בשקט" כי הוא מקבל את המדד יהיה אשר יהיה. הוא יכול להתעורר להפסד יחסית למדד ואת זה צריך לקחת בחשבון.
על המדד ועל המדד "החכם"
והנה המחשה – מדד ת"א 25 מבטא את 25 המניות הגדולות בת"א (אנחנו רגע לפני מדד ת"א 35 שיכלול 35 מניות). מדדי המניות האלו מבוססים על שווי שוק – אם השווי שוק של טבע הוא 90 מיליארד שקל ושל בנק הפועלים 20 מיליארד שקל, אז כמובן שמשקלה של טבע יהיה גדול יותר (כפוף לשיעור מדד מקסימלי).
תעודות הסל והקרנות המחקות עוקבות אחרי מדדים, ונתייחס ספציפית למדד ת"א 25/ ת"א 35 – הן בעצם בונות (בעיקר דרך מכשירים פיננסים) את האינדקסים האלו ועוקבות אחריהן. תעודות הסל מחויבות לספק את תשואת המדד, קרנות מחקות עושות את המקסימום לדבוק במדד (והן בפועל משיקות למדד). יש הבדלים גדולים בין תעודות הסל לקרנות מחקות – כאן תוכלו לקרוא על כך.
תעודות הסל והקרנות המחקות שהם ממשפחת המוצרים הפסיביים משקיעות בהתאם למשקל המדד – טבע תהיה במשקל גבוה מפועלים. זה הרעיון והעוצמה שלו נשאבת כאור מכך שלאורך זמן קשה מאוד להכות את המדד (רק מעטים מצליחים).
הגישה של הסמארט-בטא יהירה ויומרנית – הגישה די מזלזלת במכשירים הפסיביים המסורתיים, הם נגד משקל לפי שווי שוק בטענה (שניתן ברגע להפריך אותה) שהמניות עם השווי שוק הן המניות שעלו הרבה ולכן דווקא לא כדאי שהן יהיו במשקל גבוה בתיקי ההשקעות. ומכיוון שהם במשקל גבוה במדד, הגישה העדיפה היא להשוות את משקל המניות של המדד ולא לתת עדיפות למניות עם שווי גבוה. אבל שווי גבוה אינו בהכרח תשואה עתידית נמוכה יותר מחברה עם שווי נמוך. בגישה הזו, החבר'ה של הסמארט בטא היו מפספסים במשך שנים תשואות מרשימות של מניות בשווי גבוה, לדוגמה – אפל שגם לפני 10 שנים נחשבה חברה עם שווי גבוה, אלא שמאז רשמה תשואה עודפת על השוק. עם זאת, סטטיסטית אכן מניות עם שווי נמוך תנודתיות יותר ממניות עם שווי גבוה, ולכן סטטטיסטית הן גם עולות יותר כאשר המגמה בשוק היא חיובית.
"החוכמה" של גישת הסמארט בטא היא בתיקון מדדים על ידי ניהול אקטיבי מסויים ומסוייג. הם לא מנהלים באופן שוטף את הקרן, אבל הם מנהלים את הנוסחא שלה בתחילת הדרך כך שהיא חכמה יותר – לא עוד מדדים, אלא מדדים חכמים על פי קריטריונים כמותיים קבועים שהוגדרו בתחילת הדרך. אבל האם המנהלים יודעים איזה פקטור הוא ה-X פקטור, האם הם יודעים מה יניב תשואה עודפת? מחקרים על גבי מחקרים מחפשים את הפקטור הזה שייתן תשואה עודפת – בספרי המימון ושוק ההון מוצגים מאות ואפילו אלפי מחקרים סטטיסטיים שמנסים למצוא את האלפא – התשואה העודפת, בהינתן בטא (בטא מבטאת תנודתיות וסיכון ביחס לסיכון השוק) נמוכה ככל האפשר.
בטא, נתעכב מעט על המושג – משקפת רגישות של תיק ההשקעות לסיכון השוק שהוא סיכון שלא ניתן לנטרל אותו (להפחית אותו). המטרה של מנהלי התייקם היא לצמצם את הבטא, כלומר להביא את סיכון תיק ההשקעות לסיכון כמה שיותר קרוב לסיכון השוק (מעין אינדקס השוק הכללי), תוך כדי יצירת אלפא – שהיא תשואה עודפת. כלומר להשיג תשואה עודפת בסיכון עד כמה שיורת נמוך – אבל , חברים אין קסמים. כאשר הקרנות האלו מתרחקות מהמדד (מתרחקות מהשוק) הן אולי מבטאות סיכוי/ אפסייד ביחס למדד (סיכוי לאלפא), אלא שהסיכוי הולך יחד עם הסיכון. הכלל הראשון של ההשקעות הוא שהסיכוי והסיכוי צמודים לטוב ולרע. כשהסיכוי גדול גם הסיכוי גדול וההיפך.
קרנות הסמארט-בטא שזזות מהמדדים לוקחות סיכון. קרנות סמארט בטא מגדירות כאמור פקטורים בתחילת דרכן, ומעבר לנתוני האלפא והבטא, חלקן מתמקדות (כל קרן והמיקוד שלה) בפקטורים נוספים, לרבות מומנטום (קרנות שפועלות ורוכשות מניות רק בהינתן שהמניה נמצאת במומנטום חיובי), פקטור נזילות (קרנות שרוכשות מניות רק בהינתן שהן בשיעור נזילות מסויים), פקטור רווחיות, פקטור צמיחה ועוד. יש קרנות שעובדות על פרמטר אחד ויש כאלו שמשלבות מספר פרמטרים.
החסרונות של קרנות סמארט-בטא
תעשיית הסמארט בטא העולמית המקביל לגידול הפנומנלי גם משנה צורות. עם בעבר היא היתה צמודה למדד, היום היא מעין מייצרת מדדים. אחת הקרנות הגדולות בתעשייה הזו היא (Hedj – WisdomTree Europe Hedged Equity), קרן של למעלה מ-15 מיליארד דולר שמשקיעה בחברות אירופיות משלמות דיבידנד, שלפחות 50% מהכנסותיהן מתקבלות מחוץ לאירופה. הקרן מגדרת את המטבע כך שהשינויים באירו לעומת הדולר מנוטרלים.
דוגמה לקרן סמארט בטא נוספת שהיא כבר לא הזן הישן של קרנות שעושות סויטש למדד, אלא הרבה יותר מזה היא (ALPS Medical Breakthroughs – SBIO). הקרן הזו משקיעה בחברות ביומד שיש להן לפחות תרופה אחת בשלבי אישור II או III ב-FDA. תנאי נוסף ששווי השוק של החברות האלו הוא בין 200 מיליון דולר ל-5 מיליארד דולר, ושברשותן מזומן למימון צורכיהן לפחות לשנתיים הקרובות. הקרן הזו הצליחה מאוד ב-2015, אבל ברגע שמדובר על קרנות כאלו שכבר רחוקות מהמדד, ומבטאות סיכוי/ אפסייד ביחס למדד, הרי שיש גם סיכון. הכלל הראשון של ההשקעות הוא שהסיכוי הולך יחד עם הסיכון לטוב ולרע. כשהסיכוי גדול גם הסיכוי גדול וההיפך.
ומעבר לכך – כפי שניתן להתרשם מסגנון ההשקעה של הקרן הזו, המרחק בינה ובין מדד ייחוס הוא רב, ולכן משקיעים צריכים לזכור שזו קרן ביוטק ייעודית, אך אין כאן באמת סוג של מדד, בטח לא מדד שוק כולל שלרוב נחשב יציב יותר מתעשיות נישתיות ומסוכנות כמו הביוטק.
בעיה נוספת של הקרנות האלו היא שהן פשוט גדולות. מאחר שהן באופנה ויש סביבן הייפ הן מגייסות ואז נוצר מצב שיש להן הרבה כסף והכסף הזה זורם לאותן מדדים ייחודיים ומעלה את המניות במדדים האלו וחוזר חלילה – הציבור רואה שהקרנות עולות ומזרים כספים, ובשלב מסיים הן כבר חלק מהעשייה הזו, הן כבר חלק ממעגל הקסמים הזה שמנפח את המניות. אלא שככל שהמניות עולות, פוטנציאל התשואה העתידי כמובן יורד.
וחסרון נוסף – דמי ניהול. קרנות מחקות שעוקבות אחרי מדדים גובות דמי ניהול אפסיים. הסמארט-בטא גובות יותר, גם בארץ , ומה המצב בארץ?
בארץ, יש קרנות סמארט-בטא, אך הן פחות משמעותיות בהיקפם היחסי מאשר בחו"ל. הקרנות הבולטות של הסמארט-בטא הן של אלטשולר-שחם, אבל בינתיים הן לא להיט גדול ודמי הניהול שלהן לא נמוכים.
המשקיע הישראלי יוכל לרכוש קרנות זרות שמתמחות בסמארט-בטא במקביל ליישום החקיקה על הפצת קרנות זרות. הקרנות הבולטות
סיכום ב-3 נקודות:
- קרנות סמארט-בטא משקיעות בהתאם לפקטורים ומדדים שונים – בורסאיים, עסקיים, חשבונאיים, טכניים ועוד. הן משקיעות בהתאם לדפוס השקעה ברור ומוגדר מראש, אבל חוץ מגימיק שיווקי הן לא באמת כאלו חכמות.
- הקרנות האלו הן לא קרנות מחקות וגם לא קרנות אקטיביות – משהו באמצע, ובהתאמה הן לא מספקות תשואה של אינדקס אלא משהו ליד – אולי יותר, אולי פחות. חשוב לזכור איפה שיש סיכוי יש גם סיכון, ואם הן מתרחקות מהמדד (לטוב ולרע) בהתאמה גם הסיכון גדל.
- דמי הניהול על הקרנות האלו גבוה ביחס למכשירים הפסיביים – תעוודת הסל והקרנות המחקות.
מדריכים נוספים:
קרנות מחקות – יתרונות וחסרונות
תעודות סל – כל מה שצריך לדעת
קרנות נאמנות – מה זה?
עדכונים על קרנות סמארט-בטא:
אוקטובר 2016 – קרנות סמארט בטא ויתרו על טבע והכיו את המדדים. קרנות סמארטבטא הצליחו ב-2016 לייצר תשואה עודפת על השוק – האם זה פוקס? מאוד ייתכן. הקרנות ויתרו על טבע, וחברות פארמה אחרות וניצלו מהנפילה במניות האלו. וכך, השיגו תשואה עודפת על פני מדדי הייחוס – להרחבה בכלכליסט
"משהו מקולקל במדדים" – אומר ליאור כגן, מנכ"ל חברת הסמארט-בטא של אלטשולר שחם. ומה מקוקלק במדדים ? ההסתמכות על מניות הפארמה (טבע, מיילן, פריגו) שמהוות מרכיב מאוד משמעותי מהמדד המוביל בבורסה, והבעיה – שהמניות האלו פשוט יורדות. על רקע זה, קרן הסמארט בטא של אלטשולר על המניות המובילות בת"א 100 מצליחה לספק תשואה טובה מתחילת 2016, אבל זה כמובן מקרי, הם פשוט בחרו בנוסחא שעכשיו מצליחה , שנה שעברה נכשלה, ומי יודע מה בהמשך?
הקרן בוחרת 30 מניות עם תנודתיות נמוכה מתוך 100 המניות במדד ת"א־100, ולכל מניה יש משקל שווה – 3.33%. הקרן לא מחזיקה כלל בפריגו וטבע ולא סבלה מהירידות החדות, אבל אלוהים ישמור על מי הם עובדים – הרי תנודתיות נמוכה משמע סיכון נמוך משמע סיכוי נמוך – מניות תנודתיות הן גם מניות שהסיכוי בהם להרוויח עולה – אז באלטשולר נטרלו מהסיכון, ויצא להם במקרה טוב, אז מה? זה יכול להתהפך בהמשך ועובדה – שנה שעברה דווקא המניות האלו סיפקו תשוטאה עודפת. ולכן שכגן אומר "משהו פה מקולקל במדדי הבורסה" אז זה אמנם נכון – יש הישענות על חברות פארמה ללא הצדקה, אבל אין לזה קשר להצלחה לכאורה של קרנות הסמארט-בטא. הקרנות האלו פשוט ממציאות מדד ועוקבות אחריו – זה יכול להצליח וזה יכול להיכשל – בכלכליסט בחרו להלל את תעשיית הסמארט-בטא – שלא בצדק.
בנק אוצר החייל מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה על מניות בוול-סטריט. מדובר בפיקדון דולרי ל-18 חודשים בתוספת מענק המותנה בעלייה ובתנודתיות סל מניות מובילות מסקטורים שונים, הנסחרות בבורסה האמריקאית.
סל המניות המורכב מ- 10 מניות של חברות מובילות מסקטורים שונים, הנסחרות בארה"ב (לכל מניה משקל שווה) – SALESFORCE.COM INC, ELECTRONIC ARTS INC, AMAZON. COM INC, NETFLIX INC, GENERAL ELECTRIC CO, GENERAL MOTORS CO,DELTA AIR LINES INC , AMERICAN AIRLINES GROUP INC, GILEAD SCIENCES INC, BIOGEN INC.
תנאי הפיקדון המובנה. נתחיל במענק. נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 30% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 15.3.16). תקופת הבדיקה הינה בת 17 חודשים, החל מיום 16.3.16 ועד ליום 15.8.17, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה.
ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), קיימות 2 אפשרויות:
במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).
במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 2% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).
שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").
תנאי המענק: במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 100% משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 30.00% (לא כולל).
אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/ אפס – ייפרע הפיקדון בתום 18 חודשים ללא מענק. קרן הפיקדון מובטחת.
בנק לאומי השיק לאחרונה פיקדון מובנה על מניות זרות. הפיקדון לשנתיים וחצי והתשואה בו מותנית בסל של מניות זרות. קרן ההשקעה מובטחת והמענק / תשואה מותנה בתשואת הסל. סל המניות – נוברטיס, BASF , נקסט, עליבאבא, Chicago Bridge , בקסטר, קומקסט, IBM, מקדונלדס ואלרגן.
במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב כך – לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 28% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה. במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית. במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של 1% למשך תקופת הפיקדון. לפרטים נוספים על הפיקדון בלאומי
למידע נוסף על הפיקדון המובנה באתר בנק אוצר החייל
פיקדון מובנה על סל מניות זרות – בנק לאומי מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה שקלי לשנתיים וחצי שהתשואה בו מותנית בסל של מניות זרות. קרן ההשקעה מובטחת והמענק / תשואה מותנה בתשואת הסל.
סל המניות – נוברטיס, BASF , נקסט, עליבאבא, Chicago Bridge , בקסטר, קומקסט, IBM, מקדונלדס ואלרגן.
במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב כך – לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 28% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה.
במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית.
במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של 1% למשך תקופת הפיקדון.
המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל. השתתפות של 100% משיעור השינוי של סל המניות. בכל מקרה, קרן ההשקעה מובטחת ע"י בנק לאומי בתום תקופת הפיקדון – וזה חשוב ביותר. החשש מפיקדונות מובנים (סטרקצ'רים) הוא שלא קיימת מחויבות טוטאלית להחזר הקרן, ואם יצרן המכשיר במצוקה הפיננסית קיים סיכון שהקן לא מובטחת. אבל, אם המתווך – במקרה הזה, בנק לאומי, מבטיח את הקרן אז כמובן שהביטחון עולה. קיים כמובן חשש, אחרי הל, כולם יכולים ליפול, אבל בנקודת זמן הזו, זה נראה תרחיש דמיוני.
ולכן קרן הפיקדון מובטחת (קרן שקלית). הפיקדון כאמור הוא למשך שנתיים וחצי, כלומר אם תקבלו את המינימום בעוד שנתיים וחצי – את הקרן בלבד, אז נכון שלא הפסדתם נומינלית, אבל הפסדתם ריאלית כי בינתיים היה מדד (שצפוי להיות כמה אחוזים בודדים). מעבר לכך, הפסדתם תשואה אלטרנטיבית בהשקעות אחרות, אבל האמת שאין ממש השקעות סולידיות שמספקות תשואה משמעותית, אם תקבלו למשך שנתיים וחצי 3% כנראה שעשיתם עסקה טובה (אפילו טובה מאוד).
ולכן, החסרונות של הפיקדון המובנה הזה, ופיקדונות מובנים בכלל הם לא משמעותיים בעולם של ריבית נמוכה (מה גם שהריבית בחלק מהעולם היא ריבית שלילית).
תאריך תחילת הפיקדון הוא 14 במרץ 2016 ותאריך סיום הפיקדון הוא 14 בספטמבר 2018.
המחיר הבסיסי של מניה הוא בהתאמה מחיר הסגירה של כל אחת מהמניות ב-14 במרץ והמחיר הקובע הוא מחיר הסגירה של כל אחת מהמניות ב-7 בספטמבר 2018.
בנק לאומי מגדיר אירוע מזכה ריבית – עליה של 28% או יותר במחיר הסגירה של מניה ביחס למחיר הבסיסי של המניה ביום מימי התקופה הקובעת. הבדיקה היא אחת ליום על פי שער הסגירה של אותה מניה.
שיעור השינוי של מניה – אם לא אירע אירוע מזכה ריבית: שיעור השינוי (חיובי או שלילי) בין המחיר הקובע של מניה לבין המחיר הבסיסי של מניה. אם קרה אירוע מזכה ריבית של מניה: שיעור השינוי של אותה מניה יהיה שיעור של 1% לכל תקופת הפיקדון. שיעור השינוי של סל המניות יהיה סכום המכפלות של משקל של כל מניה בסל המניות בשיעור השינוי של אותה מניה. המענק הוא 100% משיעור השינוי של סל המניות.
המינימום לרכישת הפיקדון המובנה – 15 אלף שקל.
למידע נוסף על הפיקדון המובנה באתר בנק לאומי
פיקדונות לטווח קצר לא נותנים כמעט ריבית, אבל מי שמוכן לסגור את הכסף לתקופה ארוכה יותר – כמה שנים, יכול כבר להשיג ריבית סבירה. בנק אגוד מציע פיקדון שקלי לחמש שנים עם נקודות יציאה בתום שנתיים וכל שנה לאחר מכן, בריבית עולה של עד 2.20% (ההפקדה לפיקדון היא באינטרנט), אבל האמת שזה לא מפתה כמו שזה נשמע.
ריבית של 2.2% אולי נשמעת מצוינת, אבל זו ריבית לשנה החמישית, וכשמשקיעים בפיקדון שקלי לחמש שנים מה שחשוב זה הריבית הממוצע, חשוב לראות מה קורה לאורך כל הדרך עד לשנה החמישית – בשנתיים הראשונות הריבית בפיקדון – 0.30%; בשנה השלישית – 1.25%; בשנה הרביעית – 1.90%; בשנה החמישית – 2.20%, ואם תעשו ממוצע תקבלו שהריבית השנתית הנומינלית הממוצעת (אם מחכים עד סוף התקופה) היא – 1.187%.
בבנק אגוד מדגישים כי ניתן להפקיד בפיקדון החל מ-5 אלף שקל ועד 1 מיליון שקל.
לאחרונה השיקו בבנק מזרחי טפחות את פיקדון קרמבולה – פיקדון שאמור לספק ריבית שקלית של 1.5% בשנה לחוסכים במשך שלוש שנים (ובמידה והמדד יהיה גבוה יותר יקבלו החוסכים את המדד) – נראה שקרמבולה עדיף על הפיקדון הזה של אגוד שגם ארוך יותר וגם מספק ריבית נמוכה יותר.
ובעניין אחר (אבל קרוב) בנק אגוד משווק במרץ את החשבון הפוך – חשבון בנק שבו לעוברים מבנקים אחרים יהיה ריבית שקלית של 3% על העו"ש (עד לגובה המשכורת), הם לא ישלמו ריבית על מינוס עד גוב ההמשכורת, וכן הם יזכו להטבות נוספות. עם זאת, ההטבות האלו מדידות, ולפני שעושים מהלך של מעבר בנק, חשוב להבין שהרווח הזה למשך תקופה של שלוש שנים יכול להפוך להפסד – ולכן חשוב מה יקרה אחרי השלוש שנים האלו, וחשוב לדעת מה התנאים שאתם יכולים לקבל מהבנק שלכם – במקרים רבים, הבנק יעדיף להוריד את העמלות ולהשאיר אתכם בסניף.
הנה מקרה שממחיש עד כמה העולם הפיננסי שלנו מעוות וחסר צדק ומוסר. יועצי הבנקים שיווקו בחודשים הראשונים של השנה את קרן הנאמנות השקלית של אקסלנס בהיקף של 1 מיליארד שקל.
הקרן הזו לא תניב למשקיעים בה תשואה – משהו בסגנון האפס – זה מה שמקבלים על תשואה באפייקם סולידיים, אולי במקרה הטוב כמה עשיריות בודדות, אך שלוקחים בחשבון את דמי הניהול של 0.1%, ואת עמלת דמי המשמרת אז מבינים שהמחזיקים (כנראה רובם) הולכים להפסיד.
אז איך זה ששווקו 1 מיליארד שקל בחודשיים – ובכן, זה העניין – כשאתם, מחזיקי הקרנות מפסידים, יש מישהו שמרוויח – הבנקים – הם מקבלים באופן שוטף את עמלת ההפצה מהקרנות (לא ממכם ישירות), והם מקבלים את דמי המשמרת שעשויים להגיע ל0.4%-0.5%, אם כי במקרים שהולכים וגדלים דמי המשמרת יורדים משמעותית ואף מתאפסים.
אז אין כאן כמובן את טובת הלקוח, אין כאן תשואה, אין כאן שום יתרון ללקוח; יש כאן עמלות של הבנק – ככה הוא מרוויח ולכן יד נעלמה שולחת את יועצי השהקעות לשווק את הקרן המפסידה הזו.
גם אקסלנס אגב לא נהנית מהגידול בהיקף הקרן הזו – בפועל היא מפסידה – היא מקבלת דמי ניהול של 1 מיליארד שקל ומצד שני משלמת דמי הפצה של 0.2% – הפסד של 0.1%.
הבנקים שמשווקים את הקרן הזו חוטאים לתפקיד שלהם, הם יכלו להפיץ ולשווק קרנות כספיות שם אין דמי משמרת, או להעיר ולהציף ללקוחות את הבעיה ואז אולי הוא בכלל לא היה נכנס להפסד הסולידי הזה.
למדריכים נוספים:
קרנות סמארט בטא – לא כאלה חכמות
מעודכן ל-10/2021
עומדים לקחת משכנתא ומתלבטים כמה להחזיר כל חודש? גובה ההחזר החודשי ישפיע באופן ישיר על רמת החיים העתידית שלכם ועל ההבדל בין רווחה יחסית לבין לחץ כלכלי וקושי בניהול תזרים ההוצאות עד לסיום החזר ההלוואה ■ אז איך קובעים את גובה ההחזר החודשי, במה הוא תלוי ואיך להתייחס לשינויים הצפויים בעתיד? הנה כמה דברים שכדאי לכם לדעת
רוכשי דירה הלוקחים משכנתא כובלים עצמם להתחייבות ארוכת טווח – היכולה להימשך עד 30 שנה, לכן גובה ההח החודשי חייב להתאים לא רק ליכולת ההחזר שלכם כיום אלא גם לזו העתידית
מדובר אולי ההחלטה הכלכלית המשמעותית היותר בחייהם של רוב האנשים, ועדיין רוב הלווים העתידיים בודקים רק את נושא הריבית ובניית תמהיל המשכנתא. כדאי להבין היטב את משמעות גובה ההחזר החודשי של המשכנתא וכיצד פרט זה ישפיע על חייכם לאורך העשורים הקרובים.
ככה תעריכו את גובה החזר המשכנתא
איך בעצם קובעים את גובה ההחזר החודשי במשכנתא? האם באופן ההגיוני הבא – מחשבים את ההכנסות נטו שלנו, פחות ההוצאות, ורוב מה שנשאר, אחרי שנפחית גם סכום שאותו נשמור להוצאות לא צפויות, הולך להחזר המשכנתא? ככה קובעים כמה להחזיר כל חודש? אז האמת שכן, אבל חשוב לשים לב לכמה נקודות קריטיות שיכולות להשפיע על המשוואה הזו בטווח הקרוב ובכלל לאורך חיי המשכנתא.
על פי נתוני בנק ישראל המשכנתא הממוצעת במשק עמדה ביולי 2021 על כ-954 אלף שקל, וההחזר הממוצע מסתכם ב-4,400 שקל – סכום הגבוה משכר הדירה הממוצע במדינה, שנכון לאותו תאריך עומד על כ-4,100 שקל.
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
הנחיות בנק ישראל
קודם כל חשוב לדעת שגובה ההחזר לא תלוי רק בכם. על פי הנחיות בנק ישראל, לבנקים למשכנתאות אסור לתת ללקוחות משכנתא, שגובה ההחזר שלה יהיה גבוה מ-50% מההכנסה הפנויה שלו. הבנקים המסחריים בישראל אפילו שמרנים יותר מבנק ישראל, וסביר להניח שלא תקבלו משכנתא בסכום שההחזר שלה יעלה על 30-40% מההכנסה הפנויה.
מה זאת אומרת הכנסה פנויה? המשכורת נטו שלכם, שאת גובהה אתם מוכיחים בעזרת תלושי המשכורת והדפס הפעולות בעו"ש שלכם, פחות ההתחייבויות הקבועות שלכם כגון החזרי הלוואות, הוראות קבע, מזונות וכו'. למשל, אם אתם מרוויחים 9,000 שקל בחודש ומחזירים הלוואה על הרכב שקניתם בגובה של 1,500, ההכנסה הפנוייה שלכם היא 7,500. על פי הנחיות בנק ישראל, המקסימום שתוכלו לקבל הוא משכנתא בגובה ההחזר החודשי שלה הוא 3,750 שקל. בפועל, אין בנק שייתן לכם משכנתא כזו אלא בהתקיים תנאים מיוחדים. לרוב יאשרו הבנקים משכנתא שההחזר החודשי שלה אינו גבוה מ- 3,000 וייתכן שאף פחות מזה.
אבל לא חייבים למתוח את החבל עד הקצה. ישנם עוד שיקולים שחייבים לקחת בחשבון, גם אם נדמה לכם שתוכלו לעמוד בהחזרים גבוהים יותר.
השתמשו במחשבון המשכנתא שלנו כדי לדעת מהו ההחזר החודשי בכל ריבית ובכל מסלול שמציעים לכם.
מה העוגן להחזר המשכנתא?
חלק גדול מרוכשי הדירות ולוקחי המשכנתא הם כאלו שרגע לפני שכרו דירה, ואז אינטואיטיבי מאוד לבחון את ההחזר ביחס לשכירות – הרי אתם משלמים שכירות מסוימת מדי חודש, זה הסכום שעולה לכם הדיור, גם אם לא תקנו דירה, זה הסכום שתצטרכו להוציא מהכיס. אי אפשר לברוח מזה, וזה לא קשור להכנסות ולהוצאות שלכם.
כלומר, כל עוד השכירות שאתם משלמים לא חונקת אתכם, ולא יוצרת לכם חור בחשבון הבנק (או במקומות אחרים) זה הסכום שצריך לשמש אתכם כעוגן בעת חישוב החזר המשכנתא.
אבל עוגן זה רק עוגן – כלומר, על הסכום הזה יש לבצע התאמות נוספות כדי להגיע להחזר האופטימלי מבחינתכם.
היכנסו כאן למחשבון המשכנתא המשוכלל שלנו
חיסכון – לא להתעלם, אבל לא להגזים
כדאי, מומלץ, לא ממש חובה (בהנחה שיש לכם הפרשות סוציאליות ופנסיוניות, אחרת זה כן חובה) לחסוך באופן שוטף. ואז אתם פשוט צריכים להכניס את החיסכון למשוואה – להוריד מההכנסות את ההוצאות השוטפות וגם את החיסכון ואז מה שנשאר ייזקף להוצאות בלתי צפויות והיתר הוא הסכום שאתם יכולים לשלם כל חודש למשכנתא.
חיסכון כאשר יש משכנתא הוא לא טריוויאלי ולא בטוח שכלכלי – אנשים רבים אומרים בשביל מה לחסוך כאשר יש משכנתא – הרי, התשואה על החיסכון לרוב תהיה נמוכה מהריבית על המשכנתא (למרות שמדובר בריבית נמוכה), אז מה ההיגיון בכך? יתרה מכך – החיסכון הוא הדירה שקנינו, וככל שמחזירים את החוב / משכנתא מהר יותר כך בעצם "מתקרבים" יותר לנכס/ להשקעה (חיסכון).
בנוסף טוענים נגד החיסכון שאם באמת יהיה צורך בסכום מסוים בעתיד (סכום שהחיסכון בא "לשרת"), אז פשוט ניתן לבקש הגדלת משכנתא.
הטיעונים האלה נכונים ועל רקע מצב שוק הדירות בעשורים האחרונים (עליות מחירים משמעותיות) אכן נראה שהדירה היא ההשקעה הטובה ביותר, אבל לא בטוח שזה יימשך וברגע שאתם שמים את כל הביצים על הדירה, זה עלול להתברר כמסוכן. כלומר, החיסכון הוא סוג של פיזור סיכונים לא אופטימלי, כי אתם אכן מפסידים על החיסכון ביחס למשכנתא; ועדיין כדאי להפריש משהו לצד, אבל לא להגזים – החזר המשכנתא הוא "החיסכון" הגדול שלכם.
הון למשכנתא – כמה הון צריך כדי לקבל משכנתא
יועץ משכנתא – האם צריך?
בעתיד ההוצאות יגדלו
סביר להניח כי במרוצת השנים ההוצאות שלכם יגדלו, וזה ישפיע על יכולת ההחזר ועל התשובה לשאלה – כמה להחזיר כל חודש? אם לדוגמה אתם זוג צעיר שמתכנן בעתיד להרחיב את המשפחה, אתם צריכים לקחת בחשבון עלייה (משמעותית) בהוצאות החודשיות שלכם. אז נכון, שצפוי שגם השכר שלכם יעלה עם הזמן, אבל אף אחד לא מבטיח לכם את זה, וגם אם כן, לפחות בעשור האחרון העלייה בשכר לא הדביקה את העלייה ביוקר המחייה. ולכן, צריך לבחון באופן ריאלי את הגידול הצפוי בהוצאות לצד גידול צפוי בשכר, ואז לבחון את יכולת ההחזר החודשית שלכם.
בהקשר להוצאות, חשוב להתייחס גם להוצאות ביטוח משכנתא – כן, זה חלק מסך ההוצאות שלכם, ומדובר על הוצאות ביטוח מבנה והוצאות ביטוח חיים – המרכיבים האלו יכולים לעלות על פני השנים וחשוב שיילקחו בחשבון בעת חישוב החזר המשכנתא האופטימלי.
בעתיד – החזר המשכנתא יעלה
לא רק ההוצאות שלכם יעלו בעתיד (לצד ההכנסות), גם החזרי המשכנתא יעלו וזה משתי סיבות עיקריות – חלק ממסלולי המשכנתא צמוד למדד, ולאורך זמן, טווח המדד הממוצע אמור להיות (על פי הנחיית בנק ישראל) בין 1% ל-3%. בשנה. זה אומר שההחזר על המרכיב הצמוד במשכנתא שלכם יעלה בשיעור הזה.
מעבר לכך – הריבית עכשיו אפסית, אבל חלק גדול מהכלכלנים ומהמנהיגות הכלכלית העולמית (לרבות ראשי הבנקים המרכזיים) סבור שזה זמני – נכון, הזמני הזה נמשך כבר שנים ועשוי להימשך שנים נוספות (ואפילו מדברים על ריבית שלילית), אבל אם ההערכה הזו תתממש (וזה התרחיש הסביר), הריבית תעלה ברחבי העולם וגם אצלנו, ואז ההחזרים על המשכנתא במסלול של הריבית המשתנה יעלו.
כולם לוקחים מסלולים עם ריבית משתנה בגלל שהיא משמעותית נמוכה יותר מהריבית הקבועה (על ההבדלים בין ריבית קבועה למשתנה ומה עדיף?), אבל היא מגלמת את הסיכון שבוקר אחד תתעוררו והריבית תהיה גבוה משמעותית מהריבית שבה לקחתם את המשכנתא. אז אולי אפשר תוך כדי תנועה לשנות את תמהיל המשכנתא (בהנחה שתופסים את זה בזמן), אבל מה שיקרה הוא שההחזרים השוטפים יעלו – אם כתוצאה ישירה מהעלאת הריבית (במשכנתא בריבית משתנה יש היצמדות לריבית השוק או ריבית בנק ישראל ואם ריבית השוק או ריבית בנק ישראל עולות אז גם ריבית המשכנתא עולה) או כתוצאה מהחלפת המשכנתא למסלול אחר (כדי להימנע מחוסר הביטחון שבריבית משתנה, רבים יעברו לריבית קבועה אבל זו מראש גבוה יותר)
שורה תחתונה – העלאה בריבית משמעה – עלייה בהחזרים. ולכמה זה יעלה? כאן, תצטרכו להפעיל את מחשבון המשכנתא ולעשות כל מיני סימולציות של עלייה בריבית (וגם עלייה במדד) וההשלכה על החזר המשכנתא. תפעילו גם תרחישי קיצון (לכאורה) של עלייה של 3% בריבית – זה בהחלט תרחיש אפשרי על פני שנות המשכנתא.
ואם ההחזרים שלכם יעלו, אתם צריכים להיערך לזה – יכול להיות שאתם "בונים" על העלאת שכר כזו שתאפשר גם את העלייה בהוצאות וגם את עליית ההחזר. יכול להיות שאתם צפויים לקבל כספים ממקורות שונים (קרן השתלמות, חסכונות, ירושה ועוד), וכיול להיות שאתם בגישה של מה שיהיה יהיה – רק שעדיף לכם להיות מוכנים מראש להפתעות האלה.
כך בעצם מעריכים כמה להחזיר כל חודש (החזר המשכנתא), אך למרות שזה מספרים, זה לא מדע מדויק. החיים דינמיים ומפתיעים כל פעם מחדש, ולכן חשוב להיות גמיש לשינויים, לצד מתוכנן מראש.
למדריכים ומחשבונים קשורים:
ריבית קבועה צמודה או ריבית קבועה לא צמודה – מה עדיף?
מעודכן ל-11/2022
היטל השבחה הוא סוג של מס שמוטל על השבחת נכס כתוצאה מהחלטות של ועדות הבנייה השונות. את ההיטל שמסתכם ב-50% מערך ההשבחה, לא משלמים בעת החלטת הוועדה, אלא רק כשמממשים את ההשבחה הזו – מכירת הנכס או ניצול הזכויות בהשבחה (בנייה נוספת)
תוכן עניינים; ניתן להקליק על הקישור הרלבנטי
היטל השבחה – 50% מעליית הערך
היטל השבחה הוא מס שמוטל על מי שמשביח את הנכס. במקרים רבים היטל ההשבחה מוטל בעת מכירת הנכס, אז מוכר הדירה בעצם מכר במקביל לנכס/ דירה גם את יכולת ההשבחה ורשויות המס דורשות ממנו לקבל את המגיע להן.
היטל השבחה נובע מכך שבזמן שמוכר הדירה היה בעל הנכס הוא קיבל זכויות השבחה, כמו הגדלת מספר הקומות במבנה, תוספת חדר לדירה ועוד – ונקבע כי בעת שיממש אותן או בעת שימכור את הנכס (שזה סוג של מימוש הזכויות האלו) הוא ישלם את ההיטל בפועל.
אגב, לפני שממשיכים שימו לב: לצד היטל השבחה קיים מס נוסף בשם דומה, וחשוב לא להתבלבל ביניהם. מדובר על מס שבח שאותו משלמים בעת מכירת דירה (מהו מס שבח – תוכלו לקרוא כאן).
כך מוגדר היטל השבחה בחוק – "היטל השבחה הוא תשלום חובה בעקבות אישור תוכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג המעלים את שווי המקרקעין. את היטל ההשבחה מטילה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה על הבעלים או על החוכר של המקרקעין. שיעור ההיטל הוא מחצית ההשבחה".
על פי החוק לאחר אישור תוכנית ההשבחה, עורכת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לוח שומה, הכולל את פרטי המקרקעין שהושבחו בעקבות אישור התוכנית, ואת שיעור ההשבחה. בהתאם ללוח השומה הוועדה מעדכנת את כל אחד מבעלי הנכס שהושבח בשיעור ההשבחה שבגינו הוא חייב בהיטל, ובמקביל היא מעדכנת אותו בזכותו לערער על החיוב – מסתבר שערעורים על היטלי השבחה הם תעשייה גדולה, ובמקרים רבים המערער מקבל שומה מופחתת.
לוח השומה שזה בעצם השומה של כל בעלי הנכס במתחם (לרבות ההשבחה ושיעור ההשבחה) מוצג במשרדי הוועדה המקומית ובמשרדי הוועדה המחוזית, תוך חצי שנה לכל המאוחר מיום אישור התוכנית. את הערעורים על שומות אפשר להגיש לוועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה בתוך שנה ממועד הצגת לוח השומה.
אבל למה בכלל לערוך שומה ולקבוע את היטל ההשבחה אם ממילא התשלום נדחה עד למימוש הנכס? הרי בעת המימוש ניתן להעריך את ההשבחה יותר בבירור. מסיבה זו, לוועדה המקומית יש אפשרות לדחות את הערכת שיעור ההשבחה עד למימוש הזכויות בנכס באמצעות מכירתו, התחלת השימוש על פי התוכנית או קבלת היתר בנייה. הוועדה צריכה כמובן לעדכן את בעלי הנכס אם החליטה לדחות את עריכת השומה עד למימוש. בעלי הנכס יכולים לערער ולדרוש לשלם את ההיטל.
למידע נוסף על ערעורים בפרט והיטל השבחה בכלל – אתר מנהל התכנון הממשלתי
למידע משפטי בנושא היטלי השבחה – מרכז המידע על היטלי השבחה
הנכס הושבח – צריך לשלם היטל השבחה
השבחה עשויה להיות במקרים רבים דרמטית. אבל על פי החוק (ראו כתבה בתחתית העמוד) ההשבחה היא רק על דירות בשטח של 140 מ"ר ומעלה. יתרה מכך, אם יש למוכר כמה דירות שביחד עולות על השטח – 140 מ"ר זה לא רלבנטי. הדבר היחיד הרלבנטי הוא השטח של הדירה שיש לה זכויות השבחה – כך קבע בית המשפט העליון לגבי מוכר שהיתה לו דירה של 50 מ"ר בחולון בה היתה השבחה, אך היתה לו דירה שנייה ששטחה קרוב ל-120 מ"ר. עיריית חולון דרשה ממנו היטל השבחה, אך בית המשפט קבע שלא כך.
תחשבו על המקרה הבא – אתם בעלי קרקע שניתן לבנות עליה בית בשטח של 200 מטר רבוע, והמדינה החליטה שניתן יהיה לקבל זכויות בנייה ל-400 מטר רבוע בכל המגרשים באזור. הרווחתם בגדול ואם תפעלו לממש את הזכות הזו – דרך מכירת המגרש, דרך בנייה על המגרש, תצטרכו לשלם את היטל ההשבחה – חצי מההשבחה.
במקרים רבים החלטות של הוועדות המקומיות משביחות את הדירות בקומות העליונות, כאשר נקבעות החלטות המאפשרות בנייה על הגג או הרחבת השטח הבנוי על הגג. בעלי הדירות כמובן מרוויחים וכאשר הם ישביחו את הנכס או ימכרו אותו, הם יצטרכו לשלם את היטל ההשבחה.
איך נקבעת ההשבחה?
מי קובע מה גובה ההשבחה? בעיקרון העירייה, אבל כאמור לבעל הנכס יש זכות לערער. העירייה מזמינה שמאי שבודק ומעריך את עליית הערך. לרוב המתודולוגיה פשוטה – השמאי בוחן את תוספת השטח ומכפיל זאת בשווי של מ"ר באזור. לדוגמה, נניח שיש תוספת בנייה של 50 מ"ר ונניח ש-1 מ"ר שווה באזור 15 אלף שקל – כלומר יש השבחה של 750 אלף שקל, אבל יש הוצאות כמו עלות בנייה, חומרים וכו', וצריך לקחת אותן בחשבון. כלומר, רק כשמחשבים את הנטו מגיעים להשבחה עצמה. נניח שההוצאות הצפויות הן 250 אלף שקל – משמע הרווח/ ההשבחה – 500 אלף שקל (750 אלף שקל של הכנסה פחות 250 אלף שקל הוצאות), ומכאן שההיטל יהיה 250 אלף שקל (מחצית מההשבחה).
תמ"א 38 – כל עירייה קובעת לעצמה
פרויקטים של התחדשות עירונית (תמ"א 38) כמעט בהכרח מובילים להשבחה של נכס, כאשר נוספות לבניין קומות או ששטח כל דירה גדל, ואם זה פינוי-בינוי הרי הדירות החדשות שנבנות הן לרוב גדולות יותר מהדירות הקודמות.
על פי רפורמה שאושרה בחוק ההסדרים שאושר בנובמבר 2021 ונכנסה לתוקף ב-1 במאי 2022, כל עירייה תוכל לקבוע לעצמה ולגבי כל פרויקט את שיעור היטל ההשבחה שייגבה. כלומר, כל עירייה יכולה לקבוע שיעור היטל אחד לפרויקט מסוים, ושיעור היטל אחר לפרויקט אחר, וכמובן ששיעורי ההיטלים ישתנו מעירייה לעירייה. לדוגמה, באפריל 2022, עיריית באר שבע אישרה פטור מלא מהיטלי השבחה במתחמי פינוי-בינוי כדי לעודד התחדשות עירונית.
על פי הרפורמה, הדיפרנציאציה בהיטל ההשבחה תחול רק במקרים שיש מינימום של 24 יחידות דיור במקור ושבתוכנית ההתחדשות העירונית שמוצעת להן, הן יגדלו לפחות פי שניים, או שיהפכו ל-70 דירות.
פטור מהיטל השבחה בפיצול דירה
חוק התכנון והבנייה מעניק כאמור פטור מההיטל למי שמרחיב את ביתו לשטח שאינו עולה על 140 מ"ר. אבל, במאי 2017 נקבע על ידי בית המשפט שהפטור יחול גם על ארבע משפחות שרכשו יחד 2 דירות גדולות ופיצלו אותן. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הערעור שהגישה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים, נגד פטור מהיטל השבחה לארבע משפחות שפיצלו שתי דירות גדולות. השופט ארנון דראל קבע: "יש לאפשר לאדם לשפר את תנאי המגורים שלו מבלי לשאת בנטל הכלכלי של ההיטל". כלומר, אין כאן ספק שהיתה השבחה, אבל היא נובעת מפיצול הדירה, היא נובעת מכך שהשטח הכולל של הדירה לאחר הבנייה קטן מ-140 מ"ר וכל עוד היא לא נמכרת בטווח של 4 שנים קיים פטור. טענת המשפחות, שבסופו של דבר התקבלה, הייתה כי מאחר ששטח כל אחת מהדירות לאחר הפיצול נמוך מ-140 מ"ר יש להעניק להן את הפטור. הוועדה המקומית, בצדק מבחינתה, סירבה כי היא ראתה את ההשבחה מהפיצול, אלא שבית המשפט קיבל את עמדת ועדת הערר שקבעה שעל רקע התכלית הסוציאלית של הפטור, יש לתת למונח בנייה שבחוק פרשנות מרחיבה ולכלול גם מצבים של פיצול דירה קיימת במטרה לאפשר מגורים לשתי משפחות, ולא רק במקרים של בנייה חדשה על אותו שטח. זה עניין חשוב, ויש לו משמעות בנוגע לפיצול דירות – מסתבר שלמרות שפיצול הוא לרוב השבחה של הנכס/ הדירה, יש אפשרות שלא יוטל מס השבחה.
כך או אחרת, באוגוסט 2017 נקבע כי יפוצלו דירות רק אם מדובר בבנייה צמודה לקרקע ורק באזורים מסוימים. יהיה אפשר בדירות האלו לפצל דירה נוספת ולהשכירה, אך לא למכרה – ראו כאן מדריך על פיצול דירות. בכל מקרה, היטל ההשבחה יהיה שליש מההיטל הרגיל ושליש נוסף אם ימכרו את הבית/ נכס.
בית המשפט: לא משלמים פעמיים (על שתי השבחות)
במארס 2018 קבע בית המשפט העליון פסק דין חשוב ביותר בנוגע להיטל השבחה. בית המשפט הורה לעיריית הרצליה לבטל היטל השבחה בסך 3 מיליון שקל שהטילה על חברת אקרו נדל"ן וסיים בעצם סוגיה משפטית ממושכת תוך כדי ביטול של פסיקה קודמת של העליון משנת 2014. הסיפור מתחיל ב-2009. אז אישרה עיריית הרצליה ליזמית אקרו נדל"ן לאחד שתי חלקות סמוכות שבבעלותה, מהלך שהוביל לכך שאחוזי הבנייה של החברה בשטחים שבבעלותה גדלו מ־160% ל־180%. בעקבות זאת טענה העירייה כי האישור שניתן לאיחוד החלקות השביח את הנכס, ולפיכך מצדיק גביית היטל. אקרו טענה כי התוכנית שאיפשרה את קבלת זכויות הבנייה הנוספות אושרה כבר ב־2003, וכי היטל ההשבחה בגינה שולם כבר בעת רכישת הקרקע ב־2007.
החיוב של העירייה הסתמך על פסק דין תקדימי של העליון מ־2014 – "פסיקת אליק רון" על קרקע בגבעתיים, לפיו ניתן לגבות היטל השבחה בשתי פעימות: פעם בעת מכירת הקרקע המושבחת, ופעם בעת הוצאת היתר בנייה מהוועדה המקומית, עם מימוש תוספת הזכויות שיצרה ההחלטה. אלא שבית המשפט העליון קבע כי אפשר לגבות היטל השבחה בגין עליית שווי של מקרקעין אלא פעם אחת, ואין לגבות תוספת להיטל השבחה בעקבות החלטה של ועדה מקומית – "לא ניתן לייחס לתוכנית השבחה מאוחרת, שנתגבשה בעקבות הליך תכנוני נוסף", נכתב בפסק הדין, "ניתן לחייב בהיטל השבחה רק בגין השבחה שנבעה במישרין מהתוכנית עצמה".
עדכונים נוספים:
ספטמבר 2018 – במסגרת תוכנית תא 5000 הושבחו נכסים רבים ועלתה השאלה – מי חייב בהיטל השבחה. האם כמו ברוב המקרים – בעל הנכס, המוכר את הדירה. ואם כן, אז איך נקבע היטל ההשבחה? או הקונה כי לא מדובר עדיין בתוכנית השבחה מפורטת אלא כללית. מאחר ולא ניתן לקבוע בוודאות מה תהיה ההשבחה ובעצם התוכנית מוגדרת כלא מחייבת, אושר בכנסת תיקון 126 לחוק התכנון והבניה. התיקון מחריג את תוכניות הבניה הכוללניות מתוך ההגדרה של תכנית המחייבת תשלום היטל השבחה מצד בעל הנכס. התיקון קובע כי ניתן לקבוע את גובה היטל ההשבחה רק לאחר אישורה של תוכנית מפורטת וכי תשלום היטל ההשבחה יחול על רוכש הנכס, גם במקרה שרכש את הנכס לאחר שכבר אושרה תוכנית כוללנית.
על פי התיקון, תיווסף לשומת ההשבחה גם ההשבחה בשל התכנית הכוללנית, לאחר אישור תכנית מתאר מקומית או מפורטת. התיקון מכיל גם הוראות מעבר לפיהן יחול התיקון המחריג את התוכניות הכוללניות אם לא נמכרו הזכויות במקרקעין עד ליום 18.7.18. במקרה בו נמכרו הזכויות במקרקעין עד ליום 18.7.18, לא יחול התיקון, אך במקרה כזה יוכל בעל הנכס לבקש, כי השומה בגין התכנית הכוללנית תיערך רק לאחר אישורה של תכנית מפורטת או תכנית מתאר מקומית אם בעל המקרקעין טרם שילם היטל ההשבחה לפי שומה סופית.
אוגוסט 2017 – תוכנית המתאר תא/5000 מגדילה את זכויות הבנייה הפוטנציאליות במקרקעין ברחבי תל אביב, שזה נהדר – בזכות התוכנית יוכלו לבנות ברחבי העיר עוד רבבות דירות. אבל התוכנית גם יצרה בעיה. עשרות רבות ואפילו יותר, בעלי דירות ומגרשים שמכרו לאחרונה את נכסיהם, קיבלו מעיריית תל אביב חיובים בתשלום של רבבות שקלים ויותר. הסיבה – ערך הנכס הושבח, ויש לשלם בעת המימוש היטל השבחה.
בעת מכירת הנכס, על המוכר לשלם היטל מלא על 50% מההשבחה – כלומר מס של 50% על ההשבחה, אם כי, יש יוצאים מהכלל. הבעיה במקרה הזה היא שלא מדובר על תוכנית מתאר קונקרטית אלא בסוג של תוכנית תיאורטית שייקח זמן עד שתיושם בפועל. אז על זה לשלם מס? מצד אחד צודקים המוכרים שאומרים שלא מדובר בתוכנית קונקרטית שבפועל השביחה את הנכס, אך מצד שני – בעסקת המכירה, מן הסתם, התבטאו זכויות נוספות כערך נוסף למחיר הדירה – בכל זאת, אדם שמוכר נכס, ככל הנראה יודע מה זכויות הבנייה בנכס בפרט ובאזור בכלל.
יולי 2017 – פטור חלקי מהיטל השבחה בפיצול צמודי קרקע. על פי הצעה בכנסת פיצול של מבנה צמוד קרקע, יזכה להקלות גדולות – לא ייגבה היטל השבחה מלא בעקבות פיצול הנכס, וגם ההיטל שייגבה, יפוצל לשתיים. על פי ההצעה המתגבשת – אדם שיבחר לפצל נכס שבבעלותו (לאחר אישור החוק) יחויב בשליש מהיטל ההשבחה על היחידה הנוספת כתוצאה מהפיצול, ושליש נוסף ייגבה רק בעת המכירה. כך שהיטל ההשבחה יעמוד על מקסימום של שני שליש מהמצב הקיים.
איזה עוד מיסים יש בעת מכירת נכס? מס שבח כמובן. מס שבח הוא על הרווח/ שבח בעת מכירת דירה והוא מבטא באופן גס את המס על ההפרש בין מחיר המכירה למחיר הקנייה. הנה מדריך מס שבח.
למדריכים נוספים:
איך מוכרים את הדירה? (במחיר הכי טוב)
איך יודעים אם מחירי הדירות גבוהים?